ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 16/12/1997

הצעת חוק לטיפול בתביעות של פעולות כוחות הביטחון ביהודה והשומרון וחבל עזה, התשנ"ז-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקו



פרוטוקול מס' 134

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי, י"ז בכסלו התשנ"ח (16 בדצמבר 1997), שעה 11:30
נכחו
חברי הוועדה-. שאול יהלום - היו"ר

בנימין אלון

יוסף ביילין

משה גפני

צבי ויינבדג

דוד טל

יונה יהב

דוד צוקד

רובי ריבליו

משה שמל

מ"מ: יעל דיין

טלב אלסאנע

תמר גח'נסקי
מוזמנימ
צחי הנגבי - שר המשפטים

עו"ד מני מזח - משנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

טליה ששון - מנהלת המחלקה לתפקידים מיוחדים, משרד המשפטים

עו'ד נעמי שטרן - פרקליטת מחת תל-אביב, אזרחי, משרד הנזשפטים

אייל ינון - משרד המשפטים

רונן ברגמן - מחממה, משרד המשפטים

ערן אטינגר - מתממה, משרד המשפטים

עו"ד שבתאי זיו - יועץ משפטי, משרד ראש הממשלה

עו"ד דני גואטה - משרד ראש הממששלה

עו''ד צביה גרום - היועצת המשפטית, משרד הביטמון

עו'ד אדריאן אגסי- הלשכה המשפטית, משרד הביטחון

אל"מ יוסי תל-ת - סגן הפציר, משרד הביטחון

עו'ד רות בר - ראש חטיבת ביטוח ותביעות, משרד הביטחון

ויקטור בר-גיל - ראש אגף אמו"ן, נזשרר הביטחון

סגן אורית קיטה - פרקליטות צבאית, משרד הביטחון

מני בן-תיים - יועץ לשר הביטחון, משרד הביטחון

עו"ד דיינה ירום - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

ער'ד דן יקיר - יועץ משפטי, האגודה לזכויות האזרח

עו'ד אותה כהן - האגודה לזכויות האזדח

עו'ד יראון פסטינגר- לשכת עורכי הדין

עו'ד לאה דקל - לשכת עורכי הדין

עו'ד אליהו אבדם- המוקד להגנת הפרט
היועץ המשפטי
שלמה שהם
מנהלת הוועדה
דורית ואג
קצתית
סיגל גורדון
סדר-היום
הצעת חוק לטיפול בתביעות של פעולות כוחות הביטחון ביהרדה והשומרון

וחבל עזה, התשנ"ז-1997.



הצעת חוק לטיפול בתביעות של פעולות כוחות הביטחון ביהודה והשומרון

וחבל עזה,התשנ"ז-1997
היו"ר שאול יהלום
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. על סדר היום מונחת

לפנינו הצעת החוק לטיפול בתביעות של פעולות כותות הביטחון ביהודה והשומרון וחבל עזה,

התשנ"ז - 1997. זאת הצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה ביולי 1997, זאת אומרת לפני ארבעה

חודשים והיום אנו מתבקשים להכין אותה לקראת קריאה שניה ושלישית. הישיבה היום תוקדש לצד

העקרתי של הנושא, לא יהיו הצבעות. זאת הצעת תוק של הממשלה. אני מברך את שר המשפטים

שהגיע לישיבת הוועדה. המוזמנים הנזייצגים את משרדי הממשלה יציגו את עמדת המנזשלה, לאחר

מכן חברי הכנסת יאמרו את עמדתם.
תמר גוז'נסקי
בולטת חעדרותם של משפטנים מהאקדמיה. אנחנו הולכים לתוקק חוק שמרחיק לכת מבחינת

התקדים ומחר מאוד שלא נמצאים כאן בחירי המשפטנים שיתנו לנו את הראיה הכוללת של החוק

מבחינת המשמעות הערכית, המעשית, הבינלאומית וכל היבט אחר.
היו"ר שאול יהלום
את צודקת. שוחחתי אתמול עם אנשי האגודה לזכויות האזרח וביקשתי, שנשיאת האגודה,

פרופסור רות גביזון, תגיע ותציג את עמדתה. יתכן והיא ערר תגיע.
דחי צוקר
לישיבה הבאה אני מבקש להזמין את מר פרוקצ'ה שמתעסק בזה יותר מאשר פרופסור

גביזון. נדמה לי שזה אלמנטרי לבקש נציגות של התובעים.
היו"ר שאול יהלום
נציגי לשכת עורכי הדין, האם אתם עוסקים בנושא באופן ספציפי? האם לישיבה הבאה

יכולים להגיע חברי לשכת עורכי הדין שמייצגים תובעים?
יראון פסטינגר
אנחנו נדאג שלישיבה הבאה יגיעו חברי לשכה שמייצגים תובעים.
היו"ר שאול יהלום
ההנחה שלי היתה שהאגודה לזכויות האזרח יתד עם הארגון, המוקד להגנת הפרט, מייצגים

אח האנשים שהחוק עוסק בהם. בנוסף לכך ממן את נציגי לשכת עורכי הדין. בישיבה הבאה אשמת

לשמוע את אנשי האקדמיה.
שר המשפטים צתי הנגבי
חברי הוועדה, נכבדים, אני רוצה להח-ות ליושב ראש הוועדה על זימון הישיבה. אני מהרע

לעומס שמוטל על ועדת החוקה חוק ומשפט, וברגע שיש צורך לאומי, הוועדה מתגייסת כפי שראינו

לפני ימים ספורים בסוגייה הנוגעת בצורך לסכל את מיפקד האוכלוסין הפלסטיני בירושלים. זכורות

לי אזהרות שהוועדה נטולת יכולת לעצור את המיפקד כי כל התושבים הפלסטינים יעקפו באמצעים

שונים את הכרעת הוועדה וחקיקת הכנסת. ראינו שהווערה עשתה עבודה אפקטיבית ואין מיפקד

אוכלוסין פלסטיני ביתשליס. אפילו פקס אמד לא שוגר כדי לסכל את התלטת ועדת החוקה תוק

ומשפט ואת התלטת מליאת הכנסת. הדברים באים ללמד שיש משקל לפעילותה של הוועדה הזאת,

ששמה לנגד עיניה את הצורך לכבד חוק מטעמים של טובת המדינה.



