ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 10/03/1998

צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"ח-1998 - מועצה מקומית אבו-גוש; צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"ח-1998- עיריית כרמיאל; צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - הגנת חיית הבר) (תיקון), התשנ"ח-1998; תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (פרטי רישום שלא יירשמו או שלא יימסר מידע עליהם ועבירות שהרשעה בהן לא תפסיק את תקופת ההתיישנות או המחיקה), התשנ"ח-1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 163

מישיבת ועדח החוקה. חוק ומשפט

יום שלישי, ייב באדר התשנ"ח (10 במרץ 1998), שעה 09.50
נכחו: חברי הוועדה
חנן פורת - היו"ר

צבי ויינברג

חגי מירום

דוד צוקר

משח שחל
מוזמנים
עו''ד רחל אדם - המשרד לאיכות הסביבה, לשכה משפטית

שמואל שפט - המשרד לאיכות הסביבה, מתמחה

חני כספי - משרד הביטחון

רפ"ק עליזה מרגוליס - המשרד לביטחון פניס, עוזרת יועמ'ש מחלקת

חקירות

עו"ד לבנת משיח - משרד המשפטים

עו"ד יפעת רווה - משרד המשפטים

חנה אטקס - משרד העבודה והרווחה, סגן מנהל שירות מבחן

למבוגרימ

ציון הדר - ראש המועצה המקומית אבו-גוש

שלמה גבע - עיריית כרמיאל, יועמ"ש

שלמה סיטון - עיריית כרמיאל, מחלקת הפיקוח

אליעזר פרנקנברג - הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, מדען

ראשי

עו"ד שרה שלום -הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים,

יועמ"ש

עו"ד יהודה רווה - הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים

משה אלכסנדרוני - הרשות לשמירת האבע והגניס הלאומיים, מנהל

אגף אכיפה

עו"ד שמואל סף - לשכת עורכי הדין
מנהלת הוועדה
דורית ואג
יועץ מש9טי
שלמה שהם
קצרנית
אסתר מימון
סדר היום
א. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשניח-1998 - מועצה

מקומית אבו-גוש

ב. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"ח-1998 - עיריית כרמיאל

ג. צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - הגנת חיית הבר) (תיקון),

התשנ"ח-1998

ד. תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (פרטי רישום שלא יירשמו או שלא

יימסר מידע עליהם ועבירות שהרשעה בהן לא תפסיק את תקופת

ההתיישנות או המחיקה), התשנ"ח-1998



א. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון). התשנ"ח-1998 - מועצה מקומית אבו-גוש
היו"ר תנו פורת
מורי ורבותי, יש לנו היום יום עמוס למדי. אני מקווה שנצליח לעמוד בכל המטלות

שעומדות בפנינו. אני רוצה לפתוח את הישיבה בנושא; צו המועצות המקומיות (עבירות קנס)

- מועצה מקומית אבו-גוש.

מי יציג את הצו?
דורית ואג
היה צריו להופיע האדון ממשרד הפנימ?
יפעת רווה
הוא התקשר אלי אתמול והוא הודיע שהוא לא יוכל להגיע.
הלית ברק
צו המועצות המקומיות קובע עבירות שהן עבירות קנס שונות, לפנינו מוצע להוסיף חלק

תדש, שבו ידובר על המועצה המקומית אבו-גוש. המועצה מבקשת לקבוע סעיפיס שוניס

כעבירות קנס, בין היתר סעיפיס בדבר שמירה על הנקיון והסדר, לגבי תליית מודעות

ושלטים. אני לא מצאתי דבד יוצא דופן בסעיפים שאתם מבקשיס.
ציון הדר
סעיפים סטנדרטים לחלוטי1.
הלית ברק
בהקבלה למועצות מקומיות אחרות, בהחלט.
ציוו הדר
זה אימוץ של חוקי עזר קיימים.
היו"ר חנו פורת
אני מרשה לעצמי לשאול, כי אינני מצוי די הצורר בפרטיס. העניין הזה של חוקי העזר

של המועצה המקומית, למשל, בנושא השלכת אשפה וכדומה, הס שונים מהעקרונות הכליים

בעניין הזה? כי הרי רק לאחרונה היה, נדמה לי, מטעם המשרד לאיכות הסביבה, חוק, שגזר

אפילו עונשים די דרקוניים על השלכת אשפה וכדומה.
ציון הדר
תוקי העזר של המועצה נחקקים מכוח פקודות המועצות, והם פחות או יותר תואמים בכל

הרשויות, אין פה איזה חידושים גדולים. אלא אם בן כל דשות עושה את ההתאמות הקטנות

שלה.
משה שחל
אתה שואל ספציפית או בקשר לדבר אחר? יש חוק שמירת הנקיון, שזה לא שייר לרשות.

זה שייך יותר לרפול.
שלמה שהם
השוני ששם הכסף הולך לממשלה, ופה הכסף הולך למועצה.
היו"ר תנו פורת
אבל מבחינת הנושא זה לגמרי חופף.
יפעת רונה
אנתנו עושים בדיקה, פחות או יותר, שהסכומים במידת האפשר, גם המצב הוא שאין

אחידות מלאה. אבל שתהיה איזו התאמה בין המועצות המקומיות אחת לשגייה בחוקי העזר

שלהן.

היו"ר חנן פורת.

את זה אני מבין. אני שואל לצורך השבלה בללית, מפני שאין לי הערה לדברים עצמם.

אם, למשל, החוק הפלילי במדינת ישראל קובע ענישה על בוי שמשליך פסולת ברשות הרבים,

אותו אדם שמשליך, הוא בעצם עובר גם על חוקי המדינה וגם על חוקי המועצה, ואז יבול

להיות שהוא יידרש לשלם קנס גם לזה וגם לזה?
שלמה שהם
תלוי מי תפס אותו. אס תפס אותו הפקח העירוני, אז הפקח העירוני אחראי שההבנסות

יילכו לעירייה. אס תפס אותו איש משטרה או פקח של המשרד לאיבות הסביבה - - -
היו"ר חנו פורת
ואם תפסו אותו שניהם כאחד?
יפעת רווה
זה נכון שלפעמים יש בעיה. בנושא של תניה, למשל, לא תמיד מדרג הקנסות זהה. אנחנו

משתדלים שבעבירות חניה, שג11 אפשר לאכוף אותן מכוח פקודת התעבורה, אנחנו מעירים

למועצות שזה לא צריך להיות כאן, כי יש מדרג שונה בצו התעבורה (עבירות קנס).
משה שחל
יש פה הדוגמה של היושב ראש בנושא הנקיון. אין כאן אפילו יחס. פה זה 360 ש"ח ושס

זה 50 אלף שית.
יפעת רווה
ה-50 אלף שיח זה בבית משפט. פה זה עבירות קנס.
משה שתל
נניח שאדם ירק על המדרכה, תלוי מי חופם אותו, אם תפס אותו רפול, זה עולה לו

7,000 שקל, ואם תפס אותו הפקח באבו-גוש, זה יעלה לן 360 שקל.
היויר חנו פורת
בהיבט העקרוני אני רואה פה איזו בעיה.
שלמה שהם
היה לנו מאבק קשה מאוד בוועדת הכנסת בכל הנושא של הקנסות. סברנו שראוי שוועדת

חוקה תטפל בכל נושא הקנסות בכנסת, על מנת שתחיה אחידות. אנחנו סבורים שהעונש של

300 שקל, גם זה לפעמים קצת גבוה לאזרח. מה שקורה בוועדות הכנסת, צריך לדעת,

שכשוועדה מטפלת באיזה עניין, היא בטוחה שזה מרבז העולם באותו רגע, ואז היא לא תמיד

רואה את החמולה כולה.
היו"ר חנו פורת
מי היתה הוועדה שקבעה אז את העונשים לגבי מה שנקרא "חוק רפול''?
שלמה שהם
ועדת הפנים.
דורית ואג
ברשויות מקומיות מטפלת ועדת הפנים, אבל הצו הזה הוא מנות חוק סדר הדין הפלילי,

שבו מטפלת ועדת תוקה, הוא מסמיך אותה לזה.
שלמה שהם
מכל מקום נוצר חוסר אחידות. לפעמים זה מגיע לעבירות חמורות יותר. לפעמים,

לאותה וגבירה, בחוק העונשין יש לה מחיך בזה ובחוק ספציפי אחר יש לה מחיר אתר. אנחנו

לא הצלחנו, לצערי, בוועדת הכנסת לשכנע, שבאמת הכל יגיע למקום אחד או לפחות שמשרד

המשפטים יפקח, באמת, באופן שווה על הדברים.
היו"ר תנו פורת
אנחנו לא ניכנס דרך הפירצה הצרה של אבו-גוש לדון בנושא הזה בכללותו, אבל אני

רוצה שזה יירשם לפרוטוקול, כי 1ראה לי שבאופן בסיסי באמת זה קצת מגוחך, שהשאלה

המקרית מי תפס את האדם היא קובעת את אופיו של הקנס הכספי.
משה שחל
לי יש הערה אחת כללית. בעניין הזה אני טוען, שהעסקת הוועדה בצווים אלה, שהם

חשובים כשלעצמם מבחינת חיי היומיום, היא מיותרת מבחינת העומס שמוטל על הוועדה

ומבחינת העניין עצמו. כלומר, אני רוצה להמליץ בפניך, שהיועץ המשפטי של הוועדה יבדוק

באמת את הצווים. אס יתברר שאין בהם חריגה מאותם כללים, בשוויון לגבי הקנסות, להביא

אותם לפני הוועדה,ושבאופן אוטומטי, אס מישהו מחברי הוועדה ירצה לערער תוך שבוע ימים

- ניחא, אם לא - לאשר אותם, כ י פשוט חבל על הזמן.
היו"ר חנן פורח
בין כה לא נאריך בדברים.
שלמה שחם
אנחנו כרגע פועלים עם משרד הפנים ביתד, כדי שיהיה חוק עזר לדוגמה. זאת אומרת,

שיהיה חוק עזר כללי ארצי.
יפעת רווה
זה יקח זמן.
היו"ר תנן פורת
שיירשם שיש לנו עניין לקדם את זה כדי להביא לאחידות, חוסר השוויון גם פוגע במידה

מסויימת בשוויון החוק.

אנחנו מאשרים בזאת את הבקשה של המועצה המקומית אבו-גוש בקשר לצו הזה.

צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון). התשנ"ח-1998 -

מועצה מקומית אבו-גוש - אושר

ב. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"ח-1998- עיריית כרמיאל
היו"ר חנן פורת
הלית, את רוצה להציג את הדברים לגבי כרמיאל?
הלית ברק
שוב, בהקבלה לצו המועצות המקומיות כאן מדובר בצו עיריות, שאף הוא קובע סעיפים,

שהם עבירות קנס. להבדיל מאבו-גוש כאן לא מדובר בתוספת של חלק חדש לחלוטין, כי אם

בעדכון של קנסות ותוספת, שהיא סעיפיס נוספים, שיהוו עבירות קנס. כלומר, למשל, אס

בעבר דובר בחוק עזר שעסק בניקוי מגרשים, חצרות וכניסות לבניינים, שכלל אך ורק את



סעיף 3, הרי כיום זה מקיף דבר רחב יותר, שמירה כללית על איכות הסביבה, ונוספו סעיפים

רבים, אשר יהוו עבירות קנם.
היו"ר תנו פורת
אני מרשה לעצמי, גם כאן, לשאול שאלה כללית. כל הרשימה הארוכה הזאת, היא

רשימה שהציבור מודע לה? 1:איזה דרך הדבר הזה מתפרסם נדי שאדם יידע, שאם הכלב שלו

הטיל את גלליו ברתוב, והוא לא אסף אותם מבעוד מועד, הוא צפוי לקנס כזה וכזה.
שלמה גבע
חוקי עזר הם מסמכים פומביים, הם נמצאים בידי העירייה, וכל אזרת רשאי לבוא

ולעיין. מעבר לזה, כשחוקקגו את חוק העזר הזח, שהוא בעצם לא כל כך חדש, מה עשינו? -

לקחנו חוקי עזר קיימימ בתחום איכות הסביבה וריכזנו אותם בחוק עזר אחד, שיהיה נות

לכולם, גם לפקחים ולעיריית, וגם לתושבים. נתנו פרסום פומבי בעיתונות המקומית לגבי

ההוראות העיקריות של חוק העזר. זאת דרך הפרסום היחידה האפשרית, וכל אזרח שמעוניין

יכול לבוא ולקבל את כל קובץ חוקי העזר ללא כל געית.
שלמה שהם
יש לי הערה אחת. הוספתם בסעיף 60 "רחצה של אדם בבריכה", אתם התכוונתם לומר

כאשר שופכים בתוך הבריכה נוזל וכדומה ולכלוכים כמובן. אבל עצם הרחצה, אתם אוסרים

להתרחץ בבריכה?
שלמה גבע
זה אולי תמצות לא מדוייק. אני אקרא את המעיף
"לא יתרחץ אדם בבריכה, אגס, מעיין

או מזרקה בגן, לא יטיל ולא ישפוך לתוכם חומר או גוזל כלשהו, לא יכבס בהם כבסיס, לא

ילכלכס ולא ירחץ בהם בעלי חיים...".
היו"ר חנו פורת
הבעיה היא לא בריכת שחיית, אלא בריכה הנמצאת בגן.
שלמה גבע
זה לא בריכת שחייה, כי אס היינו רוציס להגיד בריכת שתייה, יש הוראות אחרות

שמדברות על בריכת שחייה.
היויר חנן פורת
גס כאן אין לנו בעיות, ואנחנו מאשרימ את הצו הזה של עיריית כרמיאל.

צו העיריות (עבירות קנס) ותיקו!). התשנ"ח-1998 - עיריית כרמיאל -אושר.

ג. צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - הגנת חיית הבר) (תיקון). התשנ"ח-1998
היו"ר חנן פורת
מורי ורבותי, אנחנו רוצים לחדש את הישיבה. אני אבקש מיפעת רווה להציג בפנינו את

צו סדר הדין הפלילי (עבירות ק1ם - הגנת חיית הבר) (תיקון) התשנ"ח-1998. בבקשה.
יפעת רווה
זה צו שהתבקש בעצם ביוזמה של המשרד לאיכות הסביבה, אני לא רוצה לפרט בעניין

הסעיפים הספציפיים, אלה סעיפים שמגינים בייחוד על הוראות של חוקי צייד והגנה של

חיות הבר. עברנו עליהם במשרד המשפטים, והצו הזה מובא לאתר הערות שלנו. אפשר לעבור

סעיף סעיף, אני מציעה שאולי רחל אדם תציג את זה, כי היוזמה היא שלה.
רחל אדם
בעצם מדובר בתיקון קיים, תיקון 86, והרשות מבקשת עכשיו, במטרה לייעל את מערכת

האכיפה, להוסיף סעיפים נוספים ותקוות נוספות בעבירות.

היו"ר חנן פורת.

ברשותך, תפרטי קצת, כדי שנבין פחות או יותר במה מדובר.
רחל אדם
שרה שלום מכירה את זה הרבה יותר טוב ממני, והיא יכולה לעזור לי בפרטים. הראשון

זה סעיף 4(א) לחוק, שמדבד על צייד במקומות אסורים, זה הסעיף הראשון שאנחנו מבקשים

להוסיף.
היו"ר חנו פורת
ברשותך, הייתי רוצה לשאול, בשכתוב פה "לא יצוד אדם בתוך המגבלות הללו'', מדובר

פה רק בצייד לשם שעשוע וכדומה? כי אותן תקנות שמסייגות, למשל, ציד במקום שיש צורך

בשמירה מפני חיות מזיקות או במקרים של חשש לפגיעה וכדומה, זה בין כה וכה מן הדברים

שמותר לצוד בהם, כדי למנוע נזק, ולגביהם לא חל הבלל הזח.
שרה שלו1ז
ו

לגבי כל האיסורים בחוק יש הוראה מפורשת שהמנהל יכול להתיר, בהיתר כללי או

מיוחד. ציד למטרות מסויימות, ביניהן מניעת נזקים לחקלאות, מניעת התנגשות מחלות

וכדומה.
היו"ר חנן פורת
אין קביעה כללית בעניין הזה?
שרה שלום
יש הוראה מפורשת בחוק עצמו, שאומרח שזה נעשה במסגרת היתר, היתר מיוחד. ולחוק

יש שורת איסורים שהיא חלה בכל מקרה.
היו"ר חנן פורת
כשאדם רוצה לצוד, נגיד נמייה, שעלולה לטרוף את התרנגולות שלו - - -
שרה שלום
אסור לו.
היו"ר חנן פורת
אלא אם כן הוא מקבל היתר למניעת נזק תקלאי. ואז אם הוא מקבל היתר למניעת נזק

חקלאי, בעניין זה לא חלים הכללים של כן 500 מטר לו 500 מטר.
משה אלכסנדרוני
בהיתר אנחנו כותבים בדיוק איפה הוא יכול לצוד.
שרה שלום
ההיתר צריך לפרט ולסייג, ההיתר כולל גם את האפשרות לצוד בתחום האסור הזה. זאת

אומרת, זה תלוי בתנאי ההיתר. תלוי איפה הנמייה נמצאת. הכוונה של הסעיף הזה זה, שלא

יסתובבו ציידים בסביבת יישובים ובסביבת בתים ויעסקו בציד.
היו"ר חנן פורח
אני מודה ומתוודה שלא הצלחתי להבין. תבהירו לבור ועם הארץ, כמוני, אדם שרוצה

ללכת לצוד תיית בר לשם שעשוע, מאותם חיות בר ומאותם כללים שהם מותרים, הוא צריך

לקבל לגבי זה היתר מיוחד?
שרה שללם
אם הוא מצויד ברשיון ציד, ואם זה בעונה המותרת, ואם זה באזורים המותרים, ואם זה

חיות הבר המותרות בציד, אז הוא מצויד בכל מה שצריך בשביל לצוד.
היו"ר חנן פורת
לגבי אדם כזה חלים הכללים המגבילים האלה. לעומח זאת, לגבי ציד, שהוא לצורר

הגנה, בריאות וכדומה, צריך אישור מיוחד. ואז האישור הזה איננו חייב להתחשב בדברים

האלה, אלא הכל לפי הדבר והעניין. תמשיכו.
רחל אדם
הסעיף הבא הוא סעיף 8(א)(2) ו-(3), מדובר בו על מסחר בחיות בר.

(קוראת סעיף מעיפים 8(א)(2)ו-(3)).

את הסעיף הזה אנחנו מבקשים להפוך לעבירת קנם.

משה אלכסנדרוני;

קודם אפשר היה להגיש נגדו רק כתב אישום. בעבירות האלה בעצם, התהליך שאנחנו

מנסים לעבור אליו הוא, שעבירות שחייבות בחוק הקיים, כרגע, שאנחנו יכולים לנקוט

לגביהן רק בהליך משפטי של הגשת כתב אישום, אנחנו רוצים שתהיה פרוצדורה שמאפשרת

ברירת קנם" שמאפשרת לפקח שלנו לרשום את הדו"ח ולסיים את הפרשה.
שלמה שהם
הקנם הוא 490 שקל.
דורית ואג
לגבי בל העבירות?
שלמה שהם
אצלם יש אחידות כמעט מלאה.

מדובר בעצם על הובלות, על איזה מוג של הובלות? אותם אנשים שמעבירים ענבים

למכירה בשוק?
שרה שלום
מדובר על הובלות של בעלי חיים שמוחזקים בדרך כלל שלא כדין. כלומר, זאת מדרה של

עבירות שהולכת יחד, הנושא של הסחר, הנושא של ההחזקה ונושא ההעברה. לכן, בכל אחד

מהשלבים האלה, בדרך כלל אדם שיש לו כבר רשיון החזקה, ואס הוא רוצה להעביר אז אין

קושי עם זה. רשיון ההחזקה כבר מאפשר את ההעברה.
שלמה שהם
באיזה חיות מדובר?
שרה שלום
הסעיף הזה מדבר על בעלי חיים שמוברחים לארץ, בעיקר.
היו"ר תנו פורת
יש הגדרה למושג "חיית בר מטופחת"?
שרה שלום
חיית בר מטופחת זאת חיית בר ששר החקלאות הכריז עליה במטופחת, אבל עד עצם

היום הזה לא הוכרזה אף חיה כחיה מטופחת. הרעיון היה להכריז כך על בעלי חיים שעברו

לשימושים חקלאיים, דוגמת היענים.
שלמה שהם
אנחנו לא נוכל לאשר זאת. יתכבד שר החקלאות ויכריז מהי חיית בר. אנחנו ניתן עכשיו

ברירת קגם לעביר!!. שעדיין היא לא עבירה בכלל. הרי זה מה שאתם מבקשים.
שרה שלום
החוק בנוי בדרך אלימינציה - - -
שלמה שחם
אז כרגע זה חל על כל חיות הבר?
שרה שלום
בוודאי.
היו"ר חנן פורת
עדיין לא הוגדר מהי חיית בר מטופחת.
שרה שלום
יש לו את האפשרות להכריז על חיות בר כמטופחות. בדרר כלל, חיות בר, למשל,

