ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 03/06/1998

הצעת חוק יסוד: נשיא המדינה (תיקון זמן כהונתו של נשיא המדינה), התשנ"ח-1997, של חבר הכנסת מאיר שטרית; שונות

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא נותוקן



פרוטוקול מס' 195

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומש3ס

יום רביעי, מי בסיון התשנ"ח, 5 ביוני 1998
נכחו: חברי הוועדה
חנו פורח - היו"ר

יעל דייו

יונה יהב
מוזמנים
חבר הכנסת מאיר שטרית

עו'ד סיגל קוגוט - משרד המשפטים

עו"ד אביבה גיתאי - בית הנשיא, היועצת המשפטית

עו"ד ורדה אומנסקי - בית הנשיא, סגנית היועצת המשפטית
מנהלת הוועדה
דורית ואג
יועץ משפטי
שלמה שהם
קצרנית
אסתר מימוו
סדר היום
א. הצעת חוק יסוד: נשיא המדינה (תיקוו זמן כהונתו של נשיא המדינה),

התשנ"ח-997ו, של חבר הכנסת מאיר שטרית

ב. שונות
הצעת חוק יסוד
נשיא המדינה (תיקון זמן כהונתו של נשיא המדינה), התשנ"ח-1997, של חבר

הכנסת מאיר שטרית
מ"מ היוי"ר יונה יהב
הצעת חוק יסוד: נשיא המדינה (תיקון זמן כהונתו של נשיא המדינה), התשניח-1997.

הצעה חוק פרסית של תבד הכנסת מאיד שטרית.

(קורא הצעת חוק פ/1731)

השינוי בחוק הזה הוא, שאנחנו מאריכים את כהונת הנשיא בשנתיימ, מחמש שנימ לשבע

שנים, והופכים אותה לכהונה אתת ויחידה, ללא יכולח הארכה.

מה שלא נאמר פה, האם אחרי הפסקה של תקופה מסוימת הנשיא יכול להיבחר שוב?
סיגל קוגוס
הצעתי תיקון בנוסח שיסדיר את זה. הסיפא - ''והיא לא תחיה נתונה להארכה", היא לא

טובה. סעיף קטן (א) יהיה 'נשיא המדינה נבחד על-ידי הכנסת לשבע שנים; תקופת כהונתו

תיחשב לפי הלוח העברי." וסעיף טקן (ב) יהיה "נשיא המדינה יכהן תקופת כהונה אחת

בלבדי. אוחו תיקון כמו בחוק מבקר המדינה.
מים היו"ר יונה יהב
המציע, אני רוצה לשאול אותר, האס מדובר בכהונה אחת גם לגבי איש צעיר?
מאיר שטרית
לדעתי, כן. אחה מונע אח ההתבזות וכן הלאה. נשיא המדינה תומך בזה בכל ליבו.
מ"מ היוי"ר יונה יהב
נשיא המדינה בן 75, הוא בוודאי תומר בזה.
יעל דיין
כשהנשיא וייצמן נבחר בפעם הראשונה, הוא כינס אנשיס ואמר - וחבר הכנסת מאיר

שנורית יודע על זה - שנראה לו ממש בלתי אפשרי שתי כהונות של חמש שנים, וביקש שנשנה

את החוק. הוא אמר אח זה בכהונה הראשונה שלו, והוא חזר ואמר את זה מניסיונו הוא.

במערכת הבחירות האחרונה לנשיאות ראינו שכולס התבזו, וזה באמת דבר אלמנטרי.

חןק דומה שונה לגבי מבקר המדינה. אנחנו מדברים על שתי הכהונות הנישאות האלה, כחד-

פעמיות, לשבע שניס.
מ"מ היו"ר יונה יהב
נראה לך התיקון שמציע משרד המשפטים?
מאיר שטרית
בהחלט.
סיגל קוגוט
צריר למחוק את הסיפא לסעיף 4 בחוק היסוד, אמרתי את זה למר שהם. שם כתוב: ''מי

שכיהן שתי תקופות כהונה רצופות לא יוכל יותר'', צריך למחוק את זה.
מימ היו''ר יונה יהב
לדעתי, כדי שלא ישתמע שיכולה להיות איזו תקופת צינון, אז צריך "מי שכיהן כאמור,

