ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 05/05/1998

הודעת היושב-ראש על הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 7), התשנ"ז-1997; תקנות הפטנטים (הארכת תקופת הגנה - סדרי דין בבקשה לצו, בהתנגדות לצו ובבקשה לביטול), התשנ"ח-1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 179

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי, ט' באייר התשנ"ח (5 במאי 1998), שעה 30;10
נכחו
חברי הוועדה; חנן פורת - היו"ר

דוד צוקר - מ"מ היו"ר

בני אלון

חגי מירום
מוזמנים
אלן זיסבלט - משרד המשפטים

סנדרה אזנקוט - " "

משה גולדברג - הרשם הנבחר, משרד המשפטים

שמעון שליט - יועץ לרשם הפטנטים, משרד המשפטים

אריאלה רוזנטל - מתמחה, משרד המשפטים

צבי טל - משרד החוץ

זוהר יהלום - משרד הבריאות

רחל גוטמן - " "

דייר רלף הבר - התאחדות התעשיינים

דייר יהודה ליבנה - טבע, התאחדות התעשיינים

ציון אוסמו - כלכלן אגף כימיה, התאחדות התעשיינים

ארנן גבריאלי - התאחדות התעשיינים

ריצ'רד לוטי - מומחה

משה מעוז - מומחה
יועץ משפטי
שלמה שהם
מנהלת הוועדה
דורית ואג
קצרנית
אביגיל זכאי
סדר-היום
1. הודעת היו"ר על הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 7),

התשנ"ז-.1997

2. תקנות הפטנטים (הארכת תקופת הגנה - סדרי דין בבקשה לצו,

בהתנגדות לצו ובבקשה לביטול}, התשנ"ח-.1998



הודעת היושב-ראש על הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 7), התשנ"ז-1997

היו"ר חנן פורת;

אני רוצה להודיע הודעה לגבי חוק הירושה שהתקבל אתמול להכנה לקריאה שניה

ושלישית. עלתה השאלה אם הרשם לענייני ירושה יהיה מוסמך לתת הנחיות למנחל עיזבון,

והשאלה של מינוי מנהל עיזבון במקרה של סכסוך בין היורשים. אנחנו רצינו להקל

ולקבוע שהרשם לענייני ירושה יוכל גם למנות את מנהל העיזבון במקרה של אי-הסכמה בין

היורשים וגם שיהיה מוסמך, בהסכמה, לתת הנחיות למנהל עיזבון.

אני קורא את ההצעה אחרי שנעשתה בדיקה של הדברים במערכת המשפט על-ידי ד"ר פרץ
סגל. הוא כותב לי כך
"אדוני היושב-ראש, הנדון: חוק הירושה... לפי הנחיית

הוועדה בדקנו את האפשרות לתקן את הצעת החוק כך שרשם לענייני ירושה יהיה מוסמך לתת

הוראות, בהסכמה, למנהל עיזבון. מבדיקת עשרות הסעיפים הנוגעים בדבר בחוק הירושה

עולה כי לא ניתן להסמיך את הרשם לענייני ירושה למלא תפקיד זה של בית-חמשפט. בדרך

כלל מינוי מנהל עיזבון נעשה כאשר יש חילוקי דעות בין היורשים בדבר חלוקת העיזבון,

שאם לא כן היו היורשים מחלקים את העיזבון בעצמם או באמצעות עורך דין ולא היו

נזקקים למינוי מנהל עיזבון, דבר שמייקר את ההליכים ומאריכם... זאת ועוד,

האפוטרופוס הכללי מפקח מכוח החוק על מנהלי עיזבון ועליהם להגיש לו דינים וחשבונות

כספיים ודיווחים נוספים לפי דרישתו. אין זה רצוי כי הרשם לענייני ירושה יהיה הן

מי שיתן למנהל העיזבון את ההוראות והן מי שיפקח על תפקודו השוטף מאחר שיש בכך פתח

לניגוד עניינים בין תפקידו כרשם לענייני ירושה לבין תפקידו כסגן האפוטרופוס

הכללי... יש לציין כי תפקידו של בית המשפט במתן ההוראות אינו מינהלי אלא הוא

מחייב שיקול דעת..." וכו'.
השורה התחתונה
"לפיכך אנו מציעים להותיר את הצעת חוק הירושה במתכונתה ולא

להרחיב את סמכויות הרשמים לענייני ירושה. אודה לך אם תוכל להביא לאישור ועדת

החוקה את ההודעה בענין תיקון הפרוטוקול של הישיבה שהתקיימה היום."