הצעת החוק לטיפול בתביעות של פעולות כוחות הביטחון ביהודה והשומרון וחבל עזה,

לאחר שהכנסת אישרה אותו בקריאה ראשונה גם בתמיכת תלק מהאופחיציה, הוא חוק שלוצוי לנגד

עיני רשויות המדינה השונות מספר שנים. הטיפול בו החל בתקופת כהונתם של ראש הממשלה המנוח

יצחק רבין ולאחר מכן שמעון פרס. נמצאים כאן אנשים מקרב עובדי המדינה, שנכחו בדיונים

שהתנהלו בלשכותיהם של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל וראש הממשלה שמעון פרס, והם יכולים

להעיד על הנחישות שגילו שני ראשי הממשלה הללו בדיונים האלה ועל ההנחיות החד משמעיות

שניתנו להם להמשיך ולקדם את החוק. בנושא הזה לא הסכמנו למדיניות הממשלה הקודמת וריככנו

במידה משמעותית את הצעת החוק. על כך תוכלו לשמוע מאנשי משרד המשפטים שנמצאים איתנו.

הניסיון היה למצוא איזון ככל שניתן בין הרצון למנוע אובדן משאבים אדירים במדינת ישראל

בהיקפים של מאות מליוני שקלים, לתביעות שחלקן הגדול מוגדר על ידי אנשי המקצוע כתביעות

פיקטיביות של מי שפעלו תוך הפעלת אלימות קשה כנגד מדינת ישראל, כנגד זרועות הביטחון, כנגד

תושבים באזורי יהח-ה ושומרון וחבל עזה, בבחינת שלא יצא חוטא נשכר. ומנגד הצורך לעשות כל

מאמץ שאני מאמין שעמדנו בו, על פי כל קנה מידה מוסרי, לאפשר למי שנפגעו במהלך פעילות של

זרועות הביטחון ושלא נטלו חלק בפעילות אלימה, בין אם הם לא נטלו חלק מכיוון שבמקרה נקלעו

לאזור, או שברור שלא היו פעילים, במידה והם קשישים או ילדים או בסיטואציות אחרות, והם יזכו

לפיצוי לפנים משורת הדין. האיזון הזה מצוי בחוק והוא במידה רבה מעניק לכולנו תחושה שהבאת

החוק למליאה איננה פוגעת בערכים שמדינת ישראל מחוייבת להם.

נמצאים עימי שלושה בעלי תפקידים בכירים שעובדים שנים רבות במשרד המשפטים. כשאני

רואה מודעה שלמעשה מכוונת את הצעת החוק, שנקראת יורים ופטורים ובה מגדירים את הצעת

החוק הזאת באופן דמגוגי ומציגים תמונת מצב אבסורדית, שעל פיה ילדה בת חמש, שנורתה בשתי

ירכיה, תיפגע מהחוק, ילד שעינו התעוורה כתוצאה מפעילות כוחות הביטחון לא יהיה זכאי לפיצוי,

וערר הגדרות דנזגוגיות וציניות שאומרות למעשה, שאנחנו כמדינת ישראל, משרד המשפטים ובכירי

המשרד אשר מקדישים עשרות שנים להגשמת הערכים האנושיים שבמוקד השקפת העולם שלנו, זהו

דבר בלתי נסבל. נבקש מהוועדה לדחות אותו לאחר שתלמד את הנושא באופן מעמיק. הצעת החוק

הזאת מייצרת מכניזים מיוחד לפנים נושורת הדין, שיעניק את הפיצוי לכל מי שיוכח הדבר.

אני רוצה לקרוא את סעיף 5, שאותו הדגשתי גם כאשר הופעתי בפני המליאה:" בית

המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לפסוק לנפגע פיצויים, בשיעור שלא יעלה על השיעור הקבוע

בסעיף 10, אף בהתקיים הפטור לפי סעיף 3", כלומר הגדרה של פעולה נולחמתית, "אם נוכח בית

המשפט כי בנסיבות המקרה טעמים הומניטריים מיוחדים מצדיקים זאת".
טלב אלסאנע
מהם הטעמים ההומניטריים המיוחדים?
שר המשפטים צחי הנגבי
בית המשפט יקבע. יהיו הוכחות של הצדדים בבית המשפט. כך שכל המקרים האלה

שהופיעו בעיתון, נמצאים בגדר הטעמים ההומניטריים. אני מרדה שוועדת החוקה מניחה, שחזקה על

בתי המשפט, שלא להתעלם מנסיבות קשות, כפי שאנחנו כמדינת ישראל לא מתעלמים מנסיבות

קשות. ועד היום, עוד לפני שהחוק הזה בתוקפו, שולמו על ידי מדינת ישראל, בהיקפימ של עשרות

רבות של מליוני שקלים, כ- 97 מליוני שקלים בפשרות שהושגו בין המדינה לבין התובעים. מדובר

בעיקר באותם מקרים שלגביהם המדינה איננה מתייצבת וטוענת בבית המשפט שהיא איננה רוצה

לפצות אנשים שנפגעו על לא עוול בכפם.

החוק נולד בעבר כתוצאה מתחושה גוברת של היחידה שעוסקת בתביעות במשרד הביטחון,

של פרקליטות המדינה, שנולדה תופעה חדשה ההולכת ומציפה את בתי המשפט באלפי תביעות.

תופעה שיש בה משום ניסיון לעשות שימוש בהליכים של מדינה דמוקרטית, של מערכת המשפט, כדי

לזכות בפיצויים שהם פיצויי סרק.
טלב אלסאנע
בית המשפט הוא כספומט? בית המשפט דן, מברר, מקבל או דוחה את התביעה.
רובי ריבליו
החוק בא להגן על בית הנזשפט?
דוד צוקר
על פני איזה תקופה שולמו 100 מליון שקל?
שר המשפטים צחי הנגבי
100 מליון שקל שולמו עד כה בתביעות המוכרות על פני 10 שנים.
דחי צוקר
כלומר, 10 מליון שקל בממוצע בשנה. בשביל זה הולכים לחקיקה?
שר המשפטים צחי הנגבי
כאמור, הצעת החוק הזו נולדה מתוך תחושה קשה שמנצלים את תום הלב של ההליכים

המשפטיים במדינת ישראל לצורך הצגת מצגי שווא בבתי המשפט והגשת תביעות פיקטיביות.

