ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 29/10/1997

תקנות בתי משפט (אגרות), התשנ"ז-1996; תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) (תיקון), התשנ"ז-1996; תקנות שיפונו בתביעות קטנות (סדרי דין) (תיקון), התשנ"ז-1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 109

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי, כ"ח בתשרי התשנ"ח (29 באוקטובר 1997), שעה 9:00
נכחו: חברי הוועדה
שאול יהלום - היו"ר

יונה יהב

דוד צוקר

משה שחל
מוזמנים
ד"ר פרץ סגל - משרד המשפטים

עו"ד רמי רובין - הנהלח בתי המשפט

עו"ד יגאל שפירא - לשכת עורכי הדין
מנהלת הוועדה
דורית ואג
יועץ משפטי
שלמה שהם
קצרנית
אסחר מימון
סדר היום
א. תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) (תיקון), התשנ''ז-1996

ב. חקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) (תיקון), התשנ'ז-1996

ג. תקנות בתי משפט (אגרות), התשנ"ז-996ו



א. תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) (תיקון), התשנ"ז-1996

היו"ר שאול יהלום.

רבותיי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו נעסוק בנושאים
הבאימ
תקנות בתי משפט (אגרות); תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) (תיקון);

תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) (תיקון).

בזמנו ערכנו דיון ראשון בעניין הוה והיתה מחלוקת בין משרד המשפטים והנהלת בתי

המשפט ללשכת עורכי הדין, ולכן עצרנו את הדיון וביקשנו שתהיה הידברות.
דוד צוקר
תזביר לנו על מה היתה המחלוקת, כי לא הייתי.
רמי רובין
המחלוקת היתה על אגרת פרוטוקול של 10 שקלים ובתיקי הוצאה לפועל.
היו"ר שאול יהלום
אני מציע שרמי רובין יפתח ויסביר ביתר פירוט על מה היתה המחלוקת, והאם תוקן

משהו בעקבותיה.
רמי רובין
בישיבה הקודמת כפי שאמר היושב ראש הספקנו לדון רק בנושא של תקנות ההוצאה

לפועל (אגרות, שכר והוצאות), הוצע שם אגרת פרוטוקול בסך 10 שקלים שתשולם על כל

פתיחת תיק של הוצאה לפועל. בדיון הקודם היה ויכוח עם לשכת עורכי הדין בנושא הזה.

יותר מאשר ויכות זאת היתה אי הבנה - - -
דוד צוקר
על מה היה הוויכוח?
רמי רובין
האם ראוי לשלם אגרה או לא.
יגאל שפירא
הוויכוח היה אם הכסף הזה הולך לאוצר או הולך לאחזקת בתי המשפט. אמרנו, שאנחנו

מוכנים להשתתף במאמץ כדי לשפר את השירותים בבתי המשפט ולהעלות את רמתם, אבל

אנחנו לא מוכנים שייווצר מצב שאנתנו משלמים אגרה שהולכת למשרד האוצר, וזה מס הכנסה

נוסף. בעקבות הדיון שהיה יכאן הראו לנו מספרים ומסמכים שלפיהם הכסף הזה באמת הולך

למטרה שלשמה הוא מיועד.
היויר שאול יהלום
חבר הכנסת שחל, האם אתה מסכים לתקנה זאת?
משה שחל
כן
היויר שאול יהלום
חבר הכנסת צוקר, האם אתה מסכים?
דוד צוקר
אני תומך בזה.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו מאשרים את תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) (תיקון),

התשנ"ח-1997.

תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) (תיקון),התשנ"ח-1997 - אושרו

ב. תקנות שיפונו בתביעות קטנות (סדרי דין) (תיקון). התשנ"ז-1996
רמי רובין
התקנה השנייה: תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) (תיקון), התשנ'ז-996ו,

בתקנה הזאת עדיין לא הספקנו לדון. זאת פעם ראשונה שאנחנו דנים בה.

בבית המשפט לתביעות קטנות יש כיום בעיה עם האגרות, האגרות פשוט נמוכות מדי,

וכל אדם מגיש תביעות לבית המשפט לתביעות קטנות, גם אם התביעות האלה מוגשות ללא כל

מחשבה שנייה.

אני אתן דוגמה אחת, שסיפרה לי עליה שופטת. היה ויכוח עם אדם שנתן שייק והשייק

חזר, האדם ראה שהשייק חזר ושילם. האדון (התובע) שילם את העמלה של 8 שקלים של

ההחזר של הבנק, ובעל השייק אמר: את זה אני לא אשלם לך. ועל זה הלכו לבית משפט

לתביעות קטנות. מצד אחד האיש צודק, כי לא החזירו לו. מצד שני, בכל זאת צריך איכשהו

את הדברים האלה לפתור מחוץ לבית המשפט.
כאן מוצעים כמה דברים
דבר ראשון הוא עדבון האגרות בצורה סדירה לפי המדד, דבר

שלא היה עד היום. האגרות הרגילות של בתי המשפט צמודות למדד בשיטה מסויימת, אתת

לחצי שנה. מוצע כאן, את האגרות של בית המשפט לתביעות קטנות להצמיד למדד ובלבד

שבחצי שנה עליית המדד תהיה לפחות 5%. זאת ההצעה הראשונה.

