ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 15/07/1998

הצעת חוק שידורי תעמולת בחירות לרשויות המקומיות ברדיו האזורי (תיקוני חקיקה), התשנ"ח-1998 - אישור לקריאה ראשונה חברי הכנסת פיני בדש, זאב בוים, אופיר פינס-פז

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה�

מושב שלישי�





מתוקו�
לא�
וסח�
נ�





פרוטוקול מס' 225�

החוקה חוק ומשפט�
מישיבת ועדת�

יום רביעי. כ"א בתמוז התשנ"ח (15 ביולי 1998). שעה 9:00�

?�
נכחו:�

חברי הוועדה
חנן פורת - היו"ר�


בנימין אלון�


פיני בדש�


זאב בוים�


משה גפני�


יעל דיין�


יונה יהב�


אופיר פינס-פז�


ראובן ריבלין�

משנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים�
מוזמנים
עו"ד דוידה לחמן-מסר -�

משרד המשפטים�
סיגל קוגוט�

משרד המשפטים�
עו"ד עדנה הראל�

יועמ"ש משרד החינוך והתרבות�
אריה בריק�

מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו�
נחמן שי�

סמנכ"ל לענייני רדיו,�
נאוה שטראוס�

הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו�


יועמ"ש, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו�
כרמית פנטון�

יו"ר מועצת הרשות השנייה�
פרופ' גדעון דורון�

עוזר יו"ר המועצה, מועצת הרשות השנייה�
ירון רגב�

יו''ר התאחדות תחנות הרדיו האזוריות�
דני נישליס�

התאחדות תחנות הרדיו האזוריות�
רוני אלגרנטי�

התאחדות תחנות הרדיו האזוריות�
צח גרניט�

התאחדות תחנות הרדיו האזוריות�
ירון דוידוב�

מרכז השלטון המקומי�
עמי בן-דרור�

מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית�
תמר אדרי�

המפקח הארצי על הבחירות�
עו"ד אהוד שילת�

משרד הפנים�
יחזקאל לביא�

יועץ משפטי
שלמה שהם�

מתמחה
הלית ברק�

מנהלת הוועדה
דורית ואג�

קצרנית
תמר פוליבוי�
סדר-היום
הצעת חוק שידורי תעמולת בחירות לרשויות המקומיות ברדיו האזורי�

(תיקוני חקיקה), התשנ"ח-1998 - אישור לקריאה ראשונה�

בוים, אופיר פינס-פז.�
חברי הכנסת פיני בדש, זאב�





הצעת חוק שידורי תעמולת בחירות לרשויות המקומיות ברדיו האזורי

(תיקוני חקיקה). התשנ"ח-1998 - אישור לקריאה ראשונה

חברי הכנסת פיני בדש. זאב בוים. אופיר פינס-פז
היו"ר חנן פורת
אני פותח את הישיבה. אני רוצה לציין שחרף העובדה שאנחנו נמצאים לקראת תום

מושב הכנסת בקיץ חזה ולפנינו עומס עצום של חוקים, בעיקר חוקים שמשרד המשפטים

וההממשלה דוחקים בנו לסיים אותם ולהכין אותם לקריאה שנייה ושלישית, ביקשתי

להיות נאמן להבטחתי לנציגי הרדיו האזורי ולעשות כל מאמץ כדי להביא לידי השלמת

החקיקה בכל הנושא של התעמולה לבחירות לרשויות המקומיות ברדיו האזורי כדי

שהדברים יהיו רלוונטיים עוד לבחירות הנוכחיות.

אני מודה ומתוודה שאנחנו במירוץ נגד השעון - קחו זאת בחשבון - ועל כן, אם

אנחנו חפצים שהחוק הזה יעבור - ואני על כל פנים רוצה בכך - אנחנו צריכים להיות

נכונים לכל מיני פשרות והסכמות הדדיות, כדי שנוכל להעביר כבר בישיבה הזאת את

החוק הזה כהכנה לקריאה ראשונה. צריך לזכור שאז הוא צריך לבוא למליאה לאישור

לקריאה ראשונה, לחזור לוועדה להכנה לקריאה שנייה ושלישית ולחזור שוב למליאה

לקריאה שנייה ושלישית. יש לפנינו עוד דרך חתחתים, ובסך הכל נותרו לנו שבועיים

ימים עד תום המושב הזה, אבל מתוך הכרה שאם לא נצליח לאשר את החוק, ממילא כל

הבחירות המקומיות שעומדות בשער לא תהיינה עוד רלוונטיות לגבי החוק הזה, נעשה

את כל אשר לאל ידינו.

הצעת חוק שידורי תעמולת בחירות לרשויות המקומיות ברדיו האזורי (תיקוני

חקיקה) - אישור לקריאה ראשונה, חברי הכנסת פיני בדש, זאב בוים ואופיר פינס-פז.
דורית ואג
חבר הכנסת פיני בדש הודיע שהוא יתאחר בעשר דקות.

היו"ר חנן פורת;

בפי שציינו, אנחנו מאד מעוניינים להעביר את החוק הזה, אבל אנחנו צריכים

להיות מודעים לכך שמכיוון שלפנינו תקדים רב משמעות לגבי תעמולת בחירות בתשלום

כספי, דבר שלא היה לגבי הבחירות הארציות, לא בטלוויזיה ולא ברדיו - אמנם היה

בעיתונות, אבל אנחנו עוסקים פה ברדיו אזורי, שבכל זאת הוא בעל זכיון ממלכתי -

יש לנו פה איזה עירוב שיוצר מורכבות, ואנחנו צריכים להיות כולנו ערים לכך

שלפנינו דברים שאנחנו קובעים בהם הלכות שיכולות להיות הלכות די תקדימיות גם

לגבי תחומים נוספים. זו בדיוק הסיבה שבגללה בצד הרצון שלנו להזדרז, אנחנו

צריכים להיות זהירים שלא לעשות דברים שאינם כהלכה.

אני מאד רוצה להודות לאנשי משרד המשפטים, שכפי שנמסר לי, לקחו ועשו עבודה

רבה כדי לתרגם את כל הדברים שנידונו כאן בישיבה הקודמת להצעה מגובשת של חוק,

שהוא באמת במידה רבה שונה, או על כל פנים הורחב וגם תוקן בעקבות הדיונים

שהתקיימו כאן.

אני מוסר לידכם את האפשרות להציג את החוק, כדי שנוכל להתחיל להריץ אותו.

סיגל קוגוט;

אציג את החוק, אציג את המחלוקות העיקריות שהיו לנו, כי עשינו את זה

בעבודה משותפת, וקיבלנו הערות גם ממבקר המדינה, גם מהזכיינים ומהרשות השנייה

וגם מהמפקח הארצי על הבחירות.



הנסיון הוא נסיון ראשון, אנחנו רוצים ללכת עקב בצד אגודל, ולכן אנחנו

מחילים את זה על בחירות לרשויות המקומיות, כלומר: הבחירות הכלליות או הבחירות

שאינן כלליות, גם אם במועצה מסוימת, אבל מדובר בבחירות למועצה ולראש רשות

ביחד. לא מדובר בבחירות מיוחדות שהן נדירות, אם פתאום מתפטר או נפטר ראש רשות,

לא מדובר בבחירות למועצות אזוריות שאין שם תעמולה מוסדרת, אלא מדובר בדרך

המלך, שאלה בחירות לרשויות המקומיות.

הגבלנו את התקופה שבה תיערך התעמולה ל-30 ימים כדי לשמור על פנים נוספים

שחשובים כאן. בצד הפן של התעמולה וצורך ההתבטאות יש לנו פן של מימון מפלגות

והצורך בשיוויוניות. על מנת לשמור על השיוויוניות ועל מנת לאפשר למבקר המדינה

ביקורת נאותה על מימון מפלגות, מצאנו שצריך להגביל את התקופה ל-30 ימים.

ראובן ריבלין;

האם גם בעיתונות זה מוגבל ל-30 ימים?
סיגל קוגוט
בעיתונות זה לא מוגבל, בעיתונות בכלל לא מוגבל העיסוק בפוליטיקה, בניגוד

לרדיו, והעיתונות היא משאב אהר, ונדבר על ההבדלים בינו לבין הרדיו. מה גם,

שמבקר המדינה העיר לנו שיש לו תקלות רבות בביקורת העיתונות, ולא צריכים להעתיק

את כל החוליים גם לדרך החדשה.

היו"ר חנן פורת;

ועיקר ההבחנה היא שעיתונות היא פרטית לגמרי, וכאן יש לנו דבר שהוא עם

אנשי רשויות.
סיגל קוגוט
יש לנו הבדלים שנעמוד עליהם בין המשאבים.
כרמית פנטון
בעלות פרטית היא גם-

ראובן ריבלין;

בעלות פרטית אבל לא - - -
היו"ר חנן פורת
פה יש לנו מכרז ופה יש לנו פיקוח ממלכתי.
סיגל קוגוט
המשאב של הרדיו הוא גם משאב מוגבל בזמן בניגוד למשאב העיתונות שתמיד אפשר

להוסיף עוד מודעה. אתה לא יכול לשמור על שיוויוניות אם אתה נותן לכל אדם, גם

בעילום שם, להקים לכאורה רשימה קיקיונית, כי רק 30 ימים לפני הבחירות אנשים

מגישים את הרשימות שלהם למפקח הארצי על הבהירות. אני לא יודעת למה 90 ימים, כי

90 ימים זה לא תאריך קדוש.



ראובן ריבלין;

ערערתי ופיקפקתי בעצם האישור. אחרי שאמרתם שצריך ללכת לעניין זה, אם צריך

ללכת לעניין זה, כשאתם מגבילים ל-30 ימים, הם כבר לא מבקשים את זה, תאמינו לי.

סיגל קוגוט;

אם הם לא מבקשים, נשמע הצהרה.
ראובן ריבלין
זה הרי ברור כשמש. בהתחלה פורצים פרץ לדבר שאולי לא היה צריך לפרוץ בכלל.

היו"ר חנן פורת;

הרי תמיד קל לומר שאו שלא נותנים בכלל או שפורצים את כל היריעה. אנחנו

מנסים ללכת - וזה מה שאמרה גברת קוגוט, וזה מה שיאפיין את הדיון כאן - עקב בצד

אגודל כדי לעשות כאן איזשהו נסיון מתוך כוונה חיובית, אבל מתוך זהירות, וזה

בדיוק האיזון שבין שני הצדדים שאתה מציג.
סיגל קוגוט
ב-33 ימים לפני הבהירות מוגשות רשימות המועמדים. אנחנו רוצים שהתעמולה

תיעשה על ידי רשימות המועמדים ועל חשבונן בלבד על מנת להבטיח גם את דיני מימון

הבחירות. הנושא הזה של רשימות מועמדים ועל חשבונן בלבד הוחלט והוצהר 33 ימים

לפני הבחירות. ברגע שאתה פורץ את הפרץ, אתה בכלל לא צריך להגביל ל-90 ימים,

אתה יכול לתת תמיד כל השנה, אתה בעצם אומר שברדיו האזורי אפשר לעשות בצד

פרסומות גם פרסומות פוליטיות על ידי כל אדם.

מאחר שיכול לביא נניח קבלן שרוצה לתמוך בראש עיר מסוים ולומר שהוא מתכוון

לרוץ - והוא לא מתכוון לרוץ - רק למועצה ולתמוך בראש עיר זה וזה, לעשות על

חשבונו את כל התעמולה הזאת, שכספה בצידה, ואז 33 ימים לפני לומר שהתחרט ושהוא

לא מגיש רשימה. התפיסה הבסיסית שלנו היא שהתעמולה הזאת ברדיו צריכה להיעשות על

ידי רשימות המועמדים בלבד.
ראובן ריבלין
מה שאמרת זה במישור העקרוני.
סיגל קוגוט
נכון, אבל צריך לתרגם את זה למעשה.
ראובן ריבלין
עכשיו אנחנו מדברים על הזמן.
היו"ר חנן פורת
לסדר הדיון, אני מציע שגברת קוגוט תציג את התמונה הכללית, ואחר כך, כשנרד

לפרטים, נלך סעיף אחרי סעיף.



סיגל קוגוט;

הגבלנו את זה ל-30 ימים על מנת לשמור על מימון המפלגות ועל מנת להבטיח

שרק רשימות מועמדים יעשו רשימה.

אחר כך אנחנו נכנסים להגבלת ההשתלטות של גורס אחד על זמן השידור, ויש כאן

סעיפים שמגבילים גם את הזמן ביממה וגם את הזמן בשעה שאחד יכול לקבל, אפילו אם

אחרים לא הזמינו דבר. יש סעיף שמדבר על חלוקה שיוויונית של הזמן המתבקש מתוך

ראות שלא כל הזמנים שווים באחוזי ההאזנה שלהם והתשלומים שמגיעים לגביהם.

כמו כן קבענו הוראות לעניין תעריפים על מנת שמצד אחד יישמרו תעריפים שהם

פחות או יותר מקסימליים נהוגים היום - וכאן גם קיבלנו נתונים מהזכיינים - ומצד

שני לא ייפרץ הגבול של המימון, קבענו תעריפי מקסימום שקשורים באחוזים, זאת
אומרת
לא בכל האזורים יהיה אותו תעריף, אבל לכל אזור יהיה תעריף מקסימום שלו

וגם דיפרנציאציה בשעות.

היו"ר חנן פורת;

בכל אופן, אין הגבלת מינימום.

סיגל קוגוט;

לא, אבל חייבנו פרסום מראש של התעריף על מנת שלא תינתן הנחה רק לרשימה

מסוימת.

היו"ר חנן פורת;

וכמובן, הבחנה בין אזור לאזור.
סיגל קוגוט
נכון. עקרון אי ההפליה הוא עקרון יסוד שקבענו.

הדבר האחרון שאעמוד עליו הוא חובות הפיקוח שזה מה שנדרש על ידי הוועדה,

ובאנו בדברים עם ועדת הבחירות המרכזית, וודאי שאי אפשר להעביר חוק כזה בלי גוף

מפקח. ועדת הבחירות המרכזית לא יכולה לבצע את הפיקוח הזה, ולכן קבענו מנגנון

של פיקוח משולב. מצד אחד, ועדת הבחירות המרכזית לא תעשה פיקוח מלכתחילה, היא

לא יכולה וגם אלה לא מטריות שהיא מתעסקת איתן הרבה - עניין הזמנים, לפני

החדשות, אחרי החדשות, כן יש הפליה - מצד שני, היא תעשה פיקוח בדיעבד אם יבואו

בצווי מניעה, ויכולים לבוא בצווי מניעה לשופט מצא, אם היה תשדיר אחד שהוא לא

בסדר, וזה כדי למנוע להמשיך אותו, אם היתה הפליה בהקצאת זמנים, כי יש פה סעיף

של מניעת ההפליה על מנת שהוא יעצור את ההפליה, הכל בדיעבד.

היו"ר חנן פורת;

או תלונות כדי לתקן.
סיגל קוגוט
בדיעבד, לא מלכתחילה.
היו"ר חנן פורת
אם למשל היתה פרסומת פוגעת ומתלוננים ודורשים, נגיד, שיהיה תיקון בשידור

הבא.
סיגל קוגוט
אפשר, אבל לפעמים אפשר להוציא צווי-עשה או צווי מניעה, אבל אני משערת שזה

אפשרי.

דבר שני הוא שקיפות כלפי מבקר המדינה. מבקר המדינה עוסק בביקורת של

המימון, ולכן יש חובות דיווח ושמירת חומר על מנת שמבקר המדינה יוכל לדעת מי

מימן את התשלומים ולראות אם באמת המפלגות עמדו בזה שלא קיבלו תרומה אסורה.

