ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 05/05/1998

תקנות הערבות, התשנ"ח-1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 178

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי. ט' באייר התשנ"ח (5 במאי 1998), שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: חנן פורת - היו''ר

בנימין אלון

דוד צוקר
מוזמנים
אלן זיסבלט - משרד המשפטים

הילה עובדיה - הנהלת בתי-המשפט

ורדה לוסטהויז - עוזרת ליועץ המשפטי, בנק ישראל

שולה מישלי - בנק ישראל

מוטי פיין - " "

רוני טלמור - מתמחה, בנק ישראל

יעל אונגר - יועצת משפטית, המועצה לצרכנות

משה בוגט - בנק טפחות, איגוד הבנקים

מרים טמיר - בנק לאומי לישראל, איגוד הבנקים

אלדד כהנא - בנק הפועלים, איגוד הבנקים

טל נדב - יועץ משפטי, איגוד הבנקים
יועץ משפטי
שלמה שהם
מנהלת הוועדה
דורית ואג
קצרנית
אביגיל זכאי
סדר-היום
תקנות הערבות, התשנייח-1998.



תקנות הערבות, התשנ"ח-1998
היו"ר חנן פורת
רבותי, הנושא העומד לפנינו הוא תקנות הערבות, התשנ"ח-1998 שאמורות להיות

מותקנות על-ידי שר המשפטים בעקבות חוק הערבות שנתקבל בזמן היושב-ראש הקודם,

חבר-הכנסת שאול יהלום, חוק חשוב שעושה צדק עם הערב. מדובר על ערב שערב ללווה או

למי שרכש דירה וכדומה ולאחר מכן הוא יכול לעמוד במצב של פנייה אליו מצד נושה כאשר

הלווה לא עמד בהתחייבותו. כאן האיזון הנכון בין זכויות הערב לבין זכויות הבנקים.

אני מרשה לעצמי לפתוח בהקשר הזה בתיאור קשה על מצבו האומלל של הערב שמופיע
בספר משלי. כך אומר הכתוב
"בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך. נוקשת באמרי פיך

נלכדת באמרי פיך. עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך.

אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך. הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש." גורלו של

הערב הוא שלעתים הוא תוקע כפו לזר וערב לרעהו ואחר-כך הוא מסתבך. אנחנו משתדלים

עד כמה שאפשר להקל על הערב בהקשר הזה והתקנות באות על הרקע הזה.

בבקשה, מר זיסבלט.

אלן זיסבלט;

שר המשפטים מבקש את אישור הוועדה לתקנות אלה. התקנות באות להשלים תמונה

שהתחלנו בה עם התיקון החשוב של חוק שבא להשיג כמה מטרות: א. להבטיח גילוי נאות

לערב כדי שהוא ידע מדוע הוא מקבל על עצמו את הערבות. ב. הזכות של הערב לדעת תוך

זמן סביר על פיגור של החייב כדי שהוא יוכל להציל את המצב לפני שהוא מידרדר. ג.

הזכות של הערב להיכנס לנעליו של החייב ולשלם לנושה ולאמץ את התביעה של הנושה נגד

החייב, הכוונה היא שהערב יקבל יחס כערב ולא כחייב שותף.

בתקנה מס' 1 החלק ההשוב ביותר לתיקון חוק הערבות הוא עצם הגילוי לערב כדי

שהוא ידע במה מדובר ומה זכויותיו לפי סעיף 22. זה אומר שנושה יגלה לערב יחיד

לפני כריתת חוזה הערבות את כל הפרטים. פה אנחנו נותנים ביטוי לרעיון שלא מדובר

על סתם טופס שאפשר להכניס בחוק הערבות, הכוונה תמיד היתה - דנו בזה גם אצל

היושב-ראש הקודם חבר-הכנסת יהלום - שיהיה טופס נפרד מהחוזה שיהיה בולט.

בנימין אלון;

תאריך תחילת החוק כבר היה?

אלדד כהנא;

החוק עבר ותוקפו החל מ-1 ביוני.

בנימין אלון;

כלומר, זה יבוצע החל מ-1 ביוני.

היו"ר חנן פורת;

בפועל אין חובה, יכול להיות שהדבר נעשה כנורמה.

אלדד כהנא;

החובה קיימת מכוח הוראות בנק ישראל במסגרת חובות של גילוי נאות של בנק ישראל

וכאן החקיקה מרחיבה וגם קובעת סנקציות. הוראות בנק ישראל רק קבעו חובה בלי לקבוע

סנקציות.
בנימין אלון
יש לכם דוגמה של טופס קיים לפני שחוקק החוק?