הדברים מדברים בעד עצמם. על-פי ההצעה שמועלית פה אנחנו חוזרים לנוסח הקודם

לפיו הרשם זכאי למנות את מנהל העיזבון, מתן ההנחיות וההוראות למנהל העיזבון ייעשה

רק על-ידי בית-המשפט.
דוד צוקר
אז יש הכבדה על בית-המשפט.
בנימין אלון
אם זה מגיע למצב של סכסוך בין כה וכה זה מגיע לבית-המשפט.
חנן פורת
לא ניכנס עכשיו לוויכוח. אני מציע לאשר את המכתב הזה ולצרף אותו לפרוטוקול.

אני מזמין בזה את חברי חבר-הכנסת דדי צוקר לנהל את הישיבה הזאת. הנהגתי פה

בוועדה שכל נושא פותחים בדבר תורה שהוא רלוונטי לנושא. אם יש לך דבר תורה - מה

טוב.



תקנות הפטנטים (הארכת תקופת הגנה - סדרי דין בבקשה לצו,

בהתנגדות לצו ובבקשה לביטול), התשנ"ח-1998
היו"ר דוד צוקר
אנחנו ניגשים לתקנות הפטנטים (הארכת תקופת הגנה - סדרי דין בבקשה לצו,

בהתנגדות לצו ובבקשה לביטול}, התשנ"ח-1998. נקרא סעיף סעיף, נשמע את כל הצדדים

ואני אסכם. מר גולדברג, הרשם, אתה רוצה כמה דברי הקדמה?
משה גולדברג
אין צורך אני רק רוצח להדגיש שיכול להיות ששיעור האגרות ישתנה אם בעוד שנה

יהיה סיבוב של תיקונים מכיוון שהאגרות שנקבעו כרגע הן על-פי השערה. אחרי שיצטבר

קצת ניסיון בנושא נוכל לקבוע את הסכום של האגרות בצורה יותר ודאית.

היו"ר דוד צוקר;

(קורא את התקנות). למה יש צורך בהגדרות בנוסף להגדרות בחוק הראשי?
סנדרה אזנקוט
"אגרת הארכה" לא מופיעה בחוק הראשי.
שמעון שליט
האגרות הן כדי להקל על ניסוח התקנות.
הי ו"ר דוד צוקר
(קורא את תקנה 1 - הגדרות). למה צריך לחזור על ההגדרות של "חומר", "פטנט

בסיסי", ו"תכשיר רפואי"? זה כבר מופיע בסעיף 64א לחוק. אין צורך בזה.

אין הערות לתקנה 1. אנחנו מאשרים את סעיף ההגדרות.

(קורא את תקנה 2 - בקשה למתן צו הארכה).
ארנן גבריאלי
בסעיף 2(א)(2) אני מציע להוסיף: בעלי זכות אחרים בפטנט הבסיסי הרשומים

בפנקס הפטנטים. החוק העיקרי מחייב שכל זכות שניתנת לפטנט תירשם בפנקס לכן רצוי

שנקיים את מגמת המחוקק שהכול יהיה רשום בפנקס ולא יהיו זכויות שאינן רשומות

בפנקס.
ריצ'רד לוטי
זה מיותר. חוק הפטנטים קובע שרישיון שלא נרשם אין לו תוקף. אנחנו עוסקים פה

בסוגיה אינפורמטיבית שנועדה לאפשר ללשכה לדעת מי הם בעלי הזכויות כדי שיוכלו

לפנות אליהם ולהודיע להם שיש דבר כזה. אני חושב שגם מי שאיננו רשום זכאי לזה

משום שיש העברות בעלות ודברים אחרים. זה לא חיוני.
משה גולדברג
ההערה של ארנן באה למנוע מצב בו מישהו יטען שיש לו מעין זכויות יושר או

זכויות נאמנות בפטנט, או זכויות של שיעבוד.



היו"ר דוד צוקר;

והוא מעולם לא תבע אותן?

משה גולדברג;

יכול להיות שהוא תבע ולא רשם אותן. כאן צריך ודאות וזה גם מחזק את המגמה

הכללית. מי שטוען שיש לו זכויות בפטנט יתכבד וילך לרשום את עצמו בפנקס.

ריצ'רד לוטי;

החוק איננו קובע שרישיון שלא נרשם אין לו תוקף, החוק קובע שרישיון שלא נרשם

אין לו תוקף כלפי צדדים שלישיים ואילו פה אנחנו עוסקים בזכויות כלפי בעל הפטנט.

