ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 26/01/1998

הצעת חוק המתווכים במקרקעין (תיקון מס' 3) (הכרה בוותק) התשנ"ח-1998אישור לקריאה שנייה ושלישית הצעתו של חבר הכנסת אפי אושעיה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 143

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

שהתקיימה ביום ב". כ"ח בטבת התשנ"ח. 26.1.1998. בשעה 00; 11

נבחו;

חברי הוועדה; היו"ר שאול יחלום

חגי מירום

מוזמנים; עו"ד אלן זיסבלט, משרד המשפטים
יועץ משפטי
שלמה שחם

מנהלת הוועדה; דורית ואג

נרשם על-ידי; חבר חמתרגמים בע"מ

סדר היום

הצעת חוק המתווכים במקרקעין (תיקון מס" 3) (הכרה בוותק)

התשנ"ח-1998

אישור לקריאה שנייה ושלישית

הצעתו של חבר הכנסת אפי אושעיה



הצעת חוק המתווכים במקרקעין (תיקון מס' 3) (הכרה בוותק)

התשנ"ח-1998

אישור לקריאה שנייה ושלישית

הצעתו של חבר הכנסת אפי אושעיה

היו"ר שאול יהלום; אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת חחוקה חוק

ומשפט.
הנושא הוא
חוק המתווכים במקרקעין (תיקון מס' 3) (הכרה בוותק),

התשנ"ח-1998, אישור לקריאה שנייה ושלישית. זוהי הצעת חוק פרטית של חבר

הכנסת אפי אושעיה.

לאחר הישיבה הקודמת שבה למעשה סיכמנו הכל, אחרי שניסחו את הכל ועסקו

בפרטים שלו, נאמר לי שיש איזה רצון לתקן ולשפר, ואני אמרתי שעם כל

הכבוד, גם עם זה עניין הגיוני, אי-אפשר לעשות זאת בלי ישיבת ועדה. מאחר

והעניין הוא טריביאלי, קבענו ישיבה קצרה, ואני מקווה שכמו שאמר חבר

הכנסת חגי מירום, זה עניין של כמה דקות.
שלמה שהם
אנחנו דיברנו על אותו פרק זמן שבו ניתן יהיה

להגיש בקשות. הרי דיברנו על ארבע מתוך שש

שנים, ולא רצינו שהזמן להגיש בקשה של ארבע מתוך שש שנים יהיה עוד עשר

שנים, שמישהו יזכר פתאום, ולכן אמרנו שנגביל את זה בזמן.

כשאני אמרתי את זה לוועדה, אמרתי שנראה לי לקבוע שלוש שנים מתחילת

החוק, כך שזה יהיה בערך שנתיים.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו רוצים לתת שנתיים.

שלמה שהם! ואז אמרנו שלוש שנים מתחילת החוק.

בשיחה שהיתה לי עם מר זיסבלט ועם גברת נגה

ענתבי, הם טענו שכיוון שיש לי את כל מהלך השנתיים שעדיין אפשר לעבוד

בלי רשיון בתיווך, אז הם לא רוצים לעבור את התקופה הזאת. אם אדם יוכל

להגיש בקשה בעוד שלוש שנים, הוא יהיה סבור שמא בתוך שלוש שנים האלה

הוא עדיין יכול לעבוד גם בלי לקבל רשיון תיווך, וזה יכול ליצור

בלבול.

למרות שחשבתי שזה לא היה כל כך חשוב וחיוני, אני בהחלט מבין ומסיר את

דעתי בפני דעתם, ולכן ההצעה היא להוסיף סעיף כזה: "בקשה לפטור כאמור

בסעיפים (ב) ו-(ג), תוגש לרשם עד יום 1 באפריל 1999". זאת אומרת, סוף

תקופת השנתיים האלה. "ואולם - בכל אופן כדי ליצור את האפשרות - לרשם

תהיה סמכות להעניק פטור כאמור גם לאחר מועד זה בנסיבות מיוחדות

שיירשמו, או מטעמים מיוחדים שיירשמו".

זאת אומרת, אנחנו משאירים את האפשרות לרשם להגיש אחרי זה, אם פתאום

מישהו היה בחו"ל או קרה משהו והוא נזכר רק אחרי שנים שפתאום יש בעיה,

ויש לו את הארבע מתוך שש שנים, אז אנחנו מאפשרים לרשם את שיקול הדעת

הזה לעשות את זה גם אחר-כך, אבל בגדול כל הבקשות צריכות להגיע עד תום

התקופה שכתובה בחוק היא ה-1 באפריל 1999.