אלן זיסבלט;

בבנקים היו טפסים כאלה והחובה היתה. צריך לזכור שלא רק הבנקים הם נושים ולכן

חשוב לבסס את החובה של גילוי נאות. הרעיון הוא שמדובר בטופס נאות בולט ונפרד כדי

שהערב ידע על מה הוא חותם, מה סוג הערבות ומה הן הזכויות.

היו"ר חנן פורת;

אם כך, ראוי שיהיה טופס סטנדרטי שקובע את גובה הסכום, הריבית, מועדי הפרעון

וזה יקל גם כשאנשים עושים התקשרויות באופן פרטי.
מרים טמיר
זה לא כך. כל נושה יכין לעצמו את הנוסח שלו, אין נוסח סטנדרטי בתקנות.

בנימין אלון;

זה אינטרס של הנושה. החוק נותן סנקציה לערב לא להיות ערב אם לא קיבל גילוי

נאות וכו'.

מרים טמיר;

זה לא יתקיים אם הטופס לא יהיה נהיר לו.

בנימין אלון;

האם בחוק יש חובה של הסבת תשומת לב בעל-פה לטופס? הוא הרי חותם על המון

ניירות.

היוייר חנן פורת;

הייתי שמח אם היה מובא לנו לעיון טופס סטנדרטי כזה שנעשה על-פי התקנות של שר

המשפטים, זה לא אומר שאדם לא יכול לעשות לעצמו טופס נפרד. לדוגמה, אדם יכול

לכתוב לעצמו כתובה ולמסור אותה אבל ברגע שיש טופס סטנדרטי הדברים ברורים על

פניהם.
ורדה לוסטהויז
בבנק ישראל לא חשבנו שאנחנו צריכים להיכנס לפירוט. אנחנו עוקבים אחרי

האחריות של הבנקים, אם הטופס לא מתאים ויש ניסיון להתחכם לחוק, נשקול לתת

הוראות מתאימות. אני לא חושבת שיש בעיה שלא יציגו את הדברים בצורה נכונה.

יעל אונגר;

יש המון חוקים שבתוספות שלהם יש טפסים מפורטים ואם הלכנו עד פה נלך עוד צעד

אחד. תעשו תוספת לתקנות ויהיה טופס.

היו"ר חנן פורת;

לא הצעתי להכניס את זה בגוף התקנות, ביקשתי מכם הנחיה שבעל-פה שהדבר הזה יבוא

לביטוי בטופס מסודר.
בנימין אלון
בתוך ים הניירות שחותם עליהם הערב אולי כדאי שתהיה חובה להסב תשומת לבו לטופס

הזה. מדוע אי-אפשר להוסיף בתקנה משפט בסגנון: הנושה יסב תשומת לבו לטופס.
שלמה שהם
אם הטופס הוא נפרד זה פותר את הבעיה. צריך להבין שלעולם לא נוכל לפתור את

הבעיה של הבנת הערב את המסמכים האלה, התלבטנו בזה, אלא אם כן ניקח אדם צמוד

שיסביר לו את הדברים בדיוק.
אלדד כהנא
החובה ממילא קיימת מכוח החקיקה שאומרת: נושה יגלה לערב יחיד לפני כריתת חוזה

הערבות.

בנימין אלון;

האם זה לא יכול להתפרש בבית-המשפט גם בצורה שאם הניירות ניתנו טכנית לפני

החתימות - זה תמיד כך - חוא גילה לו לפני כריתת הערבות?

משה בוגט;

החוק גם אומר שהנושה צריך לתת לערב היחיד הזדמנות נאותה לעיין בחוזה. לפני

שהוא חותם עליו אני צריך לתת לו את הנייר. עצם מסירת נייר לערב בו כתוב: נא

לדעת שכך וכך, לפני שהוא חותם על כתב הערבות שאני צריך לתת לו הזדמנות לעיין בו,

זה כשלעצמו מסב את תשומת לבו. הבעיה שמדאיגה את כולנו היא מה שאמר היועץ המשפטי

לוועדה שאין שום דרך בעולם להבטיח שהערב הבין על מה הוא התם, על אחת כמח וכמה

הלווה. תקנה מסי 1 היא בסדר ואין לי הערות לגביה. טופס סטנדרטי לפעמים מסבך כי

סוגי האשראי וההלוואות בין המוסדות ובתוך אותו המוסד שונים כך שאי-אפשר לדעת מה

הם יהיו.
היו"ר חנן פורת
אמרתי את הדברים בבחינת עצה טובה ולא הצעתי שזה ייכנס כחלק מן התקנות

הכתובות.
אלן זיסבלט
המודל של גילוי נאות הוא על בסיס דברים דומים לפי חוק הגנת הצרכן. שם הם

ביקשו מגרפיקאים להכין את המסמך. (קורא את תקנה 1). זה ביטוי גרפי לענין

והרעיון הוא שזה צריך להיות בולט וקריא.
בנימין אלון
אני מבקש שבתקנה 1 אחרי המשפט: "הגילוי לערב יחיד לפי סעיף 22 לחוק ייעשה

