ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 23/03/1998

הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 10), התשנ"ח-1998אישור לקריאה שנייה ושלישית

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 171

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

שהתקיימה ביום בי. כ"ה באדר התשנ"ח. 23.3.1998. בשעה 10:15

נבחו;

חברי הוועדה; היו"ר חנן פורת

בנימיו איליו

מוזמנים; עו"ד סיגל קוגוט, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד דינה בנרי, הלשכה המשפטית, משרד הביטחון

עו"ד ליאורה צברי, הלשכה המשפטית, משרד הביטחון

ענת בריל, טגן מבקר מנה"ר, משרד הביטחון

עו"ד דרורה ליפשיץ, טגנית היועץ המשפטי, משרד האוצר

קרן טימיון, אגף התקציבים, משרד האוצר

יעקב דינוביץ, החשב הכללי, המשק הממשלתי, משרד האוצר

אביקם בלר, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד מירון הכהן, היועץ המשפטי, משרד התעשייה והמטחר

מנחם פרומן, הלשכה למקורות ישראל בכנטת

דרור זרם, אגף תיאום, משרד ראש-הממשלה

יועץ משפטי; שלמה שהם

מנהלת הוועדה; דורית ואג

נרשם על-ידי; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 10), התשנ"ח-1998

אישור לקריאה שנייה ושלישית



הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 10), התשנ"ח-1998

אישור לקריאה שנייה ושלישית

היו"ר חנן פורת; אני פותח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט.

אני מבקש לפתוח בהצעת חוק חובת המכרזים

(תיקון מס' 10), התשנ"ח-1998. החוק הזה שאושר בקריאה ראשונה והובא

מטעם הממשלה, אמור להיות מועלה ומוכן על-ידי הוועדה לקריאה שנייה

ושלישית.

אני מביו שמי שאמור להציג את החוק בפנינו יהיה נציג משרד הביטחון.

ליאורה צברי; עד 31 במרץ 1997 היו בתוקף תקנות חובת

מכרזים, העדפת תוצרת מאיזורי עדיפות לאומית,

1995. הסעיף שהסמיך את תוקף התקנות היה סעיף 9 לחוק חובת מכרזים 1992,

שקבע שהתקנות הללו של איזורי עדיפות לאומית תהיינה בתוקף עד 31 במרץ

1997. ב-31 במרץ 1997, כאמור, פקעו התקנות. הממשלה בחנה שוב את רצונה,

את החלטתה האם להאריך את תוקפן. התנהל משא ומתן בין משרדי הביטחון

והאוצר על דעת הממשלה, ובסופו של דבר סוכם שהתקנות האלה יוארכו עד ה-31

בדצמבר 2000, כשעל התקנות יהיו אחראים שר הביטחון ושר האוצר במשותף.

בימים אלה אנחנו מגבשים טיוטא משותפת של התקנות יחד עם משרד האוצר

ואנחנו מקווים שהן יכנסו לתוקף. גם הן צריכות לעבור את אישור ועדת

החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

בתיקון הזה אנחנו מבקשים לתקן את סעיף 9 כך שבמקום 31 במרץ 1997, שזה

המועד שבו פקעו התקנות הקודמות, יבוא עד ה-31 בדצמבר 2000. סמוך למועד

הזה תבחן הממשלה את עמדתה ותחליט אם היא מאריכה את תוקף התקנות או לא,

או שהמועד יקבע.

תיקון נוסף שתוקן פה, שהאחריות המשותפת לתקנות תהיה של שר הביטחון ושר

האוצר במשותף. על התקנות הקודמות היתה אחראית הממשלה.

אלה שני התיקונים שאנחנו מבקשים להביא.

היו"ר חנן פורת; תימצתת מאוד את הדברים. אני רוצה להבהיר

ואולי גם לשאול, כדי שהתמונה תהיה ברורה

דיה. קודם כל, אני מבין שהעניין של העדפה של איזורי העדיפות הלאומית

מתבטאת בכך שבנושא המכרזים יהיה להם מה שקרוי בעגה המקצועית זכות

הסירוב.

ליאורה צברי; נכון.

היו"ר חנן פורת; זאת אומרת, במידה ופותחים את המכרזים, הם

יכולים לראות את ההצעה הזולה שהועלתה,

להתמודד עמה באותה רמה, ואז יש להם זכות קדימה, אלא אם כן כמובן תהיה

הצעה זולה מהם והם אינם מסוגלים לעמוד בתחרות.

ליאורה צברי; נכון.
דרורה ליפשיץ
זה יבוא לידי ביטוי רק בתקנות. בתקנות,

הכוונה, תהיה לו זכות סירוב לכל המקרים, אבל

זכות סירוב רק לאשר הצעה עוד יותר יקרה.

היו"ר חנן פורת; אני חושב שהנקודה הזאת חשוב שתובהר. עם כל

הרצון שלנו לתת עדיפות לאיזוריס שבסדר

העדיפות הלאומית בנגב, בגליל, בבקעת הירדן, אני מבין שמיד נברר את

הנושא הזה, לא היינו רוצים שיווצר מצב שפה תהיה להם זכות עדיפות

מוחלטת, גם אם תהיינה הצעות שבאופן משמעותי תהיינה טובות יותר.

ליאורה צברי; אפשר להתיר את זה בחוק. אם זאת המגמה, יכול

להיות שיהיה אפשר לעשות תיקון בהצעת החוק.

היו"ר חנן פורת; אם נמסר לנו אופן ברור שזאת המשמעות של

התקנות, אני מוכן להסתפק בזה אבל אני רוצה

שיירשם, שיהיה ברור שזה 15 אחוזים.

ליאורה צברי; 15 אחוז לאיזור אי, 15 אחוז לאיזור ב'.
דרורי; ליפשיץ
זה ממילא יבוא לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט,

גם התקנות.
היו"ר חנן פורת
על-סמך זה אנחנו מוכנים לאשר, כי עם כל

הרצון שלנו כאמור לאיזורי העדיפות, אנחנו לא

ניתן להם איזו שהיא עדיפות שחורגת מהסבירות.

ליאורה צברי! עדיפות בזכות שנמצא בתחום ההעדפה.
בנימין אילון
למה זה חורג מהמסלול?

היו"ר חנן פורת! לא היית כאן כשדיברנו על זה. אם למשל תהיה

הצעה שהיא זולה ב-20 אחוזים, הם באים

ואומרים שלא תהיינה תקנות שלאיזורי עדיפות לאומית נותנים גם אם ההצעה

שהם מביאים לא עומדת בשום תחרות.
בנימין אילון
המשרד לא מחוייב לקחת אותה. יש לו אפשרות.
היו"ר חנן פורת
זה מה שקרוי זכות הסירוב. זכות הסירוב זה

שהדבר עומד בסבירות. שהוא אומר, אני מאפשר

לד להתמודד על ההצעה הזולה ביותר, אבל בתנאי שאתה תוכל לעמוד באותם

מחירים ולא שאתה תציע מחירים יקרים בהכרה שאתה בין כה וכה תזכה. כי

אחרת מה טעם יש למכרז במצב כהל
דרורה ליפשיץ
צריך להבהיר שזה לא מותיר שיקול דעת. אלו הם

כללי המשחק ומשקובעים אותם, אין למשרד שיקול

דעת כן לבחור או לא לבחור, אלא הוא פועל לפי כללי המשחק שקבועים.
היו"ר חנן פורת
ובכן, הדבר הזה הובהר.

