ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 25/05/1998

הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון - הגדרת בית משפט), התשנ"ח-1997, של חברי הכנסת יעל דיין ויוסף ביילין, אישור לקריאה ראשונה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 191

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני. כ"ט באייר התשנ"ח (25 במאי 1998), שעה 12:00
נכחו: חברי הוועדה
חנן פורת - היו"ר

בנימיו אלוו

אלכס לובוצקי
מוזמנים
חברת הכנמת יעל דייו

עו"ד דליה איש-שלום - משרד המשפטים

סנ"ץ מלכה סופר - המשרד לביטוזוו פנים, ראש מדור קורבנות

עבריינות נוער

רפ"ק עליזה מרגוליס - המשרד לביטחון פנים, עוזרת היועמ"ש, מחלקת

חקירות

יעל הרמל - משרד העבודה והרווחה, פקידת סעד ראשית

הרב אלי בו-דהן - מנהל בתי הדיו הרבניים

עידית שחם - שדולת הנשים

אמנוו אביעד - אלמ"ג

ירוו נומבדר - אלמ'ג

טובי פלד - אלמיג

דוד פרנקו - אלמ"ג

עו"ד אורי צפת - לשכת עורכי הדיו

הרב מנחם פורמו - הכנמת, לשכה למקורות לישראל
מ"מ מנהלת הוועדה
חנה פריידיו
יועץ משפטי
שלמה שהם
קצרנית
אסתר מימון
סדר היום
הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון - הגדרת בית משפט), התשנ"ח-1997

- של חברי הכנסת יעל דיין ויוסף בייליו. אישור לקריאה ראשונה.



הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון - הגדרת בית משפט). התשנ"ח-1997, של חברי

הכנסת יעל דיין ויוסף ביילין. אישור לקריאה ראשונה.
היו"ר חנן פורת
מורי ורבותי, לפנינו מונתת הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה ( תיקון - הגדרת בית

משפט), התשניח-1997, של חברי הכנמת יעל דיין ויוסי ביילין. מצאתי לנכון לזרז את הדיון

בהצעת החוק הזאת, מפני שבאמת כולנו עדים להתגברות האלימות בכלל, במשפחה בפרט,

והדבר הזה איננו פוסח על אף חלק מחלקי החברה.

אני מאוד שמח שהצעת חוק זו באה דווקא לא מתוך המ-גזר, כפי שזה מכונה, המגזר

הדתי, ולא חברי כנסת בעלי זקן ופיאה נזעקו לעניין הזה, אלא דווקא חברי הכנסת יעל דיין

ויוסי ביילין, שמתוך דאגה לכך שהאלימות במשפחה לא תעבור באף מעגל בכל החברה, כולל

במעגל הדתי והחרדי ביקשו להרחיב את סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים, כדי לאפשר גם

להם לנקוט באותם אמצעים שנוקט בהם בית המשפט הכללי.

זאת הצעת חוק מבורכת מאוד. מיד נשמע בפרוטרוט את ההצעה הזאת על ידי חברת

הכנסת יעל דיין שהיא מציעת התוק. אני מבקש מחברת הכנסת יעל דיין, מגישת ההצעה,

להאיר את עינינו בה. בבקשה.
יעל דיין
יושב ראש הוועדה, אני אקדיס ואומר את הדברים הכלליים שצריכים להיאמר. מיותר

לציין, וציין זאת היושב-ראש, שכולנו מודאגים, ולמעלה מכך, נדרשים לפעולה בנושא

אלימות, בדרך כלל מדובר על אלימות במשפחה. אני כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד

האישה מגדירה את זה כאלימות כלפי נשימ. אלה שני נושאים שונים, וגם החוק צריך לטפל

בהם בצורה נפרדת. יש אלימות במשפחה, זה נושא אחד. זה כולל החעללות בילדים, שהם

יותר מוגנים על-פי חוק. ויש אלימות כלפי נשים. גם מקרי הרצת, שבסופה של השרשרת הם

בקו עלייה, גם מקרים של חבלה חמורה, גם קולת השפיטה, שעומדת בפני הוועדה הזאת

בנושא של חוק מינימום, שמתעכב בוועדה, מזה שנתיים וחצי, לקריאה שנייה ושלישית.
היו"ר חנן פורת
לא יתעכב אצלי, בעזרת השם, ואני מקווה שתוך שבוע, שבועיים הוא יבוא לדיון

בוועדת.
יעל דייו
אני מאוד אשמח. קריאה שנייה ושלישית, זה כבר ממש חוק של הוועדה.
היו"ר חנן פורת
אני מכיר את הסוגייה, ואנחנו מתכוונים לא להשהות את ההצעה.
יעל דייו
יושבת ועדה בין-משרדית, שנראה לי שהיא תהיה פורייה מאוד, בראשות מנכ"ל משרד

העבודה והרווחה, ואני חברה בה, דליה חברה בה. בין השאר נציע גם הצעות חקיקה כדי

לסתום כל מיני לקונות, וגם הצעות ייעול לכל המערכות. זו הוועדה הרצינית ביותר שהיתה

אי-פעם לנושא הספציפי הזה, בין השאר היא נוגעת לדברים שהחקיקה בהם פשוט תקועה

בצנרת, כמו עניין של כלי-ירייה, שנמצאים בידי גברים אלימים.
היו"ר חנן פורת
תשכילי אותי ותאירי את עיני. במסגרת הוועדה שלך יש דברים שאתם יכולים להכין

בעצמכם, ולהגיש לחקיקה, או שהכל צריך לעבור אלינו?
יעל דייו
הדברים שמגיעים אליכם, בדרך כלל הם על דעת הוועדה שלי. חוקקנו את החוק הענק

שסיימנו עכשיו, איסור הטרדה מינית.

הנושאים שקשורים לבתי משפט, לא בדין הפלילי, בדין הפלילי כבר תוקקנו בוועדות

אחרות. היה נהוג שכל מה שקשור בדיני עונשין עובר לכאן. הצטבר כאן מצבור בלתי אפשרי



לחקיקה, ודברים שהם תיקונים בתחומים ספציפיים עוברים גם לוועדות אחרות, ענייו של בתי

משפט, כמו חוקי יסוד, ויש במה דברים שמגיעים הנה. בהתאם למציאות ביקשתי לזרז את זה.

אני רוצה לומר כמה מלים על החוק עצמו שהוא מאוד פשוט, על התיקון עצמו, אבל אני

רוצה לברוך את זה, זה חייב להיות כרוך בעוד חוק שעבר קריאה טרומית, ונמצא על שולחן

הוועדה הזאת. חילקתי עכשיו את החוק הזה, ולדעתי אנתנו צריכים להביא לקריאה ראשונה

את שני החוקים גם יחד, שניהם זכו להסכמת ממשלה, יכול להיות שלקריאה שנייה ושלישית -
בנימיו אלון
זה לא על סדר-היום.
שלמה שהם
כיוון שיש עמדת ממשלה, וכפי שאני מבין, עמדת הממשלה בעצם תומכת בהצעה

המורחבת, הייתי מציע, בשביל לא לסכן את העניין, להביא את הצעח החוק המקורית, ואם

הממשלה אכן תסכים - אני לא חושב שיש לראות בזה נושא חדש - נרחיב את זה על גבה של

הצעת החוק המקורית. אם את מביאה את הצעת החוק השנייה - - -
יעל דייו
אני מדברת על משהו אתר.
היו"ר חנן פורת
את מדברת על הצעת חוק בתי הדין הדתיים (יחידות סיוע לענייני משפחה)?
יעל דיין
כן. הזכיר חבר הכנסת, יושב -ראש הוועדה, שזה מבורך, אבל אולי זה גם מעורר

תמיהה, ואכן, לידיעתך, סיעת מרצ, התנגדה לשני החוקים האלה בקריאה טרומית. היא ראתה

בזה הרחבה לא מוצדקת - - -
היו"ר חנן פורת
היא ראתה בזה פגיעה בכבוד האדם וחירותו.
יעל דייו
היא ראתה בזה הרחבה לא מוצדקת של סמכויות בתי הדין. דנו בזה בסיעת מרצ, היתה

לזה התנגדות, והם הצביעו ברגלים, הם יצאו מהמליאה.
היו"ר חנן פורת
לפי סיעת מרצ, כבוד האדם וחירותו צריך לאפשר לאדם גם להכות את אשתו.
יעל דייו
הנקודה שלי היא קודם כל שיוויון וזכות השיוויון של כל הנשים לצורך זה. אין שום

הבדלה. אני רוצה לציין מציאות מסוימת. יש נשים שבחיים לא תלכנה להוציא צו הגנה בבית

משפט השלום, ולא תלכנה גם להגיש תלונה במשטרה, אלה נשים גם מהמגזר הערבי וגם

מהמגזר הדתי, בוודאי החרדי. הכתובת האוטומטית שלהן, גס כשאין הליכים, אלא שיש איזה

נושא במשפחה, הן ילכו לבית דין, הן לא ילכו לבית משפט.

חובה עלי לשמור ולהגן ולהציע את כל מרחב האפשרויוח שיש לאישה חילונית גם לגבי

אישה דתית או חרדית. נכון שהמציאות מאוד מקשה אצל התרדים, לא אצל הדתיים. יש מוסד

של הרב המקומי, והרבה פעמים גס הן לא מגיעות לבתי דין, אלא לצורך הסיום של תהליך.

לסכסוכים במשפחה הן הולכות לרב.