במסמך נפרד מחוזה הערבות" נוסיף את המלים: כאשר הנושה מפנה את תשומת לבו של הערב

למסמך, אז יבוא תיאור המסמך.
היו"ר חנן פורת
האם אפשר לתת הגדרה קונקרטית למושג של הסבת תשומת הלב? לא הייתי רוצה
שבבית-המשפט הוא יגיד
הוא נתן לי דף אבל לא אמר לי כך וכך. השאלה היא אם אפשר

לכמת את זה במושג טכני.
אלדד כהנא
סעיף 24(א) לחוק, שגובר על התקנות, אומר במפורש: "נושה העומד לחתום על חוזה

ערבות עם ערב יחיד למסור לו העתק מהחוזה ויתן לו הזדמנות סבירה לעיין בו לפני

חתימתו".
אלדד כהנא
המסמך הנפרד מפריד או מוציא הלק ממה שכתוב בחוזה שעליו הערב חותם והוא מדגיש

אותו אבל החוזה עצמו נחתם לאחר שניתנה הזדמנות סבירה. הפניית תשומת הלב יכולה

להתפרש - היועץ המשפטי של הוועדה עמד על הדברים האלה גם בעת חקיקת החוק - כהפניית

תשומת הלב בפחות ממתן הזדמנות סבירה, אינני יודע, זה סובייקטיבית על-ידי הנושה.

הזדמנות סבירה היא גם לקחת את החומר ולעיין בו יהד עם עורך דין. מתן ההזדמנות

הסבירה שמופיעה בחקיקה גוברת על הענין הזה.
בנימין אלון
כתוב כאן בפירוש "מסמך נפרד מהחוזה", החוק מדבר על החוזה והמסמך והוא בפירוש

לא חלק מהחוזה כך שהסעיף הזה לא חל עליו, זו רוה הדברים.

מרים טמיר

איך אנחנו אמורים להפנות את תשומת הלב? האם צריך להגיד לפקיד: תגיד לו

להסתכל?
בנימין אלון
זו רוח החוק של גילוי נאות. יש לך מסמך שמפרט את כל מה שאתה חייב לדעת, תקרא

את זה.
מרים טמיר
אחר-כך הוא יגיד בבית-המשפט: הוא לא אמר לי. איך נוכיח שהפקיד אמר לו?
אלדד כהנא
מסירת חטופס היא יותר קלה להוכחה.
בנימין אלון
סביר שאם הפקיד מילא את החוק ונתן את הטופס, הוא גם אמר את הנוסח.
היו"ר חנן פורת
בעקבות הדברים של הבר-הכנסת אלון אני רוצה להציע הצעת פשרה. בתקנה 1 נוסיף

את המשפט שמופיע בסעיף 24(א} לחוק: הגילוי לערב יחיד ייעשה במסמך נפרד לחוזה

הערבות והנושה ימסור מסמך תוך מתן הזדמנות סבירה לעיין בו לפני חתימתו.
שלמה שהם
בסדר גמור.
אלן זיסבלט
תקנה 2. הכוונה של היושב-ראש הקודם, חבר-הכנסת יהלום, היתה שבנוסף לגילוי

הבסיסי הערב צריך לקבל לוח תשלומים כדי שבכל שלב של מהלך התשלומים הוא יוכל לדעת

מה המצב, כמה החייב חייב וכמה הערב ערב. פה אנחנו נותנים ביטוי לכך שהוא יקבל

מייד בהתחלה את הפרטים הבסיסיים של סעיף 22(א)(3}. הבנו מהבנקים ומבנק ישראל

שאי-אפשר להכין לוח תשלומים מלא באותו מעמד ואנחנו נותנים להם כמה ימים לספק לו

את לוה התשלומים.

היו"ר חנן פורת;

האם המושג "סמוך לאחר" הוא מוסדר?

מרים טמיר;

זה מופיע בחקיקה. אנחנו עושים את זה במשך יומיים, מהלך של המחשב אחרי העמדת

האשראי ואז זה נשלח.

אלן זיסבלט;

לא רצינו לקבוע יומיים או שלושה.

ורדה לוסטהויז;

על-פי הניסיון אלה ימים בודדים.

אלן זיסבלט;

(קורא את תקנה 2}. זה בהתאם למה שהוסכם עליו בוועדה.
בנימין אלון
אותו מעמד יש גם ללווה?
אלדד כהנא
כן, גם הלווה לא מקבל לפני כן.
אלן זיסבלט
בתקנה 3 אנחנו מדברים על תוספות לסכום הערבות. מדובר פה על סעיף 25(א) לחוק
שאומר
"ערב יחיד ערב, בנוסף לסכום הנקוב בחוזה הערבות, רק לתוספות אלה: (1)

הפרשי הצמדה וריבית... (2) ריבית בשל איחור בפרעון ובלבד שלא יעלה על ארבע נקודות

אחוז... (3) הוצאות שקבע בית-המשפט או ראש ההוצאה לפועל..." שהן הוצאות הגבייה.

