ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 17/02/1998

הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 3), התשנ"ח-1997; הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 4) (ניצול אמצאה והארכת תקופת ההגנה ) התשנ"ח-1997(אישור לקריאה שניה ושלישית והצבעה)

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 157

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי. כ"א בשבט התשנ"ח (17 בפברואר 1998). שעה 09:00

נכחו;

חברי הוועדה; שאול יהלום - היו"ר

יוסי ביילין

יונה יהב

אחמד סעד

דוד צוקי

ראובן ריבלין

מוזמנים; חה"כ אלי גולדשמידט

מאיר גבאי - יו"ר הוועדה לתיקון חוק הפטנטים, משרד

המשפטים

אלן זיסבלט - משרד המשפטים

סנדרה אזנקוט - " "

מיכאל אופיר - רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

שמעון שליט - יועץ לרשם הפטנטים

דייר מרגוט גנץ - יועצת בכימיה אורגנית וביוטכנולוגיה

אריאלה רוזנטל - מתמחה

לידיה שוקרון - לשכה משפטית, משרד החוץ

אביקם בלר - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

דיינה ירום - " " " "

זוהר יהלום - משרד הבריאות

שגב שני - " "

רחל גוטמן - יי "

דייר אורנה ברי - מדענית ראשית, משרד התעשיה והמסחר

אבי פלדמן - יועץ משפטי, " " יי

יוסף דנקונה - סגן ר' מינהל כימיה, משרד התעשיה והמסחר

מרשה הרפז - המחלקה הבינלאומית, " " "

בני סופר - משרד התעשיה והמסחר

אוהד אורנשטיין - " " "

ריצירד לוטי - מומחה

משה מעוז - "

ארנן גבריאלי - התאחדות התעשיינים

אילן לויטה - אגן, התאחדות התעשיינים

יהודה בן-הרוש - " " "

ישראל לשם - אגן, " "

ד"ר אהרון שוורץ - טבע, " "

רפאל הבר - התאחדות התעשיינים

יהודה לבנה - "

יועץ משפטי; שלמה שהם

מנהלת הוועדה; דורית ואג

קצרנית; אביגיל זכאי
סדר-היום
1. הצעת חוק הפטנטים (תיקון מסי 3), התשנ"ח-1997.

2. הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 4)(ניצול אמצאה והארכת תקופת

ההגנה), התשנייח-1997 - של קבוצת חברי הכנסת, אישור לקריאה

שניה ושלישית והצבעה.



1. הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 3), התשנ"ח-1997

2. הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 4)(ניצול אמצאה והארכת תקופת ההגנה )התשנ"ח-1997

(אישור לקריאה שניה ושלישית והצבעה)

היו"ר שאול יהלום;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה ואני שמח על ההשתתפות המרבית בישיבה. הצעה לסדר

של חבר-הכנסת צוקר, בבקשה.

דוד צוקר;

אני מקווה שאדוני היושב-ראש ילך בעקבות מה שאומר התקנון ושבשלב הדיון על

הסעיפים, אחרי שכל שאר המשתתפים יאמרו את עמדתם, יתאפשר לנו לקיים דיון חופשי עם

נציגי הממשלה בלבד.

היו"ר שאול יהלום;

ברור.

אנחנו מתחילים עכשיו בדיון בחוק והכנתו לקריאה שניה ושלישית. אני מזכיר

שבישיבה הקודמת הכרענו שאנחנו מקבלים את החוק באופן עקרוני כפי שהוא הוגש על-ידי

הממשלה בשילוב הצעת החוק הפרטית שכמה חברי כנסת הציגו אותה ומייצג אותה כאן

בוועדה חבר-הכנסת גולדשמידט. לאחר שהכרענו באופן חיובי העברנו את שני החוקים

שבינתיים מוזגו לחוק אחד באישור הוועדה הזאת וועדת הכנסת. שני החוקים הועברו

לוועדת ניסוח בהשתתפות היועץ המשפטי של הוועדה יחד עם נציגי הממשלה וכל מי שרצה

להבהיר את עמדתו בפניה עשה זאת.

נחלק את הישיבה לשני חלקים. בחלק הראשון יציג היועץ המשפטי שלנו אילו נושאים

מהותיים נשארו להכרעה, מדובר בשלושה או ארבעה עניינים. לאחר מכן נאפשר למשתתפים

כאן לומר את עמדתם על הנושאים האלה ובכך נסיים את החלק הראשון. אחר שנכריע

בנושאים האלה נישאר בחלק השני עם נציגי הממשלה ונסיים את החוק בהנחה שנסיים היום

את הכנתו לקריאה שניה ושלישית. בבקשה, מר שהם.

שלמה שהם;

בוועדת הניסוח שמענו את הדעות וסברנו שראוי ששלושה-ארבעה נושאים ספציפיים

ושנויים במחלוקת יבואו לכאן בפני הוועדה. בפניכם נמצא הנוסח של ועדת הניסוח עם

תיקונים על גבי הצעת החוק הממשלתית ועוד דברים שטעונים הבהרה.

נושא שהוועדה לא נתנה דעתה עליו עד הסוף נוגע לאגרוכימיה. לפי הצעת החוק

יוצא שהתעשיות האגרוכימיות בישראל לפי החוק הזה - בלי שיש לכך תקדים בעולם - יש

אפשרות לבצע פעולה ניסיונית תוך כדי תקופת הפטנט וזו הרחבה גדולה. הדברים לא עלו

כאן בצורה מוחלטת כך שלא הכרענו בהם עדיין,
היו"ר שאול יהלום
הרי מדובר על זה שהם יכולים לעשות מחקרים ופעולות בהכנה לקראת יציאת המוצר.

שלמה שהם;

כשאנחנו מצרפים את התעשיות האגרוכימיות - תעשיות שנוגעות לאגן כימיקלים,

הדברה בחקלאות, דישון - אל התעשיות הרפואיות והן מקבלות אפשרות לבצע פעולה

ניסיונית תוך כדי תקופת הפטנט, זה דבר שאין לו אח ורע בעולם.



היו"ר שאול יהלום;

מר שהם, אתה אומר שכל הדיון כאן נסב על התרופות הגנריות ואם אנחנו מצרפים את

האגרוכימיה זח דורש הכרעה נוספת. מהי עמדת הממשלה?

אלו זיסבלט;

הצעת החוק כוללת גם את החברות שיש להן תעשיה גנרית אגרוכימית שלא קיימת באף

מקום בעולם ולכן אין בעולם התמודדות עם הנושא הזה. אנחנו לא רואים כל סיבה

להבדיל בין הזכות של החברות הגנריות האחרות לבין הזכות שלהן שלהם לפעול ולהתכונן

להפצת הגירסח הגנרית שלהן גם בזמן הפטנט.
דוד צוקר
חוות הדעת של רובינשטיין ושל משרד החוץ התייחסו גם לחומרי ההדברה והדישון או

רק לתרופות הגנריות?

מאיר גבאי;

לגבי הניסוי לקראת תום תקופת הפטנט אין הבחנה בין אמצאה זו לבין אמצאה אחרת.

החלק הראשון לא מבחין בין האמצאות השונות אלא מתייחס לכל האמצאות, כולל אמצאות

בתחום האגרוכימיה. הבעיה היא שאת הארכת תקופת הפטנט עשינו אך ורק לגבי תכשירים

רפואיים ואנחנו לא חושבים שצריך לחרוג מזה כי התכשירים הרפואיים הם הנושא שמוסדר

על-ידי שיטות משפט שונות.

ראובן ריבלין;

עמדתו של מר שהם מקובלת עליך?
מאיר גבאי
כן.

היו"ר שאול יהלום;

זה לשיקול דעתו של רשם הפטנטים?

מאיר גבאי;

אם מוכיחים לו שיש צורך בתקופת הארכה הוא חייב להאריך אלא אם כן יש חוסר תום

לב או סיבה אחרת, וההארכה היא פונקציה של תקופת ההארכה בחוץ-לארץ. ההצעה המקורית

אמרח שהפונקציה תהיה רק תקופת הטיפול בנושא בישראל שיכולה להיות רק מספר חודשים

אבל האמריקנים טענו שבישראל מתחילים את הבדיקה הרפואית רק לאחר שמקבלים את התוצאה

מארצות-הברית, ממדינת המקור, ולכן צריך להביא בחשבון את התקופה במדינת המקור.

לכן שינינו עכשיו את ההצעה והיא מביאה בחשבון את התקופה במדינת המקור. כל זה חל

אך ורק על תכשירים רפואיים ולא על אגרוכימיה, אנחנו לא חושבים שצריך להחיל את זה

על אגרוכימיה.

דוד צוקר;

איפה זה כן חל על אגרוכימיה?

מאיר גבאי;

לגבי הניסוי זה לא רק כתחום האגרוכימיה אלא בכל הפטנטים, אין הבחנה.



דוד צוקר;

אני חוזר שוב על שאלתי: האם חוות הדעת של רובינשטיין ושל משרד החוץ - האור

הירוק בהיר שהם נותנים - מתייחסת גם לאגרוכימיה?

אלן זיסבלט;

כן.

אלי גולדשמידט;

למה התמקדתם דווקא באגרוכימיה?

שלמה שהם;

אנחנו המובילים באגרוכימיה בעולם.

ישראל לשם;

אני היועץ המשפטי של אגן מכתשים. נכון שבארצות-הברית אין התייחסות לנושא של

האגרוכימיה כי בארצות-הברית אין תעשייה אגרוכימית. לעומת זאת, מבחינת היקף

הייצור והייצוא התעשייה האגרוכימית בישראל גדולה מהתעשיה הרפואית הפרמצבטית. כך

שאין ספק שבכל מדינה יש להתאים את החקיקה לנסיבות הספציפיות. עד עכשיו לא שמענו

שום סיבה מהותית להבחנה בין אגרוכימיה לבין הרפואה הגנרית.

היו"ר שאול יהלום;

האם יש מישהו שמתנגד לזה?

ריצירד לוטי;

הערה מקדמית. בפעם הקודמת קיבלתם חוות דעת אבל לא שמעתם פה את עמדתנו

לגבי

חוות הדעת האלה. כדאי שתבינו גם את חוות הדעת שקיבלתם וגם את משמעות החקיקה הזאת

ואת התגובות של בעלי הענין. יש פה חוות דעת משפטיות שהיו אמורות לתת לכאורה אור

ירוק לחקיקה הזאת. קיבלתי אותן לילה אחד לפני הדיון הקודם אבל לאחר עיון מעמיק

אני מציע שגם אתם תעמיקו בזה ואז תבינו שהמצב רחוק מלהיות פשוט. כאשר תבינו את

החקיקה הזאת תוכלו גם להחליט בשאלת האגרוכימיה. בפעם שעברה היו פה נציגים של

חברות רב-לאומיות שרצו לדבר ולא באו לביטוי. אני מציע שתקיימו את הדיון הזה כדי

שתוכלו לשקול אחרי ששמעתם את העובדות.

לנושא האגרוכימיה. מטרת החוק הזה היא לכאורה להוציא את התעשיה "הכימית"

מעמדת נחיתות משפטית כלשהי שנטען שהיא מצויה בה לאור פסק הדין של השופט שטרוזמן

בשנת 1996. אלא שבכל ההחלטות של השופט שטרוזמן וכל מה שמדובר עליו נוגע לתעשיית

התרופות בלבד. התעשיה האגרוכימית איננה נמצאת בשום עמדת נחיתות, החוק בישראל זהה

לחוק בכל מדינות העולם. נהפוך הוא, באירופה - אני לא יודע אם זה כבר עבר או לא -

עומדים להאריך פטנטים באגרוכימיה בגלל התקופות הארוכות. לכן, במסווה של דחיקת

חסרון שאנחנו כביכול מצויים בה ושמהווה בסיס לטענה המשפטית שלכאורה אנחנו עומדים

באמנה, בתיקון הזה אנחנו גוזרים בלי בושה את גורלם של בעלי הפטנטים. זה אומר;

לקצר שנות פטנט מרובות בלי בסיס של הצדקה עניינית וכלכלית.

אלי גולדשמידט;

אתה מדבר. על הפרמצבטיקה או על האגרוכימיה?



ריצ'רד לוטי;

רק על האגרוכימיה.

דוד צוקר;

בדברי ההסבר אין על זה מלה, מדובר שם רק על התעשיות הרפואיות.

ריצ'רד לוטי;

העובדה שכדאי לנו לתמוך בתעשיה גנרית חקלאית עדיין לא אומרת שמותר להפר אמנות

בינלאומיות.

דייר אורנה ברי;

אין אמנה בינלאומית כזאת. אתה מנסה להגן על תעשיות אחרות.

רוצ'רד לוטי;

במדינות כמו ארצות-הברית וקנדה, יש פעילות לצורך רישום לפני פקיעה וזה לצורכי

רישום תרופות בלבד. האמריקנים טוענים כלפינו כי תמיכה בתעשיה גנרית כרצ'ו לחוק

הופכת את החוק הזה לבלתי חוקי. האמריקנים טוענים כלפינו שהסיבה שאצלם החוק חוקי

ואצלנו לא גם כלפי התרופות וגם כלפי אגרוכימיה, היא הרציונל להביא לצרכן האמריקני

תרופה זולה מייד אחרי הפקיעה בתמורה לכך שבעל הפטנט מקבל כחמש שנים אורכה על

הפטנט שלו.

שלמה שהם;

שנתיים וחצי בממוצע.

ריצירד לוטי;

הפטנט האמריקני ארוך מהפטנט הישראלי בשנתיים נוספות. זמני הפקיעה

האבסולוטיים של פטנט אמריקני נעים בזמן של ארבע או המש שנים אחרי הפטנט המקביל

הישראלי. תחת הרצון להגן על תעשיה חשובה - אני לא אומר שהיא לא חשובה - אנחנו

חייבים לפעול במסגרת נורמטיבית והנורמה שקבע העולם היא שאנחנו מגינים על הפטנטים

של בעלי הזכויות, אלה שאימצו אותנו במשך עשרים שנה.

קראתי ששר האוצר הגדיר את חוק הפטנטים כ"חסר מינהלי". זה הופיע ב"עסקים" של

יום אי. איזה מין מחסום זה? בלי פטנטים לא היתה תעשיה גנרית, אם לא היו ממציאים

תרופות ותכשירים לא היה מה להעתיק. יש לנו מחוייבות בינלאומית להגן על זה.

קראתי את חוות הדעת ואין שם מלה על אגרוכימיה, גם אין ניתוח ענייני של האמנה.