צ'יצ'ילות, אין כבר בטבע, עברו לשימושים מסחריים.
היו"ר חנו פורת
על כל פנים, כשמדובר פח על העברה, הכוונה היא גם על העברה בתוך תחומי הארץ,

לא רק להעברה מתוץ-לארץ לארץ.
שרה שלום
חוץ-לארץ זה כבר עניין של יבוא ויצוא.
היו"ר חנן פורת
אדם צד חזיר בר או צבי, שלא כראוי, באותם אזורים שאסורים או בעמדה שאסור, אז

אסור לו גם לקחת את זה ולחעביר את זה ממקום למקום.
שרה שלום
שם דווקא בנושא של הציד יש איזה סייג, שהתקנה הזאת לא חלה לגביהם. לגבי נושא

של ציד בתוך הארץ חלים יתר הסעיפים בחוק ובתקנות. סעיף 8, בעיקרו מבוון לנושא של

העברות והבאות בעלי חיים מחוץ-לארץ, וכל נושא הסחר הבלתי חוקי, שהמדינה היא חלק

מהסחר הגלובלי העולמי בנושא של הסחר הבינלאומי.
רחל אדם
אם אני לא טועה, כל החיות בקרקסים. ההבאה של חיות לקרקם נעשית לפי הסעיף הזה.
היו"ר חנו פורח
אני מודה ומתוודה שלהקשר הזה, אומנם אנחנו דנים באופן היפוטתי, כיוון שאין המושג

הזה של חיית בר מטופחת. אם אני מבין נכון הבעיה של העברה מחוץ-לארץ היא בעיה של

אפשדות של העברת מתלות - - -
שרה שלום
לא רק זה. מדינת ישראל תתומה על אמנה בינלאומית בדבר הסחר בבעלי חיים וגם

בצמחים, שנקראת "אמנת cites". על-פי האמנה הזאת יש רשימות מאוד מסודרוח ומאורגנות,

איזה חיות בר הן בסכנת הכחדה עולמית, איזה בסכנת הכחדה פחותה וכן הלאה. לגביהם

אנחנו אימצנו את הוראות האמנה במסגרת התקנות.
היויר חנן פורת
יש גם בעיה קשה בגלל נושא העברת מחלוח וכדומה?
משה אלכסנדרוני
בהחלט, אבל זה בפיקוח של השירותים הווטרינריים, ויש להם מערכת חקיקה משלהם.

כל חיה שנכנסת לתחומי הארץ חייבת לעבור את כל הבדיקוח שלהם. זה לא נוגע כרגע לתחום

של השירותים הווטרינריים.
היויר חנן פורת
רק הערתי על כך, שגם אותה חיית בר מטופחת, היפוטתית, היא גם כן, ללא ספק,

חצטרר לעבור את הבתינה מנקודת המבט הבריאותית.
שרה שלום
ודאי.
היויר חנן פורת
ברשותכם, בואו נמשיך.
רחל אדם
בתקנות אנחנו מבקשים להוסיף תקנה 6. בתקנה 6(ב)(ג} הוא לא מקבל קנם, ועכשיו

אנחנו מבקשים להוסיף. מדובר בעניין שיסוי כלב בחיים בר ובציד בעזרת חץ וקשת.

(קוראת סעיפים 6(ב) ו-(ג) מהתקנות)
היו"ר ח11 פורת
גם בתחום הזה אתם מדברים על ברירת קנס. אנחנו מבינים, שכל הכוונה היא, שהתקנות

האלה, שהן כבר קיימות כיום, ושבדרך כלל מוגש לגביהם כתב אישום, וזה סרבול, אתם

רוצים לפשט תהליכים ולהרתיע את האנשים.
שרה שלום
אופציה להגיש כתב אישום תמיד קיימח. במקרים שיש נסיבות חמורות, נגיש כתבי

אישום. י
היו"ר חנו פורת
יש פה אפשרות להציע לאנשים ברירת קנס. יש בזה גם יתרון כלפי העניין של הקלה וגם

יתרון כלפי זה שאפשר מיידית להעניש ואין צורך להגיע לסרבול.
משה אלכסנדרוני
למה הדברים דומים? - בדיוק לחוקי תעבורה. חוקי תעבורה על עבירות קיימות, ועל

כולן ניחן להגיש כתב אישום. בא המחוקק וקבע את כולן כברירות קנס. פעם אור אדום



ברמזור זאת היתה עבירה שלא יכלו, אלא להביא לבית משפט, חיום זו כבר עבירת קנס. אותו

דבר כאן.
היו"ר חנן פורת
אני מביו שאותם סעיפים למשל, שלגביהם לא נתתם ברירת קנם, זה מפני שאתם רואים

אותס בדרגת חומרה כזאת, שאי-אפשר להסכים רק לברירת קנס, אלא יש צורך בכל ההליך

הפלילי של כתב ואישום וכן הלאה.
רחל אדם
כן. לגבי עבירות חמורות ביותר.

אנחנו סיימנו.
היו"ר חנן פורת
אני מבקש לנצל את ההזדמנות הזאת כדי להעיר, אולי במידה מסוייסת גס להיוועץ

בכם, לגבי הצעת חוק הרבה יותר מהותית ורדיקלית, שחברי שאול יהלום הכין. בעצם, היא

הצעה שתוזרת על הצעת חוק, שבשעתו הגיש חבר הכנסת לשעבר אברהס ורדיגר, ואני מתכוון

לאמץ את הצעת החוק הזאת ולהביא אותה להליך חקיקה, בקשר לכל הנושא של הגנת חיות

בר והגבלת ציד.

הצעת החוק הזאת מדברת על כך, שיהיו אסורים כל סוגי הציד, כתחביב ושעשוע, אלא

רק בהיתר מיוחד, באמת, לאותם מקרים שבהם יש צורך לטפל בחיות מזיקות, מפיצות מחלות

מידבקות, או שיש ריבוי גדול שלא מאפשר מבחינה אקולוגית. זאת אומרת, רק לצרכים

פונקציונליים, ולמנוע את העניין הזה כשעשוע.

הצעת התוק הזאת, לאמיתו של דבר, בעיני, היא הצעת חוק ששורשה בתפיסת העולם

היהודית שאומרת שיש פה עניין של צער בעלי חיים בכל מקום שאין סיבה חיובית. אנחנו לא

יכולים להרשות שזה יהיה מין שעשוע.

הייתי רוצה לשמוע בהזדמנות זאת את חוות דעתכם כמי שאמונים על הסוגייה הזאת:

איך אתם הייתס רואים גלגולה של הצעת חוק? ואיך היא יכולה להתקבל מתוך היכרותכם את

האוכלוסיות שנזקקות לשעשועים האלה?
שרה שלום
אנחנו היינו שמחים מאוד שהצעת חוק כזאת היתה מתקבלת, אנחנו רק לא מאמינים

שהיא תתקבל, לאור הלחצים.
היו"ר חנן פורת
בכנסת ההומנית הזאת, שבה בדרך כלל אנשים נוהגים רק לאכול אתד את השני, אני

חושב שכלפי בעלי חיים הם יהיו יותר רחבי לב.
אליעזר פרנקנברג
הציד ועומס הציד בארץ הס מעבר למה שהמדינה הזאת יכולה להכיל, לכן אנחנו כל

הזמן יוצריס מגבלות גדלות והולכות על הציידים. בך, שבאופן עקרוני הצייד עצמו לא משרת

מטרה אמיתית. יש צורך בציד של חיות מסויימות כדי לווסת אוכלוסיות, כדי לייצר סביבה

מאוזנת.

צריך לזכור, שהציידים עצמם, סוג מסוים של אנשים, ששום דבר אתר כמעט לא מעניין

אותם- מספרם ולחצם עשוי להיות גדול.
היו"ר חנן פורת
הם יצרו לובי בכנסת, שחברי הכנסת יצטרכו להתחמק מהציד שלהם.



אליעזר פרנקנברג;

מבחינה מקצועית, אם לרשות, במקום אגרות הציד, יהיה תקציב מסודר, ואנחנו נוכל

להפקיד אנשים שלנו לצורך טיפול וויסות אוכלוסיות בעלי חיים, אני חושב שגם מקצועית זה

יהיה יעיל יותר.
היו"ר חנו פורת
ההצעה הזאת באה, בעיקרה מההיבט ההומני, כי אנחנו לא עוסקים פה באנשים, אנחנו

עוסקים בבעלי חיים, אבל מההיבט של מה שנקרא בהלכה היהודית "צער בעלי חיים". אנחנו

סבורים שכל דבר שאיו בו איזה צורך חיוני לאדם, אלא הוא רק באמת נעשה לשמ שעשוע, תל

לגביו הכלל של צער בעלי חיים.

דרך אגב, אם אנחנו כבר נוגעים בענייו הזה, יש סיפור מרתק בגמרא, במסכת בבא

מציעא. סופר שם על רבי, רבי יהודה הנשיא, שהוא היה זה שחיבר את המשנה, ראש חכמי

ישראל, והוא סבל מייסוריס גדולים מאוד, מבעיות של אבנים בכליות, והגמרא מתארת את

ייסוריו הגדולים. אומרת הגמרא, כיצד באו עליו ייסוריס? - פעם אחת הוא היה מהלך בשוקי

טבריה וראה עגל, העגל הזה הובא לשחיטה, כשהעגל ראה את רבי יהודה הנשיא, נכנס תחת

שולי מעילו והחל לגעות בבכי. אמר לו יהודה הנשיא "זיל - לך, לכך נוצרת". אומרת הגמרא,

באותה שעה החלו ייסורים לבוא על רבי יהודה הנשיא. מפני שללכת לשחיטה, אין ברירה, אז

הולכים לשחיטה, אבל זה שאתה כך דוחף אותו ואומר לו "לכך נוצרת". הגמרא ממשיכה

ומספרת, שכשם שבאו הייסורים על ידי צער בעלי חיים, מתוך רחמיו - הלכו. שפעם אחת

היתה המשרתת שלו מנקה בבית, היא ראתה גורים של חולדה, אז היא רצתה לטאטא אותם

לרחוב, אמר לה רבי יהודה הנשיא "הניחי להם, רחמיו על כל מעשיו", ואז הפסיקו הייסורים.

יש פה איזו רגישות גדולה מאוד.

אני שואל את עצמי ושואל גם אתכם, מתוך הכרתכם את האוכלוסייה, קודם בל מעניין

לדננת איזה היקף היא מונה, האוכלוסייה הזאת של הציידים בכיף, לא הציידים המקצועיים

לצרכים.
משה אלכסנדרוני
יש כ-6,000 ציידים עם רשיון, שעובדים על-פי חוק, לפי הדרכה והכשרה, בשבוע שעבר

קיימנו בחינות אתרי ששנה לא קיימנו בחינות לציידים נוספים. אני מציע לך, בפעם הבאה

שאנחנו עושים מבחני ציד, לבוא ולראות את האוכלוסייה שמגישה מועמדות לנושא הזה.