דבר נוסף, שאגרת המינימום תעמוד על 50 שקלים ולא על 15 שקלים כמו היום.

ההצעה השלישית היא, להשוות את שיעור האגרה לשיעור הנהוג לגבי תביעות רגילות

והוא 2.5%, כאשר מדובר היום, לפי הסמכות הנוכחית של בית המשפט, במקסימום של 200

שקלים.

היום בית משפט לתביעות קטנות מוסמך לדון בתביעות כספיות של עד 8,000 שקל,

האגרה המקסימלית שאדם יצטרך לשלם היא מינימום 50 שקלים ומקסימום 200 שקלים.
היו"ר שאול יהלום
כלומר 2.5 אחוז מ-8,000.

כמה היה עד היום?
רמי רובין
עד היום זה היה 0.5%.
דוד צוקר
יש פה בכל אופן עלייה -של -%.500.
רמי רוביו
במספרים הקטנים האלה כל שקל שאתה מוסיף זה אחוזים. אני מסתכל על זה מכיוון

אחר, שבו אני שואל כמה אדם צריך לשלם בשביל השירות? 200 שקלים זה סביר בהחלט.
היויר שאול יהלוס
כל הרעיון של בית המשפט לתביעות קטנות בא, מצד אחד באמת להוריד קצת את העומס

מבתי המשפט הרגילים. מצד שני, שמירה על האדם קשה היום, שלא יכול לקחת עורך דין,

ופתאום יש לו איזה בעיה, אפילו עם שייק. הסיפור של רמי רובין אולי מוגזם, אבל יכול

להיות שיש לו בעיה במכולת. באה מדינת ישראל ואומרת, בצדק, דין פרוטה כדין מאה. והיא



גם באה ומקלה עליו, לכן היא אומרת לו: כאשר אתה בא לתבוע את ה-200, 500, 400 שקלימ,

אנחנו נותנים לו את השירות הזה. אם כבר בא בלי עורך דין וטרת, והשקיע בעניין הזה. אתה

אומר: אני אדרוש ממנו קודם כל אגרה של 50 שקלים.
דוד צוקר
זה באמת הרבה.
היו"ר שאול יהלום
אני תושב שזה נגד כל מהות העניין. למעשה אתה אומר: נסגור את הדלת בפני עניים,

והם בכלל לא יגשו לעניין הזה. אז מה יהיה כל הרעיון של בית המשפט לתביעות קטנות?

אני מבין שיש עומס, ואני מבין את הנהלת בתי המשפט, אבל אני לא תושב שזאת היתה

המטרה.
דוד צוקר
אני מציע 1.5%.
משה שתל
אני רוצה לדבר על מטרת העניין. פעם שאלו על ציטוט ממתזה של שקספיר, אז אמר
מישהו
שמע, שקספיר פה. החוק לתביעות קטנות חיה חוק שאני יזמתי, ונוזהת קצב הוציאה

לי את הנשמה, היא היתה אז באגודת הצרכן. דנו האם יהיה ייצוג משפטי, עורכי דין או לא

עורכי דין. לשכת עורכי הדין עשתה מזה עניין עקרוני.

מה היתה המטרה? - כאן צריך לדעת, ככלל, אדוני היושב ראש, אולי למען ההשכלה,

בית משפט שלום ביסוד שלו, מבחינת משמעותו מאז ימי המנדט הבריטי, כוונתו היתה לעשות

שלום בין הצדדים, הוא לא היה בית משפט מכופתר. הכוונה היתה שיישב לו שופט בקרב עמו,

יזמין את הצדדים, תחת כיפת השמיים, וינסה לעשות שלום בין השכנים. היום זה הפך להיות

מוסד נוקשה עם כל הבעיות הנילוות.

חוק בית משפט לתביעות קטנות, כוונתו היתה לא לפעול לפי פרוצדורה. אנשים באימ

כאשר יש להם סכסוך קטן על איזה שהוא עניין, ובית המשפט יגמור את הבעיה ביניהם.
אמרנו גם במפורש
הוא לא יפעל לפי סדרי הדין. אמרנו: לא יהיו עורכי דין כדי שלא יסרבלו

את העניין.