בבתי הדין הרבניים היה מצב במשך שנים רבות - המצב השתנה לשמחתי, וגם יש לנו דו-

שיח קבוע עם הרב בן-דהן - שהאוטומט בבתי הדין הרבניים היה שלום בית. זאת אומרת, לא

בדקו, לא נכנסו לפרטים. לא אגיד שלא שמעו את האישה, אבל מעמדה של האישה כמתדיינת

עדיין בכמה מקומות נחות ממעמדו של הגבר.
בנימין אלון
יכולה להיות גם פנייה של האישה להכריח את בעלה לשלום בית.
יעל דייו
יכול להיות, אבל הפתרון הקל הזה - - -
בנימיו אלוו
אני מסכים איתר, רק הערתי הערה, ששלום בית הוא לא המיז נגד האישה.
יעל דייו
היית בוזקיקה של הסרדה מינית. כל התוקים מנוסחים בין כה בלשון זכר, והם מתייחסים

לשני המינים. אין בכלל שאלה. אין וזוק שמיועד רק לצווי הגנה לגברים.
היו"ר חנן פורת
צריך להכיר שבמציאות בדרך כלל הבעיה היא של האישה.
יעל דייו
הצעת החוק שעומדת לפנינו היום היא חלק משתי הצעות חוק. האחת קובעת את הרשות,

ואני מקבלת את גירסת הממשלה, למרות שיהיו לנו המון בעיות עם זה, וחייבים מעקב של

הוועדה, אחרי שהצעת החוק תעבור.

אנחנו מציעים שלבתי הדין, לצורך זה, הדתיים, ואני מקבלת את העמדה שזה לא רק בתי

דין רבניים, אלא גם שרעים, נוצרים וכן הלאה, וגם בתי הדין למשפחה, שזו תוספת חשובה

מאוד, כי הם דנים בדברים האלה, שתהיה להם הסמכות להוציא צו הגנה לגבר או לאישה.
היו"ר חנן פורת
שזה כולל את העניין של הרחקה מן הבית.
יעל דיין
זה כולל, כפי שמופיע בחוק שנמצא לפניכם, בחוק הראשי, שאותו אנחנו מתקנים, בכל

הנוגע לצו הגנה. הוא קיבע שבית המשפט רשאי להוציא מהבית או לקבוע על הרחקה למרחק

מסוים; לפעול בכל דרך המונעת או המקשה שימוש בנכס; לאסור לשאת או להחזיק נשק,

לרבות נשק שניתן לו מהצבא וכן הלאה; לדרוש ערובה, הן לקיום הצו של בית המשפט ותן

להתנהגות טובה. תנאי תערובה יפורטו בצו ההגנה. זאת אומרת, אנחנו נותנים היום, אני

מקווה, את הסמכות בידי בתי הדין הדתיימ לסוגיהם להוציא צו הגנה כזה.

בכל זאת מלה אחת על החוק השני, שאני מקווה שיבוא בהקדם. כדי שיוכלו לבצע את

זה, יש סעיף בחוק בתי משפט לענייני משפחה, ואני אומרת לך את זה אחרי דיון ובקשה

להאצה של זה מהשר אלי ישי ובהסכמת שר דתות. בבתי המשפט לענייני משפחה יש גוף,

אנחנו סיירנו שם, שנקרא ''יחידת סיוע ליד בית המשפט-, זו יחידת סיוע סוציאלית,

פסיכיאטרית וכן הלאה, שנותנת תזכיר לשופט - - -
יעל הרמל
היא לא נותנת תזכיר.
הרב אלי בו-דהו
המלה תזכיר יש לה משמעות. הכוונה היא חוות דעת.
יעל דייו
הכוונה היא, בתיאום עס השרים המתאימים, שצו ההגנה הזה, שיתאפשר לבתי הדין

הדתיים להוציא, אנחנו נאפשר להם, ושוב העניין של המשרדים האחראים מסודר בין השרים,

להקים יחידות סיוע של עובדים סוציאליס, זה מעניין אותי בעיקר לגבי בתי הדין הרבניים,

אבל גם הלא-יהודיס, כדי שהם יוכלו לעקוב אחרי מצבים של קשיים באלימות במשפחה.
היו"ר חנן פורת
זה היום מעוגו בחקיקה בבית המשפט לענייני משפחה?
יעל דיין
ודאי. הבקשה היא להחיל גם אח זה, באשר מוצע לזה חקציב. זאח אומרת, יש לזה

בימוי תקציבי מצד משרד העבודה והרווחה, ויש עניין של חלוקת הסמכויות בין משרדים.
היו"ר חנן פורת
אני מאוד מאוד תומר בהצעה הזאת. היא ממש מתבקשת. נדמה לי, שמבחינת המבנה

החוקי זאת הצעת חוק שונה. אני מתקשה לראות אם אפשר לחבר אח שתי הצעות החוק האלה.
בנימין אלון
היא רק רוצה לזרז.
יעל דיין
אני מבקשת לברוך את זה במובן של סדרי הזמנים של עבודת הוועדה.
היויר חנן פורח
סוב שהסבת את תשומת לבנו.
בנימין אלון
אני מאוד לא ממליץ לכרוך, אם היא לא מבקשת לברוך, בי אז הם יעשו לנו עיבוב

תקציבי על שני הדברים.
היויר חנן פורת
"חבר אני לבל אשר יראוך, ולשומרי ביתך". בשאני רואה חוק בזה שיש בו בל כך הרבה

יראת שמים, אז אני כמובן חבר לבל דבר כזה. אנחנו נזרז גם אח הצעת החוק הזאת שלך.

אני רוצה לבקש ממר אלי בן-דהן, ביוון שהדבר הזה נוגע בראש ובראשונה לבתי הדין

הדתיים, לומ לנו איך אתם רואים את הצעת החוק הזאת. אולי גם תשכיל אותנו בפרקטיקה,

האם החוק הזה הוא חיוני ונחוץ היום למערבת בתי הדין הרבניים?
הרב אלי בן-דהן
אנחנו במובן מברכים מאוד את הצעת החוק הזאת. היו לנו גם שיחות, וגם הופעתי

בוועדה שבראשות חברת הכנסת יעל דיין, שבה נדון החוק הזה. הצעת החוק, להערכתי, נכון

שהיא באה לפתור בעיה של מגזר שאיו לו פתרון בשום מקום אחר. להערכתי, הוא יפתור גם

בעיות אחרות, שלא תמיד עולות במקומות אחרימ. אני מתכוון לומר שלא נכון יהיה לומר

שהצעת החוק הזו מיועדת אך ורק למגזר הדתי או החרדי - זה נכון שלהם אין פתרון במקום

אחר - אבל החוק הזה, בסופו של דבר, יסייע גם למשפחות לא דתיות, בי הרי גם הן מתדיינות

בבתי הדין הרבניים. 95% מהמתדיינים בבתי הדין הרבניים הם לא דתיים. מידי פעם עולה,

במסגרת הדיון בבתי הדין הרבניים ענייו האלימות, ולבית הדין אין סמכות לטפל בזה. בזה,

איו לי ספק, שהצעת החוק הזאת בהחלט תסייע ותיתן אפשרות לבית הדיו גם להשתמש

בסמכותו, אם תתקבל המסכות הזאת, כדי לפתור בעיות שעולות בפניו במהלך הדיוו.

בכל מיני תחומים של דיונים בבית הדין הרבני עולות בעיות מצד האישה, טענות של

אלימות, שבית הדין איננו יכול לטפל בהן, בי היום זה לא בגדר סמכותו, איו לו סמכויות.

לפעמים יש אכיפות של צווים, אבל זו לא סמבות ממש. יש מושג שנקרא ימדור שקטי, אבל

איו סמבות טבועה, כמו שזה מעוגו כאו בחוק, שיש לבית הדין סמכות, מחשש לאלימות

ולפגיעה, להרחיק אדם מהבית או למנוע נזק לילדים.
היויר חנו פורת
תודה רבה. דליה איש-שלום, בבקשה.
דליה איש-שלום
משרד המשפטים והממשלה בכללותה תומכת כהצעת החוק, אנוזנו רק דורשים להרחיב

את הצעת החוק כר שהיא תחול על כל כיח דין דחי. אותו צורך, להרחיכ לאוכלוסיות שלא

פונות לבתי המשפט האזרחיים, קיים גם לגבי בתי הדין הדתיים של העדות הדתיות האחרות.

יש שני חיקונים טכניים. האחד, כנושא כית המשפט לענייני משפחה, שגם היום הוא

מוסמך אני לא יודעת אם לפי החוק, אכל אם ככר מתקנים את הסעיף, שאדם שקורא את החוק

ידע מי מכלל כחי המשפט מוסמכים לדיו לפי החוק. הסמכות הזאת קיימת, אכל טכנית היא

לא כתוכה כחוק הזה, ואם ככר משנים, כדאי שזה יהיה כהיר יותר.