אם היו מנסים להצדיק את נושא האגרוכימיה על-פי הסעיף היחיד שמהווה הצדקה, אין שום

סיכוי שהחוק הזה היה עומד באמנה ובהסכמים מול האירופים.

היו"ר שאול יהלום;

יש איזו בעיה משפטית? מישהו הפריד בין חוות הדעת?

מאיר גבאי;

לדעתי אין הבחנה. בחלק הראשון חוות הדעת מתייחסות לכל תחומי הפטנטים ולא

מבחינים בו .בין תרופות לבין אגרוכימיה או תהום אחר. לכן גם לא היה צורך לומר את

זה בדברי ההסבר.
אלי גולדשמידט
החלק הראשון מדבר על כל סוגי הפטנטים - אגרוכימיה וגם מכונאות רכב.

מאיר גבאי;

החלק השני מביא בחשבון בעיקר את המצב בארצות-הברית ומתייחס לתרופות ולכן יש

הארכה לתקופות. אין צורך להאריך לגבי אגרוכימיה כי לא דובר על זה.

דוד צוקר;

אתם לא מציעים להחיל את זה על אגרוכימיה?

מאיר גבאי;

לא מציעים.

אלן זיסבלט;

לענין TRIPS אנחנו צריכים להבין שלא מדובר על תחרות עם הגורמים במשך 20 שנה,

מדובר על הכנה להפצה של כימיה גנרית לאחר תום התקופה, אנחנו מאפשרים לחברות

הגנריות להתכונן לפעילות שלהן לאחר תום התקופה. הרי לא התחלנו את הדיונים אתמול,

במשך כל השנים אנחנו דנים עם האמריקנים ועם גורמים אחרים ואף אחד לא בא אלינו

בתלונה לגבי החלת ההצעה המקורית וההצעה המתוקנת על אגרוכימיה משום שהם יודעים

שבדין אנחנו באים להגן גם עליהם ובכל זאת לאפשר להם לפעול אחרי תום 20 שנה של

הפטנט, דבר שקיים גם בארץ. אין תעשיה אגרוכימית במקום אחר. מאחר ושם יש בעיה של

רישוי וגם שם הם צריכים להתכונן זמן מסוים לפני תום הפטנט, גם הפעילות הזאת

מותרת, לדעתנו גם על-פי אמנת TRIPS וגם על-פי התגובות והבקשות שקיבלנו במשך

השנים.

ד"ר אורנה ברי;

אני מסכימה עם מה שנאמר לגבי TRIPS ופקיעת הפטנט ולא אחזור לארגומנט הזה. אין

סיבה שיעלה פה הנושא של האגרוכימיה כי כאן המצב שלנו ייחודי. בארצות-הברית

ובאירופה אין שום ענין גנרי בנושא הזה וזה לא מופיע בשום הסכם, לכן לא היתה אצלנו

התייחסות לנושא. אני לא חושבת שיש מקום לדון כאן בנוסף בנושא של האגרוכימיה.

לגבי החקיקה בנושאים רלוונטיים בכל המדינות שמיוצגות כאן על-ידי עורך דין

לוטי. כל מדינה צריכה להגן על האינטרסים של התעשיה בתוכה ולישראל יש כמה דברים

ייהודיים.

דוד צוקר;

על-ידי זיקה למערכת הקשרים הבינלאומיים שלה, יש פה איזון.

ד"ר אורנה ברי;

אני מסכימה אתך אבל אנחנו לא פוגעים בשום הסכם בינלאומי, אנחנו לא פוגעים

ב-TRIPS, אנחנו לא צוברים ולא עושים שום דבר מסחרי לפני פקיעת הפטנט ואנחנו

קונסיסטנטים מבחינת הפטנטים עם כל האמנות הבינלאומיות. אין שום סיבה להזכיר

ספציפית את האגרוכימיה אם התחום הזה לא מוזכר בחוקים הרלוונטיים האחרים במדינות

אחרות ולכן למעשה אנחנו לא מפריעים לאף אחד ולא צריך לדון פה בשום תוספת.



ראובן ריבלין;

אני מציע לשאול את נציג משרד החוץ במפורש האם אמנת IRIPS או אמנה אחרת כלשהי

מתייחסת לנושא הזה? ברגע שחתמנו על האמנה היא חלק מהאינטרס שלנו.

לידיה שוקרון;

אנחנו חתמנו על אמנות בינלאומיות שאחת מהן היא TRIPS ונוגעת למה שמוגדר

במסגרת ה-WTO כהגנה מינימלית באופן כללי על כל הזכויות, לא רק זכויות של פטנטים

אלא זכויות יוצרים בכלל, ועל אמנות אחרות כמו האמנה שחתמנו עם הקהיליה האירופית

שם כתוב בצורה די הרמטית שאנחנו צריכים לכבד את אמות המידה הגבוהות של ההגנה

THE HIGHEST STANDARD OF PROTECTION אבל קשה לדעת מה הן אמות המידה הגבוהות

ביותר. האירופים טוענים שאצלם אלה אמות המידה הגבוהות ביותר מפני שאין אצלם

אפשרות לעשות ניסוי בזמן הפטנט.

אביקם בלר;

לא בכל מדינות אירופה.

לידיה שוקרון;

אני לא יכולה לדבר על כל מדינות אירופה, אני מדברת על השיטה הנהוגה באופן די

דומה בכל מדינות אירופה עם הבדלים מפני שלכל מדינה יש החוקים הספציפיים שלה.

באופן כללי יש שתי שיטות בעולם: השיטה של ארצות-הברית, ואוסטרליה, והשיטה

האירופית.
היו"ר שאול יהלום
עם כל הכבוד כבר הכרענו שאנחנו הולכים לכיוון של ארצות-הברית. אחרי שהכרענו

על התרופות הגנריות, אם אנחנו יוצרים מצב יוצא מן הכלל לגבי האגרוכימיה האם אנחנו

מעוררים דובים?

לידיה שוקרון;

מצד אחד, אם הכרענו על שיטה אחת בהכרח נהיה בבעיה עם השיטה השניה. מצד אחר,

למיטב ידיעתי, אגרוכימיה לא קיימת בשום מקום בעולם לא שלב א' ולא שלב ב'.

שלמה שהם;

הנושא השני. כחלק מן האיזונים אנחנו רוצים להתקרב לארצות-הברית ולהגיד

שאנחנו רוצים לתת אפשרות להארכת תקופת הפטנט. השאלה היא; כמה תהיה ההארכה, מהי,

באיזה מקרים, האם זח יהיה כמעט דבר שבשיגרה שנתחשב בכל התקופה שלוקח לפטנט ב-FDA

ואז אוטומטית נאריך את תקופות רוב הפטנטים ב-5 שנים?

אלן זיסבלט;

קבענו שזה 14 שנה ולכן זה לא יצא 5 שנים.

שלמה שהם;

בסדר, זה לא יצא 5 שנים אבל זה יצא מכסימום תקופת הפטנט אצלנו. או שמא נלך

בדרך שהוצעה על-ידי הממשלה ויש בה היגיון רב; "צו ההארכה יהיה למשך תקופה השווה

לתקופת ההארכה שניתנה לפטנט המגן על החומר... במדינת איגוד." אנחנו מאפשרים

תקופת הארכה \בלבד שיום פקיעת הפטנט בארצות-הברית יהיה גם יום פקיעת הפטנט אצלנו.



דוד צוקר;

תקופת ההארכה של הפטנט פוקעת בתאריכים שונים ביחס למדינות שונות?

שלמה שהם;

כן, ההארכה לא אחידה אלא משתנה במדינה בה הפטנט מוגן ושם הוא פוקע.

דוד צוקר;

זאת אומרת, בארצות-הברית 5 שנים, במדינה אחרת זמן אחר.

היו"ר שאול יהלום;

החוק נותן זמנים קבועים אבל תבוא בקשה מיוחדת, לא אוטומטית, של פטנט X במדינה

X שאומרת; מאחר שבארץ שבה הפטנט הומצא היה תהליך ארוך ומסובך לקבלת הפטנט, אנחנו

מבקשים שהתקופה פה תהיה מקבילה. קבענו שהמכסימום של התקופה פה יהיה 5 שנים.

שלמה שהם;

אנחנו אומרים שלא נתחשב בכל תקופת הרישום באותה ארץ ואם הפטנט נרשם בישראל

מאוחר יותר ובארצות-הברית זה לקח 10 שנים ושם קיבלו הארכה של עד 5 שנים, אנחנו לא

יכולים להתחשב בכל 5 השנים. אנחנו אומרים; ניתן את ההארכה ובלבד שאם זה פקע

בארצות-הברית מיום תהילת הרישום שם, זה יפקע פה. לא ייווצר מצב שבו פטנט כבר לא

יהיה מוגן בארצות-הברית ועדיין יהיה מוגן אצלנו.

היו"ר שאול יהלום;

אנחנו מוסיפים גבול תחתון לתקופת ההארכה.

ראובן ריבלין;

זה תוך שיקול דעת לרשם הפטנטים?

שלמה שהם;

לא.

היו"ר שאול יהלום;

תוך שיקול דעת מובנה.

דוד צוקר;

אני רוצה להבין. על אותה תרופה, ביחס לארצות-הברית תהיה תקופה שונה מאשר

ביחס למדינה אירופית? זו המשמעות?

שלמה שהם;

כן.

דוד צוקר;

בארצות-הברית זה יהיה 5 שנים ובבלגיה זה יהיה 7 שנים?
שלמה שהם
זה לא יכול להיות באותה תקופה אלא לפי הוראות הרישום שלה. אם תרופה אחת

נרשמה במדינה אחת יכול להיות שפקיעת הפטנט באותה מדינה יהיה בזמן X, אס תרופה

אחרת נרשמה במדינה אחרת זו תהיה תקופה אחרת.
דוד צוקר
אם אותה תרופה נרשמה בשתי מדינות?
שלמה שהם
לפי המוקדם ביותר.
היו"ר שאול יהלום
התרופות שונות. מדינה אחת תגיד: למה הארכתם להם ואצלי הזמן כבר פקע? החוק

יגיד: אנחנו לא עושים אפליה, זה פקע בארץ המוצא של הרישום. האם מישהו מתנגד

לגישה הזאת?
ריצירד לוטי
יש הבדל בין ההסבר של עורך דין שהם לבין הניסוח הנוכחי. עורך דין שהם הסביר

שרוצים להשוות את מועד הפקיעה בישראל למועד בארצות-הברית. זה לא מה שכתוב בהצעה

שלפניכם. ההצעה שלפניכם מביאה לתוצאה שהפקיעה בישראל תהיה סגניפיקנטית לפני

הפטנט המקביל הזר. אם רוצים להשיג את התוצאה הזאת, צריך לשנות את הניסוח.
כתוב כאן
צו ההארכה יעמוד בתוקפו למשך תקופה השווה לתקופת ההארכה שניתנה

לפטנט הבסיסי בארץ המקור שלו. תקופת ההארכה היא לא רלוונטית משום שמשך הפטנט

הבסיסי בארצות-הברית הוא ארוך ממשך הפטנט הבסיסי בישראל. לכן, כאשר האמריקנים

נותנים הארכה של שנתיים הם נותנים את זה על פטנט שאורכו האבסולוטי הוא 21 שנה,

כלומר המונופולין האבסולוטי הוא 24 שנה. אם אתם לוקחים רק את המרכיב של ההארכה

בלי לקרות בחשבון את מועד הפקיעה האמריקני, ערבבתם מין בשאינו מינו וקיצרתם את

הפטנט בצורה מהותית. אם רוצים להגיע לתוצאה, הניסוח הנכון הוא: שמשך ההארכה

בישראל יגרום לכך שהפקיעה בישראל תהיה זהה למועד הפקיעה של הפטנט המקביל לו בארץ

החוץ. בניסוח הנוכחי שלפנינו אתם מביאים להארכות מאוד קצרות ובלתי סבירות.
היו"ר שאול יהלום
לא כולנו ירדנו לסוף דעתך.
ריצירד לוטי
קחו לדוגמה פטנט אמריקני שאורכו 22 שנה.
קריאות
אין דבר כזה.
ריצירד לוטי
למשך 20 השנה הקרובות שיטת מדידת משך הפטנט בארצות-הברית איננה 20 שנה מיום

הגשת הבקשה אלא 17 שנה מיום שבו ניתן הפטנט.



דייר אהרון שוורץ;

זה לא נכון.

ריצ'רד לוטי;

מר שוורץ, אל תטעה.

בחודש ספטמבר 1996 שינו האמריקנים את החוק ועשו את זה ל-20 שנה, כמו אצלנו,

אבל הם קבעו שההוראה הזאת חלה רק לגבי בקשות שיוגשו אחרי ספטמבר 1996. לכן למשך

20 השנה הקרובות - זה מכסה את כל התרופות החשובות בעולם - משך הפטנט בארצות-הברית

הוא 17 שנה מיום מתן הפטנט. מכיוון שהזמן שבו משרד הפטנטים האמריקני בוחן את

הפטנט של תרופות הוא בממוצע ארוך יותר משנתיים או שלוש, בפועל אם לוקחים את

התרופות המרכזיות, הפטנטים המקבילים נגמרים שנתיים אחרי הפטנט הישראלי או האירופי

בתאריך המקורי שלו. הדוגמה של הפטנט של "WELCOME" בפרשת הציקלוביר, פה הפטנט

נגמר ב-1995, בארצות-הברית הוא נגמר ב-1997, אותן שנתיים שדיברתי עליהן ושם לא

היו הארכות פטנט.

היו"ר שאול יהלום;

לפי מה שאתה אומר, לפי ההצעה שהוקראה על-ידי מר שהם, לגבי תרופות "ישנות"

שעדיין מוגנות על-ידי הפטנט יכול להיווצר מצב שכאן כבר פג הענין ואפשר להתחיל

לייצר את התרופה הגנרית כאשר באותה עת, ב-1 בינואר 2000, עדיין הפטנט אסור. האם

הוא צודק מבחינה משפטית?

מאיר גבאי;

התיזה לא נכונה. ההסדר הוא זמני, זה יכול לקרות במקרה מסוים.

היו"ר שאול יהלום;

באותו מקרה יוצא מן הכלל, או בשלושה מקרים באלף הבא, האם אתה מקבל כבלתי תקין

ששם הפטנט עדיין עומד ואסור ואילו כאן הוא פג? נכתוב; ובלבד שזה עדיין מוגן פה.

אתם מסכימים למהות הזאת?
מאיר גבאי
אין צורך, זה יכול להיות מקרה אחד או שני מקרים.