דבר שני, הייתי רוצה שתתני לנו איזו שהיא

תמונה כוללת, גם מבלי לפרוס לפנינו מפה, מה כולל איזורי העדיפות

הלאומית.
ליאורה צנרי
בעקרון, על-פי התקנות, זה לא קבוע כאן ואין

לנו מפה, כפי שזה יופיע בתקנה 1 לתקנות,

העדיפות הזו, זכות סירוב ראשונה, תחול על האיזורים שנקבעו בחוק לעידוד

השקעות הון בתוספת השנייה לחוק, וכן זה יחול על כל איזור או על כל

ישוב שעליו תחיה הממשלה רשאית להחליט בהחלטה מיוחדת לצורך העניין

הזה.
היו"ר חנן פורת
מה זה כולל כיום, בלי החלטות נוספות? כתוב

כאן חוק עידוד השקעות הון, תשי"ט.

דרור זרם; יש לציין שהאיזורים של מגורי א' כיום, אנחנו

מדברים בצפון מהקו של פחות או יותר נהריה

וצפונה, עד הכינרת, רמת הגולן, בקעת הירדן ויש"ע שמחילים עליהם את

ההטבות.

היו"ר חנן פורת; כמו שכתוב, איזורים שקבעה הממשלה מעת לעת.
דרורה ליפשיץ
אבל יצטרכו לקבוע את זה פעם נוספת בצורה

ספציפית לפרסום ברשומות.

דרור זרם; הם יצטרכו להיקבע עוד פעם על-ידי החלטת

ממשלה לעניין החוק הזה.

היו"ר חנן פורת; אני מבין שהכוונה שלכם לקבוע את זה ולהביא

את זה גם כן במסגרת התקנות לכאן או שאין

צורך?
ליאורה צברי
לא. זה הסעיף שבא אחר-כך.
דרור זרם
זו החלטת ממשלה.
קריאה
זה רק מעבר לקו הירוק.
דרור זרם
כן. רק באיזורים שהחוק לא חל עליהם.
ליאורה צנרי
כל השאר זה לפי חוק עידוד השקעות הון.

היו"ר חנו פורת; אני מבין שגם לגבי המקומות שמעבר לקו הירוק,

לא מדובר על כלל האיזורים אלא על אותם

איזורים שעליהם יש סדר עדיפות א'.
דרור זרם
כיום בכל משרדי הממשלה זה לא חל באמת על כל

האיזורים, אבל בחוק עידוד השקעות הון ההטבות

האלה חלות בכל יש"ע וזאת בלי הבחנה.



היו"ר חנן פורת; ואלה הן התקנות שהממשלה אמורה לתקן בהקשר

הזה.

דרור זרם; זו החלטת ממשלה.

היו"ר חנן פורת; אלה שתי הנקודות שהיה חשוב לי להבהיר.

שלמה שהם; כרגע לא נקבעו לעניין זה איזורי עדיפות

בכלל. הממשלה לא קבעה עדיין.

ליאורה צברי; ישנה מפה של החוק לעידוד השקעות הון וזו מפה

קיימת. הממשלה עוד לא החליטה בהחלטות

נוספות, הרי מה שינחה זו המפה של החוק לעידוד השקעת הון והחלטות ממשלה

מיוחדות לגבי ישובים מסויימים. המפה של עידוד השקעות הון קיימת היום.

שלמת שהם; יש"ע נמצאתי

דינה בנרי; יש"ע לא נמצאת במפה הזאת, אבל לגבי הקו

הירוק תחול המפה. מחוץ לקו הירוק תהיה החלטת

ממשלה ספציפית.

היו"ר חנן פורת; ברגע שיש החלטת ממשלה, זה חל רטרואקטיבית.

דרור זרם; אפשר להכפיף את זה רטרואקטיבית אם היה שינוי

מאוד פשוט.

ליאורה צברי; כל המכרזים שלו. מה זה רטרואקטיבית? זה רק

על מכרזים שיפורסמו מיום קבלת ההחלטה.

דרור זרם; האיזורים שהם לא יש"ע, מוחלים אוטומטית

על-פי הדבר הזה. אם היו משנים את הסעיף או

איזורים אחרים שקבעה הממשלה מעת לעת לעניין ההטבות שניתנות על-פי החוק

לעידוד השקעות הון, גם יש"ע היה מוחל אוטומטית. כאן יש צורך בהחלטה

נוספת של הממשלה בנושא הזה. אם היה שינוי אחר בסגנון שאני אמרתי, אני

לא יודע אם בדיוק באותן מילים, כיוון שיש"ע כבר מחילים עליה את ההטבות,

לא היה צריך לקבל.

היו"ר חנן פורת; אני רוצה שנדייק. ודאי שבעיני נכון יותר

וטוב יותר שהחוק הזה יהיה חוק שלם ושהוא לא

יחייב החלטות ממשלה שאחר-כך יהיה צורך באמת לדון האם הן חלות

רטרואקטיבית או לא חלות רטרואקטיבית. אם היתה אפשרות בנוסח החוק עצמו,

ואני פה פונה למשפטניות שבחבורה, אם היתה אפשרות שבמסגרת החוק עצמו

יהיה נוסח שיבהיר מראש שאותן הטבות שהממשלה קבעה או אותם איזורים שהיא

החילה לגבי עניינים אחרים.

ליאורה צברי; בהצעה של דרור אין צורך.

דרורה ליפשיץ; צריך להבין שזה גם מוציא סמכות מהממשלה. זאת

אומרת,זה אומר שהממשלה לא תהיה רשאית
לקבוע
היו"ר חנן פורת; אפשר לכתוב גם את זה וגם את זה.

דרורה ליפשיץ; זה כבר חלופות.
היו"ר חנן פורת
השאלה שעומדת בפנינו, ובצדק היועץ המשפטי של

הוועדה הסב את תשומת ליבנו לכך, האס על-פי

הצעת החוק כמות שהיא היום, איזורי יש"ע נכללים בחוק הזה וגם לגביהם

תהיה ההנחה מחובת המכרזים, או לא. התשובה על כך היתה שנכון לעכשיו

תצטרך הממשלה לתקן תקנות מיוחדות לגבי יש"ע לעניין חוק זה.
ליאורה צנרי
לא, לקבל החלטה.

היו"ר חנן פורת; להחליט החלטה מיוחדת לגבי יש"ע לעניין חוק

זה, כי גם אם היא קבעה איזורי עדיפות לאומית

לגבי יש"ע, לגבי תחומים אחרים, זה לא חל באופן אוטומטי על החוק הזה,

אלא אם כן הממשלה תקבל החלטה.

