ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 16/03/1998

הצעת חוק הירושה (תיקח מס' 7), התשנ"ז-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 165

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, י"ח באדר התשנ"ח (16 במרץ 1998), שעה 09:30
נבחו: חברי הוועדה
חנן פורת - היו"ר

בנימיו אלון

דוד צוקר
מוזמנים
השר צחי הנגבי - שר המשפטים

עו"ד נילי ארד - משרד המשפטים. מנכ"ל

ד"ר פרץ סגל - משרד המשפטים

שמואל צור - -משרד המשפטים, האפוטרופוס הכללי

יצחק צוריאלי - משרד המשפטים, המשנה לאפוטרופוס הכללי

יוסף זילביגר - משרד המשפטים, האפוטרופוס הכללי, סגן

הכונס הרשמי

אתי אשד - משרד המשפטים, דוברת משרד המשפטים

השופט תיאודור אור - שופט בית המשפט העליון

השופט רוני בודסקי - ... משנה למנהל בתי המשפט

עו"ד רמי רובין - התנלת בתי המשפט. יועמ"ש

הרב אלי בן-דהן - מנהל בתי הדין הרבניים

עו'ד אורי צפת - לשכת עורכי הדין

עו"ד ורד רום - לשכת עורכי הדין
מנהלת הוועדה
דורית ואג
יועץ משפטי
שלמה שהם
קצרנית
אסתר מימון
סדר היום
הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 7), התשנ"ז-1997



הצעת חוק הירושה (תיקח מס' 7). התשנ"ז-1997
היו"ר חנן פורת
מורי ורבוחי, אני רוצה לפתוח את הישיבה בנושא הצעת חוק הירושה. מטעם משרד המשפטים

אנחנו מקבלים בברכה אח שר המשפטים, צחי הנגבי, שביקש באופן אישי להיות שותף

בתהליך החקיקה של הצעת החוק. זה מעיד עד כמה הנושא הזה הוא בעל משקל בעיניו. אני

רוצה לציין שהצעת החוק הזאת, שבה אנחנו עוסקים עכשיו, היא בעצם מעין נועיף בתוך

מהלו די דרמטי של שינוי במערכת בתי המשפט, שהוצעה על ידי השופט תיאודור אור.

אני רוצה לפתוח בשתיים-שלוש מלים ולתת אח רשות הדיבור לשר המשפטים. אני מודע

לכר שלפנינו כאו הצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה, אבל היא נמצאת כבר זמן רב על

שולחנה של הוועדה, ולא רק בגלל עצלות. אלא סגני שיש לפנינו פה הצעת חוק טעונה מאוד,

שיש בה היבטים שאינמ פשוטים, גם מבחינה משפטית - המעבר מערכאה משפטית לסמכות של

האפוטרופוס הכללי, שהיא בכל זאת סמכות נמוכה יותר - גם בעיות טכניות שנצטרך

להתמודד איתן, גם סוגיית בתי הדיו הרבניים שעולה בצד הדברים. ודאי נשמע דברים מפי

הרב אלי בן-דהן. על כן, כשהעביר אלי" היושב: ראש הקודם של הוועדה, כיום שר התחבורה,

שאול יהלום, את הצעת החוק הזאת, בשעה שעשינו חפיפה, הוא הבהיר לי את המכשולים ואת

הסיבוכים של הדברים האלה, ואפילו השיא לי עצה, שאולי לא להיחפז בעניין.

קיבלתי החלטה להביא את הצעת החוק הזו באופן מזורז לדיון בוועדה, לא מתוך הקלת

ראש בבעיות שכרוכות בו, אלא מפני שבהצעת החוק הזו ובדברים האחרים, שאמור ודאי

השופט חיאודור אור להציג בפנינו, ישנה נקודה מרכזית שאיתה אנחנו צריכים להתמודד היום

במסגרת מערכת בתי המשפט, והיא הפקק האדיר או הסחבת הנוראה, שגורמת לעינוי דין בכל

מערכת בתי המשפט.

בעיני, השאלה הזאת לעתים היא שאלה כל כך קריטית, שהיא עומדת לפני כל שיקול

אחר. אס באמת המערכת לא מצליחה לתפקד ולא מצליחה לתת תשובות בלוח זמנים סדיר

והסוגייה הזאת היא באופן יחסי אולי הקלה שבהן - אז בעצם המערכח איננה ממלאת את

ייעודה. לכן, אני מצהיר כאן, שאני מתכוון להתייחס לסוגייה הזאת בכללותה ולתת לה את

מלוא תשומת הלב ואת מלוא כובד הראש כדי לייעל את המערכת.

אני יודע ששר המשפטים עסק בנושא הזה גם במסגרת התקנים וכדומה, ודתה וקידם

דברים בתיאום עם בית המשפט העליון. הצעד הזה שאנחנו מביאים כאן הוא תרומה ראשונה

וצנועה להתבוננות ולהתייחסות בהיבט הזה.

זאת הסיבה המרכזית שבשלה קיבלנו את בקשת משרד המשפטים להביא את הנושא הזה

בדחיפות ולהעלותו על סדר היום, ואני גם מתכוון מראש לציין, שאנחנו נשתדל, ככל שיהיה

לאל ידינו, שלא לעכב אוחו אחרי דיון ראשון, אלא להביא אוחו לגמר חקיקה בקריאה שנייה

ושלישית, כמובן לא תוך כדי דילוג על הדברים שמתבקשים. עד כאן דברי ההקדמה שלי, ואני

מבקש משר המשפטים לפתוח.
שר המשפטים צחי הנגבי
תודה, אדוני היושב ראש. אני מבין שאכן זו איננה ישיבח הבכורה של הוועדה, אבל

עבורי זו הישיבה הראשונה שאני מופיע בוועדה לאחר חילופי הגברי בראשות הוועדה, ואני

משגר ברכות תמות להצלחת הוועדה בהנהגתך.

מאוד שמחתי לשמוע את הבשורה שהסכמת להחזיר לדיון בוועדה, בפתיתת כהונתך, את

הנושא שאנחנו, הממשלה, הביאה בפני הכנסת, והעבירה לוועדה הזאת לפני חודשים רבים

מאוד. היה כמדומני דיון אחד בוועדה, ומאז הנושא התעכב.
היו"ר חנן פורת
בכ"ה בחשוון, 25 בנובמבר 1997.
שר המשפטים צחי הנגבי
חששנו מאוד שהנושא הזה מתעכב יתר על המידה, כך שלא נעמוד בלות הזמנים שאנחנו

מחוייבים לו על-פי חוק, כפי שיוצג לפניך בהמשך הדברים. בקצרה אומר, שאכן כיוונת

בדבריך, אדוני היושב ראש, לבעיה המהותית שממנה נגזרה המוטיבציה להביא את הצעת

החוק בפני הכנסת. להוריד נטל, שלהערכתנו ועל-פי מסקנות הוועדה בראשות כבוד השופט,

אורי גורן, לפני תקופה ארוכה, הוא נטל שבית המשפט איננו חייב לשאת בו. יש מערכת



מינהלית מיומנת שיכולה לשאת בו והדבר הזה יקל, הן על הצרכימ והו על המערכת

המשפטית, ובזאת כמובן יקל על כלל הצרכנים של המערכת.

העובדה שנמצא איתנו כאן ההרכב הבכיר ביותר, גנו האפוטרופוס הראשי, מנכ"ל משרד

המשפטים ואנשי הצוותים שלהם. יחד איתי. מלמדת על החשיבות שאנתנו מייחסים להעברתה

המהירה של הצעת חוק זאת בקריאה שנייה ושלישית.

אני חושב שיציגו את הפרטים ,גם האפוטרופוס הראשי , גם המנכ"ל, ידבר גם מר פרץ

סגל, שהוא מעורב בכל תג ותג בחקיקה הזאת. אולי נתחיל באפוטרופום הראשי.
דוד צוקר
אדוני היושב ראש אני רוצה להעיר לפני שנכנסים לגוף הדיון בחוק. אם משרד

המשפטים רוצה להביא את דוח ועדת אור, תביאו את דוח ועדת אור. אל תביאו חוקים

שמתייחסים לקטעים, למגזרים, בלי שיש לנו תמונה כוללת. אני רוצה להראות לר נקודת

ראות קצת אחרת. על סדר היום של הוועדה יש שלושה חוקים עכשיו, שעניינם רפורמה בבתי

המשפט, בלי שבאים ומציגים לנו תמונה כוללת, שאומרת מה רוצים - איזה תיק, איזה נושא

נידון, איפה. אין לנו תמונה כוללת. אנחנו ננהל את הדיון עכשיו על הצעת חוק הירושה,

ויכול להיות שההסדר המוצע הוא מצויין. מחר יש דיון על שינוי הסכומים בבתי משפט

לתביעות קט1ות. יש פה, על סדר היום, בתי משפט לעניינים מנהליים, שעניינה גס

הוא חלק מהרפורמה.

אני לא מציע שהכנסת תנהל את העניין כאילו מישהו שולט בה, ואני מתכוון לאנשים

מאוד ברורים, בלי שיש לנו מושג מה קורה. אדוני השר, כך לא עושים רפורמה. לא תקבל

תמיכה מהכנסת, כי אנחנו לא רואים תמונה כוללת. אין לנו מושג מה אתם רוצים. לי אין

מושג מת אתם רוצים. בית משפט לעניינים מנהליים לקיים. בבתי-הדין הם חוזיים, להוריד חלק

מהנושאים של הבג"ץ למחוזיים - בסדר. זה חלק מהתמונה. בתי משפט לתביעות קטנות, זה

חלק אחר מהתמונה. כר הכנסת לא עובדת. כך הכנסת הופכת משועבדת לקטעיס, למגזרים,

בלי שיש ראייה כוללת של הנושא. אני לא מציע כך לכנסת לקבל עניין.

התחלנו לקיים כאן את הדיון בשינוי הסכומים בבתי המשפט לתביעות קטנות, היושב

ראש יהלוס קיבל את ההשקפה הזאת. הוא אמר 'סליחה, אני עוצר, אני לא מוכן לקיים דיון,

כאשר אין לי תמונה כוללת". אם כבוד הנשיא וכבוד השר רוצים ללכת לרפורמה. תניחו פה

את דוח ועדת אור, מהדוח ייגזר הכל, לא הפוך. מה אנחנו עושים? - אנחנו עובדים פה

באינדוקציה לא בדדקוציה. תביאו את התמונה הכוללת. ומזה נגזור את כל התמונה. אני לא

בעד לחוקק את תעניין הזה, אני אעשה כל מאמץ לעכב את הפתרון המצויין הזה עד שמערכת

המשפט ומשרד המשפטים יביאו לנו תמונה כוללת.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה לומר משפט אתד. ואחר כך לתת לשר המשפטים לדבר. שקלתי את העניין

וחשבתי שבעניין הזה קייס כלל,שהאיוב של הטוב ביותר, וזה מה שאתה מביא

בהצעתך, בגלל הקשיים הגדולים.
דוד צוקר
למה דוח ועדת אור לא מובא?
בנימין אלוו
למה הדיון על דוח ועדת אור לא עלה כאן עדיין?
דוד צוקר
אדוני היושב ראש. אפשר לקיים דיון על דוח ועדת אור?
היו"ר חנן פורת
כידוע לך, אני נמצא פה זמן קצך מאוד בתפקיד הזה. ואני מתכוון להביא. כפי שפתחתי,

את הנושא של דוח ועדת אור. לאחר פגישה - - -
דוד צוקר
מחר אתה מקיים דיון בבתי משפט לתביעות קטנות, אתה מקיים היום את הדיון הזה.
היו"ר וזנו פורח
אני מתכוון להביא את זה, אבל אני אומר לך שתחשוב היטב אם טובת העניין לנגד

עיניך. שר המשפטים, בבקשה.
שר המשפטים צחי הנגבי
קשה לי להביו את מטרת הרגשות שמלווה את חבר הבנסת דדי צוקר בדיוו בנושא שכל

כולו נושא משפטי טהור, האמירה שלך לגבי דוח ועדת אור איננה נכונה. הדות לא מוכו.

הדוח הוגש על ידי ועדת אור, והרי אנחנו, לא הממשלה, מקבלים ככזה ראה וקדש כל הכרעה

של כל ועדה. הדוח הוא דום ממצה. יסודי, גם מהפכני במידה רבה. גם הנשיא ברק וגם אני

אימצנו את עקרונותיו, במובן של ראיית האסטרטגיה שהציב הדוח בפנינו כנכונה. אבל

המלאכה של התרגום המעשי של ההמלצות לשפת החקיקה היא מלאכה מאוד מאוד מורכבת.

עוסק בזה משרד המשפטים חודשים ארוכים, לאחר שורה של דיונים, כולל דיון אצלי, ודיונים

שיהיו בעתיד. כדי להביא לוועדה מוצר מוגמר במובן של עמדת הממשלה.