היו"ר שאול יהלום;

אם כנציגי הממשלה אתם מקבלים את העקרון, מה איכפת לי שזו תרופה אחת? יכול

להיות שזו תרופת המאה נגד סרטן וכרגע היא עדיין מוגנת. אם אתה מגן שם ומגן פה

ואומר שבלתי הגיוני ששם זה יהיה מוגן ואילו פה זה יהיה פרוץ, נקבל את המשפט הזה.

מר לוטי מדבר על 23 תרופות ואנחנו מדברים על 3 תרופות.

רפאל הבר;

כמו שיש יוצאי דופן בפטנט אמריקני והוא יכול להיות יותר ארוך מפטנט ישראלי

בגלל השוני בעבר, מאותן סיבות יהיו פטנטים ישראלים שיהיו יותר ארוכים מאשר המצב

בארצות-הברית.

היו"ר שאול יהלום;

לא על זה אתם באים לפרוץ את העקרון, נכון? אז בואו נקבל אותו, זה יעזור לנו

גם בהסבר מול ארצות-הברית.



ריצ'רד לוטי;

עוד נקודה משפטית טכנית. הסעיף מנוסח באופן שיקשה על הרשם לזהות מחי תקופת

ההארכה, יש מנגנונים יותר פשוטים להגיע לאותה תוצאה. כתוב פה: "הנתבע בפטנט

הבסיסי". לעתים הפטנט הבסיסי בארצות-הברית לעולם לא מגיע לכלל רישום ומגישים

בקשות המשך אחת אחרי השניה. זו טכניקה אמריקנית שמקבלים שמונה בקשות פטנט עם

מועדי פקיעה שונים וקשה להצביע על הפטנט הבסיסי שאליו צריך לעשות את השיוך.

אני מציע כאן מנגנון שיביא אותה תוצאה. אתם צריכים לאמץ את השיטה הטכנית
ולהגיד
מגיע לי פיצוי על הזמן האבוד שלי לאי-ניצול התרופה. אם החלטתם שזה יהיה

14 שנה - בסדר, אתם רוצים לינת גג של 5 שנים, בסדר, אבל אתם רוצים לתת גג נוסף

שבמדינת היעד שבה התכשיר - לא הפטנט - פתוח מבחינת הייצור הוא לא מהווה הפרה של

הפטנט.

בארצות-הברית הטכניקה של רישום הפטנטים היא מורכבת ושונה מכאן. היא מאפשרת

לבעל הפטנט להתחרט וכל הזמן לשפר את הפטנט שלו. יש פטנט בסיסי, אחרי כן זונחים

אותו לטובת פטנט קצת יותר משוכלל. תוך כדי הפטנט מקבלים לו אישור וכך הדברים

מתגלגלים הלאה. בישראל בדרך כלל מבקשים את הבקשה על בסיס הפטנט בגירסה הראשונה

או השניה שלו, תלוי באיזה סטטוס הוא נמצא, ולעתים מתקבל פטנט שלא דומה לפטנט

הבסיסי. אז יתחיל ויכוה מהו הפטנט הבסיסי והאם אי-פעם ניתנה אורכה לפטנט הבסיסי.

עורך דין מהסוג שלי יכול לטעון: לא ניתנה אורכה על הפטנט הבסיסי אלא על פטנט

שיצא יותר מאוחר ולכן לא מגיעה לך אורכה.

הפתרון שאני מציע הוא הניסוה האוסטרלי או הניסוח האירופי הפשוט. מגיעות לך

14 שנה של ייצור מסחרי מתום הפטנט ולא יותר מ-5 שנים. תעשו גג ובלבד שהפטנט לא

יפקע אחרי שהוא פוקע באמריקה.
דייר אהרון שוורץ
אין שום סיכוי לבלבול בנושא הזה משום שההארכה בארצות-הברית ניתנת על פטנט

ספציפי. השאלה כמה פטנטים יש ואיזה מהם בתוקף איננה רלוונטית. יש פטנט שעליו

ניתנת הארכה ואליו אנחנו מתייהסים. אם לא נשתמש בפטנט הספציפי שלגביו ניתנת

הארכה ולא נתייחס אליו בחוק, אנחנו פותחים פה פתח לאין סוף פטנטים נלווים שלגביהם

תהיה הארכה עד שנת 3500. לכן הפתרון הפשוט הוא כפי שמופיע בהוק שתקופת ההארכה

נקשרת לפטנט וזה חד-משמעי.
שלמה שהם
הנקודה הבאה: מה יהיה היקף שיקול הדעת שיש לרשם. האם הרשם עושה עבודה טכנית

ורק סופר את התקופות ומחליט? האם מתוך שיקול הדעת שלו יש לו אפשרות לקחת את

האלמנט של תום הלב של מי שרשם את הפטנט וניסיון להטעות אותו? האם לקחת בחשבון את

קצב הרישום כשאדם עשה רישום גם בארץ האיגוד וגם בישראל במהירות?

החשש של הרשם הוא מעשי כי אם יינתן לו שיקול דעת כל בעל פטנט יבוא ויהיו הרבה

דיונים. בוועדת הניסוח התלבטנו בשאלה הזאת ואמרנו שאנחנו לא יכולים לצפות את כל

האפשרויות שיהיו ולכן היה רצוי לתת לו שיקול דעת כלשהו בנושא של תקופת ההארכה.

לדוגמה, אדם פעל במאה אחוז בתום לב והפטנט הסופי לא מזכיר את הפטנט הבסיסי כי

הוסיפו עליו תרופות. השאלה היא האם לרשם יש שיקול דעת לקבוע האם לזה אתן ולזה לא

אתן, כמה אתן, איך אאריך את הפטנט הבסיסי.
אלן זיסבלט
זה יותר ענין של עובדות. גם באירופה שבה יש להם רק הארכת פטנט ואין להם

אפשרות של ניסוי לפני תום הפטנט, גם באוסטרליה וגם בארצות-הברית מדובר על תפקיד

מי נהלי. ברגע שיש בקשה הכוללת את האלמנטים המתאימים הרשם חייב לתת את ההארכה.

אם נרחיב את שיקול הדעת של הרשם נסתבך ולא נשפר בזה את ההצעה.



מאיר גבאי;

אני הייתי משאיר לרשם שיקול דעת להתחשב בכל הנסיבות אבל רוב החברים בוועדה

חשבו אחרת. לכן גם הצענו "הרשם רשאי" אבל כאן -זה תוקן ליי יאריך הרשם".

היו"ר שאול יהלום;

אני מציע שנשמע את הרשם.

מיכאל אופיר;

זה ענין מסובך. אני לא רואה את זה כענין טכני אלא מהותי. תבוא בפני הרשם

בקשח והוא צריך להביא בחשבון כמה שיקולים, תום הלב הוא אחד מהם אבל יש גם שיקולים

אחרים.

דוד צוקר;

שיקולים שקיימים גם בלי שכותבים אותם.

מיכאל אופיר;

הרשם יתן החלטה שחייבת להיות מהירה מאוד. לאחר מכן יש ערעור לבית-המשפט

המחוזי ואולי גם ערעור לבית-המשפט העליון ויכולים לעבור חודשים. אני בעד צמצום

מכסימלי אחרת אין לזח כל ערך.

היו"ר שאול יהלום;

אין יותר הערות בנושא של שיקול הדעת של הרשם? אין.

שלמה שהם;

הנושא הבא נוגע לסעיף 64א. בצורה בה אנחנו מדברים על הארכות יכול להיווצר

מצב שבו לא ניתן את ההארכות לפטנטים מסוימים בעוד שניתן אפשרות לבצע פעולה

ניסיונית במסגרת תקופת הפטנט, ואני מבין שזה מחוץ לאגרוכימיה. מר לוטי יכול

להסביר את זה.

ריצ'רד לוטי;

יש פה מצב של אפליה כאשר אפשר לקבל אורכה רק לגבי תכשירים רפואיים - הגבלתם

את זה במפורש רק לתכשירים רפואיים - ואילו ניצול הפטנט הוא רחב לכל מוצר שדורש

רישוי, כולל אגרוכימיה ומיליון דברים אחרים.

קריאה;

קוסמטיים?

ריצ'רד לוטי;

לא. תכשירים וטרינריים.

קריאות;

זה תרופות.
ריצ'רד לוטי
גם מכשירים רפואיים.

ד"ר אורנה ברי;

את הרישוי עושים ה-FDA.
ריצ'רד לוטי
נכון, לכן אפשר לנצל אותו לפני הפקיעה ואי-אפשר לקבל לגביו אורכה.

יהודה לבנה;

גם בארצות-הברית זה כך, גם שם אין אורכה, בדיוק אותו המצב.

ריצירד לוטי;

צריך לתקן את ההוראה כדי למנוע פרשנות שכל פטנט שמאפשרים לגביו ניצול מוקדם

אפשר לקבל עליו אורכה. כל לשון אהרת תיצור מצב שמישהו יגיד; יש מוצר שאני יכול

לנצל ואי-אפשר לקבל עליו אורכה. במסגרת ההערות של השגרירות האמריקנית הם אומרים
לגבי האורכה
THE EXCLUSION OF PRODUCTS SUBJECT TO REGULATORY REVIEW SUCHAS

.MEDICAL EQUIPMENT AND FOOD ADDITIVES IS NOT JUSTIFIED

אלי גולדשמידט;

תוספי מזון?

שלמה שהם;

התרופות הטבעיות.

ריצירד לוטי;

מה שאומרת ההערה הזאת הוא שלא ייתכן שבמסגרת סעיף 64 המדבר על הארכה אתם

מוציאים מוצרים שלגביהם איפשרתם ניצול לפני פקיעה.

אלי גולדשמידט;

אלה לא מוצרים, הוא מדבר על תוספי מזון ו-EQUIPMENT.

ריצירד לוטי;

הוא אומר SUCHAS. זאת לעומת סעיף 54 בו איפשרתם ניצול לפני פקיעה.

ראובן ריבלין;

SUCHAS זה לגבי המוצרים.

ריצירד לוטי;

הוא נותן דוגמה של מוצרים שלגביהם אי-אפשר לקבל צו אורכה אבל מותר לנצל אותם

לפני פקיעה לפי ההוק הזה. אני מציע לנסח; כל מוצר שניתן לגביו ניצול מוקדם מכוה

סעיף 54 ניתן לקבל לגביו אורכה. כל ניסוח אחר יוצר אפליה לטובת כל המעתיקים.
מאיר גבאי
אין כאן אפליה. הבעיה התעוררה לגבי תכשירים רפואים שם יש צורך בבדיקה של

רשויות הבריאות וזו תקופה ארוכה שיש צורך להתחשב בה. אין צורך בהסדר כזה לגבי

פטנטים אחרים או אמצאות אחרות.

ריצירד לוטי;

אתם מאפשרים ניצול מסחרי מלא בזמן חיי פטנט.

ארנן גבריאלי;

"ניצול" הוא מונח טכני של חוק הפטנטים. אנחנו לא מאפשרים ניצול ולא יהיה

ייצור לצורכי מכירה. מדובר על פעולות לצורכי רישוי שחוסכות זמן בתעשיה הגנרית.

אנחנו אומרים שבעל הפטנט לא יקבל ביום תפוגת הפטנט הארכה מלאכותית כתוצאה מכך

שהמתחרים שלו יהיו חייבים להתחיל את פעילות הרישוי שלהם ביום תפוגת הפטנט.

ישראל לשם;

בצד הפרקטי של האגרוכימיה. הארכת פטנטים בארץ באגרוכימיה ב-4 או ב-5 שנים

תביא למצב שבו האגרוכימיה בישראל לא תוכל להתחרות בעולם. הייצור הגנרי

באגרוכימיה נפתח ברוב מדינות היעד שאינן ארצות-הברית - ארצות-הברית היא יעד קטן

יחסית באגרוכימיה - והוא נפתח הרבה לפני אותן 5-4 שנים. התוצאה היא שחברות כמו

"מכתשים" ו"אגן" לא יוכלו להיכנס עם מוצר חדש בזמן.

אלי גולדשמידט;

שם, בתום תקופת הפטנט אפשר מייד לייצר את זה?

ישראל לשם;

בוודאי.

אלי גולדשמידט;

אין שם צורך לקבל רישוי של רשויות. מה שיקרה הוא ש"מכתשים" תצטרך לחכות עוד

5 שנים בזמן שחברות אחרות תייצרנה את המוצר הגנרי הזה בעולם ותמכורנה אותו.

ישראל לשם;

לגבי מדינות כמו בדרום אמריקה שהן יעד מרכזי של מוצרים להגנת הצומח אם נהיה

במצב שנצטרך לעכב את הייצור ל-5-4 שנים אחרי תום ה-20 שנה, אנחנו לא בשוק הזה. יש
לנו שתי דרכים
או לחדול, או להעביר את הייצור למדינות רבות ביותר שבהן ניתן

יהיה להתחיל את הייצור 4 שנים קודם לכן. הבעיה לא קיימת בארצות-הברית ואיננה

מטרידה אותם מהטעם הפשוט שאין שם תעשיה אגרוכימית. הארכת הפטנטים במתכונת המוצעת

פה היא מכת-מוות ליכולת של התעשיה האגרוכימית בישראל.

ריצירד לוטי;

מר לשם, סליחה שאני משתמש בזה, הייתי קורא לזה תאבי בצע. תאוות הבצע היא לא

המכירה אלא הרצון לקבל רק חצי מהעוגה. החברות הגנריות מודות כאן בריש גלי שבשום

מקום בעולם אין חוק כזה ואנחנו לא נמצאים בעמדת נחיתות ואנחנו יכולים למכור בדרום

אמריקה ובכל מקום בעולם. אנחנו רוצים להיות במצב עדיף ממתחרינו בכל מקום בעולם

מבחינה פטנט.ית, בואו ניקח מבעל הפטנט זמן פטנטי ונתארגן בזמן חיי הפטנט. אתם

החלטתם שאתם רוצים ליישב את החוק הזה עם אמריקה אבל זה לא מתיישב עם אמריקה.

עכשיו אומר מר לשם; כשאני צריך לשלם את המחיר שמתבקש מזה, אם אתה רוצה פיצוי על

התקופה הזאת תפצה את בעל הפטנט על כל התקופה.



אלי גולדשמידט;

באגרוכימיה אין תהליך של 3 שנים עם ה-FDA.