להכנים את בית המשפט לתביעות קטנות למסלול דומה לבית משפט רגיל, בזה אנחנו

עושים בירוקרטיה נוספת, ואני נגד. הבעיה איננה 100 שקלים או 50 שקלים, אתם הייתם
צריכים להגיד
תודה, כיוון שזה מוריד מהעומם על בתי המשפט, שאנשים יישבו שם ויגמרו

את הפרשה. למה לקחת מהם כסף? - אין שום הגיון בכך.

בית המשפט הזה דואג, לצד החברתי המסכן, לבית המשפט הזה מגיעים בדיוק המקרים

הקלאסיים, אנשים מגמגמים בשפה שלהם, זה היופי של בית המשפט הזה. זה שירות של

המדינה, תן את זה חינם, הוא משלם מס הכנסה. אני לא הייתי מטיל אפילו אגודה. והייתי

פונה לאנשים שיפנו לשם במקום להפוך זבוב לפיל. בשביל מה?
היו"ר שאול יהלום
מה האגרה לבית המשפט הגבוה לצדק?
פרץ מגל
311 שקלים.
דוד צוקר
ההגיון שלבם לא צודק, אני לא רוצה לחזור עליו. יש רק הגיון אחד באיזו שהיא אגדה,

וזה כמחסום נגד קנטרנות, ויש גם עניין כזה.
משה שחל
אז תהיה קנטרנות.
דוד צוקר
ובעיקר משום שההוצאות נשארות בעצם בקופת המערכת הזאה. אמת?
רמי רוביו
לא.

רק אגרות הפרוטוקול מגיעות למערכת.
דוד צוקר
אז נגד קנטרנות אפשר לקבוע 1% , אבל אני לא אצא למלחמת עולם. אפשר לקבוע 1%

ולגמור את העניין.
שלמה שהם
אני מתנצל מראש שאני אהיה קצת סנטימנטלי, אבל אני חייב לומר לכם שאהבתי מאוד

את התביעות הקטנות. ואני תושב שזה כלי עצום לשפוט תחת התומר ולעשות שלום בין אדם

לחברו.

אני סבור שזאת אחת ההצלחות הגדולות ביותר של מערכת המשפט - בית משפט לתביעות

קטנות. זאת באמת ירידה אל העם, של פתרון בעיות אמיתיות בזמן קצר, בצורה פשוטה. נכון

שזה מאוד מפריע למערכת, נכון שהיה פנסיונר אחד, אני מראה זאת כדוגמה, שהיה כל בוקר
קם ושואל את עצמו
מה אעשה היום? אז הוא חיפש. מצד שני, השופטים רואים בזה פתיתות

כבוד, ויש גם הצפה גדולה מאוד של תיקים. חלק מהעניין של העלאת האגרה זה להפחית את

התיקים.
היו"ר שאול יהלום
כמה תיקים של תביעות קטנות יש במערכת בשנה?
רמי רובין
אין לי נתון.
דוד צוקר
20%-15% מהכמות של התביעות.
שלמה שהם
כשהחוק היה חדש שידרו גם תכניות בטלויזיה, אז בכלל היתה הצפה, ביום שלישי היו

משדרים בטלויזיה תביעות קטנות, וביום דביעי החבר'ה היו מגיעים. בכל אופן, בעיניי זה

תשוב, בעיניי זה שיעור טוב מאוד לשופטים. שופט שעובד בתביעות קטנות לומד משהו על

העמ, על צורח השיפוט, על חובמת החיים הפשוטה, משהו שהוא לא ילמד בשום תיק מסובך

גם בבית המשפט העליון.
שלמה שהם
50 שקלים אני מוכן לקבל, אז אתה מוריד את הסף התחתון, שבאמת לא יציקו בדברים

לא רציניים. להעלות את זה מ 0.5% ל-1% , אני לא מקבל. לאדם קשה יום שקנה בגד, והבגד

שהוא קיבל היה לקוי, ואחרי הכביסה הראשונה הבגד התקלקל, אני רוצה לתת מקום.
דוד צוקר
אפשר לעשות רף של 50 שקלים מינימום ואולי 1% מקסימום.
שלמה שהם
50 שקלים מקסימום.
יגאל שפירא
אם קובעים 50 שקלים מינימום, מי שמגיש תביעה של 100 שקלים ישלם גם 50 שקלים,
דוד צוקי
רמי רובין, לא יאשרו כאן את מה שאתם רוצים.
היו"ר שאול יהלום
אם אנתנו נאפשר דרך פרוצה וכולם יבואו לא יחיה לשופטים זמן לשבת עם כולם,

והדיונים יתאחדו. יעבור כל-כר הרבה זמן עד שהצדק ייראה, שזה כבר לא יהיה צדק. אני

מכבד את כל מה שנאמר כאן, אבל בין האידיאל לבין היעילות צריך למצוא את האיזון.