לא יכול לכהן שנית".
סיגל קוגומ
כתבנו: "הנשיא יכהו כהונה אחת בלבד", כזי לתקן את הסיפא של ההצעה. נראה לנו

שזה ברור.
מ"מ היו"ר יונה יהב
את מוכנה לחזור?
סיגל קוגוס
במקום הסיפא שכתובה בהצעת התוק: "והיא לא תהיה נתונה להארכה", יהיה סעיף קטן

(ב): "נשיא המדינה יכהן תקופת כהונה אחת בלבד". ואז למחוק גס את הסיפא של הסעיף

השני, שמדבר על מי שכיהן שתי כהונות.

סוגייה נוספת שצבי ענבר ביקש לתקן.
שלמה שהם
לפני כן אולי נקדים בסעיף התחילה. השאלה היא, אס בכלל צריך את סעיף התחילה

הזה.
מ"מ היו"ר יונה יהב
כן, צריך.
מאיר שטרית
את סעיף התחילה אני רוצה לשנות ולכתוב: "תחולת החוק תהיה מיוס פרסומו". חשבנו

שאולי זה יקרה בכנסת החמש-עשרה, וצריך לקחת כל דבר בחשבון. זה כולל את הכנסת

החמש-עשרה ואילך.
שלמה שהם
כיוון שתחילתו היא באופן אוטומטי מיום פרסומו, לדעתי זה מיוחר. אני לא חושב שיש

איזה סיכוי, שהנשיא המכהן עכשיו יגיד שהחוק הזה חל עליו, ולכן אין צורך.

יש הערה נוספת של סיגל קוגוט, שבאותה הזדמנות אפשר לתקן.
סיגל קוגוט
כתוב שזה יהי לפי הלוח העברי. הנשיא שבא אחר-כך ומצהיר אמוניס, כתוב: "מייד

בתוס כהונתו של הנשיא היוצא". יוצא שגס אס זה נגמר ביוס שבת, אז הכנסת לכאורה צריכה

להתכנס בשבת, ושהוא יצהיר אמונים, לפי הנוסח הנוכחי של חוק היסוד.

אנחנו מציעים באותה הזדמנות לתקן את זה, ולקבוע, או, שהוא יצהיר אמונים סמוך

ככל האפשר למועד בחירתו, או דבר אחר שתרצו, או שיצהיר אמונים לפני, במקרה שהמועד

יחול בשישי או שבת. רק שלא ייצא מצב שהכנסת לא יכולה לקיים את החוק.
מ"מ היו"ר יונה יהב
מה קורה כשהנשיא חייב להיות מושבע כשהכנסת בפגרה?
סיגל קוגומ
בפגרה מכנסיס במיוחד, זה כתוב בחוק היסוד.
דורית ואג
בכל מקרה, לבחירת הנשיא מתקיימת ישיבה מיוחדת.
סיגל קוגוט
כל הבעיה היא לגבי היום בשבוע.
מ"מ היו"ר יונה יהב
אז אני אומר, ביום השני הראשון, ובתנאי שהוא לא נופל על חג ומועד. ואני חושב,

סמוך ככל הניתן - - -
סיגל קוגוט
זה ביטוי שקיים בחוק יסוד: נשיא המדינה.
שלמה שהם
מתוך היכרות עם הכנסת, אנחנו צריכים את המרווח הזה. לפעמים אתה לא יודע מה

נופל ומה לא נופל וכן הלאה. לכן לא איכפת לי, שיהיה אפילו מצב חפיפה, שהוא יצהיר

אמונים, ויתחיל לכהן יומיים אחר-כך, למשל.
מ"מ היו"ר יונה יהב
אפשר להכניס את הפרמטר של כינוס הכנסת.
סיגל קוגוט
זה כתוב בחוק היסוד: 'סמור ככל האפשר", כשמדובר בנשיא שלא השלים תקופת כהונה,

אם הוא חלה או מטעס אתר, הרי אז הבחירה היא לא בתום תקופת כהונתו, ואז כתוב שיצהיר

אמונים סמור ככל האפשר ליום בחירתו.
מ"מ היוייר יונה יהב
נראה לכם?
מאיר שטרית
במאה אחוז.
שלמה שהם
במקום "בתום תקופת כהונתו של נשיא המדינה הקודם" יבוא "בסמוך ככל האפשר".
מ"מ היו"ר יונה יהב
נחכה לחבר הכנסת חנן פורת להצבעה.

(יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת חנן פורת, נכנס לישיבה).
היו"ר חנן פורת
אני ממש מבקש את סליחתכם.
יונה יהב
אנחנו מחכים לך להצבעה.
היוייר תנו פורת
כל כך מהר? אני כבר רואה שינויים. חבר הכנסת מאיר שטרית, תסכם את הדברים.
מאיר שטרית
לעצם הצעת החוק, אדוני היושב ראש, היא לא היתה נתונה במחלוקת מלכתחילה. עברה

הצעת חוק דומה לגבי מבקר המדינה. הרעיון בא אחרי הבחירות האחרונות של נשיא המדינה,

אני חושב שלא צריך להכביר מלים כדי להסביר את חשיבות החוק הזה. המגמה של החוק היא,

למנוע מצב שבו נשיא מכהן יצטרך לעמוד להתמודדות נוספת במהלך כהונתו. על כן, הצעת

החוק מציעה, שנשיא המדינה ייבחר לתקופת כהונה אחת של שבע שנים בלבד, ולא למעלה

מזאת, ונשיא המדינה יכהן תקופה אחת בלבד, ולא יותר מזה.



מאחר והניסוח של החוק בקריאה הטרומית לקה בליקויים מסויימים, היועצת המשפטית

מטעם משרד המשפטים, יחז עם אנשי הוועדה, תיקנו את הנוסח, כפי שאתה רואה.

3.1.(א) נשיא המדינה נבחר על ידי הכנסת לשבע שנים; תקופת כהונתו תיחשב לפי

הלוח העברי.

(ב) נשיא המדינה יכהן תקופת כהונה אחת בלבד.

סעיף 2 נמחק, כי אין בר צורך. בעצם, סעיף התחילה היה הגיוני, כל עוד לא נבחר

נשיא. עתה משנבחר נשיא, אין צורך בסעיף תחילה, כי החוק יחול אוטומטית מייד עם

פרסומו.

משרד המשפטים הציע בסעיף 2 להצעת החוק: "סעיף 4 לחוק העיקרי, הסיפא החל

במליס אדם שכיהן" - תימחק. זו סיפא שהתאימה למצב הקודם, כשהיו שתי תקופות כהונה,

ועתה צריך למחוק אותה.

באותה הזדמנות, אם כבר קוברים את ז'בוטינסקי אז קוברים גם את ברל. אומרים

שבסעיף 10 לחוק יסוד: נשיא המדינה, צריך לעשות איזה תיקון, והוא: במקום "בתום תקופת

כהונתו של נשיא המדינה הקודם" יבוא "בסמוך ככל האפשר לפני תוס תקופת כהונתו של

נשיא המדינה הקודם". השאלה היא מתי נשיא המדינה נשבע אמונים. המצב הקיים הוא,

שנשיא המדינה נשבע אמונים מייד בתום כהונתו של נשיא המדינה, תוס כהונתו יכול ליפול

בשבת, ואז צריכה הכנסת להתכנס בשבת ולבחור את נשיא המדינה, פעם נתקלנו בבעיה כזאת
היו"ר חנו פורת
במקרה כזה צריך לקבוע, שהנשיא הקודם יכהן עד שהנשיא הבא יישבע אמונים.
יונה יהב
אם הוא מת, אין נשיא.
אביבה גיתאי
אם הוא מת, יש נשיא בפועל, והוא יושב-ראש הכנסת.
סיגל קוגוט
באופן אוטומטי, יושב-ראש הכנסת מחליף.
היו"ר חנן פורת
לי נראה הגיוני יותר, במצב כזה, שהנשיא הקודם יכהן עד שהנשיא הבא יחליף אותו.

