ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 01/07/1998

הצעת חוק פקודת השותפויות (תיקון-הגדלת מספר השותפים בשותפות), התשנ"ח-1997של חבר הכנסת יונה יהב - אישור לקריאה ראשונה

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסה לא מתוקן



פרוטוקול מס' 214

מישיבת ועדת ההוקה, הוק ומשפט

יום רביעי. זי בתמוז התשנ"ה (1 ביולי 1998), שעה: 00;10

נכחו: חברי הוועדה; חנן פורת - היו"ר

משה גפני

יונה יהב
מוזמנים
עו"ד דוידה לחמן-מסר - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

עו"ד ערן רוזמן - משרד המשפטים

עו"ד משה ענבר - לשכת עורכי הדין
מנהלת הוועדה
דורית ואג
קצרנית
אושרה עצידה
סדר-היום
הצעת חוק פקודת השותפויות (תיקון-הגדלת מספר השותפים

בשותפות}, התשנ"ח-1997 של חבר הכנסת יונה יהב -

אישור לקריאה ראשונה.



הצעת חוק פקודת השותפויות (תיקון-הגדלת מספר השותפים בשותפות). התשנ"ח-1997

של חבר הכנסת יונה יהב - אישור לקריאה ראשונה

היו"ר חנן פורת;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט.

מוריי ורבותיי, נמצאת לפנינו הצעת חוק של חברת הכנסת יונה יהב, הצעת חוק

פקודת השותפויות (תיקון-הגדלת מספר השותפים בשותפות). מיד נשמע את הסברה של

הצעת חוק זו מפני חבר הכנסת המציע. אנחנו אמורים להעביר את הצעת החוק הזו

להכנה לקראת קריאה ראשונה.

חבר הכנסת יהב, בבקשה הצג את הצעת החוק.
יונה יהב
על פי פקודת השותפויות, היום שותפות מוגבלת לעשרים איש בלבד. לאור

התפתחות הכלכלה והגידול בעסקים הבינלאומיים נוצרת אפשרות שמספר השותפים יגדל.

היום עושים כל מיני התחכמויות כאשר עוברים את עשרים השותפים, שלא משקפות את

המצב האמיתי של המשק. למשל, נותנים לאנשים שחפצים ביקרם מעמד של שכיר בכיר

מאוד במקום מעמד של שותף.
היו"ר חנן פורת
מה הרציונל שעמד מאחורי ההחלטה שלא יהיו יותר מעשרים אנשים בשותפות?
יונה יהב
יכול להיות שהרציונל שהיה אז הוא עניין הגבלת האחריות.

הייתה התנגדות של משרד המשפטים שביקש להגביל זאת לרואי חשבון ולעורכי דין

בלבד. והטעם הוא, ויש בו רציונל, אך ניתן להתווכח איתו, שברגע שיש שותפות

שעוסקת בכל מיני דברים, האפשרות של חריגה מסמכות של שותף היא הרבה יותר סבירה

מכיוון שמהלך העסקים הרגיל של אותה שותפות איננו מוגדר.כאשר מדובר בעורכי דין

או ברואי חשבון שעל פי החוק מותר לשותפות הזו לעסוק אך ורק בראיית חשבון

ובעריכת דין, ברור שההתקשרות עם צד גי היא הרבה יותר קלה מכיוון שהוא יודע

שהוא בא לסוג מאוד מסוים של מהלך עסקים, ואם מישהו מתוך השותפות חורג ממהלך

העסקים אז מייד נדלקת לו נורה אדומה שהאיש חרג מהסמכות. הסיכום ביננו הוא שאני

מקבל את ההצעה של משרד המשפטים.
משה גפני
חבר הכנסת יהב, מדוע החלטת לשנות את המצב הקייס?
יונה יהב
הבוקר התנהל משא ומתן לאיחוד של המשרדים כספי ופרופסור יוסי גרוס ודייר

קלבסטה, וזה כבר יוצר שותפות של יותר מחמישים שותפים. המגמה היום, גם בראיית

חשבון וגם בעריכת דין, היא ללכת לכיוון של משרדים גדולים,



כאשר אני הצעתי את הצעת החוק, אני העתקתי לפה את השיטה האמריקאית. השיטה

האנגלית היא לפי השיטה של משרד המשפטים, היא מגבילה למשרדים של עורכי דין וזה

בא כדי להגן על צד גי שמתקשר, אני הסכמתי עם משרד המשפטים בגלל הצורך לזרז את

התיקון, אם כי, ואני מודה, שישנו רציונל בדבריהם.
עו"ד דוידה לחמן-מסר
ועדת שרים הסכימה בשם הממשלה להצעה.
משה גפני
אולי תסבירו לנו למה אתם מתערבים בתחום הזה?