כשאתה מדבר על בגד, אתה אומר למעשה שאני נכנסתי למנות וקניתי את החולצה

הזאת, ואני הולך לבית משפט לתביעות קטנות. אז אתה אומר: לשלם את 50 השקלים, אבל

אני אתבע ממנו אחר כך את ההוצאות.
שלמה שהם
את 50 השקלים יחזירו לו. זאת אומרת, זה יהיה הוצאות משפט.
דוד צוקר
זה חוזר אליך.
משה שחל
יש תביעות על 200 שקלים, על 500 שקלים.
דוד צוקר
בסטטיסטיקה שקיבלנו כאן זאת לא התביעה הנפוצה, להיפך. אם אתם זוכרים לפני

שנתיים" כשהיה דיון, עניין הרף מושך את כל העסק כלפי מעלה. כלומר, אנשים בוטים

להעלות תביעות יותר כלפי מעלה, התביעות של ה-100 שקלים, 200, 300, הן תביעות ממש

מעטות.
שלמה שהם
גם אם קוראים להן 8,000 אל תטעה, זו תביעה על 300 שקל, והוא מבקש עוד.
פרץ סגל
אני הסתכלתי באיזה מספרים אנחנו עוסקים. האגרה המקסימלית תהיה כאן 200 שקל.

כלומר, גם אם אדם תובע 8,600 ש"ח אז כל האגרה שהוא צריך לשלם היא 200 שקלים. וה-50

שקלים זה למעשה כל תביעה עד 2,000 שקל. משלמים את אגרת המינימום - 50 שקלים. אז

השאלה אם בכל זאת לא צריכה להיות איזה שהיא פרופורציה. לכן ב-2.5%, במספרים

המוחלטים אנחנו הולכים לפי אותו מדד: עד 2,000 שקל האגרה תהיה 50 שקלים; עד 4,000

שקלים האגרה תהיה 100 שקלים; עד 6,000 זה 150 ועד 8.000 זה 200.
היו"ר שאול יהלום
אני מציע הצעת פשרה. אנחנו עוזבים את המדד, אתם תבואו לכאן כמו שהיה עד היום.
דוד צוקר
מדד תאשר, זה אוטומטי.
שלמה שהם
אל תשכח שלאותו מסכן המשכורת לא מתעדכנת לפי המדד.
היו"ר שאול יהלום
אני מציע הצעה לעזוב את המדד כמו שהוא היום. באופן סמלי, דוד צוקד, זה מה שאתה

אומר, שהכנסת אומרת. אני קובעת. באשר הית עלייה שלה 20% - נעלה, במו עכשיו שאנחנו

מעלים. המגמה היתה שאת זה אפילו לא הצמדנו למדד כדי לתת באמת לאנשים קשי יום

לבוא.

אני מציע 1% ו-50 שקלים מינימום. זאת אומרת, על תביעה של 8,000 ישלם 80 שקל.

האם מתקבל? - התקבל פה אתד.

תקנות שיפוט בתביעות קטנות (טדרי די1) (תיקון), התשנ-ז-1996 - אושר

כפוף להחלטה על %\ ו-50 שקלים מינימום
דוד צוקר
משה שחל, את עניין המדד אחה לא מוכן לשנות?
משה שחל
לא.
היו"ר שאול יהלום
מאחר ומשרד המשפטים והנחלת בתי המשפט מסכימה להסכמת הוועדה, אז אנחנו

מאשרים את הצעתנו.
פרץ סגל
כל ההבדל בין תביעה של עד 2,000 שקל לתביעה עד 8,000 שקל היא 30 שקלים.

לכאורה יש כאן דיספרופורציה.

אז אם רוצים לעשות מחיר אחיד- - -
היו"ר שאול יהלום
מחיר אחיד זה נגד המטרידים. ה-50 שקלים זה דמי כניסה. היום המקסימום הוא 40

שקלים והוועדה הכפילה מ-40 שקלים ל-80 שקלים.
שלמה שהם
ממתי התחילה?
רמי רובין
מה-1 בינואר 998 1.

ג. תקנות בתי משפט (אגרות), התשנ"ז-1996
רמי רובין
תקנות בתי משפט (אגרות) (תיקון) זה פשוט לקט חיקונים, שהם פרי של שתי ועדות:

ועדת האגרות המשרדית של משרדי המשפטים וועדת האגרות הבינמשרדית שבה נכללים

הנציגים של משרדי ממשלה אתרים. אין קשר הגיוני הכרחי בין כל התיקונים, אלה פשוט

תיקונים שהתגלו במהלך הזמן. סעיף 4 איננו רלוונטי יותר כיוון שהוא בבר תוקן למעשה.
פרץ סגל
צריו להזכיר שהתקנות אלה המלצות משנת 1994 ולא תוקנו מאז.