התביעות האלה מתבססות על ההנחה המוצדקת, שקשה מאוד למדינה לאחד שנים בעקבות הארועים

של האינתיפאדה להתמודד ולהוכיח בכל הארוע, מי היתה היחידה הצבאית שפעלה, להביא עדים

שייסתרו את טענות התובעים, להביא ראיות מבתי החולים המקומיים שבאופן שוטף מציגים תעודות

רפואיות שאין להן כל בסיס והמדינה עומדת מולם חסרת אונים. למדינה בהקשר זה כאמור, אין

השקפת עולם אידיאולוגית של מפלגה כזאת או אחרת. יושב ראש מפלגת העבודה היה אז רמטכ"ל,

מכיר את הנושא מבפנים, היה שותף בדיונים של מערכת הביטחון לקראת העלאת הדרישה של משח-

הביטחון לממשלה בשעתו. מדובר במסמכים ובפרוטוקלים של משרד הביטחון ולשכת ראש הממשלה,

על כר שעומדים אל מול גלים של תביעות פיקטיביות שהפכו להיות תעשיה של עשיית כסף מן

המדינה. אם היה מדובר במדינה שאין לה בעיית משאבים, יתכן והיה ניתן להתייחס אחרת. אנחנו

נאבקים על עשרות מליתי שקלים לתרופות לחולי איידס, עם חוסר בלתי נסבל במערכת החינוך,

במערכת הבריאות ובכל המערכות.

אני מצפה מהכנסת ומהוועדה הזאת להתייצב לצד הממשלה בניסיון לבלום גלים לא

לגיטימיים של תביעות פיקטביות ולאפשר מערכת שמסננת מתוך הגלים הללו את אותן תביעות

שבית המשפט, שחזקה עליו שיישקול את הדברים לגופם, יחליט שהתביעות האלה ראויות - המדינה

תשלם את מלוא הפיצויים כפי שבית המשפט יקבע.

האינתיפאדה היתה מלחמה. היא היתה פעולה שיטתית, מאורגנת, מתוכננת, אלימה שקטלה

הן יהח-ים והן ערבים. במסגרתה נפלו אין ספור קורבנות. מערכת הביטחון בתנאים קשים מאוד

ובהתראה קצרה של ימים, נאלצה להתארגן אל מול פעילות המונית שנשאה אופי קטלני: השלכת

בלוקים על ראשי חיילים, דקירות, מטעני חבלה, שריפת חיילים ברכבם. עברו רק שנים ספורות.

העובדה שכיום יש תהליך מדיני, אנחנו מקווים שהוא יתקדם, ושהאינתיפאדה ומאורעותיה

ותמונותיה חלפו מנוף חיינו. לא ניתן להשכיח מכולנו את השנים שבין 1987-1992-1993-1994,

ובמאבק הזה צה"ל ניצב מתוך מחוייבות הן להשליט שלווה וסדר באזורים ולשמור על חייו ועל חיי

התושבים המקומיים וכמובן לשמור גם על חיי הו1ושבים הערבים המקומיים, שבחלקם נקלעו

לסיטואציות שלא הם יזמו וכתוצאה מכך נפגעו, לבין רצתו לשלוט ולפעול על פי ערכים שצה''ל

מחוייב לו. היו נוקרים, אני מקווה שלא רבים, שבהם חיילים חרגו מן ההנחיות שקיבלו ופעלו בצורה

שאינה יאה לו למדינת חוק, לא למדינה מוסרית ולא לצבא. ובמקרים האלה היו תשלומי פיצויים

ויהיו תמיד תשלומי פיצויים. החוק הזה לא נועד להגן על פושעי מלחמה או על אנשים שסרחו. לכן,

ההשוואות שמנסים לעשות והדוגמאות שנותנים בהתבטאויות של גורמים לא פרלמנטרים, גורמים

עוול לכולנו במדינה.

אני רוצה לומר שהדיון בחוק הזה התנהל תמיד בלב כבד מאוד, כי זאת חקיקה יחודית,

מתוך תחושת מחוייבות ואחריות. נושך שנה וחצי נעשו מאמצים לבחון כל מילה בזכוכית מגדלת של

ראיה ערכית.
תמר גח'נסקי
אני מבינה שהשר מדבר על מיזעור הנזק. אתה מוכן לומר לי מה הנזק?
שר המשפטים צחי הנגבי
אני לא מדבר על מיזעור הנזק. רצינו להגיש חוק שנהיה שלנזים איתו. לא רצינו חוק,

שהתוצאה שלו, שאכן יכולים להתחמק מתוך המסננות השתות, ומקרים של אנשים שבאמת מגיע

להם תשלום פיצויים. רצינו להביא חוק, שנוכל להרגיש שאנחנו שלמים איתו. היו דיתים של שעות

על גבי שעות בהשתתפות היועץ המשפטי לממשלה, ופרקליטת המדינה, ונציגי שירות הביטחון,

תציגי מערכת הביטחון, ונציגי האוצר ונציגי כל הגופים הרלתנטיים, מפגשים עם נציגים חוץ

פרלמנטריים. כשהבאנו את החוק למליאת הכנסת, עשינו זאת רק לאתר שחשנו, שהחוק הוא חוק

יחודי. במידה רבה הוא חסר תקדים, יש לו השלכה רטרואקטיבית דבר שאנחנו לא ששים לעשות,

אבל יחד עם זאת הוא חוק מוסרי שמאפשר לנו לעשות את הסלקציה הראויה בין ונביעות פסולות

לבין תביעות לגיטימיות. אם אתם זוכרים את החוק כפי שהיה בעבר, בתי המשפט לא היו אמורים

לתת הכרעה, אלא ועדות אדמיניסטרטיביות של כאלה שאין להם אולי מחוייבות מוחלטת כפי שיש

לבית המשפט לשפוט על פי כל כללי הצדק. הרעיון הזה יצא מן העולם ולמעשה האחריות הוחזרה

לבית המשפט. גם ההגדרות המרחיבות שהיו בעבר צומצמו, והכל בגלל נחישותם של הגורמים

במשרד המשפטים לוודא שהחוק שיגיע, יהיה הכי ראוי שניתן. אני חושב שהחוק הזה צריך לזכות

בתמיכתה של הוועדה כולה. אין שום קשר בין הבדלי השקפות אידיאולוגיות של אדם שמאמין

בפשרה עם הפלסטינים או ברצון לכתן מדינה פלסטינית ואפילו רצון לחלק את ירושלים, לבין ראיה

מפוכחת של המצב המשפטי התקף היום, שאנחנו נתקפים בתביעות שלתחושת האנשים המקצועיים

העוסקים בכך, שזאת בושה שמדינת ישראל תשלם בהיקפים כאלה, ללא הצדקה כלשהי.
תמר גח'נסקי
מתוך 100 מליון שקל ששולמו, כמה שולמו שלא בצדק?
שר המשפטים צחי הנגבי
להערכתנו, מרבית 100 מליון השקל שולמו בצדק לכן הם שולמו.
תמר גח'נסקי
אם הם שולמו בצדק, זאת אומרת שאין כל-כך הרבה מקרים שמשלמים שלא בצדק.
שר המשפטים צחי הנגבי
99.5% מהסכומים ששולמו, שולמו בפשרה בין התובעים לבין המדינה ולא הגיעו לבית