אנחנו מאוד הקשינו, המבחנים השנה עלו ברמת קושי וחומרה, כדי למנוע.

יש פת גם הרבה -בעיות של איזון, זאת אומרת, אם לא נעשה את זה בשיטה של ציידים

חוקיים, מסודרים, בפיקוח, בהרשאות וכן הלאה, תהיה לנו תופעה של ציד בלתי חוקי, בלי

שליטה, בצורה המונית. די אם אגיד לך שהיום, באזורי יהודה ושומרון, מקומות שפקחי רשות

שמורות הטבע לא מגיעים, הבעיה מתחילה להיות חמורה במיוחד. החוחיות, לדוגמה, באזורי

יהודה ושומרון נעלמות.
היו"ר חנו פורת
כמה ציידים בלתי חוקיים אתם מאתרים היום? כמה מתוך כלל הציידים מקבלים רשיון

וכמה עושים זאת תוך כדי אכיפת רשיון?
משה אלכסנדרוני
אני מניח שאותו מספר שיש ציידים חוקיים, מסתובבים בשטח ציידים לא חוקיים.
היויר חנן פורת
תופסים אותם לעתים קרובות?
משה אלכסנדרוני
תופסים.
היו"ר חנן פורת
נעשית בקרה בעניין?
משה אלכסדרוני
לא מספיק, לא במידה שהיינו רוצים, אבל יש תפיסות יפות, והאנשים מובאים לדין,

והיועצת המשפטית שלנו משי1ה הרשעות יפות.
שלמה שהם
מה התוצאה של חוק כזה? כל אותם 12 אלף ימשיכו לצוד או שזה יפווית את כמות

הציד?
שרה שלום
יכול להיות שזה יפתית את כמות הציד, אבל זה יעלה לחצים אחרים.
היו"ר חנו פורת
זו מעין סובלימציה, במקום שאנשים יאכלו איש את רעהו. אגב, הציד הזה הוא גם ציד

שמשמש לשם אכילת הבשר?
שרה שלום
צבאים וחזירים אוכלים. אני בדעה שאסור לשפוך את התינוק עם המים. אם הולכים

לאיזו קיצוגיות שנייה, זה לא יתממש. צריך למצוא את דרך הביניים. בשנה שעברה,

למשל, הוצאנו הוראת שעה להגבלת מספר הציידים כדי שתהיה קורלציה עם כושר הנשיאה

של השטח. אין ספק, זה יגידו כולם. שכמות חיות הבר הולכת ומתדלדלת במדינת ישראל,

כשהציד הוא אחד הגורמים המרכזיים.
היו"ר חנן פורת
אני רואה שלנציג עורכי הדין יש משהו חשוב לומר בעניין.
שמואל סף
אני חושב שהפורום הזה צודק בגישה שהוא מציג, אבל זה רק חלק אחד של המערכת.

החלק השני יציג לך רשימה ארוכה של סיבות ונתונים מדוע אסור לעצור את הציד. קודם כל,

יש הרבה מאוד בני מיעוטים שהם ציידים, ולהם זה משמש כמזון - - -
היו"ר חנן פורת
לכם יש הערכה כמה מתוך הציידים החוקיים הם בני מיעוטים?
אליעזר פרנק1ברג
80%.
משה אלבס1דרוני
אולי יותר.
היויר חנן פורח
זה משיקולים של צורך במזון?
משה אלכסנדרוני
אני בהחלט לא משוכנע, ואני גס שואל אותס פעמים רבות, למה אתם הולכים לצוד? זה

עולה הון תועפות. הרשיון 900 שקל, הרובים בין 3,000 ובלי הגבלה במחיר, קנסות שהם

מקבלים מדי פעם. זה יקר. זה לא כדי להשלים את כמות הבשר בבית. זה חלק מהמסורת. יש

אלמנט נוסף שאפשר להעלות אותו גם כן שיש לי רובה בבית.
שמואל סף
יש גס תפיסת עולס, אני צייד, זה חלק מהווי חיים מסוים, ואס לא תאפשר את זה בחוק,

זה יהיה בלי חוק. אני רוצה לעבור לנושא אחר, שהוא, אני חושש, פרובלמטי; תס ושלום הוא



לא דומה במהות, וזח הנושא של הזנות. הצורך קיים, תתעלם מזה, לא תסתכל על זה, זה לא

ייעלם, זה ייעשה בלתי חוקי. החוק מאפשר פה גם בלימה, גנו ביקורת. קורה שצריך אולי

להגביר את איכות הביקורת ואת כמות הכלים שיש בידי המערכת ששולטת, אבל זה שסתום

ביטתון, שאסור לעצור אותו.
היו"ר חנו פורת
חגי מירום, אני רוצה לשתף אותך בדיון החופשי שהתפתח כאן. יש הצעת חוק שנמצאת

בצנרת, שכבר התגלגלה בכנסת הקודמת בחנו עם אנשי מקצוע איך יחסם אליו. זאת הצעת

חוק שקובעת, שיהיה איסור כללי של ציד של בעלי חיים, מלבד הצרכים האמיתיים, כמו חיות

טורפות, במקרים שיש חשש לפגיעה או מחלות או אקולגיה, במקרים מסויימים. אבל, בקיצור,

שהציד כשעשוע, ייאסר כליל, מאותה נקודת מבט שיש פה צער בעלי חיים. כמו שאני יודע,

אצלנ1, בישראל, אין מלחמת שוורים. מציינים כאן גם מתוך כלל הציידים, זה הנושא

שאנחנו עוסקים בו, 80%, ממש מספר מדהים - - -
חגי מירום
הם ערבים, זה לא חדש בשבילי. פעם יצא לי לשוחח איתם על הסיבות לעניין הזה. הם

טוענים שזה שילוב, קודם כל, של הגאווה הערבית ומסורות העבר של לחימה והצטיידות

בנשק, זה משלים להם את הדבר הזה. זה דבר שהוא חיובי מאוד. זאת חברה שטוב שהיא

מתעלת את האנרגיות שלה למשהו אתר. זו חברה די מבודדת, שלא זוכה עדיין לשוויון

חברתי. מהבחינה הזאת יש הרבה יתרון. השאלה, פילוסופית כללית, היא שאלה מעניינת, אני

לא נתתי את דעתי עליה, האם לאסור את הציד כליל?
היו"ר חנן פורת
מנקודת מבט יהודית, אין ספק, באמת, זו היתה גם תוות דעתו של המשנה ליועץ

המשפטי, פרופ' נחום רקובר, שאומר, שעל-פי המשפט העברי, איסור צער בעלי חיים, להוציא

סיבות פונקציונליות, יש איסור לפגוע בבעלי חיים, אסור לצער אותם. אז אם אתה צריך

לאכול, זה 11ניין אתר. אם אתה צריך לטפל במזיקים, זה עניין אחר. אבל הצייד כשעשוע זה

דבר שהוא - - -
חגי מירום
מי מכין את הצעת החוק הזאת?
היו"ר חנן פורת
זאת הצעת חוק שמתגלגלת פה.
חגי מירום
זו יוזמה פרטית?
דורית ואג
כן.
תגי מירום
הממשלה נתנה דעתה עליה? היתה תגובת ועדת שרים לעניין?
היו"ר חנן פורת
עדיין לא. זה היה אפרופו הנושא שעלה כאן.
חגי מירום
המגמה שמשתקפת מתוך ההצעה של שר המשפטים היא הפוכה.
היו"ר חנן פורת
לא.
תגי מירום
כי אם אחה הולך לעבירות קנס וכן הלאה, אז אתה מקל על כל אותם מקרים שקשורים

להעמדה לדין.
היו"ר חנן פורת
בנושא של ברירח קנם יש שני טעמים. טעם אוזד, באמת, להקל בחומרת העבירות,

בחלקן, וטעם שני להפוך את זח ליותר מיידי, כמו בעבירות קנם בתחום החנועח.
חגי מירום
בסופו של דבר, אתה שואל את עצמך מה זה עושה להם. קל להם יותר עם העניין הזה.

זה כסף, זח 490 שקל, וזח מיידי, אין צורך במשפט ובכל מה שקשור בזה.
שמואל סף
זה לא יותר נמוך ממה שבית משפט היה פוסק להם אחרי מהלך של חצי שנה.
היו"ר חנן פורח
רק הסבל של השנה, עם עורכי דין שהיו צריכים לשכור.
משה אלכסנדרוני
הסבל שנגרם הוא לנו, למערכת האכיפה, לא לציידים.
יפעת רווה
כמה פוסקים בתי משפט?
משה אלכסנדרוני
בעבירות, לדוגמה, רובה מחוץ לנרתיק, אם זה כבר מגיע לכתב אישום, ואם זה לא

נופל, אז בסוף יתנו לך 500 שקל, זה יקרה אחרי שנתיים.
היו"ר חנו פורח
אבל ציד חיה ללא רשיון?
שרה שלום
זה סיפור אחר.

בהקשר לדברים יש איזה פסק-דין של השופט המנוח זילבר, שבאה לפניו איזו בקשה

להחזיר רו1:ה ציד שחולט על ידי בית משפט, ואז הוא אמר בית משפט זה לא ידון בקטילת

חיות בר ובתועבות מעין אלה.
היו"ר חנו פורת
פרופ' זילבר היה אחד מהאנשים שהשתדלו ללכת על-פי המשפט העברי, יש לו ספר

נפלא, "כך דרכו של תלמוד".
חגי מירום
מה עושה הציד לאוכלוסיית החיות שמותרות בציד? תנסו להניח רגע שלא יהיה ציד

בכלל.
שרה שלום
יש להניח שזה יאושש את האוכלוסיות.
חגי מירום
מה זה עושה לשיווי המשקל בטבע?
אליעור פרנקנברג
הכוונה היא לא שלא יהיה ציד של בעלי חיינ לצורך איזוו אקולוגי, אלא שלא לתת

ל-6,000 ציידים את ההזדמנות לצוד.
חגי מירומ
אבל אז, אם תהיה לך אוכלוסיית חוגלוח אדירה, אתה תלך להרעיל אותן, כדי לאזן. או

אוכלוסיית צבאימ או אוכלוסיית חזירים.
משה אלכסנדרוני
תמיד אני מעדיף שפקתימ יעשו את זה.
רחל אדמ
מבחינה משפטית המערכת כבר קיימת לא לתת רשיון ציד.
היו"ר חנן פורח
אם אין איסור כולל, אז אי-אפשר סתם באופן שרירותי, להגיד שהוא אוסר לצוד.
שלמה שהם
צריך לומר כך. הבוקר התלבטתי בשאלה, אנחנו מכירים את זה בנושא של עמימות. תמיד
אנחנו שואלים
אס ניתן סובלימציה מסוימת לאלימות במקוס אחר, האס זה יפחית את