רמי רובין.

תיקון נוסף מבחינת הסגנון הוא בסעיף 6 שיש תיקון לפרט ,2 וכתוב שם בסוגריימ:

(למעט עתירת ... אסיר או עציר) צריר למחוק את המילים האלה כיוון שברור שזה למעט,

כיוון שאחרי וה יש פרט מיוחד לעתירת אסיר או עציר. בסוגריים יישארו המילים: למעט

עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק.
היו"ר שאול יהלום
לא הבנתי את התיקונים כאן. שלמה שהם, אתה רוצה להבהיר?
שלמה שהם
נתחיל סעיף סעיף ונראה מה קורה. בסעיף 1 מדובד על פיצוי שאדם התחייב בו בהליך

פלילי, כשבהליך פלילי, בערעור, אדם פטור מאגרה. ולמרות הכל, כיוון שמדובר בפיצוי

שנתחייב בהליך פלילי, חושבת הממשלה שצריך לחייב אותו באגרה כאשר הוא מערער על

הפיצוי. דבר שסותר גם מבחינת התיאוריה וגם מבחינת הקונספט וגם לגופו של עניין.
דוד צוקר
היום אין אגרה על זה?
שלמה שהם
אני אסביר. חוק דיני העונשין מאפשר לשופט שדן בהליך פלילי, למשל על נזק שאדם

גרם לחברו - אני אתן לכם דוגמה, היה מקרה שעסקתי בו של גרימת מוות בהתרשלות של ילד

- מאפשר לשופט, במסגרת העונש, לקבוע שחלק מהעונש יהיה פיצוי לא כקנס.
פרץ סגל
לא. זה לא פיצוי במובן הפלילי, אלא חלק מהסעד האזרחי. כלומר, אפשר היה להגיש

תביעה אזרחית.
שלמה שהם
לפיצוי הזה יש שני אספקטים, קודם כל יש לו אספקט עונשי, כמו קנס, אבל לא קנס
שהולך למדינה, אלא אני אומר
אתה תשלם לו כסף. היתרון שלו, שלפעמים הוא גומר את

ההליך האזרחי, זה נכון, כי הוא מכסה את ההליך האזרחי. אבל יש מקרים רבים מאוד של

פיצוי, שהוא פיצוי שניתן במסגרת הזאת שהוא עונשי טהור, שהוא לא כשר להליך האזרחי.
היו"ר שאול יהלום
אדם נתן מכה ברכב לאדם, אז יבוא שופט - - -
שלמה שהם
אני אסביר. היה מקרה של גרימת מוות בהתרשלות. ילד מאשדוד טבע במים. הוגש נגד

העירייה כתב אישום על גרימת מוות בהתרשלות. אני פסקתי שהאמא של הילד הזה תקבל

פיצוי עונשי קודם כל, זה שמגיע לך אחר-כך גם פיצוי אזרחי זה סיפור אחר, אבל היא מקבלת

פיצוי עונשי בחלק מהאקט. שזה לא סתם שאני גוזד על העירייה סנקציה, אלא חוץ מהסנקציה

מבחינה חברתית נכון שהעירייה תשלם לאמא שאיבדה את הילד שלה.

נכון שבאספקט של הפיצוי העונשי יש אלמנט אזרחי, בי זה הולך לנפגע ולא למדינה,

אבל עדיין הנימוקים להטלת הפיצוי הם לא פעם נימוקים שיש בהם אלמנט לעונשין.
היו"ר שאול יהלום
תבוא העירייה, תערער ותגיד שהיא לא רוצה לשלם את הפיצוי הזה או שהאמא תבקש

פיצוי יותר גדול.
שלמה שהמ
במקרה הזה פסקתי פיצוי מקסימלי, אבל נניח.
היו"ר שאול יהלום
האמא תבקש פיצוי יותר גדול והיא תלך לבית משפט אתר, ואז אומרים לה. עד היום היו

פטורים מאגרות, אבל מכאן ואילך תהיה אגרה.
שלמה שהם
הערעור בהליך פלילי בכלל, בהגדרה הוא "זכות של נאשם", כמו למשל במקרים של

רצת שיש ערעור תובה לבית המשפט העליון. במשפט פלילי מוקנה לאדם זכות שעוד ערכאה

תשמע אותו, והזכות המוקנית הזאת היא מטבע זכויות הנאשם.
היו"ר שאול יהלום
האם בתיאור העובדות עד כאן יש מתלוקת, ד"ר פרץ סגל?
פרץ סגל
בן. לעניות דעתי, אם מסתכלים בסעיפים הרלוונטיים בתוק העונשין, המשמעות הימידה

של אותם סעיפים היא, שקביעת הפיצוי בהליך פלילי היא תביעה אזרתית לבל דבר. כלומר,

רוצים לחסוך לקורבן העבירה את הצורך להגיש תביעה אזרחית, ויש סמבות לבית המשפט

במסגרת התביעה להקנות לו סעד אזרחי בגין הנזק שנגרם לו או הסבל שנגרם לו. אותו סעד

שהוא מקבל בהליך הפלילי הוא איננו יכול לתבוע אחר-כך בהליך אזרחי. ואם הוא הגיש

תביעה אזרתית הרי שיקזזו את אותו סכום שהוא קיבל.