המשפט. זה אומר, שמדינת ישראל הלכה לבית משפט רק כאשר פרקליטות המדינה החליטה,

שבמקרים מאוד נדירים יש לה את היכולת להוכיח שהתביעות האלה לא מוצדקות. אבל, אנחנו

נמצאים בפני פניות נוספות רבות, לדעתי כ- 700 פניות שקיימות.
טלב אלסאנע
מה העלות הכוללת של התביעות?
שר המשפטים צחי הנגבי
העלות הכוללת של כל התביעות כ- 750 מליון שקל. זאת ההערכה הפוטנציאלית של

התביעות.
יונח יהב
95% מתביעות מיקין מסתיימות בפשרה.
שר המשפטים צחי הנגבי
לסיכום, אני רוצה לומר, שהממשלה רואה חשיבות בסיום מהיר של הליכי החקיקה,

שמתמשכים שנים על גבי שנים. אנחנו מקבלים את העובדה שהדיון הראשון הוא דיון עקתני והוא

יאפשר לחברי הכנסת לשמוע בעיקר את הנתונים של הגורמים שנמצאים איתנו המופקדים על כך,

משרד הביטחון, משדר המשפטים, משת- האוצר ומשח- ראש הממשלה.
היו"ר שאול יהלום
תרדה רבה אדוני השר. אפשר שכל אחד יאמר את עמדתו העקרונית, ולפעמים חברי כנסת

ואני בתוכם, לא מתחשבים בעצם הענין העצמו מה אפשר להשיג, אלא אומרים את עמדתם

העקרונית באם יש לזה רוב או לאו. אף על פי כן, אני פתה לכל חברי הוונגדה ומציע את ההצעה
כדלקמן
על פי שיחות ששוחחתי לפחות עם חברי הוועדה, אני מניח שיש רוב בוועדה להעברת

החוק. הקואליציה תומכת בו וגם חלק מחברי האופוזיציה תומכים בחוק ויש לו רוב. אין כל ספק

שהוועדה לא ונדחה את דיתי החוק ובשבועות הקרובים נסיים את הדיון בחוק ואת הכנתו לקראת

קריאה שניה ושלישית.

אני מכבד את המתנגדים לחוק, אני מתנגד ללחצים על חברי כנסת, אבל, לא אני ביקשתי

את המודעה שפורסמה בעיתונות אתמול, האגודה לזכויות האזרח, בצל"מ, המוקד, רופאים, האגודה

הבינלאומית לזכויות הילד, שומרי משפט, הוועד נגד עינויים וכוי, ואין אדם אשר קורא את העיתון

שלא רואה אותה, עם מספר הפקם של הוועדה, ומאתמול עד היום נתקבל רק פקס אחד.

אני מביע תמיכה מלאה בחוק, ולמתנגדים מבין חברי הוועדה אני מציע לשפר עמדות

ולהתייחם לנושאים ספציפיים שאפשר לשפר, דברים שמשפרים את עמדות החוק. אנסה לשכנע את

כולם פה אחד במידה ותהיה הסכמה. לכן, אני מציע לגשת לכיוון המעשי.
מני מזח
הסוגיה של מה שמכנים תביעות אינתיפאדה מעוררת שני סוגי שאלות עקרוניות שגרמו

להתלבטויות רבות ולדיתים ארוכים וממושכים שנמשכו מעל 5 שנים. השאלה העקרונית היתה, עצם

החבות של מדינת ישראל. היו עמדות מגורמים שתים, שמדינת ישראל, מכיוון שהמקים שנגרמו היו

אגב פעילות צבאית מלחמתית של מדינת ישראל, הגישה המקובלת במשפט הבינלאומי, שמדינה לא

משלמת עבור מקים שהיא גורמת מפעילות מלחמתית. היו דוגמאות ותקדימים מארצות הברית

ומאיראן, המשפט הבינלאומי מלא בתקדימים בפעילות נולוזמתית. זאת היתה גישה אחת שעלתה

מגורמים שוניס. לעומתה היתה גישה שאמרה, לא בהיבט הפוליטי, מאותה תפישה שמדינת ישראל

לא יושבת בגדה המערבית יהודה ושומרון ועזה, אלא זה שטח שנתון לאחריותה, אמנם כשטח של

ממשל צבאי, אבל כשטח שנתון לאחריותה ולכן יש לה גם אחריות לאוכלוסיה במקום. בסוף תהליך

מאור ארוך, עם עליות ומורדות, עם גישה מאת שגברה וגישה אחרת, החוק שעומד בפניכם היום

הוא חוק שמשקף באופן מובהק תפישה, שמדינת ישראל לא מתנערת מאחריות.

השלב הבא שזה מעורר והוא לא קשור לשאלת העקרתות, אחריות כללית של המדינה, הוא

האפיון הספציפי של הפעילות במדינת ישראל בחוק שקיים משנת 1952 כחוק של הכנסת כדין

שנקלט מהמשפט המקובל האנגלי. אחד הסייגים לאחריות של מרינה בנזיקין הוא על פעולה

מלחמתית, לא מלחמה אלא על פעילות מלחמתית. יכולה להיות פעולה מלחמתית בתל-אביב,

בירושלים, בגליל או בכל מקום אחר. כאן התעוררה שאלה איך מגדירים פעולה מלחמתית בהתייחם

לפעילות שהיתה בשטחים. פעולה מלחמתית כפי שמופיעה בחוק, היא לא מוגדרת. היא אומרת,

מדינת ישראל לא תישא באחריות על פעולה מלחמתית של כותות צה"ל. הסעיף הזה היה קיים

תשאר קיים.
תמר גח'נסקי
הוא היה קשור לפינויים והגירושים מכפרים ערביים בשנות 1949-1950.
מני מזה
אני מנסה להציג לכם את הרקע המשפטי שהיה הבסיס לחוק הזה. המתח פעולה מלחמתית

לא מוגדר בחוק והתעוררה שאלה פרשנית בבתי המשפט ובתור המערכת הנזשפטית, איר מגדירים

פעולה מלחמתית בהתייחם לארועים בעיקר ארועי האינתיפאדה. בבתי הנזשפט לא ידעו איך לקשור

בין ההגדרה של פעילות מלחמתית שנותנת פטור מוחלט למדינה מתשלום. החוק מדבר על סמכות

לבית משפט לחייב את המדינה לשלם.
תמר גח'נסקי
יש הגדרת בג''צ מ- 1983 מהי פעולה מלחמתית.
מני מזח
אין הגדרה. יש התייחסות למקרים ספציפיים שהיו. עד היום, אין התייחסות בפסיקה של