חבר הכנסת דדי צוקר, אי-אפשר בגלל שאנחנו רוצים לעשות עבודה יסודית ולא עבודה

שטחית לעכב מקטעי רפורמה - - -
דוד צוקר
אבל אולי היא סותרת את מה שתעלו בוועדת אור.
בנימין אלון
מה שמנחה אתכם בפיצול הזה, זה כל מה שלא נוגע לבית המשפט העליון?
שר המשפטים צחי הנגבי
אין קשר. אלה דברים שנולדו בלי קשר לוועדת אור.
היו"ר חנן פורת
הם מתחילים משנת תשניא, כבר שבע שנים מתגלגל הסיפור הזה.
בנימין אלון
אני יודע. חבר הכנסת צוקר תבע את כבוד ועדת אור. הוא שאל, אם יש דוח כל כך

ממצה - והשר העניק לו את התואר ממצה - מדוע אנחנו דנים בכל מיני עניינים פרטניים של

רפורמה ולא עוסקים בראייה הכוללת, מן הכלל אל הפרט. אני שואל, כבוד השר, האם אפשר

לגעת רק בדברים הקטנים כמו בית משפט למשפחה, אפוטרופוס וכן הלאה, ואמור לגעת בבית

המשפט העליון?
שר המשפטים צחי הנגבי
דוח ועדת כבוד השופט אור עוסק בעשרות סוגיות, וכולן תבואנה בפני הוועדה. הנושא

של הצעת חוק הירושה נולד שנים הרבה לפני שוועדת אור באה לעולם. יש מסקנות של ועדה

בראשות השופט אורי גורן, שכבר הזכרתי, שהיא סיימה את עבודתה עוד לפני שוועדת אור

החלה בפעולתה. הוזכר פה חוק בתי הדין המינהליים .אני לא רוצה לנקוט במלה קשה, אבל

מבחינתנו אנחנו רואים כפגיעה קשה מאוד, שהחוק הזה, שגמ הוא בא לעולם, לא בהקשר של

ועדת האור, עוד הרבה לפני כן , על-פי השקפה כוללת של הורדת נטל הסוגיות, שעוסקים בהן

בבית המשפט העליון, לבית המשפט המחוזי. אליבא דכל מי שאני שוחחתי איתו במהלך

תקופת כהונתי ]7 הורדה ברוכה.
דוד צוקר
אולי, נניח, ההשקפה הזאת לא תהיה מקובלת. יכול להיות שיש סתירה בין הצעת החוק

הזו לבין ועדת אור. בעיקרון, יכול להיות?
שר המשפטים צחי הנגבי
הוועדה הפסיקה את הדיון בחוק שהבאנו, נדמה לי, למעלה משנה. והיתה פנייה אל

כבוד השופט אור לדעת, האס הוא מבקש שימתינו לשופט זמיר ולשופט אור. השופט זמיר פנה

לשופט אור ושאל , האם מ1 הראוי להמתין למסקנות ועדת השופט אור? השופט אור אמר



במפורש שצריך לגמור את הנושא של בתי הדיו המינהליים, וזה מתעבב שנה סתם, ללא סיבה

וללא עילה. זה לא פוגם ברפורמה הכללית. זה משתלב בגישה העקרונית.
דוד צוקר
איר אני אדע זאת? יבול להיות שאתה צודק במאה אחוז, אבל איר אני צריר לדעת,

אדוני השר, שזה חלק מהרפורמה הכללית?
היו"ר חנן פורת
הבנתי את השאלה. ביווו שיושב עמנו פה, השופט תיאודור אור - - -
דוד צוקר
ניתן לו שתי דקות והוא יסביר לנו.
היו"ר חנן פורת
השאלה שעומדת פה היא איר הצעת חוק הירושה עומדת בקונטקסט הכללי של

התיקונים? והאם עלולה להיות-סתירה בין ההצעות של דוח ועדת אור לביו ההצעה?
תיאודור אור
התשובה היא בגדול, הדוח עוסק בשלושה סוגים של עניינים, שלדעתנו יכולים לייעל

ולשפר את דוח ועדת גורן.עניין אחד היה קשור למבנה הפנימי, חלוקת סמכויות, הקמת

מדורים - כל מה שנוגע למבנה המערכת; הדבר האחר נגע לתקנות, לשינויים בסדרי הדין, זה

כלל טיפול בסדרי הדין בתקופות מסויימות, עד סכום של 30 אלף שקל - זה כלל הצעות

שונות ומשונות.

העניין שבו אנחנו עוסקים שייר לרוב השלישי, וזה אותו רוב שעוסק בהוצאת עניינים

מהמערכת, עניינים שאין צורר ואין הצדקה, לא יעיל, לא מועיל ולא נתוץ, שהם יהיו

במערכת. בתי משפט יושבים כדי לעסוק בסכסוכים, כשיש איזה סכסוך של אמת, זה צריר

להגיע לבית המשפט. זה יכול להיות סכסוך עובדתי, זה יבול להיות סכסוך משפטי, זה יכול

להיות עניין מורכב. כשיש סכסור, יש בית משפט.

המאטריה שאנחנו עוסקים בה, דהיינו סתן צווי ירושה על ידי בית המשפט, זאת עבודה

משפטית. ניתן פה איזה רקע והבהירו איר הדברים מתנהלים היום: מגישים בקשה לצו ירושה

או צו קיום צוואה, התקנות אומרות בדיוק מה צריך להגיש. מתפרסם בעיתונים יומיים או

בעיתון רשמי, שהוגשה בקשה כזאת וכזאת, ומי שרוצה יכול להתנגד. בד בבד מועבר העתק

של הבקשה הזו לאפוטרופוס הכללי. הוא בודק אותה מזוויות שונות, שמא יש משהו שדורש

התערבות, אני לא אכנס לפרטים. בהנחה שהאפוטרופוס הכללי בדק את העניין, ומחליט שהוא

איננו מתערב, עובר זמן הפרסום ואיש לא מתנגד, מגיע-התיק לבית המשפט, הפקיד בבית

המשפט מסמן "V " על יד כל הדברים שצריכים להיעשות ונעשו, וזה מגיע לשופט לחתימה.

הוא יושב כ-sign officer. זה לא סוד שבית המשפט לא מעסיק בלשים, לא חוקר בעצמו, כשזה

התיק, הוא פשוט יושב וחותם. כיוון שהוא שופט, אז הוא רואה על מה הוא חותם, אבל פרט

לכר הוא לא עושה דבר.

אם כן, מדובר בתפקיד אדמיניסטרטיבי טהור, שהדגש הוא, שכשמתעורר הסכסוך הקל

ביותר, התנגדות ראויה או לא ראויה, לאפוטרופוס יש ספק כזה או אחר, צריר שיקול דעת

שיפוטי, זה מגיע לבית משפט. אם כן, אנחנו עוסקים פה בתפקיד קלאסי, אדמיניסטרטיבי.

מדובר ב-15 אלף תיקיס בשנה - - -
היו"ר חנן פורת
המספרים שלנו הם 22 אלף תיקיס, מלבד 8,000 בבית המשפט.
תיאודור אור
אני מדבר על סטטיסטיקה שהופיעה בדוח, וזה משנת 1996. שם היו 16 אלף תיקים,

ודובר על כך, של-90% אין התנגדות.

מעדכנים אותי שיש 20 אלף תיקים. יש ניירת, יש התכתבות מבית המשפט לאפוטרופוס,

הלוך וחזור, זה משהה את ההליך, זה לא נחוץ. וזה אותו הבודק שבית המשפט בלאו הכי



סומך עליו. ברגע שאין התנגדות, והאפוטרופוס אומר "אני לא מתערב, הבל כשיר",

אוטומטית ניתן צו. בל זה לא נוגע לחלקים האחרים של הדוח.

יש עניינים אתרים שצריך להוציא מן המערבת - אנחנו מדברים על עבירות מינהליות,

אנחנו מדברים על אפשרוח של תביעות בסדר דין מקוצר, אולי חלקן דינן יהיה דומה כדין

שטרות לביצוע, ויש עוד הרבה הצעות אחרות. זה שייך לאותם דברים שכל אחד לעצמו, אם

יועבר, יקל על המערכת. אין שום קשר בי1 זה לשוס הצעה אחרת.

בעניין בתי משפט מינהליים, כפי שהזכיר השר, באמת זה במהלך עבודה, ועל דעת

הוועדה הודעתי, שככל שזה יהיה יותר מגובש, נוכל לאמץ את זה. נדמה לי, שבעניין הזה, זה

פשוט לקחת ולעזור למערכת ולהוציא ממנה 20 אלף תיקים של פקידים וניירת, ויותר מזה,

הדבר נעשה פעמיים, בבית המשפט נפתח תיק ואצל האופוטרופוס בלאו הכי נפתח תיק - הוא

מקבל את אותה ניירת והוא פותח תיק.
בנימיו אלון
אדוני, גם העניין של בתי משפט לעניינים מינהליים לא סותר ולא מפריע לדוח.
תיאודור אור
אני לא התכוננתי לדיון פה בעניין של בתי משפט מינהליים, אבל התשובה שלנו היתה,

והתשובה בכתב. פנה אלי זמיר, תוך כדי .עבודת הוועדה. והייתי נכון להביא את זה בפני

הוועדה, והוועדה אמרה פה אחד ירוצו'.
בנימין אלון
כולל מה שמוצע שם, שהנשיא בעצמו ימנה בתוך בית המשפט המחוזי מי הם השופטים -
תיאודור אור
יש מכתב בכתב ידי, על דעת הוועדה, שאנחנו מבקשים מהם שלא יעבבו אף רגע.
דוד צוקר
בבית משפט לתביעות קטנות, בקשת השינוי של הממשלה, היא על דעתך? הסבומים?
היו"ר חנו. פורת
זאת סוגייה אחרת. יש עוד הרבה סוגיות לדעתי מאוד מרתקות. אני חושב שזאת דוגמה

קלאסית בוויכוח, תאם הולכים הדדוקטיבית או האינדוקטובית, זאת דוגמה קלאסית,

שבת אנחנו צריכיס דווקא ללכת בדרך האינדוקטיבית. הדברים לא עומדים בסתירה.
תיאודור אור
רציתי להוסיף דבר נוסף - התאמתו של האפוטרופוס הכללי לעניין. אנחנו מדברים כאן

במשרד, שעמק במאטריה הזאת עצמה. וכפי שאמרתי "על פיו נשק כל דבר". קודם כל הס

מכירים את המאטריה. אותם אנשים יעסקו באותם דבריס. מדובר במשפטנים, שאני מניח,

שחלק גדול מהם עונה על הקודיפיקציות להיות שופט, במקרה מדובר פה באפוטרופוס כללי,

שגם היה שופט. מבחינת התאמת האנשים, התאמת הגוף, נדמה לי, שהדברים מתבקשים.
היו"ר חנו פורת
אני מבקש מנילי ארד, מנכ"ל המשרד, להציג אוז הדברים בצורה יותר פרטנית. בבקשה.
נילי ארד
תודה רבה. ברכותי ליושב ראש. אנחנו, משרד המשפטים, מעוניינים מאוד בהעברת החוק

הזה, בראותנו את עצמנו כחלק מהמערכת המשפטית. השר דיבר וכבוד השופט אור דיבר, ואני

אעביר את רשות הדיבור אתר כך לפרץ סגל ולאפוטרופוס הכללי, ולכן אני אצטמצם מאוד

בדברי רק לכמה נקודות.

עניין ראשון, כפי שכבר נאמר, אנתנו - אנחנו זה האפוטרופוס הכללי לצורך העניין -

נמשיך לעשות את אותה עבודה אבל עם זאת, במשנה אחריות הואיל ועכשיו החומר יעבור



לטיפולו של האפוטרופוס הכללי ולחתימתו, מאליו ברור שאותם אנשים מומחים יעשו את

העבודה מחוך מודעות ברורה לאחריות המוטלת עליהם, תשומת לב מיוחדת לאחריות המוטלת

עליהם והכשירות הנדרשת ממילא היום בהצעת החוק, להיותם לפחות כשרים להיות שופטי

בית משפט שלום.

מתוך. שאנחנו ראינו את עצמנו כמי שבאים לבצע את החוק לכשיבשיל, ומתוך שאנחנו

סבורים באמת שאנחנו יכולים ורוצים לקלוט את המהלך הזה, שהוא לא פשוט מבחינת

ההיערכות האדמיניסטרטיבית - -
דוד צוקר
מבחינת כוח-אדם במה זה כרוך, להערכתם?
נילי ארד
מיד יאמר האפוטרופום הכללי. אני הייתי רוצה לדבר באופן קונספטואלי, בגדול. אנחנו

נערכנו בכל, נערכנו בדיור, שאנשים יבואו ויקבלו את פניהם כבבית משפט. ולא כמו היום,

בכל אחד מן המחוזות - מחוז חל-אביב, מחוז ירושלים ומחוז חיפה. ואנחנו פותחים סניף או

שלוחה של האפוטרופוס הכללי בנצרת, שלא היחה עד היום, ושראשיתה בכך שנעמוד מול בית

המשפט המחוזי בנצרת, מתוך הנחה ותקווה שחשלוחה הזאת, שמוקמת כבר, תקלוט את

הצוואות והירושות, תתרחב במידת הצורך לתת שירותים של האפוטרופוס הכללי בנצרת,

ומתוקף זה גם בצפון, בנפרד מחיפה.