אם יש, למשל, הוצאות שכר טירחה של עורך דין או הוצאות אחרות של גבייה, הוא יכול

לבקש שבית-המשפט או ראש ההוצאה לפועל יקבע את התוספת הזאת לערב.
היו"ר חנן פורת
ההוצאות הללו יחולו על הערב? גם הוצאות שכר הטירחה לעורך דין שלקח הלווה?
שלמה שהם
הלווה כבר איננו, כרגע מגישים את התביעה נגד הערב והערב איננו משלם ויש

הוצאות שכר טירחת עורך הדין. למרות מחאתנו אין ברירה. אני כותב עכשיו דו"ח בנושא

ההוצאה לפועל ואם מותר לי לגלות נפחית במאוד את שכר טירחת עורכי הדין בתיקים

האלה.
היו"ר חנן פורת
לפני זמן לא רב היתה אלי פנייה של יהודי אומלל - זה לא היה ערב אלא הלווה

עצמו - החשבון שלו לבנק היה בסדר גודל של 10,000 שקל, ושכר הטירחה של עורך הדין

בגין הפיגור היה סכום זהה לזה. כתוצאה מכך הוא היה חייב 20,000 שקל, שלא לדבר על

הריבית וההצמדה.

שלמה שהם;

אם בית-המשפט קבע סכום סביר והערב נמנע מלשלם, אין מנוס אלא לחייב אותו.

בית-המשפט קובע על מי הוא מטיל את ההוצאות ולפי החוק הוא לא יטיל על הערב את

ההוצאות שחלות על הלווה.

היו"ר חנן פורת;

המשפט "הוצאות שקבע בית-המשפט או ראש ההוצאה לפועל" איננו ברור די הצורך, היה
צריך לדייק ולומר
הוצאות שקבע בית-המשפט על הערב.
אלן זיסבלט
סעיף 25(4) מדבר בהמשך על הסעיף הרלוונטי: "תוספת שיקבע שר המשפטים

בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל." כלומר, מה התוספות שראוי להטיל על הערב בנוסף

להוצאות ולסכומים האחרים. היו כמה הצעות של הבנקים ודנו בזח עם נציגי נגיד בנק
ישראל והגענו למסקנה כזאת
שכר הטירחה של עורך-דין נכלל בסעיף 25(3), אבל יש

הוצאות אחרות בתחילת הדרך, למשל ביול ההוזה, הוצאות של שמאות וכו'. מקובל עלינו

שהבנק או הנושה האחר יורידו מהסכום שייגבה בפועל מהחייב ולא יטילו את זה על הערב,

הוא יקח את זה בהתחלה. מה שנשאר חן ההוצאות הלגיטימיות במהלך הרגיל של ניהול

החוב. פה ניסינו לתת להן ביטוי. (קורא את תקנה 3). זה מקובל על שר המשפטים

לאחר התייעצות עם נציגי נגיד בנק ישראל.
היו"ר חנן פורת
סעיף 25 מוסיף עוד חובות על הערב. האם החובות הללו צריכים להיות כלולים

במסמך של הגילוי לערב?
משה בוגט
כן, יש פיסקה מיוחדת שמחייבת זאת.
שלמה שהם
היה ויכוח גדול בוועדה לגבי הנוסח ומלכתחילה אמרנו שתחיינה תוספות. למשל

לגבי ריבית פיגורים והפרשי הצמדה אתה לא יכול לדעת באיזה סכומים מדובר ואתה חייב

לגלות בחוזה הערבות באיזו דרך יחושבו הפרשי ההצמדה, כולל לוח תשלומים. לבנקים יש

שמות יפים לכל מיני דברים כמו חשבון עובר ושב,. דמי ניהול חשבון וכו'. מלכתחילה

התכוונו שהדברים האלה ייכללו בחיובו של ערב במסגרת הסעיף הזח.
בנימין אלון
עשינו חקיקה ראשית, גם בסעיף 25 וגם בסעיף 22(א)(6}.
שלמה שהם
סעיף 25(א} הוא סעיף מהותי וחזק מבחינת ההגנה על הערב. הוא אומר: אתה לא

תהיה חייב יותר מאשר כתוב.
בנימין אלון
סעיף 25(א) אומר שבנוסף לכל מה שבחוזה, הערב חייב גם בדברים האלה.

