ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 12/11/1997

הצעת חוק המפלגות (תיקון - סייג להתמודדות בבחירות), התשנ"ז-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 114

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום רביעי. י"ב בחשוו התשנ"ח (12.11.97). שעה 08:30
נכחו; חברי הוועדה
שאול יהלום - היו"ר

רובי ריבלין

רענן כהן

יוסי ביילין

משה שחל
מוזמנים
עו"ד זאב בונה - רשם המפלגות במשרד המשפטים

עו"ד סיגל קוגוט - משרד המשפטים

איילת פישמן - משרד הפנים

תמר אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית

לכנסת ה-14

ריגר גינדי - מזכ"ל ישראל בעלייה

זבדה מוחמד - מזכ"ל מפלגה ערבית דמוקרטית
יועץ משפטי
שלמה שוהם
מנהלת הוועדה
דורית ואג
קצרנית
יפעת שפרכר
סדר-היום
הצעת חוק המפלגות (תיקון - סייג להתמודדות בבחירות), התשנ"ז-1997



הצעת חוק המפלגות (תיקון - סייג להתמודדות בבחירות),

התשנ"ז-1997

היו"ר שאול יהלום;

על סדר היום הצעת חוק המפלגות (תיקון - סייג להתמודדות בבחירות), התשנ"ז

-1997. זאת הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת רובי ריבלין ורענן כהן.

רובי ריבלין;

נושא הפרימריז נמצא במערכות של המפלגות הגדולות, גם בנושא המוניציפלי וגם

בנושא של הבחירות לכנסת, והוא דבר שאם אנחנו לא נתן לו את ההגנה החוקית הוא

ייצר בעיה שיכולה להיות מבחינה ציבורית אסון לדמוקרטיה.

היו"ר שאול יהלום;

נאמר פה שבחוק המפלגות יהיה סעיף חדש "סייג למועמדות". "היה אדם מועמד

בבחירות מוקדמות, שערכה מפלגה פלונית, לא יוכל להתמודד בבחירות שלקראתן נערכו

הבחירות המוקדמות, אלא כמועמד מטעם מפלגה זו".

האם יש הגדרה בחוק לבחירות מוקדמות?

זאב בונה;

כן. אני מציע לתקן את המינוח, שבמקום "מוקדמות" תופיע המילה "מקדימות".

היו"ר שאול יהלום;

בחירות מקדימות זה דבר מוגדר?

זאב בונה;

זה על פי סעיף 28אי רבתי. "בחירות מקדימות - בחירות לבחירת כל מועמדי

המפלגה או חלקם לתפקיד מסויים, ושזכאים להשתתף בהן כלל חברי המפלגה, בין אם

במסגרת ארצית, בין במסגרת איזורית, ובין במסגרת רשות מקומית. הכל לפי העניין".

מיד לאחר מכן באה ההגדרה מה זה מועמד. "מי שעומד לבחירה בבחירות מקדימות

לתפקיד של יו"ר המפלגה או מועמד מטעם המפלגה לאחד מאלה; ראש הממשלה, שר, חברי

הכנסת, ראש רשות מקומית או חבר מועצת רשות מקומית".

היו"ר שאול יהלום;

נניח שהחוק הזה היה קיים, האם החוק היה חל על הליכוד אתמול והיום כבר לא?

אנחנו אומרים במפורש, רק כאשר כלל חברי הוועדה משתתפים. מה בנוגע למרכז?

זאב בונה;

אפשר שזה יהיה פריימריז למרכז.

היו"ר שאול יהלום;

אם מחר בליכוד מישהו יכשל אז החוק לא יחול עליו.



זאב בונה;

נכון, אבל זה יקרה אם מתקיימות ברשות מקומית זו או אחרת בחירות מקדימות.
היו"ר שאול יהלום
הליכוד אתמול בלילה לדוגמה אמר שהוא עובר משיטת הפריימריז לשיטת המרכז.

זאב בונה;

מה שלא ברור לי הוא האם הוא אמר את זה לגבי כלל האפשרויות?

היו"ר שאול יהלום;

בוא נאמר שזה לגבי אותן אפשרויות שהוא אמר, הרי שלגבי המרכז, לפי הצעת

חבר הכנסת רובי ריבלין, זה לא יחול. אם חבר כנסת מתמודד בשנת 2000 ולא נבחר

בשנת 2000, הוא יכול להתמודד בכל מפלגה נוספת. במידה וזה פריימריז אז לא.

מה מהות החוק ומטרתו? מה הצידוק דווקא בפריימריז ולא במרכז?

רובי ריבלין;

סעיף 28 לחוק המפלגות מדבר על בחירות מקדימות והן תרגום לפריימריז, אבל

יכול להיות שהן תרגום לפריימריז במונח הרחב, זאת אומרת מקדימות לבחירות

המקדימות, או שמונחן לפי הגדרתן מיוחד לשיטת בחירות לבחירות מקדימות, שהיא

מיוחדת במינה ומדברת על כלל חברי התנועה.

כמובן עד הבוקר הזה הדברים האלה היו רלוונטים לשתי התנועות הגדולות. היום

הם רלוונטים לשתי התנועות הגדולות, אם מדובר בפריימריז לרשויות מקומיות,

בפריימריז לרשות הממשלה או לראשות המפלגה.

בדרך כלל המפלגות הגדולות, כאשר הן בוחרות יו"ר מפלגה, כבר קובעות שיו"ר

המפלגה הנבחר יהיה מועמדן בבחירות הקרובות לאותו מועד, אלא אם כן הן אומרות

זאת במפורש אחרת.

חבר הכנסת אהוד ברק, כאשר נבחר ארבע שנים לפני הבחירות העתידיות הקבועות

על פי החוק לכנסת הבאה לבחירה ישירה לראשות הממשלה, קבע כבר בהגדרת הבחירה כי

הוא נבחר ליו"ר המפלגה ולמועמדה לראשות הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שארבע שנים לפני הבחירות של שנת 1996 נבחר על

ידי תנועת הליכוד, נבחר להיות יו"ר תנועת הליכוד ומועמדה לראשות הממשלה. אלה

פריימריז שהיו קיימים גם בתנועת הליכוד בהמשך. אתמול בוטלו רק הפריימריז

לליכוד. תוצאות הביניים מראות במפורש את המגמה לביטול הפריימריז. עדיין קיימת

בתנועת הליכוד בחירת פריימריז בנושאים שונים, כמו למשל לראשי ערים, לראשות

התנועה, ויתכן מאוד גם לתפקידים אחרים.