מטעמים השמורים עמי אני יכול לא לרשום את הרישיון והרישיון כלפי בעל הפטנט יהיה

תקף לכל דבר. אני חושב שאנחנו מערבבים שתי סוגיות ומסבכים את הענין.

משה גולדברג;

ההערה נכונה אבל מה הנפקות של זה לגבי הצורך לציין את השם של מי שנרשם בפנקס

או לא נרשם?

ריצ'רד לוטי;

ההודעה על בעלי זכויות נובעת מכך שבחוק, בסעיף 64ג(א) כתוב מי רשאי להגיש

בקשה להארכת פטנט בסיסי; "בעל פטנט בסיסי ובעל רישיון ייחודי רשאים לבקש צו

הארכה". החוק לא מוגבל לבעל רישיון ייחודי רשום או לא רשום, גם כשבעל רישיון

ייחודי איננו רשום הוא רשאי לבקש בקשת הארכה. אני מציע לשמור על הנוסח שקיים

בחוק עצמו.

ארנן גבריאלי;

מי שהוא בעל רישיון ייחודי לא רשום והוא לא יוכל להגיש בקשה. כלפי הרשם,

שהוא צד שלישי, הוא לא בעל רישיון ייחודי.

היו"ר דוד צוקר;

אנחנו נוסיף לנוסח "הרשום בפנקס הפטנטים", זה יוסיף לבהירות.

(ממשיך לקרוא את תקנה 2{א)(3)).

משה גולדברג;

פרטי הרישום הנדרשים גם כן תלויים בניסיון. התקנות האלה הותקנו לאחר קביעת

החוק כשאין עדיין שום ניסיון בהפעלה של ההליך הזה. בינתיים הוגשו לנו מספר בקשות

לצווי הארכה ומתוכן למדנו מה צריך לדרוש ומה לא צריך לדרוש. היה לנו נוסח מודפס

שלא מונח לפני הוועדה מכיוון שזה נעשה ברגע האחרון שבו הוגשו הבקשות להארכה אבל

הנוסח המתוקן כבר עשה מקצה שיפורים לגבי הפרטים הנדרשים.

שלמה שהם;

יש נוסח מתוקן לכל התקנות?

משה גולדברג;

לגבי כמה פרטים - כן, גם ב-(3) וגם בסעיפים נוספים.
היו"ר דוד צוקר
יש לך את זה מודפס? בבקשה, נפסיק לדקה ותחלקו את זה למשתתפים כי אני לא יכול

לקיים דיון כשזה לא מונח לפני כולם.

ריצ'רד לוטי;

אני מבקש לחזור לתקנה 2(א)(2).
היו"ר דוד צוקר
סיימנו את זה, אני לא חוזר לסעיף הזה.

אני מבקש לסלק את העותקים של הנוסח הישן, ישן מפני חדש תוציאו, כדי שלא

נתבלבל ואנחנו עובדים עכשיו לפי הנוסח החדש.

(קורא את תקנה 2(א}(3)). אין הערות.

(קורא את תקנה 2(א}(4).

ריצ'רד לוטי;
ב"מספר הפטנט" צריך לכתוב
מספר תביעה מייצג. לעתים תביעות הפטנט מגינות על

החומר וצריך לכתוב תביעח מייצגת ולא את כל התביעות, אחרת זה מצריך מלאכה מרובה

וניתוח הפטנט ואחר-כך זה סוגר אותה בשנת הפרה יותר מאוחר. אני מציע שיהיה כתוב:

מספר תביעה מייצגת.
משה גולדברג
אז המבקש יהיה כבול לתביעה הזאת לאורך ההליך?
ריצ'רד לוטי
אני מציע זאת כדי לא ליצור סיטואציה שבשלב הגשת הבקשה הזאת אני חייב לנתח

את כל תביעות הפטנט ולקבוע בדיוק באיזו צורה החומר בפטנט מוגן. זו הכבדה גדולה.

כך עושים בארצות-הברית במספר מישורים ומבקשים ממך תביעות מייצגות. אומרים לך:

תראה לי תביעה מייצגת שמגינה על החומר, ומספיק שתהיה לך תביעה אחת כזאת.
משה גולדברג
אתה בוחר תביעה שנוחה לך. אתה יכול לרשום בתחתית הטופס: תביעה זו מייצגת

בלבד.
היו"ר דוד צוקר
ברגע שאנחנו כותבים "מספר התביעה" זה אומר שיש תביעה אחת?
ארנן גבריאלי
לדוגמה, החומר מוגן בתביעה מס' 3, או בתביעה מסי 7.
משה גולדברג
כל פטנט מורכב ממספר תביעות בסדר רץ, יכולות להיות 2 תביעות, יכולות להיות

150 תביעות.