החוק עצמו בעניין הרלוונטי לנו, כלומר, ראשית, מבחינת המהות - קביעת הפיצויים

לפי ערך הנזק או הסבל שנגרם. א1ל החוק עצמו, לאחר מבן, אומר לעניין הערעור: "לעניין

ערעור הנאשם עליוי. זאת אומרת, מדובר כאן על הנאשם שמערער בפסק דין של אותו בית

משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו. כלומר, יכול להיות שהקורבן יערער,

אבל בדרך-כלל הקורבן לא יערער, אלא הקורבן יגיש תביעה נפרדת, תביעה אזרחית. אלא

שפה מדובר על ערעור של הנאשם. החוק עצמו קובע, שהערעור של הנאשם הוא תביעה

אזרחית. אם החוק עצמו קובע שזו תביעה אזרתית, הרי שאנתנו לא נאמר לאותו עבריין: אתה

פטור מן האגרה.
היו"ר שאול יהלום
עד היום אמרתם לו את זה?
פרץ סגל
לו אמרנו שהוא פטור, פשוט לא גבו.
היו"ר שאול יהלום
מתי התקבל החוק הזה וכמה זמן לא גובים?
שלמה שהם
משנת 1976.
רמי רוביו
משנת 1977.
היו"ר שאול יהלום
זאת אומרת, 20 שנה אומרים אנחנו מסתכלים על העניין הזה - למרות שזה בא כתובענה

אזרחית, מאחר וזה היה אגב פסק דין של המשפט הפלילי - אנחנו רואים את העניין הזה

כעניין פלילי. עכשיו, אם אותו אדם יערער מסיבותיו שלו בנושא אזרחי, אז הוא ישלם את

האגרות וכד', אבל אם הוא הולך על פסק הדין הפלילי - פטרתם אותו 20 שנה - אתם אומרים
עכשיו
לא, הוא ישלם אגרה, שהיא אחוז מהפיצוי.
פרץ סגל
לא אחוז, ערעור זה אגרה קבועה. אס זה בבית משפט מחוזי זה 776 שקלים.
משה שחל
אני מתנגד לצד העקרוני. קודם כל לגבי העובדות, וה לא 20 שנה. חוק העונשין חודש

מקדמת דנה. בפילוסופיה הזאת אנחנו נמצאים כאן מאות שנים. מדוע? - הצדדים להליך הזה

הם המדינה מול, זה לא הליך אזרחי. המדינה אומרת: אני מעמידה לדין את פלוני. בא

השופט, יש לו ממכות, על פי החוק, שאומר לו: פסקתם שנה מאסר, אתה יכול גם להטיל עליו

פיצוי כספי. זה חלק מהעונש שהוא מטיל על הנאשם.
שלמה שהם
זה אקט חינוכי.
משה שחל
כל ההליך הוא הליך פלילי. כלל ועקרון הוא שלכל אדם מגיע יומו בבית המשפט.
אנחנו אומרים
אין מרשיעין אלא אם נותנים לאדם שילך לערכאה הראשונה, ואחרי זה
לערעור, זאת זכותו. בחוק יסוד
כבוד האדם וחירותו דיברנו על זה.

עכשיו אתם אומרים לו על ערעור של הנאשם, שזה לא נוגע לנפגע: לנפגע יש הליך

אתר. אתם מערבבים מושגים. זו לא תביעה אזרחית. איזה אותיות הוא מקבל?
רמי רוביו
הוא מקבל ע'פ, אני מניח.
משה שחל
ערעור פלילי. על מה צריך לשלם בערעור פלילי? - לא יכול להיות שהמדינה תיהפך

למסחטה של כסף, ואני מדבר על העקרון.
היו"ר שאול יהלום
שואל אותנו ד"ר סגל, נניח שהשופט במשפט הזה לא פסק מאסר על תנאי ולא כלום, רק

את הפיצוי הזה.
שלמה שהם
יש משמעות לזה שאני מרשיע אדם בזה שהוא גרם נזק לחברו, שאני אומר לו אתה תשלם

גם קנס למדינה וגם תשלם לו כסף.
פרץ סגל
אני חומך בכל לב בזה, אבל אני קורא את מה שכתוב בחוק העונשין.
משה שחל
אם הייתי בא לצלטנר בתור סטודנט, ולמדתי אצלו, והייתי אומר לו את זה, הוא היה