כל ההחלטות שהתקבלו היום בליכוד רב הנסתר על הגלוי בהן, משום שהן נעשו

שלא בהכנה תחילה. חלילה אני לא רוצה לפגוע במישהו שלא עשה את זה במחשבה.

מבחינה משפטית השאלה היא האם סעיף 28 מדבר על בחירה מקדמית במובן הרחב,

ויכול להתייחס גם לבחירה במרכז. אם למשל אני מבקש להתמודד ברשימת המועמדים

לכנסת מטעם תנועת הליכוד במרכז הליכוד ואני נכשל, האם אני יכול לבוא ולהקים לי

תנועה?



היו"ר שאול יהלום;

לכן הגדרתי את זה בהתחלה, שלפי סעיף 28 לא.

רובי ריבלין;

יתכן כי הבחירה המקדימה, הפריימריז, יכולה להיות בכמה שיטות. אני נוטה

לחשוב שההגדרה של פריימריז, שמדברת על כלל ציבור הבוחרים, מדברת על פריימריז

במובן המצומצם.

היו"ר שאול יהלום;

כרגע אתה מתקן את החוק ולא קובע חוק חדש. בחוק הזה בחירות מקדימות הוגדרו

כפריימריז. זאת אומרת שבהן זכאים להשתתף כלל חברי המפלגה. לכן ההגדרה בחוק

לבחירות מקדימות זה לא בחירות מקדימות במובנן התכני, הערכי, אלא הכוונה היא

לפריימריז.
רובי ריבלין
הפירוש הברור, המצמצם והמתקבל על הדעת ביכולת הפרשנות של סעיף 28 בהחלט

מקובל עלי. יחד עם זה אפשר לעשות תיקון גם בסעיף 28, ולבוא ולומר שבחירות

מקדימות לא יהיו על ידי כלל הבוחרים, אלא כל בחירה מקדימה לבחירות לתנועה זו

או אחרת.

כאשר השיטה הקיימת והנהוגה במפלגה, אם מדובר במפלגת העבודה ברגע זה, ואם

מדובר במפלגת הליכוד עד לרגע זה או עד לרגעים אלה בכל מה שקשור לבחירות לכנסת,

היא שיטת הפריימריז.

גם בליכוד עדיין יש פריימריז שזקוק לסעיף זה. ניקח לדוגמה את חבר הכנסת

אהוד אולמרט שמתמודד על מועמדות לליכוד לראשות עיריית ירושלים, בא חבר הכנסת

רובי ריבלין ומבקש להתמודד גם הוא על ראשות עיריית ירושלים. הם מתמודדים אלה

מול אלה וחבר הכנסת אהוד אולמרט מנצח את חבר הכנסת רובי ריבלין ב-57% נגד 43%

בא חבר הכנסת רובי ריבלין ואומר: הואיל ואני חושב שבמפלגת הליכוד עשו לי

חשבונות, והואיל שבמפלגת הליכוד לא שקלו לגופו של עניין ואני חושב שהאפיל

הציבורי שלי הרבה יותר גדול משל חבר הכנסת אהוד אולמרט, אני היום, לאחר

שהליכוד החליט שאני לא מועמדה הולך ומקים רשימת נאמני ירושלים ומתמודד בבחירות

אלה מול חבר הכנסת אהוד אולמרט.

מה שעשיתי הוא, ניצלתי לרעה את התהליך הדמוקרטי. קודם כל בתוך מפלגתי

התמודדתי נגד אהוד אולמרט, ולאחר מכן כאשר הוא ניצח אותי אני פועל פעולה

כפולה. אחת פעולה חיובית, שאני רוצה להבחר בעצמי, והשנייה שיכולה להיות שלילית

לומר שגם לי וגם לך לא יהיה. דהיינו: אני אבוא ואעמיד את מועמדותי מול אולמרט,

וחבר הכנסת עוזי ברעם שיהיה מועמדה של מפלגת העבודה יזכה גם אם אין לו רוב

בציבור, משום שאני אפצל את קולות התנועה.

באה הדמוקרטיה הישראלית בחוק זה, כפי שחבר הכנסת רענן כהן ואנוכי מבקשים

להביא, ואומרים שמי שמשתמש בהליכי הדמוקרטיה שלא יעשה שימוש לרעה בהם. הוא

רוצה להצטופף בביתה של תנועה גדולה, שעצם השייכות אליה כבר נותן לו יתרון

מוקדם. לאחר מכן, כאשר הוא נכשל, הוא בא ואומר הואיל וכך הוא מתמודד בעצמו.

יבוא אדם כמו חבר הכנסת רובי ריבלין וישקול פעמיים. אם אתה רוצה להתמודד

בפריימריז בליכוד, דע לך שאם תפסיד בפריימריז בליכוד לא תוכל להיות מועמד. אם



אתה רוצה להיות מועמד מבלי להתהשב בנגה שהפריימריז אומרים אז אל תלך לפריימריז.

אל תעשה שימוש לרעה בהליכים הדמוקרטיים.

הואיל ובמידה רבה לגבי מפלגת הליכוד הנושא הפך להיות לא רלוונטי, במובן

המצומצם של בחירה לחברי כנסת, הוא וגדיין רלוונטי בהרבה מערכות בחירות שהתנועה

שלנו תנהל, בין אם מדובר בבחירת מועמד לראשות ממשלה, בין שמדובר בבחירה של

ראשי ערים, ובין שמדובר בבחירת יו"ר הסוכנות או דברים אחרים,

יוסי ביילין;

אם כי יכול להיות שהתהליך 710-, ימשך, מכיוון שיגידו שלכנסת אין פריימריז

ודווקא לראשות עיריית פתח תקווה יש פריימריז.

רובי ריבלין;

כאן יש עניין של NIXED QUESTION OF LAW AND FACT

יוסי ביילין;

במפד"ל אי אפשר לעשות את זה כי עושים את זה בסניף המפלגה.

רובי ריבלין;

לפריימריז יש מובן רחב.

היו"ר שאול יהלום;

כאשר עושים בחירות מקדימות כמו פריימריז צריכים לדאוג לכמה הסדרים של

מניעת שחיתות, כלומר מניעת שחיתות כספים, תרומות מתאגידים, ובנושא של טוהר

המידות. בשאר הדברים, שהם בגדר המוסריות הציבורית, הציבור ישפוט. הציבור ישפוט

את אותו אדם.

רענן כהן;

לפי השיטה שלך לא צריך חוקים במדינת ישראל, אלא ניתן לציבור להחליט הכל.

היו"ר שאול יהלום;

אמרתי שאסור בתקנון של מפלגה לקבוע שיריון. נניח ואני בוחר מחר את יו"ר

המפלגה, יו"ר מפלגה שנקבע אחרי בחירות רגילות לא יודח אלא ברוב של 80%. כל

מפלגה תנהל את חייה.