השני הוא מיקום התיקוו, שלדעתנו צריו להיות כסעיף ו לחוק ולא כסעיף 2 לחוק,

מפני שאנחנו מדכרים על צווי הגנה כסעיף 2, שהם לכ החוק. הסעיפים האחרים למעשה רק

מגדירים את אורר צו ההגנה, מהו כולל, מהו העילות לצו ההגנה, הם משלימים את סעיף 2

של הסעיף המרכזי, כר שמכחינה טכנית נראה לנו למקם את התיקוו כסעיף 1, סעיף ההגדרות.
יעל דייו
איו לנו נציגות של כתי הדיו השרעיים.
שלמה שהם
לא צפינו את ההצעה של משרד המשפטים.
היו"ר חנן פורת
נראה לי שמתקיים פה הכלל, שזכינו לאדם שלא כפניו.
יעל דייו
הם מאוד לא יאהכו את זה. יש כעיה. יש חוק שעומד כפני הוועדה הזאת להעכיר

לענייני משפחה, הם מתנגדים לזה כצורה היסטרית.
כנימיו אלוו
אני רואה פה שני נוסחים. נוסח לוועדה והנוסח המקורי, שמופיע כו רק כית הדיו

הרכני. על זה אני רוצה להעיר הערה. חכרת הכנסת יעל דייו אמרה עכשיו דכר מאוד נכוו

כרמה המעשית, ואני רוצה לומר גם כרמה המשפטית. יש לנו פה לדעתי כעיה, אס אנחנו

נרחיכ את זה מעכר לכית הדיו הרכני, אני חושכ שאנחנו פה יכולים להיכנס לפלונטר משפטי

מאוד מסוכך. ידוע שכתי הדיו הדתיים דנים לפי מה שנקרא הדייו, לפי הדיו הדחי. הם

מחוייכים לדיו הדתי - אני לא נכנס פה עכשיו לככלי ולפסק הדיו של כרק וכו הלאה - אני

יודע מה קורה ככית דיו רכני כנושא הזה של הערעורים למשפחה. זה כסדר, זה מקכיל לחוק

הישראלי, כר גם הנוהגים שלהם, כר גס כל צווי ההרחקה שהם עושים.

אני לא כטוח שאם זה יגיע למקרה של כית דיו שרעי, שהם לא יגידו שלפי הדיו הדתי.

כמקרה זה או אחר זה מוחר. ואז אני אכנס פה לפלונטר שכית משפט אזרחי לא יהיה יכול - -
היויר חנו פורת
מה מותר?
כנימיו אלוו
סוג מסוים של אלימות. אז אני אכנס לפלונטר, שנתתי תוקף. הפקעתי מהחוק כעצם,

שהוא חד וחלק, החוק האזרחי, ואתו תוקף לסוג אחר של דיוו להיכנס למסגרות האלה.
הרכ אלי כו-דהו
לא הפקעת, עדייו אפשר יהיה ללכת לכית משפט.
דליה איש-שלום
הסעיף לא גורע, כי בסעיף 10 לחוק כחוב: "בהליך לפי חוק זה לא תישמע טענה כי בית

המשפט מנוע מלדון או מלתת צו". זאת אומדת, גס אם בית דין שדעי לא ייתן צו, בית משפם

אזדחי יוכל תמיד לתת. אין פה שום סכנה מבחינה זאת.
היו"ר חנן פורת
זה נושא שיעמוד בפני הוועדה, ובאמת היתה אלי פנייה גמ של שדולת הנשים העדביות

והבדואיוח בקשר לבעיה הזאת, של האפשרות שבית המשפט לענייני משפחה ידון בעניינן. כי

היום יש מגבלות בעניין הזה, שהן קשות ביותר.
בנימין אלון
דליה איש-שלום, בית הדין השרעי לא יכול יהיה להגיד לי, שזה חלק מהדיון וזה תלק

מעניינו והוא לא יאשר?
דליה איש-שלום
לזה נועד סעיף 10 בחוק למניעת אלימות במשפחה, שתמיד תהיה ממכות לבית המשפט

האזרחי לדון. הרי גמ היום נושא האלימות יכול להידון, נניח, בבית הדין הרבני, במסגרת

מדור שקט, יכולה להיות החלטה לא להוציא מהבית, ובכל זאת בית משפט שלום יוכל לתת צו

להרחיק מהבית, למרות הדיון בבית הדין הרבני.
היו"ר חנו פורת
חבר הכנמת בני אלון תושש שלאחר שהיא תפנה לבית הדין השרעי והוא כבר ייתן את

פסיקתו, אז יהיה לה קשה לפנות.
דליה איש-שלום
היא יכולה תמיד ללכת פעם נוספת.
שלמה שהם
הטענה לא מופרכת, יש רגלים לחשש של חרב בני אלון, אם כי נראה לי שהחשש לא

ממש רציני. כל מה שהם צווי הגנה לא עוסק במשפט המהותי, הוא בא לתת כלי, והוא אומר:

מתוך המשפט המהותי הגעת למסקנה, שהתוצאה צריכה להיות הרחקה בצורה כזאת או אחרת,

תהיה לך אפשרות להרחיק. ברור שכאשר אני מדבר על צו הגנה, ואני אומר מתי אפשר

להוציא צו הגנה, יכול להיות מצב שאני יכול להוציא צו הגנה בחוק האזרחי לכל המגוון, כי

זה החוק מחייב, ובית דין דתי שאומר: אני לא נותן לכל המגוון, ננית, בשוליים אינני נותן,

עדיין יוכל המרכז להשתמש בזה. זאת אומרה, אני מרחיב את הכלים שיש לו ביד.

החשש הוא בכל הנושא של מעשה בית דין, וכל העניין של בהירות במירוץ בין

הערכאות. יכולה להיווצר בעיה שיבוא אדם ויגיד: מה קורה? הרי לכאורה ברגע שאנחנו

בכלל לא מחוקקים את החוק הזה, אנחנו יוצריס סמכויות מקבילות, במיוחד לפי סעיף 10

שבו. זאת אומרת, יבוא אדס, יגיש בקשה לצו הגנה של בית דין רבני. לא קיבל - הוא ירוץ

לבית משפט אזרחי ויקבל שם צו הגנה. זה דבר שיכול לקרות.
דליה איש-שלום
זה קיים היום.
היו"ר חנן פורת
היום, בהיעדר יכולת לכית הדין הרבני, בין כה וכה אדם רץ לבית המשפט הכללי.
שלמה שהם
נאמר הפוך: אישה תלך לבית משפט אזרחי ותבקש צו הגנה ולא תקבל - היא תלך לבית

דין רבני.
אמנון אביעד
אז יהיה תוהו ובוהו.
היו"ר חנן פורת
שום תוהו ובוהו לא יהיה. אני מניח שבאופן כללי בית הדין הרבני, שהוא יותר רגיש

לנושא של שלום בית, יהסס, או יהיה בדרך כלל פחות זריז לנושא של הרחקה מאשר בית

המשפט.
הרב אלי בן-דהן
תלוי באיזה מקרה.
יעל דיין
שווה לבדוק.
שלמה שהם
אני רוצה להשלים את דבריי. צריך לומר שבכל מקרה הדברים האלה יכולים ליצור אי-

בהירות ומירוץ בין הערכאות. יש לנו בעיה של מירוץ סמכויות בכלל עם בית דין רבני.

עדיין, מבחינת איזון האינטרסים, הנזק שורה בצר המלך. עדיין בשביל לענות על ציבורים

מסוימים וגם בשביל סיטואציות הדבר רצוי. אני אביא דוגמה של מקרים שהיו, שתור כדי דיון

בגט בבית דין רבני, הבעל מנסה להרוג את האישה, או מכה אותה או זורק משהו, מה תגיד:

רק רגע, נעצור, נלך להוציא צו הגנה וכן הלאה. שם, כשהדבר נעשה ממש במקום, הרבנים

יכולים להוציא צו הגנה במקום.
בנימין אלון
רק דיברתי על ההרחבה בין שני הנוסחים.
שלמה שהם
יש משהו בעניין, אבל שווה לתקן את התוק הזה.

כשאתה מדבר על בתי הדין האחרים, אותו דבר בדיוק עולה. זאת אומרת, זה לא יהיה

מעשה בית דין. נניח שבית דין שרעי יגיד, אני לא חושב שזה יקרה, אני גם לא חושב שזה

נכון מבחינת בית הדין השרעי, אבל נניח שיגיד מקרה איקס. מותר לבעל לעשות א' לאישה,

ולכן אנחנו לא מוציאים צו הגנה. עדיין, לפי סעיף 10, הדרך פתוחה לה לפנות לבית משפט

אזרחי, ודאי כמו שהוא היום. זאת אומרת, לא תעלה טענה של מעשה בית דין, שכיוון שבית

הדין השרעי לא הוציא צו הגנה, אתה לא יכול לפנות לבית משפט אחר. זה לא יעלה.
היויר חנו פורת
זה בא רק להרחיב ולא לצמצם. השאלה פה היא הצד הפסיכולוגי, אז בצד הפסיכולוגי

בין כה וכה האישה הזאת נוהגת היום ללכת לבית הדין השרעי.
בנימיו אלון
התגובה הקהילתית על אחת שמפרה צו של בית דין שרעי והולכת לביח משפט.
היויר חנו פורח
בין כה וכה, בהיעדר יכולת של בית הדין השרעי, אז אם היא תרצה לפנות לבית דין

כלל; גם תעמוד אותה בעיה.
יעל דייו
חוקים כאלה לא מתבססים על הקיים, הם משנים את הקיים. לא צריך לפחד מיצירת

דפוסים חדשים, צריך לחנך אליהם, הכוונה שהקהילה תתרגל, הכוונה ליצור את האלמנטים

היותר מתקדמים בכל קהילה, ולא להנציח מצב קיים. מצב קיים הוא גרוע. אנחנו צריכים

ללוות את זה בפעילות ארגוני נשים, ארגוני נשים ערביות, שיילחמו על זה, שייתנו ייעוץ,



הפניה וליווי לאותו נשים, כי ברור שאנחנו נכנסים כאן לשדה, שאנחנו רוצים להתחיל

ולפתוח בו תלם חדש.
היו"ר חנן פורת
הרב בני אלון, הוויכוח הגדול, ופה נצטרך לעמוד איתנים, דווקא מתוך כבוד האדם

וחירותו וזכות האישה, גם הערבית והבדואית, בפני האפשרות של פתיחת בתי המשפט לענייני

משפחה לנשים ערביות, שלגביהן יש מגבלות. זה חוק שבתוך פרק זמן קצר אמור להגיע הנה,

ואני כל כך שמח שהיוזמה לדבר באה דווקא מתוך המגזר חזה.
הרב אלי בן-דהן
זו הצעת חוק של נואף מסאלחה.
היו"ר חנן פורת
הרב מנחם פורמן, בבקשה.
מנחם פורמן
חשבתי להציע בצורה חריפה מה שחברת הכנסת יעל דיין אמרה בלשון עדינה יותר. אין

לי שום ספק, אם אני מכיר את המגזר הערבי, ברגע שאתה נותן לאדם אחריות, אפילו שהוא

פועל לפי ההלכה, כמו שהרב בני אלון אמר בצדק, ברגע שהוא אחראי על תחום חדש, הוא

ישא באחריות הזאת. זה נכון לגבי בתי הדין השרעים וזה נכון גם לגבי בתי הדין הרבניים.