היו"ר דוד צוקר;

אם יש 150 תביעות צריך לציין את כולן?
משה גולדברג
לא, מספר התביעה בפטנט הבסיסי שבה נתבע התכשיר.

ריצ'רד לוטי;

REPRESENTATIVE CLAIMS תביעות מייצגות, זה מונח שמשמש בארצות-הברית בהרבה

הליכים דומים. עושים את זה גם ב-F.D.A

שמעון שליט;
אפשר לכתוב
מספר תביעה בלי "ה" הידיעה, במקום "מספר התביעה".
ארנן גבריאלי
נכון, כך אתה לא מגביל את עצמך.
ריצ'רד לוטי
למה לא לכתוב: מספר תביעה מייצג?
סנדרה אזנקוט
בסדר.
היו"ר דוד צוקר
מקובל. יהיה כתוב: מספר תביעה מייצג.
חגי מירום
אני לא בטוח שזה טוב. מה מייצג? כמות האינפורמציה שהיתה שם מספיקה

לעניינים רחבים יותר ממה שנטען וייווצר מצב של חוסר בהירות בשל הטענה שזה מייצג

מספר תביעות רחבות יותר שלא צוינו במפורש.
משה גולדברג
המחלוקת היא סמנטית. כולנו מסכימים שצריך שיהיה לנו מושג באיזו תביעה מדובר

והעובדה שהתביעה מצוינת בתוך הטופס זה לא מגביל את המבקש דווקא לאותה תביעה במהלך

העלילה או בכל הליך אחר. אני דווקא חושש שהמלה "מייצג" תכניס את מבקש הבקשה

לתסבוכת עם ניתוח מה זה מייצג.
ארנן גבריאלי
לכן מספיק רק: מספר תביעה, בלי "ה" הידיעה, זה לא מכוון לתביעה ספציפית ולא

אומר אם זה מייצג או לא מייצג.

משה גולדברג;

בכל מקרה תוכל לכתוב בתחתית הטופס: התביעה הזאת מייצגת ויחידה.



היו"ר דוד צוקר;
בסדר, נכתוב
מספר תביעה בפטנט הבסיסי.

(קורא את תקנה 2(א)(5}). מי הן מדינות האיגוד?
ארנן גבריאלי
חברות אמנת פריס, היום אפשר לומר שכמעט כל מדינות העולם.

ריצ'רד לוטי;

יש לי הסתייגות. צריך להיות כתוב פה: מדינת האיגוד המאפשרת פעולות לצורך

השגת רישוי בתקופת הפטנט. אין צורך בכל מדינות האיגוד משום שמה שרלוונטי לפי

סעיף 64ט לחוק אלה רק המדינות שלגביהן אני מבקש ארכה.
היו"ר דוד צוקר
ואז המדינות שלא נותנות ארכה ממילא לא ייחשבו.
ריצירד לוטי
לפי התקנות הנוכחיות זה סותר את ההוראה שבחוק. המידע היחיד שמעניין את משרד

הפטנטים היא מדינת האיגוד המאפשרת פעולות לצורך השגת רישוי בתקופת הפטנט. אחרת

אני צריך לתת מידע על אירופה ועל מדינות אחרות, דבר שהוא לא רלוונטי.
סנדרה אזנקוט
זה מקובל אבל זה כתוב בחוק.
היו"ר דוד צוקר
אין להם התנגדות אבל הכוונה לאותן מדינות שבהן הוגשו בקשות להארכה של הפטנט.
ריצ'רד לוטי
הארכה שאני מקבל היא רק במדינת איגוד שמתקיים בה תנאי נוסף: שמאפשרת פעולות

לצורך השגת רישוי בתקופת הפטנט.
ארנן גבריאלי
בסעיף 64י(3) לחוק נאמר: "צו ההארכה יפוג לא יאוחר מן המועד הראשון שבו פגה

תקופת ההארכה שניתנה לפטנט...במדינת האיגוד."
ריצירד לוטי
"האיגוד", עם "ה" הידיעה, זו מדינת האיגוד הספציפית.
היו"ר דוד צוקר
בסדר. נכתוב: מדינות האיגוד המאפשרות פעולות לצורך השגת הרישוי בתקופת

הפטנט וכו'. בלי הרפרנס.

(קורא את תקנה 2(א}(6)). הפסיקים לא ממוקמים נכון.