ריצירד לוטי;

בוודאי שיש רישום, יותר מ-3 שנים, בגלל זה האגרוכימיה היא תהת החוק הזה.
מצד אחד אומרים כאן
אני רוצה לבצע פעולות הכנה לייצור בזמן חיי הפטנט תוך

פגיעה בזכויות הפטנט - זכות שלא ניתנת לאף חברה מתחרה בעולם; מצד אחר לקבל פיצוי

על הזמן האבוד, תפצו אותי על העובדה שאני צריך לעשות את זה אחרי הפטנט. הרציונל

בשיטה האמריקנית הוא שנגד הפיצוי הזה גם לבעל הפטנט מגיע פיצוי כי הוא פיתח את

התרופה, עשה את הניסויים הראשונים ואת הבדיקות היקרות והגדולות לשכנע לקבל את

התרופה לרישום בפעם הראשונה ואלמלא הוא לא היו משתמשים בתרופות לכן תפצו אותו.
אומרים
אותו לא נפצה. למה? כי אז אין לנו תחרות.
היו"ר שאול יהלום
מר לויטה, נציג אגן.
אילו לויטה
אני רוצה להבהיר כמה דברים. באגרוכימיה, בניגוד לפרמצבטיקה, את הרישוי עושים

במדינת היעד. מה זה רישוי? אלה ניסויים חקלאיים שעושים אותם שתיים-שלוש עונות

במדינת היעד. אתה לא יכול למכור במדינת היעד אם הפטנט שם לא הסתיים. כל נושא

הרישוי לגבי האגרוכימיה לא רלוונטי משום שאנחנו לא עושים פעולות רישוי במדינת

ישראל, תמיד אנחנו עושים זאת במדינת היעד. אם המדינה לא מרשה לעשות זאת אנחנו לא

עושים את זה. ברוב המדינות שבהן יש שוק מותר לעשות את זה. המדינות בדרום אמריקה

ובדרום אסיה מרשות את הדברים הללו וגם 15 שנה לעומת 20 שנה.

מבחינת התעשיה האגרוכימית מה שנדרש הוא לשפר את האמצאה ולפתה תהליכים כימיים

שהם יותר טובים מהיצרן המקורי וכל זאת בתקופת חיי הפטנט, אחרת אתה מתחרה בכל מיני

אביזרים גנריים אחרים. אתה יכול להחליט שאתה לא נכנס לשוק הזה משום שאתה לא מגיע

הראשון. הנושא של ארצות-הברית איננו רלוונטי לגבינו משום שאין שם תעשיה

אגרוכימית.
ריצירד לוטי
שוחחתי רבות עם מר לויטה, יש לו פתרון במסגרת סעיף 2(2). הברות התרופות

הרב-לאומיות תומכות בהצעה להכניס פטור לפעולה ניסיונית בקשר לאמצאה לפיתוח תהליכי

ייצור. אני לא מתנגד לזה.
דוד צוקר
אתם יכולים לחיות עם סעיף 2(2)?
אילו לויטה
הענין הוא שאסור שיהיה EXTENSION בנושא של האגרוכימיה.
ריצירד לוטי
אם תרדו מסעיף 54, תגבילו את זה לתרופות, תשאירו את סעיף 2(2) המדבר על פיתוח

אמצאה ואז אין בעיה.



היו"ר שאול יהלום;

אני עדיין שואל: אם הניסויים מותרים, מדוע אתם צריכים הרשאה לכל הפטנטים?

כדי לקבל רישוי בארץ היעד הכול מותר מבחינת הניסוי והשאלה היא מתי יופעל החומר

עצמו.

אילן לויטה;

יש מקרים מסוימים בהם אנחנו עושים את הייצור הסופי של המולקולה במדינת ישראל

וחייבים לקבל רישוי לשם ייצור. זה איננו הרישוי המלא אבל זה אקט אדמיניסטרטיבי

שחייבים לבצע אותו. אם הקטע השני בחוק לא יתקבל, אנחנו עלולים לעבוד במדינת

ישראל בניגוד לחוק.

היו"ר שאול יהלום;

את כל הניסויים אתם באמת תעשו בארץ היעד אבל לצורך הייצור הסופי לא יהיה לכם

רישוי?

אילן לויטה;

נכון.

היו"ר שאול יהלום;

מר לוטי, מר לויטה אומר שאם הוא יקבל את הצעתך ייווצר מצב שבארץ היעד שרוצה

אותו התכשיר ומבקשת לעשות אצלה את הניסויים המתבקשים, גומרים את הניסויים והכול

מצליח, הם אומרים; תתחילו לתת לנו טונות של התכשיר כי אנחנו צריכים להציל את

החקלאות שלנו. אבל אז אומרים להם; רגע, יש פטנט. אלא אם כן מר לויטה הולך לארץ

היעד ומקים שם מפעל ומעביר את המהנדסים והטכנאים לשם.

ריצירד לוטי;

בדרום אמריקה בכלל לא היו חוקי פטנטים שמגינים על תרופות וחומרי הדברה ומר

לויטה יודע שבדרום אמריקה יש ג'ונגל. כל מדינות אמריקה הצטרפו לאמנת TRIPS ובשנת

2000 יהיה להם חוק שמגן על זה ואי-אפשר יהיה לעשות את הפעולות האלה בלי להפר את

האמנה, הן לקחו על עצמן התחייבות. זה נכון גם להודו ולעוד מדינות פיראטיות שכרגע

הן יכולות לעשות מה שהן רוצות ולנצל פטנטים.

היו"ר שאול יהלום;

מר לוטי, הטענה שלך היא שאנחנו עוברים בענין הזה על אמנה. אנשי משרד החוץ

ומשרד המשפטים סותרים את דבריך. מי מהם שחושב שאנחנו סותרים כאן אמנה כלשהי -

שיקום. הם לא קמים.

ריצ'רד לוטי;

אני לא חושב שיש לכם חוות דעת שאומרת לכם שאתם בסדר בנושא של הפרת אמנות בצד

התרופות. בנושא של הניסויים באגרוכימיה מר לויטה מדבר על שלב הפיתוח הכימי של

המולקולה. אם עושים את זח בזמן הפטנט, זה בדיוק מה שפטנט אוסר לעשות. אם מר

לויטה רוצה לפתח תהליכי ייצור יותר טובים ומתקדמים, מותר לו לעשות זאת במסגרת

סעיף 2(2). מה שאסור לו הוא להתחיל לייצר ולשווק בכמויות מסחריות בזמן חיי הפטנט

לכל מטרה שהיא, אלא אם זה לצורך אותו פיתוח. אם אתם אומרים שאתם כן מאפשרים את

זה, זה מה שהאמנה קבעה שאסור. היא קבעה רף מינימלי ואמרה שבזמן חיי הפטנט אסור

לאפשר ייצור מסחרי או הפצה מסחרית.



מאיר גבאי;

גם על-פי ההצעה שלנו זה אסור.
ריצ'רד לוטי
זה מותר, ובשביל להסיר ספק ביטלתם את המלה "ניסיונית".
מאיר גבאי
מותר רק לצורכי רישוי.

שלמה שהם;

נדמה לי שהוועדה הכריעה בנושא הבא אבל אני רוצה להציג אותו בחריפות כדי שהיא

תיתן דעתה עליו. זה הנושא המחזיר אותנו לענין של ביצוע פעולה ניסיונית ולהשוואה

שלנו לארצות-הברית. אמרנו שבגדול אנחנו רוצים להשוות את ההצעה לארצות-הברית וכי

השוני בינינו לבינם נובע מהאופי של שתי המדינות בייצוא. בארצות-הברית במהלך

תקופת הפטנט, גם במהלך ביצוע ניסיונות, אסור לייצא לארץ אחרת. על-פי ההצעה שלנו

קבענו שבישראל אפשר לייצא את זה. המשמעות היא שאם בישראל הכול מותר חוץ מאשר

לייצא - לא עשית כלום.

יוסף ביילין;

זה ההבדל המהותי בין החוקים?

שלמה שהם;

זה ההבדל החריף ביותר.

מאיר גבאי;

סעיף 54א(1) אומר; "הטיפול לקבלת הרישוי נעשה לשם קבלת רישוי בישראל, או

במדינה שבה מותרת פעולה ניסיונית באמצאה מוגנת פטנט". לגבי ארצות-הברית נאמר שזה

רק לצורכי הגשה בארצות-הברית והיא קצת יותר גדולה מישראל ולכן זה סביר. לכן

אנחנו אומרים כאן; הבקשה לרישוי תהיה בישראל או במדינה אחרת, כגון ארצות-הברית,

שבה זה מותר. בגלל ההבדל בגודל בין ישראל לבין ארצות-הברית, ארצות הברית מאפשרת

הסדר בו ההכנות הן לצורכי הגשה ורישוי.

דוד צוקר;

מה עמדת האיחוד האירופי בענין הזה?

מאיר גבאי;

האיחוד האירופי מתנגד לכל הענין. כתוב כאן; "או במדינה שבה מותרת פעולה

ניסיונית..." באיחוד האירופי זה איננו מותר ולכן זה לא רלוונטי.

דוד צוקר;

מה תהיה העמדה האמריקנית אם אנחנו נאפשר את זה?

אלן זיסבלט;

המדיניות של ארצות-הברית היום היא שאם נתאים את הענין להסדר האמריקני הם

מוכנים לקבל את התיקון.



יוסף ביילין;

האם ההבדל הזה הוא קריטי או שולי?

אלן זיסבלט;

לנו הוא קריטי ולהם הוא שולי.

היו"ר שאול יהלום;

ההתנגדות של האמריקנים היא בגלל הייצוא, כל הוויכוח על החוק נובע מהנושא של

הייצוא.
יוסף ביילין
מה הועילו חכמים בתקנתם? אם אנחנו עושים חוק דומה ורק בנושא חזה יש הבדל, מה

עשינו?
דוד צוקר
אז יש מלחמה.

אלן זיסבלט;

לא עם האמריקנים. העמדה הבסיסית כבר הרבה זמן היא שאם אנחנו מתקנים את הענין

של תקופת ההארכח חם מוכנים לרדת מההתנגדות משום שהם מבינים את המצוקה של התעשיה.

יונה יהב;

יש את זה בכתב?

היו"ר שאול יהלום;

גב' שוקרון, בבקשה.

לידיה שוקרון;

אנחנו לא דנו עם ארצות-הברית ולא קיבלנו מהם שום דבר ישירות חוץ מהעתקים של

מכתבים שנשלחו לשר המשפטים ולכאן. קיבלנו בקשה טלפונית שאמרה לנו להתקרב עד כמה

שאפשר לשיטה האמריקנית. החמלצה שלנו היא להתקרב עד כמה שאפשר לשיטה האמריקנית של

מתן הגנה על הפטנטים, כולל תקופת ההארכה. אני אישית לא שמעתי שזה מצומצם רק

לתקופת חחארכח אבל לא הייתי במגע עם ארצות-הברית ואני לא יודעת אם זאת הכוונה

שלחם.

דייר אהרון שוורץ;

אני רוצה להסכים עם עמיתי, עד לפני שנה האמריקנים התנגדו גם לסעיף הייצוא.

בשנה האחרונה חל שינוי רדיקלי בעמדה האמריקנית. פגשתי אישית את מר פדרטי

מהשגרירות האמריקנית בישראל שבין השאר אחראית לטיפול בנושאים האלה. מר פדרטי אמר

במלים מפורשות; תגרמו לכך שההארכה של הפטנט תהיה דומה מאוד להארכה בארצות-הברית

ואנחנו יורדים מסעיף הייצוא. הרציונל האמריקני חשוב. לפי החוק האמריקני מותר

לייצר, למכור ולייבוא, הייבוא נחוץ לאמריקנים משום שיש להם תעשיות גנריות גדולות

שישראל מהווה ספק חשוב שלהן. מר פדרטי אמר; לא מתקבל על הדעת שבחוק שלנו נרשה

לייבא ואחרי. כן נגיד שאנחנו אוסרים לייצא, לכן תנו לנו את ההארכה ובכל השאר אני

לא רואה בעיה. אלה דברים ששמעתי באוזני בפגישה אישית.



מאיר גבאי;

אני לא יכול להעיד על כך דבר. תיתה הסתייגות של האמריקנים בנושא הזה והסברנו

שיש פער בגודל בין ישראל לבין ארצות-הברית ולכן ברור שבלי ההסדר של אפשרות רישוי

במדינה כמו ארצות-הברית אין טעם לתקן את החוק ובכך סיימנו. אני לא קיבלתי מהם

הודעה שהם הסירו את ההתנגדות.
סנדרה אז נקוט
במשך שנים, מאז שהתחלנו לדון בזה, בכל שני והמישי קיבלנו צלצולים מהאמריקנים

ובכל שבוע היו אתם ישיבות. בשנה האחרונה לא שמענו מהם. דיברתי אתם והם אמרו

שהדבר הכי חשוב הוא הנושא של הארכת הפטנט. הם יודעים שאם נרד מהענין של הייצוא

אין טעם לחוק הזה.

ריצ'רד לוטי;

העמדה האמריקנית לא השתנתה.

היו"ר שאול יהלום;

עם כל הכבוד, אתה לא מייצג כאן את שגרירות ארצות-הברית.

ריצ'רד לוטי;

אני רוצה שתבינו את ההסתייגות האמריקנית. ברגע שאתה מכניס את סעיף הייצוא,

הסרת כל רסן מהפטנט הישראלי ואיפשרת ייצוא בהיקפים יותר גדולים מאשר צורך השוק

הישראלי. זה הרציונל האמריקני.

היו"ר שאול יהלום;

הרציונל האמריקני הוא לדאוג לתעסוקה של האמריקנים והרציונל הישראל הוא לדאוג

לתעשיה הישראלית ושני הרציונלים האלה מתנגשים בגלל שמדובר בשתי מדינות שונות. מה

לא ברור כאן?

דוד צוקר;

ההסתברות לקרב.

אלן זיסבלט;

האמריקנים לא נמצאים פה משום שהם לא מתנגדים.

היו"ר שאול יהלום;

לאמריקנים לא איכפת מה יעשו עם התרופות הגנריות בישראל, כל הוויכוח והתהליך,

המכתבים והדו-שיח היו בגלל הענין של הייצוא. ברגע שהענין ירד וכשהם קיבלו את

הענין של תקופת ההארכה הכול נפתר. כמובן שהאמריקנים היו שמהים אם החוק הזה לא

היה מתקבל, אבל החברות האלה יכולות היו להקים שם הברות בת ולעשות אותו הדבר ואז

מאות אנשים יעברו לעבוד בארצות-הברית. לכן עשינו השוואה עם החוק שם.

מאיר גבאי;

צריך להיות ברור שבלי הסעיף של הייצוא אין טעם בחוק ואני חושב שהם ערים לכך.