זה עניין של יום או יומיים.
סיגל קוגוט
אפשר להכניס מה שאתם רוצים, אבל צריך לכתוב את זה, כי אחרת זה לא יהיה

אוטומטי.
היו"ר חנן פורת
נראה לי יותר הגיוני שתהיה חפיפה.
סיגל קוגוט
תיתכן גם השבעת אמונים לפני שהנשיא הקודם סיים, ואז תקופת הכהונה תוזל

אוטומטית בתום תקופת הכהונה של הנשיא הקודם, גס אם זה יהיה ביום שישי. את שבועת

האמונים הוא יישבע לפני, ואז לא צריך לכתוב את זה. השאלה איך אתם מעדיפים.
יונה יהב
אני חושב שהכהונה מתחילה משבועת האמונים, לא לפני כן.
סיגל קוגוט
אם כך, צריך לכתוב את זה.
אביבה גיתאי
אין שום סיבה לעשות את זה, ההיפר הוא הנכון. סמוך כל האפשר לתום הכהונה, פירוש

הדבר לפני תום הכהונה. ואז, זה מסיים וזה נכנס.
סיגל קוגוט
אז צריך לכתוב לפני.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה להעיר הערה בסיסית. קודס כל, באופן עקרוני, אני תומך בהצעת החוק הזאת.

כפי שאמר חבר הכנסת מאיר שטרית, המחזות הלא נעימים, שהיינו עדים להן בבחירות

האחרונות לנשיאות, רק המחישו את החשיבות של בחירח נשיא, שלא תהיה נתונה כל הזמן

למעין מבחן פריימריז, שבו הנשיא יצטרך להיות מעורב וכל מה שקשור בזה.

אני מחפש איזו דרך להתמודדות, ואני מציג שאלה. התקופה הזאת, של שבע שנים, היא

תקופה ארוכה. בדרך כלל, נשיא שנבחר אנחנו מעריכים שהוא אדם מורם מעם, אבל יכול

להיות שבפרק הזמן הזה מתגלה שהוא איננו כשיר למלא תפקידו, יכול להיות גם שהוא מגיע

למצב שהוא מתקשה לתפקד. אפשר להגיד, שזה נכון גם לגבי ארבע שנים, אבל בכל אופן

תקופה של שבע שנים היא תקופה ארוכה מאוד, ובתפקיד כל כך מכריע בחשיבותו, של אדם

שמייצג את המדינה כולה, כנשיא, זה עלול להיות לעתים, אפילו הייתי אומר, מביך או מעבר

לזה.

לכן אני רוצה קודם כל לשמוע, מהם הכלים שקיימים היום, לגבי אפשרות של הפסקת

כהונתו של נשיא. ושנית, גם להפסיק כהונתו של נשיא באופן אקטיבי זה צעד קשה מאוד,

ובאמת יש מקום לחשוב על כך רק במקרים קיצוניים ביותר. אני מציג שאלה, אולי אני בונה

כאן איזה דבר שלא קיים, אבל הייתי מחפש איזו אפשרות של בקרה, לא של בחירה מחודשת

ולא של בחירה שבה מתמודדים - - -
מאיר שטרית
זה כבר בחוק אחר.
היו"ר חנן פורת
זה קשור לעניין. ברגע שאתה מאריך לשבע שנים, הרי זה קשור לאותו עניין עצמו. אילו

לא היתה הארכה, אז אני אומר, ארבע שנים. ברגע שיש הארכה לשבע שנים - - -
אביבה גיתאי
היום זה חמש שנים.
היו"ר חנן פורת
אני בכל זאת שואל, האם יש איזו שהיא אפשרות לאיזו בקרה או לאיזה אשרור או

לאיזה דבר בפרק זמן הביניים, שיאפשר איזו בחינה מחודשת, בלי התמודדות, במקרים

מיוחדים?

אני גם מציג את השאלה הזאת, מפני שאני מעז פה לומר, הואיל ואני עם חברים אחרים

בוחן את החוק גם לגבי רבנים. יש הצעה שגם רבנים לא יוכלו לכהן לכל החיים. אני חושב

שזה דבר לא נכון, וזה באמת יוצר מצבים, שבהם רבנים כבר חדלים לתפקד וכדומה. היתה פה

איזו הצעה שגם תקופת כהונה של רבנים תהיה רק לעשר שנים ולא יותר, כמו לגבי הרבנות

הראשית.