אנחנו ערוכים מבתינת מחשוב כדי לקלוט באופן המסודר ביותר את כל המערכח מבית

המשפט אל תוך הפעילות של האפוטרופוס הכללי. ולצורך כך הקמנו, ועוד נשכלל, מערכת

מחשוב פרטנית לנושא הזה, דבר שהוא מאוד חשוב, בעיקר כאשר מדובר בהפקדת צוואות,

שצריך לתת לכך תשומת לב מרובה בפני עצמה. נערכנו מבחינת תקנים וכוח-אדם, גם מול

האוצר, בנושא הזה.

כך, שאנחנו למעשה אומרים "הבה ונתתיל לרוץ". עם זאת, הואיל והזמן קצר, ב-1

באפריל, כפי שמצויין בהצעת החוק, אי-אפשר יהיה לקבל, אבל בהנחה שאתם תאשרו ונמשיך

לרוץ עם החוק הזה, אנחנו ב-1 בספטמבר, בפתח שנת המשפט הבאה, נקבל ברצון ונעשה

כמיטב יכולתנו, ויכולתנו כבר הוכחה לאור זאת שביצענו את הדברים עד היום, להריץ את

המערכת הלכה למעשה. אני מאוד מקווה שגם נוכל לברך, כעבור שנה, בשנת המשפט הבאה,

על המהלך החשוב הזה, באופן שניתן לבתי המשפט למשפחה להתפנות לענייני משפחה, ולא

להעמים עליהם 20 אלף תיקים כאלה, שמבחינת המערכת 90% מהם, אפשר לומר, מיותרים.
היו"ר חנן פורת
יש לי כמה שאלות, אבל הייתי רוצה קודם שנשמע את דברי האפוטרופום הכללי.
שמואל צנר
למען ההיסטוריה, אולי כקוריוז, אני אציין שהרעיון במקורו, להעביר את סמכויות בתי

המשפט בה1צאת צווי ירושה וצווי קיום צוואה לאפוטרופוס הכללי, נאמר בשנת 988 1 על ידי

הנשיא שמגר. זה עלה אז, לפני עשר שנים, ולא התממש. הרעיון הזה שב ועלה בדיונים

שהתקיימו בוועדת השופט גורן לפני שנה וחצי בהקשר של פריסת בתי משפט לענייני משפחה.
הואיל וכל נושא הצוואות, נ
ל הליכי קיום צוואות ומתן צווי ירושה, נדונו בבתי המשפט

המחוזיים ועם הקמת בתי המשפט לענייני משפחה, הסמכויות האלה הועברו, עדיין לא

במלואן, אבל בחלקן הגדול, לבתי משפט לענייני משפחה. אז אמרו: בהזדמנות הזאת, הבה

ונעשה את הצעד הנוסף המתבקש ונעביר את הסמכויות להוצאת צווי ירושה לאפורופוס

הכללי.

צריך להבין, כפי שציין בצדק השופט אור, שמשקל גדול בעבודה שמוטלת היום על בתי

המשפט בנושא של צוואות וירושות, זאת עבודה מעין שיפוטית, זאת לא עבודה שיפוטית

פרופר. למה הכוונה? אדם מגיש צו ירושה, צו קיום צוואה, הוא מגיש זאת לבתי המשפט

המחוזיים, היום זה בתי המשפט לענייני משפחה. זאת אומרת, הפריפריה הזאת התפצלה

במידה מסויימת. הבקשה הזאת מוגשת למזכירות בית המשפט. מזכירות בית המשפט עדיין לא

עושה שום דבר, היא לא מעבירה את זה. היא מעבירה לתגובה של נציגי האפוטרופום הכללי

במחוזות שלנו. זאת אומרת, מול כל בית משפט מחוזי יש לנו מחוז שלנו שמטפל בעסק הזה.

עורכי הדין שלנו, האמונים על הנושא הזה, בודקים ורואים אם יש איזה טעם להעיר על

הבקשה, אולי הבקשה מתאימה או לא מתאימה, או להתנגד לבקשה מטעמים ציבוריים או

טעמים אחרים, מעבר להתנגדויות שיכולות להיות גם בין היורשים לבין ההתנגדויות



הפרטיות. אם יש התנגדות כזאת. ההתנגדות מוגשת לבית המשפט ובית המשפט מתבקש

להכריע בהתנגדות.

על-פי הנסיון שלנו, אנתנו מדברים על-כך ש-90% מהתיקים שמוגשים כיום לבתי

המשפט, אין בהם התנגדויות ואין צורך בהתערבויות שלנו.
דוד צוקר
90% מ-20 אלף התיקים ?
שמואל צור
צדק השופט אור כשאמר" שמערכת בתי המשפט מטפלת ב-16 אלף תיקים. יש עוד

כ-6,000-5,000 תיקים שבאים מבתי הדין הרבניים. וזה פשר ההבדל במספרים. בכל מקרה,

על-פי הנסיון שלנו - - -
בנימין אלון
אדוני, באיזה שלב מוגשת ההתנגדות?
שמואל צור
לאחר שהוגשה הבקשה לבית המשפט. הרי מה כל הרעיון? - הרעיון הוא שבמקום שכל

המסה הזאת תוגש לבתי המשפט, בתי המשפט יטפלו בהם, ובסופו של דבר בתי המשפט יטפלו

באופן ענייני רק ב-10% מהמקרים, שכל המסה המנהלית הזאת תוגש לאפוטרופום הכללי.

האפוטרופוס הכללי יתן צו ירושה וצו קיום צוואה,שיש לו תוקף שיפוטי. ניתן את זה מכות

ההסמכה שבחוק, ניתן את זה כשאין התנגדות, והעניין בכלל לא יבוא ולא ייכנם בשערי בית

המשפט, רק באותם מקרים של התנגדות, רק ב-10% מהמקרים, שבהם יש, באופן אמיתי, צורך

שבית המשפט יכריע בסכסוך. אז העניין יבוא בפני בית המשפט.
דוד צוקר
היום נידונים כולם בבית משפט לענייני משפחה?
שמואל צור
נדמה לי שכמעט כולם.
שמואל צור
הוקמו בתי משפט לענייני משפחה ברחבי הארץ. בתי המשפט האלה, עם הקמתם, הועברו

אליהם סמכויות לדון בענינים שונים שקבועים בחוק ענייני הירושה הועבדו לחלק מבתי

המשפט לענייני משפחה. בתל-אביב זה עוד לא עבר, בתל-אביב זאת המסה הגדולה. רצו

להעביר אם זה בתל-אביב עם ההעברה לאפטורופוס הכללי. זה יצטרך להמתין עד, כפי

שאנחנו מקווים, שהצעת התוק הזו תעבור.
דוד צוקר
החוק קבע שזה עובר לבית משפט לענייני משפחה, למה זה לא עבר?
שמואל צור
התוק קבע שורה ארוכה של עניינים שיועברו לבתי משפט לענייני משפחה, על-פי צווים

של שר המשפטים. הנושא הזה של ירושות וצוואות, בחלק מבתי המשפט עבר, בתל-אביב עדיין

לא עבר.
היו"ר חנן פורת
כמה זמן לוקח כיום תיק שאין לגביו שום בעיה, מבית המשפט לאפוטרופום הכללי

וחזרה עד לסיכום הדברים?
שמואל צור
מהנסיון שלנו זה לוקח חודשיים-שלושה.
היו"ר חנן פורת
ואיר זה יהיה על-פי ההליך החדש.
שמואל צור
בהליך התדש זה יכול להיות יותר מהר, כיוון שלא יהיה צורך להריץ את התיק הלוך

וחזור.
היו"ר חנן פורת
מה הערכתך?
שמואל צור
מחצית מהזמן, חודש ימים.

צריך לזכור שכל ההצעה הזאת התחילה להתגלגל לפני שנה וחצי, בקיץ 1996, מאז

התחלנו לטפל גם בצדדים המינהליים ציידו אותנו בתוספת של כוח-אדם, היתה ועדה פנים-

משרדית, שקבעה את הצרכימ, והיקצו לנו לצורך העניין הזה על-פי החלטת אותה ועדה 17.5

תקנים. תקני כוח-האדם האלה יתחלקו על פני כל המחוזות שלנו, המחוזות הגדולים יותר

יקבלו יותר. חלק מהתקנים אלה תקנים של עורכי דין, שהם מיועדים לעסוק בצד היותר

מקצועי, חלקם תקנים מינהליים. חלק מהתקנים אנחנו קיבלנו ממשרד האוצר, תלק מהתקנים

באים ממערכת בתי המשפט, שכתוצאה מזה שחלק מהנטל יוצא ממנה, אז מחצית מהתקנים

אנחנו מקבלים.

נוסף על-כך נערכנו מבחינת המחשוב, הקמנו מערכת שבימים אלה מסתיימת ותהיה

ערוכה לקלוט את הבקשות לצו ירושה. ולא פחות חשוב, נערכנו גם מבחינת הדיור בכל אחד

מהמחוזות שלנו. זאת אומרת, מקום מתאים, דלפקים מתאימים, וכל הצד הפיסי שקשור בקבלת

הקהל.

אני רוצה לציין שעל-פי החוק הזה יועבר לטיפולנו גם כל נושא הפקדת צוואות. היום

אדם שעוד לא נפטר, והוא רוצה בכך, יכול להפקיד את צוואתו בבית המשפט המחוזי, ויש על

זה הוראות חוק מה ייעשה עם הצוואה הזאת ואיך לנהוג בה. על-פי הצעת החוק, ובהסכמתנו

כמובן, אנחנו נקבל לרשותנו את כל מלאי הצוואות הקיים מבתי המשפט המחוזיים, נרוקן את

התיקים שלהם, וכמובן נקבל באופן שוטף, כך שאנחנו נהפוך גם לגוף המוסמך לקבל צוואות

מופקדות. מבחינתנו, זו כמובן תוספת עבודה, זה נטל נוסף, אבל אנחנו מקבלים את זה

בברכה, כיוון שאנחנו שמחים לחיות תלק ממערכת שמקלה על בתי המשפט.
היו"ר חנן פורת
אתה השתמשת בביטוי של עשייה מעין שיפוטית.-אני רוצה להבין את המושג הזה

מבחינה משפטית. זאת אומרת. האם במעבר הזה מבית המשפט לאפוטרופוס לא נוצר מצב,

שמבחינת ההחלטה או האינסטנציה יש כאן הורדה ברמה משפטית או פסיכולוגית?
שמואל צור
נדמה לי שהשופט אור התייחם לנקודה הזאת. מבחינת התוקף אין שום הבדל, לא

מבתינת התוקף ולא מבחינת הטיפול. אלא מאי? כשיש בקשה שאין בה התנגדות, אז קודם בדק

אותה שופט. היום יבדוק אותה הרשם, לפי הצעת החוק המוצעת, רשם שיש לו כישורים להיוח

שופט.
היו"ר חנן פורת
אני שאלתי מבחינת תוקף ההחלטה? יכול להיות שצריך, בצורה מסויימת, לתת לזה

ביטוי בהצעת החוק.
שמואל צור
על-פי החוק אין הבדל בתוקף ההחלטה.
בנימין אלון
אני מבין מה הרווח שייווצר לאזרח שלא יצטרך לרוץ למקומות שונים, ויהיה ריכוז של

הכל, אבל אמ ביו כך וביו כך מה שעז היום קורה, שאתם עושים את כל הטיפול המינהלתי

של הבדיקה, לפי בקשת בית המשפט, מה יהיה ההבדל לכם? אתם לא תצטרכו לעבוד יותר.
שמואל צור
ודאי שאנחנו נצטרך לעבוד יותר, כיווו שאנתנו נצטרך לטפל פיסית בכל התיקים שיוגשו

במישרין אלינו. ולא רק אם יש הערות - - -
בנימיו אלוו
מה העבודה הנוספת שתהיה לכם ?
שמואל צור
העניין של קבלה. כמובן, שהבדיקה מבתינה עניינית היא אותה בדיקה, במקום שנקבל

את התיק מבית המשפט, נקבל ישירות.
בנימין אלוו
כלומר. קבלת קהל. זה מה שיתווסף לכם ?
שמואל צור
קבלת קהל, פתיחת תיקים. כך אנחנו מקבלים את זה מבתי המשפט בטכניקה הרבה יותר

פשוטה. ובמובן. הבדיקה וההחלטה בתיק עצמו בסופו של דבר. קודם עשה את זה שופט,

עכשיו יעשה את זה הרשם שלנו.
נילי ארד
הצו שיינתן הוא צו שיפוטי, צו שיפוטי בעל תוקף כלפי כולי עלמא. כלומר, זו לא

החלטה מינהלית, זה גם לשאלת כבוד היושב ראש. בבחינה מעין שיפוטית. הבדיקה והפעלת

שיקול הדעת היא תפקיד אדמיניסטרטיבי, כפי שכינה אותן כבוד השופט אור, בסופו של דבר

גם השופט. כאשר האפוטרופום הכללי ביצע עבורו את בל הבדיקה, והעביר לשופט. השופט

ישב כמי שסומך את ידיו על הבדיקה האדמיניסטרטיבית שנעשתה על ידי האפוטרופום הבללי.