ריצ'רד לוטי;

צריך להקפיד שזו אותה מדינת איגוד שמופיעה בסעיף (5).

היו"ר דוד צוקר;

זו יכולה להיות מדינה אחרת?

שמעון שליט;

זה ענין של סעיף 64י(2) לחוק שמתייחס לכל מדינה ראשונה שיש בה רישוי.

ריצ'רד לוטי;

בסעיף 64י(2) מתייחסים לכל העולם. אם בברזיל קיבלתי את הרישוי לנקודת הפתיחה

אחרי שלוש שנים אין ארכה. הכוונה פה היא למדינת האיגוד הנזכרת ב-64ט.

משה גולדברג;

מה שאתה אומר נכון גם לגבי מדינה שמרשה ניצול לצורך רישוי אם יש ארכה או אם

אין ארכה. 64י נועד לצמצם למינימום בכל העולם, הוא לא מוגבל לתנאי שמתיר ניצול.

משה מעוז;

המינימום באמריקה זה 14 שנים מיום השיווק באמריקה, באירופה זה 14 שנים מ-15

שנה מיום השיווק באירופה. אם אתה מתבסס על אמריקה, על מדינת האיגוד שבה אתה לוקח

את ההארכה בגלל שאפשר לנצל את הפטנט קודם, אתה לא יכול להגיד בברזיל שבה שיווקו

אחרי שלוש שנים; אין 14 שנה.

ריצ'רד לוטי;

הרעיון היה להשוות לאמריקה, לכן מדינת האיגוד היא מדינת האיגוד הרלוונטית ואז

אין "ה" הידיעה.

משה גולדברג;

הרעיון הוא לתת את ההגנה המינימלית שהושגה בחוץ-לארץ ולכן לא משנה לענין זה

אם באותה מדינה יש סעיף מגביל.

ריצ'רד לוטי;

הכוונה של הוועדה היתה שמשך ההארכה בישראל יהיה זהה למשך ההארכה בארצות-הברית

אבל לא ייתכן שהפטנט הישראלי יפקע אחרי מקבילו בארצות-הברית. לכן הכניסו את

הסעיף הזה ואת "היי הידיעה.

היו"ר דוד צוקר;

"היי הידיעה מתייחסת לקולקטיב של 150 המדינות.

ריצ'רד לוטי;

אם אתם לא מתייחסים בסעיף 64 למדינה הספציפית שכלפיה מדדתם את תקופת ההארכה

ואתם נותנים את הפרשנות הזאת לתקנה הזאת, שלדעתי מנוגדת למה שיש בחוק, במחי יד

אין ארכה לפטנט.
ארנן גבריאלי
בסך הכל מדובר כאן על פרטים שתכניס לבקשה שלך ובה תפרט את כל מדינות האיגוד

שנתנו לך הארכה ותשאיר לרשם להכריע מה קובע. לסעיף 64י ייתכנו שני פירושים, יכול

להיות שהפירוש של מר לוטי צודק, יכול להיות שהפירוש של מר שליט צודק ואני לא הושב

שהוועדה תוכל להכריע בזה, לכן, הרשם יקבל את כל החומר, הוא יהליט ועל החלטתו

יהיה ערעור למחוזי, ומשם ברשות לבית-המשפט העליון ואז נדע מה הדין.

היו"ר דוד צוקר;

מר לוטי, החשש שלך מובן לי, אתה אומר שצריכה להיות התייחסות רק לאותה מדינה

שנתנה את ההארכה. מסגרת הדיון עכשיו היא תקנות שנגזרות מן החוק, אין לנו סמכות

לגעת עכשיו בחוק. עניינו של הסעיף הזה, כמו של הסעיפים הקודמים, הוא: מה כותבים

בסטנסיל שישלחו אליך ממשרד המשפטים.

ריצ'רד לוטי;

אחד הפרטים שבעל פטנט שומר בסודיות הוא הסטטוס הפטנטי שלו בכל העולם. אין

מדינה בעולם שבה יש מאגר כזה שאתה יכול לקבל מידע מתי פוקע תוקף הפטנט.