זאת אומרת, הכיוון יהיה מה שנדמה לי שחברת הכנסת יעל דיין אמרה במהוסס, שכתוצאה

מזה בתי הדין הדתיים יקחו הרבה יותר אחריות נגד אלימות.
היו"ר חנן פורת
תודה רבה. יעל הרמל, בבקשה.
יעל הרמל
קודם כל אנחנו שותפים להצעת החוק הממשלתית ומאוד מאוד מברכים עליה. אנחנו

בהחלט תומכים בעניין של ההרחבה, לא רק לבתי הדין הרבניים, אלא גם לבחי הדין השרעיים

ולבתי הדין של המגזר הנוצרי והדרוזי.

עם זאת, אני רוצה לומר כאן בצורה מאוד ברורה, שאנחנו מבחינת ביצוע לא נוכל לבצע

את ההרחבה הזאת ללא תוספת תקציבית. נכון אמרה חברת הכנסת יעל דיין, שאנחנו גם

מברכים ומצטרפים מאוד להמלצה.
היו"ר חנן פורת
למה בהצעת החוק שעומדת לפנינו צריך הרחבה תקציבית? יהיו יותר מקרים?
יעל הרמל
ודאי וודאי, כל הזמן מדברים על זה שייווצרו יותר מקרים. ברוב המקרים בתי המשפט

פונים היום לפקידי סעד להגשת תזכירים, אנחנו מבצעים, ויש מידי שנה בשנה עלייה גדולה

מאוד בפנייה לפקידי סעד לכתיבת תזכירים. רק בשנת 1997 היו פניות לכתיבת 2,468

תזכירים, שביצענו, שזו כמעט הכפלה מהשנה הקודמת והכפלה משנה לפני כן. זאת אומרת,

יש כאן פנייה, ובצדק, ואנחנו שמחים על זה מאוד, אנחנו חושבים שכך זה צריך להיות, כי

פקידי הסעד ולא יחידות הסיוע, הם אלה שנותנים את התמונה הכללית, ואת ההצעות

התפעוליות בקשר לכל המערכת המשפחתית. מאוד ברור לנו שהצעת החוק המבורכת הזאת

תרחיב את העבודה של פקידי הסעד, ובצדק, וטוב שכך, אבל לא נוכל לעמוד בזה. גם היום

שירותי הרווחה ופקידי הסעד קורסים מבחינת העומס, ונצטרך להגיש תוכנית מאוד רחבה

לתוספת תקציבית בעניין הזה.
היו"ר חנן פורת
אני מודה לך על ההערה שלך, אבל כיוון שאנחנו מעבירים את הנושא הזה רק לקריאה

ראשונה, אז יהיה לנו פרק זמן מספיק. מיד עם ההעברה לקריאה ראשונה, נעביר גם את

הדברים האלה. אני רק מבקש, שבעקבות העברת החוק לקריאה ראשונה נגיש את הדברים



האלה למשרד העבודה והרוותה, ואני מתאר לעצמי שהשר אלי ישי יהיה רגיש מאוד לעניין

הזה, וזה יחייב, לקראת טיפול לקריאה שנייה ושלישית, גם את המימד התקציבי.
בנימיו אלוו
האמ יש פה, לפי תוק יסודות התקציב, תיוב, שאנתנו נצטרך להביא מקור מימון לסעיף

הזה כדברי יעל הרמל?
היו"ר חנן פורת
בשוס פניס ואופן לא. לא הבנתי את זה כלל כנושא שמגביל את הגשת החוק, הבנתי את

זה רק כהערה מעשית איך לטפל בדבריס.
יעל הרמל
אין כאן תיוב. בחוק לא כתוב יתייב לפנות לפקיד סעד", אלא בנושא של הגשת תוכנית

טיפולית, התיקון האתרון שהיה.
יעל דיין
אבל לא לצו הגנה.
יעל הרמל
אני רק אומרת שמבחינה מעשית פונים, גם אם לא חייבים, כמעט בכל המקרים.
בנימין אלון
הוועדה בראשות היושב-ראש תעזור לגייס את הכסף.
היו"ר חנן פורת
כדי לצאת מידי איזה ספק, ושלא יבוא אלינו אתר כך פקיד האוצר ויגיד שאי-אפשר

לקדם את הצעת החוק הזאת בהיעדר תקציב, אז אני רוצה להבהיר כאן, נכון לעכשיו, בהגשה

לקריאה ראשונה, שבהיעדר מקור תקציבי אחר, הדבר הזה יבוא מתוך הרזרבה של משרד

העבודה והרוותה כדי לצאת ידי חובה. כדי שלא יהיה מישהו שימצא את הדרך לעכב את

התוק הזה.

אני רוצה לבקש מנציגת שדולת הנשים, עידית שחם, לומר אח דברה. צריו לציין שהיתה

לנו פגישה עס שדולת הנשים, שהיתה מאוד מאוד חשובה וטובה, ומאוד התרשמתי גס

מההצעות שמועלות. אני מתאר לעצמי, חברת הכנסת יעל דיין, שאת מתואמת איתם.
יעל דיין
אני מתואמת ואני בקשר. אני רוצה לשוחת איתך, לא להזדרז עם זה לפני שדיברנו

בעניין סחר נשים.
היו"ר חנן פורת
זו סוגייה בפני עצמה. יש כמה וכמה סוגיות שהן העלו.
יעל דיין
נשב על זה בשקט בארבע עיניים.
היויר חנן פורת
אני מקבל את זה.
עידית שחס
אני רוצה להעלות הסתייגות של שדולת הנשיס לגבי ההצעה, מכמה טעמים. הטעם

הראשון. למעשה גם כיום ישנן סמכויות נלוות לבתי הדין הרבניים, אין להם שום בעיה

להוציא צווי מניעה זמנייס. זאת אומרת, יש כלי משפטי, זה לא שאין כלום, ואין אפשרות



לפעול, ובתי הדין הרבניים לא יודעים איך להתמודד עם בעיית האלימות במשפחה. יש לבתי

הדיו הרבניים הכלים המשפטיים כדי להתמודד, הם יכולים להוציא צו מניעה זמני, ולכאורה

אין כאן מקום שבתי הדיו לא יכולים להתמודד עם בעיית האלימות במשפחה, כפי שהוצע

כאן. זה פן אחד.

הפו הנוסף הוא היישום בשטח. גם היום היישום בשטח הוא כזה, שישנם, ועמד על כך

חבר הכנסת אלוו, עקרונות הלכתיים, שנוגדים את העקרונות החוקתיים לגבי הפרדה. אי-

אפשר לומר שאיו יישום לעקרונות ההפרדה, אבל לא ממהרים בשטח להפעיל את הסמכויות

האלה בבתי דין רבניים.
היו"ר חנן פורת
יש תמיד האפשרות לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.
עידית שחם
דיברנו פה על הקושי של מעשי בית דיו - - -
היו"ר חנן פורת
הוא ענה תשובה על כך, הוא אמר שאיו בזה גדר של מעשה בית דין.
עידית שחם
הקושי נובע גם מאיזה חשש לכריכה, אני לא נכנמת כרגע לכל הסוגייה המשפטית.
היו"ר חנן פורת
סליחה, אני לא מביו אותך, הלוא אם בא אדם לבית הדיו הרבני. ממה נפשך? כיום,

במצב הנוכחי, את אומרת שיש סמכות, אבל הסמכות היא מאוד מוגבלת, ומיד נשמע את

הדברים מפי הרב אלי בו-דהו, אז אנחנו רוצים להרחיב את הסמכות הזאת. אם בית הדיו

הרבני לא יענה לטעמה של האישה על הצרכים האלמנטריים, מה היא עושה כיום?
עידית שחם
לא לאחר שסרבו. אני מדברת גם על הצד הפרקטי. אם באה אישה ומבקשת צו הגנה

ונדחית בבית דין רבני, אם היא תלך אחר כך לבית המשפט לענייני משפחה, ספק רב בעיני אם

יינתן לה הצו לאחר שנדחתה.
היויר חנו פורת
הדבר הראשון שאמרת סותר את הדבר השני, כי אם גם היום יש בבית הדיו אפשרות לצו

הרחקה זמני - - -
עידית שחם
צו מניעה - - -
היויר חנו פורת
אם היא לא תקבל את צו המניעה הזה, אז איך היא תלך לבית דיו, איך היא תלך לבית

משפט לענייני משפחה? יש פה תרתי דסתרי.
עידית שתם
הכלי המשפטי קיים, זה מה שאני באה לומר.
היו"ר חנן פורת
היית מציעה לבטל את הכלי המשפטי הקיים היום?
עידית שחם
אני לא מציעה לבטל אותו.
היו"ר חנן פורת
לפי טעמו היה צריו לבטל אותו, כי על ידי כר ככיכול נעשה מעשה בית דין, שמקשה

אחר כר להעביר את זה לבית משפט?
עידית שחם
לא. כאשר תיק נדון בבית דין רבני הוא נדון על כל היבטיו, זה לא שאנחנו נכנסים רק

לסוגייה כזאת או אחרת.