בית המשפט העליון - מהי פעולה מלחמתית בהקשר של אינתיפאדה.
מלב אלסאנע
בית משפט מתחי בנצרת דן בסוגיה זו ונתן פרשנות למשמעות המושג של פעולה מלחמתית.
מני מזח
יש כמה פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים, לא של בית משפט עליון. אין פסק דין בהקשר

של ארועי האינתיפאדה או ארועיס בשטחים. לאורך השנימ היו פסקי דין על ארועים מסויימימ כמו

תקופת מלחמת סיני. לגבי תביעות אינתיפאדה, יש כמה פסקי דין של בתי משפט מחחיים ויש

ערעורים תלויים ועומדים בבית המשפט העליון. היו מקרים שבהם נפסק כי על ארועים של פעילות

כוחות צה"ל בשטחים, נשאת פעולה מלחמתית - המדינה פטורה מלשלם. ויש פסקי דין שאמרו שלא,

ועדיין לא גובשה עמדה מוחלטת.
שלמה שהם
יש פסיקה של בית המשפט העליון כי מדובר בפעולה מלחמתית.
מני נחח
יש פסיקה של בית המשפט העליון שלא מתייחסת לנציבות בשטחים. אין הגדרה של פעולה

מלחמתית בחוק. הצעת החוק הזאת מנסה לתת הגדרה למונח פעולה מלחמתית בהתייחס לפעילות

בשטחים בלבד. היא לא נותנת הגדרה מהי פעולה מלחמתית בתל-אביב או בירושלים או בגליל או

בנגב.
תמר גח'נסקי
מתי לאחרונה היתה פעולה מלחמתית בתל-אביב?
מני מזח
לכן הצורך לא עלה. פעולה מלחמתית בתחומי מדינת ישראל עולה אחת לכמה שנים אם

בכלל.
טלב אלסאנע
מה ההבדל בין אחריות מדינת ישראל לארועים בשטחים על חוק זה, לבין חובתה של מדינת

ישראל להושיט סיוע לרואנדה? הכל הומוניטרי.
מני מזח
החוק הזה לא קובע שום זכות לפנים משורת הדין. גם הסעיף שמדבר על פעולה מלחמתית

מגדיר מצד אחד פעולה מלחמתית בסעיף 3, מצד שני הוא קובע חידוש ושיפור שלא קיים היום בדין,

שגס במקרים שבית המשפט קובע שהיתה פעולה מלחמתית, הוא מוסמך לא לפנים משורת הדין,

סמכות של בית משפט לא תלויה ברצון הטוב של המדינה, הוא יכול להמליט שאמנם היתה פעולה

מלחמתית במובן הזה שאין אשמה על המדינה אבל התוצאה של אין אשמה על המדינה היא מצב לא

הוגן מבחינת התוצאה ההומניטרית על הנפגע ולחייב את המדינה לשלם. לכן, הדוגמאות שעולות

בהקשר זה של ילדה שנפגעה בעין, מדינת ישראל שילמה בכל המקרים האלה מבלי להגיע לבית

משפט. ככל המקרים מהסוג הזה מדינת ישראל שילמה פיצויים. אבל, לצורך הדגמה משפטית של

העקרון, ילדה בת 5 יכולה להיפגע גם על גג ארוע של פעולה מלחמתית מובהקת ואז מדינת ישראל

פטורה מתשלום גס על פי החוק הקיים היום. לפי החוק היום זה תלוי ברצון הטוב של משת-

הביטחון אם לשלם או לא. למדינת ישראל יש רצון טוב והיא משלמת אבל היא עושה זאת לכאורה

כטובה. לפי החוק החדש זה לא יהיה תלוי ברצון הטוב, בית משפט יחייב אותה וגם יקבע את

הסכום. זה צד אחד של שיפור.



שיפור נוסף שקיים בהקשר של פעולה מלחמתית והוא, על פי החוק המוצע היום, אם

הפגיעה נגרמה כתוצאה מפעילות שנעשתה בזדון על ידי חייל, גמ אם האתע היה כפעולה

מלחמתית, לא יהיה פטור של המדינה. זה סייג שלא קיים היום בחוק הקיים.
תמר גח'נסקי
מה דעתך כמשפטן על קיצור תקופת ההתיישנות?
מני נחת
ענין ההתיישנות הוא לא ענין של זכות. ברצתי להביא לידיעתם שיש ועדה נכבדה מאוד

בראשות נשיא בית המשפט העליון, שממליצה לקצר את תקופת ההתיישנות לכל התביעות במדינת

ישראל, ובעקבות מה שמקובל במדינות בעולם. קיצור תקופת ההתיישנות לא נועדה למנוע מאף

תובע להביא את תביעתו לבית משפט. ראשית, תקופת ההתישנות ודאי לא תחול רטרואקטיבית.

כלומר, גם מי שנפגע לפני 5 שנים, יש לו לפחות שנה מתום החוק. שנית, לבית משפט יש סמכות

להאריך בשנה נוספת. המטרה היחידה של תקופת ההתיישנות, להתמודד עם התופעה שהיא יחודית

במידה רבה לסיטואציה הזאת, שלאחר שש שנים מגישים תביעה. זאת נוציאות שאין דרך אמיתית

ברמת העובדות לבדוק את התביעה.
דוד צוקר
לפי דבריו ודברי השר הצבעתם על שורה של עקרונות שאתם נזשנים מדיני המיקין הנוהגים

בישראל. האם אתם מציעים שהעקרונות האלה יחולו על כל דיני המקין בישראל? לדוגמה, העברת

הנטל לתובע. שיבחתם את החוק כל כך הרבה.
מני מזח
לא טענתי שהחוק הזה רק משפר ושהוא נעשה בשביל לעזור לתובעים. אמרתי שהחוק הזה

בא לענות על מציאות יחודית של ארועי האינתיפאדה בשטחים. בחוק הזה יש החמרות כלפי

התובעים שנמנה אותם ומצד שני יש גם הקלות. נפרט את הדברים של כל סעיף וסעיף ואין שום

כותה לצייר תמונה שהחוק בא רק להקל.
תמר גחינסקי
באופן מעשי, איך החוק הזה יקטין את מספר התביעות?
מני מזח
הכוונה לא להקטין את מספר התביעות. הכותה לתת כלים טובים יותר לבית המשפט מצד

אחד ולמדינה נזצד שני. כלים טובים יותר משמעו, אם אנחנו מחייבים נתבע להגיש את תביעתו לבית

משפט תוך שנה או לכל היותר תוך שנתיים, למדינה יש אפשרות תיעוד טוב יותר וטרי יותר, יש