האלימות? יש מי שאומר ששידוריס בטלוויזיה שרואים בהס אלימות, זה עוזר להפחית את

האלימות וכן הלאה. הנסיון והמחקרים בדרך כלל אומרים הפוך, בכל דבר. זאת אומרת, בכל

שטת של אוכלוסייה, שבו אנחנו מעודדים פעולות אלימות, בסופו של דבר, פעולות האלימות

מולידות אלימות יותר גדולה. יש מתקדים בעניין הזה, גס בנושא המשפטי. אינני רואה

הגבלת ציד כמשהו, שמחר יתעל את כל האנרגייה הזאת, חס ושלוס, ליריות בבני אדס או

אינני יודע מה. לכן, לדעתי, אס אנח1ו באמת רואים עין בעין, זאת גס שאלה ערכית, יחליט

בה יושב ראש הוועדה או מי שיחליט מחברי הכנסת, את הנושא של קטילת חיות בר, כמשהו

שהוא צער בעלי חייס ובמשהו שמחנך לפגיעה בבעלי תיימ, והדבר הזה מבחינה ערכית הוא

נראה לא נכון ופסול, אז אינני חושש מהעניין - ואנחנו נאמר את זה. ויכול להיות שזה צריך

להיות עם הוראת מעבר, נניח שנאמר. שתוך שלוש שנים, תוך חמש שניס, נצמצם, ובעוד

ארבע-חמש שניס הנושא הזה ייעלם לחלוטין. בעיני, מבחינה אקולוגית זה חיוני לארץ הזאת,

כמו-כן ניקח את האנרגיה הזאת ונשקיע אותה, כמו שאנחנו עושים סובלימציה להרבה דבריס

אחריס. נמצא דבריס הרבה יותר חיוביים. בעיני, בכלל, עצס זה שאוכלוסייה של 6,000 איש

מסתובבת עם רובים, מנימוקים כאלה ואחרים - - -
היו"ר חנן פורת
אלה רובי ציד.
שמואל סף
אס לא יתן רשיון, לא יסתובבו?
שלמה שהס
אותה שאלה אנחנו שואלים, נניח, בעניין של סמים.
היו"ר חנן פורה
בעניין של הזנות, אתה צריך לזכור, שהיום אין עדיין לגיטימיות לזנות.
שמואל סף
על הנייר אין.
חגי חירום
על הנייר כבר יש.
היויר חנן פורת
על הנייר יש, אבל לא כחוק.
חגי חירום
חבר הכנסת חנן פורת הסדיר את זה - אני לא מתכוון עכשיו אם אתה בעד או נגד -

במסגרת הפרסום בעיתונים.
היו"ר חנו פורת
זה משהו אוזר לגמרי. לא הלכתי להסדיר. לא נקיים דיון עכשיו על הסוגייה, אני רק

רוצה לומר כעיקרון, הבעיה היא שיש דבר שהוא זמין והוא לגיטימי וכן הלאה, אז אומנם יש

אנשים שאוהבים תמיד את העניין של הליכה במחתרת, 'מים גנובים ימחקו ולחם סתרים

ינעם", אבל אצל הרוב המכריע של בני האדם, ברגע שהדבר הזה אסור, והוא עלול להיחפם

וכדומה, אז במכלול, אין שום ספק, שיש צמצום לעניין. כשהדבר הוא גם לא זמין - זה שונה.

לכן, יש היגיון לכאן ולכאן. אני רק מוכרח לומר לך, שלמה שהם, שהנתון שהוצג בפני כאן,

ש-80% מהאוכלוסייה שמדובר בה, היא האוכלוסייה הערבית, שלגביהם כל המושג הזה שאתה

מדבר על תיעול האנרגיות לכיוונים אחרים וכדומה, אני לא בטוח אם על זה אנחנו יכולים

לדבר.
חגי נזירום
אני רוצה לשאול שאלה את איש הרשות. יש איזו זיקה, נגיד בזהירות, בין ציד לבין

גניבות בקר וכיוצא באלה?
שרה שלום
זה היה התירוץ, כשתופסים ציידים אז הם אומרים "באנו לגנוב בקר".
חגי מירום
השאלה היא אם אלה שמסתובבים כדי לחפום חוגלות, גם עושים בהזדמנות חגיגית זאת

את הקטל בעדרים?
שמואל סף
אני יודע, לפחות על תחנה אחת, באזור הגליל, שבדקה את זה סטטיסטית, והוכיחה

שדווקא בעלי הרשיון חוששים לאבד אוחו, לכן הם לא מסתבכיס בעבירות כאלה, כי זה לא

כל כך מעניין אותם. הגנבים, אלה מי שרוצים להרוויח רווח כספי.
משה אלכסנדרוני
ברשותך, 80% אוכלוסייה לא יהודית, ולא אוכלוסייה ערבית.
היו"ר חנן פורת
לא היתה שום קונוטציה שלילית בדברים שלי. להיפך, אמרתי, אצלי זה שיקול נוסף

לגבי הצעת החוק שאני מגלגל, אני אשקול את זה.

רבותי, חברי הכנסת, אנחנו נדרשים לאשר את הצווים בקשר לברירות הקנם בנושא חיות

הבר. נראה לי על פניו, שהד1:ר הזה הוא גבון סבל היבט, גם מבחינת היעילות וקיצור

ההליכים וגם מבחינת היכולת של הפקחים לשלוט במערכת, ואני מציע שנאשר את הצווים

האלה. יש למישהו התנגדות? - הצווים אושרו.

צו סדר הדיו הפלילי (עבירות קנס - הגנת חיית הבר) (תיקון). התשניח-1998 - אושר
היו"ר חנן פורת
היינו מצפים שבמפגש הבא, גם אם לא נגיע לחוק הרדיקלי, תביאו בפנינו הצעות

ביניים שיצמצמו בכל האפשר את הנושא של צייד חיות הבר, לא רק בהיבט האקולוגי, אלא

גם בהיבט הספציפי של צער בעלי וזיים.
רחל אדם
צריך לעשות משהו ביחד עם חוק צער בעלי חיים,
היויר חנן פורת
יבול להיות.

ד. תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (פרטי רישום שלא יירשמו או שלא יימסר מידע

עליהם ועבירות שהרשעה בהן לא תפסיק את תקופת ההתיישנות או המחיקה),

התשנ"ח-1998
היו"ר חנו פורת
מורי ורבותי, אנחנו עומדים בנושא-. תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (פרטי רישום

שלא יירשמו או שלא יימסר מידע עליהם ועבירות שהרשעה בהן לא תפסיק את תקופת

ההתיישנות או המחיקה), התשנ"ח-1998. עד במה שאני מביו את ההצעה שעומדת לפנינו,

שבמסגרת הרישום הפלילי שקיים היום במשטרה, שלפיו אנשים נושאים על גבם תיקים לאורר

כל ימי חייהם, בחוצאה מעבירות שעברו - - -
דוד צוקר
לא בהברח עבירות, אם אלה היו עבירות היה פה יותר שקט.
לבנת משיח
מצד שבי, גם לא חייהם.
היויר חנו פורת
אמרתי את זה בצורה בללית, שנוציא מתוך הדברים הללו את אותן עבירות ספציפיות

שנוגעות לתחומים מסויימים במסגרת השירות הצבאי. אבקש מהנציגה של משרד הביטחון,

סא"ל חני כספי, ראש ענף ייעוץ וחקיקה, להציג בפנינו בצורה יותר מפורטת את התקנות

שעומדות לפנינו.
חני כספי
עשינו זאת יחד עם משרד המשפטים. סעיף 25 לחוק המרשם הפלילי קובע שעבירות

צבאיות, הן אותן רשימת העבירות שנמצאות בחוק השיפוט הצבאי, חן בנות רישום, למעט

אלה שנקבעו שאינן כאלה.

אכן, באמת, היו קיימות תקנות מכוח אותו סעיף, שקבעו שעבירות לפי הסעיפים האלה

והאלה לא יהיו בנות רישום. מה היה הרעיון? - אני אתחיל ממה שהיה המצב הקייס. הרעיון

היה, שעבירות שנמצאות בחוק השיפוט הצבאי, שהן עבירות צבאיות באופיין, אולי חלק מהן

אפילו אין להן אח ורע בחוק הפלילי, וכול כולן הן באמת צבאיות, ואני מדברת על עבירות,

במו למשל התנהגות מבישה, התנהגות שאינה הולמת, פגיעה במשמעת, כל הדברים האלה,

אלה בכלל עבירות שאין להם אח ורע בחוק העונשין, והן באמת תלק מההוויה הצבאית,

שמחייבת הקפדה על משמעת, היא צריכה למצוא לכל התנהגות שלא ראויה מקור להעמדה

לדין. נגד ההחמרה בעבירות, יש הקבל בנושא הרישום הפלילי.

במהלך השנימ חשבנו שרשימת העבירות שנקבעה בתקנות היא מעטה מדי, וחיפשנו את

שביל הזהב שבין עבירה שיש לה סממנים פליליים, ואנחנו רוצים שתהיה בת רישום, לבין

עבירה שהיא יותר מההוי הצבאי והנסיבות שלה הן יותר צבאיות. על-כן אנחנו חושבים שלא

כדאי שהן תהיינה בנות רישום.



אני רוצה להוסיף, שלא קיים במערכת השיפוט הצבאי עונש ללא הרשעה. זאת אומרת,

היה ואדם מורשע בבית-דין צבאי, והעבירה היא בת רישום, יש רישום פלילי. נכון שיש לנו

מנגנונים, ואהיה מוכנה לדבר על זה אחר כך יותר בהרמבה, של המלצה לנשיא המדינה

לקיצור תקופת ההתיישנות או תקופת המחיקה. יש לנו מנגנון לגבי כאלה שהוכשרו לפני

כניסתם לצבא והם היו שלוש שנים עם שירות תקין. אז עם נשיא המדינה הקמנו מנגנון,

שאנחנו ממליצים, ויש לנו מנגנון אחר לכאלה שהורשעו בצבא, בעבירות שהצבא מחמיר

לגביהם, למשל בנושא סמים, יותר מאשר באזרחות, לנו יש מנגנון לקבל מחיקה או קיצור

תקופת המחיקה או ההתיישנות יותר מהר.