בנימין אילון; מה שכתוב בחוק שלעניין סעיף קטן זה איזורי

עדיפות לאומית האיזורים שנקבעו לפי סעיף

40(ד} לחוק לעידוד השקעות הון, זה לא כולל את יש"ע?
היו"ר חנן פורת
זה לא כולל את יש"ע.

בנימין אילון! חוק עידוד השקעות הון לא כולל את יש"ע?

ליאורה צברי; לא כולל את יש"ע.

בנימין אילון; אז צריך להכניס בו סעיף תחולה. הגיע הזמן,

אבל זה לא כרגע.

שלמה שהם; הם הוסיפו איזורים אחרים.

היו"ר חנן פורת; הם הוסיפו "או איזורים אחרים שקבעה הממשלה

מעת לעת לעניין חוק זה". זאת אומרת, גם אם

הממשלה קבעה שאיזורי יש"ע ייחשבו כאיזורי עדיפות לאומית לעניין חוקים

אחרים, זה לא חל אוטומטית לגבי החוק הזה, אלא אם כן הממשלה תקבל החלטה

מיוחדת. אנחנו מבקשים לנסות לחסוך את הצורך של הממשלה לקבל החלטה

מיוחדת, מה גם שפה מטעם הממשלה נמצא נציג שלה וזה עניינה של הממשלה,

ולראות איך אפשר להכליל את זה בנוסח החוק עצמו.
בנימין אילון
ואם נעשה סעיף תחולה על החוק הזה?

היו"ר חנן פורת; יחד עם זאת, לפיסקה הזאת שישנה כאן, יש

משמעות לפי דעתי גם לגבי היבטים אחרים, ולאו

דווקא לגבי יש"ע. נגיד שיחליטו בשלב מסויים שאיזורי התפר, בגלל

הפרובלמטיקה המיוחדת שלהם, אנחנו רוצים שהם ייחשבו כאיזורים בעלי פטור

מחובת המכרזים, או שהממשלה רוצה שבגליל יורחב גם למגדל העמק. לכן

הפיסקה הזאת לפי דעתי בכל מקרה היא פיסקה חיונית לגבי העתיד ולאו דווקא

לגבי יש"ע.



לגבי יש"ע, הואיל וכבר הממשלה גילתה את דעתה בחוקים אחרים, היינו רוצים

למצוא נוסח שיכליל את זה כאן באופן אוטומטי בלי צורך בהחלטה.
בנימין אילון
מדוע לא לעשות סעיף תחולה לחוק הזה כמות

שהוא? שהחוק הזה יחול על יהודה ושומרון,

נקודה.
היו"ר חנן פורת
תנסח את הניסוח.
דוור זרם
מכיוון שהממשלה כבר החליטה שהטבות לעניין

חוק עידוד השקעות הון חלות ביש"ע, בכל

יש"ע.
ליאורה צברי
זה אוטומטית.
דרורה ליפשיץ
מה שקבעה הממשלה לעניין חוק עידוד השקעות

הון או לעניין חוק זה.
היו"ר חנן פורת
נוסיף כאן את המילים "לעניין חוק עידוד

השקעות הון או לעניין זה".
דרורה ליפשיץ
אני חושבת ששלוש חלופות כאלה זה מרחיב מדי.

אלה בעצם חלופות מצטברות. זה או זה, או זה,

או זה והכל ביחד.
שלמה שהם
אני מציע לפתור את זה בצורה יותר אלגנטית.
אם נאמר
"איזורים שנקבעו לפי סעיף (ד) לחוק

עידוד השקעות הון, לרבות החלטות ממשלה המחילות את חוק עידוד השקעות הון

על איזורים מסויימים" ועל זה תחליטו.
מירון הכהן
קבעו שבאיזורי יהודה ושומרון יינתנו הטבות

כמו שניתנות במקומות אחרים.
היו"ר חנן פורת
השאלה של הנוסח היא פשוטה. אני מציע "לרבות"

או "וכן איזורים אחרים שקבעה הממשלה מעת לעת

לעניין חוק עידוד השקעות הון", או "לעניין חוק זה".
דרור זרם
או לעניין החוק.
בנימין אילון
אמנם אני מוכרח להסתייג מדברי, כי אני עוד

לא בטוח שאני מבין עד הסוף. תקנו אותי אם

אני טועה, אבל אם אני מבין, אני מתנגד למה שאתה מציע. אני פה ברשות

המחוקקת ולא בממשלה, ואני אומר לממשלה מה שאני חושב מטעם הרשות

המחוקקת, והממשלה - היום זו הממשלה הזו ומחר ממשלה אחרת, וגם הממשלה

הזאת היא לא תמיד משוש לבי - אני רוצה לומר לה שכאשר אני מחוקק חוק

חובת מכרזים, בשבילי יש סעיף תחולה שחל גם באיזור. זאת אומרת, מה לא

ברשות הפלשתינית, יש כבר הגדרה מיוחדת, באיזור, שזאת ההתיישבות. אני

מתנגד להשאיר את זה להחלטת ממשלה או לפרשנות של ממשלה שאיך היא מחליטה

בחוק . עידוד השקעות הון, הואיל והחוק שעולה היום הוא לא חוק עידוד

השקעות הון. אם היה עולה חוק עידוד השקעות הון, הייתי עושה עליו סעיף



תחולה. הואיל ולא זה החוק שעולה כאן, אני מבקש שנוסיף סעיף 3 שייקרא

בכותרת משנה "תחולה" והסעיף יאמר שחוק זה חל באיזור כהגדרתו וכולי

וכולי וכולי. נקודה. עשינו את זה, עשיתי את זה במועצות איזוריות,

במועצות מקומיות, משרד המשפטים לא אהב את זה, אבל הוא התרגל לזה. יבוא

יום והוא יאחד את כל החוקים האלה יחד.

היו"ר חנן פורת; מה שאתה אומר, זו שאלה של סמנטיקה בלבד.

החוק הזה בסעיף א' קובע את האיזורים. על-פי

ההצעה שמועלית כאן, בדיוק כדי לענות לשאלה שלך הצענו פה בנוסח של

הדברים שיהיה כתוב וכו לעניין איזורים שעליהם החילה הממשלה. זאת אומרת,

איזורים שלגביהם קבעה הממשלה את עמדתה. כך שבדיוק בנוסח שהוצע פה ענינו

על השאלה שלך. אנחנו מוסיפים על כך, או לגבי איזורים אחרים, שבעתיד

הממשלה תרצה להחיל וזאת תהיה זכותה של הממשלה. אני אומר שוב, זה לא

קשור למעבר לקו הירוק. על-פי הנוסח המוצע פה, בדיוק אנחנו עונים לנקודה

שאתה מבקש.