מאחר שפה מדובר אפילו על תקופה של עשר שנים, שהיא תקופה די ממושכת, אני תוהה

ושואל אם אין אפשרות, או אין איזה מקום לבקרה, אחרי חמש שנים - ורוצים להאריך גם

מעבר לעשר שנים - שלפחות יהיה אשרור מחודש, שמאפשר איזו בחינה של הדברים?
סיגל קוגוט
יש כאן הליך משפטי לפי החוק.
היו"ר חנו פורת
נשמע מה ההליך המשפטי הקיים.
שלמה שהם
זה אפילו לא הליך משפטי, זו העברת נשיא מכהונתו. יש פה סעיף 20 למקרים החריגים
שאומר
'הכנסת רשאית בהחלטה, להעביר את נשיא המזינה מכהונתו, אם קבעה כי אין הוא

ראוי לכהונתו מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו כנשיא מדינה".

כחוב שהכנסת לא תעביר אותו מכהונתו, אלא בכלימ מסוימים.
סיגל קוגוט
יש מנגנון מאוד מסובך.
שלמה שהם
קודם כל 20 חברי כנסת צריכים להציע את זה, אחר-כך זה צריך להגיע לוועדת הכנסת

להחלטה של שלושה רבעים מחברי הוועדה. מציעים את מה שמציעים, ויש איזה הליך.

ובהליך הזה, בסופו של דבר, אפשר למעשה להעביר את הנשיא מכהונתו.
היויר חנן פורת
זה הליך אקטיבי קשה מאוד.
יעל דיין
הקטע שבו זח מעוגן הוא מספק. לצערי זה לא קיים לגבי נושאי משרוח אחרות, לגבי

הרבנים ודאי--
אביבה גיתאי
גם שופטים.
שלמה שהם
יש בית דין משמעתי, זה אותו דבר.
יעל דייו
--למרבית הצער היה לנו ראש ממשלה, שמלבד הלחישות סביבו, לא נשמע מהכיוון שלו

שום קול, ולא היה אז מנגנון פנים-מפלגתי של הליכוד כדי לטפל בזה באיזו צורה. זה נתון

בכל זאת לדימקרטיות, גם של האדם עצמו, בעיקר מחמת מחלה.

זאת אומרת, אני לא מניחה שהכנסת תבוא וב-75% יקבעו על מישהו, שהוא לא מרגיש

כך, שהוא חולה והוא לא יכול לתפקד.
סיגל קוגוט
בחוק יסוד: הנשיא, יש סעיף מיוחד על בריאות.
יעל דיין
אנחנו מדברים על משרה כל כך חשובה, כל כך אחראית. אבא שלי, כשהיה לו סרטן,
הוא בא לבגין ואמר לו
'תשמע, אני מרגיש שיצאתי מזה לגמרי, ואני מודיע לך, שברגע

שאני לא אוכל לתפקד במאה אחוז, אני אודיע לך ואני אתפטר'.

אני חושבת, שלגבי האנשים שבהם מדובר, צריך לתת את המרווח הזה. בוודאי לא

לעשות איזה אשרור אוטומטי, ולהגיד "בתום חמש שנים נבחו מחדש את תקינותו'. אנחו



בוחרים את המשרה מספר אחת. אם אין משהו באמת חריג, של קובלנה שהיא מעבר לכל ספק,

קלון או בריאות, או תס וחלילה מוות, לא הייתי עושה כאן איזה שהוא מנגנון מסובך.
יונה יהב
נראה מוזר שנוסף למנגנון הקייס, אתה מוסיף עוד מנגנון.
היו"ר חנן פורח
דווקא הדוגמאות שנתנה חברת הכנסת יעל דיין הן דוגמאות טובות. במקרה הזה של

בגין, למשל, למרות שהיתה הרגשה מאוד לא נוחה, היה קושי גדול ליזום באופן אקטיבי מין

מהלך כזה.