דוד צוקר;

הם יודעים באיזה מצב החקיקה?

היו"ר שאול יהלום;

בוודאי.

ישראל לשם;

צריך להדגיש, מר לוטי יסכים אתי בזה, שהחשש של ייצור מוקדם שכתוצאה ממנו

תיוצר כמות גדולה מהדרוש איננה קיימת בנושא האגרוכימיה משום שהכמויות שמייצרות

לרישוי חן זעירות, טונות בודדות, לעומת מאות אלפי טונות של ייצור לצורך השיווק.

זו סיבה נוספת להסרת החשש שמא פתיחת הפתח בנושא הרישוי יאפשר לחברות האגרוכימיח

להיכנס לשוק יום אחד לפני פקיעת הפטנט.

ריצירד לוטי;

אני מזכיר את התיקון לסעיף 64י המדבר על 14 שנה. עכשיו מודדים את 14 השנה לא

ממועד הרישום בישראל אלא ממועד הרישום במדינה זרה. הניסוח הזה מקצר את ההארכה

בעוד שנה משום שמשרד הבריאות מקבל את הבקשות בישראל רק אחרי שהן גומרות את תהליך

הרישום בחוץ-לארץ. צריך לתת 14 שנה על-פי הפטנט הישראלי והמועד הרלוונטי למדידת

14 שנה, עם כל הסעיפים האחרים, זה המועד שבו מותר לי לשווק אותו בישראל. העובדה

שמשרד הבריאות לא בוחן את הבקשות עד שהן מתקבלות בחוץ-לארץ לא צריכה לעמוד לי

לרועץ.

יש לי עוד הערות לגבי הוראות מעבר והייתי מבקש להשמיע את דברי. ללא קשר

למחלוקות יש פה תיקונים שגם אינם נכונים מבחינת דיני הפטנטים כשאנחנו יורים

לעצמנו ברגליים מבחינת התעשיה הישראלית.

שלמה שהם;

היו טענות חשובות של מר לוטי בקשר להוראות המעבר והחלטנו לא להכניס אותן.

ריצירד לוטי;

שתי הערות. הערה ראשונה לסעיף 1(2). כתוב שם; "פעולה ניסיונית" והוסיפו את

המלים "בקשר לאמצאה" ובהמשך נאמר "שמטרתה לשפר אמצאה או לפתח אמצאה אחרת". הסבתי

את תשומת לב הוועדה שאין שיטת משפט כלשהי שמאפשרת לנצל פטנטים כדי לפתח אמצאות

אחרות. אתם מאפשרים פה ניצול חופשי של כל תעשיית הציוד המעבדתי והדיאגנוסטי,

שהיא תעשיה חשובה במדינת ישראל. אם אני רשאי לקרות, למשל, מכשיר שבודק מעגלים

חשמליים של הברת "אורבוטק", שמייצאת במאות מיליוני דולרים, ולפי הניסוח הנוכחי

משתמש בו כדי לפתח מעגלים חשמליים אחרים, לכאורה מותר לי אבל זו איננה הכוונה.

הבאתי לפני הוועדה את הניסוח של החוק האנגלי שהוא לא קונטרוברסלי ואני מציע לאמץ

אותו כמות שהוא. לכן אני מציע למחוק את המלים "אמצאה אחרת" ולכתוב; פעולה

ניסיונות בקשר לאמצאה שמטרתה לשפרה או לפתחה. תמיד מותר לפתח את האמצאה הספציפית

אבל אין הצדקה לעסוק בפיתוח אמצאות אחרות.

שלמה שהם;

בעקבות הערותיך תיקנו וזה הנוסח שמופיע פה. עלתה שאלה מהותית; מה קורה

כשאנחנו משתמשים באותם דברים כדי לפתח אמצאה אחרת.
ריצירד לוטי
זה אסור על-פי דיני הפטנטים. זה דין אוניברסלי, אין שיטת משפט שמתירה את זה.

הבאתי לכם טכסטים בסיסיים וציטטתי לכם.
היו"ר שאול יהלום
האם מישהו חולק על מר לוטי?
ארנו גבריאלי
כן. הנושא של פעולה ניסיונית מעסיק היום הרבה מדינות בעולם והפתרונות שונים.

לא כתוב בשום מקום שפעולה ניסיונית לצורך פיתוח אמצאה חדשה אסורה. אנחנו מדברים

פה על פעולה ניסיונית, לא מעבר לזה ולא על ניצול מסחרי. לכן אין שום פסול בנוסה

פה.
יהודה לבנה
אנחנו רואים מאות אלפי פטנטים שהם פיתוחים חדשים שהתבססו על הפטנט העיקרי כמו

שיטה חדשה לייצר את התרופה. כל אלה הם פטנטים רשומים במדינות.
ריצ'רד לוטי
זה נקרא "לפתחה".
יהודה לבנה
לא, אלה אמצאות חדשות.
ריצירד לוטי
אני מקווה שההיאחזות בניסוח הזה לא נועדה להשיג את מה שאי-אפשר להשיג בסעיף

54. הבאתי בפני הוועדה ארבעה ספרי טכסט בסיסיים.
שלמה שהם
קיבלנו את זה. האם לפי דעתך בנושא של "פעולה ניסיונית" על-פי דיני הפטנטים

לא קיימת אפשרות של פיתוח אמצאה אחרת?
ריצ'רד לוטי
נכון. מותר לפתח אמצאה חדשה.
שלמה שהם
השאלה היא: כאשר אנחנו פותחים את זה האם אנחנו סותרים אמנה כלשהי?
ריצירד לוטי
אנחנו לא סותרים אמנה, אנחנו יורים לעצמנו בתעשיה אחרת. כל תעשיה שעוסקת

בציוד דיאגנוסטי, או בציוד מעבדתי, תעשיה של מאות מיליוני דולרים בישראל, בהיסח

הדעת אנחנו מאפשרים ניצול של האמצאות האלה משום שזה "בקשר לפיתוח אמצאה אחרת".



יונה יהב;

מר גבריאלי, מה מפריע לך בניסוח שהציע מר לוטי?

ארנן גבריאלי;

לפי החוק הקיים כפי שהתפרש בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב שני הדברים שמותר היה
לעשות
שימוש פרטי ביתי, או שימוש למחקר לצורך העשרת הדעת כאשר אין בסוף מטרה

עסקית כלשהי. ועדת הפטנטים החליטה שזה לא הגיוני, ההגבלה החמורה הזאת לא קיימת

בשום ארץ ומוכרחים לאפשר שימוש ניסיוני. איות המטרות של שימוש ניסיוני היא להמשיך

ולפתח את הטכנולוגיה. למשל בציוד הדיאגנוסטי, אקנה ערכה דיאגנוסטית אחת ואעשה בה

ניסויים כדי לפתח אמצאה חדשה ובכך אני לא פוגע בתעשיה.

מאיר גבאי;

כל חוק פטנטים מביא בחשבון את האינטרסים של המדינה. כל זמן שאין סתירה עם

האמנה הבינלאומית - מר לוטי לא טוען שיש כאן סתירה - אם הדבר אפשרי אנחנו יכולים

להרחיב. לכן אין כל סיבה לתקן את הסעיף הזה. "לפתח אמצאה אחרת" זה לפתח את

הטכנולוגיה בישראל.

ריצ'רד לוטי;

אתם פוגעים בעצמכם.
שמעון שליט
הם לא ישתמשו בציוד המעבדתי בלי לקנות את זה מהיצרן שהוא בעל הפטנט ולכן הם

לא מפירים שום דבר.
ריצ'רד לוטי
כשאני אומר: פעולה ניסיונית בקשר לאמצא שמטרתה לשפרה או לפתהה, זה איננו

שולל את האפשרות ליצור אמצאות המשך. הכוונה היא שאי-אפשר להשתמש באמצאה אחת

על-מנת לעסוק בפיתוח.
היו"ר שאול יהלום
למה? אני הולך עכשיו לפתח את המכשיר הכי חשוב בעולם ולצורך הניסוי אני צריך

לקנות שלושה מכשירים הכי מפותחים וכלל לא יהיה קשר בינם לבין האמצאה, אלה מכשירי

מעבר חשמליים במעבדה, זו אמצאה בכימיה ואילו אלה מכשירי חשמל. אז אני קונה אותם

ומשתמש בהם. מה אסור?
ריצירד לוטי
אנחנו לא עוסקים בקניה. לדוגמה, הברת ג'ונסון את ג'ונסון השקיעה כמה מאות

מיליוני דולרים במכשיר דיאגנוסטי. לפי ההצעה הנוכחית רשאית חברה אחרת לייצר

בעצמה מכשיר דיאגנוסטיקה בלי לקנות את זה מבעל הפטנט מהנימוק שהיא עושה פעולה

ניסיונית על-מנת לפתה אמצאה אחרת כלשהי. אם היא לוקחת את הדיאגנוסטיקה הזאת

ומפתרות תרופה כלשהי - וזה בכלל לא קשור לענין - אסור לה.
היו"ר שאול יהלום
למה? יש לי מעבדה ואני מייצר תרופות ואגרוכימיה. כל המעבדה בנויה ממכשירים

יוצאים מן הכלל, מכשיר דיאגנוסטי, מערבל, אסור לי לייצר אותם או דומיהם כי הם

רשומים כפטנט אבל אני משתמש בהם לצורך הניסויים שלי והעבודה שלי.



ריצ'רד לוטי;

היצרן המעבדתי ח' ממכירת הציוד המעבדתי. אם מישהו רוצה לפתה אמצאה אחרת,

שיקנה ממי שהמציא את הפטנט.

שלמה שהם;

הוא קונה כי אסור לו לפתח את המכשיר.

ריצירד לוטי;

אבל זה כתוב כאן.
היו"ר שאול יהלום
אם כתוב שמותר לייצר אותו מכשיר שעליו יש פטנט נתקן את זה.

ריצירד לוטי;

אני מציע לאמץ את הנוסח האנגלי שמתפרש כך שהוא מאפשר לחברה לקחת תרופה ולשפר

אותה. הניסוח הוא כפי שאמרתי; פעולה ניסיונית בקשר לאמצאה שמטרתה לשפרה או

לפתחה. זה עונה על הכול.

עוד הערה. בסעיף 54א הושמטה המלה "ניסיונית" וזאת כדי להכשיר פעולות מסחריות

מלאות. ברגע שאתה מוריד את המלה "ניסיונית" אתה מתיר כל פעולה בקשר לפטנט, לרבות

מכירה, התחרות עם בעל הפטנט.

היו"ר שאול יהלום;

זה יתוקן.

ריצירד לוטי;

ההערה האחרונה שלי נוגעת להעדר הוראות מעבר, דבר שמאיין את כל החוק הזה. לפי

החוק הנוכחי מותר לנצל מיידית לפני פקיעה כמעט את כל הפטנטים בשוק ואילו כל

המוצרים והתרופות הגדולות שהושקעו בהם מיליארדים ושהפטנטים שלהם יפקעו בשנת 2000

ובשנת 2005 אי-אפשר יהיה לקבל לגביהם הארכה. לפי ההצעה הנוכחית אפשר יהיה לקבל

הארכה רק לגבי תרופות חדשות שעוד לא נרשמו. זו אפליה ברורה.

שלמה שהם;

הארכה לגבי תרופות קיימות היא בעייתית משני אספקטים; 1. האינטרס של משרד

הבריאות שהצרכן הישראלי יקבל היום תרופות במחירים סבירים. אם לא היה התיקון של

החוק הזה יש תום תקופת הפטנט וזה אומר שתרופה מסוימת שעד היום שילמנו עליה מחיר

X, מחר בבוקר אפשר יהיה לייצר אותה ייצור גנרי והמחיר יהיה 30%-20% ממחיר חתרופה

קודם. לשוק המקומי שלנו יש אינטרס לקבל תרופות במחירים סבירים.

2. מתן הארכה רטרואקטיבית לתקופות שכבר נרשמו יכול ליצור הכבדה עצומה על כל

המערכות. למשל חברה ישראלית מתכננת מחר בבוקר לייצר מוצר גנרי והיא יודעת שתום

תקופת הפטנט הוא בעוד שבועיים. אם אנחנו נותנים הארכה רטרואקטיבית עם הוראת

מעבר, כי בעוד שבועיים יש פקיעה, הרישום יהיה קצר יותר. זו בעיה קשה.



ד"ר אהרון שוורץ;

אנחנו רוצים להשוות את עצמנו לחוק האמריקני, הייתי מציע לראות מה עשו

האמריקנים בנושא של הוראת מעבר בשנת 1984 כשהם חוקקו את החוק. האמריקנים קבעו

הוראת מעבר ונתנו תקופה של 60 יום וכך מי שנרשם ב-60 הימים האחרונים זה חל עליו.

אין לנו בעיה עם זה.הם הוסיפו שמי שבתהליך של מחקר ופיתוח מגיעה לו חצי

מהתקופה שהוא אמור היה לקבל ולכל היותר שנתיים. אם נגיע לדבר סביר, אין לנו

התנגדות.

היו"ר שאול יהלום;

רבותי, בכך סיימנו את החלק הראשון של הישיבה ואני מודה לאורחים ולמשתתפים.

עכשיו יש הפסקה של כעשר דקות ואחר כך נשב עם נציגי הממשלה.

(הישיבה הופסקה בשעה 55;10)

(הישיבה חודשה בשעה 05;11)

היו"ר שאול יהלום;

אני מחדש את הישיבה. נמצאים פה עכשיו נציגי הממשלה בלבד וכפי שאני מבין

הממשלה מעוניינת בחוק ואנחנו מעוניינים לסיים את החוק. אנחנו דנים פה בהצעת חוק

ממשלתית ובהצעת חוק פרטית ומר שהם ידגיש בפנינו בכל סעיף את המשמעות שלו ואם הוא

מהותי נדע שאנחנו מכריעים בענין מהותי.

שלמה שהם;

אני מוכן להעלות קודם את הנושאים שבמחלוקת.

דוד צוקר;

לא, צריך לעבור סעיף סעיף.

אלי גולדשמידט;

אני רוצה לדעת האם הושמטו או שונו דברים מהותיים בהצעת החוק של חברי הכנסת?

שלמה שהם;

אני לא יכול לתת לך תשובה כרגע.

מאיר גבאי;

השינוי הגדול מתייחס לתקופת ההארכה. בשעתו הצענו להביא בחשבון את תקופת

הטיפול והרישום בישראל ואילו עכשיו אנחנו מתייחסים לתקופת ההארכה בארץ המוצא. כל

היתר לא מהותי.