בנימין אילון; על-פי הנוסח המוצע בכל מקרה את המפלה בין

איזור יהודה ושומרון ושאר האיזורים שבהם

החוק לא חל.
היו"ר חנן פורת
לא.

בנימין אילץ; אלא רק אם הממשלה תורה.
היו"ר חנן פורת
לא. סימן שלא הבנת.
דרור זרם
יש איזורים שהחוק לא חל עליהם, אבל זה

הממשלה החליטה שהיא נותנת רק באיזורים שהם

איזורי עדיפות לאומית.

היו"ר חנן פורת; חבר הכנסת אילון, ברשותך, לא קלטת את הנקודה

הזאת.

ננימין אילון; אמרתי מראש. תסביר עוד פעם.
היו"ר חנן פורת
על-פי ההצעה שמועלית עכשיו, יהיה כתוב

שלעניין חוק זה, איזורי עדיפות לאומית,

איזורים שנקבעו לפי סעיף 49(ד) לחוק עידוד השקעות הון תשי"ט, וכן

איזורים אחרים שקבעה הממשלה מעת לעת לעניין חוק עידוד השקעות הון.

הואיל והממשלה כבר קבעה לעניין חוק עידוד השקעות הון שיהודה ושומרון

נכללים באיזורי העדיפות הלאומית, ממילא זה חל אוטומטית גם לגבי

האיזורים האלה. נקודה. אנחנו מוסיפים פה משפט נוסף: או לגבי איזורים

שהממשלה תמצא לנכון בעתיד להחיל מעת לעת.

בנימין אילון; איך קבעה הממשלה לעניין חוק עידוד השקעות

הון, לא בחקיקה ראשית, ואני מבין שבחקיקת

משנה או בתקנות? מה עשתה הממשלה?

דרור זרם; לא, החלטת ממשלה.



בנימיו אילון; מה התוקף המשפטי של זה? מה הכוונהל

דרור זרם; התוקף המשפטי, על-פי זה מחלקים עשרות

מיליוני שקלים.

בנימין אילץ; אבל אם חוק עידוד השקעות הון לא חל באיזור

יהודה ושומרון כי זה מחוץ למדינת ישראל, איך

הממשלה מחילה אותו?
דייר זרם
כל ההטבות שניתנות, ניתנות על-פי החלטות

ממשלה. ההחלטה הזאת בעצם נועדה להפוך את

חוטר התחולה של חוק עידוד השקעות הון מעבר לקו הירוק,

היו"ר חנן פורת; כאן לראשונה, באופן עקיף, למרות שההחלטות של

הממשלה לא נחשבות לחוק, פה אתה מכניט אותן

והופך אותן לחוק מדינה, ברגע שאתה אומר שלעניין זה מה שהחליטה הממשלה

הופך להיות על-פי החוק שלנו חלק ממנו.

בנימין אילון; שם יהיה הצו?
מירון הכהן
זה לא צו, זאת החלטת ממשלה. חוק עידוד

השקעות הון, במשך שנים הטבות לפי חוק עידוד
השקעות הון בעצם חולקו לשניים
חלק ניתנו בהתאם לחוק, היו שם מענקים

על-פי החוק, וחלק ניתנו גם מכוח החלטת ממשלה. זאת אומרת, היה נניח 20

אחוז שכל תעשיין שביקש באיזור פיתוח, קיבל מכוח החוק, והוא קיבל עוד 18

אחוז או עוד 10 אחוז או עוד 14 אחוז מכוח החלטת ממשלה. גם היום זה

קיים. לגבי יהודה ושומרון, כל ההחלטות ניתנו מכוח החלטת ממשלה לא רק

חציין, כמו שזה היה באיזורי פיתוח שהיו בתוך הקו הירוק.

שלמה שתם; השאלה היא אם הממשלה קבעה, על-מנת שנצא מגדר

הטפק, את האיזור כאיזור שזכאי למענקים האלה.

האם יש בחוק איזורים שנקבעו.

בנימין אילץ; לא. לפי מה שאומר עורך-דין הכהן, זה לא מה

שהבנתי ממך היושב-ראש. אתה רוצה להגיד שחוק

עידוד השקעות הון, הממשלה החליטה שהוא חל על יהודה ושומרון. הוא אומר,

לא מצד חוק עידוד השקעות הון אלא היתה החלטת ממשלה.

היו"ר חנן פורת; ברגע שיהיה כתוב "וכן לגבי איזורים אחרים

שקבעה הממשלה מעת לעת לעניין חוק עידוד

השקעות הון" - במקום "לעניין חוק זה" יהיה כתוב "לעניין חוק עידוד

השקעות הון" - פירושו של דבר שההחלטות הללו שהחליטה הממשלה, הן תהיינה

תקפות לגבי החוק הזה. אין שום אפשרות לפרשנות אחרת.

בואו נסכם את הדברים כך, ואני רוצה בכל-זאת שזה יאפשר לממשלה גם לגבי

העתיד לקבוע איזורים אחרים, ואני אומר שדווקא זה לא נוגע לעניין יהודה

ושומרון אלא דווקא לענייני איזורים אחרים שיהיה לממשלה עניין בגלל

שיקולי ביטחון וכדומה.



דרורה ליפשיץ; אז אפשר לעשות. איזורים אחרים שקבעה הממשלה

או איזורים אחרים ששר האוצר ושר הביטחון

קבעו לעניין חוק זה.

היו"ר חנן פורת; אני לא הייתי מציע זאת. אני חושב שהחלטות

כבדות כאלה צריכות ליפול בממשלה.

דינה בנרי; הערה לנוסח. אני לא יודעת אם זה לעניין החוק

או לעניין ההטבות לפי החוק, כי ההחלטות הן

לא לעניין החוק אלא לעניין ההטבות מכוח חוק עידוד השקעות הון.

היו"ר חנן פורת; בסדר. הערה נכונה.

אני מבין אם כך שאתם תתקנו את הדברים

כראוי.

עוד שאלה. מדוע שנקבע דווקא לגבי ינואר, אם אנחנו רוצים להאריך את זה

לשלוש שנים? הבה נציין את זה לגבי מרץ 2000 ולא לגבי 31 בדצמבר.
דרורה ליפשיץ
מרץ 2000 זה שנתיים מהיום.

היו"ר חנן פורת; הרי המגמה היתה להאריך לשנתיים. כדי שאחר-כך

לא נעמוד בפני מצב של איזו שהיא לקונה, אז

בואו נקבע את התאריך.
שלמה שהם
אני רוצה להבין באופן ברור. החלטות הממשלה

האלה קבעו, מהל הם לא קבעו שחוק עידוד

השקעות הון חל גם ביהודה ושומרון. זה הם לא קבעו.
קריאה
ההטבות חלות.
שלמה שהם
ההטבות חלות?

היו"ר חנן פורת; כן.

שלמה שהם; וההטבות הוחלו, לגבי איזורים?

היו"ר חנן פורת; כל איזור יהודה ושומרון.

שלמה שהם; ונאמר שההטבות של חוק עידוד השקעות הון חלות

על איזור יהודה ושומרון?