היו"ר דוד צוקר;

בטופס תכתוב אותה מדינה שאתה רוצה.
ריצירד לוטי
לא, לפי הטופס אני חייב לתת את כל המדינות.
משה גולדברג
המידע פתוח לציבור.
ריצ'רד לוטי
זה לא מידע פתוח לציבור, אתה לא יכול לקבל אותו.
ארנן גבריאלי
תן לי מספר אמריקני ואני מוציא לך את כל יתר הארצות.
ריצ'רד לוטי
תשאל חברה רב-לאומית איפה רשום הפטנט הזה - חברות ישראליות עושות את זה מדי

פעם - הן לא יוכלו לעשות זאת כי קשה מאוד לזהות איזה פטנט מגן על משהו ומה הם

משכי ההארכה, אלה פרטים שהחברות שומרות כנכס סודי. הסמכות שלכם לבקש מידע נובעת

מהחוק ואי-אפשר לבקש מידע על כל הדברים.
סנדרה אזנקוט
אני מציעה שנכתוב: לפי סעיף 64י לחוק.
היו"ר דוד צוקר
כלומר, הרפרנס הוא 64י ולא 64ט.



ריצ'רד לוטי;

ב-64י כתוב "במדינת האיגוד". ומהי? זו מדינת האיגוד שמתייחסים אליה בסעיף

64ט והיא המדינה שלגביה נתבקשה הארכה.
היו"ר דוד צוקר
נדבר גלוי, אתה עדיין נאבק על הפרשנות על החוק, נכון?

ריצ'רד לוטי;

בוודאי.

היו"ר דוד צוקר;

איזה רפרנס יותר טוב לך? 64י הוא רחב ומקיף יותר? ההצעה ההולכת לקראתך פה

אומרת שהרפרנס לרישום הטכני יהיה 64י, שהוא הסעיף שעליו יש ויכוח, ולא 64ט.

משה גולדברג;

זה גם פותח פתח לטענה שיש הבדל בין ט' ל-י'?

ריצ'רד לוטי;

זאת הבעיה.
היו"ר דוד צוקר
הרי כולם זקוקים בסוף לכך שבית-המשפט יפסוק, המדינה, החברות הרב-הלאומיות,

"טבע". הרפרנס יהיה 64י, אני לא אומר איך נכתוב את זה.

ארנן גבריאלי;

נכתוב; מדינת האיגוד כמשמעותה בסעיף 64י, ומשמעותה בסעיף 64י תיקבע על-ידי

בית-המשפט.

היו"ר דוד צוקר;

בסדר, זה מה שנכתוב בשלב הזה; ושם מדינת האיגוד כמשמעותה בסעיף 64י.

(קורא את תקנה 2(ב)).

ריצ'רד לוטי;

יש לי הערה לתקנה 2(ב)(4)(א) לגבי "שהפטנט הבסיסי הינו בתוקף".

משה גולדברג;

זה מה שתוקן. קודם היה כתוב "תקף", עכשיו כתוב "בתוקף" והכוונה היא לשמירת

תוקף.

ריצ'רד לוטי;

מכיוון שהלשכה שולטת על הפנקס של עצמה ולא צריך תצהיר על זה, אני מציע שנמחק

את (א). אני מציע שנכתוב; רשום בפנקס.



היו"ר דוד צוקר;
האם מקובל עליכם שנכתוב
שהפטנט הבסיסי רשום בפנקס? בסדר.

(קורא את תקנה 2(ב)(4)ב)). נחזור לנוסח שסיכמנו קודם לגבי (א).

(קורא את תקנה 2(ב)(4)(ג}}.

זוהר יהלום;

המבקש אמור להצהיר על זה שמשרד הבריאות טיפל בדחיפות הראויה בבקשה?

היו"ר דוד צוקר;

הטיפול בה על-ידי המבקש.

ארנן גבריאלי;

למה רק אם נתבקש רישום בארץ? אם נתבקש רישום בארץ אחרת, לא צריך לעשות את

זה?

סנדרה אזנקוט;

זה לפי החוק.
היו"ר דוד צוקר
(קורא את תקנה 2(ב)(4)(ד)}. "במידה שנרשם..."?
שלמה שהם
יותר נכון לומר "אם נרשם...".
היו"ר דוד צוקר
בסדר.

(קורא את תקנה 2(ב}(4)(ה)}.
ריצירד לוטי
צריך להוסיף: אם ניתן כבר צו הארכה בישראל... וכו'.
היו"ר דוד צוקר
יש לכם אישור להוסיף זאת אם אתם רוצים.

(קורא את תקנה 2(ב) (4)(ו}}.
ריצ'רד לוטי
גם פה צריך להוסיף: בקשות להארכה שהוגשו במדינות איגוד כמשמעותה בסעיף 64י.
עוד שאלה
איך אני יודע מה הבקשות שעומדות להיות מוגשות?