זורק אותי מהכיתה. אתם מערבבים מין שאינו במינו. מה שאתה מצטט זה חוק העונשין, הוא

אומר שחלק מהעונש יכול להיות זה ויכול להיות זה, זה הכל.
שלמה שהם
יש בפירוש אספקט עונשי לפסיקת פיצויים.
דוד צוקר
מאחר ואני מסכיס עס ההגיון של משה שחל, אז אומר רק שני משפטים. אחד, ופה אני

מסכים עם משה שחל שבאמת אסור, ברמה הכי עקרונית, להעמיד איזו שהיא משוכה על דרכו

של אדם בהליך פלילי אם הוא רוצה לערער, גם לא של שקל, ואני מדבר באספקט הכי

עקרוני.

דבר שני שרציתי לומר לשאול יהלום הוא, שלפי הערכתי אם היום היה עובר חוק

זכויות יסוד במשפט, הממשלה לא היתה מסוגלת להביא דבר כזה, כי התכלית לא ראויה.

בוודאי שהמידה עולה על הנדרש, גם שקל, אמרתי, שזה עולה על הנדרש. להטיל משוכה על



דרכו של מערער אם המשפט פלילי, זו תכלית בלתי ראויה על פי העקרונות החוקתיים כפי

שאני מבין אותם.
רמי רובין
אפשר רק להפנות לנוסח הסעיף?
דוד צוקר
החוק מבתינתי הוא בלתי תוקתי. שתל דיבר איתך על איו תברה צריכה לראות משפט

פלילי ואת הזכות לערעור.
שלמה שהם
ברשותכם, אני רוצה לקרוא קודם כל את הסעיף. נתתיל בסעיף 77(א).
דוד צוקר
עזוב את הטעיף, זה לא איכפת לי.
שלמה שהם
סעיף 77(א) 'הורשע אדם, רשאי בית המשפט לתייבו, בשל כל אחת מן העבירות

שהורשע בהן...", לכן האספקט הוא אס3קט פלילי.

בסעיף 78 כתוב 'חיוב בפיצוי לפי סעיף 77 הוא, לענין ערעור הנאשם עליו, כפסק דין

של אותן בית משפט, שניתן 1:תו1ע1ה אזרחית של הזבאי נגד החייב בו;..." אני אומר לכם גם

מדוע זה נאמר כך.
דוד צוקר
זה ויכוח של אדבוקטים עכשיו, שלמה שהם.
שלמה שהם
דרך אגב, מר סגל, יש מאמר על האספקט העונשי בפסיקת פיצויים.
היו'ר שאול יהלום
כוונת המחוקק עם כל הכבוד לא היתה למה שאתה מדבר, אלא יכול להיות שנניח הוא

לא משלם מבחינת הגבייה, ואתה אומר: "אם הוא לא משלם, מה אני עושה?' האם אני הולך

אליו בתובענה אזרחית, להוצאה לפועל, 'האם אני פוסק מאסר כתובענה פלילית, כקנס

חמורה?" יש בעגיין הזה חשיבה איך להתייחס אליו אם הוא לא משלם.
רמי רובין
י

נהפוך הוא. היות והמחוקק ידע שזה אזרחי הוא טרח במפורש לכתוב, שיראו את זה כנוו

קנם כדי להקל על הקורבן. אם זה היה עונש כמו שאתה אומר, לא צריך לכתוב את זה.
שלמה שהם
סעיף 78 אומר: "...כפסק דין של אותו בית משפט, שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי

נגד החייב בו;...". רצו לתת אפשרות לאדם שקיבל את הפיצוי, שהוא יוכל לערער גם על

גובה הפיצוי ולכן איפשרו זאת, ולכן ראו את זה כתביעה אזרחית.
היו'ר שאול יהלום
לדעת ד'ר סגל זה כתוב כדי שאפשר יהיה לקזז. זאת אומרת, אס זה לא היה כתוב אז

בתובענה האזרחית שמגישים אחר-כך לא היו מגישים את הקיזוז, זאת המטרה.
דוד צוקר
ד'ר סגל, אס המערער מערער על הרשעה בעניין הפלילי הוא לא משלס אגרה?
משה שחל
נכון.
דוד צוקי
ועל החלק הכספי הוא כן משלם אגרה?
שלמה שהם
על הקנס הוא לא משלם אגרה, אלא רק על הפיצוי.
פרץ סגל
נכון.
דוד צוקר
ועדייו אלה נימוקים לא חשובים מול הנימוק העקרוני שאסור להעמיד משוכה מול דרכו

של אדם שמערער
היו"ר שאול יהלוס
לא אישרנו.