אבל לא על זה אנחנו מדברים, אנחנו מדברים על עבירה, שאדם יורשע, ואוטומטית היא

לא תהיה בת רישום. באמת, ניסינו למצוא את העבירות שבאמת שלא מתאים שתהיינה בנות

רישום, בעיקר בעבירות של סדר ומשמעת, אי-התייצבות לבית-דין, אי-שמירה של רכוש צבאי,

שאינו כלי טיס או כלי תחבורה, עבירת של איבוד קשר עם היחידה, כל מיני דברים,

שהפליליות שלהם אומנם קיימת, כי אחרת הס לא יהיו עבירות שמעמידים עליהן לבית-דין,

אבל היא מינורית להיבטים הצבאיים.
היו"ר חנן פורת
ברשותך, רק לפני שניתן את רשות הדיבור לחברי הכנסת. כשאני עברתי על ההצעות

שלכם ראיתי שבעצם היו פה שני קריטריונים. קריטריון אחד, שאת הבלטת, והוא הקריטריון

של עבירות שהן ספציפיות לצבא, מאפיינות את הצבא; והדבר השני הוא חומרת העבירה.

למשל, ניקח לדוגמה, עבירה כמו נפקדות. שהיא עבירה שהיא אופיינית לצה"ל אומנם, אבל

מכיוון שהדין עליה הוא תמור יותר, לא הצעתם למחוק.
חני כספי
לגבי נפקדות אני מוכרחה כאן לומר כמה דברים. אנחנו באמת התלבטנו בנפקדות.

נפקדות היא עבירה ממש צבאית, בסך-הכל יש אנשים שלא באים לעבודה, אדם לא בא למלא

את חובתו. התלבטנו לגביה לפני שנים, לפני 10 שנים, והחלטנו שהעבירה הזאת היא כל כך

אנטי-חברתית, היא כל כך פוגעת - לא רק העונש, יש עריקה, גם היעדר מהשירות הפשוט -

שמי שאנחנו מביאים אותו לבית-דין צבאי, המעשה שלו הוא בעינינו כל כך חמור, שאס זה לא

יהיה בר-רישום זה יהיה מאוד בעייתי מבחינה חברתית.
היו"ר חנן פורת
כי הרישום גס מרתיע.
חני כספי
בעניין הזה עשינו עבודה על המצב עס נציבות שירות המדינה. יש לנו תופעת עריקות

במילואים. אנשיס שעושים חשבון, שעד שיביאו אותי לדין, ועד שימצאו אותי וכן הלאה, ולא

נוח לי לבוא עכשיו, ואחר כך אני הולך ועובד בשירות המדינה בתפקיד בכיר, ואני לא עשיתי

מילואים, והיו דברים מעולם. אנחנו היי1ו צריכים לדבר ולסדר שהעריקים יעשו כך, ועם

ביטוח לאומי, גם דמי אבטלה, מי שיש לו התנהגות רעה וחמורה לא מקבל, וגם לגבי עריקים

- חשבנו שזאת עבירה שהיא מכה צבא.
דוד צוקר
היא מצדיקה את הקעקוע של זה בעורו של העבריין? זאת הרי השאלה. השאלה לא אם זו

עבירה חמורה או לא, אני מקבל שזו עבידה חמורה, ובצבא זו עבירה שצריך להעניש עליה

באופן תקיף, אין ספק, אבל האם זה אומר שצריך לעשות לו כתובת קעקע למשך 17 שנים?
חני כספי
אם אנחנו שואלים מה מטרתו של המרשם הפלילי, המרשם הפלילי, זה שאמרתי שזה סוג

של ענישה, זה לא מדוייק. המרשם הפלילי, אם אני אגיד בלשון הכי זהירה, זה תמרור

אזהרה.
דוד צוקר
פונקציה חברתית היא יותר קשה מאשר תמרור אזהרה.
שמואל סף
הוא תמיד מיועד לענישה.
תני כספי
גמ לטנישה וגם תמרור אזהרה.
דוד צוקד
וכלי מודיעיני.
היו"ר חנן פורת
כל ענישה יש בה את האלמנט של האזהרה, אז הדברים נושקימ זה לזה.
דוד צוקר
זו תוספת לענישה.
היו"ר חנן פורת
לעתיס הענישה עצמה. המגמה שלה היא אזהרה.
לבנת משיח
זה אוסף של מידע שהוא רלוונטי לגופים שנקבעו בחוק, כגופים שרשאים לקמת בחשבון

את המידע הזה.
דוד צוקר
אני דיברתי על הפונקציה התברתית שלה, על התפקיד החברתי שזה ממלא.
שמואל סף
הוא לא יקבל רשיון, הוא לא יקבל עסק.
חני כספי
כתפקיד תברתי מאוד תשוב לנו, שאדם שלא מילא תובתו על-פי דין, והובא לבית-דין

צבאי - זה חשוב מאוד, כי יש לנו את מנגנון הדין המשמעתי, ובמקרים קלים אנחנו משתמשים

בו - והורשע, התמרור הזה יילר יחד איתו. במיותד לאנשים שמקבלים את המידע הזה, שזה

השירות הצבאי.

היו"ר חנן פורת.

אני יכול להמחיש את הדבר הזח. הלא אם, למשל, אדם איננו משלם מם, זאת עבירה

פלילית, שהיא באמת באה לידי ביטוי במרשם. אדם שאיננו מתייצב למילואים, במידה

מסויימת אפשר להקביל אותו לאדם, שלא פורע את מיסיו לחברה. אגב, בתנ"ך הביטוי 'מסי,

המס אשר שח שלמה על ישראל, זה מס של אנשים שצריכים לצאת למילואים כדי לכרות ארזים

בלבנון. הם משלמים את המס באמצעות הכנימה שלהם לעול המלכות. כר, שאני בהחלט יכול

לראות את הדברים האלה מקבילים גם להיבט האזרחי.
שלמה שהם
דווקא מבחינת ההלכה היהודית, בואו נזכור שאתת הבעיות הרציניות ביותר בכלל

בענישה פלילית, היא האלמנט הזה של ה-נידוי. הדי אדם עבר עבירה מסויימת, אתה לא פעם

מעניש אותו כדי להגן על החברה, ולא משום הדברים שהוא עשה מחוך עיקרון הגמול, כי זה

מי שמאמין בדיני שמיס ודברים אחרים, אלא אנחנו אוסרים לו ''אדוני, משום שאתה עלול

לסכן את החברה", כך זה עם חוק המעצרים, כך זה בכל מיני מקומות, לא כענישה.

כשאנחנו שמים לאדם סטיגמה. יש בזה איזו שלילה בסיסית קודם כל של האמירה

שאומרת, שאם שילמת את חובך לחברה אתה נקי וחף ואתה חוזר למקום ההתחלה. אתה עושה



איזו ריהבילטיציה - ייתמו חטאים מן הארץ. אז יש מי שאומר, שאט "ייתמו חטאים", זה לא

שהם ייעלמו, אלא יהפכו להיות תמימים.
היו"ר תנו פורת
מטאים ולא חוטאים.
שלמה שהם
חטאים הרי זה שם מקצוע, כי חטאים זה כמו גנבים. לכן אומרים שהאדם הופך להיות

תמים. בעצם, אתה מנקה אותו לחלוטי1 נזלכתחילה מ1 העניין. כל הנושא של ענישה פלילית

בעצם מיועד אר ורק בעיני, ושוב לא ניכנם פה להרצאה על מטרות הענישה, אר ורק להגן על

החברה. הוא לא מיועד בעיני לשום אלמנט של ענישה, לשום אלמנט של גמול, אלא אמור אר

ורק לומר, האדם הזה, בסיטואציות מסויימות, אני חייב, כי אם הוא רצח אתמול, תזהרו

ממנו.

אבל, דווקא משום כך, כשאנחנו מגיעים לדברים הפחות חמורים, לדברים האלה שאדם

עשה משהו, אם מדברים עכשיו בנושא שלנו, אז זה משהו מאוד ספציפי לעניין מסויים, דווקא

שם אני בדעה, שככל שאפשר היה להמעיט עם העניין הזה, ככל שאפשר היה להקטין את

העניין הזה, ולומר "עשית, שילמת את חובך". זה סוג עבירות שאדם בחיים האזרחיים, הסיכוי

אינו גדול שהוא יעשה אותם. זה סוג של דברים, מבחינת סוג העבירה, שהן באמת מיוחדות

לעניין הצבאי. אני לא הייתי מרחיב את העניין.
היוייר חנן פורת
אז אתה בסך הכל תומך בהצעה שמובאת פה?
שלמה שהם
יש שני חלקים. יש חלק אתד שמוחקים.
חני כספי
לא, ההצעה היא חלק אחד, למעט טעות אחת שהיתה לנו.
לבנת משיח
אנחנו מגדילים אח מאגר העבירות שלא יירשמו.
היו"ר תנו פורת
מוסיפים את המחיקה.

שלמה שהם.

מוסיפים את המרשם הפלילי בשלושה מקומות נוספים.
חני כספי
בשני מקומות. זאת היתה טעות שלא שמו לב אליה.
הלית ברק
אני רוצה להבהיר. אפשר להתייחם להצעה י שמובאת בפנינו בשני מובנים. ישנם

הסעיפים שהיו קיימים והם נשארים, דברים שהיו וגשארו. מעבר לזה, יש סעיפים נוספים

שמבקשים להרחיב.
חני כספי
127(א), שזה השימוש בסמים.
הלית ברק
בחלק הזה, אני אומרת שיש סעיפים חדשים שאתם מבקשים להכנים ולהרחיב את אי-

הרישום. אבל לגבי סעיפים קיימים 108(3) והסיפא של 123, אלה סעיפים שהין קיימים בנוסח

הנוכחי של החוק, ואתם מבקשים לבטל. כלומר, להחזיר את הרישום לגבי עבירות אלה.
דוד צוקר
אפשר לפרט במה מדובר?
הלית ברק
כרגע ישנן תקנות המרשם הפלילי, בחקנה מס' 1 סעיף קטן 2 מופיע בין היתר סעיף 69,

שבוטל, ולבן הוא לא רלוונטי. סעיף 108(3), שמדבר על חייל שביודעין מסר פרט כוזב או

העלים פרט, על מנת להשיג חופשה או להאריכה. זה קיים, ובנוסח החדש שהם מציעים, הוא

איננו.
דוד צוקר
כלומר, הם מבקשים להחזיר זאת לרישום הפלילי?
הלית ברק
בהחלט.
היו"ר חנן פורת
אצלי רשום סעיף 108, כאחד הסעיפים שהיום כן נמצא ברישום הפלילי.
הלית ברק
אולם לפי ההצעה שמובאת בפנינו מבקשים למתוק אותו.
חגי מירום
הוא לא מופיע ברשימה של אלה שלא יופיעו ברישום, דהיינו, הוא כן יצטרך להופיע

ברישום.
היו"ר חנן פורח
כדי לפשט מינוחים אני רוצה להבהיר. כשאנחנו מדברים כעת, אנחנו מדברים או על