נניח שמחר יש פריימריז ומתמודדים ביבי נתניהו ובני בגין, ותוך כדי

הבחירות צועק בני בגין צעקה שהפתקים מסומנים. אומר בני בגין שאם זה מה שעשו לו

הוא הולך ומתחבר לדוד לוי והם מקימים מפלגה חדשה ורצים בשם התנועה למען איכות

הימין. אני בא ואומר לו לא. ברגע שהוא נכנס למערכה הראשונה, אפילו שהיתה מערכה

לא צודקת, הוא מוכרח להבריא את המצב, והציבור ישפוט אם הוא צודק או לא. אם הוא

עשה מערכה אי הוא אבוד למערכה בי. מה הצדק שבדבר?

החוק גורם להפלייה בין מפלגות כי הוא טוב למפלגה אי במדינת ישראל ולא

למפלגה בי. במקרה הזה החוק שלך יגביל את מפלגת העבודה ולא יגביל את מפלגת

הליכוד או המפד"ל. האם זה בכלל נכון שמדינת ישראל, בבואה לשפר את המערכת

הדמוקרטית שלה, תקבע חוקים שאינם קשורים לכספים שנובעים מעצם העניין. אם הלכת

ל-200 אלף אנשים לבחירות אני רוצה שזה יהיה צודק.



אלה דברים שלא נובעים מעצם העניין. המוסריות של רובי ריבלין מול אולמרט

היא שווה גם אם זה במרכז וגם אם זה בפריימריז. אני קובע כאן חוק, שלגבי מפלגות

מסויימות הוא יחול ולגבי מפלגות אחרות הוא לא יחול.

רענן כהן;

זה בעצם המשך לחוק העיקרי, שמונע חבירות ביותר ממפלגה אחת. החוק הזה

מאפשר תרבות פוליטית אמיתית. הוא מאפשר לכל אדם במפלגה שהוא בוחר בה להתמודד

ולהופיע, ולא חשוב אם זה בפריימריז, אם זה במרכז, או בכל מוסד ציבורי. אחרי

שהוא נכשל בבחירות בפריימריז, במרכז או בגוף הבוחר, אסור לנו לאפשר לאותו אדם

לעבור למפלגה אחרת.

אם אדם רוצה להתמודד הוא יכול להתמודד רק במקום אחד. הוא לא יכול לעבור

באותה תקופה של חודשיים למפלגה אחרת. במציאות יש מאבקים פנימיים, שנאות וכל מה

שאתה רוצה. אם יש היום בחירות והאדם הולך להתמודד בבחירות המפלגתיות והוא

מפסיד, מה קורה לאותו אדם? האם אנחנו במערכת הפוליטית נאפשר לו שילך לליכוד

אחרי שהיה איש מפלגת העבודה. הליכוד משיקולים שלהם מציעים לו להתמודד

בפריימריז נוסף או בגוף בוחר אחר בתוך סניף אחר בתוך הליכוד.

אנחנו חייבים למנוע את זה על-מנת לשמור על יציבות השילטון ועל התרבות

שאנחנו מנהיגים לכל אלה שרוצים להיות פעילי מפלגה. זאת כל המטרה של החוק.

היו"ר שאול יהלום;

אתה נותן פה פרס לתככים מפלגתיים ולא לתרבות השילטון. כל זמן שאתה מנהל

מפלגה, דואג לתהליכים ובוחר בתוך המפלגה, עומד איזה שהוא שוט שאומר אל תהיה

חכם גדול כי מחר איציק מרדכי ולימור ליבנת יצאו ברשימה נפרדת ותפסיד את כל

הבחירות האמיתיות.

נניח שאני X במפלגה מסויימת ואני הולך לנהל את הבחירות בצורה מניפולטיבית

ולא בדרך הדמוקרטית האמיתית. אני הולך להכניס את X או Y במקום את הטובים

ביותר. השוט של הטובים ביותר שיכשלו ושילכו לרשימה נפרדת לא עומד מולי.

אני יודע שברגע שלכדתי אותם בתוך ההתמודדות שלי גמרתי את המערכה הזאת. זה

נותן לי יותר חופש למניפולציות פוליטיות פנימיות.

רענן כהן;

אם הוא לא מתמודד הוא יכול לעבור לכל מפלגה שהוא רוצה.

היו"ר שאול יהלום;

אתמול בלילה ידעו כולם שיהיו פתקים מסומנים. דברים מתגלים אחרי יום

הבחירות.

רענן כהן;

למה אתה חותר? הרי המצב הוא בלתי נסבל היום.

היו"ר שאול יהלום;

האם במערכה של הכנסת יש דוגמאות של אנשים שנכשלו בבחירות של מפלגותיהם

והקימו מפלגות אחרות וזכו?



יוסי ביילין;

שולמית אלוני. בשנת 1993 היא הקימה את מפלגת ר"צ, וזאת אחרי שהיא ראתה

שברשימת העבודה היא לא נמצאת. לא היו לה חברי כנסת, אז היא פנתה למרשה פרידמן

ולבועז מואב ועשתה אותם באותו לילה חברי כנסת.

היו"ר שאול יהלום;

בכל תולדותיה של מדינת ישראל היה מקרה אחד שקרה.

רענן כהן;

לא התכוונתי לגבי הכנסת. הבעיה שלנו בעיקרה היא בתחום המוניציפאלי ובתחום

של מועצות פועלים, מכיוון שלפעמים מזכיר מועצת פועלים מתמודד עם ראש הרשות.

אחד נכשל אז הוא הולך למפלגה אחרת. בכנסת יש מקרים בודדים. הבעיה היא בתחום

מערך הבחירות הפנימי שקורה בתוך המפלגות.

יוסי ביילין;

בערים גדולות מוחים על כך שלא עושים את הפריימריז ברגע האחרון. אם נעשה

את זה חצי שנה או שנה לפני הזמן, כדי שיהיה זמן להערך לבחירות המוניציפליות,

יברחו לנו אנשים. חלק מהעניין הוא הפחד שגורם להתנהגות פוליטית מסויימת.

היו"ר שאול יהלום;

אנחנו לא מדברים רק על התמודדות. באים אנשים ואומרים שברגע שהם יראו את

התוצאות אז הם יעשו רשימה.

יוסי ביילין;

המועד של הפריימריז בכל מפלגה נקבע לא מעט בשל החשש שאנשים שלא יבחרו

יעשו דבר אחר. אם החוק הזה היה לגבי הכנסת, אז ההשלכות היו מרחיקות לכת לגבי

ההתנהגות הפולטית בישראל.