היום. האפוטרופום הכללי גם יבצע את הבדיקה. אבל גם יחתום, בסופו של דבר על צו

שיפוטי.
דוד צוקר
מי ערכאת ערעור?
שמואל צור
בית משפט לענייני משפחה.
נילי ארד
בכך. למעשה. מוטלת אתריות על החותם. על החשב. זו לא החלטה מינהלית, אלא

החלטה שיפוטית.
היו"ר חנן פורת
הנקודה הזאת באה לידי ביטוי בנוסח החוק?
נילי ארד
היא באה לידי ביטוי גם. בכשירות הנדרשת. ממי שמבצע את העבודה.
היו"ר חנן פורת
את הנקודה הזאת נצטרך עוד לברר. אני רוצח לתת את רשות הדיבור לדיר פרץ סגל,

שאני מבין, עמד על האובניים כמיילד החוק הזה בלידה מאוד מאוד ארובה.
פרץ סגל
הצעת החוק הזאת, למעשה, התגבשה בעקבות חוק בתי משפט לענייני משפחה. הוא

הרקע שהביא להקמת אותה ועדה בראשות כבוד השופט. אורי גורן, שהמליצה את אותה

המלצה להבנת הצעת התוק הממשלתית, שלאחר מבן נכללה, מבחינת הקונספציה שלח, בוועדה

של כבוד השופט אור.

בדנו בחוק בית המשפט לענייני משפחה היתה צריכה להתקבל הכרעה האמ אנחנו

מחליטים להשאיר את ענייני המשפחה, כולל ענייני הירושה, בבית המשפט המחוזי או

להעביר אותמ לבית משפט השלום. ההחלטה, שהתקבלה בחוק, היתה באמת להעביר את בל

הנושאים לבית משפט השלום, ולא להשאיר אותם בבית המשפט המחוזי. דבר, שבסופו של

דבר, היום אנחנו רואים כחלק מהקונספציה הכללית של שינוי מערכת בתי המשפט.

במסגרת חוק בית המשפט לענייני משפחה נקבע שכל הבקשות לענייני ירושה יוגשו

לבתי משפט שלום, וזאת כדי שבתי המשפט לענייני משפחה לא יצטרכו לעסוק באותה כמות

גדולה של תיקים, שבהם בדרך כלל לא נדרשת עבודה משפטית. חשבנו שהמערכת החדשה

הזאת צריכה להתרכז באמת בעניינים תוכניים של ענייני משפחה, ולכן לא רצינו להעמיס

עליה. גם מבחינה הכמות, אבל גם מבחינת אופי הפעילות בה, את נושא הירושה - צווי ירושה

וצווי קיום צוואה.

לכן, חוק בית המשפט לענייני משפחה, עד לתיקון שכבר נעשה, כשהתחלנו לדון בוועדה

בחוק הזה, מתבצע בפועל, עד היום, במחוזות הדרום, וכמדומני שגם בצפון. כלומר, בתי

משפט השלום מקבלים את הבקשות לצווי ירושה וצווי קיום צוואה, וכאשר מוגשת התנגדות

זה מועבר לבתי משפט לענייני משפחה. אבל המסה הגדולה של התיקים היא במחוז תל-אביב,

אני לא יודע אם 80% או אפילו יותר מזה. שם, באשר מערכת בתי המשפט באה לבדוק איך

אנחנו מיישמים את זה, נשיא בית משפט תל-אביב, הנשיא ארבל, אמר שיהיה קושי רב מבחינת

ניהול הדברים, בדרך שהוצעה בחוק.

בעקבות זאת הוקמה ועדת גורן, שבמסגרת הדיון שלה איך לבצע אח הדברים, היא גם

מצאה את האיזון הנכון, על ידי כך שהיא סברה שזה יעבור לבתי משפט השלום,

אלא נעביד את זה לאפוטרופוס הכללי. כלומר, מבחינת הקונספציה של חוק הירושה, היא

עדיין תולדה של בית המשפט לענייני משפחה. ואנחנו רואים את זה היום בחלק מהקונספציה

הכוללת.
דוד צוקר
אגב, נשארו בבתי המשפט לענייני משפחה עוד נושאיים מינהליים?
פרץ סגל
מה הכוונה לנושאים מינהליים?
דוד צוקר
יש עוד נושאים כדוגמת הנושא הזה?
אורי צפת
יש, בהחלט. למשל, כאשר בתי משפט מבצעים פעולות לא שיפוטיות. למשל, מדי יום

ביומו מגיעים לכל שופט בית משפט לענייני משפחה חמישה-שישה תיקים של אישורי הסכם

גירושיו. זאת פעולה מינהלית גרידא. ויש שופטים שמאשרים את זח מיד וזה עובר הלאה.

באותה מידה אתה יכול לחגיד גם כן, נעביר את זה למערכת אחרת.
דוד צוקר
לזה החכוונתי. למה את זה אנחנו לא מציעים להעביר לסמכות אחרת.
אורי צפת
יש גם אישור בוררות, למשל,
דוד צוקר
התשובה היא ברורה, בי אם איו שום קונספציה בללית, ואנחנו מנהלים דיון על קטע

מתוך כלל התמונה.
פרץ סגל
במסגרת חוק בית המשפט לענייני משפחה אני רוצה להזכיר שקבענו, שעניין של אישור

הסבם גירושין יפסיק להיות אישור, אלא הוא הפך להיות פסק-דין, בי לפני בן היו חילוקי

דיעות איך לפרש אח המצב לפי חוק יחסי ממון. בחוק בית המשפט לענייני משפחה תיקנו את

זה וקבענו שאישור הסבם גירושין דינו - פסק-דין.
דוד צוקר
צו ירושה זה לא פסק-דין?
אורי צפת
זו עבודה מינהלית שגוזלת שעה בבוקר מהשופט. שעה שלמה מזמן שיפוטי מתבזבז.

השופט מתחיל לעבוד בשעה 09:30 עד אז הוא רק חתם על אישורי הסכם ונתן להם תוקף של

צווים.
פרץ סגל
ההבדל הוא שבהסכמי גירושין יש גם קטינים במקרים רבים. בבל זאת יש הבדל אם

מדובר בממון בענייני משפחה, או כאשר מדובר באחזקת ילדים, שזה חלק מההסבם או דברים

אחרים. לפי תקנות בית המשפט לענייני משפחה, בפי שבאות לידי ביטוי בתקנות סדר הדין

האזרחי, כאשר מדובר בהסכם שנוגע לקטינים. הרי שבית המשפט לא יאשר באופן אוטומטי

את הדבר הזה, הוא יפנה את זה ליחידת הסיוע, בדי לקבל את חוות-דעתה, וזאת המערבת

בולה, משום ששם אנחנו רוצים שבית המשפט לא יראה את זה, בפי שאולי זה מצטייר

מדבריך, באישור של הסבם גרידא, אלא באמת שבית המשפט יעשה ביקורת מסויימת, בדי

לראות האח באמת לא נפגעים עניינים מסויימים.
היו"ר חנן פורת
אני מבין שסיימת.
פרץ סגל
אני מובן להמשיך הלאה ולפרט את העקרונות של הצעת החוק.
היו"ר חנן פורת
מיד נגיע לזה. אבל ברשותך, אני רוצה לאפשר ליועץ המשפטי של הוועדה. שלמה שהם,

שיחד התחבטנו בהבנה לקראת הישיבה הזאת, על הלבטים שלו בעניין, שיביע את התייחסותו.

בבקשה.
שלמה שהם
אני רוצה להרים איזו גלימה, במסגרת המעבר מגלימת השופט לגלימת הרשות המבצעת,

גם גלימה מאיזה קונספט בסיסי שצריך לראות אותו. כשמדברים על חיסכון בזמן שיפוטי,

רבותי, במיוחד בשאמר השופט אור ש-90% מן הצווים הם צווים שמגיעים מובנים, והזמן

השיפוטי שהושקעו בהם הוא זמן שיפוטי מועט זאת אומרת, החיסכון בזמן שיפוטי במעבר הזה

הוא מאוד מאוד מצומצס, משום שהזמן השיפוטי ששופטים היום מקדישים, אליבא דבול

הטוענים. אם אפשר רק לביקורת. של המסמכים האלה, לקריאת המסמבים האלה, ולא על

סבסוך, הוא מאוד מאוד מצומצם. זה דבר ראשון.

אלא מאי? יש פה בעיה אדמיניסטירבית ונאמר אותה ברור, שבעיקרה היא בעיה

בבית משפט לעניני משפחה בתל-אביב, לקבל את המסה של התיקים האלה והאדמיניסטרציה

שלו. זאת העילה העיקרית, אבל לא רק שם.



את סעיף 66 לחוק הירושה שאומר "הצהרת בית משפט", והוא אומר שבית המשפט רשאי

להצהיר על זבויות היורשים. רבותי. הצהרה על זכויות. כולנו יודעים שלמרות שהיא הצהרה

ואיננה הכרעה בסכסוך, המשמעות שלה היא משמעות משפטית וחברתית עצומה ועמוקה

ביותר, במיוחד בנושאים האלה של ירושות. לפי השקפת עולמי לפחות, כאשר אדם, מתו מוטל

לפניו, ולפעמים הוא מקבל הכרעה בזכויות, ויש הרבה מאוד רגשות שקשורים לנושאים

הכלכליים האלה שתלויים בהם. קודם כל, צריך לומר את הדברים ברור. אנחנו כרגע מנסים

להעביר סמכות, שהיא סמכות עם משמעות, בעיני, חברתית רצינית ביותר, מן הרשות השופטת

אל הרשות המבצעת. כך נראית הצעת החוק וכן צריך לומר אותה.

כמי שהיה חלק מהמערכת השיפוטית ברור לי גם הרצון של המערכת השיפוטית להוריד

מעצמה את החלק האדמיניסטרטיבי הזה מכל הסיבות שיש.
בנימיו אלוו
אני רוצה להבין נקודה חשובה מאוד. אנחנו כל הזמן עוסקים באותם 90%, שאנחנו

רואים בזה חיסכון זמן אדמיניסטרטיבי. באותם 10% שיש בירור משפטי--
שלמה שהם
בלאו הכי זה חוזר לבית משפט.
בנימין אלון
--הבירור המשפטי הזה ייעשה ברמה של בית משפט לענייני משפחה. אני רוצה לדעת,

אם יהיה בירור רציני, כדי להגיע לבית המשפט המחוזי. אני אצטרר רשות ערעור?
שר המשפטים צחי הנגבי
ערעור בזכות.
בנימיו אלון
ברמה של ערעור נוסף שקודם היתה לי?
שמואל צור
ברשות.
פרץ סגל
זה גם המצב היום. היום, אפשר לערער לבית המשפט המחוזי, וברשות - לבית משפט

עליון. מבחינה זו החוק לא משתנה.
שר ה1זשפטי11 צחי הנגבי
יש הרבה בקשות לערכאה שנייה?
שמואל צור
יש ערעורים בזכות.
שר המשפטים צחי הנגבי
לבית המשפט העליון?
שמואל צור
מעט.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה ששלמה שהם ישלים את דבריו.
שלמה שהם
אמרנו דברימ בישיבה הקודמת. אני רוצה לומר אותמ ברור, גמ מן הבחינה הציבורית

כיצד הדברים נראים. בעיני, קיים קושי רב, כאשר באמת נוצר סכסוך, שאותו גוף שהיה עד

עכשיו הגוף השיפוטי או המעין שיפוטי - אתם אמרתם שזה גוף שיפוטי - הוא למעשה הופך

להיות צד, והוא מייצג אינטרסים מסויימים בפני בית המשפט. ואלה הדברים, כבוד הרב

אלון, שבעיני הם חשובים. זאת אומרת, דברים שצריך לומר אותם והם נוגעים לגופו של

עניין.

