ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 16/06/1998

תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ"ח-1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 203

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי. כ"ב בסיון התשנ"ח (16 ביוני 1998). שעה 09:15
נכחו
חברי הוועדה; חנן פורת - היו"ר

בנימין אלון

יוסי ביילין

מוזמנים; סיגל קוגוט - משרד המשפטים

דרור זרם - משרד ראש הממשלה

ענת בריל - סגן מבקר מנה"ר, משרד הבטחון

ליאורה צברי - הלשכה המשפטית. " "

דינה בנרי - " " " "

שרית פולטורק - מתמחה, משרד הבטחון

דרורה ליפשיץ - סגנית היועץ המשפטי, משרד האוצר

יעקב קלברמן - משרד האוצר

קרן סימיון - רפרנטית, אגיית. משרד האוצר
יועץ משפטי
שלמה שהם
מנהלת הוועדה
דורית ואג
קצרנית
אביגיל זכאי
סדר-היום
תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית).

התשנ"ח-1998.



תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ"ח-1998

היו"ר חנן פורת;

מורי ורבותי, זכינו במסגרת הוועדה להעביר את החוק של העדפת תוצרת מאזורי

עדיפות לאומית, חוק שהועבר גם במליאת הכנסת. בעקבותיו נדרשו תקנות כדי לתת לחוק

את המשמעות המעשית שלו. אני רוצה לציין שבשונה מאלה שרצו להרחיב סוכם על-פי הצעת

החוק שבשלב זה הנושא יגע רק למכרזים מטעם משרד הבטחון כדי לתת לאזורי עדיפות

לאומית בגליל, בנגב, באזורי התפר, ביהודה ושומרון עדיפות על פני אזורים אחרים

בארץ. מאז זירזנו כמה פעמים את מערכת הבטחון להביא לפנינו את התקנות כדי שהחוק

יופעל הלכה למעשה ועתה ניצבות לפנינו תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי

עדיפות לאומית). כידוע, התקנות מאושרות על-ידי הוועדה שלנו בלא צורך להביא זאת

לאינסטנציה נוספת. משרד הבטחון שאמור היה להתקין את התקנות יציג אותן. בבקשה,

גבי ליאורה צברי.

ליאורה צברי;

התקנות כפי שהן מובאות בוורסיה החדשה מבוססות על התקנות הישנות עם מספר

שינויים עיקריים שהכנסנו שאמנה אותם. לא אכנס לשינויים הניסוחיים אבל אם הוועדה

תרצה לשמוע עליהם אכנס גם לזה.

התיקון הראשון נעשה בתקנה 1 בהגדרת "אזור א'" או "אזור בי". בעוד שבתקנות

הקודמות אזורי העדיפות הלאומית א' אוי בי נקבעו על-פי צו האזורים שצמוד לחוק

לעידוד השקעות הון, בתקנות האלה הוספנו שגם הממשלה יכולה לקבוע אזורי עדיפות

לאומית אי או בי, זאת בהתאם לתיקון בחוק חובת מכרזים שביצענו לפני מספר חודשים

באישור הוועדה הזאת.

תיקון נוסף אחר הוא בהגדרת "שירותים מאזור אי או ב"י. בעוד שמרכיב העבודה

שנדרש לענין ביצוע שירותים או עבודה על-ידי אנשים שמתגוררים באזורי עדיפות לאומית

היה 40%, אנחנו העלינו אותו עכשיו ל-50%. לפי התקנות הקודמות, כשהעבודה או

השירותים בוצעו באזור עדיפות לאומית א' או בי, מרכיב העבודה שנדרש לביצוע באזור

עדיפות לאומית היה 40%. אם מישהו שמתגורר באזור עדיפות לאומית ביצע את העבודה או

את השירותים מחוץ לאזור עדיפות לאומית אי או בי, דרשנו מרכיב עבודה של 50%. נוצר

סירבול וקיפוח, לדעתנו, לגבי עובדים שהתגוררו באזור אי וביצעו עבודה באזור בי,

לכן החלטנו - בהסכמת משרד האוצר - לפשט את הענין ולהעמיד את מרכיב העבודה לגבי כל

השירותים על 50%. לא היה טעם להתעסק עם 40% באם העבודה מבוצעת בתוך האזור ו-50%

אם היא מבוצעת מחוץ לאזור ולכן איחדנו את הכול והגענו ל-50% כולל.

תיקנו את הגדרת "מזמין" בתקנה ה-זאת משום שהתקנות האלה יחולו רק על משרד

הבטחון ולא על שאר משרדי הממשלה.

תיקון נוסף שהכנסנו, שהוא תיקון עיקרי, מצוי בתקנה 5(ו) לתקנות המתוקנות.