מחיקה מהרישום הפלילי או תוספת לרישום הפלילי. אל תגידו להוסיף לרשימה שמוחקים.
חגי סירוס
הם לא ביקשו תוספת לכן היא עונה בצורה כזאת. כתוצאה מהצגת הרשימה של מחיקה

התברר שיש דברים שהיו בעבר למחיקה. ועכשיו הם נוספים. זה לא רק גריעה, אלא זה גם

תוספת, אבל לא רואים את זה בבקשה.
הלית ברק
כפי שחבר הכנסת צוקר ביקש ממני אני אפשט את דברי, ואני מתנצלת אם לא הבהרתי

את עצמי קודם.'במצב הנוכחי כיום נמחקת מהרישום הפלילי עבירה - - -
לבנת משיח
לא נמחק, אלא לא נרשם.
דוד צוקר
חבר הכנסת חגי מירום הסב ר את זה, זה מספיק. את אומרת שכתוצאה ממה שקרה, 1. זה

רישום פרטים שקשורים בחופשה ייתווסף עכשיו, ומה עוד?
חלית ברק
ואי-קיום פקודה תוך כדי פעולה קרבית, שזהו הסיפא לסעיף 123, להבדיל מהרישא

שמדבר על אי-קיום פקודה מאת מפקד בזמנים רגילים.
דוד צוקר
אלה שתי הערות שונות לגמרי.
תגי מירוס
נדרש הסבר למה.
היויר חנן פורת
אני אסביר מה השיקול, וזה שייך לנקודה שהצגנו מקודם. חייל שלא קייס פקודה

שניתנה לו מאת 1ופקדו, דינו - מאסר שנתיים. עבר עבירה תוך פעולה קרבית של יחידתו, דינו

- מאסר עשר שניס. ואני, אס למדתי את החומר, למרות שהיא לא ציינה זאת, כל עבירה שיש

עליה כמה שניס מכובדות, אז החליטו להכניס לרשימה מראש.
דוד צוקר
למה אתס רוציס להחזיר את העניין של רישוס פלילי בקשר לחופשה? זה קשקוש. אתס

משוויס את זה לעניין העבירה הקודמת?
לבנת משית
אני רוצה לחזור לעיקרון. השתדלנו באמת לעשות עבודה מסודרת, וסקרנו את העבירות

וניסינו להוסיף כמה שיותר, מה שאי1 לו אופי פלילי. שדומיננטי בעבירה. כאשר עשינו את

הסקירה הזאת מצאנו את סעיף 108, שהכותרת שלו 'ידיעות כוזבות", יש לו רשימה של

דברימ, שחייל ביודעין מסר פרט כוזב, במטרה להשיג משהו. אחד מהפרטיס האלה היתה

פסקה 3, שבאמת היה קודס כל כתוב ברשימה, שהוא מדבר על הנושא של התופשת. הוא מסר

פרט כוזב כדי להשיג תופשה. לכאורה, זה נשמע משהו לא כל כר חמור, אבל יש עבירה

המעידה על אופי מסויס של פעולה. פה מדובר בהשגת דבר במרמה. זה נכון שניסית להשיג

משהו, שיתסית לשאר הפסקאות הוא פחות ממור, אבל זו הפעולה של השגת דבר במרמה. אז

אמרנו במסגרת הכוללנית, כשאנחנו עושיס רוויזיה, זה לא מתאיס פה.
חני כספי
אני רק רוצה להסביר דבר שאמרתי פה קודס. רבותי, יש לנו מנגנון הדין המשמעתי,
חיילת באה אלי ואמרה לי, והיו דברים מעולם
"אבא שלי בניתוח, אני מבקש1ז חופשה". זה

סיפור שהיה, זאת היתה פקידה, ואני אמרתי, כמובן. לה לא היה לה מספיק שכל, היא צחקה

על החברות כמה שהיא עושה חיים בבית וזה סתם היה סיפור, והבנות מרוב קנאה באו לספר.

באמת התלבטתי מה לעשות, ואז הרמתי טלפון לאמא לשאול בשלומו של האבא, בעורמה,

שאלתי "מה שלום בעלך", והיא אמרה "באמת הוא חולה". ואמרתי "היה ניתוח או משהו", אז

היא אמרה "לא, הוא עובד רגיל, אבל את יודעת יש מגבלות, ובאמת אני אפנה אליך", וכך

שוחחנו, ואז הבנתי שבאמת נמכר סיפור. אמרתי, החיילת הזאת לא תהיה בבית ספרנו, והיא

עברה למקומ אחר. יכולתי להעמיד אותה לדין, היא עשתה עבירה, היא מסרה פרט כוזב - - -
שמואל סף
יש היגיון, שזה ירדוף אותה אחר כך 17 שנה?

ו
דוד צוקר
נהגת נכון, אבל מה אתמ רוצימ מהעתיד שלה?
חני כספי
החיילת הזאת לא יהיה לה שוס רישוס, גס אס יוחלט להעמיד אותה לדין, כי היא

תעמוד לדין משמעתי, שאינו בר-רישוס. מי שיעמוד על ידיעות כוזבות, על מנת להשיג

חופשה, זה חייל שיזייף מסמכיס, שיביא גימלימ, והיו דברים מעולמ.
שלמה שהם
או שהמפקד יחשוב, בסופו של דבר, שהוא לא דוצה, ויש מקרימ כאלה ביחידה, וכו

יחליט להעמיד אותו לביח-דלן.
חני כספי
בית-דיו זה רק פרקליט צבאי. פרקליט צבאי יחליט. למשל, היה סיפור של מישהו שזייף

מסמכיס של בית חולים, הוציא חותמות של בית חולים, הוא טמד לדין בבית-דלן צבאי מטכ''ל.

דבר כזה זה קבלת דבר במרמה. כדי לעקוף את זה היו מעמידים לאו דווקא על 108(3), בענייו

שלפי פקוד1ת הצבא 2, חובה עליו למסור בהודעה. הוא חייב להודיע למפקד שהוא יוצא

לחופשת, אז היינו מעמידים על 108(2). זו בכלל היחה טעות, אפילו לא עומדת מאחורי זה

מחשבה.
שלמה שהם
אתם יורדים מ-108(3)7
היו"ר חנן פורת
משאירים את זה ברישום הפלילי.
חני כספי
טעות שזח לא היה בר רישום עד כה.
היו"ר חנו פורת
רשות הדיבור כעת לחברי הכנסת. חבר הכנסת דדי צוקר, ואחר כר - חבר הכנסת חגי

מירום.
דוד צוקר
הערה בסוגריים, חני כספי, הייתם צריכים לבוא ולומר לנו את שני הסעיפים הללו, לא

עושים דבר כזה.
תני כספי
נכוו.
דוד צוקר
ראשית, המגמה שצה"ל מביא בפנינו פה היא ראויה וצריך לתמוך בה, וזו גישה נכונה,

ולכן צריך להצביע עבורה בשתי ידיים. יש שני דברים שעולים ממה שהגשתם לנו. האתד,

בדיון שהתקיים קודם לכן לגבי נושא העריקות, אני חולק על ההיגיון שלכם. שני סוגי

עבירות היותר נפוצות בצבא, זה באמת שימוש בסמים ועריקות , אלה שתי העבירות הגדולות

מבחינה כמותית.
היו"ר חנו פורת
גניבות לא?
חני כספי
הפלחים העיקריים זה סמים והיעדר מהשירות.
דוד צוקר
חני כספי, עריקות היא תופעה שיש לה מאפיין סוציולוגי, חברתי מאוד ברור, והוא לא

בהכרח עברייני, הוא לא בהכרת מעיד על העתיד של החייל, הלא לא בהכרח מעיד על מה

יקרה איתו בעתיד, זאת עבירה שונה לגמרי, שיש לה מאפיין, שהוא מאפיין קבוצות

אוכלוסייה מסוימות, או גיל וקשיים נפשיים. שני הדברים הללו.
שמואל סף
או תפקיד בצבא לפעמים.
דוד צוקי
הוא מתלבש על קשיים שיש לך. תפקידים בצבא, לכולנו היו לא נעימים, אבל אם זה

מתלבש על תקופת גיל מאוד פרובלמטית, עוסקים בתקופת גיל פרובלמטית, אני אומר

לכם, עניין העריקות אי-אפשר להתייחס אליו כאלמנט פלילי, שאחר כר מושכים אותו על הגב

כל כך הרבה שנים.
לבנת משיח
השאלה אם לא מעמידים לדין משמעתי גם במקרים אמרים.
דוד צוקר
אני לא מציע לכם עכשיו את הפתרון. אנחנו נפגשים הרבה פעמים. אני אומר לכם, לגבי

עריקות צריך רוויזיה בחשיבה, וזה מה שאני מבקש מהיושב ראש. אני לא מבקש בגלל זה לא

לאשך. אני רוצה להציע לוועדה לבקש מהצבא לחזור עם תשובה, והיא לא מוכרחה להיות

עכשיו. אני רואה את העריקות באופן שו1ה לגמרי מאשר איזו פעילות עבריינית רגילה.

הייתי אומר את זה גם על השימוש בסמים, אבל העניין של שימוש בסמים, ההשפעה של

השימוש, -ה-וא כל כך חריף על הצבא שהייתי מתייחס לזה קצת אחרת.