דבר שלישי הוא ההיפוכים הרגילים שקיימים היום על פרסומות, הן על הזכיינים

והן על הרשות. בדיוק הדינים שחלים על פרסומות צריכים לחול, לטעמנו, גם על
תעמולת בחירות, קרי
הזכיינים בודקים אותם מראש, יכולים להתייעץ, והצענו

שהרשות תתקין כללים גם לעניין הקצאת הזמן השוויוני, אבל בהתייעצות עם יושב ראש

ועדת הבחירות, כי הוא יראה את הכללים ויוכל להעיר להם הערות שיתאימו את זה

לתעמולה.

הדבר השני הוא פיקוח של הרשות, כי בכללים האלה היא גם תפקח על העניין

השיוויוני וגם תיצור איזשהו מנגנון לפיקוח על התשדירים, לא פיקוח מלכתחילה ולא

שמיעת כל תשדיר, אבל בפיקוח הנהוג לגביה לגבי פרסומות.

היו"ר חנן פורת;

אני מבין שהיה לנו בירור בסוגייה הזאת. אנחנו לא תובעים שהרשות השנייה

תעמיד מטעמה צוות שיצטרך לעבור על כל תשדיר מלכתחילה כמו שהדבר הזה קיים כיום

לגבי הבחירות הארציות.

סיגל קוגוט;

לא, שם זה שונה. שם יש גם פטור מאחריות פלילית ואזרחית, ולמה? כי שם

המשאב הוא בחינם, הוא כפוי.

היו"ר חנן פורת;

ובעיקר הוא מצומצם.

סיגל קוגוט;

הוא גם כפוי והוא גם בחינם, ומוטלת אחריות על יושב ראש ועדת הבחירות

לראות כל תשדיר מראש, כלומר; אם אני גם מחייבת שמשהו יהיה בחינם, גם אני כופה

את זה על האנשים וגם יושב ראש ועדת הבחירות-

ראובן ריבלין;

דרך אגב, גם ברדיו, לא רק בטלוויזיה.

סיגל קוגוט;

נכון, בשני המקרים השופט מצא שומע כל דבר, ואני לא צריכה להביא שום פיקוח

נוסף.
ראובן ריבלין
כשדנו בנושא העקרוני, אמרתי את אותם דברים מדוע לא לאשר את הדברים האלה.

כולם, כולל אתם, אמרו שכן אפשר לאשר את הדברים האלה. אמרנו שוועדת הבחירות

המרכזית לא מסוגלת לעשות זאת.
סיגל קוגוט
נכון, צריך למצוא מנגנון תחליפי.
היו"ר חנן פורת
מה שהוצע פה מהווה איזון לדבר: לא יהיה צורך לשמוע כל תשדיר מראש מאותם

טעמים עקרוניים שנאמרו פה וגם מהטעם הפרקטי שזה דבר שפשוט לא ניתן, אבל יש פה

מנגנוני פיקוח. קודם כל, פיקוח בדיעבד על ידי גוף הבחירות הכללי וגם הנחיות של

הרשות השנייה.

אני חושב שזה נותן את האיזון, וזה כמובן יטיל חובה יותר מחודדת על בעלי

הזכיון, מפני שהם ישאו באחריות אם אכן יהיו שידורים שאינם עומדים בכללים משום

שיש בהם פגיעה חמורה.

דוידה לחמן-מסר;

חברי הכנסת הנכבדים, אנחנו הולכים כאן למהלך שהוא לא ידוע.

יונה יהב;

מה זה לא ידוע?

היו"ר חנן פורת;

אל הלא נודע.

דוידה לחמן-מסר;

אל הלא נודע אנחנו הולכים בכל נושא משפטי, אבל פה זה נושא תקשורתי, פה זה

נושא שנוגע לבחירות האזוריות. הבחירות האזוריות הן רחוקות מהמרכז, העין הפקוחה

היא יותר חלשה, יש הרבה רשויות מקומיות, יש הרבה פעילות, יש הרבה רשימות, ולכן

ההצעה של חבר הכנסת ריבלין שנהיה שקטים ורגועים שלא נעשה את זה היא ההצעה הכי

מרגיעה שיכולה להיות.

יחד עם זאת, נקודת המוצא שבכל זאת יש מקום למשחק הדמוקרטי באמצעות כלי

התקשורת האלקטרוניים גם בבחירות לרשויות המקומיות היא נקודת מוצא של מדינה

דמוקרטית, ולכן ניסינו למצוא איזון. יכול להיות שהתמונה קצת הדוקה, ויכול

להיות שהיא לא מושלנגת, אבל זה ניסוי ראשוני, ולכן אני ומשרד המשפטים - ועבדנו

על כך רבות - בדעה שעדיף טיפה להדק ולא לבנות את רומא במהפיכה ביום אחד, כי

ההשלכות של הדברים האלה על הבחירות הן לא השלכות שניתן יהיה למדוד אותן באופן

מיידי, וספק אם בכלל ניתן יהיה לפקח ולראות את ההשתלשלות של הדברים.

מטרת החידוש הזה היא לא להציל את תחנות הרדיו המקומיות ולא ליצור להן

מקור הכנסה, אלא למצוא את האיזון בין הרצון שלהן לקבל כסף עבור תשדירי תעמולה,

דבר שלא קיים בכלי התקשורת האלקטרוניים. זה נכון שיש את זה בעיתונות, אבל זה

עתיק יומין, יש שניים-שלושה עיתונים, האפשרות ל-ABUSE היא פחותה יותר.
ראובן ריבלין
הנימוקים כתובים כאן, אני גם יכול להקריא לך את הפרוטוקול. העלינו הרהור
ואמרנו
לאחרי רדיו כעיתון ולא הרי שידורי תעמולה באמצעים האלקטרוניים

כעיתון, והמחוקק הבחין בכך, אז אמרנו לכם הרף, ואמרתם לא.

היו"ר חנן פורת;

מי אמר הרף?
סיגל קוגוט
זאת הצעה פרטית, הממשלה לא מתנגדת לה.

ראובן ריבלין;

היתה דעה, ואמרתי שהיו כמה נימוקים: לא לגרור את המפלגות למצב מסוים

שערוץ 2 גם ידרוש, הפיקוח בעייתי וזמן השידור. אמרתם שזה בדיוק כמו עיתון.
סיגל קוגוט
לא נכון, אנחנו לא חושבים שזה כמו עיתון.
היו"ר חנן פורת
חבר הכנסת ריבלין, אני מציע שכולנו נאזין רוב קשב להצעות.
ראובן ריבלין
אלה בדיוק היפוכן של הטענות שהשמעתם שבוע שעבר. עד ששיכנעתם אותי--
דוידה לחמן-מסר
אנחנו רוצים שלא תשתכנע לכיוון השני, תשתכנע באמצע.
היו"ר חנן פורת
אני מציע שנאזין כולנו רוב קשב להצעות שמועלות כאן. לפי טבעו של עניין,

ברגע שאנחנו רוצים לעשות פיקוח, אבל לא הדוק מדי, יש תמיד איזון שצריכים לקחת

אותו בחשבון. כל אחד יביע את עמדתו, אבל אני חושב שיש פה הצעות שראויות להישמע

בקשר לדרך.

אני מציע שמאחר שכבר קיימנו את הדיון העקרוני, שנוכל להתייחס לעמדות

בהתייחסות להצעות לסעיפים הספציפיים, ואני מציע לחתחיל לעביר על החוק.
יונח יהב
לעניין העקרוני, אני פשוט מאד מנוסה בחומר הזה מהטעם הפשוט שאת כל ההוויה

הציבורית שלי עשיתי באזור, וכעורך דין טיפלתי מקרוב ברדיו מקומי זמן רב.

הרעיון הזה של פיקוח והפחד הזה של ביקורת הדוקה הוא לא במקום. הוא קיים בין כה

וכה, ואת יודעת למה? רשימה אחת מפקחת על הרשימה השנייה, זאת אומרת: הרצון לרוץ

פה לוועדת הבחירות ולהתלונן ולמבקר של הרשות השנייה, במידה שזה יהיה, היא ענק.

כל אחד בודק את השני בזכוכית מגדלת, ויש פה מאזן אימה, ומאזן האימה חזה הוא

שמבטיח לך את מה שאת רוצה.



היו"ר חנן פורת;

אבל זה מה שהוצע.
יונה יהב
אני אומר לכם ש-21 ימים זה קשקוש.
היו"ר חנן פורת
30 ימים.

יונה יהב;

מדובר ב-21 ימי עבודה.
דוידה לחמן-מסר
הבר הכנסת יהב, אפילו לא שמעת את הטיעונים בעד ה-30 ימים כדי להגיד

קשקוש. אנחנו מכירים זמן רב, אנחנו לא מעלים טענות, ואתה לא שמעת את הנימוק

העיקרי שעורכת הדין- קוגוט הסבירה, שהסיבה ל-30 ימים היא סיבת הזהות.

דני נישליס;

מדובר ב-14 ימים אם מורידים הגים ושבתות.
יונה יהב
מה זו זהות?

סיגל קוגוט;

תקופת מימון המפלגות והשיוויוניות. 33 ימים לפני הבהירות דרושים לפקח על

הבהירות לרשימות המועמדים. אם אתה הושב שכמו שיש ברדיו פרסומות כל השנה,

יכולים להיות גם ענייני בהירות ותעמולה כל השנה, זו תיזה אהרת שאנחנו מתנגדים

לה.
יונה יהב
אני מבין בהומר, ואת כבר יודעת את זה. אני שואל למה את נותנת זכות יתרה

למקומו נ ים.
סיגל קוגוט
אני לא נותנת זכות יתרה.
יונה יהב
הרי לא הגבלת את המקומונים, למה הרדיו המקומי איננו מקומון?
דוידה להמן-מסר
יש לנו רשימה של טענות על זה.



נסביר מה ההבדל בין רדיו למקומון.
יונה יהב
תסבירי לי, אני רוצה לשמוע.
היו"ר חנן פורת
אני אומר שזכותם של חברי כנסת גם לבוא באיחור, ויש להם בוודאי ישיבות גם

במקומות אחרים.
ראובן ריבלין
מה עמדת הרשות?
נאוה שטראוס
90 ימים.

דוידה לחמן-מסר;

בלי האחריות שלהם.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה להבהיר כנקודת מוצא את מה שעומד פה לפנינו, ולפי דעתי, זה המפתח

ליכולת הדיון. עשינו הבחנה יסודית בין הרדיו האזורי לבין הנושא של מודעות

בעיתונים, לבין העיתונות הכתובה.
יונה יהב
למת?

היו"ר חנן פורת;

ההבחנה נובעת גם מהטעם הפרקטי וגם מהאחריות של כל אחד מהגופים. הטעם

הפרקטי הוא פשוט, בשונה מאשר עיתונות שאין לה גבול - כי אין גבול למקום בעניין

הזה, אפשר להוסיף דפים, אפשר להוריד דפים, אפשר להוציא עיתונים, אין כל מגבלה

- הזמן הוא מוגבל, ומכיוון שהזמן הוא מוגבל, צריך איזשהו שיקול איך רוצים לחלק

את המשאב הזה, אם רוצים להגיע לאיזשהו מינימום של שיוויון. זאת הנקודה

הראשונה.

הנקודה השנייה, שהיא בעצם אולי גם במידה מסוימת פועל יוצא של הנקודה

הראשונה בהיבט העקרוני, בשונה מהעיתונות שהיא פרטית לחלוטין, וכל מי שרוצה

יכול להוציא עיתון, ובלבד שהוא עומד בתנאים. הרדיו, במקרה הזה גם הרדיו

האזורי, אף על פי שהוא פרטי, הוא ניתן בזכיון, יש עליו פיקוח ממלכתי, הוא נתון

וכפוף לכללים. מטבעם של כללים אלה, כמו שיש כללים ומגבלות גם לגבי טיבם של

מודעות ולרשות השנייה יש כללי אתיקה ויש לה פיקוח על מודעות גם בתחום המסחרי,

כך הדברים האלה צריכים להיות גם בקשר לנושא של תעמולת הבחירות.



אלה שני טעמים יסודיים, שבשלהם יש שוני, או על כל פנים, ראינו לנכון.

נכון שמי שרוצה, יכול להציע שהכל יהיה פה קפיטליסטי לחלוטין ולא יהיה כפוף,

ואני משער לעצמי שכך -זה בארצות הברית. לא כך ראינו את הדברים, ועובדה היא שלא

כך אנחנו נוהגים כלפי הרדיו האיזורי בכלל.

משה גפני;

ולכן מה המסקנה?
היו"ר חנן פורת
ולכן, המסקנה היא שאם אנחנו רוצים מצד אחד להתיר אפשרות של תעמולת בחירות

באמצעות הרדיו האזורי, אנחנו צריכים לקבוע לגבי זה כללי פיקוח סבירים שיהיו הן

לגבי השיוויון והן לגבי האופי והטיב של המודעות, כדי שלא יהיו שידורים שהם

פוגעניים.
יונה יהב
כל שידור מקבל אישור של גברת תמר אדרי, לא?

תמר אדרי;

רק של השופט.
היו"ר חנן פורת
לא, אז אתה טועה ולא שמעת פה את הדברים. בשונה מאשר תעמולת הבחירות

הארצית, שמכיוון שהזמן ניתן בחינם ומכיוון שהמסגרת היא מצומצמת ארצית, יש גם

אפשרות טכנית להגיע לפיקוח על כל השידורים עובר לעשייתם לפני שהם משודרים.

בשונה מזה, לגבי הבחירות המקומיות, גם בגלל ההיקף והנפח העצום, שבלתי ניתן

לבקרה, גם בגלל העובדה שלפנינו דבר שבכל זאת נעשה בתשלום וכדומה, אנחנו מציעים

שהפיקוח לא יהיה לכתחילה, לא יצטרכו להעביר את כל השידורים, וכאן צודקים

דבריך, אנחנו סומכים גם על המפלגות שתפקחנה אחת על השנייה,

כל מה שאנחנו קובעים במנגנון הפיקוח הוא: א. שאם יש בעיה, יש כתובת שאליה
פונים, דהיינו
כתובתו של יושב ראש ועדת הבחירות בדיעבד על דברים שכבר יש

תלונות; ב. שהרשות השנייה תקבע כללים לפיקוח, ותוודא שהכללים האלה אכן עובדים,

היא לא תצטרך לבדוק כל שידור לפני כן; ג. תהיה אחריות אישית, כמו בעיתונים, של

בעלי הזכיון.
ראובן ריבלין
זאת האחריות היחידה ששמעתי.
היו"ר חנן פורת
שלושת הדברים האלה ענייניים.
ראובן ריבלין
אם יגיעו כל יום לוועדת הבחירות המרכזית לא הרבה תלונות, 10 תלונות, כי

בכל זאת יש 1,900 רשימות, צא ולמד בכמה תלונות יצטרך השופט מצא עם ועדת

הבחירות המרכזית לטפל, הוא לא יעמוד בזה.



היו"ר חנן פגרת;

אז יהיה לו המנגנון שלו.
דורית ואג
אין מנגנון, זו החלטה רק שלו, זה לא מנגנון,

ויאובן ריבלין;

בעיתון יש בקרה בריאה של העיתונים.
היו"ר חנן פורה
כל מה שנאמר פה הוא שקול, אפשר לתמוך בו, אפשר להתנגד לו, אבל לפי דעתי,

הוא בהחלט סביר.

זאב בוים;

אני רוצה לומר משהו על מאזן האימה, בפי שהגדיר חבר הכנסת יהב. מתוך מי

שהתנסה במערכות בחירות - ובמובן, שעוד לא התנסינו בסוג בזה - עם עיתונות וכו',

באמת בסופו של דבר הפיקוח הטוב ביותר יהיה המאזן הזה, כי אחד שומר על השני.

דרך אגב, זה קיים גם בעיתונים היום.
מי שהתנסה בתעמולה הזאת, למשל
המקומית במקומונים, נציגי מפלגות נמצאים

בתוך המערבות, ואחד בודק את השני, ויש ויכוחים גדולים ובל אחד מושך לכיוון שלו

ומתווכחים על העמוד ועל הפינה.

