ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 08/12/1997

הצעת חוק המתווכים במקרקעין (תיקון - הכרה בוותק), התשנ"ז-1997אישור לקריאה ראשונה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 126

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני, ט' בכסלו התשנ"ח (8 בדצמבר 1997). שעה 12:00

נכחו;

חברי הוועדה; שאול יהלום - היו"ר

דוד צוקר

חגי מירום

משה שחל

מוזמנים; חה"כ אפי אושעיה

עו"ד אלן זיסבלט - משרד המשפטים

יהודית וייס - רשמת המתווכים, משרד המשפטים

יעל מימון - מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

חולי שוץ - מלד"ן מתווכים

קובי מיטל - מלד"ן מתווכים

איתן קסביאן - יו"ר סניף תל-אביב, מלד"ן מתווכים

שמואל גרוסמן - מלד"ן מתווכים

יעל בלנקשטיין - יו"ר לשכת המתווכים למקרקעין בירושלים

יואב בהירי - יועץ משפטי, לשכת המתווכים למקרקעין בירושלים

אילן פיק - ארגון המתווכים, נתניה

אייל דוד - ארגון המתווכים, נתניה

יועץ משפטי; שלמה שהם

מנהלת הוועדה; דורית ואג
קצרנית
סיגל גורדון

סדר-היום; הצעת חוק המתווכים במקרקעין (תיקון - הכרה בוותק}, התשנ"ז-1997

אישור לקריאה ראשונה, של חבר הכנסת אפי אושעיה.



הצעת חוק המתווכים במקרקעין (תיקון - הכרה בוותק), התשנ"ז-1997

אישור לקריאה ראשונה
היו"ר שאול יהלום
שלום לכולם, אני מתכבד לפתות את ישיבת הוועדה בהצעת חוק פרטית של חבר הכנסת

אפי אושעיה, הצעת חוק המתווכים במקרקעין (תיקון - הכרה בוותק), התשנ"ז-1997,

אישור לקריאה ראשונה.

בבקשה, חבר הכנסת אושעיה.

אפי אושעיה;

אדוני היושב ראש, הצעת ההוק הזאת באה לתקן את הצעת חוק המתווכים שחוקקה

ב-1996, ולהקל על מתווכים שעוסקים בענף, על פי הצעתי המקורית 10 שנים, על פי הצעת

משרד המשפטים 5 שנים וקיבלתי את התיקון.

הצעת החוק באה להקל על מתווכים שעוסקים 5 שנים לפחות בתיווך מקרקעין, הם

יוכלו לקבל פסור מבחינות, שהם תנאי לקבלת הרישיון. המצב הנוכחי הוא כזה שהחוק

מחייב אותם לעבור בחינה. יש אנשים מבוגרים שקשה להם להתמודד עם הבחינות ולכן

נולדה הצעת החוק.
הצעת החוק אומרת
אדם שעוסק בתיווך מקרקעין, שיכול להוכיח כי הוא עוסק לפחות

5 שנים בתיווך מקרקעין, פסור מהבחינה כתנאי לקבלת רישיון כמתווך.
היו"ר שאול יהלום
זה אומר שהוא מקבל את הרישיון אוסומסית?

אפי אושעיה;

משמעו, ששיקול הדעת ינתן לרשם. מדוע לרשם? מכיוון שלפעמים ענף זה קובע

גורלות כלכליים ויש בו אחריות גדולה מאוד. החוק בא להסדיר, שלענף לא יכנסו אנשים

שונים שמסילים כתם על הענף ועושים ניזק ללקוחות רבים. לכן, יצטרכו להציג את

המסמכים בפני הרשם והוא יהיה מוסמך לתת את הפסור על פי הצעת החוק.

שלמה שהם;

זאת אומרת, מי שעסק בענף 5 שנים, יכנס אוסומסית.

אלן זיסבלט;

תמיד חשבנו שההוראה הקיימת היא בעיתית מאוד מכיוון שהיא אומרת, בעל תואר

אקדמי מלא - יכול לקבל פטור. אבל, מי שעוסק 30 שנה במקצוע והוא מוביל במקצוע, לא

יכול לקבל רישיון מכיוון שאין לו את התואר האקדמי המלא. לכן, חשבנו שההוראה היא

בעיתית. בינתיים, הוחלט בבג"צ שלענין חופש העיסוק צריך להקל עם הוותיקים.

היו"ר שאול יהלום;

עומדת לפנינו הצעת חוק, עמדת הממשלה תומכת ל-5 שנים. האם יש למישהו התנגדות?
שמואל גרוסמן
איננו מתנגדים, אני חושב שהכוונה היתה כי מדובר במי שעסק בתחום 5 שנים ולא

לפני קבלתו של החוק אלא לפני תחילתו של החוק. צריך לתקן, 5 שנים שקדמו לתחילתו

של חוק זה.
היו"ר שאול יהלום
זה מוסכם.
משה שחל
בנושא יועצי השקעות, בג"צ קבע תקדים שחל גם על החוק הזה. אני מניח, שכוונתו

של חבר הכנסת אושעיה היתה ל-5 שנים רצופות לפני תחילת החוק. כשמסדירים ענף, יש

להסדירו בצורה מסודרת. מצד אחד מחוקקים ומצד שני משאירים חור. אם מתייחסים לחקיקה

ברצינות, צריך לומר - מי שהגדיר את עצמו כמתווך הוא אדם שעסק תקופה סבירה, קבענו

5 שנים, מקובל עלי. המציע הציע 10 שנים, אם הממשלה מסכימה על 5 שנים, בסדר, אבל,

לא צריך להיות ענין של סדק שמערימים על החוק. איש איננו מתכוון לכך. אם אדם אומר

בתום לב, בעשר השנים האחרונות עסקתי בתיווך כ-5 שנים, מקובל עלי כי הוא מתווך.
דוד צוקר
החוק שמסדיר את טובת המתווכים הוא חוק רע וחבל שהוא בא לעולם, אבל הוא חוק

בספר החוקים. בשעתו, גם משרד המשפסים התנגד לעצם קבלת החוק, אבל החוק עבר. אני

מצטער שלא קרה לו מה שקרה לחוק היועצים להשקעות בניירות ערך מכיוון שלדעתי, בבג"צ

הוא היה מקבל הערות בוטות לא פחות מהחוק ההוא. כמו שאנחנו יכולים להניח, אם בג"צ

היה בלי מורה מעליו, את כל חוק היועצים הוא היה ממליץ למחוק מספר החוקים. הוא

הסתפק במחיקת סעיף אחד שנוגע במידה מסויימת לענין שלנו כאן.

מאחר ואני חושב שאת הענף הזה כמעט ולא היה צריך להסדיר, ובכל יום עוברים על

החוק. כל חבר שמייעץ לחברו בנושא תיווך ומקרקעין והוא מקבל תמורה, הוא עובר על

החוק. יש אנשים שעוסקים ביזה, לא כדרך של מקצוע, אבל מקבלים תמורה גלויה, הם

עוברים על החוק. זה מתרחש יום יום, על מגרשים, בתים, משרדים.

אני בעד להנמיך את הרף של הכניסה לענף עד כמה שאפשר. ממילא, הרף לא רף. רבים

עוסקים בזה מבלי שהם עוברים על החוק, אבל הם לא עונים לכללים ולאמות המידה של

הגדרת מתווך. אם מנמיכים את הרף, בואו ננמיך אותו באמת, 5 שנים -זה לא הרבה, ודאי

לא 5 שנים במהלך 10 השנים האחרונות. אני צופה שיהיו אנשים מקופחים בענין זה, כמו

עולים ואחרים.

אני מציע להוריד את הרף לשנתיים או שלוש, חמש שנים נראה לי הרבה מדי, ואין

סיבה למנוע את החוקיות של העיסוק בענין זה על מי שעסק ביזה שנתיים במשרד. אם הוא

לא מנוסה - לא יבואו אליו, אם הוא מתווך רע לא יעבדו איתו.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו עדיין שומרים על ספר החוקים ונקודת המוצא שהחוק הינו חוק קיים וצריך

לשמור עליו ולשפר אותו. מעלים נקודה חברתית שאנשים שנמצאים שעסקו במקצוע, פתאום

יום בהיר מבקשים מהם לעשות בחינה. יכול להיות שאתה צודק וצריך להוריד את הרף ל-4

שנים. חבר הכנסת שחל אומר, אם אתה בא לקראת האנשים, אלה אותם אנשים שעוסקים היום

במקצוע.



משה שחל;

היתה בעיה, הדבר המרכזי שהניע אותי, להגדיר את החובות של המתווך. המקצוע

פרוץ, אנשים תמימים שמים את מירב כספם. מה קורה במדינה שיש לה חופש עיסוק? בארצות

הברית מי שעוסק בתיווך נדל"ן חייב ברישוי. ללא קורס רישוי, לא יעלה על הדעת שהוא

יעסוק בזה.

הצעת החוק שחבר הכנסת אפי אושעיה מציע, באה לתקן עוול מוצדק לא למי שהתחמק

מהחוק. אדם שרוצה להכנס לתחום, יעבור בחינה ויכנס לתחום. אני לא רוצה שבאמצעות

חקיקה ניצור מצב שהוא פיקציה. לכן אמרתי, 5 שנים מתוך 10 שנים, זה הוגן מאוד. אדם

שעסק מחצית מהשנים הללו בתיווך ורוצה להפוך -זאת למקצוע, לא נחסום את הדרך בפניו.
שלמה שוהם
לגבי השנים אתם תחליטו. נראה סביר 5 שנים מתוך 10 שנים. צריך רק להגדיר מי

שעסק בתיווך, צריך לומר - אדם שיזה היה עיסוקו העיקרי. גם לאור פסיקת בג"צ, יש

מקום להצעה של חבר הכנסת אפי אושעיה. להערכתי, טוב אם נאמר 5 שנים מתוך 10 השנים

האחרונות, ולומר שיזה עיסוקו העיקרי, אנחנו עונים גם על דרישות החוק וגם על ענין

חופש העיסוק.
חוליו שוץ
אפשר לבדוק את הנושא לפי מע"מ או לפי תלושי משכורת.
אפי אושעיה
בכוונה לא הגדירו -זאת, אלא השאירו זאת לשיקול דעתם.
שמואל גרוסמן
בענין הניסוח, בהמשך להערתו של עורך דין שלמה שהם יש להוסיף: מי שעסק בתיווך

מקרקעין כדרך עיסוק. המילה כדרך עיסוק פוטרת את הבעיה שלהגדיר -זאת כעיסוק עיקרי.
דוד צוקר
אני רוצה לענות לחבר הכנסת שחל, ראשית, על הסעיף ה-זה היה ויכוח גדול מאוד,

שחלק מהמוטיבציה לחוק היתה, למנוע את כניסת החדשים. היה דיון על -זה, ונקבעו 10

שנים, עכשיו יורדים מ-10 שנים ל-5 שנים. השינוי בסעיף ה-זה, יציל את החוק מג-זירת

בג"צ. באי-זה סדר גודל של קבוצה מדובר?
יהודית וייס
מדובר באלפים. עד היום הענקתי כ-200 פטורים. יש הוראת מעבר שתהיה תקפה עד 1

באפריל 1999. להרבה אקדמאים ניתן פטור.
דוד צוקר
אם ניתנו פטורים ל-200, יש עוד כמה מאות בתור. ל-5 שנים מוסיפים תנאי נוסף

שעלול להפלות אנשים באופן שאולי לא לגמרי מוצדק.
היו"ר שאול יהלום
חבר הכנסת אפי אושעיה מביא את הצעת החוק מתוך מצוקת השטח. מצוקת השטח הציעו

לו 10 שנים ואנחנו מורידים ל-5 שנים. אם תוך שנה יווצר עוול ל-100 איש, נחזור

שוב לוועדה.



אלן זיסבלט;

לפני שהחוק נכנס, היתה הצעה של מלד"ן ל-5 שנים וזה היה הבסיס להסכמה שלנו.
היו"ר שאול יהלום
האם אתה רואה בבג"צ רמז לכיוון של 5 שנים?

אלן זיסבלט;

בפועל, הדגש של בג"צ היה, שאנחנו צריכים להקל עד כמה שאפשר עם הוותיקים. זאת

אומרת, אלה שנכנסו בתום לב בהנחה שיש להם מקצוע עם פרנסה, למה להפריע להם. השופטת

שטרסברג-כהן הציעה שיעזבו את הוותיקים, לגבי החדשים יהיו בחינות ולגבי הוותיקים

יהיו השתלמויות דהשלמות כדי להעלות אותם לרמה החדשה של המקצוע. פרופסור ברק כתב

62 עמודים של פסיקת בג"צ ואמר, שיש לו הרושם שזה מקצוע עם צורך ומומחיות מיוחדת

ומדובר על 5- 4 שנים מכסימום. דיברתי עם אסנת מנדל שהיתה צריכה לייצג את המדינה

בתיק, ושאלתי אותה מה פרופסור ברק היה קובע לגבי המתווכים. היא אמרה שלדעתה היתה

מתאימה תקופה של 3 שנים. כשקבעו את הפטור המקומי לאנשים שהגיעו לגיל 60 חשבו על 3

שנים כי המרכיב של הניסיון נחוץ לענין.

בחוק יועצי השקעות היתה תקופה של 7 שנים מ-10 שנים. אני חושב שהיתה נטיה

להקל, ויש דוגמאות של 5 שנים מתוך 7 שנים. לדעתי, לדרוש שדווקא 3 השנים האחרונות

יהיו כדרך עיסוקו, זה די נוקשה. 5 שנים מתוך 10 זה בסדר.

היו"ר שאול יהלום;

ראשית אנחנו מסכמים על השינוי, כדרך עיסוקו.

אני מקבל את דבריו של חבר הכנסת שחל, עם התיקון שלי של 3 שנים מתוך 10 שנים.

אני מציע, שמצד אחד נקל ל-3 שנים, מצד שני להחמיר בענין של 10 שנים. אני שואל האם

אנחנו מקבלים כהצעה פה אחד את השינוי של 3 שנים מתוך 10 שנים אחרונות. האם זה

מקובל על חברי הכנסת כהצעה פה אחד?

קובי מיטל;

למעשה, מה שאתם אומרים, אם אדם עסק לפני 10 שנים במקצוע במשך 3 שנים ועשה

הפסקה של 7 שנים, הוא טוב. -זה לא טוב למערכת ולא טוב לציבור, זאת טעות.

אפי אושעיה;

הענף הזה מופקר. אנשים מזדמנים הופכים למתווכים, מוציאים שם רע לענף, אבל

בעיקר עושים נזק ללקוחות רבים. לא סתם קבעתי 10 שנים, ושמחתי כשהציעו 5 שנים.

אבל, אנחנו פורצים -זאת, -זה נותן לאנשים שעסקו בזאת באופן מזדמן לפני כמה שנים

ללכת ולחזור, זה מסרס את הצעת החוק ומזיק לענף. אני בעד להקל אבל לא עד כדי כך.
היו"ר שאול יהלום
3 שנים מתוך 7 שנים אחרונות מקובל עליך?
אפי אושעיה
-זה מסרס את הענין, פוגע במתווכים ופוגע בענף.



חגי מירום;

זה מרוקן את החוק מתוכן.

משה שחל;

הקריאה סל חבר הכנסת חגי מירום נכונה. יש שגורסים שהחוק הזה מיותר, לא צריך

להסדיר את המקצוע. ויש כאלה שאמרו, שהגדרת המקצוע תביא להעלאת הרמה ביודענו גם

שיש בעיה של יצירת גוף שלא יירצה כניסה של רבים אל תוך המקצוע כמו כל קבוצה וכל

איגוד שמארגן את הענף עצמו. המסורת של ממשלות ישראל במשרד המשפטים, בדרך כלל,

מקצועות שלא מחייבים הסדרה - לא מחוקקים חוקים. מאפשרים חופש עיסוק.

אפשר לדבר על 5 שנים מתוך 10 שנים כי יש סבירות לומר, במחצית התקופה האחרונה

הוא עסק במקצוע ולכן הוא רואה את עצמו כמתווך. אם מדובר ב-3 שנים, לדעתי צריך

לקצר את התקופה ל-5 שנים. אני מציע או 5 שנים מתוך 10 שנים אחרונות, או 3 שנים

מתוך 6 שנים אחרונות, -זה הגיוני.

אפי אושעיה;

אני מעדיף 5 שנים מתוך 10 שנים.
היו"ר שאול יהלום
אני בדעתך להקל, אבל אני מבקש לבוא לקראת חבר הכנסת אפי אושעיה, הוא המציע.

אני חושב שיש להגיע להסכמה בין חברי הוועדה.

דוד צוקר;

אני מציע 4 שנים מתוך 6 שנים אחרונות.

היו"ר שאול יהלום;

אנחנו מקבלים את ההצעה פה אחד, 4 שנים מתוך 6 שנים אחרונות, ומאשרים את החוק

לקריאה ראשונה. אני מברך את המציע חבר הכנסת אפי אושעיה, תודה רבה לכל הנוכחים.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 40;12.

קוד המקור של הנתונים