היו"ר דוד צוקר;

אני יודע באותו רגע שאני עומד להגיש בקשה בעוד שתי מדינות. הגשתי לך את זה

אבל יומיים אחרי זה חשבתי להגיש בעוד שבע מדינות. הייתי בסדר או לא? למה אתה

זקוק לזה?
משה גולדברג
תוך כדי הדיון יכולים להגיד: הגשנו בקשת הארכה במדינה אחרת ויש לזה השלכה.

המידע לא מטיל נטל.
היו"ר דוד צוקר
יכול להיות שבאותו רגע הוא יודע אי, ובשבוע הבא הוא יודע בי, גי ודי.
ארנן גבריאלי
בתקנה 6 יש לך סמכות לדרוש כל מסמך שאתה רוצה בכל שלב. זה לא מספיק?
סנדרה אזנקוט
אפשר למחוק את זה.
היו"ר דוד צוקר
אם כך, אנחנו מוחקים את הבקשות העתידיות, את המלים "או שעומדות להיות מוגשות

במדינות חוץ".

(קורא את תקנה 2(ב)(5) ו-(6)). נכתוב "אם" במקום המלה "במידה".

(קורא את תקנה 2(ג) ו-(ד)). חודשיים זה זמן סביר? בסדר.

(קורא את תקנה 3 - התנגדות לצו הארכה, (א), (ב) ו-(ג}).
ריצ'רד לוטי
צריך לקצר פה מועדים, מדוע התנגדות תיקח שלושה חודשים וכן הלאה? זה הליך

ארוך שלוקח שנים ולכן צריך לקצר מועדים.
היו"ר דוד צוקר
כמה אפשר ללכת לקראתו?
משה גולדברג
אי-אפשר לקבוע מראש כמה זמן יקח הליך ההתנגדות אבל אני בהחלט מסכים שצריך

ערוץ זריז.
היו"ר דוד צוקר
אתה יכול להוסיף אפשרות חריגה.
משה גולדברג
אפשר לחשוב על ניסוח כלשהו.



היו"ר דוד צוקר;

נחזור לזה.

(קורא את תקנה 4 - בקשה לביטול צו הארכה, (א), (ב) ו-(ג)}.

ארנן גבריאלי;

מוכרחים לקצר את המועדים.

היו"ר דוד צוקר;

בסדר, מה שאמרתי בסעיף הקודם.

(קורא את תקנה 5 - הודעה בדבר שינוי הרישום בפנקס התכשירים).

ריצ'רד לוטי;

צריך להיות רק ביטול משום ששינוי הוא דבר שקורה תדירות ולא רלוונטי לנושא,

למשל מחליפים אתר ייצור. ההוראה המסמיכה בחוק מדברת רק על ביטול. לחידוש אני

מסכים.

רחל גוטמן;

יש שינויים שנערכים תוך כדי הרישום כמו שיווי פורמולציה.

דייר יהודה ליבנה;

אם התביעות של הפטנט הן על פורמולציה ספציפית, ויש שינוי בפורמולציה, אזי זה

רלוונטי.

משה גולדברג;

אני מציע להשאיר זאת לניסיון והרשם יטפל בזה.

היו"ר דוד צוקר;

אם קשה להגדיר על איזה שינויים אנחנו רוצים שימסרו ועל איזה שינויים אנחנו לא

רוצים שימסרו, ואי-אפשר לכתוב את זה, נשאיר את זה להיגיון.

ריצ'רד לוטי;

זה נטל עצום. אין קשר בין מי שמנהל את נושא הרישום לבין מי שמנהל את נושא

הפטנטים.

היו"ר דוד צוקר;

בסיום הסעיף ייאמר שהרשם רשאי לפטור סוגי שינוי מסוימים. מקובל?

משה גולדברג;

מאה אחוז.



ריצ'רד לוטי;

מקובל.

סנדרה אזנקוט;

אחרי המלים "שנודע לו על ביטול או שינוי" נוסיף גם: חידוש.

ריצ'רד לוטי;

אולי 1ה שינוי שגורם לכך שחפטנט הבסיסי לא מגן יותר על המוצר.

היו"ר דוד צוקר;

כבר סיכמתי, הסיכום שלי נשאר בתוקפו לגבי הסעיף זה.

(קורא את תקנה 6 - מסמכים ופרטים נוספים).

(קורא את תקנה 7 - אגרות, (א)((1)(2)). האגרה היא שנתית? איפה זה מצוין?

שמעון שליט;

בתוספת.

היו"ר דוד צוקר;

למה שלא תכתבו בתקנה 7 שהאגרה היא שנתית?

משה גולדברג;

צריך להשאיר את זה לתוספת.