עומק המעורבות של המדינה ושל החיים המפלגתיים בתוך ישראל במשך הרבה מאוד

שנים היתה של מינימום מועמדים. ברגע שיש חוק מפלגות זה שינה את העניין. החקיקה

אולי הדרקונית ביותר בנושא הזה זאת החקיקה של אוריאל לין. החוק מונע מעבר

ומאפשר את זה רק לשליש.

זה שיקול דעת מובהק של פוליטיקאים אם הם רוצים להשאר במפלגתם. באה המדינה

וכופה עליהם להשאר במפלגתם, גם אם הם לא רוצים. זה יוצר מן התנהגות מסויימת של

חלק מחברי הכנסת שנמצאים בחוץ ובפנים.

יש חברי כנסת מתוך הליכוד שמצביעים אי אמון באופן מסורתי. בגלל החוק הזה

הם שבויים בתוך מפלגתם והם לא יכולים לצאת החוצה. האם זה הגיוני בכלל שהמדינה

כופה עליהם להשאר בתוך מפלגה שהם לא רוצים להיות בה היום רק לפי התנהגותם ולפי

הצבעתם ורק משום שזהו החוק?

המעורבות היא הרבה יותר עמוקה מאשר בעבר. לפי דעתי, עם כל הבעיתיות

העקרונית בחוק מהסוג הזה יש בו הרבה הגיון. ההתנהגות הפוליטית מאז שיש

פריימריז, ובעיקר מאז שיש פריימריז במפלגות לקראת בחירה של ראש עיר, היא נטולת

התחייבות כלשהי.



כיוון שכך אני חושב שזה נכון לעשות את הצעד הזה, וזה רק משום שאני בוחן

את ההתנהגות של מועמדים בעיקר לראשי ערים בשנים האחרונות. אני חושב שיכול מאוד

להיות שזה יהיה לא פרופורציונאלי אם יהיה מדובר רק בראשי ערים, אם אדם מחליט

שהוא רץ לתפקיד מסויים מטעם מפלגה מסויימת, הוא לא יכול אחרי שהוא לא נבחר

לעשות איזה שהוא מעקף ולרוץ מטעם מפלגה מסויימת או באופן עצמאי לאותו תפקיד

עצמו. יש גם בעיה מוסרית בעצם העניין הזה. אדם אומר שהוא מוכן לקבל על עצמו את

ההכרעה של הכלל בתוך מסגרת מסויימת, אבל הוא עושה שבת לעצמו אם המסגרת לא

בוחרת בו.

זה נכון שלפני 20 שנה הייתי אומר מפלגה יקרה תפתרי את הבעיה בעצמך, תצרי

לעצמך מן מחוייבות כזאת כלפי אנשים על-מנת שירגישו שהם לא יכולים לעזוב אותך

אם הם לא נבחרים. צריכה להיות מן מעורבות שורשית כזאת לגבי אנשים. צריך לעשות

איזה שהוא סף יותר גבוה לגבי מי יכולים להיות מועמדים. אפשר להגיד שמועמד לראש

עיר צריך להיות חמש שנים חבר מפלגה. אולי דבר כזה היה קצת יכול להקהות את

הסכנה הקיימת היום. מה שקיים היום, בעיקר במישור המוניציפלי, זה סופרמרקט

שהאדם מחליט מה המפלגה שמתאימה לו ושבה הוא רוצה לרוץ.

היו"ר שאול יהלום;

זה מה שרוצה הציבור.

יוסי ביילין;

אני לא חושב שזה מה שרוצה הציבור. אני חושב שזה פחות נורא מהחוק שמונע

מעבר ממפלגה למפלגה בכנסת.

היו"ר שאול יהלום;

נניח שאביגדור קהלני מתמודד עם נתן פולארד בעיר תל-אביב, ואביגדור קהלני

נכשל, ובמקביל במדינת ישראל יוצרים את הדרך השלישית והיא מגישה מועמדים

מוניציפאלים.

יוסי ביילין;

הוא לא יכול לרוץ.

היו"ר שאול יהלום;

מה בקשר לאפלייה בין המפלגות. החוק הזה חל אתמול על הליכוד והיום כבר לא.

יוסי ביילין;

לזה צריך למצוא פתרון.

זאב בונה;

הדוגמה של שולמית אלוני איננה ישימה כיוון שבספרה נאמר שהיא מצאה את עצמה

ביום בהיר אחד כלא מועמדת.

היו"ר שאול יהלום;

אנחנו מבדילים בין התקופה שאחרי הבחירות לתקופה שלפני הבחירות. מה

שהמפלגה עושה, איך שהיא בונה לעצמה את המועמדים, זה עניינה בלבד.אחרי שהציבור

נתן מנדט למפלגה, הכנסת באה ואומרת שהיא שומרת על הציבור. הציבור שבחר את שאול



יהלום לא בחר בשאול יהלום אלא במפלגת המפד"ל. בא שאול יהלום ובוגד ברצון של

הבוחר שבחר במפד"ל ואומר שהוא עובר מחר לליכוד. אומרת הכנסת שאם זה שיגעון שלך

אז זה באמת אסור, אבל אם זאת בעיה אידיאולוגית שמלכדת שניים מתוך שלושה אנשים

מתוך מפלגה אז זה מותר, וזאת אף על סמך העובדה שהבוהר בחר.
יוסי ביילין
כאן מדובר בתקופה מאוד מאוד קצרה. אדם רץ מטעם מפלגה מסויימת ואחרי

שבועיים אם הוא לא מצליח הוא רץ במקום אחר. לעומת זה כאן אתה גורם לאנשים

לחשוב. 4 שנים הם בעצם שבויים של המפלגה שלהם, כאשר אין דבר כזה בעולם. חזקה

על אדם שנבחר לכנסת שיש לו איזה שהוא שיקול דעת.
רובי ריבלין
כאן מדובר על נושא שהוא על רקע אישי ולא על רקע אידיאולוגי. בא אדם ואומר

שהוא חושב שתנועתו בגדה באותם ערכים שאנחנו נבחרנו בשמם. היו פרישות אישיות,

היו פרישות אידיאולוגיות, והיו פרישות מעורבות, כלומר אידיאולוגיות ואישיות גם

יחד.