אפשרות לאתר חיילים, מפקדים.
רובי ריבלין
מדוע הממשלה לא הלכה לפלסטינים בזמן שנתנה עימם הסכם?
משה שחל
היתה הצעה מאת.
מני מזח
לנושא המרכזי של הגדרת פעולה מלחמתית, היום אין לבית הנזשפט הדרכה, לא מהמחוקק

ולא מבית המשפט העליון, איך הוא צריך להתמרח- עמ השאלה הזאת ואז אנחנו מקבלים פסקי דין

שונים. התוצאה היא שרוב פסקי הדין שניתנו על ידי בתי המשפט המחוזיים תקועים בבית המשפט

העליון.
תמר גח'נסקי
בהגדרה של פעולה מלחמתית אפשר להכניס את כל פעילות צה"ל החל מלחימה בשטח

בנוי ועד לשיגור אדם בלבוש מוסווה כדי לעצור מישהו או כדי להכנס למסגד או לפזר הפגנה. כל

טווח פעולה של צה''ל בשטחים מהפעולה המלחמתית המובהקת הידועה כמלחמה ועד לכל פעולה

אחרת, הכל מלחמתי. איזה פעולה של צה"ל לא נכנסת להגדרה הזאת?
היו"ר שאול יהלום
פעולות של חיילי צה"ל שנעשות ברשלנות, איר הן מחייבות פיצוי?
מני נחת
אני חושב שלא כדאי שבהערת הקדמה נכנס לכל פרטי החוק. זה לב החוק ונקיים על כר

דיון מאוד מפורט, שיטתי ומסודר. לאיש אין כוונה להתחמק מהדיון הזה. אין קונספציה חדשה

בהגדרת פעולה מלחמתית. הקביעה של בית המשפט לגבי פעולה מלחמתית נגזרת משני רבדים.

האחד, הארוע עצמו, האם הוא ארוע מלחמתי ולא ארוע משטרתי ולא שיטור ולא פיקוח, אלא

פעולה בעלת אופי מלחמתי, והיא נגזרת מהנסיבות הקונקרטיות של אותו ארוע שיבוא בפני בית

משפט. לפרטימ נכנס בהמשך.

יש מציאות מסויימת שקשה להתעלם ממנה, שהיא אופינית ויחרדית לתביעות האינתיפאדה.

כשתובע מגיש תביעת נזיקין במדינת ישראל, בכל תחום שהוא, יש דרך לבדוק את התביעה שלו,

האם הוא באמת נכה, אחה טיפול רפואי קיבל. בשטחים אין לנו דרך להתמודד עם זה. לכן, אחת

ההוראות שנקבעה בחוק הזה היא סוג של פשרה. לכן, נקבע מדד לתשלום לתובע שזוכה לפי שכר

ממוצע. אין לנו דרך לקבוע את משכורתם של האנשים. אנחנו יודעים שיש עשרות אחחי אבטלה

בשטחים, האיש לא יצטרך להוכיח שהוא עובד והפסיד השתכרות. לא נצטרך לקבוע שהאיש פתנל

ומרוויח שכר מינימום, כולם יקבלו שכר ממוצע. זאת אחת התוצאה של מציאות. אין לנו דרך לבדוק

זאת.
יונה יהב
תננביר את נטל ההוכחה אליו.
מני מזוז
לא צריך להעביר את נטל ההוכחה. נטל ההוכחה תמק- על התובע.
משה שחל
אני חושב שהדיון על הפרטים חוטא לגבי המטרה עצמה. השאלה העקרונית שנשאלת, האם

יש תמיכה בהגדרה של הפעולות של צה''ל וכוחות הביטחון בתוך השטחים כפעולות מלחמתיות.

ברגע שהחלטה בנושא זה מתקבלת, ממילא גורל הפרטים יגזרו ממנה. אני מכיר את החוק בשלביו

השונים, היתה הצעה שהועלתה, לשלנו סכום כולל על כל נזקי האינתיפאדה לרשות הפלסטינית

ושהם יטפלו בבעיה וכל תביעה תופנה אליהם. היתה התנגדות מצד האוצר, לדעתי בראיה קצרת

טווח מכיוון שזה הפתרון הסביר. בוודאי, שהיה מתעורר ויכוח על גובה הסכום שצריך לשלם.

דעתי היא, שצריכה להיות הגדרה שונה באשר למצב הרגיל. יש בעיה, לדוגמה, בהגדרה

שבסעיף 3, יתכן ויש מקום להוסיף את התוספת בנימוקים המיוחדים של בית נזשפט. לונור, פעולה

מבצעית שהיא פעולה עויינת ממשית וכר.

הצעתי ליושב ראש הוועדה, שבשלבים האחרים בתחום הפרוצדורה שיש בהם משום הקניית

זכויות, כמשפטן, מפריע לי לומר שאנחנו משנים את נושא ההתיישנות מכל המשתנוע, התקופה קצרה

מאוד. אם מדברים על 3-4 שנים, סביר לומר, שבנסיבות המיוחדות הללו, 3 שנים אפשרי. אבל שנה,

אין אפשרות. אני מציע שתהיה אפשרות לקחת את החוק עם תיקונים שיוצעו על ידי הוועדה, על ידי

שלושה, ארבעה חברי ועדה, אשר ידונו בחוק מתוך גישה אחראית, לנסות לשפר מתוך ראיה עקרונית

ומוסרית שצריך לתקן את החוק. אולי על הבסיס הזה ניתן לחזור חזרה לממשלה ולהביא תיקתים

משמעותיים שיאפשרו דיון בחוק הזה.
ויקטור בר-גיל
משרד הביטחון נמצא במצוקה קשה מאוד מזה מספר שנים בתחום תביעות הערבים נגד

משת- הביטחון ונגד מערכת הביטחון. הטעם הראשון שהוסבה משרד הביטחון עוסק בעיקר בשלב

איסוף הנתונים ומסייע לפרקליטות המדינה להגן על התיק הזה בבית המשפט.

אי אפשר לעסוק בשלב איסוף הנתונים ביהת-ה והשומרון וחבל עזה, בפרט עכשיו, עד כמה

וכמה בתקופות האחרות. למשרד הביטחון אין שוויוניות בבית המשפט, מכיוון, שהתובע שמגיע

מביא את העדים שלו להעיד בבית המשפט, הוא מביא אישורימ מפוברקים ולמשרד הביטחון אין

אפשרות להוכיח זאת.