יוסף ביילין;

הלכתי לחוק הזה מתוך תחושה שאני בעדו, אני בעד התעשיות הפרצבטיות, אני מעדיף

אותן על פני תעשיות נשק, אידיאולוגית אני מאוד בעד. התחלתי להיבהל מקבוצות הלחץ

שהן בעד, כי אם אתם בעד אז מה אתם רוצים ממני? נחשפתי ללחצים בכל מיני תפקידים

אבל הלחץ כאן היה די מפתיע בהיקף שלו והתחלתי לחשוב שאס כל כך לוחצים לתמוך במה

שאני תומך אולי יש כאן איזו בעיה. הלחץ הנגדי היה הרבה יותר מתון.



אני לא אהיה יותר ממשלה מהממשלה. אם הממשלה משוכנעת שהיא לא מסתבכת עוד עם

העולם במצבה הבינלאומי שהוא די "דפוק" על דבר כזה, בסדר. מה שהגיע אלי הוא מטר

כפול מן הממשלה ואני רוצה לשים את זה על השולחן לפני שאנחנו מתחילים בחוק. מצד

אחד יש כאן אמירה שחיים עם זה, זח לא נורא, אלה אינטרסים כלכליים של אחרים ולא

ניתן להם את היתרון הכלכלי שהם רוצים בו כי לנו יש אינטרס משלנו אבל זה לא הולך

למאבק או עימות עם גורמים בינלאומיים, מצד אחר אני מקבל טלפונים מחלק מהמשרדים
שנציגיהם יושבים כאן שאומרים לי
תצילו את המדינה, אל תתמכו בחוק הזח. יש פה

אנשים שאני מכיר ומעריך והקולות שאני שומע ממשרד התעשיה והמסחר, ממשרד חחוץ

וממשרד המשפטים הם מין קולות ז'אק דארק.

אמרנו כאן שעם האירופים הולך להיות CLASH לפחות נסתדר עם האמריקנים. איך

אנחנו יכולים לברר את הסעיף חזה עם האמריקנים באופן יותר מוצלח?

היו"ר שאול יהלום;

זו שאלת קיטבג.

יוסף ביילין;

אם זו שאלת קיטבג, יכול להיות שלא צריך לשקול אותה ולא ללכת על החוק הזח. אם

התוצאה תהיה שאנחנו עומדים בעימות מול האמריקנים והאירופים, לפי דעתי אנחנו

מכניסים את המדינה לצרות צרורות.

היו"ר שאול יהלום;

הממשלה צריכה לדבר בקול אחד, אף-על-פי-כן אני מבקש שנציג אחד מכל משרד ממשלתי

שמיוצג כאן יגיד את ההיבט שלו. נתחיל עם מר אביקם בלר ממשרד האוצר.

אביקם בלר;

לא אתייחס להיבטים המדיניים, ידברו על זה אנשים אחרים. אם חחוק הזה לא עובר,
המשמעות היא אחת
התעשיות האלה יעברו לחוץ-לארץ. "טבע" תמשיך להתקיים,

אגן-מכתשים תמשיך להתקיים אבל הן יעשו את כל פעילות המו"פ והייצור שלהן

בחוץ-לארץ. מבחינת מדינת ישראל זו מכה לא קטנה.
דוד צוקר
מה המחיר שנשלם בהשקעות?
אביקם בלר
הייצוא של חתעשיה הזאת עולה על מיליארד דולר בשנה.
ד"ר אורנה ברי
750 מיליון זה רק החלק של האגרוכימיה.
דוד צוקר
כמה זה בפרמצבטיקה?
אביקם בלר
בסדר גודל כזה.



דוד צוקר;

מה עם השקעות?

אביקם בלר;

ברגע שהתעשיות האלה יעבירו גם לא תהיה פה תשתית בתחומים האלה. יש לנו הערכה

שבשנים הקרובות עומדים להשקיע פה מאות מיליוני דולרים, אם לא למעלה מזה, קרנות

הון סיכון בתהום הביוטכנולוגיה. זו תעשיה שהולכת ומתפתחת ויש לה ערך מוסף גבוה

לכלכלה הישראלית מה גם שהיא מקיפה הרבה מאוד עובדים. זו אהת מהתעשיות שהיינו

רוצים לראות אותה בישראל.

היו"ר שאול יהלום;

אני מבין שגם יש קשרי גומלין עם מוסדות המדע והמחקר?

אביקם בלר;

בוודאי. מדינת ישראל משקיעה בערך %50 מתקציבי המחקר שלה באקדמיה בתחום מדעי

החיים. מבחינת המדינה זה ידע שיורד לטימיון אם הוא לא מנוצל אחר כך בתעשיה.

דוד צוקר;

אתה לא חושש מהימנעות מהשקעות כאן?

אביקם בלר;

אני כן חושש. אם לא תהיה פה תשתית, כל אותן השקעות שאמורות להגיע לכאן בתחום

הביוטכנולוגיה לא יהיו פה.

היו"ר שאול יהלום;

השאלה של חבר-הכנסת צוקר היא; האם האמריקנים יתרגז ו עלינו ולא יעודדו השקעות

וקרנות?

דוד צוקר;

ולהברות לא יהיה כדאי להשקיע כאן.

אביקם בלר;

בסופו של דבר צריך לעשות את השיקול הכלכלי.

דוד צוקר;

אם ג'ונסון את ג'ונסון ידעו שלוח הזמנים ישתנה בהתאם למה שאנחנו מציעים כאן

עכשיו, יהיה להם פחות כדאי להשקיע כאן כי הם יוציאו מפה פחות.

אביקם בלר;

ההגנה היא על הפטנט בישראל. מה שיקרה הוא שבמקום ש"טבע" תעשה אותו בישראל

היא תעשה אותו בארצות-הברית ותתחרה בג'ונסון את ג'ונסון בכל השווקים הלאומיים על

פטנטים שהיא מייצרת בארצות-הברית ולא פה. זה השוק הבינלאומי, לשוק הישראלי אין

שום משמעות .בשווקים העולמיים בגלל הגודל שלו. זה מעבר של התעשיה הזאת מפה

למקומות אחרים בעולם כשהחברות הישראליות יתחרו בחברות הרב-לאומיות האחרות דרך

מדינות שלישיות. משמעות החוק הזה היא להשאיר את התעשיה הזאת בישראל.



היו"ר שאול יהלום;

נשמע את ד"ר אורנה ברי ממשרד התעשיה והמסחר.

ד"ר אורנה ברי;

הדברים שאמר מר אביקם בלר הם גם על דעתי. אני רוצה לומר דברים לגבי ההשקעות

מאותם גופים שמייצג עורך דין לוטי, וזה אפס גמור. הנושא של ביוסנס הוא רכישה של

מניות בארצות-הברית, לא בארץ, גרוש לא נכנס לישראל. אני נמצאת בקשר עם

האנאליסטים של גיונסון את גיונסון שיושבים כאן-, הם התחילו לעשות השקעות קטנות

בארץ אבל עדיין אין שום כסף שבא מהם.

אני רוצה לומר דבר חמור. ממשלת קנדה הלכה לפני 10 שנים עם השקעה בתחומים

הרלוונטיים באקדמיה עם פרופורציה יותר קטנה מאשר יש לישראל. כפי שאמר אביקם בלר

אנחנו משקיעים 50% מכספי המחקר בתחומים שהם רלוונטיים לחוק הזה. בתפוקה תעשייתית

אנחנו רואים פחות מ-10% כי עדיין אנחנו לא מושקעים בתחום הזה, אין פה נציגות של

שום PHARMA גדולה להבדיל מאינטל, IBM מוטורולה, נשיונאל סמי קונדקטור שמיוצגות

באלקטרוניקה. זה תחום שלא מגיע לארץ. דווקא אם אנחנו תחרותיים עם יכולת הפיתוח,

כפי שחיא מופיעה בחוק הזה, יש לנו הזדמנות עסקית למשוך חברות לארץ.

חוץ מאשר להפחיד אותנו באינפורמציה לא מדויקת - כל דבר שהוא אמר לא היה מדויק

- אין כאן שום דבר שהיה לטובת מדינת ישראל. אנחנו צריכים להעביר את החוק הזה

לטובת מדינת ישראל. גם כשאני נמצאת במשא-ומתן עם האירופים לגבי הצטרפות ישראל

לתכנית החמישית, אם אנחנו עומדים על שלנו בנחרצות בדבר ענייני, מקבלים את דרכנו.

אם אנחנו לא מעבירים את החוק הזה אנחנו מוגי לב ולא מגינים על התעשיה הישראלית

בצורה עניינית.

הי ו"ר שאול יהלום;

יש לך מושג על היקף התעסוקה בתחום הזה?

אביקם בלר;

יש 6,000 עובדים ישירים בתעשיה הזאת, בלי לקחת בחשבון את עובדי המחקר.

היו"ר שאול יהלום;

שבסופו של דבר יעבדו בחוץ-לארץ.
ד"ר אורנה ברי
יש לנו סטטיסטיקה שאומרת שעל כל אחד מ-6,000 העובדים האלה נוצרים עוד שלושה

מקומות עבודה בשירותים ובתעשיות אחרות.

דבר נוסף. להבדיל מתעשיית האלקטרוניקה והתוכנה שבהם יש לנו היום הוסר

בעובדים, שמקביל לחוסר הבינלאומי בעובדים כשעלות העובדים שם הגיעה למחירים

גבוהים, בתעשיה הזאת יש לנו עדיין הון אנושי שניתן לנצל אותו ולהגדיל את התעשיה

הזאת ממקורות שיש לנו בארץ. התעשיה הזאת נמצאת בתנופת צמיחה, אנחנו תומכים בה

מכל הכיוונים כדי לעודד השקעות - קודם לא היו השקעות מבחוץ בתחומים האלה.

אי-תמיכה בחוק משמעותה אי-תמיכה בסקטור הזה של התעשיה. אם מישהו מכם יכול לוותר

על מיליארד וחצי דולר של ייצוא בנפש חפצה, שיבוא ויקח ממני את התפקיד.

היו"ר שאול יהלום;

בבקשה, מר אוהד אורנשטיין, ממינהל הכימיה במשרד התעשיה והמסחר.



אוהד אורנשטיין;

בדקנו שני תרחישים, אחד עם קבלת החוק ואחד בלעדיו והשווינו נו אותם. לקחנו את

המצב כפי שהוא היום עם מבט לאחור ובדקנו כמה התעשיה התפתחה במצב הנוכחי עד לתיקון

המוצע. ההתפתחות שלה בשנים האחרונות היתה בקצב של 15% לשנה. מכאן גזרנו קדימה.

לקחנו 15 ו-20 שנה אחורה ובדקנו מה יקרה אם החוק לא יתקבל והנחנו שתוך מספר שנים

התעשיה הזאת תלך ותדעך, כלומר, קצב הצמיחה של 15% ילך וידעך. כשבדקנו את זה

קדימה אמרנו ש-%15 זה המון ולכן לקחנו תרחיש בו התעשיה גדלה בעתיד ב-10% והסתבר

שהיא תגדל בקצב הרבה יותר נמוך, בהתחלה %10 כי בשנים הראשונות הפגיעה לא מורגשת

אבל היא תהיה מורגשת עם הזמן. מדדנו את הנזק הכלכלי בערכים של היום ולא בערכים

עתידיים והנזק הוא מינימום 2 מיליארד דולר באבחנות החמורות ביותר על פני תקופת

מדידה של 15 שנה. 3 מיליארד דולר נראה לנו סביר מאוד גם בהנחות מחמירות וזה יכול

להגיע עד 6 מיליארד דולר אם אתה LARG בתפישת העתיד.

לקחנו שנה מייצגת 10 שנים מהיום ובדקנו מה יקרה לתעסוקה באותה שנה. בשנת

2007 הפגיעה הישירה בתעסוקה היא בערך 4,000 עובדים, הפגיעה בתפוקה כשמודדים את זה

עם קבלת חוק מול אי-קבלת חוק היא למעלה ממיליארד דולר בשנה אחת. כלומר, בשנה

מייצגת הפגיעה היא מיליארד דולר, ופגיעה בתעסוקה של 4,000 איש. יש כמובן השלכות

סביבתיות נוספות.
היו"ר שאול יהלום
האם נציג משרד הבריאות רוצה לומר משהו? בבקשה, מר שגב שני.

שגב שני;

אנחנו בעד החוק. ההסתייגות שלנו היא לגבי תקופת הארכת הפטנט. ברגע שאנחנו

נותנים לתרופות גנריות להגיע לשוק, ההוצאה הלאומית לתרופות יורדת. לעומת זאת, כל

עוד תקופת ההארכה לא תעלה על שנתיים - או שלא ישתנה המצב או שנרוויח ממנו. אם

נעלה על שנתיים, ההוצאה הלאומית על תרופות תיאלץ לגדול כי תקופת הפטנט תארך.

היו"ר שאול יהלום;

בבקשה, גב' שוקרון ממשרד החוץ.

לידיה שוקרון;

מבחינת יחסי החוץ נהיה במצב קשה מול ארצות-הברית אם הם מוצאים תחום שאינו

תואם את האינטרסים שלהם ובאופן כללי גם מבחינת מדינות אירופה כי בכל מדינה יש מצב

אחר. הבעיה שלהן היא בעיקר כלכלית אבל המחוייבות הבינלאומית שלנו לפי ההסכם שיש

בינינו די לא נוחה לנו אם נגיד זאת בצורה מתונה. נדמה לי שנהיה בסוף תהליך של

WIO, תהליך של ישוב סכסוכים בין הקהיליה האירופית לבין קנדה ונהיה תלויים

בתוצאות, אולי יפנו אלינו בבעיות. ייתכן שיפנו אלינו עוד לפני כן משום שבלאו הכי

היחסים בינינו לבין הקהיליה האירופית לא טובים, הם "מחפשים" אותנו בכל פינה,

באופן כללי מבחינה מדינית והם מוצאים כל מיני דברים שהחשוב בהם הוא המעורבות

בתהליך השלום, מעורבות יותר אקטיבית. לא צריכים לקחת את כל זה בחשבון, אני לוקחת

רק את הצד של יחסי החוץ והמצב המשפטי. בלי ספק, המחוייבות הבינלאומית שלנו תגרום

לנו בעיות עם אירופה.

דוד צוקר;

יש תקדימים שבעיות בינלאומיות תגרומנה גם סגירת שווקים? זה יכול להגיע לדבר

כזה?



לידיה שוקרון;

אני מקווה שלא. יש לנו הסכם שקובע סחר חופשי בינינו לבין הקהיליה האירופית

וזה קיים מספר רב של שנים.