לקוזתי את מה שהבאתם לנו ואני מעורר נקודות. נקודה שנייה, ואת זה אני אומר ללבנת

משיח, יש פה סוגי עבירות צבאיות. שהן במידה רבה אנלוגיות לעבירות בחיים האזרחיים, הן

לא צבאיות טיפוסיות או לא צבאיות באופן אקסקלוסיבי, לא צבאיות באופן בלעדי. זה נכון

על מדי, על הפגנה הפוגעת במשמעת על התנהגות פרועה, על התנהגות מבישה, על אי-קיום
הוראות. הצבא אומר
"אלו סוגי עבירות שאני אעניש עליהם, ואני אקיים את כל הסדר בצבא

שצריך לקיים", אבל אני לא חושב שהן צריכות להיות מוטבעות ככתובת קעקע על מצחו של

אותו אדם שעבר עבירה. השאלה שלי היא לא כלפי הצבא, שעשה מערך מאוד נכון, אלא כלפי

משרד המשפטים. למה שלא נאמץ את הגישה- אני מדבר על הגישה לא על כל סעיף לחוד -

שהעיקרון שביסודה אומר, שישנם סוגי עבירות שעד היום כללנו אותם במרשם הפלילי, ולא

בהכרח צריך לכלול אותם שם. הפגנה זאת תמיד הדוגמה הבי קלה שאנחנו נותנים, אבל היא

גם נכונה. משום שכולנו היינו שם, וכולנו עשינו את הדברים האלה, וזה רישום פלילי. אגב,

יש פה עוד איזה צד, אני לא רוצה להיכנס אליו, דמוקרטי כלומר, האם על חופש הביטוי, גם

אם אתה עובר עליו, צריך לסחוב את זה על הגב עד סוף החיים, אני לא בטוח בזה, אבל גם

בהתנהגות פרועה. התנהגות פרועה מעידה על העתיד בכל מקרה? - היא לא מעידה על העתיד

בכל מקרה.
היו"ר חנן פורת
היום כל הדברים האלה נרשמים באופן אוטומטי?
לבנת משיח
השיקול הוא אם אתה עובר את הסף של עוון.
דוד צוקר
הצבא בא עם גישה יותר ליברלית ממה שהחיים האזרחיים. הוא אומר: חבר'ה, זה קורה

לכולם, ולא קרה כלום, וזה לא בהכרח מעיד על מה שיקרה איתו בעתיד. ולכן הוא אומר:

אנחנו נשפוט לקולא, נשפוט אם לכלול או לכלול. כרמז לעתיד, אני אומר את זה גם כלפי

השלטזן האזרחי.
היו"ר תנו פורת
שתי הערות חשובות מאוד. חגי מירום, בבקשה.
חגי מירום
המגמה כשלעצמה היא מאוד רצויה, אבל כשעברתי על רשימת העבירות, אני רואה

עבירות מכל סוג שמועמדות לכניסה לרשימה הזו, בנוסף על מה שנעשה כאן. אני מברך על

המגמה, אבל אני יכול לתת פה דוגמאות של דבדים שאני לא מבין למה לא נכללו. אני בעד



להוציא כל מה שניתן להוציא. אנחנו מדברים פה על אנשים בגיל הנעורים, שנכנסים לתוך

מערכת מאוד מאוד מיוחדת, בעייתית, שוללת חירויות,מרחיקה מבית, מייצ1-ת חוסר ביטחון

עצמי לעתים, תחרותית בצורה קשה - כל מיני דברים שמשפיעים על אדם. למשל, עבירה 81,

אולי אתם יבולים להסביר לי למה היא הוצאה?
חני כספי
כי היא שייכת לסעיף 80, זו פסקה. זה היה צריו להיות 80(ב). אין אדם שיורשע על 81.

סעיף 80 לא יירשם.
מגי מירום
אני מסתכל, למשל על סעיף 63 לעומת 62. 62 עוסק בחייל שאיים על מפקד או העליבו,

סעיף 63 עוסק בתייל שאיים. באלימות על זקיף.
תני כספי
זאת אלימות כלפי שוטר.
שלמה שהם
זה אותן שלוש שנים בחוק.
היו"ר מנן פורת
ההבדל האמיתי הוא במלה אלימות.
חגי מירום
באיום אין מרכיב של אלימות.
היו"ר חנן פורת
באחד כתוב "אלימותי, ובשני לא כתוב "אלימותי.
לבנת משיח
עבירות כלפי אנשי רשות - שוטר צבאי - אתה לא יכול למחוק.
חגי מירום
סעיף 88 ''חייל שטיפל בכלי טיס או בכלי שיט... בחוסר זהירות או בהפרת כלל מכללי

הטיפול", למה זה לא צריך להיכלל פה, בתוך הדבר הזה? אני חושב שצריר להתאמץ להוסיף

עוד. המגמה היא מצויינת, אני מברך אתכם על זה. אני מציע להסתכל גם על סעיפיס 94, 97

ו-101. "תייל שהעמיד פני חולה או בעל מום בכוונה לפסול את עצמו לשירות או למילוי

תפקיד".
חני כספי
זה דבר מאוד חמור.
חגי מירום
הכל תמור.
דוד צוקר
אני לא מכיר אחד, שהיה ביחידה קרבית, שלא עשה את זה.
חגי מירום
מה שאני מנסה לומר בעצם, בלי להתחיל למנות את הדברים עד הסוף, יש אפשרות עדיין

להרחיב. לדעתי סעיף 101 הוא קלאסי להרחבה.
היו"ר חנו פורת
ניתן את רשות הדיבור לנציג עורכי הדין.
שמואל סף
אני מצטרף לגישה של התהליך עצמו, בשני דברים אני רוצה לחזק וליצור פנייה, וחני

בספי במסגרת הבדיקה שלה אולי תיקח את זה בחשבון. הראשון, הוצאת הנושא של מידע כוזב

עבור חופשה. חני כספי, בניגוד למה שאת אומרת לפעמיס ביחידה, פתאום על שטות, שחייל

הביא איזו תעודה רפואית של אבא שלו. בשרצה לצאת. פתאוס הוא מגיע לבית-דין במקום

להגיע לדין משמעתי פנימי. ואז זה יירשם. אסור לשכוח שהשירות הצבאי הוא כפייה, הוא

מסגרת מחייבת, הוא מסגרת שלפעמים עומד מולך מפקד שהוא לא מבין אותר, הוא לא קולט

אותך, ובעצם הוא מפיל עליך דברים. הרבה פעמים אתה אומר, בדיעבד, זה שהוא יצא

לחופשה, זה יותר טוב, כי הוא שחרר איזה לחץ. א1י לא חושב שזה צריך, כשהוא עשה את זה

בגיל 18.5 בטירונות, ללוות אותו אחר כך במשך 17 שנה מינימום היום, על-פי חוק המרשם

הפלילי, ולפעמים יותר. על זה צריך לחשוב.

הדבר השני הוא הנושא של אי התייצבות לשירות. אני מוכן להבחין, קודם כל מבחינה

עקרונית, בי/ אי-התייצבות של איש מילואים. שבאמת הוא לא קיים את החובה האזרחית שלו,

כחלק מן החובוח שלו לחברה, אבל אני חושב שזה שונה כאשר איש נמצא בשירות סדיר או

קבע, ואז הוא לא הגיע. אז יום אחד הוא הוא איחר או לא בא או לא הודיע, והדברים מתגלגלים,

לפעמים על דברים שטותיים. אני חושב שצריכה להיות הבחנה ביניהם. זה בוודאי לא צריך

להיות כתם לבל החיים.

הנושא של התמרדות, שזה סעיף שיש לו פן חמור, אבל ברוב המקרים זהו פן מקומי

נקודתי, פלוגה מתמרדת נגד המפקד שלה, כי הוא לא נתן חופשה, כי הוא לא הוציא אותה

למבצעית, כי לא נתן רכב הביתה, כי הוא נתן חופשה של 8 שעות במקום 12 שעות. ופתאום

שישה חיילים עושים איזה מרד, לא מספיקים להתערב , וזה בית-דין. אבל, שו1, זה בגלל לחץ

נקודתי מקומי.
היו"ר חנן-פורת
רבותי, אני רוצה לסכם את הדברים. אני, קודם כל, רוצה לומר משהו פורמלי. כידוע,

בנושאים של תקנות, הוועדה אי1ה רשאית להוסיף או להוריד, היא רשאית רק לקבל את

ההצעה שמוצעת ולהעלות הנחיות כדי לבקש הצעות חדשות. על-כן, אני קודם כל פותח בכך

שאני חושב שיש פה הסכמה כללית לכך -שההצעות שמועלות כאן על ידי משרד הביטחון
דוד צוקר
אם אתה רוצה להיות פורמלי, על ידי שר המשפטים.
היו"ר חנן פורת
הצעות שמועלות כאן הן מקובלות עלינו. הועלו פה שתי הערות משובח, שאני מזדהה

איתן, בלי להיכנס לפרטים. ככלל, הגישה והמגמה שלנו היא לצמצם את המרשם הפלילי ככל

שניתן, מפני שבאמת, כפי שנאמר פה, אסור שהוא יהפוך לענישה, לסנקציה, או אפילו

להתראה, אלא כול כולו צריך להיות מיועד רק להג1ה ההכרחית במסגרת של החברה, כפי

שהיטיב לבטא את הדברים האלה היועץ המשפטי שלנו.

לכן, בכל מקום שאנחנו יכולים לצמצם אנחנו מבקשים לצמצם. אנחנו פונים למשרד

המשפטים ולמשרד הביטחון בבקשה, בעקבות האישור הזה, לבחון פעם נוספת את כל הרשימה

שמוצעת כאן ולהביא בפנינו בהקדם אפשרות של צמצומים נוספים, על-פי ההערות שנשמעו

כאן.

כל דבר שבאמת יש בו מאפיינים מובהקים של הצבא, אפילו אם המאסר יותר משנתיים,

ושאפשר לתלות אותו בעיקר במסגרת השירות הצבאי - - -
דוד צוקר
ושאיננו מעיד בהכרח על התנהגות עבריינית בעתיד.
היו"ר חנן פורת
ממילא, כיוון שהוא ספציפי 7צבא הוא לא מעיד.
דוד צוקר
לא נכון.
היו"ר תנו פורת
אני לא מדבר על גניבה ואני לא מדבר על סמים ואני לא מדבר על שקרים. בכל הדברים

שציינתי קודם אנתנו מבקשים פשוט מכם להביא לפנינו הצעה שמרתיבה את האפשרות למתוק

עוד סעיפים. זאת הערה אחת.

הערה שנייה, שנשמעה על ידי וזכר הכנסת דדי צוקר, ואני בהתלט מאמץ אותה גם בקשר

למשרד המשפטים. אנחנו היינו שמחים אם אותה עבודה, שנעשית במסגרת של הצבא, תיעשה

תוך בחינה מחודשת של הרישום הפלילי. באמת, יש דברים שקשה להעלות על הדעת. שאדם

השתתף בהפגנה בלתי חוקית, ו-17 שנה הוא סוחב את הדישום הפלילי על גבו, ואז בכל מיני

סיטואציות הוא פתאום עומד, כשהוא רוצה להיכנם לאיזה עסק, והנה יש לו רישום פלילי.
דוד צוקר
לא עסק, מקום עבודה ממשלתי לא רוצה אותך, כי אתה איש ימין.
שמואל סף
גם רשיון לעסק לא מקבלים.
דוד צוקר
מדברים כאן על הרגישות הפוליטית הזאת.
היו"ר חנו פורת
יש פה דברים שהם פשוט לא מתקבלים על הדעת, הם גם יכולים להוות מכשיר בידי

השלטון לצורך בידוד אוכלוסיות מסוימות שמעתי תלונות קשות על-כך מתוך האוכלוסייה

החרדית, מתוך אוכלוסיית המתיישבים, גם מאנשי שמאל. זה יהפוך לארגומנט פוליטי.

אנחנו בקושי מכם לבחון את העניין הזה ולהביא לפנינו בהקדם הצעה שתצמצם את

הרישוס הפלילי רק לאותם דברים שבאמת מהווים איזו בחינה של סכנה לציבור ולא עבירות

פחותות עדך. תאמצו בעניין הזה את הגישה של מערכת הביטחון. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30

קוד המקור של הנתונים