(קורא את תקנה 7(ב) ו-(ג)). ברור שזה צמוד למדד.

שמעון שליט;

במקום "מרס 1998" הייתי רוצה שנכתוב; נובמבר 1997.

סנדרה אזנקוט;

כל התקנות והחידושים התחילו בנובמבר 1997. צריך שזה יהיה ביחד.

היו"ר דוד צוקר;

בסדר, זה יהיה נובמבר 1997.

(קורא את תקנה 7(ד)).

שלמה שהם;

צריך להוסיף; או כלפי מטה.

שמעון שליט;

את כל האגרות האחרות של הפטנטים מעגלים כלפי מעלה.



היו"ו- דוד צוקר;

המגמה של הכנסת היא לעגל כלפי מטה.

אנחנו עוברים לתוספת עם הסכומים. תנו לי את ההיגיון של סכומי האגרות.
משה גולדברג
אני לא רוצה להיכנס להסבר מפורט מדי, עשינו זאת לפני משרד האוצר. התימחור

מבוסס על שעות עבודה וכמות השקעה בטיפול בבקשות, עשינו הערכות כמה שווה שעת עבודה

של בוחנים, של אנשי מזכירות ולקחנו בחשבון את המורכבות של כל ההליכים, אורך

ההליכים והטענות שעשויות להישמע במסגרת ההליכים כמו התנגדויות וכוי.

היו"ר דוד צוקר;

הסכום שהגעתם אלי ו הוא סכום שהאוצר הכתיב או שהיתה לכם לפני כן הצעה לסכום

אחר?

סנדרה אזנקוט;

היה דיון אם הסכומים האלה גבוהים מדי או נמוכים. הם הורידו אותנו ובגלל זה

הם התחייבו לחזור אחרי ניסיון של הלשכה בעוד שנה אם זה נמוך מדי.

היו"ר דוד צוקר;

מר לוטי, מניסיונך הענף בעולם, אנחנו זולים או יקרים?
ריצ'רד לוטי
אין לי מושג.
ארנן גבריאלי
אם בעל פטנט מעוניין להחזיק בישראל פטנט אחרי 20 השנה, סימן שהפטנט הזח שווה

הרבה כסף ושווה לו לשלם סכום כמו 4,251שקל. אגב, בעולם משלמים גם בתקופת הפטנט

האורגינלית בכל שנה, ואצלנו רק בכל ארבע שנים.
היו"ר דוד צוקר
(קורא את התוספת ואת סכומי האגרות).

לפני שאני ניגש לאישור התקנות, יש הערות?
ריצ'רד לוטי
החוק נכנס לתוקפו ב-26 בפברואר, לא היו תקנות וניתנו רק 60 יום להגיש בקשות.
משה גולדברג
תגיש את הבקשה לפי ראות עיניך ולא ידקדקו בקטנות שעומדות לחיות מוסדרות פה

בתקנות, כולל גובה האגרה.
רחל גוטמן
אנחנו משתמשים במונח "תעודת רישום" במקום "דף רישום".



היו"ר דוד צוקר;

היכן שנאמר "דף רישום" אנחנו משנים ל"תעודת רישום".

אנו- מאשרים את התקנות.

אני מבקש לוח זמנים לסיום התיקון.
משה גולדברג
נושא שטעון דיון הוא תקנה 3(ג}, הקיצור של הליך ההתנגדות.
היו"ר דוד צוקר
אני מוכן לייפות את כוחכם שמה שיוסכם עליכם ייכנס לתקנות. אתם מוכנים לזה?
אם כך, אני מסכם
התקופה שתיכנס לתקנות היא התקופה שיסוכם עליה טלפונית בין

השותפים לדיון הזה.
משה גולדברג
לא רק התקופה. המטרה היא לא לקבוע גג לתאריך אלא לקבוע סדרי דין יעילים.
היו"ר דוד צוקר
לא. הכוונה היא לקבוע מועד מכסימלי שעד אליו מסתיימים ההליכים ואם אתם רוצים

שיהיה פתח לחריגים אתם יכולים להכניס זאת.
ד"ר יהודה ליבנה
גם לביטולים.
היו"ר דוד צוקר
לסיכום, התקופה שעליה יסוכם טלפונית תהיה זו שתיכנס לתקנות.

בזה אנחנו מאשרים את תקנות הפטנטים (הארכת תקופת הגנה - סדרי דין בבקשה לצו,

בהתנגדות לצו ובבקשה לביטול), התשנ"ח-1998.

תודה רבה לכם.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:40)

קוד המקור של הנתונים