קיים מושג כזה של אשרור?
סיגל קוגוט
לא לכהונה.
היו"ר חנן פורת
אין בשום מערכת מושג כזה, לא של בחירות חדשות, אלא - - -
סיגל קוגוט
זה כאילו שהוא נבחר על תנאי.
יעל דיין
חבר הכנסת פורח, למה לא לגבי מבקרת המדינה? ולמה לא לגבי שופטים?
יונח יהב
יש בית דין משמעתי.
היו"ר חנן פורת
אבל באופן כללי השופטים שנבחרים, מה דינם?
יונה יהב
עד גיל 70. יש להם זכות, על-פי התקשי"ר, בגיל 67 כבר ללכת הביתה.
היו"ר חנן פורת
וזה נראה בעיניך סביר?
יונה יהב
בהחלט לא.
היויר חנן פורת
כדי להעביר שופט מתפקידו, אתה צריך מאמץ מיוחד, זה קורה רק בעניינים מיוחדים.

אם היית אומר, שבתום 10 שנים הוא צריך לעבור אשרור או משהו כזה, אז היה איזה היגיון

של בדיקה ציבורית, שנעשית באופן נורמטיבי, ולא רק אם צריך לעשות משהו יוצא דופן.
מאיר שטרית
אני חולק על זה. הרעיון היה ששופטים ייבחרו, שלא יהיו תלויים לחלוטין בשום מנגנון

אחר, כדי שיהיו עצמאיים בבחירתם. אם שופט יהיה תלוי ברצונו של מאן דהו בפוליטיקה,

תמיד הוא יהיה כפוף פוליטית. הרעיון הוא לנתק לחלוטין את הקשר.
היו"ר חנו פורח
אשרור, לא בחירה מחודשח. אתה מביו גם את הצד השני של המטבע? יש לנו לפעמים

שופטים, שבאמת - - -
מאיר שטרית
יש מנגנון להוציא אותם.
שלמה שהם
ברוב של שבעה בוועדת הבחירה אפשר להוציא אותם. זה נכון שלא משתמשים בזה.
יונה יהב
היחידים שעוברים אשרור אלה שופטי התעבורה, כי זה מינוי זמני.
היויר חנן פורת
זרקתי את העניין הזה, מפני שאני מחפש, לא רק בקשר לסוגייה הזאת, דרך לשורה

שלמה של סוגיות, שבעיני הן באמת לא פשוטות. מפני שיכול להיות מצב שבו יש הסתאבות,

שאתה לא יודע איך להתמודד איתה, אלא אם כן אתה עושה צעדים אקטיביים, שהם, באמת,

במקרים שבאו מים עד נפש. אני מדבר על מצב שלא באו מים עד נפש, אבל בכל זאת באו מים

עד רפש, ויש הרבה מקרים כאלה, אצל רבנים וגם אצל שופטים וגם אצל גורמים אחרים.
ורדה אומנסקי
ההבדל בין חמש שנים שנים לשבע שנים, הוא עדיין לא תהומי.
אביבה גיתאי
אותה רתיעה שתהיה לנשיא או נשיא בכהונתו, מחמת העובדה שהוא לוקה בבריאותו,

אני לא מדברת על התנהגותו, שם אין מה לחום, אבל מחמת מצב בריאותו, אותו קושי יהיה

גם באשרור.
היו"ר חנן פורת
יש הבחנה גדולה, אם אתה צריך ליזום תהליך אקטיבי, שהוא לא מעוגן בנורמות, לבין

אם יש נורמה של בדיקה. כשיש נורמה של בדיקה, שמחייבת אישור, אז הרבה יותר קל להביא

את הדברים.