היו"ר חנן פורת;

אם תרשו לי כמי שלא לקח מעולם הלוואות אני שואל האם בענין של דמי ניהול עובר

ושב, גוביינא וכדומה מדובר בסכומים מזעריים או שמדובר על סדרי גודל משמעותיים?

יעל אונגר;

למשל בפרמיות ביטוח, בריבית ובהצמדה כשהסכומים מצטברים זה המון כסף. גם דמי

ניהול זה לא גרושים, אינני יודעת מה זה דמי גוביינא. חוץ מזה, היום אנחנו

יודעים מה יש אבל אנחנו לא יודעים כיצד תיראנה עמלות הבנקים בעוד שבוע או בעוד

חודש.
בנימין אלון
אני שלם עם הסעיף הזה אני רק רוצה להיות בטוח שהתקנה של גילוי נאות לערב

כוללת הכול, את סעיף 22(א) ו-(ב).

אלן זיסבלט;

כן.
מוטי פיין
בדרך כלל יש סעיפים שנשארים פתוחים. הוועדה החליטה שהכול ייסגר וכדי שלא

יהיה פתח ליצירת דברים חדשים בעתיד הבאנו רשימה סגורה ולא סעיף שנקרא "שונות".
שלמה שהם
כולנו יודעים מה זה דמי ניהול אבל מה זה דמי גוביינא?
מוטי פיין
אתן דוגמה. בבנקים למשכנתאות זה סעיף שהוא תחת פיקוח, כל מי שמשלם משכנתא כל

חודש משלם תעריף שונה בכל בנק והתעריף המכסימלי שאישרנו עד היום הוא 1.73 שקל

לחודש.
יעל אונגר
על כל חיוב שאתה מנכה, אתה גובה 1.70 שקל דמי גוביינא?
מוטי פיין
כן. אם את מחזירה משכנתא, הבנק היקר ביותר גובה 1.73 שקל. כל בקשה מאושרת

על-ידי הממונה על המחירים במשרד התעשייה והמסחר כאשר מתייעצים אתנו ועל פינו יישק

דבר.
שלמה שהם
אתה טוען שצריך לחייב את הערב גם בדברים הללו?



שולה מישלי;

יש הבדל בין הדברים הקבועים שהם מראש, לבין הדברים ההודשיים. אם נגיד שזה לא

נכלל, המשמעות היא שברגע שהלווה משלם את הסכום הראשון יגיד הבנק: זה מכסה לי את

קודם כל את דמי הגוביינא, את העמלות, את כל ההוצאות האחרות ורק אחר-כך זה הולך על

חשבון ההוב. המשמעות היא שהנטו הוא אותו הדבר בין אם זה נכלל ובין אם זה לא

נכלל.
שלמה שהם
אם זה 1.70 שקל לכל הודש, אולי אפשר יהיה לגבות את זה מהתשלום הראשון ושדמי

הגוביינא לא ייגבו ל-10 שנים. הטענה היא שהבנקים יתחכמו.
שולה מישלי
לא.
מוטי פיין
מה שאמרתי נכון למשכנתאות, העמלה הזאת על הלוואות אחרות איננה בפיקוח ועכשיו

זה מגיע לכדי 3 שקלים.
משה בוגט
לגבי הביטוח מעורב בזה צד ג' שקובע אותו.
שלמה שהם
אם החייב העיקרי ברח ולא שילם שלוש או ארבע שנים זה יכול להגיע לסכום נכבד.
משה בוגט
הפתרון לזה נמצא בתקנה 4. ברגע שהלווה איננו משלם, תוך זמן מסוים אני צריך

לתת לערב הודעה על אי-פרעון אם אני רוצה לחייב אותו.
היו"ר חנן פורת
נמשיך בתקנה 4.
אלן זיסבלט
תקנה 4 ותקנה 5 הן החשובות כי זה מבטיח שהערב ידע שעדיין ניתן להציל את

המצב כשיש פיגור. אנחנו יודעים שהאסונות קורים כשהאיש לא משלם, אחר-כך מעמידים

את הכול לפרעון, הסכום אסטרונומי, אי-אפשר להציל את המצב ושניהם מסתבכים. פה

אנחנו אומרים שצריך להודיע לערב אבל לא על כל פיגור מזערי. (קורא את תקנה 4}.

כל עוד לא מדובר על פיגור שעולה על התשלום החודשי, אתה לא חייב להודיע כי יכול

להיות שהיתה אי-הבנה, או צ'ק חזר וכוי. אנחנו אומרים פה שכל עוד זה לא הגיע

לסכום החודשי לא צריך להודיע לערב.
היו"ר חנן פורת
אנחנו מדברים כרגע על סעיף 26(א) ועיקרו הוא שהערב צריך להיות מודע לכך

שהלווה לא שילם את חובו ופיגר בתשלומים, כדי שהוא יוכל לאתר את הלווה, להסב תשומת

לבו ואז הוא לא היה מופתע. אני שואל: הערב עלול להיות ניזוק מהפיגור של

התשלומים גם בסדרי הגודל הקטנים?