היו"ר חנן פורת;

למרות שבמקרה הזה לעיתון אין בל מחויבות, הוא יבול להעדיף בלי בעיה.
זאב בוים
יבול להיות שבאשר יתפתח העניין הזה, אולי בהתחלה יהיה קצת בלגן ומהומה

רציניים, אבל אולי מתוך המהומה הזאת יבול להיווצר איזה מן מצב שאני רואה לנגד

עיניי, שליד המערבות של הרדיו יבול להיות שלגבי מקום מסוים, הרדיו בעצמו יציע

למועמדים איזו מן מועצה מקומית בזאת מייעצת שתחליט על איזה סדר פנימי ביניהם.

לא צריך להיבהל מהעניין ולנסות לאבוף מלמעלה עם עין גדולה, שלא תובל לשלוט על

העניין.
היו"ר חנן פורת
אבל מבחינתנו, זה חיוני לפחות לתת את הבללים האלמנטריים שנותנים את

הפיקוח והחקיקה. מה שאחר בך יתפתח, אתה צודק, יבול להיות שאחר כך יגיעו למודוס

ויונדי שיהיה יותר קל.

אני מבקש להתחיל להציג את החוק בסדרו.
סיגל קוגוט
האם אתה רוצה שנקריא סעיפים?
היו"ר חנן פורת
כן, ולאשר את זה לקריאה ראשונה.
ראובן ריבלין
פרצת את כללי המשחק, ברגע שאיפשרת פרסומת בתשלום פוליטי.

סיגל קוגוט;

אז מה עושים?
ראובן ריבלין
עכשיו נדבר על זה כמו על עיתונות, אין דרך אהרת.

סיגל קוגוט;

זה לא נכון, יש דרך אחרת.
עדנה הראל
אבל באיפיונים שהם ספציפיים.

הי ו"ר חנן פורת;

חבר הכנסת ריבלין, אני לא מוכן לצורה כזאת של דיון. יש לך עמדה, ורנוכל

להביע אותה בהתייחסות לסעיפים.

ראובן ריבלין;

אדוני היושב ראש, שלא תיכנס לאיזשהו מבוא ומבוי ושלא נגיע לכלום בכל

הדיונים שלנו. יש כאן שאלה עקרונית ובסיסית, אם אנחנו מאפשרים ליצור מצב שבו

בפוליטיקה, מלבד בעיתונות, באמצעי התקשורת האלקטרוניים אפשר יהיה להשיג פרסומת

בשכר.

היו"ר חנן פורת;

כן.

ראובן ריבלין;

כי עד היום לא היה כך.

דני נישליס;

גם לא היה רדיו אזורי.

ראובן ריבלין;

עד היום לא היה כך, היה רדיו ולא היתה אפשרות, אלא לפי חוקי הבחירות.

היום אמרת שאנחנו פותחים איזשהו דבר חדש, אנחנו צריכים להשוות אותו.
עדנה הראל
לאבחן --

ראובן ריבלין;

לאבחן ולהבחין, קודם להבחין ואחר כך לאבחן. קודם כל, מה יצרנו פה? יצרנו

פח מצב שבו אי אפשר שלרשויות השלטון, שנקבעו בחוק, יהיה פיקוח ב-REAL TIME.
עדנה הראל
למה?
ראובן ריבלין
בלתי אפשרי ב-1,900 רשימות לעשות זאת, AS A MATTER OF PRACTICE. כאשר

אומרים שהפרסומת היא כזאת שצריך לתת אותה במשורה ומראש, גם מגבילים באופן

טבעי. פה אתה אומר שאתה פותח את זה לשוק החופשי ואתה נותן את האפשרות הזאת

לאיזושהי מדיה חדשה, שהיא אינה רדיו וגם אינה עיתונות, אז אני צריך עכשיו לבוא

ולאבחן אותה, אם היא רדיו או עיתונות, וכאן אין לנו מנוס אלא לבוא ולומר שהם

עיתונות לכל דבר, גם מבחינת היכולת שלנו לפקח וגם מבחינת הצורך העצמי שלהם

לפקח על עצמם.
היו"ר חנן פורת
חבר הכנסת ריבלין, עם כל הכבוד, טענת את הטענה הזאת מלכתחילה. ניתנו כאן

תשובות ענייניות שמסבירות את ההבחנה בין רדיו לבין עיתונות ואת הסיבות שבגללן

אנחנו מנסים לתת כללים של פיקוח, שהם חולמים למצב הזה. אתה יכול לומר שאתה לא

מקבל את זה.
ראובן ריבלין
לא, הטיעונים שלהם לפיקוח אינם--
היו"ר חנן פורת
הם טיעונים ענייניים. בסדר, אתה יכול לקבל את זה ואתה יכול לא לקבל את

זה, אבל אתה לא יכול להתייחס לדברים כאילו שלא נאמרו.
דוידה לחמן-מסר
הם גם לא רוצים אחריות אזרחית ופלילית, הם לא רוצים דבר, הם רוצים כסף

ביד עכשיו.
עדנה הראל
אם אפשר לנסות בכל זאת לתת הבחנה בין הרדיו לבין העיתונות, בכל זאת

שידורי הרדיו האזוריים משודרים על ידי בעלי זכיונות, שהם בעלי מונופול לפעמים,

או זכות, בוודאי מוגבלת, לגבי אותו אזור, בשונה מעיתון, שאפשר להוסיף או

להוציא עיתונים נוספים.



לא נחזור על מה שכבר נאמר עד עכשיו, אבל אני רוצה להפנות את תשומת הלב

למה שקורה בפרסומת. גם לגבי פרסומת על הרדיו האזורי שמפרסם פרסומות בתשלום כשם

שהעיתונים מפרסמים פרסומות בתשלום, וזה נהוג היום כבר מאז הקמת הרדיו האזורי,

יש כללים שהם כללים שונים מאשר מה שחל על העיתונות, מדוע? בשל המאפיינים

המיוחדים של הרדיו.

יושבת מועצת הרשות השנייה וקובעת אתיקה בפרסומת וקובעת חובות על שיבוץ

הוגן ושיווי וני וקובעת מגבלות על היחס בין בעל הזכיון לבין המפרסמים אצלו,

אותן חששות שבגינן הוסמכה הרשות השנייה לקבוע את הכללים הספציפיים האלה ואת

השקיפות כלפי הגוף המפקח.

ככל שהדבר נוגע לפרסומת, ראוי שנבחון אותם כשאנחנו באים לתעמולת הבחירות,

כי גם כאן יש מאפיינים--
כרמית פנטון
תשדירי תעמולה הם לא פרסומות.
עדנה הראל
כי גם כאן קיימים מאפיינים של תשלום עבור הודעה מסוימת, עביר זמן שידור.

כרמית פנטון;

אז למה זה אסור כל השנה?
ראובן ריבלין
אז למה 21 ימים?
עדנה הראל
הוסף למאפיינים הספציפיים של תעמולת בחירות, שבגינם יש פיקוח על מימון

מפלגות, שבגינם יש כל הדברים האלה, כאשר אתה בא למודעות בעיתונים, את

המאפיינים של פרסומת, כאשר אתה בא לשידורי רדיו, ולכן צריך פה גם את הפיקוח של

כללים איך לשבץ, איך בעל הזכיון יפעל וגם את הכללים שיבטיחו את הפיקוח של

מימון בחירות. זה בדיוק השילוב בין הדברים.
היו"ר חנן פורת
תודה, אני חושב שהדברים מובנים.
נאוה שטראוס
אבל חייבים לאזן את התמונה.
היו"ר חנן פורת
גברת סיגל קוגוט, תתחילי בסעיף (ב). אנחנו נכנסים לגופו של עניין, ואז

תוכלו להעיר את ההערות בהתייחסות לסעיפים.



סיגל קוגוט;

אני רק רוצה לומר - לא אקריא את ההגדרות - אבל בהגדרות בעצם צמצמנו הן את

הבחירות שעליהן זה יהול.
בנימין אלון
לא משנה, מה שיש--

סיגל קוגוט;

רק שתדעו - כי לא הייתם קודם - שצמצמנו את זה לבהירות מסוימות, רק

הרגילות.
הי ו"ר חנן פורת
רק הרגילות בשלב זה.

כל מי שירצה, יוכל להתייחס בשעה שאנחנו נכנסים כעת לגופם של דברים.
כרמית פנטון
אבל יש גם הערות כלליות לפני הכניסה לסעיפים.
גדעון דורון
אני הושב שזה אהד החוקים הכי לא שיוויוניים שאני מכיר בשם השיוויוניות.
היו"ר חנן פורת
למה זה לא שיוויוני? אז תתייחס לזה בשעה שנגיע לסעיפים. אני רוצה ללכת

בדרך האינדוקטיבית, כי אני יודע שאחרת לא נגיע לשום דבר. גברת קוגוט, סעיף

(ב).
צח גרניט
סעיף (א) הוא גם סעיף שראוי לדון בו.
היו"ר חנן פורת
בסדר, נתחיל מסעיף (א). חוק הרשות השנייה ידוע, בעל זכיון ברור, מועצת

הרשות גם כן ברור, רשות מקומית ברור. אני מבין שיש הערה לגבי רשימת מועמדים:

"רשימת מועמדים - רשימת מועמדים שהוגשה לפקיד הבחירות לפי חוק הרשויות

המקומיות...", כשמצמצמים בשלב זה את החוק הזה לבחירות לרשויות ולראש

הרשות, ולא לבחירות יוצאות דופן.
אהוד שילת
איך הצמצום הזה נעשה? דיברנו שנוסיף עוד הגדרה של בחירות לרשות מקומית.



סיגל קוגוט;

נכון, למרות שגם כך זה יחול. נגדיר גם שבחירות לרשויות המקומיוות הן

הבחירות למועצה ולראש הרשות, שנעשות לפי חוק הבחירות.
ראובן ריבלין
אם אני רץ לפריימריס במפלגה שלי לרשות מקומית.
משה גפני
זה לא נוגע אליך.

ראובן ריבלין;

זה לא כולל?

סיגל קוגוט;

לא פריימריס, לא בחירות מיוחדות אם מישהו מתפטר, רק הבחירות הרגילות

למועצה ולראש הרשות.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה לחזור לנקודת המוצא. אנחנו הולכים כאן לנסיון, ולכן לקחנו אותו

בתנאים הכי נורמטיביים שאפשריים. אם זה יצלח, אפשר יהיה אהר כך להוסיף גם לגבי

הנושא של פריימריס וגם לגבי הנושא של בחירות יוצאות דופן וכדומה. אולי עוד

בסוף יגיעו ויבקשו שאפילו גם לבחירות הארציות יהיו כל מיני שינויים. אנחנו

מתחילים כעת בדבר הנורמטיבי, ואם זה יצלח, נוכל לראות איך זה מתפתח.

משה גפני;

למה יש מתח רב?
היו"ר חנן פורת
יש מתח, כי הבחירות המקומיות קרובות. במכוון לא הזמנתי את נציגי העיתונות

הכתובה למפגש הזה, אבל יש לי רושם שגם ידה הארוכה של העיתונות נמצאת פה, כפי

שהיא נמצאת בדברים אחרים.
רוני אלגרנטי
יש הערות לסעיף (א).
צח גרניט
ההגדרה של רשימת מועמדים שלובה בסוגיה של תקופת שידורי התעמולה--
היו"ר חנן פורת
לכן נתייחס אליה כשנגיע לנושא של הבחירות. ברגע שאמרנו את זה כאן, עדיין

לא אישרנו ולא יהיה דבר שאי אפשר לחזור אליו רטרואקטיבית. אני מבין את ההערה

שלך, נתחיל בסעיף (ב).
משה גפני
סעיף (א) זה רק מילון עברי-עברי.
היו"ר חנן פורת
לא, ההערה שלו היתה במקומה, אבל בסעיף (א) אנחנו מתייחסים בעצם רק לכאלה

שכבר הוגשו. נברר את זה כשנגיע לסעיף לגופו.

אהוד שילת;

ההגדרה הזאת תוסף?
סיגל קוגוט
כן.

"(ב) בעל זכיון רשאי לכלול בשידוריו, במסגרת זמן השידור המוקצה לו לשידור

תשדירי פרסומת" - שזה על חשבון הזמן שהוא יכול לשדר פרסומות -

"תעמולת בחירות של רשימת מועמדים ומטעמה בלבד, בתקופת שלושים הימים

שלפני בחירות לרשות מקומית המצויה באיזור זכיונו."

מה זה אומר? זה אומר שהזמן המקסימלי שיכול להיות מוקצה לתעמולת בחירות

הוא הזמן שמוקצה לפרסומות, שזה בערך 216 דקות ליממה, 9 דקות לשעה בערך עם

חריגות לפעמים בשעות שההאזנה מאד מסיבית. זה אומר שהתעמולה תיעשה לא על ידי

גופים פרטיים בדיוק כדי לא לאכוף את התרומות האסורות בחוק מימון מפלגות, אלא

התעמולה תיערך רק על ידי רשימת מועמדים, וכדי להבטיח שאלה תהיינה רשימות לא

קיקיוניות אלא אמיתיות, זה יהיה רק בתקופת 30 הימים, כי רק אז מוגשות רשימות

מועמדים למפקח הארצי על הבחירות. זה אומר שהתעמולה תהיה באזור זכיונו, זאת
אומרת
לא יתכן שרשימה תלך לזכיינים בכלל באזורים אחרים ותעשה גם שם תעמולה.
היו"ר חנן פורת
יש פה שלוש נקודות שעומדות לבירור, כפי שהבהירה גברת קוגוט: 1. היקף

הפרסום; 2. הנושא של רק רשימת מועמדים; 3. מגבלת הזמן ל-30 ימים. למי שיש

הערות בקשר לנקודות הללו, מוזמן לומר את דבריו.
בנימין אלון
אנחנו בעצם עוסקים פה בשני חוקים שונים ובשני עניינים שונים, ולכן אני

חושב שכל דבר כאן, אם זה עיתונות או רדיו, נופל בין הכסאות. יש חוק דרכי מימון

לתעמולת בחירות, יש עניין של חוק הרשות השנייה, ויש פה מציאות ביניים. אנחנו

מדברים על 30 ימים שבהם זה יהיה כמו ברדיו הרגיל - 30, 21 ימים - אז יהיו לזה

שני צדדים. אני מתאר לי שגם באותם 30 ימים יהיה אסור לשדר את הקול של ראש

העיר.
היו"ר חנן פורת
לא.
דוידה לחמן-מסר
האיסור הזה היה קיים בשידורי טלוויזיה, והוא בוטל כבר לגבי הפרצופים

והקולות, נכון?
כרמית פנטון
לא ברור אם התיקון בהוראת שעה חל גם על הרשויות המקומיות או לא. היה

תיקון הוראת שעה לגבי הבחירות לכנסת - - -

היו"ר חנן פורת;

מה שלא נמצא בחוק הזה, אנחנו לא מוסיפים עליו. זה לא שאנחנו מעתיקים

באופן אוטומטי את הדברים.

בנימין אלון;

אני חושב שאנחנו צריכים ללכת פה לשני כיוונים, אבל אם המחשבה נכונה, צריך

יותר לגבש את זה. החוק עכשיו לפי הנוסח שלו וגם לפי ההגדרות, שקראנו עכשיו

בסעיף (א) וגם אחר כך, מדבר רק על כך שאם 33 ימים קודם יודעים מהן הרשימות, אז

ב-30 ימים כבר הרשימות שמוגדרות ואושרו וכוי רצות לעניין התעמולה.

60 ימים קודם כבר יש תכונה מפלגתית בעיר ויש פריימריס ויש הרבה אנשים

שרצים. לפי חוק הרשות השנייה, שאסור לשדר תעמולה מפלגתית אלא אם כן זו תהיה

תעמולת בחירות - שזה מה שנוסיף עכשיו שזה לא יהיה רק בשידורי טלוויזיה אלא גם

ברדיו - ישאר עליהם האיסור ב-60 ימים הקודמים לכל תעמולה שהיא, כי היא לא

תוגדר לפי ההגדרה פה כתעמולת בחירות.