אני אומר בגלוי. בהחלט על בשרי תשתי את תעומם בבתי המשפט, ויחד התחבטנו. בסוף

הישיבה האחרונה, לפתות יושב ראש הוועדה דאז הרגיש שקשה מאוד לקדם את הדברים

האלה. אנחנו בהחלט סבורים, אני כיועץ וודאי חברי הכנסת שמכריעים בנושא הזה, שצריך

למצוא דרך איך להקל, גם מבחינה אדמיניסטרטיבית, על מערכת בתי המשפט. עיקר החיסכון,

שצריך להיות כמובן, הוא בזמן שיפוטי ולא באדמיניסטרציה. פה מדובר בעיקר

באדמיניסטרציה, צריך גם את זה לומר.

חבר הכנסת אלון, שאלת את מר צור, וצדקת בשאלת. כי לכאורה ברגע, שהם ממשיכים

לטפל בכל הביורוקרטיה גם הלאה, החלק שייתווסף להם, אותו חלק שהוא מעין שיפוטי, לא

בטות שהוא ידרוש מתם זמן רב יותר. לגופו של עניין, תשבנו איך בכל זאת אפשר לעשות

זאת. אם באמת מערכת המשפט לא מוכנה ודיברתי עם השופט בודסקי לפני כן ועם הנשיא
ברק - היא אומרת
תשוב לי את הדבר הזה להוציא ממני. לכן סברתי שהדרך היחידה, גם

מבחינה ציבורית וגם מבחינה חברתית. וגם על מנת שלא יופיע אותו גוף כמי שמצהיר על

זכויות ואחר כך טוען לגבי אותן זכויות שהוא הצהיר לגביהן. אני כבר לא מדבר על ניגוד

העניינים במקרים ספציפיים. קטנים מאד אמנם, אבל עצם העניין שגוף מצהיר על זכויות,

וחרי שהוא הצהיר על זכויות, הוא מופיע ומייצג צד בנושא הזכויות האלה, הדבר מעורר

שאלה.

לכן סברתי שהדרך היחידה, אם בכל זאת רוצים ללכת לשינוי האדמיניסטרטיבי הזה,

היא,-שיהיו רשמים של בית משפט זאת אומרת שאותו רשם שמציעים אותו להיה מקביל גם

בסמכות וגם במעמד, לרשם של בית משפט.
דוד צוקר
כלומר, להשאיר את זה במערכת בתי המשפט?
שלמה שהם
מלכתחילה הייתי אומר להשאיר את זה במערכת בתי המשפט. אבל כיוון שכבר דיברנו,

ואנשים התנגדו. ולא הסכימו להשאיר את זה בתוך המערכת - - -
בנימין אלוו
לפחות שהאפוטרופום צריך להיות קודם כל רשם.
שלמה שחם
אותם אנשים, זה לא חייב להיות האפוטרופוס. מדובר בחמישה תקנים, רבותי, אשר יתנו

את הצווים השיפוטיים האלה, שיהיו רשמים של בית משפט.
דוד צוקר
איפה הם יהיו?
שלמה שהם
שוב, מלכתחילה סברתי שצריך היה להשאיר את זה בתוך המערכת, ואת התקנים להעביר

לתוך המערכת, ולפתור את העניין הזה כך. כי הנושא בעיקרו הוא אדמיניסטרטיבי, וצריך

לומר את זה. ואותם חמישה רשמים שיחתמו על זה פה, יחתמו על זה שם. אבל אם חברי אמרו

שצריך להעביר את זה, אז בבקשה. אבל, כמו שיש מפקח על רישום מקרקעין, שהוא שופט של

בית משפט שלוט בסמכות, או כמו שיש אנשים אתרים שהם לכאורה יושבים ברשות המבצעת,

אבל הם בעלי סמכות שיפוטית. הייתי מציע לפחוס את הדבר הזה - שיהיה מעמד של רשם של

בית משפט שלום, סמכות של בית משפט-שלום.
היו"ר חנן פורת
כדי להשלים את התמונה אני רוצה לבקש נזהרב אלי בן-דהן, שיציג את הדברים האלה

גם מזווית הראייה של בית הדין הרבני. בבקשה.
אלי בו-דהו
הגרסה הראשונה, אם אפשר לומר כך, של החוק, היתה אסורה לחול גם על בתי הדין

הרבניים. אנחנו התנגדנו לכך.
פרץ סגל
לא רק בתי הדיו הרבניים, אלא כל בתי הדין הדתיים.
אלי בו-דהו
אנחנו התנגדנו לכך. ובאמת, ועדת שרים לתקיקה קיבלה את התנגדותנו וגם את הירידה

מהרעיון הנוסף, שכל בקשה תועבר באופן ישיר לאפוטרופום הכללי, ולאחר מכן שם יצהיר כל
אחד לאן הוא רוצה ללכת
האם להישאר באפוטרופוס הכללי או לחזור חזרה לבית הדין

הרבני.

אם מותר לי לומר, נדמה לי, שסר הכל התוק הזה עבר בקריאה ראשונה די בתמיכה שלי.

ופרץ סגל יודע, ששר המשפטים בנאומו, כאשר הוא העביר את החוק בקריאה ראשונה,

הסיעות הדתיות פנו אלי לשאול האם לתמוך או לא לתמוך, ואני הצעתי כן לתמוך.

אבל, יש לי כאן הסתייגות. במצב. בפי שהחוק כרגע, אני אתנגד לו, אלא אם כן אנחנו

נכניס תיקון, ואני רוצה לומר למה אני מתכוון. סך הכל, כפי שאמר דיר סגל, החוק הזה נגזר

מחוק בתי משפט לענייני משפחה. כאשר דיברו איתנו על כך שהולכים להקים בתי משפט
לענייני משפתה, אמרו
סך הכל אנחנו הולכים לייעל את המערכת האזרתית, אין בה נגיעה

לבתי הדין הרבניים, בתי הדין הרבניים לא ייפגעו.

יותר מזה, השר ליבאי בזמנו בא ואמר "כל מה שבתי המשפט לענייני משפחה יקבלו, גס

בתי הדין הרבניים יקבלו'. הוא התכוון ליחידות הסיוע, וכהנה וכהנה דברים נוספים. שום

דבר לא התקיים. היום, בבתי הדין הרבניים אין יחידות סיוע, ומה שיותר תמור - - -
דוד צוקר
זה לא הובטח.
אלי בו-דהו
אתה לא היית בישיבה שהתקיימה בין השר ליבאי לבין הרבנים הראשיים, לא אמרתי

כאן. דבר נוסף, סך הכל התברר ששופטים בבתי משפט לענייני משפחה פירשו את החוק

לתיקון חוק לענייני משפחה בצורה כזאת, באופן גורף, שבא לתקן באופן מהותי ולשנות

באופן מהותי את מערכת היחסים בין בתי הדין לבתי המשפט. אני חושב, שגם הוועדה הזאת

לא התכוונה לכך. אני אתן את הדוגמה האחרונה, והזכרתי אותה קודם, הדוגמה שהיא

החמורה ביותר. יש שופט בבית משפט לענייני משפחה שהחליט שכל מושג הבריכה התבטל

מהעולם. אפילו הנשיא ברק, בפסק דין בבלי המפורסם, לא חשב ולא מצא לנכון לחשוב שזאת

השיטה המשפטית הנכונה ולא פסק כך. ושופט בבית משפט לענייני משפחה, עס כל הכבוד,

נותן כאלה פסקי דין. הוא כותב בפסק הדין -החוק לבית משפט לענייני משפחה שינה באופן

מהותי את מערכת היחסיס בין המערכות השיפוטיות". מה שאני חושב, שגם הוועדה הזאת לא

התכוונה לזה.
שמואל צור
לשם כך יש ערכאת ערעור.
אלי בן-דהו
בסכסוך בין בעל לאישה, אני. מעריך שהם יגמרו את העניין אחרי פסק הדין הזה, ופסק

הדין הזה יישאר כאות קלון, לדעתי. בספר הפסיקה של בתי המשפט. הרי איש לא יערער.
שמואל צור
איו לזה תוקף מחייב.
אלי בן-דהן
פסק הדין הזה הוא פסק דין חמור, כי הוא משנה באופו מהותי את מערכת היחסיס.
דוד צוקר
מה ששמואל צור אומר לך, שאיו לזה תוקף מחייב, זה רק בתיק הספציפי הזה.
אלי בן-דהן
קודם כל את פסק הדיו הזה הוא כבר נתן בשני תיקים, והוא יתו עוד, ושופטים אחרים

ילמדו ממנ1. אני אומר את זה כמי שתמך בחוק הזה. ואתם יודעים שהייתי כאן הרבה, ותמכתי

בענייו, ואני חושב שגם היחה לי יד בזה שהחוק הזה עבר ויכולתי להתנגד, יכולנו לעשות

רעש גדול והחוק הזה לא היה עובר אבל התברר למפריע שהדברים הם לא כל כך חלקים. לכו

אני בא עכשיו לנושא חוק הירושה.

מבדיקה שעשיחי התברר לי, שמרגע שהחוק עבר בקריאה ראשונה, כפי שהסביר כבוד

השופט אור, הפרוצדורה היום היא, שכאשר מוגשת בקשה לצו ירושה בבית הדין הרבני, בית

הדין הרבני מעביר העתק מהבקשה לאפוטרופוס הכללי כדי שיבדוק את הבדיקות שלו, והוא

מחזיר תשובה האם הוא מחליט להתערב או לא. התברר לי, שבשנה האחרונה, משו הזמו

שהבדיקות האלה אורכות גדל במקומות מסויימים פי שתיים, פי שלוש ופי ארבע. הוא התארך

אצל האפוטרופוס הכללי.

להערכתי, אם החוק הזה יעבור כמו שהוא, והאפוטרופוס הכללי יטפל גם בצווי ירושה

של בתי המשפט, אין לי ספק, שכל הבקשות של בתי הדין הרבניים יוזנחו - - -
שמואל צור
למה?
אלי בן-דהן
כי יהיה עומם יותר גדול.
שמואל צור
על יסוד מה אתה אומר את זה?
דוד צוקר
למה אתה חושב שיעכבו דווקא את שלכם?
אלי בו-דהו
כי אין ספק שהוא מטפל במי שבא בפניו. 8,000 האיש, שבאים לבתי הדין הרבניים כל

שנה - הם יגישו את הבקשה בבית הדי1 הרבני. הפקידים בבית הדיו הרבני מעבירים את

הבקשה לאפוטרופוס הכללי, הוא יטפל במי שעומד לפניו וצועק, לא במי שלא נמצא לפניו.

כדי שאנחנו נוכל לחיות בשקט עם החוק הזה, אני מבקש שייכנס סעיף לחוק,

שהאפוטרופוס הכללי יהיה חייב להשיב תוך עשרה ימים לבקשות של בתי הדין הרבניים. אם

עברוי עשרה ימים והוא לא השיב בית הדין יהיה מוסמך להוציא צו ירושה, גם ללא קבלת

תשובתו של האפוטרופוס הכללי.

אם, אכן, אנחנו מעוניינים לייעל את המערכת ולתת שירות טוב לאזרח, דעו לכם,

שמבחינת בתי הדין הרבניימ, אנחנו מסוגלים להוציא צו ירושה תוך 15 יום, מהיום שאדם

הגיש בקשה. מי שמעכב, זה האפוטרופוס הכללי בלבד, אין ספק. יותר מזה, דעו לכס,

ששופטים, אפילו שופט עליון ושופטים מחוזיים רבים, כשהם נזקקו להוציא צווי ירושה, הם

באו לבתי הדין הרבניים. כי הם אמרו 'אנחנו יודעים שבתי הדין הרבניים יותר יעילים ויותר

זריזים". זאת עובדה מוכחת, אפשר לשאול כל אחד. בשנה האחרונה משך הזמן גדל מאוד. אם



פעם היו משיבים תשובה תוך שבועיים שלושה או חודש, היום לוקח חודשים עד שמקבלים

תשובה.
היו"ר חנן פורת
שמענו את דבריו של הרב אלי בן-דהן. השופט תיאודור אור מסר לי שהוא חייב לצאת

לפגישה דחופה, או אני אבקש ממנו, בבקשתו, שיעיר את הערותיו. ומיד אחר כך נמשיך את

הדיון.
תיאודור אור
יש לי שתי הערות קצרות. בעניין הדברים שאמר היועץ המשפטי של הוועדה לגבי

החשיבות החברתית וכן הלאה. אנחנו צריבים לזכור, שכל זמן שאיו התנגדות והתערבות

אפוטרופוס אנחנו עוסקים במקרה רגיל, שאין עליו שום חולק. כל דבר שעוסקים בו יש לו

איזו השלכה חברתית. אבל מדובר בצו שבאופין הוא הצהרתי - האבא נפטר, אלה היורשים,

אין שונן התנגדות. לגבי העניין הזה, אני לא רואה למה רשם ירושות לא יוכל לעשות זאת,

למה צריך את הכותרת של רשם בית מש3ט. על-פי חוקים שונים רשמים הם סמכויות, אפילו

שיפוטיות, כך רשם החברות וכך רשם הפטנטים, כך רשם המפלגות - לא כל דבר שצריך שיקול

דעת חייב להגיע לשופט שהתמנה. במקרה שלנו, אפילו אין בעיה של שיקול דעת. כי בכל

רגע שנכנס עניין של שיקול דעת, ייתר על כן, ניתן צו ירושה, ומישהו מתעורר מאוחר יותר

והיפנה פנייה, הוא יבוא לבית משפט. לכן אני לא רואה את הצורך של האנדרוגינוס הזה.