ביהודה ושומרון יש קבלנים שמסתובבים שם וממלאים על גבי סטנסיל תביעות כנגד משרד

הביטחון. הם מביאים אישורים לא מציאותייים. לנו כמערכת הביטחון אין יכולת להתמודד מול

הנתונים האלה ומול כמות העדים, רק בשל התחלופה הגבוהה של יחידות צה'ל שנמצאות ביהודה

ושומרון בזמנים השונים. יחד עם זאת, אפשר לראות את יחידות צה''ל שבאים לתגבר והולכימ. כל

הרישום של צה''ל מתבצע על בסיס נתון אחד והוא יומן מבצעים. מיומן המבצעים אי אפשר ללמוד

דבר על המקרה או על המקרים. זאת המציאות המרה שאנו נתקלים בה.
היו"ר שאול יהלום
אתה קובע עובדות, אם אתה לא יכול להפריח אותם, מאיפה אתה יודע אותם? מאין אתה

יודע שזה לא פצע שנוצר באינתיפאדה והוא נפתח? אתה אומר, אין לי הוכחה, מאיפה אתה יודע?
ויקטור בר-גיל
מתוך התביעות שהוגשו לבית משפט ועד היום יש כ- 5,300 תביעות.
דת- צוקר
מתוך 5,300 תביעות, כמה מקרים היו של פתיחת פצעים?
ויקטור בר-גיל
מקרה אחד די ומספיק כדי להוכיח את המגמה. אדוני היושב ראש, אני רוצה לספר לכם,

שהשבוע שילמנו בפשרה למבוקש מסוכן עם דם על היידיס, 200 אלף שקל פיצויים.
יונה יהב
למה שילמתם?
ויקטור בר-גיל
כי בית המשפט אילץ אותנו להגיע לפשרה.
יונה יהב
זאת אומרת, שהפסיקה של בתי המשפט לא מקובלת על הפקידים במדינה, ולא מקובלת

עליו כפקיד.
ויקטור בר-גיל
לא אמרתי זאת. אני רוצה לציין ולהדגיש שהשתתפתי אישית בדיונים שניהל ראש הממשלה

יצחק רבין ז"ל, שתמך תמיכה מלאה בחוק.

מבחינת הנתונים, עד היום הוגשו למעלה מ- 5,308 תביעות מ- 1988 ועד היום, שבחלקם

הסתיימו כ- 4,000 תביעות, רובם המכריע בפשרות, נזעט בפסקי דין.
רות בר
כרגע יש 1,100 תביעות תלויות ועומדות, חלקם בבתי המשפט, וחלקם במשרד הביטחון.

היו"ר שאול יהלום-.

אותנו מטרידה חקיקה רטרואקטיבית. אנחנו רוצים לקבל נתונים, סדר גררל. אם בצנרת עד

עכשיו היו 5,000 תביעות, שמתוכם רובם המותלט הסתיים במאה מליון שקל בערך, ונותרו לפי

הסיכום 20% מהתביעות, ההנתה של החברים אומרת, שאם נחוקק מכאן ואילך, 20% שהם כ- 1,100

תביעות, מדובר ב- 25 מליון שקל.
נעמי שטרן
בשנת 1996 שילמנו על 114 תיקים, 22 מליון שקל. זה יוצא 220 אלף שקל בממוצע. אצלי,

על המדפים נמצאים 900 תיקים, ביניהם יש תיקים השווים לעשרת אלפים שקל, ויש ביניהם תיקים

השווים ל- 10 מליון שקל. אס ניקח את הממוצע של 220 אלף שקל, סך הכל 200 מליון שקל.
היו"ר שאול יהלום
מה הסיבה שהסכומים בשנת 1996 היו סכומים גבוהים?
נעמי שטרן
עם השנים התביעות הגדולות הגיעו וגם פסקי הדין והפשרות עלו בצורה משמעותית. אם

בשנת 1988-1989 אפשר היה לסיים תביעה של פציעה בשיעור 20% ב- 20 אלף שקל, היום אנחנו

מסיימים זאת ב- 150 אלף שקל. בתי משפט נכנסו לתמונה. בעבר, תביעות היו מסתיימות במשרד

המשפטים. יש יותר מודעות והמחיר עולה בכל שנה. אנחנו מדברים על כסף, ובנזיקין המפתח, עין

תמורת עין - נומון. אם עבור עין שילמנו לפני 3 שנים 80 אלף שקל, היום נשלם 280 אלף שקל.

בתי המשפט לא מוכנים לשמוע שהשכר הממוצע ביהודה ושומרון הוא 1,500 שקל.

המושגים שלהם של מדינת ישראל ולפי זה נקבע הפיצוי.
טלב אלסאנע
אתם מסיימים פסקי דין בסכומים נמוכים יותר ממה שאת מציינת. בתי משפט לוקחים

בחשבון גם את השכר הממוצע ברצועת עוה. אי אפשר לומר שהשופטים מנותקים מהמציאות.
נעמי שטרו
אני נתמינה אותך לבוא אליי ולהיווכח.
היו"ר שאול יהלום
עדיין מטרידה אותי שאלה, שאם נעשו דברים ברשלנות על ידי חיילי צה"ל או על ידי

שוטרים, איר אתה מבטיח בחוק, שרשלנות לא בסמכות ולא ברשות, אלא התעללות, רשלנות, איך

החוק הזה לא מונע את ענין הפיצוי?
מני נתח
לפני כן, ההסבר לפער בין 25 אלף שקל לבין 200 אלף שקל פשוט. 4,000 תביעות

שנסתיימו, רובם המכריע - 3.700 תביעות הסתיימו אצל הפקיד במשרד הביטחון על הדברים

הקטנים, מתוך התביעות לבית משפט רק 300 נגמרו וגם הם התיקים הקטנים. התיקים הגדולים,

רובם נשארו תלויים ועומדים בבית משפט ולכן אותם תיקים שנגמרו בבית משפט, נגמרו בסכום

ממוצע מעל 200 אלף שקל וסביר להניח שהגרף בקו עליה. זה ההסבר לסכומים.



דוד צוקה

אנחנו מכריחים את השופט לשפוט על פי שתי אמות נוידה שונות: על פי אמת מידה מסויימת

כשבדיני נזיקין, האחד הוא מי שגר בתוך מדינת ישראל ישפטו אותר על פי אמת מידה מסויימת

והשני, ביהודה ושומרון על פי אמת מידה אחרת. מדובר בפעולות שבהן היו שותפים אזרחים ברצתם

או שלא ברצונם ואתם אומרים שזאת פעולה מלחמתית.
מני מזח
תשובה לשאלתך, כאשר מדובר בהתעללות או כל פעולה זדונית שחייל מבצע, בחוק כתוב

במפורש, אפילו באמצע המלחמה... זה מעגל ברור. שנית, חייל שפועל ברשלנות בנסיבות שהן לא

פעילות מלחמתית, לדוגמה, חייל שנוסע בגי'פ ברשלנות ולא פורק נשק ונפלט כדור, או שיורה מבלי

להיזהר, עליו לא חלה ההגנה שבחוק. שלישית, שכאשר חייל לא פעל בזדון והוא נמצא בתוך

פעילות מבצעית של סיכון החיים, זאת הזירה שבית המשפט צריך להתמרח- על פעולה מלחמתית.