השאלה היא אם אפשר ללכת לאיזושהי הגדרה. החוק הזה ידבר באמת על כל

הכללים, ופה אני מגיע לכללים שנקבעו כאן ועל הפיקוח, שנדבר עליו אחר כך, לגבי

תעמולת בחירות כהגדרתה בחוק הזה, ואם אפשר יהיה לשנות ולהרחיב את האיסור שקיים

בחוק הרשות השנייה על פרסומת שהיא תעמולה, למצוא שם פתח בלי כל הכללים האלה

לתקופה שלפני זה.

דו ידה לחמן-מסר;

אני מבינה את המצוקה, אך אני לא יודעת אם יש לי פתרון, ואני אומרת לך את
זה מראש. הוא אומר
בוא נאפשר את הוויכוח הפוליטי על הבחירות חופשי. אני חושבת
שהוויכוח הזה קיים, זאת אומרת
אם יש תכנית שבה רוצים לראיין - שיחת ועידה

ברדיו - אני לא חושבת שיש מניעה. לביטוי תעמולה מפלגתית יש קונוטציה, וזה לא

אומר שאסור לדבר על סוגיית הבחירות לעיריית X, ¥, רשות מקומית ברדיו.
היו"ר חנן פורת
זה אומר פרסום שקונים אותו.
דוידה לחמן-מסר
זה אומר שאסור לעשות פרופגנדה.
בנימין אלון
אבל ברשות מקומית זה שונה - -
דוידה לחמן-מסר
אני עדיין- חוזרת ואומרת שהביטוי פרופגנדה משתייך לעולם שבו קונים זמן

בכסף. לכן, אם אתה מדבר על חופש הביטוי בסוגיית הבהירות לרשויות המקומיות, זה

מוגשם ברדיו בזמן הבחירות. יעשו פנל, ישמרו על זכות האיזון שבעל הזכיון חייב

לשמור אותה תמיד בכל שעה, ואנחנו לא מתייחסים לזה.

היו"ר חנן פורת;

בחוק הזה איננו מתייחסים לזה.

בנימין אלון;

גברת דוידה לחמן-מסר, כיועצת משפטית, כרגע החוק אוסר עליהם תעמולה

מפלגתית. הם עוד לא מפלגה, הם עוד לא רשימה.
היו"ר חנן פורת
אסור להם לקנות מודעה.
בנימין אלון
שמי יענקל, ואני רוצה שהנחל יהיה נקי יותר, ועוד לא נרשמתי כרשימה ועוד

לא אושרתי וכו' וכו'. אני שואל אתכם עכשיו, יהיה פה מצב פרוץ. החוק שלנו

מתייחס ל-30 ימים האחרונים כשהכל מוגדר, אנחנו כבר יודעים מהי מפלגה, יודעים

מהי סיעה, ואז אומרים שמותר ב-30 ימים. ב-60 ימים שלפני זה, כשכבר התעמולה

בעיצומה יהיו הרבה דרכי עקיפה וכו', אז בואו נתייחס לזה ולא נתעלם מזה.
היו"ר חנן פורת
על מה אתה מדבר? על תעמולה באמצעות קניית מודעות, פרסומת על דעת המפרסם?
בנימין אלון
כן, אבל הם לא יגידו שזאת מפלגה.
כרמית פנטון
הבעיה של עקיפת האיסור קיימת לגבי רדיו אזורי גם ב-61 ימים וגם ב-90 ימים

לפני וכל השנה. בוודאי שיש גם היום נסיונות, ועד שלא יהיה האיסור המפורש, יהיו

אלף ואחד המצאות של הראש היהודי איך לעקוף את האיסור. בית המשפט פעמים רבות

התייחס לזה, גם לא בתקופת האיסור.
היו"ר חנן פורת
אנחנו סומכים על הכללים שלכם בעניין.
כרמית פנטון
לא, זה בכלל לא קשור אלינו, זה הדין הכללי שנוגע לאיסור תעמולת בחירות.
דוידה לחמן-מסר
אבל אתם מיישמים את האיסור הזה, נכון? אם יש בחוק שלכם - לא החדש - איסור

על תעמולה מפלגתית-

כרמית פנטון;

כמו שיש איסור בחוק הגנת הצרכן--
בנימין אלון
אז מה תעשו 60 ימים לפני בחירות לפי הכללים שלכם?
כרמית פנטון
ה-60 ימים קיימים רק באותם אמצעי תקשורת שאפשר לעשות בהם תעמולה כל השנה,

אז 60 ימים לפני אסור. לפי דיני חוק הרשות השנייה ממילא אסורה תעמולה מפלגתית

בכל השנה.
היו"ר חנן פירת
ומה שנוגע לתחומים האפורים - יתמודדו עם זה.
כרמית פנטון
אנחנו קובעים פה תקופת זמן מתי--
היו"ר חנן פורת
אם יש מישהו שמערער על פרק הזמן של 30 ימים, זה הרגע הנכון שיאמר את

דברו.
גדעון דורון
פרק הזמן של ה-30 ימים מהווה חסם כניסה לפוליטיקה. ברשויות המקומיות, כמו

בכלל, יש התארגנויות, רשימות של אזרחים, למעשה, על כל מיני נושאים. ברגע שאתה

לא נותן להם להיחשף, אתה אומר שכולם צריכים להיחשף ב-30 ימים. אתה לא נותן להם

להעלות סוגיות, אתה לא נותן להם להתווכח על כל מיני סוגיות - ואני נתפס פה

למילה - קיקיוניות. מה זה קיקיוניות? כל הרשויות המקומיות הן עסק קיקיוני, אלא

אם כן אתה אומר שאתה רוצה רק שתי מפלגות שינהלו את העניין.

לכן, אנחנו צריכים להיות רגישים לתרבות הפוליטית והאזרחית שמתפתחת

ברשויות המקומיות ולתת לאזרחים להציג את העמדות שלהם בצורה זו או אחרת, ולא

שיהיו תלויים בתקשורת שיזמינו אותם לפנל על סוגייה זו או אחרת.
היו"ר חנן פורת
אלמלא היינו מחוקקים את החוק הזה, לא היתה כל אפשרות לעשות את זה ברדיו

האזורי. מה אז היו עושים? דרך העיתונות, דרך מודעות בעיתונים, דרך חוגי בית

וכדומה.



אנחנו מבקשים להיכנס למסלול ולנתיב הזה, ואמרנו שאנחנו רוצים לעשות את 1ה

במידה ובמשורה. היה פה חשש מפני אפשרויות של עקיפה אם זה יהיה לפני הגשת

רשימות. אנחנו אומרים שמח שנוגע לדיונים ולפנלים ולכל מיני דברים כגון אלה

יהיח דבר שיהיה גמיש לפני כן. האפשרות של קניית פרסומת בכסף תהיה רק בתקופה של

ה-30 ימים.

גדעון דורון;

על ידי רשימה.

פיני בדש;

על ידי רשימה שהגישה--
ראובן ריבלין
אל תשים בפניו מכשול, זה אסור באיסור.
היו"ר חנן פורת
ניסינו פח באמצעות איזשהו איזון לקבוע מאימתי מותר לקנות מודעות בפרסומת

על חשבון המפלגות וכדומה. הגבלנו וצמצמנו את זה לאותם 30 ימים שבהם יש רשימה

מוגדרת ומאושרת. אם יש פה מישהו שירצה להציע שזה יהיה 90 ימים, יציע ו נכריע

בעניין.

גדעון דורון;

הקבלן יקנה--?

צח גרניט;

אני רוצח לחזכיר מאיפה, למעשה, צמחה הצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת לא

נולדה סתם. למעשה, היא צמחה על רקע של ביקוש מסוים. היה אפשר להגדיר את זה

במונחים כלכליים פשוטים. אפשר לחגדיר, שלמעשה, היה פה ביקוש, שאנחנו רוצים לתת

לו את הפתרון. כוחות השוק הם יותר חזקים מאיתנו, יותר חזקים מהמחוקק, יותר

חזקים מכל דבר אחר.

שלמה שהם;

דרך אגב, יש לזה ביקוש גם במערכת הממשלתית כל השנה, אז למה בזה אנחנו לא

מכירים?

צח גרניט;

אם יש ביקוש לצורך הזה, הביקוש הזה ימצא את הדרך שלו לבוא לידי סיפוק,

והוא יעשה את זה בכל מיני דרכים. כבר למדנו על בשרנו במערכות בחירות שהתקיימו

כמו בבני ברק לפני כמה חודשים, שחדרך שבח הביקוש הזה מוצא את הסיפוק שלו היא

בתחנות רדיו פיראטיות. להצעת החוק הזאת היתה מטרה מאד פשוטה, למצוא אפיק חוקי

לשידור תעמולת בחירות, ולא להפנות אותם לאפיקים בלתי חוקיים של תחנות

פיראטיות.

אופיר פינס-פז;

מאיפה אתה יודע?
דוידה לחמן-מסר
זה יהיה גם וגם.
פיני בדש
אם המועמד יידע שיש לו 30 ימים בפרסום חוקי שההאזנה שלו היא ההאזנה

הגבוהה ביותר ויש לו תקציב מוגבל, הוא ישמור את התקציב הזה ל-30 ימים

האחרונים.
היו"ר חנן פורת
ולעומת זאת, אם יש לו כסף רב--
פיני בדש
יש לו מגבלה בכמות המותרת לו.
היו"ר חנן פורת
בתחנות הפיראטיות לעולם לא נוכל להילחם ובשיטותיהן, בי התחנות הפיראטיות

גם אינן מצוות - כמו שהכל שם לא מצווה - על איזון. אתה יכול לומר שאם כך, גם

אתה לא מוכן שיהיה פה איזון וזה יוכל לעשות רק חלק וזה יוכל לעשות רק חלק, כי

אחרת הוא יכול לפנות לתחנה פיראטית.
פיני בדש
בפיראטי לא יהיה דיווח כמה פרסמת מבחינת כסף, לא ידווחו למבקרת המדינה

שדיווחת בתחנה פיראטית.
צח גרניט
כאשר הנתיב חוקי, יעדיפו הרשימות ללכת באפיק החוקי, אבל אם האפיק החוקי

לא מספק את הצרכים שלהן, לא תהיה להם ברירה אלא ללכת לאפיק הבלתי חוקי.
היו"ר חנן פורת
גם ככה יכול להיות שהוא לא יספק את הצרכים שלהם.
צח גרניט
הטיעונים של משרד המשפטים, עם כל הכבוד, יש בהם איזושהי בעייתיות, כי הם

אומרים, שלמעשה, אפשר להחזיק מרשימות המועמדים ומכל המתמודדים כרמאים בפוטנציה

מאד גבוהה, ואומרים שברגע שתהיה להם הזדמנות, הם למעשה יעשו כל מיני "פוילע

שטיקים" כאלה או אחרים, הם יקימו רשימות קיקיוניות, ינצלו לא נכון את חוק

מימון הבחירות שלהם וכן הלאה.

אני לא חושב שזו הדרך הנכונה להתייחס למועמדים. ההנחה הבסיסית והראשונה

היא שיש מערכת כללים והאנשים נוהגים לפי מערכת הכללים.
היו"ר חנן פורת
איך אתה מציע להבטיח שרשימה היא אכן רשימה? אולי תציע אלטרנטיבה.
צח גרניט
כל מי שמתכוון להתמודד, יכול לבוא-

היו"ר חנן פורת;

ללא הגבלת זמן?
צח גרניט
לא, יש לנו הגבלת זמן. בתפיסה הראשונית באמת חשבנו לדרוש מהוועדה לתת

אפשרות בלתי מוגבלת, אבל בגלל שמדובר פה בפרויקט נסיוני, הצענו הצעת פשרה

לקבוע את זה ל-90 ימים.

היו"ר חנן פורת;

ואיך תוגדר רשימה?
צח גרניט
כל מי שמתכוון לרוץ ורוצה לרכוש זמן של פרסומת פוליטית הולך להיות רשימה

פוליטית. אדם לא ישלם כך וכך מאות שקלים בשביל לרכוש תשדירי פרסומת ברדיו אם

בסופו של דבר הוא לא מתכוון לרוץ. אם מדובר פה באיזושהי רשימה קיקיונית שהיא

נספחת לרשימה אחרת, זה עניין למבקרת המדינה לדון בו, והיא עושה את זה.
סיגל קוגוט
לא תהיה לה אפשרות לדון בזה, כי אם זה יהיה חוקי היא לא תוכל לומר שזה לא

חוקי.
היו"ר הנן פורת
אנחנו עוסקים בנקודה של הזמן, אם להגביל את זה לזמן של 30 ימים.

זאב בוים;

הזמן קשור גם בנפח, ופה רציתי להתייחס לעניין הנפח. כתוב פה "במקום

תשדירי פרסומת המותרים לויי. אני לא יודע כמה נפח הזמן הזה.

עדנה הראל;

216 דקות.

זאב בוים;

אז נניח שאני יודע, 216 דקות. יש פה כמה בעיות שאני לא יודע איך לפתור

איתן.

דוידה לחמן-מסר;

פתרנו אותן.



זאב ביים;

קודם כל, אני לא בטוח שדומה תחנה אחת לשנייה ביחס שאנחנו מדברים עכשיו על
הנושא שאנחנו מדברים, זאת אומרת
אם נניח בתל אביב משדרת תחנה, התחנה שמשדרת

בתל אביב תתן מענה לאותו יישוב ששם נערכות בחירות מוניציפליות, קרי: כל הגופים

שרצים בבחירות בתל אביב. אני לא יכול להעלות על דעתי כמה יש, יש 30 גופים

כאלה? יש 45 גופים כאלה?
גדעון דורון
פלוס רמת גן, פתח תקווה.
ראובן ריבלין
ראשון לציון, בת ים.
זאב בוים
מה שאני לא יודע הוא שיכול להיות שיש חלוקה, כי אם אני לוקח את באר שבע

לדוגמה, מלבד העיר באר שבע, יש לה עוד לא מעט רשויות. לצורך הבחירות

המוניציפליות אין הבדל משמעותי בין רשות גדולה או קטנה.
סיגל קוגוט
כן, זה מספר הרשימות.
זאב בוים
יכול להיות שיש יותר רשימות ברשויות הקטנות מאשר ברשויות הגדולות. אם

אנחנו חוזרים לחלוקת הזמן ולמעגל השידור של תחנה, עלול להיות מצב-
היו"ר חנן פורת
שהזמן הוא מועט. אבל מה אפשר לעשות? זה הזמן שיש בחיים.
זאב בוים
לכן צריך לבחון אולי יש אפשרות בתקופה שתיקבע להגדיל את לוח הזמנים תחת

הכותרת של פרסומות לצורך העניין מעבר למה שבדרך כלל מקובל.
ראובן ריבלין
להגדיל את הנפח בזמן מצומצם.
היו"ר חנן פורת
מה שאתה רוצה לומר בפשטות הוא שבאותם 30 ימים יהיה יותר נפח באופן כללי

לנושא של תעמולה.
אופיר פינס-פז
נכתוב בחוק שזה לא על חשבון -



יעל דיין;

יש כאן דבר שאי אפשר למתוח אותו לשני הצדדים, או שאנחנו מגדילים את מספר

הימים, ואז הנפח נשאר סביר, x דקות ליום, או שאנחנו מצמצמים - ואני מוצאת שזה

צמצום מאד דרסטי ל-30 ימים - את הימים, ואז אפשר להגדיל את הנפח. גם הקטנת

הימים וגם הגדלת הנפח לא משרתים את הציבור. הרי אנחנו רוצים להביא את המסרים

של כולם לכולם דרך הרדיו האזורי.

לכן, מבחינתי עדיף להגדיל את מספר הימים. אני לא נבהלת מזה שמגישים את

הרשימות 33 ימים לפני, זה הבלים, הרי כולנו אנשים שיודעים שמי שעומד לרוץ לא

מחליט ביום שבו מגישים את הרשימה. הוא מתכונן ועושה את המערכת שלו, כולל

הכספית, ואחת הבדיקות שיש לו היא פידבק מהציבור לפני היום שבו מציגים מועמדות.