אלן זיסבלט;

אם זה סימן שהחייב מסתבך ויש לו קושי לשלם, ובשלב מסוים הוא לגמרי יפסיק

לשלם, הערב יצטרך לשלם במקומו. אנחנו אומרים כאן: אדוני הערב, דע לך שיש כבר

פיגור של יותר מחודש אחד ותעשה אתה להציל את המצב, לך אליו ואולי תשלם את החוב

הזה.
היו"ר חנן פורת
אבל זה לא מצב שאוטומטית אפשר לפנות אל הערב?

אלדד כהנא;

זה רחוק מזה.

אלו זיסבלט;

אפשר לפנות אל הערב רק אחרי שיש תביעה ופסק דין. עובדתית מדובר במצב בו הערב

יכול להציל את הענין לפני שהוא מידרדר לתביעות. לכן ברגע שמדובר על פיגור של

יותר מחודש אחד, אתה צריך להודיע לו, לתת לו אפשרות לדבר עם החייב, אולי לשלם

במקומו, להציל את המצב לפני שהוא מידרדר וגורם קטסטרופה לשני הצדדים - גם לחייב

וגם לערב.
בנימין אלון
הסעיף הוא הגיוני. יש גם צד שני של המטבע מבחינה מוסרית והוא שלא לבזות את

הלווה, לא לגרום לפאניקה מיותרת ולא למתח מיותר, אולי אדם היה בחוץ-לארץ. לכן

הגיוני שזה יגיע לגובה מצטבר של הסכום בחודש.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה להבטיח דבר אחד - לא בהלוואות ולא בחוזים רגילים - שבכל מצב שבו

הדבר רלוונטי, נכון לעכשיו חלה חובת הודעה לערב. כפי שהוצג הענין הוא רחוק

מלתבוע את הערב אבל לו יצוייר שיש מין חוזה ערבות שאם החייב לא משלם חודש ימים

מייד תובעים את הערב. במצב כזה החובה להודיע לו קיימת גם אם הסכום קטן. הייתי

מחפש דרך לסייג את זה כך שאם הדבר עלול לפגוע בו מיידית, חלה חובת ההודעה בלי קשר

לגובה הסכום.
משה בוגט
כל מי שהביע פה דעה על הסעיף הזה בהלוואות הנפרסות על פני זמן - שזה לחם חוקם

של הבנקים למשכנתאות - מקבל את העקרון שאנחנו חייבים ליידע את הערב כאשר הפיגור

של הלווה הוא רציני. מצד אחד, בהלוואות גדולות כאשר התשלום החודשי הוא מעל 2,000

שקל, ויש דברים כאלה, זה יכול להיות אפילו פחות מתשלום אחד. ברגע שזה מגיע

ל-2,000 שקל אני חייב להודיע לו. בדיונים במשרד המשפטים הצעתי שהמבחן יהיה רק זה

של 2,000 שקל, צמוד כמובן. מה עם ההלוואות הקטנות? אם אדם צריך לשלם רק 500 שקל

לחודש, האם אתן לו לצבור פיגור של ארבעה חודשים לפני שאפנה את תשומת לבו של הערב

לבעיה? אני חייב לקבל גם את העקרון הזה.

לאור מה שאמר היושב-ראש, לדעתנו הענין של תשלום אחד הוא לא מספיק רציני כדי

לחייב את הערב בתשלום. הפרקטיקה בבנקים למשכנתאות היא שתיק אינו זוכה לטיפול

מיוחד על פיגור של חודש אחד. לכן אני מציע שבמקום שיהיה כתוב "אינו עולה על גובה
התשלום התקופתי", יהיה
בגובה של שני תשלומים תקופתיים ולא יותר. אדם לא משלם

תשלום אחד כשהוא רגיל לשלם כמו שעון אבל הפיגור שלו הוא מעל לתשלום אחד כבר

מהתשלום השני כי הפיגור הצטבר. לכן, ביום השני של החודש שבו הוא פיגר הוא כבר

חייב יותר מתשלום אחד. אם הוא ישאיר את הפיגור ויחדש את התשלום, החוק הזה יחייב



אותי לעשות כלפיו בושות ואת הדברים האלה. יש לזכור שאני צריך לשלוה את 1ה בדואר

רשום, אם אני רוצה להוכיח לערב למה אני מחייב אותו בריבית פיגורים. אני צריך

לקבל אישור מסירה ורק 15 ימים אחרי שהוא קיבל את ההודעה אני יכול לחייב אותו

בהוצאות.
היו"ר חנן פורת
מר זיסבלט, מה אתה אומר על זה?