הדבר הנוסף לגבי נשיח חרדיות, כפי שהוא עלה כאן. ממה שלי ידוע, ואולי גם חברי

אורי צפת יוסיף, הנשים החרדיות, או המאוד דתיות, למיטב ידיעתי, גם בתי דין רבניים, לא

תמיד זאת ערכאה מוסכמת עליהן. יש להם את בתי הדין שלהם, נקרא לזה השיפוט הפנימי.

ספק בעיני האם העובדה שתינתן אפשרות להוציא צו הגנה תפתח להן את הדרך.

גם היום המערכת קורסת, ואני פה מצטרפת, אומנם זה לא התחום שלי, אבל היום

המערכת קורמת בשטח גם לגבי צווי חגנה, מבחינת פקידי סעד.
היו"ר חנן פורת
מלחי לי, את כשדולת הנשים, אני ממש נדהם מהדברים שלך. בגלל שהמערכת קורסת - -
עידית שחם
אז זה לא יהיה כלי.
היו"ר חנן פורת
נחזק את הכלי הזה.
הרב מנחנו פורמן
נשמע למה את מתנגדת.
עידית שתם
השיקולים ההלכתיים הם אלה שמנחים את בתי הדין הרבניים. לכן אני אומרת שהיישום

שיהיה בבתי הדין הרבניים לא ייתן באמת את ההגנה שאנחנו רוצים לתת.
יעל דיין
בואך, נראה. מה הפחד? זאת דעה קדומה.
הרב אלי בן-דהן
תראי את חוק הסנקציות.
היו"ר חנן פורת
אני מוכרח להודות שלא ציפיתי, דווקא משדולת הנשים, לומר דברים שכל כר מהופכים,

לפי דעתי, לטובת האישה, בעיקר לטובת האישה הדתית והחרדית.

אני מבקש שאלי בן-דהן יתייחס להערה.
הרב אלי בל-דהן
יש בעיה, גם אמרתי בדברי קודם, זה נכון שבתי הדין מוציאים מידי פעם צווי מניעה או

צווי הרחקה במסגרת אותה כותרת שנקראת "מדור שקט'', שאישה זכאית לו. אבל זו איננה

סמכות טבועה בשום חוק. אין שומ חוק שמקנה לבית הדין סמכות להוציא צווים כאלה. אם

אי-פעם יתקפו את בתי הדין בעניין הזה, לא תהיה תשובה לכר.

אני אתן דוגמה בנושא אחר. יש נושא של עיקולימ שבתי הדין מטילים על צד שלישי,

לדוגמה, על כסף שנמצא בבנקים, בין בעל לאישה. לפני כתצי שנה בדקו מספר בנקים את



חוקיות הדבר הזה, ובאמת התברר, שאיו לבתי הדין סמכות להטיל עיקולים כאלה או אחרים.

עכשיו מגישים הצעת חוק לתיקון המצב בסיוע משרד המשפטים.

סמכות טבועה וברורה אין לבתי הדין. זה שבתי הדין מוציאים צווים, ולפעמים הצווים

האלה מקוימים ולפעמים לא מקוימים, זה עדיין לא מונע את זה שיהיה חוק מסודר, שתהיה

לבתי הדין סמכות ברורה והחלטית, ושלא תיתקף בבג'ץ או במוסד שיפוטי אחר.

בנושא של נשים תרדיות - הדברים לא נכונים. הנשים חחרדיות מגיעות לבתי הדין

הרבניים. הן יודעות היטב שבתי הדין של העדה החרדית, אין להם שום סמכות לאכוף את

ההחלטות שלהם. ואם הן רוצות אכיפה כלשהי, הן באות לבתי הדין הרבניים. בוודאי שאישה

כזאת לא תלך לבית משפט. ברור לחלוטין שהמקום ההגיוני והסביר שאליו היא תלך, זה בתי

הדין הרבניים. מי שמבקר בבתי הדין הרבניים, בעיקר בירושלים ובתל-אביב, שקרובה לבני-

ברק, יראה כמה נשים חרדיות ובני-זוג חרדים מגיעים לאותם בתי דין.

הדבר האחרון הוא נושא של שיקולים הלכתיים. אני ממש מתפלא מהנימוק הזה. יש איזה

שיקול הלכתי שאומר שבעל צריך להכות את אשתו? יש הלכה שאומרת שמותר להכות את

האישה? איפה נשמע כדבר הזה? זר לי הנימוק הזה. הוא מנוגד לכל היגיון. יש הלכה מפורשת

ברורה, שאסור לאדם לחכות אח אשתו, וזהו השיקול שינחה את בתי הדין הרבניים. אמרה כאן

חברת הכנסת יעל דיין, אותם נימוקים היו לשדולת הנשים, הן נלחמו בי בהצעת החוק

שהבאתי מטעם הממשלה בהטלת סנקציות נגד סרבני גט. התברר שזה עובד מצוין, וזה חוק

מוצלח.
אמנון אביעד
זה עובד רק בכיוון אחד.
הרב אלי בו-דהו
זו בעיה שלך.
אמנון אביעד
זו לא בעיה שלי.
הרב אלי בו-דהו
הוועדה קיבלה דיווח ברור, זה עובד בצורה טובה. כל עורכי-הדין בשטח מכירים את

ההצלחה של החוק הזה. תאפשרו ניסיון ותראו אם בתי הדין משתמשים בזה או לא.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה לבקש משדולת הגברים אלמוג להתייחם, ולאחר מכן, מטעם עורכי הדין,

שלמה צפת. שלמה שחם יוסיף דברים, ונגיע לסיכום.
אמנון אביעד
קודם כל אני רוצה לציין שכולנו ביחד נגד אלימות במשפחה. אין לנו פה העדפה של

גבר או אישה. אנחנו רוצים למצוא את הנקודה המאזנח בין שני הצדדים האלה. יש לזכור,

שתפיסת העולם של דת צריכה להביא את הזוג להידברות כלשהי, אם לשלום בית או אפילו

לגירושין בהסכמה, כך היטיב להגדיר את זה בית הדין הרבני. ברגע שהוא נכנם לנושאים שיש

בהם משום נגד, ואני רואה את זה כנגד תפיסה דתית, ואין בזה שום הצדקה - - -
הרב מנחם פורמן
נגד הדח, הכוונה להרביץ?
אמנון אביעד
אני בכלל נגד אלימות במשפחה, שלא תבין אותי לא נכון, גם כשאישה מכה את הגבר או

מגישה תלונות שווא וגם גבר שמכה את האישה.
היו"ר חנן פורת
מה קורה במציאות כשישנה אלימות במשפחה, ואי-אפשר לקיים את הדיון במצב הזה?
אמנון אביעד
יש פה דימוי מכליל, ואני רוצה להתייחס לזה נקודתית, שהגבר הוא האלים במשפחה.

עד כדי כך שאתמול, בגלי-צה"ל, אני שומע, וזו תחנה שאמורה להיות ממלכתית, תחת חמות
משרד הביטחון, אומרימ
זבל, האמ היכית את אשתך היום? זה מעין סגנון בוטה שכזה,

ושערותי ממרו. או שאני רואה בטלוויזיה ילדה מוכה, שאומרת: אני פוחדת מאבא שלי. מעין

תשדירי פרסומות.
יעל דיין
מה המציאות?
אמנון אביעד
המציאות קשה יותר.
יעל דיין
מה קורה באחוזים?
היו"ר חנן פורת
זה לא משנה, החוק הזה לפי מיטב הכרתי, מתייחס גם למקרה שיש אישה אלימה.
אמנון אביעד
לא סיימתי. אס תרשה לי, תבין מה אני רוצה להגיד. ממילא, לבית הדין הרבני כבר יש

הרבה סנקציות אזרחיות דווקא נגד גבריס. נכון שאנחנו שווים, אבל הוחלט שסנקציות

אזרחיות נגד אישה מחייבות החלטה של בית הדין הרבני הגדול. כלומר, אנחנו מלכתחילה

יוצרים איפה ואיפה. למשל, הגבלת בנקים - - -
יעל דיין
זה על סרבני גט. למה אתה מערבב את זה?
אמנון אביעד
זה בקטיגוריה, שאם הגבר הוא אלים אין מקום לשלום בית, ונוקטים נגדו סנקציות, אז

תצוו עליו גט, וגמרנו את הסיפור. אם מצווים עליו גט, תנקטו נגדו בסנקציות האזרחיות

שקיימות בפני בית הדין הרבני.

מה רוצה בית הדין הרבני? ליישר קו עם בית המשפט האזרחי, ואולי לקחת סמכויות

שאין לבית הדין האזרחי, כמו שלילת רישיון נהיגה.
יעל דייו
זה על סרבני גט.
אמנון אביעד
באיזה מקוס אנחנו פותחיס יותר תפיסה לבית הדין הרבני על חשבון האפליה שאמורה

להיות אפליה מתקנת.