זאב בוים;

יכול להיות שהוא יוריד את עצמו.

יעל דיין;

יכול להיות, יש רשימות עצמאיות שפונות לציבור וביום ה-33 או ביום המיועד

אחרי שכבר רצו 15 ימים והן "על הפנים" והן מושקעות, הן מחליטות שהן לא רוצות

להיכנס למירוץ. זאת אומרת, מוכרחים לתת "פור" של שבועיים לפחות, לפחות 45

ימים.

יש לי שאלה לגבי גופים שאינם רשימות, כי זה אסור על פי חוק.

היו"ר חנן פורת;

אזרחים תומכים.

יעל דיין;

לא אזרחים תומכים, אני הולכת על דבר הרבה יותר כללי. יש לנו קואליציה של

ארגוני נשים, שמזה זמן די רב היא תתגבר את זה מאד בחודשים הקרובים - עיזבו את

ה-30 ימים, היא כל הזמן רצה בתשלום - לבחור נשים ושצריך יותר נשים במועצות

מקומיות, נשים לרשות העיר באופן כללי.

אנחנו יודעים שמדובר על סוזן עמור וכוי וכוי. האם זה, לפי דעתכם, אסור?

אותו דבר לגבי נושאים שהם איכות הסביבה, שהוא נושא מוניצפלי ראשון במעלה.

אנחנו מטעם רשות הסביבה, כמו מטעם ארגוני נשים, מקדמים את הנושא, ואז יבוא

ביום ה-45, כשמותר לו, רון חולדאי ויאמר שקלט את המסר ושברשימה שלו יש X נשים,

ואנחנו עושות לו את העבודה - לו או לדורון רובין או לכל מי שלא יהיה - כבר

חודשים קודם, ואתם לא יכולים להגביל את זה.

היו"ר חנן פורת;

זה מותר, כי אם לא תהיה פה רמאות שהיא שקופה לגמרי--

אופיר פינס-פז;

צריך בקרה ופיקוח.



יעל דיין;

על ההצעה עצמה של הימים אני מציעה להרחיב.

פיני בדש;

אם רוצים להרחיב את מספר הימים - אבל הוא בטח לא יסכים - אז להקדים את

נושא הגשת הרשימות. יש רשימות שמריצים אותן דמי, הן מושכות אש ומבזבזות תחמושת

לצד שכנגד, וזה קיים כל הזמן, וביום הגשת הרשימות הן פשוט נעלמות, וזה כסף

שאפילו לא מבוקר על ידי מבקרת המדינה, כי זו לא רשימה שרצה. מדובר גם בהרבה

כסף שחור שהולך בכיוון הזה. הן מושכות אש כל הזמן ומתקיפות חזק, חוטפות חזרה,

ובסוף נעלמות ומשאירות את הנזק. מה שאומרים פה הם בדיוק השבועיים של הוצאת

התחמושת ו יריקת אש נגד מועמדים פוטנציאליים, רציניים ואמיתיים.

לכן אני אומר שאין לי בעיה שיגדילו את 45 הימים, אבל שסגירת הרשימות תהיה

ב-60 ימים או ב-45 ימים. אבל אין בעיה אם ירצו להגדיל בנפח בתקופה של ה-30

ימים וירצו להוסיף עוד 30 דקות.

ראובן ריבלין;

אני חוזר ואומר שאנחנו פורצים פה פרץ, ואי אפשר להשוות פרסומת בכסף
לתשדירי בחירות. החוק הזה אומר
אנחנו פורצים פרץ, יש תשדירי בחירות עליהם

חלים הכללים המקובלים על בחירות, הן בזמן, הן בכמות, הן בהטרדת ציבור, הן בזמן

מגביל, הן באי תשלום. זוהי פרשה ומטריה שונה בתכלית מתשדירי פרסומת. יש

בפוליטיקה פרסומת בעיתונות. יש בפוליטיקה פרסומת, שהיא פרסומת על פי חוק,

ואנחנו נכנסים פה לדבר אחר.

אם אנחנו נכנסים לדבר אחר ורוצים ליצור איזשהו אנדרוגינוס שהוא בלתי

אפשרי אלא רק לשלם מס שפתיים לאפשרות של הפיקוח או של עשיית הצדק האבסולוטי

מבחינת הזמן והיכולת של כל המועמדים להיות שיוויוניים על פי חוקי הבחירות,

מוטב לנו שלא ניכנס לחוק הזה. אם נכנסנו לחוק הזה והממשלה חושבת שראוי לתמוך

בדרך וראוי לחוקק חוק שיאפשר פרסום בתשלום שעל פי המרבה במחיר, על פי מכרז, או

על פי המקדים הרי זה משובח--

סיגל קוגוט;

לא, זה לא לפי זה.

ראובן ריבלין;

אז אני מציע בכלל לא להגביל את זה ל-30 ימים.
סיגל קוגוט
למה?

ראובן ריבלין;

כי הגבלה ל-30 ימים משווה את השיוויוניות של הדקות בדיוק על פי הזמן

הקצוב שוועדת הבחירות קובעת על פי תשדירי שירות שמובאים לפני השופט ולפני

הוועדה לפני כן.



שלמה שהם;

שמעתי את חבר הכנסת ראובן ריבלין גם בתחילת הישיבה וגם עכשיו, ואני מודה

שהיו לי לבטים אם לומר את הדברים, אבל אני חושב שצריך לומר אותם, ולומר אותם

ברור. אנחנו דומים פה למישהו שראה גחלת לוהטת ונוצצת והחזיק אותה ביד, אמר שזה

יפה, ועכשיו כשהוא רואה שזה שורף, הוא אומר שקודם כל הוא צריך לזרוק אותה

ומהר, אבל בכל זאת הוא רוצה להשאיר משהו בכל זאת ביד, היצר עוד לא עבר, וזאת

הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה עכשיו.

יש פה היום שאלה שהתעוררה, ולא ניכנס כרגע אם זה היצע או ביקוש כזה או

אחר, או אינטרס כלכלי כזה או אהר, אבל ברור שמדובר - ונאמר בפירוש בישיבה

הקודמת - שזה אינטרס של תחנות הרדיו האזוריות.

מה אנחנו עושים כתוצאה מהדבר הזה? אנחנו הולכים לעשות עכשיו משהו שהוא לא

סתם פירצה, זוהי איזושהי חקיקה, שהיא בעיניי חקיקה בלחץ ששינוי דרמטי - וצריך

לומר את זה, ובסופו של דבר, אני חושב שגם אני צריך להיות זה שיגיד את הדברים

האלה - בתפיסה של תשדירי תעמולת בחירות, ויאמרו את זה כל האנשים שיושבים איתנו

בחוקי בחירות הרבה מאד שנים.

אני אומר בגלוי, אני מתפלא דווקא על חברי הכנסת פיני בדש וזאב בוים,

שמצויים ברשויות המקומיות, ואני מכיר את חדברים האלה טוב גם מהיותי ממונה

כשופט על אזור וגם כשופט בעיר שדה. אנחנו פורצים פרץ שאנחנו לא יודעים את

אחריתו, והממשלה מצד אחד תמכה בזה, ומצד שני היא מנסה עכשיו - ובצדק מסוים -

לפהות להחזיק איזשהו אלמנט של פיקוח או איזשהו אלמנט של שליטה על מה שיקרה.

לעניות דעתי, אנחנו פורצים פרץ שלא יהיה לו סוף מבחינת הפגיעה בכשרות

הבחירות ברשויות המקומיות, מעבר לעניין שאנחנו נותנים היום כוח לאדם שיש לו

כסף לעשות את כל הדברים שאפשר לעשות ושנותנים לו יתרון עצום על פני מתמודד אחר

שאין לו כסף.

צריך לזכור שברשויות המקומיות חלק גדול מן המתמודדים, דווקא הטובים

שהייתי רוצה לקדם אותם, הם אנשים שאינם בעלי ממון.
ראובן ריבלין
זה נוגד את השיוויוניות.

שלמה שהם;

בוודאי. אני מציע לוועדה, ואולי גם לממשלה, זה נכון שזה לא פופולרי וזה

נכון שזה לא סימפטי, אבל אני מאמין שלפחות אין לחוקק את העניין הזה בחקיקה

חפוזה. באמת צריך לתת את הדעת על הפרטים, צריך למצוא אפשרות של פיקוח אמיתי.

הרבה מאד מאמץ, שנים ונסיון לקח לנו עניין ועדת בחירות מרכזית וכל האיזונים,

ועדיין אנחנו יודעים מה קורה שם בתוך הדיון הזה. אני שומע את הדברים, ואני גם

שומע את הדברים שאתם מדברים ביניכם.

אני חושב שהוועדה צריכה לשקול את העניין פעם נוספת, ולחשוב לפחות לא

לחוקק את זה באופן חפוז, אלא לבדוק את הדברים האלה לעומק, ובזה אסתפק, כי

כמובן, יש לי לומר דברים הרבה יותר חמורים.



היו"ר חנן פורת;

עם כל הכבוד וההערכה ליועץ המשפטי לוועדה, אני הולק עליו מכל וכל. קודם

כל, אני חושב שצריך לראות את כל הדברים האלה בפרופורציות נכונות. לא מדברים פה

בגהלת לוחשת ולא ביהלום שבכתר, אלא בדברים מאד טריויאליים.

בין כה וכה, אנחנו פרוצים לתקשורת באמצעות העיתונות הכתובה ובאמצעות

הרדיו הפיראטי, כפי שנאמר, והדברים הללו יכולים רק לעשות צדק, קודם כל, עם

הרדיו האזורי, שזכאי גם לנתח של הפרסום מצד אחד, ואנחנו יכולים גם לתת את

המגוון של האפשרויות במדינה דמוקרטית וחופשית, שיש בה אפשרות להבעת דעות.

אנחנו לא רוצים לסתום פיות, בגלל תפיסה שהיא בעיניי תפיסה די מיושנת.

יש מגבלה לגבי הנפח של הכסף שמותר לאדם להוציא, וזה לא משנה אם הוא יוציא

את זה דרך העיתונות. בין כה וכה, באותה מידה שיש הפליה בין העשיר לבין העני,

היא קיימת גם כיום, ובאותה מידה שקיימת מגבלה, גם על פי החוק הזה המגבלה הזאת

לא תיפרץ, הוא רק יצטרך לשקול אם הוא מכניס את הכסף לעיתון או לרדיו, כך שבוא

נראה את הדברים האלה באיזה שהן פרופורציות נכונות.

ראובן ריבלין;

אז למה אתה מגביל אותו ל-30 ימים?
פיני בדש
30 ימים מכניס אותו לנושא של הרשימות האמיתיות.
שלמה שהם
הוא לא נאיבי. הוא יגיד לך איך עוקפים את כל הדברים האלה.
דני נישליס
למה אין מגבלה על דורון רובין בשלטי חוצות?
דוידה לחמן-מסר
כי האפקטיביות שלו היא הרבה יותר פחותה.

היו"ר חנן פורת;

הרי שמעתם אה. עמדתי בעניין הזה, אין לי שום נגיעה כהוא זה, מפני שאני

בכלל לא עוסק בבחירות המקומיות ובבחירות האזוריות לא באופן אישי ולא מריץ אף

מועמד, וכל העניין הזה נוגע לי כשלג דאשתקד, אבל דווקא משום כך אני מנסה

להסתכל על הדברים האלה באיזה אופן שקול ומאוזן.

אני פונה בעיקר אל בעלי הזכיונות, שמאד מעוני ינים בכך, ואל נסתיר, גם

בגלל השיקול הכלכלי, שבאמת לגיטימי, ולא רק לגיטימי, אני מעוניין לעזור להם,

מפני שאני יודע את המצוקה של הרדיו הזה, וזה בעיניי שיקול כשלעצמו שלא להפלות

את הרדיו האזורי לעומת העיתונות, שלא יהיה נפסד כיוון שיש עליו פיקוח ממלכתי.



אנחנו יכולים להתווכח על כל דבר ולנסות למתוח את הנפח, ועל ידי כך, כפי

שאתם רואים את הדברים וכפי שהם מתגלגלים כאן, להגיד שנקיים על זה עוד הנגישה

דיונים, מכיוון שנצטרך לדון בזה, הבחירות האלה כבר לא יהיו. אני מוכרח להסתכל

על השעון ולהבין את המגבלה.

אני מציע וממליץ בפניכם, כיוון שאנחנו מדברים פה באמת על דבר נסיוני -

יכול להיות שאולי אפילו אפשר יהיה לשקול להציג את החוק הזוז כהוראת שעה. האמת

היא שהמילים הוראת שעה הן לא כל כך מתאימות לעניין, כי הנושא כשלעצמו הוא לא

נושא של הוראת שעה, אלא הוא נושא נמשך והולך, אבל הניסוי הוא בבחינת הוראת

שעה, או שאולי במקום הוראת שעה נכתוב מגבלה על הזמן של החוק.
שלמה שהם
זה נקרא הוראת שעה.

היו"ר חנן פורת;

אם נלך על השיטה הזו, אפשר יהיה פה עוד לתקן ולקבל את ההצעה של חברת

הכנסת יעל דיין או קצת להאריך את הזמן, או שאולי עדיף - מכיוון שיש מגבלה של

זמן בגלל הגשת הרשימות - להגדיל את הנפח שבאותם 30 ימים של אפשרות של שידורי

התעמולה, שזה יחסית יותר קל וגם יותר הגיוני, כי אז בכל זאת האוזניים יותר

כרויות, אז מותר להגדיל את הנפח של הפרסומת.
דו ידה לחמן-מסר
זה גם יותר אפקטיבי.
דני נישליס
לא, זה יהרוס את הרדיו.
היו"ר חנן פורת
זה יהיה שיקול שלכם.
יעל דיין
זו תהיה זוועה למאזינים.
היו"ר חנן פורת
אני רק מציע לכם לא לעמוד על פרטי הדברים, כדי שנוכל לפחות לגבש אונ זה,

ויכול להיות שאם זה יצליח, נוכל אחר כך בהמשך להרחיב את הדברים.
נאוה שטראוס
אני יושבת כאן ושומעת את הדיון, ובכל אופן הרשות השנייה נקרעת בין שתי

הקצוות. מועלים כאן טיעונים, שהם טיעונים מאד מכובדים, על ידי משרד המשפטים,

ומצד שני אני שומעת את חברי הכנסת ואת הנטייה שלהם לקראת מה להביא את החוק,

ומהצד הנוסף יש כאן את התהנות האזוריות.



כאחת שהיתה שותפה לתחנות מיום הקמתן, יכול להיות שיש כאן אספקט כלכלי,

בוודאי מצד התחנות. הרשות השנייה לא רואה כאן רק את האספקט הכלכלי. התחנות

חדרו לתוך האזור ומקיימות את מה שנקרא רדיו אזורי. התחנות אינן יכולות להתעלם

מהמימד האזורי, כי זה מה שקורה בתקופה הזאת באזור. המגבלות של הרשות השנייה

לגבי פוליטיקה - ואינני חושבת שאנחנו רשאים או מן הנכון יהיה לשנות אותן, כמו

שאמר חבר הכנסת בנימין אלון, לתקופת הבחירות, כי איננו יכולים ליצור כללים

שונים לתקופת הבהירות, לא נדע איפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר. אבל מצד שני, כמו

שאני רואה כאן על ידי משרד המשפטים וכמה מחברי הכנסת, אי אפשר לתת את זה בלי

גבול מהצד השני.

אי לזאת, ולאור המגבלות שממילא מוטלות על זכיינים - 216 דקות - הם לא

יכולים להרחיב ולהוסיף עוד דף בעיתון וכל שאר המגבלות, אני מציעה שמי שיעשה את

הפרסומת, או מי שיהיה רשאי להרחיב את התקופה, כמו שאמרה חברת הכנסת יעל דיין,

למשהו כמו 90 ימים ולאשר רק לאותן רשימות שהגישו את מועמדותן כדת וכדין לוועדת

הבחירות.
בנימין אלון
ההגשה היא 33 ימים קודם.