דרורה ליפשיץ; לא. לפי (א) ו-(ב).

היו"ר חנן פורת; אנחנו כבר עומדים להצביע. אנחנו אמורים

להביא את זה כבר מחרתיים לאישור במליאת

הכנסת. אני עובד מהר וכבר מחרתיים זה אמור לעבור במליאת הכנסת.
בנימין אילון
אתה לא רוצה קודם לראות את הנוסח? על מה

נצביע? אתה לא רוצה לראות את הנוסח של

הממשלה?
שלמו? שתם
נאמנים הדברים שאנשים אומרים כאן. אני סומך

עליהם.
בנימין אילון
אני פוחד מהפרשנות. אתה יכול לפספס.

שלמה שתם; אס אומרים לי שההטבות הוחלט לפי חוק עידוד

השקעות הון ואני מחיל את זה גם בחוק הזה,

נחה דעתי. לפחות כולם מדברים בפה אחד.
היו"ר חנן פורת
הועלתה כאן שאלה שביקשתי לברר אותה גם עם

נציג משרד ראש-הממשלה ומן הראוי להניח את

הכל על השולחן. החוק הזה נכון לעכשיו הוא תקף רק לגבי משרד הביטחון,

שאמנם אני מבין שהוא הספק והקניין הגדול של העבודות באיזורים אלה.

בכל-זאת נשאלת השאלה למה ייגרע חלקם של שאר משרדי הממשלה? למה לגבי

משרדים אחרים לא יהיה אותו עקרון של עדיפות לגבי איזורי העדיפות

הלאומית?
אביקם בלר
אנחנו גם ככה לא היינו מאושרים מזה שמשרד

הביטחון החליט כמו שהחליט. יש בזה הרבה

עיוותים כלכליים שנוצרים בסופו של דבר במידה והעדפה או אפליה כזו או

אחרת מתקיימת.

היו"ר חנן פורת; הם גם מעדיפים את הדברים שאמרתי בתחילת

הישיבה, דהיינו שמדובר פה רק בזכות סירוב.

אביקם בלי; עדיין אתה נותן למישהו איזו שהיא העדפה.

באותה מידה היית יכול לבוא, אחרי שמתפרסם

המחיר הכי זול, ולתת לכל אחד מהמציעים להשוות את המחיר או אולי אפילו

להוריד אותו.

דרורה ליפשיץ; זאת סטייה מהעקרון של דיני מכרזים. זה יוצר

סטייה.

היו"ר חנן פורת; רק שלא יגידו לנו שזה פוגע בחוק חופש

העיסוק.

דרורה ליפשיץ; דווקא כן. זה פוגע.

אביקם בלי; זה יגיד לך משרד המשפטים.

בנימין אילון; למה משרד האוצר נופל? אני מבין את

התיאורטיקנים המשפטנים, אבל למה אתם? אם אני

רוצה לטפח נקודתית את אופקים, אז מה מפריע?



היו"ר חנן פורת; אני אשמש להם לפה. כשאדם ניגש למכרז, אס

יצרן גדול ניגש למכרז או רוצה באמת לגשת

למכרז מתוך ידיעה שהוא מתמודד במשחק הוגן. ברגע שהוא יודע שאפילו אם

הוא יציע מחיר זול, אחר-כך יפתחו את המכרז שלו ויאפשרו למישהו אחר לגשת

באותו מחיר, זה מהווה אצלו תמריץ שלילי. אז אם הוא לא זקוק לזה באופן

מיוחד, הוא אומר עזוב אותי, אני למכרזים כאלה שהם מכורים, אני לא ניגש.

אז יכול להיות מצב שבו כתוצאה מכך מצטמצם מספר הניגשים, וכתוצאה מכך גם

הדבר הזה יכול לעלות יותר ביוקר. הנה לך דוגמה אחת. ובכל-זאת, חרף זאת,

מתוך השיקול של הרצון לעזור לאיזורי הפיתוח בעלי העדיפות הלאומית,

קבענו את זה. אני רוצה להבין מה ההבחנה לעניין זה בין משרד הביטחון

לבין המשרדים האחרים. האם יש איה שהוא הגיון בהבחנה?
בנימין אילון
אני גם לא מקבל כלכלית, אבל לא משנה.

שלמה שהם; כלכלית, חוק חובת מכרזים כולו תובע לא נוצר

משנוצר. בוא נגיד את זה ברור.

סיגל קומט; יש עקרון לדיני המכרזים, הגינות בכספי

ציבור.

היו"ר חנן פורת; לא נתחיל את כל התורה על רגל אחת, כולנו

יודעים את התורה וגם כולנו יודעים את הפרצות

שבה.

בנימין אילון; שואל היושב-ראש מה ההבדל בין משרד הביטחון

למשרדים אחרים. למשל, מכבסה של משרד הביטחון

שנותנת תעסוקה גדולה.

שלמה שהם; או משרד התיירות למשל.

היו"ר חנן פורת; אני שואל לגבי משרדים אחרים. משרד התעשייה

והמסחר למשל.

דרורה ליפשיץ; עד כמה אני הבנתי, ואני משפטנית, אבל ממה

ששמעתי מהכלכלנים שהסבירו כל הזמן. הואיל

ובאמת יש כאן עיוות כלכלי, חושבים שכל שיטה היא לא שיטה נכונה. מצד

שני, ממשלות ישראל במשך כל השנים נתנו העדפות, ומפעלים תלויים בהעדפות

האלה. עיקר ההעדפות ניתנו בידי משרד הביטחון. לכן לא רוצים בבת אחת

למוטט את המפעלים אלא המגמה היא להמשיך את ההתקשרויות הקיימות, את

התלות של המפעלים בהתקשרויות האלה לא למוטט בבת אחת, כאשר כל ההצעה היא

פה באמת לתקופה.

אביקם בלר; אני לא יכול לענות לך למה דווקא משרד

הביטחון ולא משרד אחר.

היו"ר חנן פורת; משום משרד הביטחון הוא ספק גדול. יש לכם

הערכה בכמה אחוזים מדובר?



ליאורה צברי; הרכישות שלנו באיזורי עדיפות לאומי, לא רק

בתוקף מכרזים, זה כמיליארד שקל לשנה. חלקם

זה מספקים יחידים, חלקם מפעלים באיזורי עדיפות.
היו"ר חנן פורת
מה החלק היחסי של משרד הביטחון במכלול?
קריאה
אני לא בטוח שמישהו יודע את זה.

היו"ר הנו פורת; מכיוון שבאמת איננו רוצים עכשיו לזעזע את

אמות הטיפין, מכיוון שאני מבין שבכל-זאת זה

לא אותו החלק הארי מן הדברים, וכך ניתנת תשובה מניחה את הדעת לאיזורי

העדיפות הלאומית, אני מציע שנצביע. לפיכך אני ממליץ שנקבל את ההצעה כמו

שהיא.