היו"ר שאול יהלום;

נניח ובעוד שנה יש בחירות במדינת ישראל, לפי דברי ביילין, עם קבלת החוק

הזה, יעשו פריימריז גם שנה קודם כי לא יפחדו כל כך. עוברת שנה ובוחר הליכוד את

רשימתו. בשנה הזאת הולך בנימין נתניהו וחותם הסכם שמנוגד לערכינו, ואתה בא

ואומר שיש עוד שנה לבחירות. אם רובי ריבלין, מיכאל קליינר ועוזי לנדאו קמים

ויוצרים את התחייה ואומרים שהם לא יתמכו יותר בבנימין נתניהו שמחזיר את ארץ

ישראל, אתה אומר שהם לא יכולים לגשת ברשימה נפרדת כי הם לכודים באותה רשימה של

אותו ראש ממשלה שהתם והחזיר את ארץ ישראל. איזה צדק יש בדבר?
רובי ריבלין
מפלגה משנה את האידיאולוגיה שלה והמפלגה מתפצלת בדיעותיה. היא לא צריכה

להתפצל חצי בחצי או שני שליש בשני שליש. בא אדם ואומר שהוא לא יכול לחיות על

פי מצב מסויים ברשימה כזאת או אחרת, זאת שאלה שיש לתת עליה את הדעת. זאת דוגמה

ראשונה שקשה לי להתמודד איתה. כאשר מדברים על פריימריז שנה מראש, אני לא יכול

להתמודד במקום אחר. הבעיה נוצרת כבעיה כפולה, גם לי וגם למפלגתי. אני לא רוצה

לצאת והיא לא יכולה להקיא אותי.

יש היום התפתחות בדמוקרטיה הישראלית. היה כאן אלטריסי, חשבו שאפשר

להתמודד איתו עד שבא שריר. ישבו החכמים חיים קורפו ואוריאל לין והחליטו על

אותה חקיקה, שבאה לומר מתי בן אדם יכול לפרוש מסיעתו ומתי לא. אם שליש מהמפלגה

חושב שיש הצדקה לכך שאותה קבוצה תוכל לצאת, אז זה עולה בקנה אחד עם הדמוקרטיה.

משה שחל הסדיר את העניין בחוק המפלגות. לקחתי את חוק שמואל טמיר, ושנינו

התיישרנו על נוסחה אחת. שתי המפלגות הגדולות באו ואמרו שהן רוצות לעגן את

המוסר המפלגתי, את מוסר הבחירות באיזה שהוא חוק על-מנת שיקבל גושפנקא של

המדינה.

אצלי הופיע סעיף שאמר, שכל מפלגה שיש בה 75 אלף חברים ומעלה מחוייבת

לפריימריז. כאשר רענן כהן ואני חשבנו על העניין, הנושא שהעיק עלינו זה העניין

המוניציפלי. בכך שהמתמודד מתמודד בתוך המפלגה ולאחר מכן לא מקבל ממנה את אותו

סיוע, הוא הופך להיות נושא ברשימה עצמאית. בדרך כלל מפלגת העבודה או הליכוד

הפסידו מקומות בטוחים ברשויות הערים רק בגלל שהקולות שלהן התפצלו בין השאר

בגלל רצון של נקמנות של אותו אדם שהפסיד בפריימריז.



אנחנו צריכים למצוא גם התגוננות. זאת לא פיסגת הדמוקרטיה, אבל פה

בדמוקרטיה יש איזונים, בלמים והבנות על-מנת שנוכל לקבוע את חוקי המשחק. אם

אנחנו לא נקבע את חוקי המשחק, אנחנו נמצא במצב שבו ההפקרות תשתולל. חשבנו

בהמשך לחוק המפלגות אם צריך לשנות את הגדרתו של סעיף 28.

החוק הזה בא להגן על תקנון המפלגה והוא לא פוגע בשום צדק, משום שתקנון

המפלגה גם קובע שהריבון של המפלגה קובע את תקנותיו. בא החוק ומאשר את תקנון

המפלגה.

משה שחל;

יונה קסה בזמנו תמך בנבון מול בן גוריון. בלתי אפשרי היה להשאר בסיעה

והוא עזב את מפלגתו. ועדת הכנסת הכירה ביונה קסה כסיעה. זה דבר ללא תקדים. היא

אמרה שאין ספק שהפרישה שלו היתה על רקע אידיאולוגי. הבעיה שאתה בא לדבר עליה

מצויה ברשויות המקומיות.

היו"ר שאול יהלום;

האם הדרך השלישית זאת אידיאולוגיה?

משה שחל;

כן.

היו"ר שאול יהלום;

מפלגת העבודה והדרך השלישית היו ביחד בשילטון בקדנציה הקודמת. כבר שנה

לפני הבחירות לדרך השלישית היתה רשימת המועמדים. נניח ובא פרס וחותמים הסכם על

נסיגה מהגולן, מגיע קהלני פורש, ויוצרים את רשימת הדרך השלישית. אתה על ידי

החוק הזה, מאחר והם עושים את זה לאחר הבחירות, לא יכול לעשות שום דבר.

משה שחל;

דיברתי על רשויות מקומיות. אנחנו עוסקים בחומר שאין בו את המצב

האופטימלי. אני הבאתי את הדוגמה של הרשויות המקומיות. ברשויות המקומיות אין את

הבעיה של אידיאולוגיה. מה זה חשוב רמת הגולן, מה שחשוב הוא מי ראש העיר

שיבחר. אם יש ראש עיר טוב הוא יכול להיות גם במפלגה הזאת וגם במפלגה האחרת.

התפישה המפלגתית הלכה והתנפצה ברשויות המקומיות כי המשחק לא נתקבל. הלכו

על פריימריז פתוחים בכמה מקומות. אמרו שאם אתה לא רוצה לקבל את ההכרעה של

המוסד המפלגתי המצומצם, נלך החוצה לכלל הציבור.

הדוגמה של חיים רמון היא דוגמה קלאסית. עמיר פרץ מתמודד, הוא מפסיד, ולפי

החוק הוא לא יכול להתמודד. יבוא אחר במקומו ויתמודד ואז הגעת לאותה תוצאה. אם

באמת אין מידת ריסון פנימית, שום חוק לא יועיל. מהו הפתרון? אני חושב שמה

שחיים רמון עשה זה לא מהפך חיובי, אלא זאת טרגדיה.

אי אפשר לטעון שהעניין היה נקי לגביו. היתה לו תפיסה והיה גם רקע אישי.

זה לא היה מנותק לגמרי מהדברים. המרכיב תמיד יהיה מרכיב לא חד ערכי. יש גם

אידיאולוגיה ויש גם בעיה אישית פרסונלית.

מי שצריך לתת את גזר הדין זה הבוחר, והוא ישפוט. אם מישהו עשה מעשה לא

נכון, לא אתי, לא מוסרי ולא מקובל, אז הציבור ישפוט. באים חברים ואומרים שעד



שהציבור מתעורר ועד שהוא שופט לוקח זמן.