אני מסכים איתכם, ואני גם מסכים עם הדברים שאומרת חברת הכנסת יעל דיין,

שהרעיזן הזה כשלעצמו הוא רעיון נכון, לגבי סיטואציות אחרות, ולא כדאי להעמיס אותו על

הסוגייה הזאת. המעבר בין חמש שנים לשבע שנים הוא לא מעבר כל כך דרמטי.
יעל דיין
אתה למעשה מצמצם מעשר שנים לשבע שנים, ולא מגדיל מחמש שנים לשבע שנים.
יונה יהב
אני מאמין שאם זה יקרה, תעלינה משלחות ותשפענה עליו.
היו"ר חנן פורת
אני מבין שבבית הנשיא קיימת הסכמה להצעה הזאת.
אביבה גיתאי
יש אהדה.
היו"ר חנן פורת
ומשרד המשפטים תומו, וכו גם חברי הכנסת. אני מציע שנתמור בהעברת החוק לקריאה

ראשונה.
הצעת תוק יסוד
נשיא המדינה (תיקון - זמן כהונתו של נשיא המדינה),

התשנ"ח-1997 - אושרה להעברה לקראת קריאה ראשונה

ב. שונות
היו"ר חנו פורת
אני רוצה להודיע שתי הודעות. העברתי גם במכתב. אבל אני רוצה להודיע לחברי

הכנסת שנמצאימ כאן, בנושא החוק לבחירה ישירה של ראש הממשלה. תשוב לי שתדעו,

שבוועדה הזאת אין כל כוונה לדחות שום נושא. בעוד קצת פתות מחודש, ביום שני, נקיים

ישיבה מיוחדת בעניין הזה. אם יהיו חברי כנסת שיהיה לחם עניין להעיד בפני הוועדה אנחנו

נשמח.

דבר שני. יש פה הצעת חוק מאוד מורכבת, אבל מאוד חשובה, הצעת חוק לאיסור תחרות

לא הוגנת, התשנ"ו. הצעה שמוגשת על ידי משרד המשפטים, לאחר שכבר עברה קריאה

ראשונה, והיא קובעת הרבה מאוד כללים וסייגים לגבי הנושא של תחרויות שאינן הוגנות,

כדי לפתור את מצוקתו של הנצרך מהפקעות מחירים ודברים נוספים. חלק מהחוקים האלה

כבר מעוגנים, אבל בכל מיני קטעים קטנים, ואנחנו רוצים ליצור מסגרת אחת אחידה.

החוק, לדעתי, חשוב ביותר. אבל כיוון שהחוק הוא גדול ומורכב, בעקבות שיחה עם

משרד המשפטים, אני רוצה להציע שתהיה ועדת משנה בראשותו של חבר הכנסת יונה יהב,

שתכוון את החוק הזה ותשתדל לעשות מאמץ שהוא באמת יהיה מוכן תוך פרק זמן יחסית קצר,

אס אפשר יהיה עוד לקראת סוף המושב חזה, כדי שנוכל להביא אותו לקריאה שנייה

ושלישית.
יונה יהב
בסדר גמור.
דורית ואג
יש לנו בעיה קשה עס ועדות המשנה. יושב-ראש הכנסת הנוכחי אוסר על ועדות משנה

לשבת בשעות מליאה, אחר הצהריים, כמו שהיה פעם.
היו"ר חנן פורת
או בימי חמישי.
דורית ואג
הוא חיפאי.
יונה יהב
אין לי בעיה. אני'אשאר מיום רביעי.
יעל דיין
אני לא אבוא, לא משלמים לנו את זה.
שלמה שהם
ננסה לבקש ממנו לשבת בשעות מליאה.
דורית ואג
הוא לא ייתן אישור, פניתי כבר פעמים רבות, בדברים דחופים יותר, זה לא עוזר.
היו"ר חנו פורת
לא אוכל לפנות ימים, כי הוועדה נמצאת בעומס עצום.
דורית ואג
אני רק רוצה שתדעו את האילוצים. הרעיון לחלק לוועדות משנה ולפזר את הנטל הוא

נכון, אבל זה לא מוסיף שעות עבודה.
יעל דייו
חבר הכנסת חנן פורת, העברתי אליו כבר פעמיים מכתב, ואני רוצה להעלות את הנושא

כהצעה לסדר. הכנו לקריאה ראשונה חוק המאפשר לבתי דיו דתייס להוציא צו הגנה. צמוד

לזה, יש הצעת חוק נוספת ביתם ליחידות הסיוע. שר העבודה והרווחה פנה אלי וביקש לקדם

את זה.
היו"ר חנן פורת
בעזרת השם, נקווה שנוכל לדון בזה בשבוע הבא. אני אודיע לך.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:50

קוד המקור של הנתונים