אלן זיסבלט; קודם כל, אני רוצה להודות לך על ההזדמנות

בכל-זאת לחזור ולהסביר את העניין. הרי תחילת



החוק תחיה ב-1 באפריל 1997 וסוף תקופת המעבר היא 1 באפריל 1999. אנחנו

רוצים שמי שמגיע לו פטור, אכן יגיש את הבקשה ויקבל את הפטור עד אז, ומי

שצריך להיבהן, יעשה כן עד אז. זאת אומרת, הכל פחות או יותר יסתיים ב-1

באפריל 1999, בסוף תקופת המעבר. אכן חברי הוועדה ביקשו בכל-זאת לא

לסגור את הדלת לגמרי בפני מישהו שאולי היה ותיק, מגיע לו פטור והוא היה

בחו'יל, הוא למד בחו"ל וכולי. גם אנחנו רוצים, אבל ברגע שראינו שיהיה

כתוב שאפשר להגיש את הפטור עד 2000, אז כל אחד יבין קודם כל שיש לו עד

2000 להגיש את הבקשה ובעצם הוא יכול גם להמשיך לעבוד, למרות שהחל מה-1

באפריל 1999 כולם צריכים באמת להיות בעלי רשיון.

חשבנו שכדי לתת ביטוי לרצון הוועדה ולא לסגור את הדלת כפי שאמרתי בפני

מישהו שבכל-זאת לא שם לב בנסיבות העניין, שנגיד שככלל צריכים להגיש

באמת את הבקשה עד תום תקופת המעבר, אבל לרשם תהיה הסמכות לקבל את זה גם

לאחר מכן מסיבות מיוחדות שאושרו.

היו"ר שאול יהלום; עד מתי הרשם יכול לקבל את זהי

שלמת שהם; כרגע אנחנו נותנים לרשם את האפשרות גם בעוד

עשר שנים. אם בעוד עשר שנים יסתבר שמישהו

נניח ירד מהארץ, היה נאלץ לעשות משהו, אבל רק בנסיבות מיוחדות. זה

במקרים קיצוניים.

היו"ר שאול יהלום; זה רק לגבי אנשים שהם ארבע מתוך שש שנים

שלפני התחלת החוק.

שלמה שהם; כן.

היו"ר שאול יהלום; זאת אומרת, לטווח ארוך בעוד חמישים שנה? כי

אז זה כבר ריק מתוכן.
אלן זיסבלט
אני לפחות חושב שגם אם מישהו היה שנתיים

בחו"ל, זה הגיע כבר לארבע שנים.

היו"ר שאול יהלום; אני מבין שהסעיף הזה הוא רק לגבי העניין

הזה. לא בטעות להכניס סמכות של הרשם לתת

למקרים אחרים.

שלמה שהם; לא. רק לזה.

הגי מירום; יש בכלל ערעור על זה?

אלן זיסבלט; יש. לפי החוק, כל פעם שהרשם מסרב לתת רשיון,

או על-בסיס בחינה או על-בסיס בקשה לפטור, אז

יש ערעור.

שלמה שהם; סעיף 7 אומרך "סירב הרשם ליתן למבקש רשיון,

יודיע על כך בכתב והוא רשאי לערער על הסירוב

בפני בית-משפט שלום".



חגי מירום; אותו דין יחול גם כאן.

שלמה שהם; כן.

היו"ר שאול יהלום; אנחנו מחילים גם את העניין על זה.

שלמה שהם; סעיף קטן (ד) בהצעה: "הוראות סעיף 7 יחולו

על בקשה לפי סעיף זה".

אלן זיסנלט; האמת היא שלדעתנו זה קצת לא נחוץ, משום שזה

בכל-זאת סירוב.

שלמה שהם; כתבנו את זה ליתר ביטחון.

היו"ר שאול יהלום; חבר הכנסת מירום, אתה מסכים!

חגי מירום; כן. קיצרנו קצת את משך הזמן עד להגשה ל-1

באפריל 1999. אני חושב שהמגמה הזו היא

רצויה, כי סימנו את היום שבו בעצם צריכות להסתיים הגשת הבקשות. אחר-כך

השארנו מטעמים וכולי.

היו"ר שאול יהלום; זה מה אז רצו לתת שנתיים, ועכשיו אנחנו

נותנים שנה.

חגי מירום; אבל השארנו בכל-זאת את האפשרות לשיקול דעת,

וזה נכון כי זה מגדיר יוצאים מן הכלל.

אלן זיסנלט; אנחנו, מבחינת משרד המשפטים, מתחייבים לפרסם

גם בעיתונות מספר פעמים, להזכיר לקהל

המתווכים שהם חייבים או להיבחן או להגיש את הבקשה לפטור, שזה יהיה הרוב

אגב, כי רובם עובדים לפחות ארבע שנים.

היו"ר שאול יהלום; אושרו פה אחד התיקונים כפי שהונאו היום

לוועדה. אנחנו מאשררים את החלטתנו בתיקונים

האלה, לאשר את החוק לקריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה נשעה 11:20

קוד המקור של הנתונים