פיני בדש;

אז אתה מסכימה שזה יהיה 33 ימים?

נאוה שטראוס;

33 ימים זה סתם--
יעל דיין
אל תכרכי את זה.

פיני בדש;

לא, חייבים לכרוך את זה, כי אני יודע איך העניין עובד.

נאוה שטראוס;

אני חייבת לציין בתור אחת שמפקחת על זמני הפרסומות, בתקופת שבתות וחגים

כמות הפרסומות יורדת דרסטית, התחנות כמעט אינן מפרסמות, ואני מתארת לעצמי שאם

תהיינה רשימות שירצו לפנות לציבור הדתי, זה יירד, ולכן אלה לא 33 ימים, עשיתי

חשבון שזה משהו בסביבות 20 ימים, אם תקח את סוכות, הושענא רבה, יום כיפור, ראש

השנה.

דוידה לחמן-מסר;

באמת כל הזמן הזה לא יהיו פרסומות?! אולי תציגו את התמונה השחורה, כולם

יסגרו את הרדיו ולא יקשיבו, אז נעשה את זה כל השנה.

נאוה שטראוס;

אם נמשיך בקצב הזה, יכול להיות שתהיינה תחנות שתיסגרנה.
פיני בדש
עושים נסיון, אבל אי אפשר לעשות אותו יותר מדי פרוץ.

בנימין אלון;

משום שבחוק הקיים של תעמולה מפלגתית תמצאו מספיק דרכים שזה לא - - -

היו"ר חנן פורת;

אני מבקש להעמיד את הנקודה הזאת להכרעה, אי אפשר יותר להמשיך. אני רוצה

להבהיר, יש פה שתי גישות, כשלעצמי, הייתי נוטה לגישה הזאת של ההרחבה. אני שומע

את. דבריהם של אנשי משרד המשפטים, ואני חוזר ואומר לכם: אנחנו מחוקקים פה חוק

נסי וני, ואנחנו רוצים להתקדם בו במידה ובמשורה.

אני מציע לכם לקבל את האפשרות של 33 ימים בשלב הראשון, ולבדוק את

האלטרנטיבה מול אי העברת החוק שמשמעותו בפועל שלא תהיה בכלל תעמולה ונראה, אם

הדבר הזה יצלח, יכול לחיות שיהיה אחר כך תיקון לחוק, וזה לא דבר שבשמיים.
פיני בדש
אם זה לא יעבור 33 ימים, אבקש רביזיה.
דוידה לחמן-מסר
הממשלה גם תשקול להתנגד להצעת החוק.
בנימין אלון
אבל זו לא הצעה ממשלתית, זו הצעה שלו, אז הוא צריך להסכים.
פיני בדש
אז אני אומר ש-33 ימים זה מה שאני רוצה.
היו"ר חנן פורת
לא באופן פורמלי אני מעמיד את הנושא הזה להצבעה נסיונית.
ראובן ריבלין
אם אנחנו מעבירים את זה ב-33 ימים בקריאה ראשונה ואני בהסתייגות רוצה 90

ימים, האם זה עניין חדש או לא?
היו"ר חנן פורת
לא.
דוידה לחמן-מסר
אין הסתייגות בקריאה ראשונה.
יעל דיין
לא, בקריאה שנייה ושלישית. כל העניין הוא לגמור את החקיקה לפני הפגרה.

היו"ר חנן פורת;

אנחנו מתקדמים לסעיף הבא.
פיני בדש
ה-33 ימים לפני הוא נושא מאד עקרוני.
ראובן ריבלין
אני קודם כל רוצה להביא את זה לקריאה ראשונה.
היו"ר חנן פורת
"(ג) בקבלת תשדירי תעמולת בחירות לשידור לא יפלח בעל זכיון בין רשימות

מועמדים המתמודדות בבחירות שבאזור הזכיון, בכל דרך שהיא, לרבות

במחיר, בזמני שידור, ובשיבוץ תשדירים."

אני חושב שזח מובן מאליו.
סיגל קוגוט
עכשיו אנחנו עוברים לסעיפים שעוסקים בזמנים: "(ד) (1} זמן שידור מרבי לתשדירי תעמולת בחירות שרשאי בעל זכיון לחקצות

בכל שעת שידור וביממה, לא יעלה על זמן השידור המרבי לתשדירי

פרסומת המותר לבעל זכיון על פי חוק הרשות השנייה."
היו"ר חנן פורת
אני לא רוצה לקבוע פח מסמרות, אבל הייתי רוצח לאפשר - בהסכמת הרשות

השנייה - לתקופה של ה-30 ימים הרחבה. אתם אומרים שזח יפגע? אז זה לא יתבקש,

אבל יש לתת את הגמישות הזאת.
סיגל קוגוט
ניתן סמכות להרחיב את הזמן.
נאוה שטראוס
זח ממילא בחוק, שהמועצה רשאית להרחיב את זמניח.
סיגל קוגוט
לא, היא יכולה להרחיב משעח לשעה, אבל חיא לא יכולה את הגלובלי.
עדנה הראל
מעבר ל-216 דקות, אם יש הרבה רשימות.
סיגל קוגוט
אז ננסח סעיף שנותן סמכות למועצה להרחיב את הזמן.

"(2) זמן השידור המרבי ביממה לתשדירי תעמולת בהירות של רשימת מועמדים

אחת לא יעלה על % 10 מזמן השידור המרבי לתשדירי פרסומת ביממה

המותר לבעל זכיון."

סעיף (2) זה ליממה, וסעיף (3) זה לשעה.

היו"ר חנן פורת;

למה % 10?

סיגל קוגוט;

אם יש לך 216 דקות, ואתה רוצה איזשהו זמן שלא יהיה אחד שישתלט על הכל.
שלמה שהם
אם תהיה רשימה עשירה שתקנה את הבל?

היו"ר חנן פורת;

הבנתי, אבל אם את יוצאת מתוך הנחה שיש נגיד רק המש רשימות.

שלמה שהם;

יש גם פרסומות אחרות.

עדנה הראל;

האם יש אזור שבו יש רק מערכת בחירות אחת ורק חמש רשימות מועמדים?

רוני אלגרנטי;

באילת.

עדנה הראל;

אין בכלל רשימות - - -

רוני אלגרנטי;

אני לא יודע על זה.

נאוה שטראוס;

המטרח היא שלא יהיה גוף מפרסם כלשהו שישתלט על זמן הפרסום של הרדיו, בין

אם הוא מפלגתי ובין אם הוא מסחרי, ולכן הם העתיקו את זה הנה.

היו"ר חנן פורת;

אם זה נראה לכס סביר, אני מקבל.
סיגל קוגוט
סעיף (3) זה אותו דבר לגבי שעה, ואז זה % 15, וזה גם מועתק מחוק הרשות

השנייה. אני עוברת לסעיף (4).
עדנה הראל
זה נוסח קצת יותר מתוקן בעברית ממה שחברי הכנסת מחזיקים ביד.
סיגל קוגוט
"(4) מועצת הרשות תקבע כללים בדבר אופן הגשת בקשות לשידור תשדירים של

תעמולת בחירות ובדבר הקצאת זמן השידור על ידי בעל הזכיון;

הכללים יקבעו, בין היתר, מועדים להגשת הבקשות, חלוקת היממה או

שעות השידור לקבוצות של זמני שידור לגביהן יוגשו לבעל הזכיון

הבקשות לשידור (להלן - יחידות זמן), וכללים להקצאת הזמן המותר

לתשדירי תעמולת הבחירות על ידי בעל הזכיון."

הכללים נועדו גם לשם ההסדרה הטכנית של הבקשות.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה לומר הערה אחת לנציגי הרשות השנייה - אני רואה שמר נחמן שי כבר

איננו כאן, אבל אני מבין שהנציגים נמצאים - לא ביקשנו מהרשות השנייה שתהיה

באמת בפיקוח צמוד ותצטרך לשמוע כל שידור לפני כן וכדומה. נכון שהכללים יחייבו

התאמות מסוימות, אבל בעקרון, הם צריכים להיות אותם כללים של המגבלות לגבי

הנושא של פרסומות, שלא יהיה דבר וולגרי, שלא תהיה פגיעה אישית מתחת לחגורה

וכדומה. יכול להיות שזה יחייב אתכם בקצת שעות נוספות, בסדר.
נאוה שטראוס
לגבי כל הצד הלוגיסטי, אין לרשות השנייה בעיה לפקח, אם על הזמנים--
היו"ר חנן פורת
בקביעת הכללים.
נאוה שטראוס
לא, לגבי כללי האתיקה יש לנו בעיה מסוימת, משום שאז יצטרכו להעביר סט

כללים חדש לגבי הבחירות, וזה לא כל כך פשוט, למשל: סעיף קריטי - אמת בפרסום,

והיה ויהיה משפט - - -
גדעון דורון
בפוליטיקה - - -
נאוה שטראוס
בדיוק, פרס יחלק את ירושלים.
היו"ר חנן פורת
בכל הנושא הזה תקהו דברים שקיימים ברשות הארצית, ובוודאי אנשי ועדת

הבחירות המרכזית התנסו בזה.

רוני אלגרנטי;

יש פרסומת דורון רובין ראש העיר.
תמר אדרי
לכל שופט הגישה שלו - - -

היו"ר חנן פורת;

האם לכם ברשות אין כללים בכלל לגבי דברי שקר או לגבי דברי תועבה וכדומה?
תמר אדרי
רק החוק.
עדנה הראל
אנחנו מקדימים פה ויכוח שעדיין הוא לא מתעורר כאן. כאן הפיסקה מדברת על

הכללים במישורים הטכניים בלבד. מדובר על כללים בדבר אופן הגשת הבקשות, הקצאת

זמן השידור, מועדים להגשת הבקשות.
היו"ר חנן פורת
בסדר, כשנגיע לזה, נתייחס לזה. אנחנו עוברים לסעיף (5).
עדנה הראל
"(5) הוגשו לבעל זכיון, על ידי רשימות מועמדים, בקשות לשידור תשדירי

תעמולת בחירות, ביממה מסויימת או ביחידת זמן מסויימת, בהיקף זמן

כולל העולה על הזמן המרבי המותר לבעל הזכיון לתשדירי פרסומת, ביממה

או באותה יחידת זמן, לפי העניין, או העולה על הזמן המרבי שמקצה בעל

הזכיון לתעמולת בחירות בהתחשב בהתחייבויות קודמות שלו, יקצה בעל

הזכיון את זמן השידור העומד להקצאה, בין כל רשימות המועמדים, באופן

יחסי לזמן שהתבקש על ידי כל רשימת מועמדים; בקשה רשימת מועמדים זמן

שידור העולה על הזמן המרבי המותר לרשימת מועמדים אחת לפי פסקאות

ד(2) ו-ד(3) לסעיף זה, יראה זאת בעל הזכיון, לצורך החלוקה היחסית,

כאילו בקשה את זמן השידור המרבי המותר לפי פסקאות אלו."

הרעיון הוא לא רק למנוע הפליה, אלא להבטיח שכאשר בזמני PRIME TIME כל

הרשימות מבקשות את מקסימום הזמן שהן יכולות ואי אפשר לתת לכולן, אזי לפי

הבקשות שלהן, זה יחולק באופן יחסי ביניהן.
היו"ר חנן פורת
אנחנו מאשרים את זה כך, אבל אבקש מכם אם יש אפשרות, לנסח את זה בצורה

יותר פשוטה, הפשוט הוא חשוב מאד.



עדנה הראל;

אנחנו עוברים לסעיף (ה);

"(ה) (1) עשרה ימים לפני תחילת השדורים של תשדירי תעמולת בחירות לפי

סעיף זה יקבע בעל זכיון לוה תעריפים לשידור תשדירי תעמולת

בחירות באזור זכיונו, לפי יחידת הזמן ולפי משך התשדיר, ואת תנאי

התשלום; לוח התעריפים יהיה אחיד לכל אזור הזכיון."
כרמית פנטון
האם לא מיותר לכתוב "לוח תעריפים...ולפי משך התשדיר", כי לוח התעריפים

הוא ל-30 שניות?

עדנה הראל;

זה מיותר, אבל זה כדי להבהיר את העניין של יחידת זמן. אני ממשיכה לקרוא;

"(2) בעל הזכיון לא יהיה רשאי למכור זמני שידור במחיר שונה או בתנאי

תשלום שונים מן הקבוע בלוח התעריפים, ולא יהיה רשאי ליתן הנחה

או הטבה כלשהי, במישרין או בעקיפין, לרשימת מועמדים."

נאוה שטראוס;

יש להוסיף את המילה "כלשהי".

היו"ר חנן פורת;

כתוב "כלשהי".

נאוה שטראוס;

כתוב "הטבה כלשהי", אבל כוונתי היא ל"רשימת מועמדים כלשהי".

עדנה הראל;

אני ממשיכה לקרוא;

"(3) התעריף המרבי שרשאי בעל זכיון לקבוע לשידור לכל שלושים שניות של

תשדיר תעמולת בחירות יהיה כמפורט בתוספת לחוק זה."

אם אתם רוצים, נעבור לתוספת כבר עכשיו, או כשנגיע לסוף. המנגנון מתבסס על

שני ראשים, האחד - לוח דמי הזכיון, החלוקה של בעלי הזכיון השונים על פי שישה

אזורים שמצוי היום בכללים, שלפיהם משלמים בעלי הזכיון באזורים השונים את דמי

הזכיון בהפרשים מסוימים.

היו"ר חנן פורת;

מאיפה לקחתם את האחוזים האלה?

כרמית פנטון;

מהתקנון בנוגע לתשלום דמי זכיון.



עדנה הראל;

לא את האחוזים, את האזורים. היחסים לגבי תשלום דמי זכיון הם שונים, ואילת

בסופו של דבר מגיעה לרמה הרבה יותר נמוכה. כאן אנחנו מציעים מדרג יותר נמוך,

שעומד ביחס ישר לאינדיקציות ונתונים שקיבלנו לגבי תעריפי הפרסום שקיימים היום.
היו"ר חנן פורת
איך אפשר לשנות את זת, אם יהיו שיקולים של שינוי או משהו כזה - - -
סיגל קוגוט
זה רק המקסימום.

דורית ואג;

כמה זה בכסף?
כרמית פנסון
400 שקל זה ה-% 100 ל-30 שניות.
יונה יהב
אנחנו מגישים הסתייגות, אני מצטרף להסתייגות של חבר הכנסת ריבלין ל-90

ימים.
שלמה שהם
חבר הכנסת יונה יהב, כרגע לא יכולה להיות הסתייגות, היא תהיה רק בקריאה

שנייה שלישית.

היו"ר חנן פורת;

בעת הקריאה הראשונה תוכלו להעלות את דבריכם במליאה, ואז כשנביא את זה

לקריאה שנייה ושלישית--

יונה יהב;

אבל שזה יהיה רשום.

שלמה שהם;

יש לכתוב שהם מבקשים אחר כך להסתייג.

יונה יהב;

האם ה-30 ימים הם נטו או ברוטו?

היו"ר חנן פורת;

מיום הגשת הרשימות.



הלית ברק;

זה ברוטו.

יונה יהב;

זה 14 ימים,

היו"ר חנן פורת;

לא נחזור לדיון הזה, אלא אם כן יש למישהו פח עניין לטרפד את החוק.
עדנה הראל
אני ממשיכה לקרוא:

"(4) בעל זכיון ישלח את לוח התעריפים למנהל כמשמעותו בסעיף 1 לחוק

הרשות השנייה; כן ישלח את לוח התעריפים לכל רשימת מועמדים

שבקשה זאת, יעמידו לעיון כל דורש, ויפקיד עותק ממנו אצל המפקח

הארצי על הבחירות."

כל זה כדי להבטיח, כמובן, את השקיפות.
כרמית פנטון
האם בוועדות בחירות אזוריות לא צריכים להפקיד את זה?