בית המשפט צריך לשקול האם הפעולה שבה השתתף החייל היא פעולה שנושאת אופי מלחמתי

בגלל אופי הפעולה. אז עדיין יצטרך בית המשפט לשקול, האם התוצאה היא תוצאה לא הגונה

מבחינה הומניטרית, שאדם חף מפשע נפגע בלי נזעורבות ולמרות זאת הוא יוכל לפסוק פיצויים.
טליה ששון
ברצוני להוסיף, ראשית, במישור המהותי שמני מזח ציין אותו כרגע והוא, לפי הדין היום,

הסעיף בחוק המיקין האזרחי, סעיף 5, שעוסק בפעולה מלחמתית, נותן הגנה למדינה, נותן לה פטור

מאחריות בנזיקין על פעולה רשלנית, כי לולא הפעולה היתה רשלנית, המדינה לא היתה חייבת. זה

מהות הפטור.

שנית, לגבי הנתוניס העובדתיים שנראים לי חסרים, למיטב ידיעתי ולפי נתוני צה"ל, יש כ-

19 אלף פלסטינים שדווח עליהם שנפגעו. זאת אומרת, עד עכשיו דיברנו על מספר התביעות שהוגשו

לבית המשפט. מבחינת התשתית והבסיס אנחנו צריכים לצפות פני עתיד. פירושו של דבר, שהמדינה

עדיין צפויה לגל של תביעות שיוגשו בעתיד.
נתונים מהשטח
יש קבלנים של תביעות, עורכי דין המגישים את התביעות. אומרת

פרקליטת מחוז תל-אביב שהיא מטפלת בהצפה של תביעות, היא מקבלת אותן בסטנסיל.
דחי צוקר
מה קצב הקבלה של התביעות עכשיו לעומת 3 שנים?
נעמי שטרן
כל יום אנחנו מקבלים תביעות. יש גלים שונים של קבלה. אם לעורך דין מסויים יש זמן, אני

מקבלת 30,20 תיקים. ב- 1997 היתה ירידה קלה ועכשיו מתחילה שוב עליה. קצב הקבלה הוא של

600,500 תיקים בשנה. יום יום מגישים תיקים.
ויקטור בר-גיל
המגמה היא להגיש את התביעות לבית המשפט ופחות למשרד הביטחון. אם יש לנו 1,100

תביעות, ההתפלגות היא 873 ונביעות לבית המשפט, ו- 226 למשרד הביטחון. זה מצביע על מגמה

מסויימת שראוי לחשוב עליה.
צביה גרוס
בבתי המשפט יש פסיקות פוסקות. אני רוצה לשמור על כבח-ו של בית המשפט העליון אבל

לא להסתיר נתון עובדתי. בית המשפט העליון מספר שנים לא אומר את דברו. ערעורים של מדינת

ישראל "תקועים" אצלו בסוגיה זאת. גברת טליה ששון הגישה את הסיכומים וניתחה את ההגדרה

של פעולה מלחמתית. בית המשפט יכול לומר את דברו והוא לא אומר את דבריו. בנוסף לזאת, בית

המשפט פנה אליה ושאל מה עם החוקים? בית המשפט העליון משווע לתיקון החוק ולא להכריע

בנושא. בית המשפט העליון בדרכו שלו מבקש חקיקה ואני מקווה שהוא מספיק אינטלגנט להבין

שהיא חייבת להיות רטרואקטיבית כי אחרת אין לזה משמעות.
היו"ר שאול יהלום
כמה תיקים תלויים כערעור בבית המשפט העליון?
טליה ששון
בבית המשפט העליון עומרים ותלויים בערך כעשרים תיקים בנושא של פעולה מלחמתית

ועוד מספר נושאים עקרוניים שהחלטנו לטעון אותם ולנסות לפי הדין הקיים להגיע להכרעה. הגדרנו

מהי פעולה מלחמתית, ניסינו לטעון שבאותם תיקים היו נסיבות של פעולה מלחמתית שלפי הפסיקה

עד היום, סך הכל ארבעה ערעורים שהוכרעו בבית המשפט העליון מאז תקומתה של מדינת ישראל

ועד היום. בית המשפט העליון, לאחר ששמע טיעון על פעולה מלחמתית, ביקש מיוזמתו להרחיב את

ההרכב. התבקשנו להגיש סיכומים חדשים לתשעה שופטים, הגשנו את הסיכומים שלנו, הצד השני

הגיש את הסיכומים שלו ומאז, כשנה וחצי, הוזמנתי לשלוש תזכורות. הערעור הראשון נשמע

באוקטובר 1993 והאחרון הוגש לפני שנה וחצי.
רות בר
רמת הנתונים, סיכום של 1997: בנובמבר 1997 בתקציב הביטחון שולמו קרוב ל- 27 מליון

שקל. זה הנתון השנתי האחרון העדכני. הגרף של התשלומים עלה משנת 1996 ל- 1997.

מדברים על 1,100 תיקים פתוחים. כדאי להבין שזאת המצבה, דהיינו, זאת הרמה שנשארת.

תיקים נסגרים ותביעות מתקבלות.

לענין הסטנסילים, אני מוכרחה להוסיף, שיש תובעים שלא יררעים שהגישו תביעה.

כשאנחנו מגיעים אליהם בדרכים שונות, הם מתפלאים לשמוע שהם הגישו תביעה כי יש קבלן שתבע

בשמם. קשה מאוד להכנס לבית חולים "שיפא" בעזה ולהוציא חומר רפואי, וכשאנחנו מצליחים,

אנחנו מגלים שהתובע לא יודע דבר. יש מגמה כזאת.
נעמי שטרן
היו גם מקרים של תביעות כפולות אצל שני עורכי דין ובנזקרה עלינו עליהם כי קשה מאוד

לזהות אותם, מספיק שמחליפים מספר אחד בתעודת הזהות, אי אפשר לגלות זאת. במקרה מצאנו

שמדובר באותו אדם.
דוד צוקר
מה שיעור הפיצוי הגבוה ביותר ששילמתם עד היום?
נעמי שטרן
קרוב לשלושה מליון שקל, לילדה שנפגעה בראש ונגרם לה עיוורון.
היו"ר שאול יהלום
תודה רבה, אנחנו מפסיקים את הישיבה, נמשיך בישיבה הבאה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.

קוד המקור של הנתונים