למה צריך שיישב שם רשם של בית המשפט? העניין הזה לא מובן לי.

גם עניין ניגוד העניינים. שאתה מדבר עליו. צו ירושה ניתן, כשבמפורש ברור שאין שום

ניגוד עניינים, במובן הזה שאין שום מתנגד. הוא את שלו בדק, ולפי דעתו צריך לתת צו

ירושה. מחר יתעורר איזה יורש או מישהו, והעניין יבוא לבית משפט. זה עניין חדש,

שהאפוטרופוס הכללי לא דן בו והוא לא התייחס אליו בשלב הזה, הוא יצטרך להתייחס, הוא

יופיע לדין. על בל פנים, הוא לא יצטרך להתמודד עם עצמו, כפי שניסית להציג זאת, כי

בשלב הראשון, אני לא רוצה לפגוע - אבל כינית אותו כפקיד שחותס - הוא לא עושה שום

תפקיד שיפוטי, ברגע שהוא מתחיל לעשות תפקיד שיפוטי, אז הוא צד. ודאי לא יהיה אותו

רשס שיופיע, זו תהיה מחלקה אחרת אצל האפוטרופוס הכללי, שהיא מרכזת את העניין.

הגיעה התנגדות באיחור, אנחנו נבדוק אותה. אם תהיה התנגדות לפני שאותו רשם ישב על

אותו פסק דין, אז הוא בכלל לא צד בעניין, הוא עדיין לא החליט שום דבר. אם היא תבוא

לאחר מכן, אז זה לא דבר שהיה בפניו, זה לא יכול להיות דבר שהיה בפניו. זה חשש שאפשר

לבנות אותו, אבל הוא לא חשש ממשי בשטח.
דוד צוקר
השופט אור, אם אתה אומר שרוב התיקים הם באמת נטולי שיקול דעת שיפוטי, אני אומר

טכניים, אז אי-אפשר לבוא בשם טענה של הקלה מעומס על בתי המשפט.
תיאודור אור
קודם כל, כשאנחנו מדברים על עומס על בית משפט, אנחנו לא מדברים רק על השופטים.

אבל פרט לכך, שופט אחראי, אז הוא לא בודק ולא שולח חוקרים, אבל הוא רוצה לדעת על

מה הוא חותם. הוא לוקח תיק ומסתכל עליו ועובר עליו, כשזה לא נחוץ, כי כבר עברו על זה.

אני לא רואה לנגד עיני איזה שופט שחותם בלי שהוא יודע על מה הוא חותם. אז מעסיקים

אותו בעבודה טכנית. צריך לזכור, שאנחנו עוסקים פה בסוג תביעות, שיש לנו צפי מה יהיה.

זה פונקציה של האוכלוסייה, ככל שהאוכלוסייה גדלה - נפטרים יותר, וזה יכול להיות רק

בטור עולה, כל זמן שהאוכלוסייה בארץ תגדל. היום אנחנו מדברים על 16 אלף, בעוד איקס

שנים זה יהיה 20 אלף ו-25 אלף, וזה מיותר.
היו"ר חנן פורת
יש פה גם עניין של אדמיניסטרציה. הוא צריך לקבוע זמן ומועד לבואם של האנשים.
תיאודור אור
רציתי להעיר הערה נוספת על מה שנאמר פה על ידי מר בן-דהן. המדובר הוא שבתי

הדין הרבניים יכולים תוך עשרה ימים, לדעתי כל בית משפט יכול תוך התקופה של זמן

הפרסום. התקנות נותנות לאפוטרופוס הכללי 75 ימים, וזה לא במקרה. אם הוא יכול לגמור

קודם את הבדיקה - יגיש קודם. אבל הרעיון הוא שצריך לבדוק שמא יש איזה דפקט: נותנים

לו אורכה סבירה. בעשרה ימים אי-אפשר לברר את הכתובת אפילו, אז נותנים אורכה סבירה

לבדוק. לחתום על זה אין בעיה, גם בבית המשפט זו לא בעיה. ביומ שהגשת את זה יכול



להיות צו מצורף לתיק, והשופט יחתום. אבל צריך לחכות לפרסומים, שמא יבואו מתנגדים,

וזת לוקת זמן עד שמפורסם ואחר בך נוחנים לאפוטרופוס זמן סביר לבדוק. בדרך בלל הוא לא

ממצה את 75 הימים. לפעמים יש בעיה, אז הוא נאלץ.
אלי בן-דה1
הזמן קפץ בשנה האחרונה למימדים שלא היינו רגילים אליהם. את זה אני אומר "צריך

לבדוק'.
תיאודור אור
רציתי להזביר עוד דוגמה אחת, זה אומנם שטח אחר, ואני לא משווה את זה לנושא

שלפנינו, אבל כך עובד מקצוע השטרות, שלדעתי צריך להרחיב אותו לבמה נושאימ. מה קורה

שם? -מדובר בסבסוך, לכאורה אמיתי, אבל האיש לא מתנגד. זה מגיע להרצאה לפועל, ו-90%

אחוזים של התיקים ממשיכים לרוץ בהוצאה לפועל. קם נזישהו, מגיעים לשוטר, הוא הדין

באן. נדמה לי, שקל מאוד להגיע ולשכנע, שמצד אחד זה חיסכון, אף אחד לא נפגע. אני אומר

את זח באחריות. לו הייתי חושב שמתדיינים נפגעים לא הייתי נותן את ידי לבך, אף אחד לא

נפגע, ונדמה לי שהגיעה השעה.
בנימין אלון
היום זה אמור להיות מאושר לקריאה שנייה ושלישית?
היו"ר חנן פורת
אני אומר אחר בך איך אני מציע לגלגל את הדברים, גם שמענו כאן במה הערות שצריך

להתמודד איתן, בולל ההערה של הרב אלי אלי ב1-דה1. שלמה שהם, בבקשה.
שלמה שהמ
צריך לזכור שהבסיס הוא של משהו שהיה עד היום צו שיפוטי, שהציבור ראה בו צו

שיפוטי" ששופט היה חתום עליז. ויש משמעות לעובדה ששופט חתום עליו - זה עובר לרשות

המבצעת. זה דבר ראשון.

לגבי השאלה של ניגוד עניינים. חזקה על אנשי האפוטרופוס שאני לא חושש חלילה,

זאת לא השאלה. אני מדבר פה על האספקט של מראית.פני הצדק, כלומר, איך זה נראה בלפי

חוץ. הרשם לא ידון בזה, אבל אותו גוף שחתם על צו הירושה ונתן הצהרה על הזכויות, הרי

יש לנו פסקי דין הצהרתיים שמצהירים על זכויות, ונעזוב את העניין של ההצהרות, אבל יש

סיטואציות שהוא הצהיר על זבויות, ואותו גוף היום מביא את זה לבית משפט וטוען, אומנם

מישהו אחד בגוף הזה, אבל טוען טענות מסוימות לאותו עניין.
היו"ר חנן פורת
כשהתגלה דבר חדש, שלא היה לפני כן.
שלמה שהם
אבל אותו גוף הופך פתאום להיות צד. דיבר בבוד השופט אור על נושא ההוצאה לפועל.

למשל, אם אני אביא את זה עד אבסורד, לא פעם גם כששופט חותם על תעודת מאסר בהוצאה

לפועל, לפי הדברים שאמרת, עדייו אין סכסוך, עדיין איו התנגדות, עדייו החייב לא מגיע.

וגם אז, דרך אגב, כפי שאנחנו יודעים, לצערנו, השופטים חותמים על הדברים האלה לפעמים

בדבר שבשגרה, בי הם מקבלים במות גדולה. היום זה בבר השתנה. זאת אומרת, יש פה שאלה

של מראית העין מעבר לעניין עצמו. ואני חושש לעניין שיש פה מראית עין, שצו שמכריז על

זבויות יוצא החוצה עם חותמת של אדם שהוא איננו שופט או של אדם שמקביל מבחינת מעמד

של שופט.
תיאודור אור
יהיה רשם ירושות.
היו"ר חנן פורת
כולנו מבינים את ההיבטים השונים של העניין, והשאלה היא באמת מה סדר העדיפויות

פה. אני רוצה להודות לשופט אור. כמובן, אני רוצה להודות לשר המשפטים. כיווו שאתם



אמורים לצאת, ואנחנו נמשיך את הדיון כאן, אני מוכרת לומר, כבר עכשיו, שנראה לי על רקע

חלק מן ההערות שנשמעו כאן, ועדיין לא הגענו לפרטי הדברים, שיקשה עלינו לסכם ולהביא

את הדברים להצבעה לקריאה שנייה ושלישית. אם נוכל להגיע למצב שבו יהיה סיכום

עקרוני, לאחר מכן נעצב איזו ועדת ניסום שתיכנס לפרטי הדברים, כדי שנוכל להביא את זה

בפעם נוספת להחלטה. ואני, כמובן, מתכוון, שאותו עינוי דין, שאנחנו מדברים פה עליו, לא

יהיה ככל האפשר פה בוועדה.
דוד צ וקר
אדוני היושב ראש, כל עוד השר כאן, אני תוזר על מה שאמרתי בהתחלה. למרות שאני

בעיקרון חומך בחוק, אני אנסה שהחוק לא יעבור, עד שלא יהיה פה לוח זמנים לדיון בדוח

ועדת אור. לא ייתכן שהכנסת תהיה כלי שרת, בלי שאנחנו יודעים מה אנחנו משרתים.
היו"ר חנן פורת
אני, הניצב כאן לפניך, כיושב ראש הוועדה, מבטיח לך, לא בשל קריאה כפייחית שלך -
דוד צוקר
זה לכבודך ולכבוד הוועדה.
היו"ר חנן פורת
לא כהתניה. לי יש עניין רב, בגלל העניין של עינוי הדין שעליו דיברנו, לזרז את זה

ככל האפשר.
דוד צוקר
פה, אגב, אין עינוי דין. תשכח מכל העניין. חבל להשתמש במושג הזה. מערכת בתי

המשפט היא יצרנית סדרתית של עינויי דין. לא בנזקרים האלה.
היו"ר חנן פורת
סליחה, ברגע שמערכת בית המשפט לענייני משפחה - - -
דוד צוקר
אל תשתמש בטיעון הזה, יש טיעונים טובים אחרים להעביר את החוק הזה.
היו"ר חנן פורת
תקשיב. אני מבין את הדברים. הבעיה היא לא רק הנושא הזה של הירושה עצמה, כי

ברגע שהמערכת סתומה, נוצר בתוצאה מזה מצב. שהמערכת עצמה לא מתפקדת גם בדברים

אתרים, הרי יש מין סירקולציה.
דוד צוקר
אני פשוט מציע לך שהכנסת תהיה שותפה לעיצוב הרפורמה בבתי המשפט.
שר המשפטים צחי הנגבי
חבר הכנסת דדי צוקר, אין בעיה עם מה שאתה מבקש, כי לוח הזמנים הוא די ברור.

אנחנו, תוך חודשים ספורים, מסיימים להכין, ונביא לוועדה את התרגום המעשי של דוח ועדת

אור לשפת התקיקה.
דוד צוקר
זה בשבילי לא לוח זמנים, ואני מציע שעד אז הכנסת לא תחוקק שום דבר, פן הדבר

יסתור את מה שוועדת אור מציעה. לא עובדים בצורה מקוטעת. אנחנו עובדים על טלאים, חבר

הכנסת חנן פורת. אם כבוד הוועדה חשוב לך, ואתה רוצה שהכנסת תהיה שותפה ברפורמה - -
היו"ר חנן פורת
כבוד הוועדה חשוב לי, אבל יותר חשוב לי הביצוע של המערכת, ואני, כמי שקורא את

התמונה בכללותה, חושב שבעניין הזה אתה מתעקש במקום שהוא לא המרכזי.

אני מודה לכם מאוד.

(שר המשפטים, צחי הנגבי והשופט תיאודור אור יצאו מהישיבה)
היו"ר חנן פורת
ואני רוצה לבקש מעורך דין אורי צפת, שאני מביו שגם אמר דברים נוקבים מאוד בדיון

הקודם שהיה, להביע אה דעתו.
אורי צפת
ברשותך וברשות חברי הוועדה, נראה לי שאני כאן היחיד שבא מהשטח, ואני זה שעומד .