דוד צוקר;

יש סוג סנקציות כזה שננקט על-ידי האיחוד האירופי או על-ידי ארצות-הברית?

לידיה שוקרון;

הפעולה שננקטת היא האטה בפעילות ולא צריך לבטל הסכם כדי שהנפח הכלכלי בינינו

לבין הקהיליה האירופית ישתנה. הם יכולים להפריע בצורה מעשית בלי לנקוט פעולה

מעשית פוליטית מובהקת. הם עושים את זה כבר היום ומעכבים אישרור של ההסכם הבסיסי

שאנחנו אמורים לקבל, הם עושים כל מיני דברים שלא היו עושים אותם אם היה מצב מדיני

כלכלי שפיר בינינו לבינם.
ראובן ריבלין
האם ההמלצה של משרד החוץ היא לתמוך בחוק או לא לתמוך בו? כאשר שקלתם את

ההמלצה, עמד לפניכם המכתב האמריקני מלפני שנה ומה תגובתכם לגביו היום? ראיתי

מכתב שנתקבל לאחרונה מהנציבות שמתריע על הנושא הזה. אתם היועצים של הוועדה.

קודם אמרת שהחוק לא עומד בניגוד לאמנה הבינלאומית שאנחנו חתומים עליה.

לידיה שוקרון;

אמרתי שזה לא ברור.

ראובן ריבלין;

אני הבנתי אחרת. קודם דיבר על זה חבר-הכנסת ביילין אבל אני מקבל תגובות

אחרות מן המשרדים השונים. אני מבקש ממך לומר לנו מהי בשורה התחתונה המלצת משרד

החוץ?
לידיה שוקרון
ההמלצה של משרד החוץ נובעת מיחסי חוץ בלבד. אם לפחות היינו יכולים למנוע

חיכוכים עם ארצות-הברית בצורה ברורה יותר. זה היה מצמצם את הנזק.
יוסף ביילין
לפי דעתך החוק הזה לא מונע את זה?

לידיה שוקרון;

ייתכן שצריך כמה שינויים פה ושם.

מרשה הרפז;

אני מהמחלקה הבינלאומית במשרד התעשיה והמסחר. לגבי ארצות-הברית. לפני

שהשגריר החדש נפגש עם השר שלנו התקבל אצלנו מסמך, זה היה בחודש וחצי האחרון.

הדבר היחיד שעדיין מפריע לחם הוא ענין ההארכה, זה פותר את הבעיה.



היו"ר דוד צוקר;

אם מתקנים את תקיפת ההארכה ואת הוראות המעבר זה פותר את הבעיה?

מרשה הרפז;

כן.

אלי גולדשמידט;

אם יתקבל נושא ההארכה, זה מצמצם את כאב הראש?
לידיה שוקרון
בטוח שזה מצמצם אבל לא בטוה שהוא מוחק את כאב הראש.

היו"ר דוד צוקר;

נשמע את משרד המשפטים.

מאיר גבאי;

יש פה שתי עמדות שונות כי אני מדבר כיושב-ראש הוועדה. קיבלנו הרבה משלחות,

כולל השגרירים של האיחוד האירופי ושל ארצות-הברית. בשלב הראשון היתה הצעה לגבי

החלק הראשון של שימוש ניסיוני. לאחר ששמענו את נציגי המשלחות השונות העלינו גם

את הנושא של התרופות. בסוף התהליך באתי לשר המשפטים. לא הצעתי לו לחוקק את החוק

הזה אלא הצעתי להשהות את החוק עד שנשלים בוועדה תיקונים אחרים חשובים ולאחר מכן

נגיש את הכול כחבילה אחת. בלי להיות יותר מדי פוליטי זה כמו הר-חומה בתחום

הפטנטים. זה אולי צודק, זה לא סותר אמנות בינלאומיות ויעמוד בכל הקריטריונים.

ראובן ריבלין;

מה שיכנע את שר המשפטים?

מאיר גבאי;

עם כל הכבוד החוק הזה לא הוגש על-ידי שר המשפטים, הוא הוגש לממשלה על-ידי

משרד האוצר בתמיכת משרד התעשיה והמסהר. לאחר מכן, כשהגענו למסקנה שיש הצעת חוק

של חברי כנסת שהיא זהה להצעה שהכנו, ובהתחשב בעובדה שאין סתירה עם האמנות

הבינלאומיות ובהתחשב בצרכים של התעשיה המקומית אמרנו שאפשר ללכת עם החוק הזה.

אני לא יכול לומר לכם בלב שלם שלא תהיה בעיה עם האיחוד האירופי.

אם נסיים את התהליך הזה בדיון המשפטי - כפי שנאמר כאן יש עכשיו תביעה משפטית

של ארגון הסחר העולמי נגד קנדה והצטרפו לתביעה גם ארצות-הברית, אוסטרליה

ושוויצריה. אם יצרפו גם אותנו לדיון הזה, מה טוב, יכריעו מבחינה משפטית.

יוסף ביילין;

כתובעים?

מאיר גבאי;

כנתבעים, אחרי שהחוק יעבור. אני מקווה שלא יקרה מה שאמרה גב' שוקרון שהוא לא

מוצדק מבחינה משפטית, אבל מבחינה פוליטית אין לנו אמצעים נגד זה שהאיחוד האירופי

"יחפש" אותנו. כששוקלים את האינטרס ואת היתרון של התעשיה המקומית נגד האפשרות

ההיפותטית הזאת, כאן תהיה ההכרעה שלכם.



היו"ר דוד צוקר;

אתה ליווית את שני שרי המשפטים האחרונים שעסקו בזה. בשני המקרים היה היסוס

של שר המשפטים, נכון?

מאיר גבאי;

בתקופה של השר ליבאי דובר על החלק הראשון של פעולה ניסיונית בלי הארכת

התקופה. קיימנו פגישה אצל ליבאי עם השגריר האמריקני שבא באופן אישי ואז שר

המשפטים ביקש מאתנו לבדוק את הנושא מהדש. באותו זמן הצבנו גם את ההלק השני כדי

להתאים את החוק לחקיקה האמריקנית והוספנו את האלמנט של ההארכה.

אלו זיסבלט;

חבר-הכנסת יהב שאל אם יש לנו את העמדה האמריקנית בכתובים. כאשר דיברנו בשלב

מסוים רק על אפשרות של פעולה גנרית אבל לא הארכה, היתה התנגדות הריפה מאוד של

האמריקנים, שלוש פעמים בא השגריר אינדיק בכבודו ובעצמו אל שר המשפטים כדי לומר

שיהיו בעיות בענין. ברגע שהבינו את המצב ושאנחנו מוכנים להוסיף את הענין של

תקופת ההארכה ולהתאים את המסגרת הזאת לדגם האמריקני, הם ירדו מההתנגדות שלהם.

בפועל הם לא יכולים להגיד שהם בעד התיקון בחוק הישראלי כי זה מוסיף תחום תחרותי

משמעותי בשטח הגנרי אבל עובדה היא שהם לא פה, הם הפסיקו לתקוף אותנו, ומר לוטי לא

מייצג את העמדה האמריקנית. בהודעה האחרונה שקיבלנו באוקטובר 1997 אין כלל

התייחסות לנושא של הייצוא והאגרוכימיה אלא מדובר על זה שהם רוצים שנתאים את תקופת

ההארכה להסדר. אנחנו לא מתעלמים מהמצב הזה. אני מסכים עם גב' שוקרון שעם

האירופים יהיו עוד ויכוהים גם אם נכניס תיקונים משמעותיים בהצעה. אני חושב

שהוועדה יכולה להתייחס לסוגיה הזאת בהרגשה שזה כבר לא בניגוד לדעתה של

ארצות-הברית.

אביקם בלר;

לדברי מר גבאי. יש משמעות גדולה לזמן. "טבע" כבר התחילה להעביר פעולות

גנריות מחוץ למדינת ישראל תוך שהיא מצמצמת פה פעילות גנרית. אפשר להכות עם תיקון

שלם בחוק הפטנטים וזה יכול להיות בעוד ארבע-חמש שנים כשכבר לא תהיה פה כמעט

תעשיה.

דוד ציקר;

לא צריך להגזים.
ד"ר אורנה ברי
אנחנו מקבלים בקשות למחקר ופיתוח מ"טבע". מבקשות מחקר שאנחנו קיבלנו במחקר

ופיתוח ב-1997 יש 12 מיליון דולר - אנחנו מקבלים רק חלק מהתקציב כי לא כולו מגיע

אלינו - ו"טבע" ביקשה למשוך את הבקשות בגלל שהיא העבירה את המחקר והפיתוח לחברות

בהונגריה ובארצות-הברית. פירושה של העברת מחקר ופיתוח היא שהייצור שעוקב את

המחקר והפיתוח עובר אתו. לכן יש כבר סימנים של יציאה של תעשיה בתחום הזה. גם

בנושאים חקלאיים היו לנו מספר בקשות להעברה אך בזכות חלק מהשותפויות עם התעשיות

הישראליות הצלחנו למנוע חלק מההעברה, חלקה התבצעה.

אני נמצאת במשא-ומתן עם האירופים ובכל דבר הם משתמשים נגדנו משום שלעתים

מזומנות התהליכים פוליטיים. מי שלא היה בים המלח בשבוע שעבר ושמע חברות ישראליות

על הארגומנטציה מדוע העיפו אותן האירופים מן הקונסורציה, לא יכול להבין את

הדברים, אני מדברת על מחקר ופיתוח.



דוד צוקר;

מדוע העיפו אותן?

דייר אורנה ברי;

פוליטיקה. אני מזכירה שני אירועים. באירוע אחד הייתי בלונדון עם איגוד

תעשיות האלקטרוניקה. עלה פרופסור מקיימברידג' והציג מחקר שלפרופי אבריאל

מהטכניון היה חלק במהקר הזה והוא הוביל אותו. המחקר הוא מתכנית "אינקו" שהיא אחת

מהתכניות של הפעילות במסגרת הרביעית. כאשר הקואורדינטור שהוא מרכז התכנית הביא

את התכנית למימון, הסעיפים שהיו קשורים במחקר בישראל לא התקבלו, אבריאל לא קיבל

שום מימון ולא עשה את המחקר, ואילו הסעיפים האחרים התקבלו, זאת למרות שהבודק

המקצועי והקואורדינטור אישרו את הדברים. הסיבה היתה פוליטית.

דוגמה שניה. בהכנה של המסגרת של המחקר בתחום האנרגיה החליפית יש לנו במכון

ויצמן מחקר בתחום האנרגיה הסולרית ומנהל אותו פרופ' אמנון יוגב. כאשר הכינו את

התבניות לקראת התכנית החמישית, השמיטו כל סוג מחקר שנעשה בישראל. לשמחתנו הבנו

את הנקודה הזאת מראש והבאנו אותה בפני רשות המחקר. דווקא שם, בנושאים של יזמות,

מחקר ופיתוח ומדע וטכנולוגיה יש לנו מעמד לא רע והצלחנו להשפיע. ישבתי עם האנשים

האלה במשך יום וחצי, מ-6.30 בבוקר עד 12 בלילה ועוד חצי יום ושיניתי אתם את

הדברים האלה. מה שנעשה לתכנית הרביעית לא השתנה, מה שנעשה לתכנית החמישית בנושא

האנרגיה הסולרית כן השתנה. הראיה, אם אנחנו עומדים על שלנו ומנמקים את זה בצורה

עניינית, יש להם בסופו של דבר ענין בתעשיות שלנו. לא תיכנסנה לכאן שום השפעות

מאירופה אם לא יהיה כדאי לפתח בארץ ואי-אפשר היה לעשות את זה בעוד מועד.

היו"ר שאול יהלום;

חבר-הכנסת ביילין השתכנעת לחיוב?

יוסף ביילין;

סימני השאלה נותרו באוויר אבל היה חשוב לי לשמוע את הדברים האלה. הנטייה שלי

היא ללכת כמה שיותר קרוב וצמוד לנוסח האמריקני, אחרת אנחנו נותנים להם תירוץ.

דוד צוקר;

מעבר להיבט המקצועי אלה הכרעות שהמשקל העיקרי שלנו בהן יהיה; לצמצם את החזית

שבכל מקרה תיפתח מולנו. לא אני, לא גב' שוקרון ולא ד"ר ברי יודעים מה מידת

האפקטיביות שלה. פרט לנושא הייצוא - שאני לא יודע מה נעשה אתו - מוכרחים ללכת על

המודל האמריקני לא מן הטעמים המקצועיים אלא מן הטעמים המדיניים של המאבק הצפוי

לנו כשאני מניח שלאירופה יהיה יותר קשה לפתוח במאבק מול מודל אמריקני משום שהקטטה

עם ארצות-הברית היא יותר פרובלמטית. זה הקו שאנחנו צריכים לנקוט אותו.

יונה יהב;

אני מוטרד מכך שחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה השתמעה ל-14 פנים ולא היתה

ברורה. כאשר מביאים נושא כל כך משמעותי בפני היועץ המשפטי לממשלה, שחוות דעתו

מחייבות אותנו, הייתי מצפה שחוות הדעת תהיה הד-משמעית. לכן, גבי שוקרון, אני

מודה לך על אומץ לבך ועל האופן שבו הבאת פה את עמדת משרד החוץ.

יש כאן RISK ואנחנו חייבים לשקול אותו ביודעין ולקחת אותו בחשבון. והיה

וייווצר ניסיון של כשנה וחצי, נחזור ונדון. אם המצב הוא של בריחת מוחות, אני

מוטרד מהמגמה של בריחת מוח ומהמגמה שאתם מייצגים כאן, מר בלר. אני לא מקבל את

עמדת המשרד . שלך להפוך אותנו למרכז מו"פ ושנעודד כאן את המו"פ, אין עדיין מגמה

כזאת. לפעמים כדאי שהמו"פ יהיה פה ואילו פסי הייצור במקומות אחרים, אלה החלטות

כלכליות. לאחר ששמעתי כאן את העמדות, אני בעד זה שניקח את ה-RISKואתמוך בחוק.



היו"ר שאול יהלום;

החלטנו חיובית ולכן אנחנו עוברים עכשיו לסעיפים ובסוף כל סעיף נצביע עליו.
שלמה שהם
(קורא את סעיף 1(1). (קירא את סעיף 1(2). כאן נכתוב: ולגבי מוצר שנובע

ישירות מן התהליך. נטפל בזה אחר-כך. אני ממשיך לקרוא. בסעיף (2)(2) הציע מר

לוטי לשנות ולהוריד את המלים "אמצאה אחרת".
דוד צוקר
אני מבקש לרשום לי הסתייגות בקשר למחיקת "אמצאה אחרת".
היו"ר שאול יהלום
אנחנו מצביעים. מי בעד סעיף 1? מי נגד?