הייתם נכונים אולי, כמו לגבי המושג הזה של החלטות הממשלה, שתהיה אפשרות

לממשלה להחיל את החוק הזה גם על משרדים אחרים? האם הייתם נענים לכך

שבתוך הסעיף עצמו, כמו שכתוב "או איזורים אחרים שקבעה הממשלה מעת לעת

לעניין חוק זה", שיהיה "לעניין משרדים אחרים".

שלמה שהם; שיהיה שר האוצר או שר אחר שתקבע הממשלה.

אביקם בלר; אז את היכול להשאיר את זה פתוח גם בעניין

משרד הביטחון, שהממשלה תקבע, כי אתה קובע

בחוק משרד הביטחון והממשלה תקבע לגבי משרדים אחרים.

היו"ר חנן פורת; כדי לא לסרבל, הייתי מוסיף פה סעיף שהממשלה

תוכל להחיל את החוק הזה גם לעניין משרדים

אחרים ולעניין זה יהיה גם השר הנוגע בדבר.
דרורה ליפשיץ
עד היום היו הוראות שונות לגבי משרד הביטחון

ולגבי כל המשרדים. היה פרק במסגרת התקנות

שחל רק על התקשרויות של משרד הביטחון. זאת אומרת, ההבחנה בין משרד

הביטחון ליתר המשרדים עוגנה כבר קודם לכן. התקנות יתייחסו עכשיו

ספציפית מכאן ולהבא, התקנות שאנחנו נגיש לכם, באופן מפורט למשרד

הביטחון. אם ירצו להחיל את זה על איזורים נוספים יצטרכו תקנות אחרות

וזו אופרה נפרדת, ואז יהיה אפשר גם להביא את זה בתיקון בחקיקה. אני לא

חושבת שכדאי היום לעשות איזו שהיא הסמכה נפרדת.

היו"ר הנן פורת; יש הגיון בכך שאנחנו נוסיף פה סעיף. הרי בכך

אנחנו לא קובעים מסמרות, אבל אנחנו נותנים

פתח. אנחנו אומרים שאם הממשלה תרצה להחיל את החוק הזה גם על משרדים

אחרים, אז היא תוכל לעשות את זה ואז היא תרחיב את זה. אז לעניין זה,

יהיה ממונה שר האוצר והשר של המשרד הנוגע בדבר. לאפשר את זה במסגרת

החוק הזה בלי צורך שהדבר הזה יחייב חקיקה ראשית מחודשת. אני חושב שיש

בזה הגיון. הרי בסופו של דבר אנחנו מפקידים את הדבר בידי הממשלה. אם

הממשלה תרצה, היא יכולה להביא את כל זה, אבל זה אז דורש קריאה ראשונה,

שנייה, שלישית וכל הסיפור הזה. אני נותן לה פתח שאני לא מכריח אותה

ללכת פה, כמו אמרנו לגבי הדבר הקודם, אלא אני אומר לה אם היא תרצה. יש



בזה הגיון. נגיד שיהיה באמת איזה שהוא מכרז מיוחד של משרד המסחר

והתעשייה שיהיה מעוניין לתת פה עדיפות למפעל "גיבור" בקריית-שמונה.

דרורה ליפשיץ; לא, זה כבר פסול. אם אתה אומר להחיל את זה

על משרדים מכאן ולהבא, לעוד שנה, לעוד

שנתיים, כן, בסדר. אבל דווקא תפרו מכרז?

היו"ר חנן פורת; לא, לא מכרז ספציפי. אני אומר שיהיה שיקול

לממשלה להחיל לגבי משרד אחר.
דרור זרם
כשאני דיברתי עם האוצר, ואני יודע שהאוצר לא

בעד הדבר הזה, ובצדק הם לא רצו שיהיה לחץ גם

על שר האוצר שהוא יתקין את התקנות. ולכן ההצעה שלך, שאני פעם ראשונה

שומע, לתת לממשלה להחליט. זאת אומרת, אנחנו נותנים כאן עוד שתי מערכות

מקבילות בעצם עד האפשרות לתקן תקנות. גם החלטת ממשלה שתסמיך את שר

האוצר ואת השר שנוגע בדבר, וגם אפשרות לשר האוצר להתקין תקנות. זאת

אומרת, מערכת מאוד מגבילה.
היו"ר חנן פורת
אני מוכרח לומר לכם שנראה לי שהחוק בצורה

כזאת הופך להיות חוק יותר שלם, ויש פה איזו

שהיא תשובה לשאלה מה הסיבה להבחנה כל כך חדה. אז אתה אומר שהממשלה עד

עכשיו קבעה לגבי משרד הביטחון. תרצה הממשלה, זאת זכותה, אנחנו נותנים

לה את הפתח החוקי במסגרת החוק הזה.
אביקם בלר
יותר קל לנו לעשות את ההבחנה בין משרד

הביטחון לשאר המשרדים. הממשלה לא תוכל אחרי

כן לבוא ולהגיד משרד התעשייה והמסחר כן ומשרד העבודה והרווחה לא, ואז

למעשה יצטרכו להחיל את זה על כולם. דרורה, את רואה מצב שבו הממשלה תבוא

ותגיד משרד התעשייה והמסחר כן ומשרד אחר לאל
דרורה ליפשיץ
לא. אני גם לא חושבת שזה יעבור מבחינה

משפטית. זה לא יעבור. זה יהיה או משרד

הביטחון או כל המשרדים.

זה משונה אנחנו כממשלה לא רוצים לקבל סמכויות. למשרד הביטחון יש

נימוקים שגם מסתמכים על העבר וגם מסתמכים על ההווה.
היו"ר חנן פורת
כל השיקולים האלה יעמדו בפני הממשלה, כולל

הנימוקים האלה שאתם אומרים. אני אינני רוצה

להגביל את הממשלה, כי ברגע שנקבע פה עקרון של סדר עדיפות לאומי, אני

רוצה על-פי ההגיון לתת לממשלה את האפשרות לשקול אותו בהתייחסות לכלל

המשרדים. החוק הזה חל על משרד הביטחון, כי זה מה שהובא לנו על-ידי

הממשלה. אני נותן לממשלה את הפתח. תרצה, תיכנס בו. לא תרצה, לא תיכנס

בו.
בנימין אילון
אני מצטער שאני לא מספיק בעניינים ולא כל כך

מכיר את הדברים האלה, אבל אני מסתכל על הצעת

החוק. הרי החוק שיש לפנינו הוא תיקון לסעיף 3(א} בחוק הקיים. החוק

הקיים בפירוש לא מדבר על המערכת הביטחונית.



דרורה ליפשיץ; זה חוק שהתבטל לפני שכה. זה חוק שהיה קיים.