בתור באפוטרופום הכללי.
שמואל צור
גם אנחנו שטח.
אורי צפת
אני הצד השני של השטח. אני זה שמקבל את השירות. כאשר אדם מגיש בקשה לצו

ירושה לוקח בדיוק שלושה ימים עד שזה מתפרסם בעיתון, ומי שעושה את זה, זה בית המשפט.

ויעידו על-כך חברי. אחר כך זה נחקע 75 יום באפוטרופום הכללי. יש שלט גדול במזכירות

בית המשפט, ''רק אחרי 75 יום אתם יכולים לנדנד לאפוטרופוס הכללי", כך כתוב, 'נא לא

לצלצל קודם", אז מה שאמר הרב בן-דהן צודק.

בקשות לצווי ירושה נתקעים באפוטרופוס הכללי,ואני לא מאשים אותם.
היו"ר חנו פורת
הממוצע הוא של 75 יום?
דוד צוקר
כמה זה בפועל?
אורי צפת
רבותי, אני איש שטח, אז אני אביא קבלות. בפעם הקודמת יושב ראש הוועדה ביקש

ממני קבלות ושלחתי את הקבלות לוועדה הוא שאל אותי שאלה, שאלה מאוד פשוטה, "תציין

מקרה שבו האפוטרופום הכללי לא התנגד לבקשה לצו ירושה, וזה עלה לשופט, והוא כן

הפעיל שיקול דעתי. הבאתי לו שני מקרים שהשופטים ברוש התערבה, למרות שהאפוטרופום

הכללי הגיש תגובה - זה לקח כ-70 יום - שהוא לא מתנגד לבקשה, ואפשר לתת צו ירושה.
דוד צוקר
שני מקרים מתוך כמה תיקים?
אורי צפת
לא הרבה, אבל יש. השופט כן מתערב.

אומרים שלא צריך שיקול דעת. אני אתן דוגמה לבג"ץ מסויים, שבו הבג"ץ משך ממכות

מבית הדיו הרבני. היה מקרה פשוט מאוד" ידועה בציבור היא יורשת, מי קובע שהיא ידועה

בציבור? - בית דין רבני לא יכול לקבוע בכלל שהיא ידועה בציבור, זה קבע בג"ץ. משום

שהיה מצב שבו הילדים ירשו, הופיעה אישה ואמרה "אני הידועה בציבור", לפי חוק הירושה

היא יורשת. בא בג"ץ ואמר שבית הדין הרבני לא מוסמך לקבוע אם היא ידועה בציבור או לא

והעביר לבית משפט מחוזי. זה מצב של שיקול דעת.
היו"ר חנן פורת
האם בית הדין הרבני מכיר במושג הזה ידועה בציבור?
אורי צפת
הוא מכיר בצורה שלישית. אני אסביר את המקרה. זה בג"ץ שפורסם. הוגשה בקשה של

הילדים לצו ירושה, באה אישה ואמרה "אני הידועה בציבור". בא בית הדין הרבני ואמר "היא

לא ידועה בציבור". בג'ץ קבע שאין לבית הדין הרבני בכלל סמכות להתערב בנושא הזה,

ומכאן הכל עבר לבית המשפט.זאת דוגמה של שיקול דעת.

האפוטרופוס הכללי הוא בעל דין, בעל דין נחמד, בעל דין טוב, הוא מתערב, ויש לו

הערות לעניין. דיברו פה על התנגדויות. זה לא התנגדויות, אלה עוד דברים רבים - יש בקשה

למתן הוראות למנהל העזבון, יש מזונות.
פרץ סגל
זה נשאר בסמכות בית המשפט.
אורי צפת
ודאי שזה נשאר.
דוד צוקר
אתה היצגת את זה אחרת. כאילו שזה נלקח.
היו"ר חנן פורת
זה נמצא בסעיף 9 במפורש.
אורי צפת
הכל בסמכות בית המשפט, אבל זה לא רק התנגדויות. גם אתרי שניתן צו ירושה אפשר

לפנות ולבקש תלקים מן העזבון, אפשר לעשות הרבה דברים. אלא מה? - זה כמובן בסמכות

בית משפט לענייני משפתה. כך שבסופו של דבר, מה שהאפוטרופוס הכללי עושה, הוא עושה

את הביקרות טל צו הירושה ונכון מה שאמר שהיועץ המשפטי, שהשופט מקדיש לכל תיק כ-20

שניות, אולי 20 שניות. אני אגיד לכם את האמת, המתמחה בודק את התיק - יושב פה שופט,

הוא יכול לאשר את זה - המתמחה בודק את שם לו ערימות, והשופט שבמקרה הזה הוא

רשם בית משפט למשפתה, הוא גם סומך על האפוטרופוס הכללי שבדק את התיק ומאשר את

זה. אבל זה לא אומר שבגלל ה-20 שניות האלה צריך להוציא את זה מסמכותו של בית משפט.

יש לי כמה הערות. לדעתי, היו פה טעויות. אמרו ''ילדים". כל צו ירושה מתלק ירושה

לילדים. רוב היורשים זה ילדים ,בדרך כלל אלה ילדים קטנים, זה לא רק אגשים מבוגרים,

לכו זה כו דבר מהותי, לכן זה כן דבר תשוב. גם כשעושים הסכם גירושין וכתוב שם שהילדים

יישארו אצל האבא, ומביאים את זה לאישור בבית הדין הרבני, גם זה לוקח 5 שניות, שבית

הדין חותם, והולכים.
פרץ סגל
לכן הסברתי לך שהקמנו את יחידות הסיוע, כדי שהדבר לא ייעשה כלאחר יד.
אורי צפת
איזו יחידת סיוע, מה פתאום? אני מזמין את חברי הוועדה לבוא מחר בבוקר לבית

המשפט לענייני משפתה - - -
פרץ סגל
אם אתה רוצה, תבדוק בתקנות בית משפט לענייני משפחה, הקמת יחידות הסיוע.

מוגדרים התפקידים שלהם, בכל מקרה שלש ילדים בעניין הזה, יחידת הסיוע תבדוק את

ההסכם.
אורי צפת
היא לא בודקת את ההסכם.
היו"ר חנן פורת
היום, המושג הזה של 75 יום, הוא תקנה?
אלי בן-דהן
תקנה בסדר הדין הפלילי.
היו"ר חנן פורת
האם אתם תהיו נבונים, בעקבות השינוי הזה וגם בעקבות תוספת התקנים וכל מה שקשור

בזה, לצמצם את פרק הזמן הזה בתקנות? כי זה משמעותי מאוד בעיני.
שמואל צור
היום יש תקנות שקובעות 75 יום. אני מצסער על מה שאמר הרב בן-דהן, זה לא מדוייק.

אנחנו לא ממצים את 75 היום, אנחנו מגישים את התגובות שלנו עוד קודם לכן. ההערה של

מר בן-דהן מתייחסת למציאות מסויימת, פרוצדוראלית, שקיימת בבתי הדין, ששם הצווים

ניתנים במסגרת של דיון ממש, לפני הרכב של בית הדין הרבני. כמובן, אם בית הדין הרבני

קובע את המועד למתן צו ירושה בזמן יותר מאוחר, אז אנחנו מגישים את הבקשה לקראת

הדיון. לכן זה שונה.
אלי בן-דהן
לא הבנתי את התשובה.
היו"ר חנן פורת
הוא טוען שהבעיה היא לא אצלם.
אלי בן-דה1
מה זה שייך לעניין" תיתן לי תשובה תוך שבועיים, יהיה דיון תוך 13 יום.
שמואל צור
כך זה הולך בבית המשפט. זה נכון, שבתי המשפט נותנים את צו הירושה, לאחר שאנחנו

נותנים את התגובה. כאן אנחנו ממתינים למועד הדיו1 שנקבע בבית הדין הרבני.
אלי בן-דהן
אתה קובע מועד לדיון בבתי הדיו? אתה תיתן לנו את החשובה שלך, ועזוב אותנו. אני

רוצה להגיד לך, אולי אתה לא יודע, אצלנו המועדים נקבעים ביוס פתיחת התיק. אבל דוחים

את המועד כל פעם, כי התשובה לא מגיעה.
שמואל צור
לא. התשובות שלנו ניתנות בהתחשב בתאריך שנקבע על ידי בית הדין הרבני.

יהיה חוק, והחוק הזה יחול גם על בתי הדין הרבניים וגם על בתי המשפט, לנו אין שום

עניין איזו עדיפות תהיה לבתי המשפט על פני בתי הדין הרבני, איו דבר כזה.
דוד צוקר
אומר לך, היושב ראש, את הדבר הבא. אתמ אמרתם לנו, שחלק ממטרת התיקון הזה, זה

לחסוך זמן גם לפונה, "ואנחנו נקצר את זה בכחצי". תקצצו את ה-75 לחצי.
שמואל צוד
יש היום מנוגדת זמן של 75 ימים. אנחנו לא ממצים אח 75 הימים האלה. אם הכנםת

תושבת, אני מוכן מראש לקבוע, תצמצמו את זה ל-60 ימים. גם את 60 הימים האלה אנחנו לא

נמצה, איו בעיה בעניין הזה. מצד שני, לא מתקבל על הדעת, אם רוצים בדיקה עניינית,

שהחוק יקבע שאנחנו ניתן תגובה תו1 10 ימים.
היו"ר חנו פורת
ביו 10 ימים לביו 75 ימים יש עוד כמה מועדים.

אם הב1תי נבון את הבעיה שהציג הרב אלי בן דהן הוא אמר, שמצד אחד, האפוטרופום

מופקד על הענייו, והוא צריך לסיים את כל התהליך, ומצד שני, הוא צריך להוציא את זה

במקרה של בתי הדיו, לגורם אחד,מטבע הדברים.הואיל ומה שקוראים חז"ל-מאי דרמי עליה

דאיניש - אדעחיה! ומאי דלא רמי עליה דאיניש - לא אדעתיה! - הוא בדרך כלל נוהג לעשות

אח זה קודם, ואז יש חשש לפגיעה בבתי הדין.זאת נקודה, שהוא רוצה לפחות למצוא את

חדרך איך לעגו במסגרת החקיקה, כדי להבהיר את הענייו. אני חושב שיש בזה היגיוו, לעגו

את זה בחוק, כדי להבטיח שלא תהיה אפליה
נילי ארד
אדוני היושב ראש, יושב מר זילביגר, שהוא רשם, מי שיהיה לדוגמה רשם. אולי נתיר לו

לומר מלה.
היו"ר חנו פורח
בבקשה.
יוסף זילביגר
אני רוצה להבהיר. מגישים בקשה לצו ירושה, בחרבה מאוד מקרים לא ממציאים את כל

המידע הנדרש. ישנה אפשרות, לאפוטרופום הכללי, לתת מיד הודעת התערבות, ואז הדיוו

ייקבע לבית משפט, ושם יבררו את כל הפרטים האלה. כדי למנוע את הצפת בית המשפט, כדי

להקל על הפונים. אנחנו מודיעים שאנחנו מבקשים לא לקבוע את חתיק לפני עבור 75 יום.

מדוע? - כי במקביל אנחנו פונימ למבקש ואומרימ לו, ''אנא, תשלים אי, ב', ג''', או, אם

מתעוררת סוגייח כזאת או אחרת, ''אנא, הבהירו את עמדתכם'', לפי זה נשקול את עמדתנו.