אם יתקבל החוק כמו שהוא, וההתייחסות תהיה חד-צדדית, דווקא במגזר הדתי - - -
היו"ר חנן פורת
למה חד-צדדי? החוק עצמו נוקט לשון זכר.
אמנון אביעד
אני יודע מה קורה. זה ייצור יותר אלימות במשפחה, בבית הדין השיעי במגזר הערבי

תהיה יותר אלימות. ברגע שגבר ערבי, שבתפיסת עולמו הוא שונה לגמרי מהאישה, ואני בז

לנקודה, שלא תבינו אותי לא נכון, קודם כל התפיסה הלימודית שלהס, שיש תמיד חוסר



שיוויוניות; אם ירחיקו גבר ערבי מהבית על סמך תלונות, בית הדין השרעי שיעשה הפוך על

הפוך, זה ירחיב את האלימות, יגרום לרצח - - -
יעל דייו
זה קיים גם היום.
אמנוו אביעד
אותו דבר בבית הדין הרבני, במגזר החרדי - - -
היו"ר חנן פורת
אתה לא סומך על שיקול דעתם?
אמנון אביעד
לא. אני סומך על דבר אחד. אני מצפה מבית הדין הרבני, שהוא בצד דברי הנועם, כולל

בית הדין השרעי, כולל כולם, להביא אותם מתוך הסכמה דתית, מתוך תפיסת עולמם השונה

קצת מהתפיסה האזרחית, להביא אותם לרגיעה מוחלטת, לבדוק איתם אפשרויות לשלום בית,

או לגירושין, במידה ומצווה גירושין. חבר הכנסת חנן פורת, אולי אני היחיד שאומר שהמלך

ערום, הנושא הזה רק יחריף את בעיית האלימות. בכל החוק, מלכתחילה, אין שיוויוניות.

היומ, אישה הולכת להתלונן במשמרה - מיד זורקים את הגבר מהבית.
יעל דיין
הלוואי.
היו"ר חנן פורת
אמנון אביעד, אני מבין שלטעמך, אם אפשר היה לבטל בכלל את החוק הזה, היה טוב.
אמנון אביעד
אני אומר שכל הסנקציות האלה, כולנו יודעים כלפי מי הן מופנות, ויעידו על כך גם

אנשים שמעורים בנושא הזה. אני עברתי חוויה של גירושין, חברים שהבאתי אותם עברו

חוויה של גירושין, הם באר מהשטח. אני רואה את הדברים מקרוב, מה קורה עם המצוקה

הרגשית שלהם, ואין לזה התייחסות בכלל. אני אומר במפורש, שכל העונשים, וכולם יודעים

למי זה מופנה, רק מגבירים את האלימות. היחם הוא לא שווה.

כל הנושא של כפייה לגט, הנושא הזה הוזכר, זה תרם רק לנשים, ולא תרם לגברים

בכלל. אם תשאלו את כבוד הרב בן-דהן, שאני איתו בקשר כמעט יומיומי, כמה גברים מסורבי

גט הוא הצליח לפתור אח הבעיות שלהם וכמה נשים, ההבדל הוא עצום.
יעל דיין
הכל תלוי בפרופורציה.
אמנון אביעד
כל הנוסחה הזאת לא הוגנת. אני בעד שוויוניות, ואני מצפה לזאת גם ממך, חברת

הכנסת יעל דיין.
יעל דיין
שנה שלמה ישבנו כאן והאשמת אותי.
אמנון אביעד
לא האשמתי אותך.
יעל דיין
האשמת אותי, שזה חוק לא שיוויתי. כמה נשים מסורבות גט יש וכמה גברים מסורבי

גט?
היו"ר חנו פורת
אני לא רוצה להעביר את הוויכוח שביניכם לזיון הוועדה. שמענו את הדברים.

החוק הזה, על-פי לשונו, לא מתייחס לסרבנות גט, אלא מתייחס לאליטות במשפחה.

שנית, הוא מתייחם לבן-זוג, הוא בכלל לא עושה שום הפרדה ב-ין גבר לאישה. אם ההפרדה

הזאת קיימת, היא קיימת אולי בדימיון, או במציאות. או כפועל יוצא של המציאות, אבל היא

קיימת במציאות. אבל לא יכולה להיות לר שום טענה כלפי החוק.

אם אני מבין נכון, באמת הסוגייה הזאת של הרחקה היא סוגייה רגישה, והיא לא יכולה

להיעשות ביד קלה, כי יש לה השלכות ומחיר, כמו שציינת, לעתים אפילו מחיר כבד. חזקה

על השופטים שהנושא הזה עומד לנגד עיניתם, וחזקה כפולה ומכופלת, לפי מיטב הכרתי, על

הנושא של בית הדין הרבני, שהנושא של שלום בית הוא מאוד יקר בעיניו, שהוא ישקול כפל

כפליים סוגייה כגון זו, של הרחקה מהמשפחה עס כל מה שמתחייב מזה, מבחינת הקשר בין

איש לאישה המובנה בהלכה,
הרב מנחם פורמו
אתה, לשיטתך, היית צריך להתנגד שלבתי הדין האזרחיים תהיה סמכות כזאת.
אמנון אביעד
אני לא מתנגד בכלל. אני רוצה שהיחס יהיה שווה.
היו"ר חנן פורת
תודה רבה. האמ למשרד לביטחון פנים יש רצון להעיר הערה?
רפ"ק עליזה מרגוליס
הצעת החוק מקובלת עלינו במסגרתה הרחבה, כפי שנוסחה על ידי משרד המשפטים,

ואנחנו תומכים בה.
היויר חנן פורת
תודה רבה. אורי צפת, בבקשה.
אורי צפת
קצת טעינו פה בכמה דברים. קודם כל, אקדים ואומר שהצעת החוק מצוינת היא פשוט

לא נכונה. ההצעה כפי שמציעים אותה, אם תקרא אותה, לא מתקבלת על הדעת. אני מזמין את

חברי הוועדה לראות על מי ניתן להפעיל את החוק הזה. החוק הזה, לפי ההגדרה, הוא צווי

הגנה, בין בני-זוג, בין הורה, בין סבא וסבתא, בין דוד לדודה, בין גיס לגיסה, בין אחיין

לאחר וכל המשפחה. כלומר, זה לא מיועד לבעל ואישה. כל מה שדיברו כאן עכשיו הוא רק

על בעל ואישה.

אלי מזמין את חברי הוועדה, כולל היושב-ראש, לבית המשפט למשפחה, לראות שהרבה

תיקים הם ביו הורים לילדים, יש המון תיקים כאלה, בין אח לאחות, בין קרובי משפחה של

גיס לסבא וכל הקרובים שבעולם. ברגע שאנחנו מחילים את החוק הזה, כפי שהצעת החוק

מובאת לכאן, אנחנו מעבירים לבית הדין הרבני את הסמכות לדון כבר בדברים האתרים, כאשר

מדובר בתביעות שלמעשה הרחקה של בן נרקומן מהבית, מה שקורה הרבה
יעל דיין
הם לא יבואו לבית דין.
אורי צפת
אני לא מדבר כרגע על מי יבוא ומי לא יבוא.
שלמה שהם
אני גם התכוונתי לדבר על זה, זה יהיה רק במקרים שזוהי סמכותם.
אורי צ9ת
אני גם מזמין את היושב-ראש לשים לב שהמונח בן-זוג נזדבר על ידוע בציבור. ואני לא

חושב שבית הדין הרבני יהיה מובן לטפל בזה. דרך אגב, גם הגיע מקרה של זוג לסביות

שביקשו צו הגנה בבית המשפט למשפחה, אם הם יפנו לשם - - -
יעל דיין
למה שיפנו לשם?
היו"ר חנן פורת
אורי צפת, אם מותר לי בקריאת ביניים, דווקא מפני שההערה שלו היא הערה נכונה -

אבל אל תגיד שלכן התוק הזה הוא לא חוק - כל מה שמתבקש כתוצאה מההערה שלך הוא

שבמסגרת החוק נתקן ונגיד "באותם תחומים שבסמכותם".
יעל דיין
אני מסכימה לכך.
הרב אלי בן-דהו
הורים וילדים, זה בהחלט כן מסמכות של בית הדין.
אורי צפת
אין שום סמכות, תסלת לי.
שלמה שהם
שלא בהסכמה?
אורי צפת
גם לא לפי סעיף 9, זה לא ענייני מעמד אישי.
שלמה שהם
לבן אמרתי, שלא בהסכמה.
הרב אלי בן-דהן
מי יסכים? הילדים יסכימו?
היו"ר חנן פורת
יש פה הצעה של דליה איש-שלום, שיהיה כתוב "בהתאם לסמכותם לפי כל דין".
אורי צפת
לא. "בהתאם לסמכותם לתוק שיפוט בתי דין רבניים, התשי"ג".
דליה איש-שלום
אבל אז זה צריך להזכיר את כל החוקים. בכל מקרה נגיע לנוסח מוסכם.
היו"ר חנן פורת
זאת הערה יפה, רק כדרכו של עורך דין, ברשותך, נעמיד את הדברים בפרופורציה

נכונה. הצעת החוק כשלעצמה היא הצעת חוק נכונה וטובה.
אורי צפת
אולי לא הובנתי נכון. התיקון, כפי שמתבקש, אי-אפשר להציע אותו כך.
יעל דייו
אני אקצר לכם את חוויכות. מציעי החוק מקבלים את ההערה.
אורי צפת
היה והתיקון יתקבל, הוא ייצור תוהו ובוהו.

אני אתקדם הלאה, אבל קודם כל אני תייב לומר, הפעלת הוזוק למניעת אלימות

במשפחה - ואני בקיא בזה, כי אני בא מהשטח, מחר יש לי דיון אצל השופטת רוטשילד בעניין

של צו הגנה שקיבלתי במעמד צד אחד ביום חמישי האחרון - להרחיק בעל מהבית או ההיפך,

להרחיק אישה מהבית, או להרחיק אח או אחות - - -
היו"ר חנן פורת
זה ניתן במעמד צד אחד?
אורי צפח
כן.