יכול לקרות מקרה שבחרת מועמד לראשות ממשלה, ואתה נמצא בתנועה פוליטית ויש

נושא ששמו ארץ ישראל שהוא נושא אידיאולוגי ממדרגה ראשונה, כאן יבואו ויגידו

שאסור לרובי ריבלין להתמודד. הוא יטען שעולמו השתנה כי למען זה הוא פעל וזה מה

שמעניין אותו.

התלבטנו גם לגבי השליש. הלכנו על קנה מידה כמותי. מה שהיה עם שגב היה

אידיאולוגי? היה להם שליש. אומנם שליש מגוחך מבחינת ההרכב, אבל בכל זאת שליש.

מטעמים אישיים לחלוטין היא החליטה שהיא הולכת נגד ההנהגה הקיימת ומצטרפת

לשלושה. לדעתי יש מקום לקחת את חוק המפלגות. עניין הרישום חכפול בהצבעה וכל

היתר אלה בעיות שכתבנו אותן בחוק.

יש להבחין בין מי שעומד בראש המערכת לבין מי שחבר בה. אני חותר קודם כל

לעניין המוניציפאלי. אתה לא יכול להגיד שאתה רץ בראש רשימה שלא נבחרת ואחרי

כמה זמן אתה מקים לך רשימה אחרת. במידת הסמיכות בין הבחירה המוקדמת לבין

האירוע של הבחירות החיצוניות, הייתי מוסיף "ובלבד שהבחירות המוקדמות לא היו

יותר מאשר שישה חודשים".

גם אם יש משבר המשבר הזה לא עולה בין רגע. עם שני הריסונים האלה הייתי בא

ואומר שאי אפשר לעשות צחוק מכל המערכת. אני שם דגש יותר על העניין האישי.
סיגל קוגוט
אנחנו חושבים שיש פה הגבלה מוגזמת על הזכות להבחר. זה מצריך תיקון בחוק

יסוד הכנסת. המגמה של הדמוקרטיה כפי שהיא משתקפת במגמות חקיקה וגם בפסיקה של

בית המשפט העליון היא לאפשר לכמה שיותר זכות לבחור ולהבחר וכמה שפחות להגביל

אותה, ואם להגביל אותה אז רק בחוק יסוד.

מבחינת כל הנורמות כפי שנקבעו בפסיקה, שזה לא רק הזכות לבחור ולהבחר אלא

הזכות להבחר, הפגיעה פוגעת גם בזכות לבחור. כאשר אדם מעוניין לבחור באדם

ומונעים ממנו זה פוגע גם בשיוויון וגם בחופש הביטוי.

צריך לשקול האם ההגבלה הזאת היא מסוג ההגבלות המתאימות כאשר מדובר

בזכויות כאלה. צריך לשקול את ההרמוניה החקיקתית עם ההגבלות האחרות שבחוק יסוד

הכנסת, ולראות איזה הגבלות ראה המחוקק הישראלי שמחייבות למנוע אדם מלהתמודד.

אפשר לראות באמת הגבלות מינימאליות.

אנחנו עכשיו שוקדים על תיקון חוק יסוד הכנסת בנוגע לעבר פלילי. היום רק

אדם שעבר עבירה בטחונית מאוד מסויימת ונדון עליה לחמש שנים לא רץ. היום עבריין

רגיל יכול לרוץ לכנסת. צריכים לקחת הכל בפרופורציות.

טוהר המינהל הציבורי הוא למנוע מרב ראשי מלהתמודד בכנסת. זה ערך חשוב

מאוד כדי למנוע את השחיתות בשירות הציבורי. גם אז בית המשפט פירש את זה

בצימצום עצום בפסק הדין של נאווה ערד.

רובי ריבלין;

האם את לא רואה הבדל בין מצב שבו אני מגביל אדם מלהתמודד, לבין מצב שבו

אני מודיע לאדם ראה אתה יכול להתמודד לפי חוקי המדינה בכל בחירה ובכל בחירות

שלא תהיינה, אבל אם בחרת לבקש ולהיות במפלגה שבה יש בחירות מקדימות ראה

הוזהרת? חוק זה בא להגביל אותך על פי רצונך. ברגע שאתה בוחר ללכת בהליך

דמוקרטי, תוך כדי שימוש בהליכים של מפלגה אחרת על-מנת לקבל את חסותה, אל תחשוב



שאנחנו נתן לך לעשית שימוש לרעה בהליכי דמוקרטיה, לאמור, אלך עם המפלגה הגדולה

על-מנת לנסות ולקבל את חסותה, לא אצליח אז אמשיך ואלך בעצמי.

היו"ר שאול יהלום;

אדם לפני שהוא מצטרף למפלגה חותם על התקנון שלה. נניח שהתקנון של מפלגת

המפד"ל אומר לשמור מצוות. תארי לך שבתקנון כתוב שאני מצטרף למפד"ל ושאני

מתחייב שאם אני אתמודד בבחירות למפד"ל תוך חצי שנה, אני לא אתמודד במפלגה

אחרת. אני לא בטוח שרשם חמפלגות יוכל לפסול את זה.
משה שחל
בבחירות המוניציפליות הקודמות מפלגת העבודה החתימה את המתמודדים, שאם הוא

מתמודד הוא מתחייב שהוא לא יתמודד מחוץ למערכת. דבר זה לא עזר.
היו"ר שאול יהלום
זה לא עזר אבל זה לא נפסל. כל אדם ידע שכאשר הוא נכנס למערכה הוא מקבל על

עצמו מגבלות מסויימות.
סיגל קוגוט
אנחנו עדיין חושבים שזאת הגבלה מוגזמת. סעיף 6(א) בחוק יסוד הכנסת מונע

ממנו לרוץ במפלגה של סיעח אחרת, אבל זה לא מונע ממנו להקים סיעה. זה הבדל עצום

בין מצב שהבוחר נתן את קולו כדי לעצב את הכנסת, ואחר כך אנשים הולכים ועושים

מה שהם רוצים.
רובי ריבלין
זה מונע ממנו להקים סיעה, אבל זה לא מונע ממנו לרוץ ברשימה אחרת בבחירות

הבאות. להקים סיעה הוא יוכל להקים רק עם שליש מול שליש.

סיגל קוגוט;

זה לא מונע את זכות הבחירות הבאות בסיעה עצמאית. זה אחרי שהוא שינה את

דעתו אחרי הבחירה.