אלן זיסבלט;

אני משאיר את הענין לאנשי בנק ישראל. אני מסכים עם הרב אלון, אנחנו לא רוצים

לרוץ כל הזמן אל הערב בגלל בעיה טכנית ולבזות את החייב. האם לבנק ישראל נראה

שיהיה מדובר בסעיף על שני תשלומים תקופתיים?
שולה מישלי
אין בעיה בסכומים הקטנים ואחר-כך יש תקרה.

היו"ר הנן פורת;

אם כך, יהיו שני תשלומים.

אנחנו ממשיכים.

אלן זיסבלט;

בתקנה 5 מדובר על האפשרות של הערב להודיע שהוא רוצה לשלם במקום החייב.

ההודעה צריכה להיות בכתב והיא תימסר לנושה ביד או בדואר.
יעל אונגר
ברגע שמודיעים לערב על האופציה שיש בסעיף 26(ד)(2), כלומר, על העובדה שהוא

יכול לעשות את זה בתשלומים ולהיכנס בנעליו של הלווה, אני מציעה שהבנק יודיע לו על

האופציה הזאת. הייתי מציעה שזה יהיה אפילו בהודעה עצמה כי יש פה חובה שזה יהיה

בכתב בדואר או מסירה ביד. אנשים עלולים להרים טלפון לבנק כדי לנסות לסדר את

הענין ואז הם לא יענו על דרישות התקנה. אם ישלחו לו ספח יחד עם ההודעה ויאמרו

לו: תמלא את הספח אם אכן אתה רוצה להיכנס בנעליו של הלווה ולשלם במקומו, הוא

ימלא את זה וישלח את הספח. אין היום דרישה קונקרטית לזה. נוסיף לתקנה 5 שני

סעיפים קטנים ונכתוב שבגוף ההודעה הבנק מודיע בה לערב על זכותו או מצבו, על-פי

סעיף 26(ד)(2) - כניסה בנעליו של החייב - והערב יאשר זאת.

משה בוגט;

זה מופיע בסעיף 26(ב), כתוב שבהודעה אני צריך לפרט.

היו"ר חנן פורת;

הדבר אלמנטרי, צריכה להיות לבנקים מודעות לכך.

אלדד כהנא;

מאחר והבנק מוסר הודעות לחייבים וכו' בדואר רשום, מדוע שגם הודעה של הערב לא

תימסר לבנק בדואר רשום או ביד?



אלו זיסבלט;

האיש הרגיל לא נוהג לעבוד עם דואר רשום, אני מבין שזו גם עמדתו של בנק ישראל,

היו"ר חנן פורת;

זה יתרונו של הבנק על האזרה הפשוט.
אלן זיסבלט
תקנה 6 היא טכנית. כשערב מוגן מילא את הערבות, כולה או מקצתה, והוא רוצה

לתבוע את החייב במקום הנושה ואומר: אני שילמתי, אנחנו אומרים שזה יהיה לפי תקנה

123 לתקנות ההוצאה לפועל.

שלמה שהם;

התקנה אומרת שייפתח תיק נפרד עם מספר סידורי. על-פי הוראות החוק אמרנו שהערב

ייכנס בנעלי הבנק כדי לתבוע את החייב העיקרי. לכאורה, הוא צריך להגיש תביעה נגד
החייב העיקרי ולהגיד לו
שילמתי בשבילך וכו'. לכן אמרנו, אם כבר יש תיק הוצאה

לפועל ויש הליכים שהבנק פעל בהם והערב שילם, אנחנו רוצים לקצר את ההליכים האלה.

החידוש הוא בדרך הקיצור גם מבחינה טכנית כשהתיק נפרד, וגם תקנות 37 ו-38 לתקנות

סדר הדין האזרחי כאשר השווינו את זה למצב שבו אתה פועל. לכאורה, הזכות של הבנק

בתיק ההוצאה לפועל על כל ההליכים שכבר התממשו וקרו עוברת אל הערב.
בנימין אלון
מה נותנת תקנה 123 ביחס ללווה? בחקיקה הראשית אמרנו שאם הערב נכנס לנעליו של

תלווה, הוא גם זכאי להיכנס לנעליו בתיק ההוצאה לפועל.
שלמה שהם
לכאורה הוא קנה את הזכות של הזוכה בתוך התיק הזח. תקנה 37 לתקנות סדר הדין

האזרחי היא החשובה והיא אומרת כך: "לא תיפגע תובענה על שום שתוך כדי הדיון הועבר

או נסב נכס, והועברה, נוצרה או נסבה זכות קניין או כל טובת הנאה וברשות בית-המשפט

או הרשם... בידי אדם שהנכס ..." , זאת אומרת, בית-המשפט רשאי לאשר שהערב ייכנס

לנעלי הבנק נגד החייב - או הזוכה, לאו דווקא בנק - בתוך תיק ההוצאה לפועל.
אלן זיסבלט
תקנה 7 מדברת על תחילתן של התקנות ביום 1 ביוני 1998. תקנה 8 אומרת שהתקנות