היו"ר חנן פורת; הואיל ובאמת בעבר זה היה נכון לגבי כל משרדי

הממשלה, עכשיו הממשלה מביאה לנו רק לגבי

משרד הביטחון. אני לפחות הולך פה בדרך של פשרה ואני אומר שאני לא מחיל

את זה אוטומטית על כל משרדי הממשלה, אבל אני נותו לממשלה את הסמכות

במידה והיא תמצא לנכון להחיל את זה גם לגבי משרדים אחרים בלי שהיא

תצטרך להביא את זה בחזרה לחקיקה ראשית. אני חושב שיש הגיון ויש מידה של

סבירות בהצעה שאני מעלה.

בנימין אילץ; עוד פעם סליחה, רק שאלת הבנה. כל מה שקרה

כאן זה שבתאריך אדר ב/ פקע סעיף 3(א).

סיגל קוגוט; 3(א)(3).

בנימין אילון; עכשיו רוצים להחזיר.

סיגל ק1ג1ט; להחזיר רק למערכת הביטחונית.

היו"ר הנן מורת; על זה אני בא ואני אומר, אם זח רצונה של

הממשלה, ואני מבין שהיה פה משא ומתן בין

האוצר לבין משרד ראש-הממשלה וכדומה, אני מקבל את זה. אני רוצה להשאיר

בידי הממשלה את המסלול של החלת העדיפות בחובת המכרזים גם על משרדים

אחרים. אני לא אומר את זה באופן אוטומטי, אלא אני נותן לממשלה את

האפשרות להחליט על כך ולתקן את התקנות בהתאם. אני חושב שיש לנו פה

מספיק סייגים כדי שבמקרה כזה זה לא ילך באופן אוטומטי.

אני מבקש להציע נוסח לדברים שאני אומר כדי שנוכל להוסיף אותם לסעיף.

שלמה שתם; צריך להבין דבר אחד. חוק חובת מכרזים הוא

חוק עם אספקטים של הגינות וגישה וכולי

שדיברנו עליהם קודם, וכבר היה מקובל עלינו - וישבנו עם דרורה ליפשיץ

הרבה מאוד שעות על כל מיני חריגים - שכאשר הממשלה רואה אלמנטים של

עדיפות, היא אומרת שהאינטרס הזה גובר. השאלות האלה הן שאלות ערכיות.

לוועדת הכנסת יש את הזכות המלאה, מכוח ההכרעה בשאלה ערכית, כמובן כל

אחד על-פי השקפת עולמו, לומר שאיזורי עדיפות לאומית אצלם מבחינה ערכית

הם ברמה כזאת שזה יוטל על כל המשרדים. זאת אומרת, זו בהחלט החלטה

לגיטימית של הוועדה של הכנסת וצריך לומר את העניין הזה. אם אתה מצמצם

את זה, ודאי שאתה יכול לעשות את זה, מה גם שאתה מחזיר מצב לקדמותו. אתה

הרי אפילו פחות ממחזיר מצב לקדמותו.
סיגל קוגוט
נכון. אבל הממשלה יכולה לעשות דיונים ונעשו

דיונים כאן בין כל המשרדים באיזו דרך כלכלית

היא רוצה לתמוך בישובים. לא תמיד זה דרך חוק חובת מכרזים. יש עוד דרכים

לתמוך בישובים.

היו"ר חנן פורת; אני כמחוקק מביע את דעתי בקשר לאספקט החוקי

של העניין. ההחלטה תהיה של הממשלה על-פי

אותם שיקולים שאת מציעה.



שלמת שהם; הניסוח המוצע על ידי הוא: "שר האוצר ושר

הביטחון, או שר אחר הנוגע בדבר שקבעה

הממשלה".
היו"ר חנן פורת
זה למעלה. אבל צריך להיות גס למטה.

סיגל קוגוט; אולי נעשה סעיף מיוחד.
היו"ר חנן פורת
נעשה סעיף מיוחד, סעיף נפרד. אדרבא, אני

מבקש להציע נוסח לסעיף הנפרד הזה.

שר האוצר, כבודו במקומו מונח, אבל שער בנפשך שר אוצר שרוצה לקחת את

משרד התעשייה והמסחר ולהפוך אותו אסקופה נדרסת, ולהגיד שאת כל המכרזים

הוא יעביר רק לצפון.
דרורה ליפשיץ
אפשר לומר שהממשלה רשאית, אתם רוצים באישור

ועדת החוקה?

היו"ר חנן פורת; לא, אין צורך באישור ועדת החוקה.

דרורה ליפשיץ; הממשלה רשאית לקבוע בכל הנוגע להתקשרויות של

משרדים נוספים הוראות כאמור בפיסקה (א)(1},

תקנות לעניין זה יותקנו בידי שר האוצר בהתייעצות עם השר.

שלמה שתם; תקנות, את צריכה אישור שלנו.
ליאורה צברי
הוראות בדבר העדפה, בדומה לסעיף 3 שבוטל.

הוראות בדבר העדפה של תוצרת מאיזורי עדיפות

לאומית.

היו"ר חנן פורת; אנא, הכינו את הנוסח.

דרורה ליפשיץ; זה נראה לי לא סביר. יהיו עשר מערכות של

תקנות למשל, תקנות של שר האוצר בהתייעצות עם

שר התעשייה והמסחר וכולי. זה לא סביר גם משפטית מבחינת השחקנים בשוק.

היו"ר חנן פורת; אני סומך על הממשלה שהיא תדע לעשות את הדבר

הזה בצורה הנכונה.

דרורה ליפשיץ; שר האוצר הוא זה שמוסמך ומופקד בממשלה לפי

חוק נכסי המדינה לטפל בהתקשרויות של המדינה.

נראה לי נכון שזה לא יהיה בהתייעצות עם כל שר הנוגע בדבר, כי אז זה

יכול להיות באמת אנדרלמוסיה, אלא יהיו תקנות של שר האוצר באישור ועדת

החוקה חוק ומשפט של הכנסת וחזקה על שר האוצר שהוא ממלא אחר כוונת

הממשלה.
היו"ר חנן פורת
את יצרת אפליה בין שר הביטחון לבין השרים

האחרים.

דרורה ליפשיץ; גם לגבי יתר ההוראות של חוק חובת המכרזים

קיימת הבחנה כזאת. זאת לא אפליה. זאת הבחנה.



לגבי כל ההתקשרויות של המשרדים, זה שר האוצר באישור ועדת החוקה, לגבי

התקשרויות של משרד הביטחון, זה שר האוצר בהתייעצות עם שר הביטחון.

היו"ר חנן פורת; אני תובע את כבודם של השרים האחרים, ובעיני,

למרות שיכול להיות שכמו שאת אומרת, אני רוצה

לפחות לתת לשר הנוגע בדבר את האפשרות שיהיה לו פתחון פה בעניין. לכן

אני מציע שלא נעשה הבחנה בעניין הזה בין שר הביטחון לבין השרים

האחרים.

אביקם בלי! אתה תראה סוג העדפה מטויימת למשרד הביטחון,

העדפה אחרת במשרד אחר.

היו"ר חנן פורת; אם הממשלה תחליט על כך, סביר הדבר שהיא תקבל

החלטה כוללת וגורפת לגבי כלל המשרדים. אם

יהיה לה איזו שהיא סיבה משלה, אני סומך על שיקול דעתה של הממשלה, אני

רק לא רוצה להגביל אותה.