הצבעה

סעיף 1 נתקבל
שלמה שהם
קורא את סעיף 2. אנחנו מתקנים וכותבים בסעיף 54א "פעולה ניסיונית".

הסעיף הזה מעלה את עיקר השאלות בהצעת החוק הזאת. קודם עולה הנושא של

האגרוכימיה וגם מתן אפשרות לבצע ניסויים בתקופת הפטנט, מוקד הדברים.
דוד צוקר
מה הניסוח האמריקני בשתי השאלות הללו?
מאיר גבאי
בשאלה של הטיפול לקבלת רישוי אנחנו אומרים: לשם קבלת רישוי בישראל.
היו"ר שאול יהלום
בסעיף קטן (1) כתוב "או במדינה". זה לא מופיע בנוסח האמריקני אלא רק רישוי

בארצות-הברית.
יוסף ביילין
אני מעלה כאן הסתייגות בענין הזה כי הוא הכי מהותי.

דוד צוקר;

תרשום לשנינו הסתייגות.
היו"ר שאול יהלום
היועץ המשפטי עומד לרשותכם לרשום כל הסתייגות.

אנחנו מצביעים. מי בעד סעיף 2? מי נגד?



הצבעה

סעיף 2 התקבל

שלמה שהם;

(קורא את סעיף 3). זה סעיף האיזון. (קורא את סעיף 64א).

דוד צוקר;

הענין של "ציוד רפואי" כלול אצל האמריקנים?
סנדרה אז נקוט
כן.

קריאה;

אם "ציוד רפואי" כלול בנוסח האמריקני, מותר לנצל אבל אין הארכה מגבילה,

להיפך, אנחנו מקילים.

דוד צוקר;

הדבר המרכזי שבו אנחנו לא הולכים עם האמריקנים היה לפני דקה, לכן בכל השאר

ניצמד לאסטרטגיה שהצענו והיא ללכת על-פי המודל האמריקני.

היו"ר שאול יהלום;

אם אתה מוחק את המלים "למעט ציוד רפואי" אתה מתרחק מן המודל האמריקני.

דוד צוקר;

זה כך?

אלן זיסבלט;

כן.

דוד צוקר;

בסדר.

שלמה שהם;

אני צריך לבדוק את זה, בכל מקרה נלך לפי המודל האמריקני.

דוד צוקר;

"חומר" כולל התייחסות לאגרוכימיה.

אלו זיסבלט;

זה לא כולל אגרוכימיה, זה תחום התרופות בלבד.



דוד צוקר;

אם כך, מה זה עושה לאגרוכימיה?

מאיר גבאי;

מצד אחד לא תהיה אפשרות להאריך את הפטנט באגרוכימיה, מצד אחר חם יוכלו לעשות

פעולות ניסיוניות משום שהחלק הראשון של החוק לא מבחין בין זה לבין אגרוכימיה וכל

תחום אחר.

שלמה שהם;

לגבי הסעיף הזה, יש שוני הן באגרוכימיה והן בדברים נוספים בין סעיף 64א לבין

הסעיף הקודם שאישרנו ויש דברים שבהם למרות שאנחנו נותנים אפשרות לפעילה ניסיונית

בתקופת הפטנט, לא ניתן הארכה.

(ממשיך לקרוא את סעיף 3). יש הערה של מר לוטי ל"פטנט הבסיסי" אבל אלה דברים

טכניים.

בהסכמת הממשלה שינינו קצת את סעיף 64ב ואקרא את הנוסח החדש. (קורא את סעיף

64ב). נוסיף כאן גם: לאחר ששוכנע כי הבקשה הוגשה בתום לב וכי נעשו פעולות

בדחיפות הראויה.
דוד צוקר
על-פי בקשת הרשם זה לא מותיר לו שיקול דעת מהותי, נכון? זה על דעתך, מר

זיסבלט?
אלן זיסבלט
שני הדברים - גם תום לב וגם דחיפות מופיעים בנוסח האמריקני.
שלמה שהם
(קורא את סעיף 64ג). (קורא את סעיף 64ד(1)).
דוד צוקר
מה זה "נתבע"? זו לא תביעה משפטית, זו בקשה.
קריאה
איך תתרגם CLAIM?
דוד צוקר
דרישה.
סנדרה אז נקוט
בחוק הפטנטים מופיע המושג "נתבע".
שלמה שהם
אני אבדוק את זה. (קורא את סעיף 64ד(2}}.
זוהר יהלום
אין פה נשוא.

שלמה שהם;

נתקן את זה.

אלי גולדשמידט;
אפשר לכתוב
התכשיר הרפואי מכיל הומר הרשום...
שלמה שהם
נשב על זה אהר-כך. (קורא את סעיף 64ד(3).

(קורא את סעיף 64ה). (קורא את סעיף 64ו). (קורא את סעיף 64ז).
דוד צוקר
ההוראות הפומביות האלה דומות בכל העולם?
אלו זיסבלט
כן.
שלמה שהם
(קורא את סעיף 64ח).

בעקבות ההערות בישיבה תיקנו את סעיף 64ט. (קורא את סעיף 64ט).
אלי גולדשמידט
"במדינת האיגוד" צריך לבוא אחרי המלה "המגן".
דוד צוקר
האם הניסוה הזה אומר חד-משמעית שמועדי הפקיעה הם זהים?
יוסף ביילין
כן.
דוד צוקר
זה לא מסתיים בו זמנית?
שלמה שהם
אוסיף ואנסח: כל עוד פטנט מוגן במדינת האיגוד הוא יהיה מוגן גם בישראל.

אמרנו שלא יכול להיות מצב שבו מועד הפטנט בישראל פקע ואילו בארצות-הברית הוא לא

פקע. זה לא יכול לפקוע פה אלא אם זה פקע שם. לכן אנחנו מבטלים אפשרות אחת לפיה

פטנט בישראל פוקע לפני שפוקע הפטנט בארצות-הברית.



דוד צוקר;

העמדה היא שזה פוקע באותו מועד.

ראובן ריבלין;
זה הניסוח הנכון
ובלבד שלא יפוג אחרי שפג בארץ המוצא.

שלמה שהם;

מה קורה כשבישראל עוד לא פג תוקפו ל פטנט ואילו בארצות-הברית פג תוקפו? אני

לא יכול לעשות כלום בענין זה.

דוד צוקר;

נכתוב; ובלבד שזה לא יחול אחרי, ואז הניסוח תואם את מה שאמרנו.

שלמה שהם;
נכתוב
ובלבד שמועד פקיעת הפטנט בישראל לא יחול לפני מועד פקיעת הפטנט

במדינת האיגוד.

דוד צוקר;

זה צריך להיות "אחרי".

היו"ר שאול יהלום;

מר שהם, אם אתה כותב "לפני" אתה מחמיר יותר מאשר ארצות-הברית.
שלמה שהם
הבעיה עם הציקלוביר היתה הפוכה, זה פקע בישראל ולא פקע שם.

היו"ר שאול יהלום;

מה איכפת לי? אם בישראל הפטנט נרשם קודם ועברו 22 שנה, אני חייב לחכות

לארצות-הברית?

שלמה שהם;

בסדר, אני מקבל.
זוהר יהלום
אם יש יותר ממדינת איגוד אחת שעונה לקריטריון הזה? זה לא ברור. אני מציע

שנכתוב; מדינת האיגוד הראשונה שבה נרשם הפטנט.

היו"ר שאול יהלום;

זו בדרך כלל המדינה הראשונה אבל תבדקו את זה.
ד"ר מרגוט גנץ
כרגע כל הפטנטים הגדולים לתרופות הם לא אמריקנים, כולם נוצרו באנגליה, צרפת,

גרמניה ושוויצריה. הציקלוביר הוא לא אמריקני.
שלמה שתם
(קורא את סעיף 64י(1)).
דוד צוקר
זה הולם את המודל האמריקני?
שלמה שהם
כן. (קורא את סעיף 64י(2)). הוספנו כאן: " 14 שנים מיום קבלת הרישוי

הראשון במדינת האיגוד לצורך שיווק." זה עונה קצת על ההערה של מר לוטי לגבי ההפרש

של שנה.
מאיר גבאי
אנחנו יותר מדי תולים את ההוק הזה במה שקורה במדינת המקור וזה לא עד כדי כך
השוב. לכן הייתי כותב
רישום התכשיר הרפואי המכיל את ההומר לפי תקנות הרוקחים.

כלומר, אני משאיר את הנוסח הקודם.
ראובן ריבלין
זה יותר ברור כפי שתיקן מר שהם.
זוהר יהלום
יכולים להיווצר פח שני זמנים שונים בין מדינת האיגוד, שזו המדינה שבה נרשם

הפטנט, לבין מדינת הרישוי הראשונה.
דוד צוקר
אנחנו משאירים את הנוסח: "...מיום קבלת הרישוי הראשון במדינת האיגוד לצורך

שיווק"?
היו"ר שאול יהלום
כן.
שלמה שהם
(קורא את סעיף 64יא). שימו לב שכתוב כאן "רשאי".
היו"ר שאול יהלום
צריך להוסיף משהו?
מיכאל אופיר
זה מספיק.
דוד צוקר
מה המשמעית של זה?



מאיר גבאי;

כל צד שלישי שמתנגד לצו הארכה.

דוד צוקר;

אם כך, למה זה "רשאי"?

שלמה שהם;

סברנו שצריך להשאיר שיקול דעת. במתן תקופת ההארכה הכנסנו את האלמנט של תום

לב פנימה ולכן "רשאי" זה שיקולי סבירות.

דוד צוקר;

אדוני הרשם, אתה בעד הנוסח "רשאי"?

מיכאל אופיר;

כן.

שלמה שהם;

(קורא את סעיף 64יב}.

דוד צוקר;

מתי מבטלים רישום?

רחל גוטמן;

כאשר זה מזיק לבריאות.

דוד צוקר;

זה מצטבר?

שלמה שהם;

צריך שכל הדברים ביחד יהיו מוגנים. אם אחד מהם לא מוגן אין פטנט.

(קורא את סעיף 64יג}.

דוד צוקר;

אני מבקש שכל התקנות יהיו באישור ועדת החוקה.

אלי גולדשמידט;

מר שהם יבדוק אם כל התקנות בחוק הפטנטים הולכות לוועדת החוקה. אם אין, נוסיף

את ועדת החוקה.

אבי פלדמן;

זה מופיע בסעיף 194; "שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור

ועדת החוקה, להתקין תקנות".



קריאות;

יפה.

שלמה שהם;

(קורא את סעיף 64יד).

דוד צוקר;

זה בית-משפט מחוזי?

סנדרה אזנקוט;

כן.

שלמה שהם;

סעיף 64טו עוסק בנושא הוראות המעבר. אם משווים זאת ממש לארצות-הברית זה בשני

נושאים; 1. לתת אפשרות להארכה גם לתרופות שנרשמו בתקופה האחרונה סמוך לכניסת

הוק זה לתוקף, דובר על 60 יום ואסביר זאת. 2. לא צריך ללכת בעקבות ארצות-הברית

כאשר הניסויים בתרופה כבר החלו ועדיין התרופה לא נרשמה לפני כניסת החוק לתוקף, אז

תהיה הארכה והיא לא תעלה על שנתיים. זה מסובך כי בארצות-הברית היתה בעיה להוכיח

אם התחילו או לא התחילו את הניסויים.

דוד צוקר;

אני מתנגד לזה.

שלמה שהם;

בארצות-הברית נתנו 60 יום לפני מועד כניסת החוק לתוקף. אני הייתי מציע לומר;

עד 4 חודשים או חצי שנה כל חברה שכבר נרשמה לפני כניסת החוק לתוקף תוכל לקבל

הארכה. באופן כזה אתה נותן לזה זמן, זה לא משפיע על דברים שהולכים לפקוע כרגע.

בעיני זו הוראת מעבר נכונה.

הבעיה היא עם הסעיף השני בארצות-הברית שאומר שכאשר החלו ניסיונות בתרופה אבל

היא טרם נרשמה, אפשר יהיה להאריך אבל לא יותר משנתיים. בעיני זה סעיף קשה להוכחה

ולביצוע.

מאיר גבאי;

הנוסח הנוכחי מרחיב ולכן אנחנו לא צריכים להיצמד לסיבוך שקיים בארצות-הברית.

שם יאמרו לו; לגבי מקרים רטרואקטיביים אנחנו מאריכים את זה רק בשנתיים.

שלמה שהם;

יש בעיה של הוכחה. למרות שמשרד המשפטים מתנגד אני מציע שתהיה הוראת מעבר אחת

והיא לא תדבר על 60 יום אלא על חצי שנה, 120 יום.

סנדרה אזנקוט;

למה לתת יותר מ-60 יום?



שלמת שהם;

בסדר, יהיה 60 י ום,

(קורא את סעיף 64טז).

היו"ר שאול יהלום;

אנחנו מצביעים על סעיף 3. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

סעיף 3 נתקבל

שלמה שהם;

(קורא את סעיף 4).

היו"ר שאול יהלום;

מה אומר הסעיף הזה?

שמעון שליט;

זה סעיף שנותן אורכה ומועדים להתנגדות.

היו"ר שאול יהלום;

אנחנו מצביעים על סעיף 4. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

סעיף 4 נתקבל

שלמה שהם;

סעיף 5 משווה את הנושא של צו הארכה לפטנט בענין העילות להתנגד למתן הצו.

(קורא את סעיף 5).

היו"ר שאול יהלום;

מי בעד סעיף 5? מי נגד?

הצבעה

סעיף 5 נתקבל

שלמה שהם;

(קורא את סעיף 6). מי אמו- שזה באישור ועדה?

סנדרה אז נקוט;

זה באישור ועדת החוקה, זה כתוב.

שלמה שהם;

(ממשיך לקרוא את סעיף 6). בכל הנושאים האלה שר המשפטים יהיה רשאי להתקין

תקנות.



היו"ר שאול יהלום;

מי בעד סעיף 6? מי נגד?

הצבעה

סעיף 6 נתקבל

היו"ר שאול יהלום;

אני מעמיד להצבעה את כל החוק לקריאה שניה ושלישית. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

ההוק אושר

היו"ר שאול יהלום;

פה אחד אושר החוק לקריאה שניה ושלישית.

כל המבקש להסתייג יפנה ליועץ המשפטי לוועדה וברחמנות.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 30;12

קוד המקור של הנתונים