חיות שאנחנו לא שליטים על-כך מתי נקבל את התשובות, לפעמים גם עורך הדיו, שצריך

להשיב לנו. לא יכול מיד להשיב, כי הוא צדיך לברר אח הדברים האלה עם הלקוחות שלו, זה

פשוט לוקח זמו. לכו, לומר שהכל מתעכב אצלנו, זה לא נכרו.
היו"ר חנו פורח
יכול להיות שמה שהוצע כאו, לקבוע זמן קצר יותר עם אפשרוח של הארכה במקרים

יוצאי דופ1ן.זה בכל זאת יחייב גם את המ.שיבים.
שמואל צור
אבל לא עשרה ימים.
יוסף זילביגר
אני אומר שצריכימ להביו, שיש חרבה תכתובות ביו האפוטרופום הכללי לביו המבקשים

לפני שזח מגיע-לבית משפט, כדי להשלים את החיק.
שלמח שחם
חיק שיש בו אח כל התנאים, מה הבדיקה שלכם?
יצחק צוריאלי
חוך מספר ימים חחשובח ניתנת.
היו"ר חנן פורת
הבנו את הדברים האלה. לא נקבע פה ברגע זה את הימים, אבל את התמונה בכללותה

הבנו. אני רוצה לבקש בקיצור שתסיים. עורך דין צפת.
אורי צפת
ההתנגדות העיקרית שלנו נובעת ממה שאמר היועץ המשפטי. בסעיף 9(5) להצעת החוק

כתוב, לדוגמה, "האופוטרופוס הבללי ראה לנבון ליזום הליך או להצטרר להליך בענייו

הבקשה". כלומר, אם האפוטרופוס הכללי מוצא לנכוו להתערב, הוא פתאום הופך לבעל הדיו

שלי, קודם לכן הוא היה זה שמוציא את הצו.
שמואל צור
לא בתיק הזה. לא באותו תיק.
אורי צפת
לבו איו לו סמכות להוציא צו. כלומר, נוצר מצב אבסורדי, שאני מגיש בקשה - - -
שלמה שהם
אותו גוף מחליט אם הוא שופט או שהוא צד
אורי צפת
בדיוק כך. אנחנו לא יכולים להשלים עם מצב, שבו גוף שהוא, מה שנקרא, מעיו

שיפוטי, פתאום חופך לבעל דין שלי. הרעיון פשוט לא נקלט. במו שיש רשם משכונות ויש

רשם ירושה, יש רשם חברות ויש רשם מקרקעיו, בדיוק אותו גוף, צריך להקים אותו. מבחינה

תקציבית זה בדיוק אותו דבר. לא משתנה שום דבר. שיושבים שם, לדעתנו, הם

שצריכים לשבת בבית המשפט לענייני משפחה או בגוף אחר, שנקרא רשמי ירושה. שישכרו

אולמות ויישבו שם רשמי ירושה והם יעשו את הדברים האלה.
היו"ר חנו פורת
ו

ברשותכם, למרות שאני רואה שעדייו לא השלמנו את הדברים, אני רוצה להציע סיכום

ביניים. אני רואה שהרב בני אלון כבר יצא, אבל אני מקווה, חבר הכנסת דדי צוקר, שאם

ההתנגדות העקרונית שלך אחרי דבריו של השופט אור אינה תקפה, יש פה הבטחה של כולנו

לזרז ככל האפשר.
דוד צוקר
איו שום הבטחה.
היו"ר חנו פורת
הבטחה מצידי.
דוד צוקר
זה לא תלוי בך.
היו"ר חנן פורת
אנחנו נזרז את המערכת, הרי זה מה שאתה מבקש. במי זה יכול להיות תלוי? אנתנו

מנסים כעת לעבוד על קטע, שלדעתיהוא קטע נכון, ושבאמת הוא איננו נוגע ללוח הזמנים

של ועדת אור.

יש פה קודם כל שאלה עקרונית, שצריך לקבל בה הכרעה. האם אנחנו נכונים לקונספציה

שמוצעת כאן, להעביר בכל מקרה שאין בו שום ערעור, ושאיו בו שום בעיה, להעביר את

הדברים האלה לאפוטרופוס הכללי. נשמעו פה הערות על האינסטנציה, שאלה שיפוטית על

האפשרות של צד בדבר, ונשמעו הערות. אחרות. לפי מיטב הבנתי, ניתנו עליהו תשובות

מנומקות מצד השופט אור.



יש פה בעיה אחת נוספת שהוצגה פה, שגם כן אין בה התנגדות עקרונית, איך בתי-הדין

הרבניים משתלבים בתוך כל השינוי הזה. כפי שמדובר, לגביהם הרעיון הזה איננו חל, אבל

הם רוצים להבסיח שהאפוטרופום עדיין יםפק להם, לפחות בתנאים שווים, את כל הנתונים

שנדרשים,ואולי צריך גם את זה לעגן בצורה מסויימת במסגרת החקיקה.

לי נראה שאנחנו צריכים לאמץ באופן עקרוני את ההצעה שמועלית כאן, לבקש שתהיה

לנו פה ועדה שתעמול על הפרטים.בהתאם להערות שנשמעו כאן, כולל של קיצור משך הזמן -
דוד צוקר
איזו ועדה? בוועדת חוקה עושים את זה.
היו"ר חנן פורת
ו

אני מציע, שנציגים של הוועדה, יחד עם הגורמים הנוגעים בדבר ננסה להגיע לגיבוש.
דוד צוקר
זה דיון לקריאה שנייה ושלישית, צריך לעבור על כל הסעיפים.
היו"ר חנו פורת
עדייו לא קיבלנו פה החלטה. אני מציע כעת, כדי לסכם סיכום ביניים, שאם יש הסכמה

עקרונית אנחנו נשב עם ועדת ניסוח שתכלול נציג של הוועדה שלנו, שתעבוד על אותן הערות

שנשמעו כאן. איך אנחנו מיישמים אותן במסגרת החוק הזה, כדי שלא יהיה אחר כך ערעורים

נוספים, בשים לב לכל מה שנשמע כאן ונביא את זה לוועדה לדיון נוסף ולהכרעה לקראת

קריאה שנייה ושלישית
דוד צוקר
אני מתנגד. אין לזה רוב.
היו"ר חנן פורת
אתה מתנגד להצעה שלי?
דוד צוקר
כן.
היו"ר חנן פורת
חבר הכנסת דדי צוקר, אני רוצה לומר לך משהו. לא ניסינו לא לגייס לעניין וכדומה.
דוד צוקר
בוועדה הזאת לא מגייסים לעולם.
היו"ר חנן פורת
מילא. מה שאני מציע כאן אין בו שום החלטה. יש פה נסיון, אני חושב שאתה צריך לחת

בי את האמון כדי לקדם את העניין.
דוד צוקר
אני לא אומר את זה לגופו.
היויר תנו פורת
תיאורסית, אני יכול לעשות זאת גם ללא צורך בקבלת החלטה פורמלית כאן. הנושא

שאני מציע פה לגבש את הדברים. אז ראה את זה כהצעת סיכום מטעמי.
דוד צוקר
זה לא סיכום. זה משהו שאתה הולך לעשות.
היו"ר חנן פורת
ננסת את זה כך כדי שלא נתווכח בינינו.
דוד צוקר
חבל שאתה הולך בדרך הזאת.
שלמה שהם
תבר הכנסת צוקר, את עמדתי שמעת ברור, ובהרבה בתינות אני תושב שאנחנו מסכימים

בדברים. השאלה אם יש מקום, זח דבר שתשבתי על זח אתר כך, מהישיבה הקודמת עד עכשיו,

בכל זאת לשבת, אם צריך ישיבות שלנו עם אנשי משרד המשפטים, ולמצוא דרך איך בכל זאת

לטפל בנקודות האלה, מבלי להיכנס לשאלה שזה קטע מתוך משהו. אני בהחלט סבור שאולי

אפשד לכרוך בדברים האלה איזו קריאה לשר המשפטים, לפחות לומר לנו מהו טווח החקיקה

של ועדת אור. בנושא הזה יכול להיות שיש דרך, אני תושב שיש פתרון, שאנחנו נשב עם אנשי

משרד המשפטים ונגיע לאיזה דבר, שיתן פתרון גס לעניין, שזח יהיה עדיין שיפוטי וגס יתן

אח אותם דברים שדיברנו עליהנו, ויוריד את אותו עומס שבחי משפט כל כך רוצים להוריד

מעצמם בנקודה האדמיניסטרטיבית. אני חושב, שזה בעיקר אדמיניסטרטיבי.
דוד צוקר
לי אין בעיה עקרונית עס הוצאת הסמכויות הללו מבית המשפט והעברתן לרשות

מינחלית. אין לי בעיה עקרונית עם זה. כל עוד דואגים לבמה דבריס. מלוח זמנים ועד שאלת

חיותו של הפוסק לבעל דין. חעניין שלי הוא אחר לגמרי, ואני מנסה לומר אוחו בפעם

הרביעית. מבלי שמשרד המשפטים מתתייב בכתב על לות זמנים אנתנו עושים עבודה בלתי

רצינית. כלומר, בראשותך, אנתנו עושים עבודח בלתי רצינית. מחר או ביום רביעי יש דיון

נוסף, זה יעלה שוב. תבין, אני לא חושב שכנסת יכולה לתת לממשלה, אם זה חיוך, אז תלך

חלאה.
היו"ר חנן פורת
אני מחייך מפני שאני מבין היטב את מה שאחה אומר, אני מכיר את זה.
דוד צוקר
לא פניתי להבנה שלך, על זה אני סומך. פניתי ליכולת שלך - ? -
היויר חנו פורת
אני מכיר את זה משורה ארוכה של סוגיות. החל בהיותי, במשך 8 שנים, מזכיר פנים

בקיבוץ. אני מכיר את הלבטים חללו, שבי1 נסיו1 להציב חסונה כוללח לבין הליכה - - -
דוד צוקר
זה לא זה. אחח לא מבין שיש גורמיס שמעוניינים שנעסוק בקטעים ובמקטעיס, ולא

מעוניינים שנעסוק בתמונה הכוללת. אתה לא תופס את זה?
היו"ר חנן פורח
אני רוצח לומר לך שלפי מיטב חכרתי, אילו חייתי חושב שלשר המשפטיס יש עניין

להשהוח אח חדבריס ולעכב אוחס.
דוד צוקר
לא להשהוח.
היו"ר חנן פורת
אולי תגיד לי, נוי הגורם שרוצה מטעם המערכת לעכב את מסקנות ועדת אור?
דוד צוקר
אני מובן להיות הכל חוץ מנודניק, ואני כבר נודניק, אז אני לא רוצה.
פרץ סגל
כיוון שבמקרה אני מטפל ביישום של דוח ועדת אור, כבר למעלה מחצי שנה שאנחנו

יושבים על הניסוח של החוק הזה. -היו לנו כ-10 ישיבות, אולי, עם נשיא בית המשפט העליון

והמשנה לנשיא בית המשפט העליון, איך בדיוק ליישם את הדוח הזה. הכנו כבר כ-10 טיוטות

של תזכיר החוק, אני מקווה שעד סוף השבוע תונח הטיוטהה אחרונה או אחת לפני האחרונה,

לפני שנפיץ תזכיר חוק. כלומר, לא הנחנו לרגע אחד, מרגע שיצא הדוח של ועדת אור, את

הכנת הדוח. כלומר, הדברים האלה הולכים ומתקדמים, זה לא שאנחנו מתכוונים בעניין הזה

לפטור את עצמנו, או בענייו של תביעות קטנות, שיעלה מחר, או בעניין של בתי הדין

המנהליים.
דוד צוקר
אז אולי תביעות קטנות מחר צריך להיות 30 אלף שיח או 50 אלף שיח?
פרץ סגל
המלה האחרונה שאני רוצה לומר, הן הדוח הזה, הן ההמלצה שתבוא מחר לדיון, הן

בעקבות ועדה שבראשות השופטת. אליננז. לפני שנחיים. כלומר, הדברים האלה התלכדו

לבקשתו של כבוד השופט אור. אנחנו נמנענו, למשל, מלפרסם חלק מן הדברים עד שהדוח

ייצא. הרי הדבר הזה נוצר על רקע בית המשפט לענייני משפחה, ואותו דבר בתביעות קטנות,

זה לא נוצר על רקע ועדת אור.
היויר חנו פורת
הדברים ברורים, ואנחנו רוצים בבחינת מזרזים למזורזים, אני בעניין זה שותף עם חבר

הכנסת דדי צוקר, לבקש את זירוז הדברים האלה, מפני שבעינינו המציאות היום של השתהות

ההכרעות בבתי הדין היא מציאות בלתי נסבלת, שאנחנו מקווים שוועדת אור לפחות תיתן לה

תשובה משמעותית, אם לא שלמה.

הסיכום שלי. אנחנו נשתדל להגיע לסיכום של הדברים, תוך תשומת לב להערות שנשמעו

כאן במסגרת הכנה מוקדמת, כדי להעלות את זה בהקדם האפשרי לקריאה שנייה ושלישית.
פרץ סגל
אולי רק לעניין הנוהל כדי שבאמת נעבוד על הנוסח כדי שהוועדה - בדרך כלל היינו

מקימים ועדת משנה בקשר לכך. אנחנו עד ה-1 באפריל צריכים לאשר את הדבר הזה - תבוא

כבר לפני המליאה של הוועדה, כשכבר עברנו על הכל.
דוד צוקר
הוא צודק מבחינת לוח זמנים.
היויר חנו פורת
הנושא הזה של ה-1 באפריל.
רמי רוביו
צריך להאריך את המועד.
שלמה שהם
פרץ סגל, זה לא רציני להעביר את הדבר הזה ביומיים.
היו"ר חנן פורת
אני אבדוק את זה. אנחנו נשתדל במסגרת דיון פנימי, קודם כל בינינו, לראות איך אפשר

יהיה להגיע ליישוב של הנקודות האלה שהוצגו כאן, כולל הנקודות שהוצגו על ידי עורכי

הדין, כדי להביא את זה בהקדם האפשרי. נראה אם נצליח להביא את זה עד ה-30 באפריל.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה.11:20

קוד המקור של הנתונים