עדנה הראל;

אין דבר כזה, ועדות בחירות אזוריות הן רק הבחירות הארציות.

כרמית פנטון;

מר אהוד שילת, האם יש לך מפקח אזורי?
אהוד שילת
יש מפקח ארצי.

הי ו"ר חנן פורת;

לפנינו שני גורמים; הרשות השנייה והמפקח הארצי על הבחירות, אנחנו לא

צריכים יותר מזה.
גדעון דורון
איך זה יכול להיות שבתל אביב - רשימות גדולות - ובמקומות קטנים אותו

תעריף?

עדנה הראל;

באזור הזכיון כלפי כל הרשויות המקומיות, גדולות וקטנות - - -
רוני אלגרנטי
האם יש מנגנון מוסכם?

היו"ר חנן פורת;

אני רק רוצה שתהיה בעניין הזה גמישות, ואני לא רוצה שאם יצטרכו לעשות

איזשהו שינוי, הדבר הזה יחייב אותנו לבוא שוב לחקיקה הראשית.

עדנה הראל;

בעל הזכיון גמיש לחלוטין בהחלטה שלו להכין את לוח התעריפים, וכל מה שהוא

צריך אחרי שהוא מחליט זה לפרסם ולהיות מחויב כלפי הפרסום.
הי ו"ר חנן פורת
לא, אבל למשל לגבי ההערה שנשאלה כאן, שתהיה הבחנה באותו רדיו עצמו בין

רשות גדולה לרשות קטנה, זה סביר.
עדנה הראל
זה עניין של מדיניות, שחשבנו שהוא בעייתי.
היו"ר חנן פורת
ההערה שנשמעה פה היא הערה נכונה, ואני חושב שצריכה להיות גמישות מסוימת

לגבי קביעת התעריפים, לא לגבי השיוויוניות, אלא לגבי גם האפשרות של הבחנה

באותו רדיו בין מקומות גדולים למקומות קטנים.

אני מציע, כדי שזה לא יהיה בשרירות של בעל הזכיון, שהדבר הזה ייעשה

באישור הרשות השנייה, כך שיהיה פה גורם שיפקח על זה, אבל יש לתת איזושהי

גמישות מסוימת.
דוידה לחמן-מסר
אנחנו לא מתנגדים.
עדנה הראל
אבל על פי פרמטרים שהרשות השנייה תקבע.
כרמית פנטון
קבעית ההפרשים כתוספת לחוק ולא בחקיקת משנה נבעה גם מהצורך לעשות גם את

קביעת התעריף המקסימלי בכל אזור ואזור בחקיקה ראשית ולא בחקיקת משנה, כי זה

יכול לפגוע בכל מיני עקרונות יסוד אחרים.
היו"ר חנן פורת
אנחנו לא מדברים על חריגה כלפי מעלה, אלא על אפשרות של ירידה כלפי מטה,

ובירידה כלפי מטה אנחנו רוצים לתת לכם גמישות לעשות הבחנות, למשל, בין רשות

כמו תל אביב לרשות כמו אזור, שאלה מחירים אחרים. אני רוצה שזה יהיה בתיאום

ובאישור.



כרמית פנטין;

אני לא חושבת שהחלטנו--

דוידה לחמן-מסר;

היושב ראש הציע את זה, לא אני.

היו"ר חנן פורת;

אנחנו מעבירים כעת את החוק הזה לקריאה ראשונה, ואחר כך בקריאה שנייה

ושלישית אפשר יהיה לעשות זאת. אנחנו מדברים כאן על העקרון המנחה.

שלמה שהם;

אתה לוקח על עצמך תיק כבד, ותהיה לך בעיה--
היו"ר חנן פורת
הפלנו עליכם את התיק הזה במחשבה תחילה, "תכבד העבודה על-האנשים ויעשו-

בה".
יונה יהב
יש בעיה שמרחב הזכיון של תחנה כולל בין 20 ומטה רשויות גדולות וקטנות.

זאת אומרת, שיהיה ברור שאם אומרים את זה, יכולים להיות שם 17 סוגי תעריפים

שונים, למשל; אם אני הולך לאזור שלי, יש קריית ים קטנה, יש חיפה גדולה ועתלית

מיניאטורית או טבעון וכוי.

היו"ר חנן פורת;

לכן בדיוק דיברנו על כך.

יונה יהב;

אז את זה אני רוצה לשמוע ממך.

היו"ר חנן פורת;

לא ניכנס כעת לפירוט הדברים. מה שהוצע על ידי - אם זה מקובל עליכם ומקובל

עליכם - הוא שתהיה אפשרות של גמישות בנושא הזה בתיאום של בעל הזכיון עם אישור

הרשות השנייה. עכשיו לא ניכנס לעניין הזה, ואם יהיה צורך, נדון בו בקריאה

שנייה ושלישית.

עדנה הראל;

אני קוראת;

"(ו) בעל זכיון ידווח למבקר המדינה על תשדירי התעמולה ששודרו על ידיו,

לרבות על זהות מזמין השידור, זהות המממן ופרטי העסקה. כן יעביר

למבקר המדינה לפי דרישתו עותק מוקלט על השידורים."
יונה יהב
מתי? איפה? למה?
דני נישליס
לפי דרישה.

עדנה הראל;

היא נתן לדיווח, ונבדוק עם מבקר המדינה.
יונה יהב
אתם לא רוצים להקשיב, ואתם כותבים דברים שאין להם יסוד. בעל זכיון, על פי

חוק הרשות השנייה, מחזיק הקלטות 90 ימים ומוחק.

עדנה הראל;

זה סעיף (ו), ועם כל הכבוד, יש סעיף (ז) שאומר ש"בעל זכיון ישמור הקלטה

של תשדירי תעמולת הבחירות ששודרו על ידו במשך שלוש שנים".
יונה יהב
לא צריך את הסעיף הזה, צריך לכתוב סעיף כללי שמבקר המדינה, מתי שהוא

רוצה, בודק מה שהוא רוצה, ולא להיכנס לדברים האלה. אנחנו הופכים את בעלי

הזכיון לפקידים, כש-80 ימים מתוך 90 ימים הם יכתבו טפסים ולא יוכלו לעמוד

במשימה הזאת.

כרמית פנטון;

חלק מהעבודה של מבקר המדינה היא כל הנושא של ביקורת הוצאות שהמפלגות

השונות מוציאות.
יונה יהב
זה הם, לא?
כרמית פנטון
זה מבקר המדינה, ולכן נכנסו פה סעיפים ספציפיים. בעל הזכיון איננו גוף

מבוקר לפי החוק, הוא גוף פרטי. לכן, צריכה להיות חובה בחוק, כי מבקר המדינה,

למשל, מקבל ממערכות העיתונים, וכמו שצוין פה קודם, בעיתונות באמת העבודה קשה,

אבל ברגע שיש גם שידורי רדיו, מבקר המדינה לא יהיה מסוגל לעקוב אחר ההוצאות.
בנימין אלון
יש חובה בחוק על עיתון?
יונה יהב
למה על בעל הזכיון ולא על המפלגות?
כרמית פנטון
בעלי הזכיין ממילא מקליטים את השידורים 90 ימים. מבקר המדינה מבקש כאן -

והוא לא עושה את הביקורת שלו תוך 90 ימים, אלא יש פרק זמן שונה בחוק - שאת

תשדירי התעמולה ישמרו זמן רב יותר לצורך אכיפת הביקורת לפי החוק.

יינה יהב;

אני חושב שהיעד של הסעיף הזה אינו מכוון לכתובת הנכונה. מי שחייב בביקורת

הזאת הן המפלגות ולא בעל הזכיון, ומי שמביא לו את הקסטה לשידור הוא המפלגה ולא

בעל הזכיון.

דוידה לחמן-מסר;

לא.
סיגל קוגוט
צריך הצלבה של מידע.

בנימין אלון;

סעיף (ז) והסיפא של סעיף (ו) מספיקים מבחינת אחריות בעל הזכיון.

היו"ר חנן פורת;

מתוך סעיף (ו) כאילו משמע שהדיווח צריך להיות דיווח מלכתחילה, ואני חושב

שזה מיותר. אנחנו רוצים לומר שהוא יהיה חשוף למבקר המדינה.
סיגל קוגוט
לתת מידע.

היו"ר חנן פורת;

כן, אבל כשכתוב "בעל הזכיון ידווח למבקר המדינה" משמע שהוא צריך מלכתחילה

לדווח.

סיגל קוגוט;

צריך להיות "לפי דרישתו".

היו"ר חנן פורת;

אבל "לפי דרישתו" זה בסיפא, ואני רוצה להוסיף את זה גם בהתחלה; "בעל

זכיון ידווח למבקר המדינה לפי דרישתו", שיהיה ברור שמדובר פה רק שזה כאשר יש

דרישה ולא שמלכתחילה הוא צריך לשלוח את הכל.

סיגל קוגוט;

הוא צריך לשמור על האינפורמציה.
כרמית פנטון
במודעות גם יש חובה - - -

דורית ואג;

כשבג"צ ירצה את הפרוטוקול, לא יהיה לו.
יונה יהב
יש לי הסתייגות.
דורית ואג
אין הסתייגויות בקריאה ראשונה.

דו ידה לחמן-מסר;

הסעיף הזה עם מבקר המדינה הוא הבלם היחידי שיש לבעל הזכיון. המפלגות

ייעלמו, אותן רשימות שהיו ולא נבחרו ייעלמו ואין למי לפנות, ולכן הסעיף הזה

חשוב. אני לא יודעת אם הביטוי "לפי דרישה" הוא מספיק על פי דרישה, ואני מבקשת

רשות מהיושב ראש לדבר עם מבקר המדינה היועץ המשפטי ולברר בדיוק את העניין.

היו"ר חנן פורת;

רק לפי דרישה, אין באף מקום--

דוידה לחמן-מסר;

היום בעיתונות זח לא על פי דרישה, אלא זו חובה.

כרמית פנטון;

אבל זה לא נעלם, העיתונות הכתובה נשארת.

דוידה לחמן-מסר;

נכון, אבל כאן זה כן נעלם, ולכן יש לי כאן בעיה. אם אתם רוצים להתיר את

הרסן, אפשר להתיר את הרסן בצורה מוחלטת, כמו שבוודאי תחנות הרדיו ישמחו, ובלבד

שיהיה להם כסף.

היו"ר חנן פורת;

אני עומד על כך שייכתב פה לפי דרישה כמו בסיפא.

דוידה לחמן-מסר;

הממשלה תשוב - - -



עדנה הראל;

אני קוראת:

"(ח) (1) מועצת הרשות תקבע, בהתייעצות עם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית,

כללים לביצוע הוראות סעיף זה ולהבטהת קיום הוראותיו על ידי בעל

הזכיון; כללים לביצוע הוראות סעיף קטן (ו) לסעיף זה, ייקבעו

בהתייעצות עם מבקר המדינה.

(2) הכללים לגבי תשדירי פרסומת שנקבעו לפי סעיף 88 לחוק הרשות

השנייה יחולו בשינויים שתקבע המועצה, בהתייעצות עם יו"ר ועדת

הבחירות המרכזית, ורשאית המועצה לקבוע כללים נוספים בהתייעצות

עם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.

(ט) לעניין חוק הרשות השנייה, דין תשדירי תעמולת בחירות כדין תשדירי

פרסומת, למעט עניין בו נקבעה הוראה אחרת בחוק זה או על פיו, ואולם

לא יחולו עליהם הוראות סעיף 87 לחוק הרשות השנייה."
היו"ר חנן פורת
מה זה סעיף 87?

עדנה הראל;

אפשרות הממשלה להתערב ולאסור - - -

כרמית פנטון;

יש לנו התנגדות עקרונית לשני הסעיפים האלה שאי אפשר לומר אותה בדקה.

היו"ר חנן פורת;

לפי מיטב הכרתי, בשעה שלקחתם על עצמכם את האחריות לבעלי הזכיון ולכל

הנושא הזה של הרדיו האזורי, ברגע שאנחנו מחוקקים חוק, איננו יכולים עכשיו

לקבוע גורם אחר, אתם הגורם. עם קבלתכם את האחריות לעניין הזה, פירושו של דבר,

הפלתו של כל החוק.

אני אומר שמכיוון שמדובר פה בקביעת הכללים ולא מדובר פה, כפי שאמרנו, על

הפיקוח השוטף על כל תשדיר וכדומה, ויש כאן מבקר המדינה, לפי דעתי, זה בהחלט

סביר, אבל ארשה לכם הסתייגות לעניין הזה לקראת קריאה שנייה ושלישית.
כרמית פנטון
איננו מציעים שלא יהיה גורם מפקח, אנחנו מבקשים להסביר מה הבעיה שיש בעצם

הקביעה שמועצת הרשות השנייה תפקח. נכון שאין פיקוח מראש, גם על פרסומות ברדיו

היום אין פיקוח מראש.

היו"ר חנן פורת;

אבל לא דיברנו על פיקוח מראש, אלא על קביעת עקרונות וכללים.
כרמית פנטון
בכל מקרה - ולצערי, אני אומרת זאת בצורה לא מסודרת - הכוונה היא שהרשות

השנייה תפקח כמו שהיא מפקחת על פרסומות על תעמולת בחירות. עם כל הכבוד והיקר

לרשות השנייה, יש גורם אחר במדינה שהוא מופקד על מכלול התעמולה במדינת ישראל,

ועדת הבחירות המרכזית, היא בודקת מודעות.

דורית ואג;

לא נכון, היא לא בודקת מודעות.
כרמית פנטון
מייד אומר איך נעשית הבדיקה בוועדת הבחירות.
דורית ואג
אולי אני אומר לך.
היו"ר חנן פורת
מדובר פה על קביעת כללים, שזה דבר שבוודאי אתם יכולים לעשות, ועל כך

שנבדוק את האפשרות שהכללים הללו הוטמעו במערכת. אם תהיה תלונה, התלונה אינה

מוגשת אליכם, אלא מוגשת לוועדת הבחירות המרכזית. אתם רק צריכים לדאוג לזה

שהכללים יהיו מותאמים למערכת.

כרמית פנטון;

יש הבדל בין קביעת כללים, למשל, לגבי הנושא של אופן ביצוע מכרז על הזמן,

כמו שאנחנו מדברים וכו'. אתם רוצים שמועצת הרשות השנייה תקבע כללים, שלמשל,

אסור להטעות בתעמולת בחירות וכוי.

היו"ר חנן פורת;

נכון, ואתם לא צריכים לפקח. אם היתה טעות, זה יעבור לוועדה.
כרמית פנטון
למיטב ידיעתי, למשל בשידורי טלוויזיה, אין בכללים דבר. מה אתם רוצים

מתחנות הרדיו האזוריות, שדווקא אצלן בתעמולת בחירות--?
בנימין אלון
אדוני היושב ראש, אתה לא קורא נכון את הסעיף: "מועצת הרשות תקבע...כללים"

ותדאג "להבטחת קיום הוראותיו על ידי בעל הזכיון". מה זה תדאג "להבטחת קיום"?

לפקח.
דוידה לחמן-מסר
על הכללים האלה.
בנימין אלון
לא הטכניים.
דורית ואג
לא, "להבטחת קיום הוראותיו על ידי בעל הזכיון" זה לא פיקוח.
בנימין אלון
אלה לא הכללים הטכניים שנאמרו קודם, אלה הם הכללים העקרוניים, אם פרס

יחלק את ירושלים או לא.

כרמית פנטון;

אני מצטערת שאני אומרת את זה במקטעים מפאת קוצר הזמן, אבל בעיתונות למשל

אין כללים. ברשות השידור באישור מראש של ועדת הבחירות המרכזית לא התקינו

כללים. מה אתם רוצים מתחנות הרדיו האזוריות שנתקין להן פתאום כללים ויקוח על

תעמולת בחירות?