לא יחולו על התחייבות לשיפוי וחוזי ערבות שנכרתו לפני תחילתן.
טל נדב
בתקנה 8 כתוב: "תקנות אלה לא יחולו על התחייבות לשיפוי (חוזי ערבית שנכרתו
לפני תחילתן)". צריך להיות
"... לשיפוי. וחוזי ערבות שנכרתו לפני תחילתן"

כלומר, בלי הסוגריים ועם "ו" החיבור.
אלן זיסבלט
נכון.
היו"ר חנן פורת
זה חוק שמחייב את המערכת הבנקאית להיערך בצורה משמעותית. ז' סיוון זה בעוד

חודש, האם אתם ערוכים?
טל נדב
כבוד היושב-ראש כיוון להערה היחידה שיש לנו לתקנות האלה והיא לגבי המועד.

החוק נכנס לתוקף ב-1 ביוני.

בנימין אלון;

בשבועות.
היו"ר חנן פורת
יום לאחר שבועות, ז' בסיוון, איסרו חג של שבועות.

טל נדב;

החוק נכנס לתוקף בעוד פחות מחודש. הכללים העקרוניים שקובע החוק כמו חובת

הגילוי והפניית תשומת הלב, יחולו מ-1 ביוני. התקנות קובעות בחלקן את המכשירים

הטכניים הנוספים שיבהירו לערב את חבותו עוד יותר ומעבר למה שכתוב בחוק, אני

מתכוון לסעיפים 1 ו-2 שהם טכניים אבל חשובים.
היו"ר חנן פורת
מה הבעיה להכין טופס?

טל נדב;

לכאורה זה פשוט אבל -זה לא דורש הכנת טופס בעסק עם שלושה עובדים, לפחות לגבי

הבנקים אלה מערכות מורכבות מאוד, טפסים שמוכנים במחשב ונכנסים לתוכנה שמכינה זאת.

לאחר מכן מדובר בכתיבת נוהלים, הפצה לסניפים והטמעת הנוהל החדש בקרב מאות עובדים.

כיוון שנוסח התקנות יאושר רק היום, טכנית אי-אפשר היה להתחיל להתכונן.

שלמה שהם;

קיבלתם חצי שנה.

טל נדב;

סליחה, מי שאיחר זה לא אנחנו אלא התקנות שהובאו רק עכשיו לאישור. אי-אפשר

להכין טופס רק "בערך". חובות הגילוי קיימות גם היום והן מוטמעות גם לפני החוק

הזה אלא שהחוק בא לשפר אותן. צריך להכין טופס, לעשות נוהלים והדרכה בקרב מאות

רבות של עובדים במאות סניפים. אנחנו מבקשים לדחות רק את תחולתן של שתי תקנות

בלבד, תקנה 1 ותקנה 2, בעוד 60 יום. אני מדגיש שוב שחובות הגילוי נשארות.

היו"ר חנן פורת;

מבחינת הוועדה אני אומר לזכותה של דורית ו.אג שממונה על ניהול הדברים: ברגע

שהתקנות הגיעו אלינו מייד שמנו אותן על השולחן, לא דחינו זאת אפילו בשבוע.

אין לי ספק שלא ניתן ליישם את החוק הזה באופן רציני בלי התקנות. מה זאת

אומרת "להטמיע בקרב העובדים"? אם יש חובת גילוי והיא לא באה לידי ביטוי בטופס על

כל הכרוך בכך, זה נשאר בצורה אמורפית.



אנחנו מבקשים מכם להזיע קצת יותר, להכין את הדברים כמו שצריך. לא נעשה פלסתר

את המועד שנקבע. להיפך, אם אתה עושה סדנאות לעובדים התקנות האלה יקלו עליהם מפני

שהן נותנות לענין הזה את הקונקרטיזציה באמצעות טופס. אנהנו מבקשים מכם להיערך

לענין כמו שצריך. לפי דעתי זו בשורה חשובה ליישום החוק הזה, בשורה חשובה לערבים

וזה יהיה לכבוד במערכת הבנקאות בישראל. אני לא מציע לדחות את זה כהוא זה.

יש פה שלושה חברי כנסת ואם הדברים מוסכמים אני רוצה לאשר אותם פורמלית. מי

בעד אישור התקנות בצירוף השינויים שקבענו?

הצבעה

התקנות אושרו
היו"ר חנן פורת
התקנות אושרו. לדרך.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:25)

קוד המקור של הנתונים