בעוד שעל פי הוורסיה הקודמת נתנו לאזורי עדיפות לאומית העדפה בכסף, 15% באזור אי

ו-5% באזור בי - ממש כסף בעין - החלטנו בתקנות האלה לתת לאזורי עדיפות לאומית רק

זכות סירוב ראשונית להשתתף במכרז. דהיינו, אם משתתפים במכרז מסוים מציעים מאזור

מרכז הארץ, ומציעים מאזור עדיפות אי או בי, אנחנו אומרים למציעים מאזור אי או בי

- שנמצאים בטווה העדפה של 15% או 5% - לרדת למחיר הזול ביותר ממרכז הארץ. אם הם

יורדים למחיר הזול ביותר הם זוכים במכרז.

היו"ר חנן פורת;

למחיר הזול, או גם אם זה יותר יקר ב-15%?
ליאורה צברי
לא. כדי לרדת למחיר הזול חם צריכים להימצא בטווח העדפה של 15%. אם הם

נמצאים בטווח הזה ויורדים למחיר הזול ביותר של מרכז הארץ, הם זכו במכרז. זאת

אומרת, הממשלה לא מוציאה יותר כסף בעין למתן העדפות, היא רק מאפשרת לאזורי עדיפות

לאומית להשתתף ולזכות במכרזים.
יוסף ביילין
זה מה שנקרא "שיעור ההעדפה" בסעיף 4(א)?

ליאורה צברי;

סעיף 4(א) קובע את שיעורי ההעדפה 15% ו-5%. מי שמאזורי עדיפות לאומית א' ובי

עומדים בשיעורי ההעדפה האלה בהתאמה למרכז הארץ ויורדים למחיר הנמוך במרכז הארץ,

הם זכו במכרז. אני יכולה להביא את זה בדוגמה מספרית. נאמר שההצעה הזולה ביותר

שהוצעה על-ידי מציע ממרכז הארץ היתה 100 שקלים למוצר מסוים, אזור עדיפות לאומית

הציע מוצר ב-113 שקלים, דהיינו הוא נמצא בתחום העדפה של 15%. אנחנו אומרים לו:

רד למחיר הזול ביותר של מרכז הארץ ותציע לנו אותה סחורה ב-100 שקלים. אם הוא מציע

ב-100 שקלים הוא זכה. אם הוא מציע ב-120 שקלים, הוא לא יקבל את האפשרות לזכות.

יוסף ביילין;
אבל זה שהציע את הסכום הנמוך ממנו יכול להגיד
אם הייתי יודע, הייתי יכול

להציע פחות מזה.
ליאורה צברי
הוא יודע, זה פתוח.
היו"ר חנן פורת
ברגע שהוא יודע שיש למי שבא מאזור עדיפות לאומית זכות סירוב הוא לוקח את זה

בחשבון וזה עשוי להוביל למצב שהוא יוריד עוד יותר את המחיר, או שהוא לא יגש.
ליאורה צברי
אנחנו מציינים במסמכי המכרז שיש העדפה.
היו"ר חנן פורת
נכון עשינו שצמצמנו את זה. קודם הם היו מקבלים את המכרז אפילו אם הם היו

מציעים מחיר יותר גבוה, פה נותנים להם יכולת להגיע עד המחיר הנמוך.
ענת בריל
בפועל אנחנו גם מקבלים הצעות מכאלה שהם לא באזור עדיפות לאומית ואין בעיה,

לא נוצר מצב שבו אנחנו מקבלים מכרזים רק מאזורי עדיפות לאומית.
דרורה ליפשיץ
אבל כמה הצעות היית מקבלת אז בלי התקנות.
היו"ר חנו פורת
כשחוקקנו את החוק התלבטנו בענין. למרות שהייתי רוצה לתת לאזורי עדיפות

לאומית מרכיב יותר גבוה, הצמצום הזה הוא נכון ובסופו של דבר רק המחיר הזול ביותר

יתקבל מנקודת מבטה של המדינה.
בנימיו אליו
בעצם אנחנו מרעים לאזורי העדיפות הלאומית, אין להם יותר זכות עדיפות במכרז,

יש להם רק זכות הסירוב.
דינה בנרי
קודם היה קבוע בתקנות נוהל של משא-ומתן שמטרתו היתה להוריד את המחיר שלהם.