הייתי עד כמה פעמים אצל, למשל, השופט בוקובסקי, כאשר היה מדובר בהרחקה של

אחים מבית שהם מתקוטטים. אחים מבוגרים, לא ילדים קטנים. האב נפטר, כמה אחים גרים

בבית, וכל הזמן הם מרביצים אחד לשני. זה החוק הזה, אין חוק אחר. כאשר מדובר במקרה

כזה, יושב שופט ומטפל בעניין הזה.

לשאלה הבאה. להרחיק מהבית בעלים או נשים זה דבר קשה מאוד. לאחרונה, למשל,

היתה בעיה עם השופטת ברנר ברחובות, כאשר היא לא נתנה צו הגנה, והלך הבעל ורצח את

האישה באזור התעשייה ברחובות. זח שאתה רוצה להגן מפני זה שהוא לא יכה בבית, הוא

יכול לפגוע בה במקום העבודה, וגס בדרך, באוטובום ובכל מקום.
שלמה שהם
אם הוא רוצה לרצוח אותה, הוא יפר גם את הצו הזה.
אורי צפת
הטיפול באלימות במשפתה צריך להתבטא בתיקים הפליליים, בכתבי האישום שמגישים

נגד הבעלים המכים, ושם מקבלים עונשים קלים או אפילו מזוכים, משום שזו מלה נגד מלה.

כאשר מדובר במקרה של מלה נגד מלת, בהליך פלילי צריכות טענות המתלונן להיות מוכתות

מעל ומעבר לכל ספק מביר. חברי השופט לשעבר, שלמה שהם, מכיר את זה. אתה שומע את

האישה, אתה שומע את הבעל ואתה ח-ייב לזכות מתחת הספק, ספק כבד מאוד. לכן העונשים

לא מתאימים והאלימות במשפחה, התרופה האמיתית שלה זה דווקא בהליכיס הפליליים.

הרתקה מהבית היא זמנית.
היו"ר חנן פורת
אתה מתנגד להצעת התוק של מניעת אלימות במשפחה? אני רוצה להבין. מה שמוצע כאן

זה להרחיב את החוק הזה לגבי בתי הדין הדתיים, אתה מעיר הערות שיש בהן ביקורת בכלל

כלפי הצעת החוק כמו שהיא.
אורי צפת
לא.
היו"ר חנן פורת
יכול להיות שאולי היא מחייבח תיקון. האם אתה מסתייג מזה שהחוק הזה כמו שהוא

יחול גם לגבי בתי הדיו הרבניים? זאת השאלה.
אורי צפת
לא מסתייג, רק שאני מבקש להגיד, שאם אנתנו מתקנים את החוק, צריך לתקן אותו

לאורך כל הדרך. כדי להגיש כקשה לצו הגנה, צריך להגיש כקשה עם טופס מסוים עם תצהיר.

כתי הדיו הרכניים או הטוענים הרכניים, למשל, אינם מוסמכים לקכל תצהיר כמקרים כאלה,

כך שזה ייצור כעיה.

כתוכ כחוק הזה, למשל, ש"ערעור צריך להגיש לכית המשפט המחוזי'', הרי התיקון

האחרון כדצמכר 1997, קכע את זכות הערעור. כך שכאשר מציעים את המלים 'לרכות כית דין

רבני", צריך לעכור על החוק, לכל אורך החוק, ולתקן אותו. למשל, כפני מי תידון כקשה לצו

הגנה, כפני הרככ של שלושה דיינים או הרככ של דיין אחד? הדכר הזה הוא כעייתי.
הרכ אלי כו-דהן
יש כללים כחוק. חוק הדיינים מגדיר כמה דיין אחד יכול לדון וכמה צריכים לדון

שלושה דיינים.
אורי צפת
כאשר אני כא ומכקש, כשעה 12:00 כצהרים, כקשה לצו הגנה, אז ככית הדין הרכני קשה

לי לקכץ הרככ, כעוד שככית משפט אני הולך לשופט אחד.
היו"ר חנן פורת
לטעמך, כית הדין הרכני ישכ על העניין יותר - - -
הרב אלי בן-דהן
מי אמר שלא? אם זה דכר שניתן על-פי ההלכה לדיין אחד, אז ידון כזה דיין אחד.
אורי צפת
אני רק רוצה לומר איך מתכצע התהליך של צו הגנה. אתה מגיש כקשה לצו הגנה, זה

מגיע לשופט, כדרך כלל הוא רוצה לראות את האישה המגישה, הוא שואל אותה שאלות,

ומחליט אם לתח צו או לא. הוא חייכ לקכוע את זה לדיון תוך שכעה ימים. צריך להיערך עם

כל הטיעונים האלה גם מכחינת כית הדין, ושם, ככוד הרב כן-דהן יודע, תמיד קשה לקכץ

הרככים. אני הייתי כשכוע שעכר, ולא היו הרככים. אם אנחנו ככר מתקנים את החוק, כדאי

שנקכע דיין אחד.
היו"ר חנו פורת
ריכונו של עולם, אני מתקשה להכין אותך. היום אני שומע דכרים שיש כהם חרתי

דסתרי. הרי היום על-פי החוק, אין להם כל סמכות, או אם יש סמכות - היא לא סמכות

שמוקנית כחוק. כאה חכרת הכנסת יעל דיין ואומרת: הכה, נרחיכ את זה גם על כתי הדין

הרכניים. חזקה על כתי הדין הרכניים שעל-פי הכללים שהם מופקדים עליהם, הם יעסקו

כעניין הזה. אם הם, למשל, משיקוליהם שלהם סכורים שצריך פה שלושה דיינים, אז אדרכה.

כגלל אותה רגישות שאתה מדכר עליה, הם מכקשים לכחון את העניין הזה כפל כפליים, אז

מה לך כי תלין על כך? המסלול איננו רק המסלול הזה, יש אפשרות תמיד לפנות למסלול של

כית המשפט לענייני משפחה, אלא שהמסלול הזה הוא מסלול אפשרי. אם הם מחמירים על

עצמם כמסלול הזה, וקוכעים לעצמם כמה כללים יותר מגכילים - יכורכו על כך.
אורי צפת
אני חושכ שהם צריכים לתת את הדעת. אני כעד זה שהאישה תוכל לקכל צו הגנה, אכל

היא לא תמצא הרככ כשעה 14:00, שייתן לה צו. זאת הנקודה.

היום כיקשת צו הגנה כשל עילה, כגון, תקיפה מסוימת ונדחית, אי-אפשר לכקש שוכ

כשל אותה תקיפה. אם אתה כא עם תקיפה חדשה - אפשר. כאן יחחיל הקרקס. זאת אומרת, אם

אני אלך לכית הדין הרכני ואני אכקש צו, וכית הדין ידחה אותי, אי-אפשר לפנות לכית הדין

לענייני משפחה, משום שזה הרי על אותו מקרה. ככר יש מעשה כית דין. אכל אם תהיה

תקיפה נוספת, יום אחרי זה תהיה עוד סתירה, כי כעל הדין הוא כעל הדין, קל וחומר כשלא

הרחיקו אותו מהכית. לאן אז היא תלך? האם תהיה סמכות ממשכת לכית הדין או לכית

המשפט? על זה צריך לתת את הדעת. התיקון, כפי שהוא פה, מזמין אותנו, עורכי הדין, ותלוי

את מי אנחנו מייצגים, לטעון את הטענות המשפטיות ולסרכל את העניין.
היו"ר חנן פורת
תודה רבה.
יעל דיין
הנושאים הכבדינו שהעלו, אנחנו נעלה בוועדה אחרי קריאה ראשונה, אם יהיו

הסתייגויות - נכניס אותן, וזה כולל גם את ההתייחסות, בעיקר אנתנו נשמע מבתי הדין איך

הם מתכוונים לגלגל את זה, נשמע מהם לפרסי פרטים. נשמע מהלשכה, בתיאום עם בתי הדין,

איר הולכים לבצע וליישם את הדברים. אלה דברים שאפשר לעשות אחרי קריאה ראשונה. הם

אינם נכללים בתיקון לחוק, הם נכללים בחוק הראשי. נדון בהם דבר דבר. יבוא בית הדין

ויגיד "אנחנו לא יכולים להתמודד עם זה". אבל זה לא מה שהם אומרים, הם אומרים: אנחנו

ניכנס עכשיו לעידן שבו אנחנו נתאים את עצמנו וניצור את התקנון המתאים לכל השאלות.

דבר אחרון לרב בן-דהן, אני מאוד מבקשת, מאחר שזה באמת נושא חדש, ואני רואה אותו

כדי מהפכני, גם במחשבה של דיינים, שתקבעו השתלמות תובה לדיינים בנושא הזה, שתכלול

את כל הסעיפים, כי יש הרבה מאוד סעיפים. הם צריכים להיות מודעים לסעיפים, הם צריכים

לשמוע מעובדים סוציאלים ופסיכיאטרים ואחרים. יש גם סעיף של התעללות נפשית שנכנס

עכשיו לחוק למניעת אלימות. אני מאוד מבקשת שתעשו השתלמות מאוד מקיפה ועמוקה, כדי

שהעניין הזה יעמוד במבחן.
אמנון אביעד
היום לבית המשפט האזרחי יש אפשרות להוציא את הגבר משבעה ימים במעמד צד אחד.

השאלה, איזה סמכויות יש לבית הדין הרבני, האם זה במעמד צד אחד, בנוכחות שני הילדים?
היו"ר חנן פורת
על-פי הצעת החוק הזאת, כל מה שיש בבית הדין הכללי יש גם לבית הדין הרבני. אם

הם ירצו להטיל על עצמם מגבלות מסוימות, זו זכותם וחובתם על-פי המבנה שלהם.