עו"ד ערן רוזמן;

באופן כללי, נקודת המוצא בחקיקה אזרחית היא לא להתערב ולכן הנטל עלינו

להסביר למה אנחנו רוצים להתערב ולהגביל. הרציונל להתערב בחקיקה אזרחית היא

הגנה על צדדים שלישיים. כאשר צד שלישי הוא תם לב וכאשר השותף פועל בדרך הרגילה

של עסקי השותפות, אז כל השותפים והשותפות מחויבים באותה עסקה, הגם שאותו שותף

חרג מהסמכות שהשותפים הקנו לו. לא כן הדבר כאשר השותף חרג מהסמכות ופעל שלא

בדרך העסקים הרגילה. במקרה הזה צד שלישי לא מוגן. התוצאה היא שהתעוררו בפסיקה

כל מיני מקרים המקשים על צדדים שלישיים ובעיניי הם מוזרים. לדוגמא, נניח

וישנו ספק של אשראי בשוק האפור והוא נותן אשראי לשותפות שיש לה איזשהו מפעל

ומידי פעם יש לה יתרת מזומנים שהיא לא משתמשת בו. האם כשהוא נותן לה אשראי

אותה שותפות פועלת בדרך הרגילה של עסקי השותפות או אינה פועלת בדרך הרגילה של

עסקי השותפות? המשמעות של זה היתה מאוד קרדינלית לאותו צד שלישי שנתן את

הלוואה. מי חייב בה? האם השותפות צריכה להחזיר לו או רק אותה שותף שחרג

מסמכות?

היו"ר חנן פורת;

נניח ושותף חרג מסמכות ובלי ידיעת השותפים הוא עשה דבר כשהוא לעצמו דבר

) פשע, או עיסקה אפילה, האם כל שאר השותפות מחויבת?

עו"ד ערן רוזמן;

אם הוא עשה זאת בדרך הפלילית, קשה להניח שבית המשפט יפרש שהוא עושה זאת

בדרך הרגילה. הדרך הרגילה של עסק היא לא להתנהל בצורה פלילית.
היו"ר חנן פורת
מה פירוש הביטוי שהוא חרג מסמכות?
עו"ד ערן רוזמן
זאת אומרת שהוא עשה זאת בלי הרשאה. בדין שותפים שהם עורכי דין לא יכולים

לשתף מי שאינו עורך דין בעסק שלהם, וכנ"ל לגבי רואי חשבון. צד שלישי שמתקשר עם

עורכי הדין או עם רואי החשבון יודע בדיוק מהי הדרך הרגילה ולכן חריגה מסמכות

לא מהווה כלפיו סכנה. לא כן הדבר בכל עסק אחר שבו השותפות פועלת לאיזשהי מטרה

מסחרית ואין צד שלישי יכול לדעת מראש מהי הדרך הרגילה של עסקי השותפות. נניח

וישנה שותפות שעוסקת בהשקעה בבניין. האם השקעה בחומרי גלם היא מסוג העסקים שהם

בדרך הרגילה? צד השלישי לא יכול לדעת זאת מראש. לכן, על מנת לצמצם ולהגן על

הצד השלישי אנחנו מציעים שהתיקון יהיה רק באותם מקרים שבהם השותפות מראש

מוגדרת.
היו"ר חנן פורת
על פי הסיכום בינכם, האם יאמר במפורש בגוף הצעת החוק שהיא חלה רק לגבי

רואי חשבון ועורכי דין?

עו"ד ערן רוזמן;

כן. אנחנו לא נתקלים בבקשות כאלה מצד הסקטור העסקי שהוא לא נמנה עם רואי

החשבון ועורכי הדין, מהטעם שכאשר אותו שותף פועל בדרך הרגילה וחורג מהסמכות,

אותם השותפים מחויבים. כלומר, גם השותפים נפגעים מכך שיש להם חמישים שותפים.

הם לא יכולים להגן על עצמם מפני כל חריגה מסמכות שהיא בדרך הרגילה של העסקים.

עו"ד דוידה לחמן-מסר;

שותפות, שלא כמו חברה, אין לה מוסדות ברורים. כל השותפים הם השותפות וכל

השותפים מחייבים את השותפות. בחברה יש את האסיפה הכללית, יש את הדירקטריון ויש

את המנכ"ל, וכאשר הצד השלישי מתקשר עם מישהו הוא לא יכול להתקשר עם בעל מניות.

שותפות של 120 איש היא דומה מאוד לחברה של 120 בעלי מניות. בחברה של 120 בעלי

מניות, בעלי המניות לא יכולים לחייב את החברה, רק המנהל או במקרים מסוימים

הדירקטריון. לכן השותפות במובן הרגיל, ככל שהיא גדלה, האפשרות שתהיינה יותר

בעיות עם המודל הזה של הישות המשפטית הנפרדת, היא יותר גדולה. בפרט, פגיעה

בצדדים שלישי ים.
היו"ר חנן פורת
בעיני, המגבלה לא הייתה צריכה להיות מגבלה לגבי עצם השותפות, אלא לגבי

הכלל הזה שאומר ששותפות שהיא מעל למספר זה או אחר, לא יוכל כל שותף לחייב את

השותפות.
עו"ד דוידה לחמן-מסר
פקודת השותפות שלנו היא מנדטורית והגיע הזמן לתקן אותה. החקיקה המודרנית

בקשר לשותפויות מאוד התפתחה במדינות מסוימות. אנחנו, בכוח האדם שיש לנו,

צריכים לגמור את חוק החברות, וכשנגמור את חוק החברות נוכל להתפנות לסוגים

החדשים של הישויות המשפטיות שזה ה-LIMITED PARTNERSHIP כמו שיש בארצות הברית.

הלבשת כל המטרות המודרניות, שחבר הכנסת יהב רוצה, על הפקודה המנדטורית, עשויה

ליצור אנדרלמוסיה לגבי צדדים שלישיים, והוא מסכים לזה. לכן, בשלב זה אנחנו

מנסים לעבוד במקום בו יש ביקוש גדול לשותפיות ושבו אין חשש לא לפגיעה בצדדים

שלישיים, לא בשותפות ולא בינם לבין עצמם.
היו"ר חנן פורת
כיוון שאנחנו עוסקים פה בחקיקה שבמעבר בין הקריאה הטרומית לקריאה

הראשונה, חייתי מוכן לקבל זאת למרות שזה נראה לי קצת טלאי בהצעת החוק הזו.

העובדה שגורמים אחרים לא פנו אליכם היא עדיין לא ראייה, כי יכול להיות שמחר

יהיה צורך. אני כידוע לא אוהב לעכב דברים ולכן אני רוצה להציע לכם וגם לחבר

הכנסת יונה יהב שלאחר שנעביר את הצעת החוק בקריאה ראשונה, שתהיה אפשרות לתקן

את הדברים בכיוון שאנחנו מציעים,
עו"ד דוידה לחמן-מסר
זה מאוד מסובך. למעשה, צריך לבנות שותפות חדשה כמו חברה, וצריך להגיד

שבשותפות מעל חמישים, החברים לא יכולים לחייב, אלא אם הם קיבעו אחד מביניהם.

אנחנו צריכים לבדוק חקיקה זו בצורה מדויקת, כמו כל חקיקה הנוגעת לחיי המסחר

והכלכלה. אם הייתי יכולה לאלתר פיתרון הייתי הראשונה שמנסה למצוא את הפיתרון

הזה. והראייה שכאשר בא חבר הכנסת יהב ניסינו לאלתר ולמצוא פיתרון לשלב הראשון.

השלב הבא, וזה בסדר היום שלנו, הוא לעשות חוק שותפויות חדש ומודרני שיתן את

האלטרנטיבות השונות.
יונה יהב
ברוח דבריכם, אפשר להציע הצעת ביניים שחמישים שותפים יהיה המספר המרבי

י לעורכי דין ורואי חשבון ואנחנו נעלה מעשרים לשלושים לשאר השותפויות.
עו"ד דוידה לחמן-מסר
אנחנו לא יודעים מה המשמעות, שהרי האפשרות ששלושים איש שרצים ברחוב

ומחייבים האחד את השני ועלולים להטעות צד שלישי, אינה רצויה.
משה גפני
ועשרים איש שרצים ברחוב זה כן טוב?
עו"ד דו ידה לחמן-מסר
זה המצב הקיים. אני לא יכולה לומר שהמצב הקיים הוא מצב טוב. אין פה

רציונל ברור אלא שהגדלת המספר מרעה את המצב. זה המצב הקיים ואני לא יכולה

לחזור לחמישה כפי שהיה. אנחנו צריכים למצוא פתרון שמאזן. התיקון הזה דחוף

לעורכי הדין.
היו"ר חנן פורת
ו

עד כמה הוא דחוף להם?
עו"ד דו ידה לחמן-מסר
הם היו זקוקים לו כבר אתמול.
יונה יהב
אתמול קרה מיזוג שלא היה יכול להתרחש.
היו"ר חנן פורת
אז מה הם עשו?
יונה יהב
הם עשו שותפות בתוך שותפות. הם מתחכמים.
עו"ד דוידה לחמן-מסר
לכן יש לי הרגשה לא נעימה שיש ביקוש בסקטור מסוים. לכן אני מציעה שנפתור

את הלחץ. בואו נפתור את הבעיה של עורכי הדין ונעבוד יותר בקפידה על הדין

הרצוי. אני לא יודעת אם נספיק להכין חוק שותפויות חדש עד שתיקון זה יעבור.

דורית ואג;

הצעת החוק לא עולה כסף, נכון?
יונה יהב
לא, היא לא עולה כסף.

היו"ר חנן פורת;

מר ענבר, האם אתה רוצה להוסיף על הדברים שנשמעו פה?
עו"ד משה ענבר
לא.

היו"ר חנן פורת;

הנוסח שיוצע יהיה שההתיחסות היא רק לרואי חשבון ועורכי דין. אתם תגבשו את

הנוסח המדויק. אנחנו פונים אל משרד המשפטים ומבקשים ממנו להכין הצעה רחבה יותר

שתהלום את הצרכים בכללותם ושבהם האבחנה לא תהיה בין בעלי מקצוע, או שהשאלה לא

תהיה היקף השותפות כשלעצמה, אלא אותם כללים וסייגים שיוחלו על שותפויות גדולות

לגבי נושא האחריות, אנחנו מבקשים שתזרזו הצעה כזו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.

קוד המקור של הנתונים