רק אם הם לא הסכימו לרדת והיתה תחרות בין כמה מציעים מתוך אזור עדיפות לאומית

ומישהו מהם היה יורד וזוכה, רק אז היו נותנים את זה במחיר ללא ההורדה.
בנימין אלון
כשאת אומרת "קודם" זה לפני חוק חובת המכרזים?
ליאורה צברי
זה היה ב-1995.
דינה בנרי
גם אם לא שולמה מלוא ההעדפה, קיים מנגנון של משא-ומתן עם תחרות בין המשתתפים

מאזור עדיפות לאומית.
היו"ר חנו פורת
מכיוון שהם ידעו שאם הם נותנים מחיר יותר גבוה מ-15% מקבלים אותם, ברגע שנודע
להם הדבר הם אמרו
אנחנו לא "פראיירים", ניתן ב-15% יותר. היום אנחנו מעמידים

אותם רק על המחיר הנמוך ביותר ומנקודת מבטה של המדינה זה נכון, גם אם מדובר במפעל

כמו "גיבור" בקרית שמונה.
דינה בנרי
זו העדפה בהזדמנות, לא בכסף.

ליאורה צברי

תיקון נוסף ואחרון הוא שביטלנו את תקנה 10 בתקנות הקודמות, תקנה שחייבה

מציעים ממרכז הארץ שזכו במכרזים לבצע רכש גומלין בהתקשרויות של מעל חצי מיליון

שקל באזורי עדיפות לאומית. בעצה אחת עם משרד האוצר החלטנו לבטל את "הגזרה" הזאת.
דרורה ליפשיץ
זה תוקן באמצעות החוק, החוק כבר לא הסמיך להתקין תקנה לגבי רכש גומלין מאזור

עדיפות לאומית.
ליאורה צברי
אלה התיקונים העיקריים שביצענו בתקנות מלבד עוד תיקונים ניסוחיים כמו בהגדרה

של "עובד" ועוד תיקונים כאלה.
בנימין אלון
מה זה מכרז סגור באזור עדיפות לאומית?
דינה בנרי
מכרז שמתקיים רק בין משתתפים מאזור עדיפות לאומית.

ענת בריל;

אם יודעים ששני מפעלים מאזורי עדיפות לאומית משתתפים, וההתקשרות צפויה להיות

עד 250,000 שקלים, מקיימים את המכרז רק בין משתתפים מאזורי עדיפות לאומית ואז

המציע הזול זוכה.
היו"ר חנן פורת
באיזה מקרים יש מכרז סגור רק באזור עדיפות לאומית?

ענת בריל;

אם אנחנו יודעים שלפחות יש שני מציעים אפשריים מאזור עדיפות לאומית והיקף

ההתקשרות הצפוי הוא עד 250,000 שקלים. זו תקנה שהיתה גם קודם רק הסכום עודכן.

היו"ר חנן פורת;

האם יש פה מישהו שרוצה להוסיף הערות? יפה, יש פה הסכמה של כל המשרדים.

בנימין אלון;

נניח שאני ארצה שזה יהיה מכרז סגור באזור עדיפות לאומית, אני יכול לדאוג שעוד

מפעל יציע הצעה פיקטיבית ואז יהיו שני מציעים וזה יהיה סגור בינינו.

ענת בריל;

בשלב היציאה למכרז אנחנו יודעים מי הם הספקים הרלוונטיים.

היו"ר חנן פורת;

אמרת בהתחלה שלממשלה תהיה אפשרות להרחיב או לצמצם את אזורי העדיפות הלאומית.

זו החלטה בלעדית של הממשלה או שזה מחייב עוד אישור?

ליאורה צברי;

היא יכולה להוסיף ישובים נוספים לרשימת הישובים הקיימים בצו לעידוד השקעות

הון שהוא חלק מהחוק לעידוד השקעות הון.

דינה בנרי;

תחולתו של הצו לפי חוק לעידוד השקעות הון הוא רק בגבולות מדינת ישראל. שטחים

נוספים ניתן להוסיף באמצעות החלטת ממשלה. זה השינוי לעומת התקנות הקודמות שבהן

דובר רק על הצו לעידוד השקעות הון. התקנות אימצו את ההגדרות שנמצאות היום בחוק,

דבר שלא היה קודם.



היו"ר חנן פורת;

רבותי, נצביע. מי בעד אישור התקנות ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה

בעד - 2; נמנע - 1

התקנות אושרו

היו"ר חנן פורת;

התקנות אושרו.

דינה בנרי;

יש לנו בקשה לגבי התחולה של התקנות. היום זה שבעה ימים לאחר פרסום התקנות,

מינהל הרכש מבקש לקבוע תאריך כדי שהדברים יהיו יותר ברורים. דובר כאן על ה-15

ביולי מתוך הנחה שבינתיים יפורסמו התקנות.

היו"ר חנן פורת;

אנחנו רק מבקשים שכל פרסום של התקנות יכלול גם את התאריך חעברי. אני מבקש

שיישלח מכתב למשרד האוצר ולמשרד הבטחון שלהבא אנחנו מבקשים שיצוין גם התאריך

העברי.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 9:40

קוד המקור של הנתונים