כמו שאמרתי קודם, הרשות השנייה איננה מומחית בתעמולת בחירות, והנסיון

להגיד שתעמולת בחירות היא תשדירי פרסומת אינו נכון. תעמולת בחירות זה חלק

מההליך הדמוקרטי, יש לזה כללי משחק אחרים, מועצת הרשות השנייה לא מבינה בזה.
דורית ואג
אז למה אתם רוצים את החוק הזה?
כרמית פנטון
עם כל הכבוד, הרשות האמריקאית, למשל, מפקחת על הנושא של הפליה ושיוויון

ולא על התוכן של תעמולת הבחירות.
עדנה הראל
על הסתה היא מפקחת בדיוק.
כרמית פנטון
מה שצריך להבין כאן זו את הקונספציה. כמו שבעיתונות ועדת הבחירות המרכזית

לא מפקחת ולא מאשרת מראש, אלא מתלוננים, יש בקשות לצו מניעה, גם כאן, אם

למפלגת הליכוד בבאר שבע תהיה תלונה כנגד מפלגה אחרת בבאר שבע שהיא נתנה פרסומת

מטעה ברדיו, היא תפנה לוועדת הבחירות המרכזית בתלונה הזאת. בעל הזכיון מחויב,

למשל, להקליט על תשדיר, והוא יוכל להמציא לוועדת הבחירות את התשדיר הרלוונטי

וידונו בזה, וועדת הבחירות המרכזית דנה בדברים כאלה. היא דנה אם כמה מודעות

ביחד שיצרו תמונה שלמה עוברות על החוק או לא וכו'.
היו"ר חנן פורת
כשצוינו פה כללים, לא נקבע עכשיו מה צריך להיות אופיים של הדברים.
צח גרניט
נקבע, זאת הבעייתיות של העניין. בסעיף (ח)(2) נאמר: "הכללים לגבי תשדירי

פרסומת שנקבעו...יחולו בשינויים שתקבע". צריך להתחיל לחשוב על השינויים, מדובר

במסכת עצומה של כללים.
דוידה לחמן-מסר
לא, רבותיי, הממשלה תחזור בה מהסכמתה להצעת הרווק. אמליץ לשר שלי לחזור

בו, והשר שלי הוא יושב ראש ועדת שרים לחקיקה. אם תחנות הרדיו שולטות גם על

הממשלה, אין שום בעיה.

אתם מושכים את השמיכה הקצרה הזאת, שתכסה את כל המיטה הרחבה שאתם רוצים

להכניס לגביה את כל הסוגיות הבעייתיות. קודם כל, אתם רוצים להרחיב את התקופה.
צח גרניט
למה לפתוח את זה? הוחלט שלא.
דוידה לחמן-מסר
אנחנו קובעים כאן את העקרון. אם נקודת המוצא היתה דין תשדירי תעמולה כדין

תשדירי פרסומת, על המסלול הזה רצנו, ואתם עכשיו סוטים מהמסלול הזה.
כרמית פנטון
לא היתה נקודת מוצא כזו.
דו ידה לחמן-מסר
סליחה, אני מבקשת ממך, אומר בדיוק מה נקודת המוצא שהוצגה לוועדה הזאת,

ולכן נקודת המוצא הזאת צריכה להנחות אותנו.

מה אומרים חבריי? קודם שחררו אותנו מהכללים של הפרסומת, ואז הם יישבו

וידונו. מתי הם יקבעו את הכללים? בעוד 60 ימים? בעוד 20 ימים? מתי זה ייקבע?

אם לחוק הזה אין בלמים ואיזונים, חברי שלמה שהם, שהביע את פחדיו, דעתו נחשבת

מאד בעיניי - תמיד היא נחשבת.

הלכנו פה על נסיון עם בלמים ואיזונים. לא יכול להיות שתחנות הרדיו והרשות

לרדיו והרשות השנייה, שמתנערת מאחריותה לנושא הזה, יסירו את כל הבלמים

והאיזונים וישאירו אותם על ועדת הבחירות המרכזית בדיעבד. במצב כזה עדיף לא

לקיים את זה.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה להציע הצעת פשרה שאני מקווה שתהיה מוסכמת, ואם היא תהיה מוסכמת,

יכול להיות שזה יענה גם על העניין העקרוני הזה. צריך למצוא את האיזון בין כללי

הפרסומת המקובלים לבין הנושא הזה של תעמולת הבחירות, שיש לו כללים אחרים, ואני

מציע שבאותו סעיף (2) כדי שלא יהיה כתוב סתם "יחולו בשינויים שתקבע המועצה",

אני מציע שיהיה כתוב "הנובעים מאופיה של תעמולת הבחירות וכמקובל במערכת

הארצית".
כרמית פנטון
אבל אין כללים.
רוני אלגרנטי
וכמקובל בערוצי הפרסום האחרים, בעיתונות.



כרמית פנטון;

אין לזה כללים, וזה בדיוק העניין.

עדנה הראל;

בשביל זה יש יושב ראש ועדת הבחירות.
כרמית פנטון
אבל יושב ראש ועדת הבחירות לא קבע כללים לאף אמצעי כלשהו.

היו"ר חנן פורת;

דרך אגב, לפי דעתי, גם אם אין כללים, יש תקדימים שמאד משמעותיים, כמו

העניין של הסתה וגזענות וכוי.

מה שמקובל בתעמולת הבחירות הארצית לבין דברים שאולי אנחנו מתקדמים יותר

בהם בקשר לנושא של הכללים שקבעה הרשות השניה יתנו את האיזון. אנחנו משאירים פה

פתח פתוח רחב מאד.

בדיונים שייעשו, אחרי שזה יעבור בקריאה ראשונה, נבחן את הדברים האלה,

ואתם תבררו אותם יותר, כדי שנוכל לראות איך אנחנו סוגרים את זה. יש לנו עוד

שבוע, ואני מבקש מכם לקבל את ההצעה הזאת כמו שהיא, כאשר תמיד אפשר יהיה למשוך

את זה בין קריאה ראשונה לבין קריאה שנייה ושלישית. אני מציע לסכם את הדברים

ברוח הזאת.
אופיר פינס-פז
או לשנות.
יונה יהב
גם לאור החקיקה שהתגבשה כאן, בשבוע שעבר בחדר ה-זה, של החוק למניעת תחרות

בלתי הוגנת במסחר, זאת שגיאה פטלית להקיש מפרסומת לתעמולת בחירות. מי שעושה את

זה, לוקח דבר שלא מן העניין ומשליך אותו--
היו"ר חנן פורת
לא לגמרי, אבל שונה.
יונה יהב
לא, לגמרי. אם אני אומר בתעמולה ברדיו ירושלים שחבר הכנסת אופיר פינס-פז

יחלק את ירושלים, מבחינת בחירות זה לגיטימי בהחלט. זה לא מן העניין, זוהי

שגיאה, וזה מראש שם מוקש לבעלי הזכיון, וזה לא נכון לעשות זאת.
היו"ר חנן פורת
אתה רוצה לראות דברים שיש בהם הקבלה?
דוידה לחמן-מסר
ילדים ופרסומת.
היו"ר חנן פורת
אם למשל יהיה כתוב שחבר הכנסת אופיר פינס-פז הוא מנוול ואנס?
יונה יהב
זה לשון הרע.

כרמית פנטון;

אז אם אפקח לפי הכללים, אצטרך לבקש הוכחות שחבר הכנסת אופיר פינס-פז הוא

כך וכך.
היו"ר חנן פורת
גברת פנטון, עוד לא הצלחת להבין. אתם תצטרכו לקבוע את הכללים שמתחייבים

עם השינויים באופיה של תעמולת בחירות.

יונה יהב;

מאחר שכל יושבי השולחן הסכימו שיש מאזן אימה בין המפלגות, ומאחר שאתה

מתקין כללים בלתי אפשריים, כל דקה - לאור השפיטה של תעמולת הבחירות על פי

אמות מידה של פרסומת - יישבו אצלם במשרד. מה שקרה הוא מצב בלתי סביל ובלתי

הגיוני, ואסור בכלל לבנות אפשרות כזאת.

היו"ר חנן פורת;

אתה מקבל את הצעת הפשרה שלי? אתה רוצה להציע הצעה אחרת?

יונה יהב;

אני מוכן לקבל בקרה, ואני מבין את הטיעונים של גברת לחמן-מסר, אבל אני

אומר שנוציא את כל הנושא של הפרסומת, הכללים של פרסומת באים ממחוז אחר לגמרי,

זה לא המחוז הפוליטי.
דו ידה לחמן-מסר
הם לא רוצים כללים בכלל.
סיגל קוגוט
הם לא רוצים אחריות.

צח גרניט;

הם אומרים שהם מוכנים, אך לא שאלה יהיו כללים של פרסומת, אלא שאלה יהיו

כללים ייחודיים. שאלי את יושב ראש המועצה, והוא באמת אומר שהוא מוכן לקבוע

כללים, אבל כללים מיוחדים לתעמולה, ולא כללים לפרסומת. אתם מזלזלים ברשות

ממשלתית.

היו"ר חנן פורת;

אנחנו לא מזלזלים כלל.



צח גרניט;

אתם אומרים שרשות ציבורית לא תעשה את התפקיד שלה, וחזקה על רשות ציבורית

שהיא עושה את התפקיד שלה,

היו"ר חנן פורת;

חבר הכנסת יונה יהב, אני שומע את מה שאתה אומר, ואני דרך אגב חושב שמותר

לנו - בשונה אפילו ממה שקיים היום ובשונה מאשר פסיקת בית המשפט העליון שאומר

שבפוליטיקה לא חייבים לומר אמת - לא להשוות, אבל לפחות ליטול כמה עקרונות גם

מאמת שבפרסום לגבי נושאים פוליטיים. זה לא נורא אם תהיה איזושהי הערה בהקשר

הזה, גם אם זה כיום פרוץ לחלוטין, אבל אני לא רוצה להיכנס עכשיו לגוף הדברים.

צריך להיות פח איזון בין הכללים האלמנטריים שיש בהם לפעמים ירידה מתחת

לחגורה ועוד דברים אחרים, הסתה, גזענות וכדומה, שימוש בילדים בצורה לא הוגנת-
דוידה לחמן-מסר
בקולות שלהם,
כרמית פנטון
בכנסת מותר? מותר, תעמולה לכנסת,

היו"ר חנן פורת;

לבין הנושא שנובע מאופיה של תעמולת הבחירות, אני אפילו מוכן שיהיה ניסוח

יותר זהיר, שבשים לב לכללי תשדירי הפרסומת ולסעיף 88 הניסוח יאמר שהרשות

השנייה תקבע את הכללים - אפילו בסעיף (1) - בשים לב לדרכי התעמולה ובהתחשב

בכללים הנובעים מאופיה של תעמולת בחירות,

דוידה לחמן-מסר;

המילה פרסומת חשובה לנו,

היו"ר חנן פורת;

אמרתי את זה, בשים לב לכללים בתשדירי פרסומת,

יונה יהב;

אני רוצה שגברת לחמן-מסר - שאני מאד מעריך אותה - תסביר לי למה היא

מתעקשת להכניס את המילה פרסומת,

עדנה הראל;

הסברנו את זה כמה פעמים,

יונה יהב;

שיסבירו לי משפטית למה המילה פרסומת, אני אומר שמבחינה משפטית זה לא מוקש

נעל אלא מוקש נגד טנק.



דוידה לחמן-מסר;

אמרנו בשים לב.

יונה יהב;

מה זה בשים לב?

הי ו"ר חנן פורת;

שבונים כללים חדשים ובוחנים את האלמנטים שקיימים פה ופת.
צח גרניט
ובהתאם לכך נמחק סעיף (ט)?

דו ידה לחמן-מסר;

אני מבקשת שלא תגיד לנו מח למחוק.

יונה יהב;

הוא שואל.

עדנה הראל;

בשונה מתעמולת הבחירות בתקשורת האלקטרונית שהיתה קיימת עד היום ושהיתה

בחינם ובחובה, כאן מדובר בתשדירי תעמולת בהירות שדומים לפו-סומת במובן הזה שהם

תמורת כסף. כשאתה מסתכל על הכללים שנדרשה מועצת הרשות השנייה לקבוע בעניין

הפעילות של בעל זכיון, כאשר הוא מקבל תשדירי פרסומת, הוא צריך להבטיח שמבחינת

היחסים שלו--

יונה יהב;

מה קורה בבחירות לכנסת?

דו ידה לחמן-מסר;

זה לא בכסף.
עדנה הראל
בכל התקשורת האלקטרונית תעמולת הבחירות היא באמת לא בכסף.
אופיר פינס-פז
אנחנו מקבלים את הנוסח שחבר הכנסת חנן פורת הציע.
דוידה לחמן-מסר
שכולל את סעיף (ט).
היו"ר חנן פורת
אם בסעיף (ח) הבהרנו היטב את הנושא הזה שייקבעו כללים על ידי הרשות

השנייה שמתאימים לאופיה של תעמולת הבחירות ובשים לב, כפי שכתבנו, ממילא סעיף

(ט) איננו מתייחס לזה, מפני ש"למעט עניין בו נקבעה הוראה אחרת בחוק זה" שכבר

קבענו אותה בסעיף (ח), ממילא אין לכם כל טענה. אני רוצה לסכם על פי ההצעה

שהועלתה כאן ולהצביע כעת על העברת החוק.

כרמית פנטון;

יש סעיף בהצעה של חבר הכנסת יונה יהב, שלא נכנסה להצעה של משרד המשפטים,

על אחריות אזרחית או פלילית ושלא יאמרו שזה נושא חדש.
אופיר פינס-פז
אין נושא חדש בין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית.
היו"ר חנן פורת
לא ניסחנו כעת את הדברים באופן מדויק, ואני מעביר את זה למשרד המשפטים

וליועץ המשפטי שלנו על פי רוח הדברים שקבענו שקובעים כללים חדשים בשים לב הן

לנושאים של תשדירי הפרסומת והן לאופיה של תעמולת הבחירות.
אופיר פינס-פז
מתי מחזירים את זה?
היו"ר חנן פורת
אני עובר כעת להצבעה. מי בעד העברת ההצעה כפי שהיא נמצאת כאן ובאותם

שינויים שקבענו במהלך הדיון לקריאה ראשונה?

הצבעה

בעד - 4

נגד - אין

נמנעים - אין

ההצעה אושרה.
דורית ואג
אני מחויבת לשאול שאלה, ואין פה בעיה, אבל אני שואלת אותה לפרוטוקול, זה

לא עולה כסף? אין בעיה כספית לממשלה?
דו ידה לחמן-מסר
זאת הצעת חוק פרטית, איני יודעת.
היו"ר חנן פורת
לא קבענו הוראת שעה, נשקול את העניין הזה בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה

ושלישית.



משה גפני;

אדוני היושב ראש, אני מבקש את הנוסח, כפי שהוא ינוסח על ידי אנשי משרד

המשפטים והיועץ המשפטי של הוועדה, לפני שמביאים את זה למליאת הכנסת.
דו ידה לחמן-מסר
אני רוצה לומר לפרוטוקול, חבר הכנסת אופיר פינס-פז אמר לדבריה של עורכת

הדין פנטון שלא ייטען נושא חדש, ואני מראש מצהירה שאם לא תהיה אחריות אזרחית

ופלילית על בעל הזכיין, אם תשללו את זה, נטען נושא חדש.
כרמית פנטון
אני מדברת על הרשות, לפטור את הרשות מאחריות.

היו"ר חנן פורת;

בשעה שנגיע לזה, כל אחד יוכל לטעון נושא חדש ונתייחס לזה לגופו של עניין.
דורית ואג
אני רוצה להבין לגבי לוח הזמנים. אני מבינה שאתם רוצים לגמור את החוק הזה

לפני היציאה לפגרה.

הי וייר חנן פורת;

נכון. בזה פתחתי את הישיבה.
דורית ואג
נדבר בשבוע הבא, ואני רוצה לשמוע אותך אומר אותו דבר.
היו"ר חנן פורת
תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30

קוד המקור של הנתונים