דרורה ליפשיץ; בסעיף 3 של חוק חובת המכרזים, זה שר האוצר

באישור ועדת החוקה יקבע בתקנות הוראות

לעניין פטור מחובת מכרז, הוראות לעניין ביצוע כל ההתקשרויות. אני לא

חושבת שצריך לעשות כאן איזו שהיא הבחנה.

היו"ר חנן פזרת; אני אסביר לך את ההבחנה. אילו היתה כבר

מתקבלת ההחלטה ועכשיו השאלה היא רק התקנות

לעניין, שר האוצר דיו. ברגע שאנחנו רוצים להחיל את עצם החוק הזה על

משרדים אחרים, פה זה צעד יותר מרחיק לכת ולכן אני רוצה את השר הנוגע

בדבר.
סיגל קומט
אז שיהיה שהממשלה תקבע, כמו שהיה עד היום.
היו"ר חנן פורת
בסדר. זה מקובל עלי. לא השר הנוגע בדבר אלא

הוראות שתקבע הממשלה לעניין זה.
בנימין אילון
אז מוחקים את שר הביטחון?

היו"ר חנן פורת; לא. זה חוק נכון לעכשיו וזה מה שהממשלה

ביקשה מאיתנו.
דרורה ליפשיץ
אפשר שר האוצר באישור הממשלה.

היו"ר חנן פורת; מה שהממשלה ביקשה מאיתנו, נותר בעינו.

הממשלה ביקשה שזה יהיה עם שר הביטחון. מה

שלגבי העתיד, אני נותן לממשלה לקבוע את התקנות.

דרורה ליפשיץ; אני חושבת ששר האוצר באישור הממשלה זה יותר

טוב.

היו"ר חנן פורת; באישור הממשלה. מקובל עלי. אתם תנסחו את

הדברים. כבר ביום רביעי הקרוב הדבר הזה אמור



להגיע ולכן אנא, חכינו את זה עוד היום כדי שגס החברים יוכלו לראות את

הנוסח.
בנימין אילון
כל החוק הוא באישור ועדת החוקה חוק ומשפט.

מה זה באישור הממשלה?
דרורה ליפשיץ
שר האוצר באישור הממשלה.

היו"ר חנן פורת; זה לגבי תקנות נוספות.

שלמה שתם; באישור ועדת החוקה נשאר בכל מקרה.

היו"ר חנן פורת; אנחנו דיברנו רק על הסעיף לגבי משרדים אחרים

שהממשלה תקבע תקנות.
בנימין אילון
אז זה שר האוצר והממשלה?

דרורה ליפשיץ; הממשלה לפי הצעת שר האוצר ובאישור ועדת

החוקה חוק ומשפט. התקנות שמותקנות בידי כל

הממשלה, זאת "חיה" מאוד מוזרה. יש תקדים כזה בחוק חובת המכרזים. לכו

אני חושבת שלא צריך לחזור על זה עוד פעם. בזמנו זה היה דבר מוזר, לא

ברור איך כל הממשלה צריכה לדון ולהתכנס על כל תקנה ותקנה. לכן אם רוצים

שיהיה איזה שהוא שסתום ביטחון וזה לא יהיה שר האוצר לבדו, אז אפשר לומר

שר האוצר באישור הממשלה. רוצים בקומבינציה אחרת, להגיד הממשלה לפי הצעת

שר האוצר ובאישור ועדת החוקה? אבל צריך מישהו שיתקין את זה.

בנימין אילון; זה מחייב ישיבת ממשלה.
היו"ר חנן פורת
כן, ודאי. אני לא נכנס לניסוח המדוייק, אבל

אני רוצה להסביר את הרציונל. הוספה לגבי

משרדים אחרים, צריכה אישור הממשלה. לכן הממשלה רשאית וכולי, זה צריך

להיות. קודם כל הממשלה. התקנות ייעשו על-ידי שר האוצר באישור ועדת

החוקה. גמרנו את העניין.

לעניין זה, לצורך הפרוטוקול, אני רוצה לציין שיש פה הסתייגות של חברת

הכנסת תמר גוז'נסקי שאחרי המילים "איזורים אחרים", יבוא "לרבות ישובים

הסובלים מאבטלה העולה על תשעה אחוז מכוח העבודה, כפי שמפרסם משרד המסחר

והתעשייה מעת לעת".
שלמו? שולם
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בנימין אילון
במקביל מגישים הצעה בוועדת הפנים

היו"ר חנן פורת; אני חושב שאנחנו זכאים לתת לה את

ההסתייגות.
בנימין אילון
אנחנו צריכים להצביע נגד זה, אם אתה רוצה

להעלות את זה, ואז יש לה הסתייגות במליאה.



קריאה; אי-אפשר לאשר לה להסתייג. היא לא חברת

ועדה.
היו"ר חנו פוות
אני בעד לאשר לה.
בנימין אילון
זו פרורוגטיבה שלך.

היו"ר חנן פורת; אני יודע. אני מאשר לה.

בנימין אילון; לא פה. אם אתה מאשר לה פה, זה נכנס לחוק.

שלמה שהם; לא, הוא מאשר לה את זה בהסתייגות.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה לומר שבעיני ההסתייגות שלה בעצם,

שיש בה איזה שהוא הגיון מסויים, כלולה במה

שכתוב שהממשלה רשאית מעת לעת. אם הממשלה תשקול שאיזורים מסויימים, בגלל

הבעיה של האבטלה היא תהיה מעוניינת, אז אנחנו ניתן לה את האפשרות.

בנימין אילץ; זה לא הנושא, אבל ההגיון שלה, וזה מופיע

אצלה בהצעת חוק הוא, שאיזורי עדיפות לאומית

לא יהיו בכלל נתונים להחלטת ממשלה אלא נתון סוציו-אקונומי קבוע. זו

סוגייה אחרת.
היו"ר חנן פורת
זו סוגייה אחרת.

רבותי, אנחנו ניגשים להצבעה. החוק הזה,

אנחנו מאשרים אותו כמות שהוא בכמה שינויים.-

(1) הוספנו, ואני לא נכנס לניסוח, לעניין איזורי העדיפות הלאומית את

האיזורים שקבעה הממשלה לעניין חוק עידוד השקעות הון. פירושו של

דבר, בטרמינולוגיה שלנו, איזור יהודה ושומרון.

(2) לגבי משרדים אחרים יש רשות לממשלה להוסיף גם משרדים אחרים, והתקנות

יותקנו על-ידי שר האוצר, באישור ועדת חוקה חוק ומשפט.

(3) התאריך שבו יפקע החוק הזה, הוא לא 31 בדצמבר אלא סוף מרץ, ותראו מה

התאריך העברי.

מי בעד העברת החוק בשינויים המוצעים לקריאה שנייה ושלישית? מי נגדל

איו-

אושר.

תודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים