ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 19/11/1997

תקנות הרשות למלחמה בסמים (דרישת מידע, שמירתו. הסברתו והשימוש בו), התשנ"ז-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 118

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי, י"ט בחשון התשנ"ח (19 בנובמבר 1997), שעה 9:30
נכחו: חברי הוועדה
שאול יהלום - היו"ר

ראובן ריבלין
מוזמנים
עו"ד גלוריה וייסמן - משרד המשפטים

שמעון שטיין - משרד ראש הממשלה

גדי ישעיהו - משרד ראש הממשלה, מתמחה

מיכאל מרכס - משרד ראש הממשלה, מח' מחשב

ד"ר תורחה גלזר- - משדד הבריאות, מנהל המת' לסמים והתמכרויות

עו"ד שרונה-צרין - משרד הבריאות, לשכה משפטית

עו"ד דבי לב-רן - משרד העבודה והרווחה

אריאלה שגב - משרד העבודה והרווחה, ממונה על הטיפול

בנפגעי סמים

שלמה גל - הרשות למלחמה בסמים, מנכ"ל

תומר מוסקוביץ' - הרשות למלחמה בסמים, יועץ משפטי

זאב פריימרק - הרשות למלחמה בסמים, ראש תחום מחשוב
יועץ משפטי
שלמה שהם
מנהלת הוועדה
דורית ואג
קצרנית
אסתר מימון
מדר היום
תקנות הרשות למלחמה בסמים (דריתש מידע, שמירתו, העברתו והשימוש בו),

התנשנ"ז-1997



תקנות הרשות למלחמה בסמים (דרישת מידע, שמירתו. הסברתו והשימוש בו), תשנ"ז-1997
היו"ר שאול יהלום
בוקר טוב לכולם. הנושא היום הוא תקנות הרשות למלחמה בסמים (דרישת מידע,

שמירתו, העברתו והשימוש בו), התשנ"ז-1997 ,זה דיון שני שאנחנו עורכים בוועדה בקדנציה

הזאת אני מציע ששלמה שהם, היועץ המשפטי של ועדת חוקה, חוק ומשפט והוועדה למלחמה

בנגע הסמים, יחמצת מת שהית בדיון הראשון ומה שעומד לפנינו
שלמה שהם
התקנות האלה, שהוגשו על-פי חוק הרשות למלחמה בסמים עוסקות בדרך של העברת

מידע. הרשות למלחמה בסמים, שהיא רשות ממלכתית, רשות שהוקמה במשרד ראש הממשלה,

אחראית על הפעלת כל נושא המלחמה בסמים ובעיקר בנושא של מה שנקרא "טו"ש - טיפול

ושיקום' של נפגעי סמים. במסגרת הזאת נמצאים נפגעי סמים בטיפולה של הרשות, וזה לדעתי

הנושא העיקרי. יש, כמובן, גם נושאים אחרים בתקנות האלה.

התקנות האלה באות לבדוק את דרך העברת המידע, כאשר הנושא המרכזי, והוא הנושא

שבגללו נעצרנו בישיבה הקודמת, היא השאלה, איזו אינפורמציה ראוי שתהיה לרשות, ומהו

גבול מסירת האינפורמציה ודרך שמירתה, על מנת שלא לפגוע בפרטיותם של אנשים

שמטופלים במסגרות שונות שהרשות, או מפקחת עליהם או מפעילה אותם. אני לא יודע מה

קורה היום, אם משרד העבודה והרווחה קשור או לא, אבל בעקרון, הרשות אתראית על תלקים

מסויימים, דרך הפעלתם, וכמובן, על דרך העברת תקציבים אליהם.

למעשה נעצרנו בישיבה הקודמת בסעיף 4. סעיף 4 שהוגש עכשיו, צריך לשקול אם הוא

באמת משנה את המצב שבגללו היינו בבעיה. ואולי נתחיל מסעיף 3. מעיף 3 מפרט מה

האינפורמציה שמנהל הרשות רשאי לדרוש מכל מטפל וממעסיקו. צריך לזכור, אמרנו את זה

בישיבה הקודמת, ש"כל מטפל ומעסיקו", זה אומר למעשה: כל אדם שמטפל באדם אחר שהוא

נפגע סמים זאת אומרת, לאו דווקא, מוסד מוכר על-ידי הרשות למלחמה בסמים, אלא זה יכול

להיות כל מטפל שמטפל, במסגרת כזו או אחרת, כי מעיף 3 הוא רחב מאוד.
ראובו ריבליו
'העומק בפעילות טיפולית', זה בעייתי. עומק דה-פקטו, או שיש לו אישור לעסוק? -

השרלטנות בתחום הזה היא גדולה מאוד יש הרבה שעוסקים בטיפול בנפגעי סמים, שהם לא

מוסמכים, והם גם גובים כספים על זה.
שלמה שהם
בהגדרות בפרק א' סעיף 1, הגדרנו מטפל, שהיא הגדרה מאוד רחבה.
ראובו ריבליו
הצרה היא שיש הרבה אנשימ שעוסקים בטיפול, שהם לא מוסמכים בכלל לעמוק בזה.
שמעוו שטייו
אפשר להפנות את כבודו לסעיף 5(ג): 'סוג הרשיון לטיפול פסיכולוגי, תרופתי או

אחר'.
שלמה שהם
זה חלק מדרך הפיקוח של הרשות.
ראובו ריבליו
בהגדרה צריך לכתוב: העוסק בטיפול על-פי תקנות אלה. 'עוסק בטיפול' זה דבר שהוא

דה-פקטו.
גלוריה וייסמו
אני מבקשת להפנות אותך לתקנה מס' 1, שבה יש הגדרה של מטפל, 'אדם העוסק

בפעילות טיפולית', ויש הגדרה של פעילות טיפולית: 'טיפול רפואי או סוציאלי כהגדרתם

בחוק הפיקוח על מוסדות'.
שלמה שהם
ההגדרה למטפל היתה רחבה מאוד. אפשר להתווכח אם היא ראויה או לא ראויה, כאשר

התקנות מתכוונות להרחיב את הפיקוח. זאת אומרת. דווקא מבחינת הדברים שאתה מדבר

עליהם, התקנות אומרות למעשה 'כל אדם שעומק בפעילות טיפולית", אנחנו יכולים לבקש

ממנו שימציא לנו את הנסיון המקצועי שלו ואת הרשיון וכד', על-מנת שנוכל לפקח עליו.

צריו לזכור שגם במוסדות הגמילה, לא תמיד למטפלים יש הכשרה מקצועית עם רשיון,

לא כולם עובדים סוציאליים. חלק מהם, למשל,נרקומנים לשעבר. נרקומנים לשעבר מטפלים

בנרקומנים אחרים, שהם מוכחים כמטפלים טובים מאוד, כי הם מכירים את הבעייתיות. אתה

היית ב"זוהרים" ואתה יודע למה מתכוון לכן, ההגדרה רחבה מאוד. ההגדרה פחות

מטרידה אותי. השאלה היא מה אנחנו רוצימ אחר-כך מהמטפל.
ראובן ריבלין
נהוג להגדיר הגדרה כל-כך רחבה?
שלמה שהם
זילברג אמר: איזו הגדרה המגדירה את עצמה, שאינה מגדירה ולא כלום.
ראובו ריבליו
אתה מוסיף לכאן: אדם העומק בפעילות טיפולית. בסוף אתם יודעים שפעילות טיפולית

זה דבר חד ערכי.
גלוריה וייסמן
כי אתה קושר את זה עם חוק אחר. בתקנות אנחנו בעצם משתמשים - - -
ראובן ריבלין
גם מצמצמים יותר, כי זה רק לפי חוק הפיקוח על מוסדות.
גלוריה וייסמן
חוק הפיקוח על מוסדות, יש שם חובת רישוי.
ראובן ריבלין
אחר. לא יכול להיות בפעילות טיפולית על-פי חוק זה.
גלוריה וייסמן
נכון.
ראובן ריבלין
שלא יפתח פתח, חם וחלילה, לאנשים האומרים: אפילו החוק הזה בא כדי לתת הכרה

דה-פקטו. כל מי ששוקם נהיה מומחה, כי הוא חכם כבעל הנמיוו. אבל - - -
היו"ר שאול יהלום
זאת אומרת, אם זה לא לפי חוק, מי יקבל פרטים - המשטרה? נניח שיש מטפל, כמו

שאמר חבר הכנסת ריבלין, שהוא לא מוסמך והוא לא בסדר, ובכל זאת מישהו רוצה להגיד:

איר אתה מעז לעמוק בנושא, מה הכשרתו? הוא לא עונה ל"פעילות טיפולית" לפי ההגדרה.

אז אם הוא לא יהיה חייב לפי החוק הזה אז באיזה חוק הוא יהיה חייב?

לפי חוק הפיקוח על המוסדות, יש כל הכלים כדי לפקח על מי שנותן טיפול ללא אישור,

למכורים לסמים. זאת אומרת, -הכלים נקצאים בחזק אחר.
ראובו ריבליו
היושב ראש נגע בדיוק בנקודה.
היו"ר שאול יהלום
התשובה שקיבלת, שפעילות טיפולית היא דווקא טיפול רפואי או סוציאלי כהגדרתם

בחוק, היא מצמצמת. לכן אני חושב שהתכוונת שהוא יכול לקחת דווקא מהשרלטנים.
ראובן ריבלין
אין ספק שצריך תוק נפרד שיקבע מי מוסמך לטפל בעניין הזה. לא נוכל להתחמק מזה.
היו"ר שאול יהלום
אס אפשר לקבל את הכל לפי התוק של פיקו על מוסדות, אז לא צריך בכלל את סעיף

3. סעיף 3 אומר, שאת יכולה לראות אדם שהו מטפל. מחר את נתקלת בשלט "טיפול בסמים",

על פי החוק הזה הוא חייב לתת לך את כל הפרטים. אם את יכולה לקבל את כל הפרטים גם

לפי חוק פיקוח על מוסדות,מדוע צריך את סעיף 13 ההנחה היא, שאת צריכה את סעיף 3--
אריאלה שגב
אין בחוק הגדרת מטפל.
היו"ר שאול יהלום
--ההנחה היא שצריך את סעיף 3, כי אין לך בחוק הפיקוח על מוסדות. אז יבוא אותו
מטפל ויגיד
אם אתה מבקש ממני. לפי סעיף 3, הפרטים על השכלתי ורשיוני וכד', אני

לא נותן לך. משום, שהגדרתי היא לא לפי פעילות טיפולית כהגדרתס בתוק הפיקות על

המוסדות.
שלמה שהס
זה לא סדוייק, אני רוצה להסביר.
היויר שאול יהלום
אם אתם אוסרים שיש כיסוי לעניין הזה, נמשיך הלאה.
שלמה שהס
הגדרנו פעילות טיפולית - 'טיפול רפואי או סוציאלי-. בחוק הפיקוח על המוסדות
"טיפול סוציאלי" מוגדר
"לרבות טיפול פסיכוסוציאלי"; ו"טיפול רפואי" - "טיפול רפואי

פיסיונפשי, לרבות חלוקת סס תחליפי'. מדובר על הטיפול, לא מדובר על המטפל. אס

המוסדות מחליטיס שאותו מטפל, שהוא לא עובד סוציאלי, נניח, נרקומן לשעבר, מוסמך

במסגרת תוק הפיקוח על המוסדות לתת טיפול סוציאלי, שזה בעצס מה שמטילים נ1ליו, הרי

אז הוא נכנס למסגרת הפיקוח זאת אומרת הם יכולים לתת אפשרות למישהו לטפל, שהוא לא

כזה, ולכו ההגדרה רחבה.
ראובן ריבלין
זה לא טוב, אבל אין יותר טוב מזה.
היו"ר שאול יהלום
יש כיסוי. ממשיכיס.

אנחנו עוברים לסעיף 4.
שלמה שהם
סעיף 4, שהוא הסעיף היותר בעייתי. לא נמצאים כאן אנשי מוסדות הגמילה שבישיבה

הקודמת היו - - -
דורית ואג
הם הוזמנו ולא באו.
שלמה שהם
בנוגע לשאלה לא פשוטה. הרשות עוסקת בהרבה מאוד נושאימ. היא עוסקת בפיקוח,

היא צריכה למנוע משרלטנים מכל מיני סוגים לעסוק בנושא, מצד אחד. מצד -שני, היא עוסקת

במחקר, שזה מחייב אותה לקבל אינפורמציה לפעמים הרבה יותר רצינית. לעומת זאת, אני

רואה את האינטרס של אותו אדם פרסי, שנבנס למוסד גמילה, ושהוא חושש מהסטיגמה

הנוראה, שבאיזה מקום יופיע שמו כמי שמבור לממימ, וכל הבעייתיות הקשורה לעניין הזה.

אנחנו רוצים למצוא דרך לאזן בין שני האינטרסים לתת את האפשרות לרשות לטפל,

לפקת על המוסדות וכד', מצד אחד. ומצד שני, לתת את האפשרות לאדם לא להיחשף, או

להיחשף במינימום האפשרי, בדי שפרטיותו לא תיפגע.

יש בסעיף הזה כפי שתראו, צורך למסור אינפורמציה כמעט אין סופית על האדם; סוגי

הסם שצרך, אופן הצריכה של הסם , סוג הפעילות הטיפולית שלפעמים יכולה להיות נפשית,

לפעמיס זה יכול להיות, חמ וחלילה, מחלת איידס. הדברים הפרטיים ביותר והקשים ביותר

לחשיפה.

סעיף 4, ועכשיו עולה השאלה שהוועדה צריכה להכריע בה. רצינו, ברישא של סעיף 4,

למצוא דדך שבה הזיהוי יהיה מינימלי.
גלוריה וייסמן
שלא יהיה זיהוי.
היו"ר שאול יהלומ
לא זיהוי אישי שמי.
שלמה שהם
,

לדוגמה, שם הישוב בו מתגורר האדמ דרך קבע. אס זה תיפח או תל-אביב או ירושלים,

אין בעיה. אבל אם זה יהיה קיבוץ מסויים או כפר קטן יותר, לפעמים האינפורמציה הזאת,

בלי שתמסור את שמו, נותנת זיהוי כמעט חד ערכי.
גלוריה וייסמן
לכן הסיפא של סעיף 4.
היו"ר שאול יהלום
זה הסעיף שנתקענו בו בישיבה הקודמת, קודם תסביר מה היו הבעיות בישיבה הקודמת,

ואיך הם נפתרו עכשיו, ונראה איך להמשיך.
שלמה שהם
השאלה אמ נפתרו, זה הוועדה צריכה להחליט. אני אבקש ממר שטיין להסביר.
שמעון שטיין
מר שהם הצביע על הבעייתיות של העברת חומר, שיש בה כדי לחשוף מטופל למידע

אינטימי רגיש מאוד, כשברור לכולנו שהחוק לא מעוניין לחשוף את האדם, על כל המשתמע

מכר.

אין ספק שהיינו צריכימ להתמודד עם הסוגייה הזאת, שהועלתה כאן, בצדק, על-ידי

הוועדה. בנסיבות אלה, כינסתי ישיבה רבת משתתפים, בהשתתפות כל המשרדים, על-מנת

להגיע להסכמה בעניין הזה.

הגענו להסכמה שניצור איזה שהוא מנגנון בינייס, שבאמצעותו יהיה ניתן לשמור ולהגן

על זכותו הפרטית של מטופל בזה. ואז החלטנו להוסיף את המשפט בסעיף 4: מנהל הרשות

רשאי לדרוש מכל מטפל, מוסד או גוף ציבורי - והוספנו - בהתאם לנוהל שיאושר על-ידי

מנהלת הרשות לאחר התייעצות עם גופים מקצועיים. עשינו בדיקה עם הגופים המקצועיים

הכי מוסמכים במדינה, לרבות התייעצות עמ תברת הייעוץ שנותנת ייעוץ אבטחתי לשביב, וגם

הם הייעוץ האבטחתי שלנו במשרד ראש הממשלה. בנושא של אבטחת מידע, זה הגוף המקצועי



הרציני ביותר במדינה, והחברה שנותנת ייעוץ בענייו הזח היא חברה רצינית ביותר. ונציג של

החברה נמצא באן.

הכנו נוהל עבודה מקצועי, מפורט. הייתי מבקש ממר מרכמ להסביר את העקרונות של

הנוהל שהוכן - - -
ראובן ריבלין
לפני שהוא יסביר, תסביר לי מדוע אני צריך בתקנות, שהן צריכות כבר לקבוע את

תנוהל, להצביע על נוהל שאני לא יודע?
שלמה שהם
הרשות יכולה לשנות אותו מהיום למתר.
ראובן ריבלין
אבל אתה רוצה שהיא תאשר אותו באישורנו.
שמעון שטיין
נפגשנו גם בעניין הזה, והואיל ומדובר בשיטות אינפורמציה שמשתנות מיום ליום - ? -
ראובן ריבליו
אתה כותב דבר שהוא בעל ערך תחיקתי, ולמעשה הוא יכול להשתנות בכל רגע. כשאתה

יוצא מפה, כל מה שדיברנו לא שונה כלום משום שאתה אומר: בהתאם לנוהל שיאושר. הנוהל

אושר. מי שאישר יכול גם לשנות.
תומר מוסקוביץ'
זה לא נכון.
שמעון שטיין
מנהלת הרשות זה לא גוף פרסי. זה גוף שיש בו נציגים של כל המשרדים וגופים נוספים

והם נציגי ציבור.
ראובו ריבלין
אז לשם מה נעשה תקנות?
שמעון שטיין
הואיל ומדובר בנוהל שעלול להשתנות על-פי המידע המתחדש - - -
ראובן ריבלין
השאלה שלי היא במישור העקרוני. מדוע יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט צריך

להטריח את הוועדה ולאשר אם התקנות האלה?- משום המחוקק רצה לקבוע שתהיה לו כל

השליטה על התקנות האלה. מכאן נובע שגם תקנה 4 צריכה להיות תקנה שלמה.
שמעון שטיין
הנוהל הוא נוהל עבודה. נוהל עבודה, שמשתנה חדשות לבקרים על-פי האינפורמציה

המתחדשת, וגם שיטות ההצפנה משתנות מיום ליום. אנחנו לא רוצים לבוא לוועדה כל יום אם

איזה שהוא דבר שהוא ברזולוציה - - -
היו"ר שאול יהלום
יכולתם להביא היום את הנוהל.
שמעון שטיין
יש לנו נוהל.
ראובו ריבליו
. מחר חשנו אוחו.
היו"ר שאול יהלום
מר שטיין, מה שאומר לך חבר הכנמת ריבליו, שאחה קובע עכשיו נוהל שצריך לעבור

המון משוכוח. לקחח אח חברת האבטחה הבי טובה בעולם שמצאה לך אה הנוהל. אבל מי

שמאשר אח הנוהל זו מנהלח הרשות. אחמ מתר מבנמימ אח מנהלת הרשוח ואומרים: זה נוהל

מורכב ועולה הרבה במף. אחרי שהגישה לנו החברה של השב"כ אח התקציב, והחברר שזה

עולה מליון וחצי שקלימ שצריך לשלמ כל חודש וכו' - אין לנו ברירה, אנחנו מכינים נוהל

אחר. יבוא היועץ המשפטי של איזה גוף, יעלה איזו שאלה, וישאלו אוחך חוות דעת, תגיד:

ודאי, זה בממכותנו, כי כתוב 'בהתאם לנוהל שיאושר על-ידי מנהלח הרשות וגופים אחרים-.

זאת אומרת, אנחנו מסוגלים.

חבר הכנסת ריבלין אומר לך, שכאן אתה מציג לנו נוהל א', ובעוד תקופה מסויימת יהיה

נוהל ב', שהוא לא יהיה לשביעות רצוננו, וזה יהיה עדיין חוקי. אז הוא שואל, למה אחה

מטריד אוחנו? בחוק רישום פלילי אנחנו משאירים את העניין עד שיביאו לנו נוהל שאנחנו

נהיה מרוצים והוא ייכתב בחוק אז אם אתה מציע נוהל, ואנחנו נאשר, וזה יהיה חלק

מהתקנות, וכדי לשנוח אותן אתה צריך להביא לוועדה, בבקשה. אחה אומר -נוהל שיאושר

על-ידי הרשות", ושלא יהיה ספק, שעכשיו אני מאמין לך שאתה מתכוון בכנות לכך. אבל מה

יהיה בעוד חודש? - בעוד חודש יבוא החשב ויאמר לך -עברח על התקציב-.
שמעוו שטייו
אני מקבל אח ההערה של אדוני.
ראובן ריבליו
לתשומת ליבך, הישיבה הראשונה של ועדת חוקה במושב הזה היחה בפורום רחב ביוחר,

עם כל צמרת המשטרה, כאשר ישבו כאן שמונה חברי כנסת ועסקו בנושא המסיון של פרטים

אישיים ברישומים פליליים. היום זה אחד הדברים היותר מרכזיים בחוקה הלא קיימת של

מדינת ישראל.
שמעוו שטייו
אני מוכן לקבל את ההערות. חשבתי שהואיל ומדובר בנוהל עבודה, שהוא נוהל חשבי,

אם חברי הוועדה סבורים שהנוהל עצמו צריך להיות חלק מהתקנות - אין בעיה. אנחנו יכולים

להכין נוהל כזה.
זאב פריימרק
כתבתי את הנוהל שעבר אח הביקורת של מי שבדק. מחר בבוקר, אם אני נאלץ להחליף

את המחשב, אני חייב קודם לבוא אליכם, ולהגיד לכם: המחשב הישן איפשר לי דברים

מסויימים, המחשב החדש מאפשר לי דברים אחרים.
ראובו ריבליו
למה אתה צריך לבוא?
זאב פריימרק
אם אחם רוצים לאשר את הנוהל כחלק מהחקנות, אני לא אוכל להחליף מחשב.
היו-ר שאול יהלום
תוכל להחליף מחשב, אבל אם אתה מתחייב שהמחשב עכשיו עושה דברים מסויימים,

והמחשב הבא עושה דברים אחרים, ודאי צריך לבוא.
שמעון שטיין
אני חושב שהוועדה בענייו הזה צודקת. אנחנו מבקשים פסק זמן של שבועיים, ונבוא

ונציג לכם נוהל.
שלמה שהם
כולם יודעים שניתן לנסח נוהל שלא יירד לפרטי הפרטים של סוג התוכנה, אבל שיבטיח

את שמירח המידע באופן שנוכל לקבל אינפורמציה. ונוהל כזה יכול להיות חלק, ויכול להיות

נוהל שייאמר שיאושר על-ידי ועדת חוקה.
ראובן ריבלין
אני יכול להציע דבר אחר למשל. אם לא היית מכנים (שמעון שטיין) ''בהתאם", אז כל

אדם יבול היה לפנות לבגיץ על-פי העקרונות. בכל נוהל שהייתם קובעים אתה כותב: 'מנהל

הרשות רשאי לדרוש מכל מטפל, מוסד או גוף ציבורי - - . מידע המצוי ברשותם". לפי מה?

לפי העקרונות האלה, ובלבד שלא יימסר כל דבר. יבוא אדם ויאמר: אני רוצה את המידע.

תאמר: לא, זה עלול לגלות אחד מהדברים האלה או יכול ל9גוע בעקרון, ואז הוא לא ייתן

מידע. כאשר אתה קובע נוהל אתה כבר נותן פתח.
גלוריה וייסמן
המלים האלה שבנוהל לא היו בתקנות, ובצדק. מכיוון שגם אם, למשל, יש לנו חוק אחר,

שהוא גם נוגע לפרטיותו של אדם, פרט למרשם הפלילי, ששם יש בעיות מיוחדות מאוד

וחמורות מאוד. לגבי חוק הגנת הפרטיות, מקובל בחוק ובתקנות שנקבעימ כל הפרטים בקשר

לשמירת החומר ושמירת המידע, כדי שהמידע הזה יהיה מוגן, כדי שלא תהיה פגיעה

בפרטיותו של אדם. ואז יש הוראות רבות, הן בחוק והן בתקנות, מי יכול לראות ואיך, ולמי

אפשר למסור את המידע.

במקרה אני מכירה מוסד אחד, האוניברסיטה העברית, שיש לו במערכת המחשוב נוהל

מפורט מאד, אין בעצם להביא לידי ביצוע את ההוראות הכלליות של התקנות ושל החוק,

שאומרים שאמור להעביר את המידע, שצריך לשמור על המידע וכן הלאה.

סברנו שהתקנות, כפי שהיו קודם לכן, הן נכונות.
ראובן ריבלין
כדאי שתאמרי, שברגע שאת כותבת 'בהתאם לנוהל', את מאצילה מסמכות המחוקק

לאותה ועדה שלהם, לקבוע דברים במקומנו, ויכול להיות שהם לא נכונים. אתה נותן להם

תוקף חוקי. זו האצלת סמכות שאמור לנו לתת אותה.
גלוריה וייסמן
אני בעד למחוק את המלים האלה, ואז לקבל אישור לתקנות.
ראובן ריבלין
זה כבר היושב ראש צריך להחליט. אני יכול רק לומר, שכדי להיות מהדרין מן המהדרין,
יש לכתוב
"בהתאם לנוהל שיאושר על-ידי מנהלת הרשות ובהסכמת ועדת החוקה'.
היו'ר שאול יהלום
הכל נכון, אבל לפני שישנו הנוהל, אני בכלל לא יכול לדון. יביאו לנו אח הנוהל,

ונדון. איך אנחנו צריכים לחיות משוכנעים בנוהל? כי מה אמרנו אז? הרי קורה כאן מקרה

שצריך לתת תשובות לאפשרויות שונות, נניח מטופל עובר ממוסד למוסד, ואתה רוצה

בסטטימטיקה, לדעת זאת. מצד שני, יהיה לו מספר זיהוי אחר. אם אתה לא מצמיד לתעודת

זהות, ואתה מודיע את מספר תעודת הזהות למוסד השני, בסדר, זה מגלה אותו. אבל רצינו

לבדוק שהכל מתמלא, ויכול להיות שבישיבה הבאה, שתתקיים כנראה בעוד שבועיים, כדי
לעגן את זה, נגיד
שינוי הנוהל צריך להיעשות בהסכמת ועדת חוקה.

אני רוצה לשאול שאלה משפטית. נניח שיש עובד שלא פעל לפי הנוהל, אין כאן שום

סעיף של עבירה פלילית?
גלוריה וייסמן
נכון, כי יש סעיף בחוק העונשין שאומר: כל המוסר מידע, שהוא סודי" שהוא קיבל

בנאמגות וכן הלאה, הוא עובר עבירה.
היו"ר שאול יהלום
וכל התוק הזה מכוסה באותו סעיף?
גלוריה וייסמן
כן. זה דין מאסר, אני הושבת, שנתייס.
היויר שאול יהלום
זאת אומרת, לא צריך לקבוע בחוק הזה. רבותיי, אנחנו בהחלט מחכיס לכם בישיבה

הבאה.
שלמה שהם
אני מציע שנמשיך את הסעיפים האחרים ונשאיר רק את הנושא הזה פתוח.
היו"ר שאול יהלום
בבקשה.
שלמה שהם
לגבי הפרסים של סעיף 4. השאלה האם בסעיף 4 צריך לחשוב גם על איזון הדברים,

לגבי צורך במחקר או צורך, למשל, במתן תקציבים לטיפול בנפגעי סמים, מאחר ואנו רואים

שבאזור מסויים יש יותר נרקומנים או פחות נרקומנים. מאידך, עלול להיות מצב שגמ אם

כתוב שאתה לא מזהה את המטופל ספציפית, עדיין האינפורמציה המצטברת שלו תביא לזיהוי.
שמעון שטיין
זה מכומה בנוהל.
שלמה שהמ
או בנוהל או שנכתוב. אפשר לכתוב בתקנה, למשל, שם הישוב בו מתגורר דרך קבע. כל

הסעיפים האלה, צריכים להיות מנוסחים כך, שלא רק לא יביאו לכדי זיהוי, אלא שאין בהם

להביא לידי זיהוי מקורב. זאת אומרת, משהו שיהיה קצת יותר רחב.
ראובו ריבליו
כדי לא להביא לזיהוי מטופל או זיהוי מקורב.
גלוריה וייסמן
אבל זה כתוב: יכל עוד אין במסירת פרט או פרטים כדי לזהות את המטופל'. זאת

אומרת, אחד מהפרטים הבאים.
שלמה גל
אם בקיבוץ עין-גדי יש נרקומן, חברי הקיבוץ לא יידעו שהוא נרקומן?
שלמה שהם
יש מקרים שלא.
שלמה שטייו
היה צורך להתמודד גם עם בעיות של זיהוי גיאוגרפי, אולי לעניין הזיהוי הגיאוגרפי

הוא צרך לקבל ביטוי בנוהל.
שלמה שהם
אני מציע לטבור על הסעיפים, ואם אנחנו נכתוב 'זיהוי של המטופל', ואפילו לא זיהוי

מקורב, משהן בסגנון בזה, מבחינתנו זה פותר את הבעיה.
זאב פריימרק
מי שנוביר את המערכת יודע שחבל בכלל על התקנות, איו מה לעשות איתם. היום

המדינה משלמת סכום מסויים של כסף, אתה לא יודע לאיפה הוא הולך, אתה לא יודע אם הוא

הולך נכון.
אריאלה שגב
אני מצטערת. משרד העבודה והרווחה - - -
זאב פריימרק
אני חושב שהשלב הבא, הוא שאיו מה לעשות. אנחנו ביטלנו כבר כל-כר הרבה נתונים

שנורא פשוט לוותר על הכל, ולהגיד: המדינה דוצה להשקיע כסף - שתשקיע. מישהו מבקש

חמישים מליון - הוא צודק, מי שמבקש עשרה מליון - הוא גם צודק. איו בכלל מה לעשות.

אנחנו יכולים לעשות את זה בבל דבר כי כולנו כנראה מדליפים מידע. אחרת אין סיבה לכל

ההגנזת האלה. כבר אין שם פרטי ולא שם משפחה, אין טלפון, אין כלום, אין מה להדליף.

כבוד היושב ראש אם אני אתן לך דוח מהמערכת הזאת, עם הנתונים שלך, אתה לא תזהה

אותם - לא תדע שזה אתה.
תומר מוסקוביץ
השרשרת לא יותר חזקה מהחולייה הכי חלשה שבה. כל התקנות האלה לא חלות על

המוסדות. המוסד יכול לתליות על שער הכניסה את-שמות כל המטופלים עם מספרי הזהות,

והתקנות האלה לא יתייחסו אליו בכלל אבל, כשזה מגיע למרכז הארצי, שם יושבים אנשים

אחראים, אז פה אסור שיידעו אפילו בזיהוי מקורב.
שלמה שהם
בעניין של הכספים, אתם מקבלים את הזיהוי של האדם, אתם הרי יודעים את הזיהוי. כל

מה שאני אומר, שיש סוג אינפורמציה מסויים, שאם הוא באמת יכול לזהות אח האדם, אם

המידע הזה דולף זה יכול להרום את חייו, אז את הדבר הזה אל תעשו.
היו"ר שאול יהלום
זה נכון שכל מוסד שמטפל בממים יכול, בכניסה, לכתוב על לוח מודעות, לפי החוק, את

כל רשימת מטופליו?
שלמה שהמ
יש חוק הגנת הפרטיות.
תומר מוסקוביץ'
אין שום הגנה חוקית ממודרת.
היויר שאול יהלום
אני עוצר את הישיבה. תבואו בעוד שבועיים, אם יש דברים שאתה רוצה לתקן בחוק

הגנת הפרטיות, דרך אגב, אני מוכן בהחלט. אם יש בעיה בחוק הגנת הפרטיות שאינה מכוסה

על-ידי המוסד עצמו, יש צדק בדברים. לא יכול להיות שהרשות למלחמה בסמים תהיה יותר

אפיפיורית מאשר המוסד עצמו. זו טענה צודקת, אבל לחומרה לא לקולא.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10

קוד המקור של הנתונים