שלמה שהם, בבקשה.
שלמה שהם
אני אתחיל מהסוף. אני גם חושב שצריך להעביר את ההצעה לקריאה ראשונה כמו

שהיא, ואחר כך לעשות תיקונים. כל ההערות באות רק אחר כך, ואולי יש דברים שאפשר עוד

בכל זאת לתקן עכשיו.

קודם כל צריך לומר לחברת הכנסת יעל דיין, והלוואי ואתבדה, שאני חושש מאוד

שהצעת החוק הזאת לא תביא להרחבת העילות ההלכתיות להרחקה מן הבית בבית הדין

הרבני, גם הן עילות די רחבות בהלכה. רק לצערנו, וצריך לומר את זה ברור, בתי הדין

הרבניים, מתוך ראייה כזאת או אחרת לא תמיד - - -
היו"ר חנו פורת
שלום בית.
שלמה שהם
אבל אמר הרב שילה רפאל, זכרונו לברכה, דבר נכון, הוא אמר, אני מכריז שבית הדין

בירושלים נבנה על אדני גירושין ולא על ידי שלום בית, כי מי שכבר בא לבית הדין הרבני

ומבקש שלום בית
הרב אלי בן-דהן
אתה אומר, שלום בית עושים בבית.
שלמה שהם
אחת הבעיות הקשות בעניין הזה, שבית דין רבני, בהרכבים רבים, וצריך לומר את זה

ברור, לא פעם מסיבות כאלה או אחרות של חשש הלכתי כזה או אחר עלולים בגלל ההשהיה



או בגלל העיכוב בנסיונות חוזרים ונישנים, שכבר איו להם מקום, לגרום קושי רב, גם

מבחינת ההלכה שלהם.

איפה החשש בתיקון הזה, ועל זה צריו אח הדעת, לדעתי, לקראת קריאה שנייה לעומק.

הוזשש שלי הוא, שאמ אנחנו פותחים את הפתח, ונאמר כרגע נשים, אבל זה יכול להיות גם

גברים, הרי זה לא רק נשים, ומישהו יפנה לבית הדין הרבני בבקשה למתן צו הגנה, מתוך

אמונה מלאה ששם העילה תתברר תוך ראייה שבאמת - אומר רק במלה אחת, זאב פלק הציב

בזמנו את העניין שכל המקדש אדעתיה דרבנן מקדש. זאת אומרת, שאמ הבעל באמת עושה

צרות אפשר אפילו להפקיע את הקידושין, היום לא מתייחסים לזה כך.

איפה החשש? החשש הוא שילכו לבקש צו הגנה. צו הגנה הוא לא רק צו הגנה מוחלט של

הרחקה מהבית. אלא אם בית הדין הרבני עוד חושב שיש סיכוי לשלום בית, במקרים רבים

הוא ייתן צו הגנה חלקי. הוא יגיד, למשל, הבעל ייכנס לחדר אחד והאישה בחדר השני, ואני

נותן צו שלא יכה אותה, לא יפריע לה וכן הלאה.

ואז יש לי בעיה מכמה סיבות. יש לי שאלה גדולה מאוד, האם למחרת יכולה האישה

ללכת לבית המשפט, הרי היא קיבלה צו הגנה? זה לא המצב שאתה יכול להגיד, לא קיבלתי

צו הגנה בסעיף 10(1) - - -
היו"ר חנן פורת
זה מעשה בית דין.
שלמה שהם
זה לא ממש מעשה בית דין. זאת שאלה גדולה, ועל זה צריך להכריע. וזה החשש חגדול

שלי. החשש הגדול שלי, שאנשים יחשבו שכן תבוא להם ישועת משם, וילכו לשם. ועלול

להיות מצב, שהיא לא תקבל אותו מעד שהיינו רוצים לתת לה בהרחבה הזאת, אלא להיפך,

הצעד הזה עלול למנוע ממנה ללכת לבית המשפט.

אם באמת רוצים לומר את זה, צריך לכתוב את זה ברור בחוק, כלומר להרחיב את סעיף

10 ולומר, שגם כאשר יש כרגע צו הגנה בערכאה מסוימת, ניתן יהיה ללכת לבקשת צו הגנה

אחר לצורך העניין הזה.
אורי צפת
בשל עילה אחרת, לא אותה נבילה.
שלמה שהם
זאת שאלה. לדעתי, גם בשל אותה עילה, אחרת לא עשינו כלום.
אורי צפת
בשביל אותה סטירה, אני אלך לשתי ערכאות? איך אפשר?
שלמה שהם
המציאות היא, שאחרת אנחנו לדעתי, עלולים לפגוע בסיטואציה הקיימת.

הערה טכנית. צריך לזכור שבתקנות לחוק למניעת אלימות במשפחה, הבקשה צריכה

להיות בדרך כלל מלווה בתצהיר. בית המשפט מקבל את התצהיר הזה, ועל סמך התצהיר

לפעמים אפילו מוציא צו במעמד צד אחד. בית הדין הרבני לא כל כך מכיר במושג הזה שנקרא

'תצהירי. ואז קיימת שאלה גדולה מה יהיה, הרי הבקשה צריכה להיות, קודם כל בתצהיר.

השאלה היא אם להוציא תקנות אחרות.
היו"ר חנן פורת
קודם כל, הצעת החוק כמו שהיא, ביסודותיה, היא מבורכת. ואני שמח על כך שגם משרד

המשפטים. גם נציג בית הדין הרבני, גם נציגי מערכת הביטחון והרווחה שותפים להצעה
הזאת, ובאמת צריך לומר
תבורר מנשים יעל. העניין הזה של החשיבות הגדולה הזאת של

טיפול.
יעל דיין
שאר הסיפור די אלים.
היו"ר חנן פורת
לעתים אנחנו מדברים על שלום בית, ושלום בית מסתיים באלימות או ברצח. נושאים את

שם השלום לשווא. לכן יש מקרים, וחזקה שוב, הן על בית המשפט והן על הרבנים, האנשים

היושבים בבית הדיו, שהאיזון הזה יעמוד לנגד עיניהם ועומד לנגד עיניהם.

אני רוצה להוסיף ולומר, דווקא בהתייחסות להערותיו של-שלמה שהם, שאם בחי הדין

הרבניים, על-פי שיקוליהם ועל-3י המבנה שלהם, יציעו מגבלות, בגון שלא די בתצהיר, שזה

יבול להיעשות במעמד צד אחד, דבר שבאמת לעתים הוא פרובלמטי מאוד ובן הלאה, זכותם

לעשות. אבל אנחנו לא מחייבים אותם לעשות דבר מעבר לדברים שהם על-פי הבללים שלהם.

אנחנו רק נותנים בידם את הכלים לספל בעניין הזה.

ההערה שנשמעה בקשר לעניין מה יהיה אם יפנו לביח הדין והוא לא ייתן, זאח הערה

שנצטרך לתת עליה את הדעת בקריאה שנייה ושלישית, ואולי גם להעמיד אותה בתקנות, אבל

היא בוודאי לא שקולה כנגד היתרון הגדול שנמצא בהצעה הזאת.

מקובלות עלינו שתי הערות. האחת, שהנוסח המקובל הוא הנוסח שהוצג על ידי משרד

המשפטים, שהוא כולל גס את בית הדין השרעי ואח בית הדין הדרוזי וכדומה, וכמובן בית

הדיו לענייני משפחה, שזו תוספת מובנת מאליה. וההערה השנייה, שנשמעה פה על ידי עו"ד

אורי צפת, שצריך לציין - לא אקבע כעת את הנוסח המדויק, אנחנו ניתן למשרד המשפטים

בתיאום עם שלמה שהם לטפל בכך - שרק באותם דברים שהם "בסמכותם", ולא כאילו שנותנים

בידם כעת כלים לגבי תתומיס אחרים. אם יש פה חתומים אפורים או תחומי ביניים, הדבר

הזה יבוא לידי ביטוי בנוסח, ואנחנו נכלול את זה במסגרח הצעת החוק כבר עכשיו לקראת

ההבאה לקריאה ראשונה.

הרב מנחם פורמן הדגיש את הנקודה הבאה יפה. לי אין ספק שברגע שכל מערכת

משפטית, לעניין זה אפילו בית הדין הרבני, ברגע שהדבר הזה יהיה אצלו כחלק מהכלי. הוא

יצטרך, כמו שאמרת. חברת הכנסה יעל דיין, לעבור השתלמות בעניין הזה, לראות את הכלים

שנתונים בידיו. האחריות שלו תגדל. כך הדבר הזה נכון, במקרה זה גם כלפי בית הדין

המוסלמי, ובתי דין אחרים, כי ברגע שמוטלת עליו אחריות, אז ממילא, כפי שאומר התלמוד:

מאי דרמי עליה דאיניש - אדעתיה; מה שמוטל על האדם, יש לו אווריות כפולה ומכופלת

כלפיו.
יעל דיין
מספר העגונות קטן בצורה היסטרית ברגע שהוקצב להם תקציב ובית דין מסודר, ולחץ

שלנו שנשא פרי, ודיאלוג.
היו"ר חנן פורת
על-פי הנקודות שהעליתי כאן, ועל-פי הנוסח של משרד המשפטים בתוספת אותה נקודה

שציינו, אני מעלה אח הדברים להצבעה.
הרב מנחם פורמו
מוכרחים לשתף את המוסלמים בעניין הזה.
היו"ר חנן פורת
לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אנחנו נבדוק את זה. וגם התקנות כאן תהיינה מאוד

מאוד חשובות בהקשר זה.
היו"ר חנן פורת
אני מעלה את הדברים להצבעה להכנה לקריאה ראשונה. מי בעדי - 2 בעד. הוועדה

אישרה להביא את הצעת החוק לקריאה ראשונה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20

קוד המקור של הנתונים