היו"ר שאול יהלום;

אתה אומר עוד לפני הבחירות אני לא נותן לו להקים מפלגה חדשה.
רובי ריבלין
בוודאי. פה המגבלה באה ואומרת לו, ראה הוזהרת אם אתה הולך ועוזב את

מפלגתך מטעמים מניפולטיביים. אם אתה הולך לדרך שלישית, אתה במסגרת הזאת אלא אם

כן שליש פרשו, ואז תעמוד לדין הבוחר. פה אני עומד בדין הבוחר בתוך מפלגתי,

ומרצון אני מגביל את עצמי.
היו"ר שאול יהלום
בסעיף 6(א) זה שתי מערכות בחירות. הוא נותן חצי עונש. במערכה אי לפני

ארבע שנים, ובמערכה בי בעוד ארבע שנים. החוק עוסק בתהליך של אותה מערכת

בחירות.
סיגל קוגוט
עדיין אני משווה את המצב שמישהו עבר ממקום למקום אחרי בחירות למצב של

לפני בחירות. ברור שהחוק הזה נועד להגן על המפלגות, השאלה היא אם הוא לא מגביל

י ותר מידי את הזכות?
רובי ריבלין
הוא נועד להגן על הדמוקרטיה, אחרת את באה ומייתרת את כל חוק המפלגות.

סיגל קוגוט;

ההגנה על הדמוקרטיה זה שהבוחר יראה את כל האנשים וישפוט את אופיים. השיטה

הזאת אומרת שהחוקה קובעת מינימום של הגבלות לאנשים שרוצים להבחר.

בא חבר הכנסת בוים לפני שבועיים והציע שמי שיש לו בעיות כלכליות קשות לא

יוכל לרוץ. הוא השתכנע במהלך הדיון שיש דברים שהבוחר צריך לשקול אותם ולא

אנחנו.

הנושא הזה זאת הגבלה מוגזמת על הזכות להבחר, כי בכל מקרה אם רוצים לעשות

את זה אז זה צריך להיות בחוק יסוד הכנסת. מדובר פה על הגבלה של זכות בחוק

יסוד.
רובי ריבלין
אני מסכים שצריך לעשות את זה כחוק יסוד.

זאב בונה;

אני מציע לשייך את כל הסוגייה לאותו מקום בחוק המפלגות, שדן במעמד אישי

של מועמדים. זה מופיע בפרק ב' בחוק. יש להעביר את כל הנושא מסעיף 17א לחלק

מסעיף 28ב לחוק, ולקבוע את זה כסעיף קטן ד של סעיף 28ב לחוק.

כאן מוזכר האיסור על התמודדות. אני חושב שמטרת המציעים היתה קצת יותר

רחוקה מאשר להתמודד גריידא, כי יקום אדם ויאמר אני לא התמודדתי אלא נבחרתי.

הכוונה היתה במקום לא אתמודד, לא יהיה מועמד לתפקיד בבחירות מקדימות. אני לא

יודע מה זה להתמודד. צריך שיהיה כתוב לא יהיה מועמד לתפקיד בבחירות שערכה

מפלגה פלונית אלא מטעם אותה מפלגה.

היו"ר שאול יהלום;

לא רק שהוא מועמד אלא שהוא השתתף בבחירות. נניח והוא הגיש את עצמו כמועמד

לתפקיד חבר כנסת ויום לפני הבחירות הוא הוריד את מועמדותו, אז אין בעיה. השאלה

היא מה הגדרה של מועמד. האם מועמד זה עצם העניין של הגשת מועמדות או שהוא

השתתף? כאן צריך להדגיש את העניין שהוא השתתף.

איילת פישמן;

הבעיה שלנו היא יותר טכנית. השאלה היא איך אנחנו מבצעים את ההגבלה הזאת

בפועל. אני כמשרד הפנים, שמבצע בהירות לרשויות מקומיות, צריכה שתהיה לי איזה

שהיא דרך לדעת מי היו המתמודדים במפלגה פלונית והאם אני חוסמת אותם או לא.



רובי ריבלין;

חובת ההוכחה עלינו.
איילת פישמן
אני הייתי מבקשת שיקבע מנגנון מאוד מסודר לעניין הזה. מי שבפועל מנהל

בחירות בכל ישוב זה גוף שנקרא פקיד בחירות. זה אדם של משרד הפנים שמנהל את

הבחירות בישוב. הוא מקבל את רשימת המועמדים והוא מאשר אותן.
היו"ר שאול יהלום
נניח ויש לך רשימת מועמדים בפתח תקווה איך את יודעת ששאר הדברים

מקויימים? נניח שאין לי עבירה של קלון, איך את יודעת את זה?

איילת פישמן;

יש דברים שאנחנו בודקים באופן יזום ויש דברים שלא. אפשרות ראשונה היא

שפקיד הבחירות שמנהל את הבחירות יצטרך באופן יזום לפנות לרשם המפלגות או לאיזה

גוף שאנחנו נקבע, ולבקש ממנו רשימה מוסמכת של כל האנשים שהתמודדו.

היו"ר שאול יהלום;

איזה דברים את לא בודקת?

איילת פישמן;

יש הגבלה של אדם שהוא פושט רגל, אדם שהוא פסול דין, ואדם שהורשע בעבירה

שיש עימה קלון. זה דבר שאין לי שום אפשרות טכנית לבדוק אותו באופן יזום,

ובמיוחד בזמן המאוד קצר העומד לרשותי. אם מישהו שולח אלי מכתב אז אני בודקת.

היו"ר שאול יהלום;

מה האסון הגדול אם זה יכנס לקטגוריות של פשיטת רגל, דהיינו; כמו שאת לא

בודקת פשיטת רגל באופן יזום אז זה לא יבדק ולא יהיה מנגנון אצל רשם המפלגות,

אבל אם יהיה מישהו שיסב את תשומת ליבך ויגיד לך שהוא זה וזה. מה האסון אם זה

יהיה בקטגוריה הזאת?

איילת פישמן;

אני לא יודעת אם זה אסון, אבל אני הייתי מעדיפה שיהיה לי איזה שהוא גוף

מוסמך שאני כפקיד בחירות בעירייה אדע לפנות אליו.

יש כיום מנגנון שאומר, שרשם המפלגות יודיע לוועדת הבחירות המרכזית מי הם

באי הכוח של כל מפלגה, כי הם כיום היחידים שזכאים להגיש רשימה לכנסת. כאשר

פקיד בחירות מקבל מכתב מחבר כנסת פלוני או מאיש ממפלגה פלונית, שטוען אנחנו

עשינו פריימריז, ופלוני נבחר והיום הוא מתמודד ברשימה אחרת, פקיד הבחירות צריך

לדעת לפחות מי האדם המוסמך לייצג את אותה סיעה, ואך ורק הצהרתו של אותו לקוח

תהווה ראייה לעניין הזה של המועמדות. שלא תהיה מחלוקת בעניין הזה.

במיוחד ברשויות המקומיות יש את העניין של זהות הרשימה. הרבה פעמים קורה

שכמה מפלגות בכנסת רצות יחד ברשות מקומית, אם זה ש"ס בי, ג', או ליכוד עבודה,

או שיש סיעה שהיא עבודה או ליכוד והיא רצה טכנית בשם אחר. צריכה להיות איזה

שהיא דרך להסיר את המסך ולראות מה עומד מאחורי השם הטכני של המפלגה.



היו"ר שאול יהלום;

יכול להווצר מצב ש-3 מפלגות אחרי ההתמודדות מחליטות לעשות מעשה. זה דבר

לגיטימי. נניח שקם חבר הכנסת אברהם פורז ואומר שאם שינוי הולכת ומתאחדת למר"צ

הוא לא מוכן להיות בה והוא בוחר להיות עצמאי. תאר לך שמחר מתמודדות 3 מפלגות

ביחד ועושות מערך, ואז בא אדם שכל האידיאולוגיה שלו היתה להכניס רפורמים

למועצות דתיות לר"צ, וברגע שר"צ הולכת עם מפלגת העבודה הוא רוצה להתמודד

בנפרד. אתה אומר לו שהוא לא יכול להתמודד בנפרד והוא לא יכול ליצור את ר"צ

העצמאית.
משה שחל
התשובה קיימת גם בנוסח הזה. האיסור הוא שהוא לא יוכל להיות מועמד של

מפלגתו. אם מפלגתו הולכת ומקימה רשימה משותפת עם ש"ס, הליכוד והעבודה, אז זה

לא אותו איסור, מפני שזאת לא מפלגתו. הוא יכול לבוא ולהגיד רבותי אני התמודדתי

על רשות עיר מטעם מפלגתי ואין לי בעיה.

העניין של איסור על פושט רגל להיות מועמד לרשות מקומית, זאת הצעת חוק

פרטית שלי שהתקבלה בכנסת. היא התקבלה בגלל זה שהיה אז ראש עיריית קיריית גת

מהעבודה ונגדו התמודד אחד שהוא פושט רגל. ברשות מקומית יש גם איסור של אדם לא

שפוי מלהיות מועמד. איסור כזה לא קיים בכנסת וגם לא על ראש הממשלה.

איך באים להוכיח אם אדם שפוי בדעתו או לא שפוי בדעתו. הרי לא בא כל אחד

ואומר שיש לו תעודת שפיות. אני גם לא מציע שתגבילי את זה.
איילת פישמן
אני מעוניינת לקבל מהרשם רשימה של הלקוחות במפלגה.

רענן כהן;

אני מציע שהצעת החוק הזאת תעבור כפי שהיא בקריאה ראשונה עם התיקונים. יש

תיקונים שהם הבסיס של הדברים. אנחנו בעד שישה חודשים, ראש המועמד, ואנחנו

מדברים על התמודדות כאשר הוא מתמודד בפועל. אם יש הערה אז אותו מייפה כוח של

אותה סיעה יודיע למשרד הפנים או לפקיד הבחירות את אותן הערות שיהיו.

תמר אדרי;

בחוק הבחירות לכנסת, בתיקון שעשו בכנסת הקודמת, היו מגישים את רשימת

המועמדים ללקוח המפלגה. רק שיגידו בחוק מי זה, והאם זה לקוח המפלגה או לקוח

הסיעה.

שלמה שוהם;

אנחנו אומרים שאנחנו רוצים איזה שהיא הגדרת מחוייבות. ברגע שאדם בא

למפלגה מסויימת, אנחנו רוצים לשמור על המחוייבות הזאת. השאלה היא באיזונים,

באיזה רמה יש פגיעה בחופש להבחר ובלגיטימציה של אדם לשנות את דיעותיו מנימוקים

כלשהם.

אם נלך בצורה שחבר הכנסת משה שחל מציע, אני לא רואה הגבלה שיש לה בעיה

חוקתית. כמובן שיש כאן הגבלה משמעותית, אם אדם היה מועמד לרשות רשימה לבחירות

מקדימות שערכה מפלגה פלונית.



היו"ר שאול יהלום;

משרד המשפטים טוען שצריך שיהיה תיקון לחוק יסוד. אני לא מקבל שחוק יעבור

בקריאה טרומית כחוק רגיל, ובוועדה הוא יהפוך לחוק יסוד. צריך להתחיל את התהליך

של חוק יסוד מתחילתו, לכן אני מבקש שאם חוות דעתך אומרת שבאמת צודק משרד

המשפטים ומדובר בחוק יסוד, אין לנו ברירה ולהגיד למציעים תגישו מהתחלה את

התהליך כחוק יסוד. והיה ובחוות דעתך לא מדובר בחוק יסוד ואפשר להמשיך בהליך

החקיקה, אנחנו מכניסים כמה שינויים ומאשרים אותו לקריאה ראשונה.
השינויים הם כדלקמן
שישה חודשים, ראש הרשימה, שיתמודד בפועל במבנה

שמיועד להתמודדות. אם מהר המפד"ל עושה חזית דתית ובגלל זה אני מחליט לפרוש זה

לא שייך.

משה שהל;

זה כתוב בפרשנות ולכן לא צריך את זה.

היו"ר שאול יהלום;

אנחנו מאשרים את התיקונים האלה ואת ההגבלה שזה לא חוק יסוד. לפי חוות

דעתך אנחנו מאשרים את החוק לקריאה ראשונה, ולאחר מכן אנחנו נמשיך בשיפורים

הרצויים בדיון בקריאה הראשונה.

הצבעה

בעד - 5

נגד - 0

החוק אושר לקריאה ראשונה

משה שחל;

על פי תקנון- הכנסת אפשר- יהיה להוסיף גם דברים אחרים. מפלגה שיש לה 75 אלף

חברים ושהבחירות לכנסת יהיו רק על ידי בחירות מקדימות. למה לא להוסיף את הסעיף

הזה בחוק ולהעביר אותו בקריאה ראשונה.

איילת פישמן;

האם לא רצוי להכניס לחוק הזה איזה שהוא תיקון עקיף לחוק הבחירה הישירה

ברשויות המקומיות, שלפחות תעשה איזה שהיא הפנייה לחוק הזה, זאת אומרת שבחוק

הבחירה הישירה יאמר במפורש שאדם לא יכול להיות מועמד אלא אם כך וכך.
היו"ר שאול יהלום
זה יבדק על ידי מר שוהם.

תודה רבה הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00

קוד המקור של הנתונים