תיקון תקנה 1 - לא אושר
משה שחל
שתי הערות להמשך. אני מציע באותה הזדמנות לפטור מתשלום אגרה בתביעה של עד

מליון שקל על חוק איסור לשון הרע.
היו"ר שאול יהלום
מאחר וחבר הכנסת יונה יהב מרכז תת ועדה בכל הנושא של לשון הרע והולך להציע כאן

הצעות מתקנות, תדבר איתו.
משה שחל
דבר שני, מחקתם את תקנה 4 ואני רוצה בכל זאת לתזור אליה. כאן יש דבר שהוא נכון.

אם יש הליך שבוטל או נמחק גידי המגיש תוך 30 יום והוא שילם אגרה וביטל, אומרים לו:

נחזיר לך. אני לא יודע למה צריך "מטעמים מיוחדים שיירשמו", זה היה צריך להיות

אוטומטית.

אני רוצה להוסיף דבר נוסף שנתקלתי בו וזו בעיה אמיתית - - -
שלמה שהם
במקרה של פשרה ופישור.
משה שחל
מגיעים לפשרה.
שלמה שהם
אבל להחזיר את כל האגרה כולה.
משה שחל
אנשים הגישו חביעה והגיעו ביניהם לפשרה, בית המשפט צריך לעודד את זה כמה

שאפשר. אם הוועדה רוצה לאותת משהו על העומס, זה להגיד: רבותיי, תלכו להתפשר, זה

כדאי. אני מאוד ממליץ על זה.
היו"ר שאול יהלום
מאחר וכרגע זה מתוקן על 50% נגיע לפשרה של 100%,
פרץ סגל
100% עד שלב של קדם המשפט, כולל הישיבה הראשונה.
שלמה שהם
סעיף 5(א) אומר שאם כבר החל הדיון בהליך אפשר להורות על מחצית האגרה, את זה

צריו לשנות,
פרץ סגל
לא, עם כל הכבוד, הוועדה המייעצת לסדר דין אזרחי היא שהמליצה על התיקון הזה.

לא שמנו את זה בסדר היום, אז חבל על הזמן.
היו"ר שאול יהלום
יש כאן המלצה של שלמה שהם, של משה שחל, שתחשבו עוד פעם גם על הסיפא.
שלמה שהם
סעיף 2 זה מתן חשבונות, אני חושב שזה נכון.
דוד צוקר
מה זה?
שלמה שהם
תביעה למתן חשבונות שלא בהליך ביניים. מה שקורה היום, שבהליכים אזרחיים לא

פעם יש תביעה למתן חשבונות שלכאורה יש לה שני אספקטים: אספקט אחד. שהוא כמו בהליך

של המרצה. אני מגיש נגדך תביעה ואתה מחזיק בידיך חשבונות מסויימים, ואז אני מבקש

ממך, שבמסגרת תביעה כספית שיש לי נגדך ושילמת את האגרה, תציג לי אותו, שזה בסדר.

אבל יש מקרים אחרים של תביעה למתן חשבונות, שכל התביעה היא רק מתן החשבונות, ואז

אלה תביעות מאוד מאוד מסובבות בדרך-כלל, והתביעה לפעמים שווה הרגה יותר כסף. כי אם

אני מצליח לקבל חשבונות מסויימים, ננית אם זה בתביעות של כינוסים או בתביעות אחרות,

עצם מתן החשבונות נותן לי כבר אח כל הסל שרציתם.
פרץ סגל
וכאן יש מקרים שאנחנו לא דורשים לפי הערך הכספי, אלא כאילו שזו אגרה ששוויה

אינו נמדד בכסף.
היו"ר שאול יהלום
מה הבקשה?
שלמה שהם
לחייב באגרה.
היויר שאול יהלום
עד היום זה לא חוייב באגרה?
פרץ סגל
עד היום לא היתה אגרה.
דוד צוקר
כמה אגרה אתם מציעים?
פרץ סגל
אם זה במחוזי - 622 שקלים, אם זה בשלום - 311 שקלים.
היו"ר שאול יהלום
שלמה שהם, זה נראה לך מוצדק?
שלמה שהם
כן.
היו"ר שאול יהלום
אושר

תקנה מסי 2 - אושרה
רמי רובין
תקנה מס 3. פה מדובר על תיקון של תקנה 5, שמדברת על סיטואציה שהוגש שטר

להוצאה לפועל. על-פי התוק היום, כאשר יש שייק שמישהו לא כיבד אותו הוא יכול ללכת

ישר ללשכת ההוצאה לפועל, הוא לא יכול ללכת לבית משפט לקבל פסק דין שהוא חייב לי

כסף.

בלשכת ההוצאה לפועל אני משלם אגרה ופותת תיק. התייב יכול להגיש התנגדות ברגע

שהוא מגיש התנגדות בזמן, אוטומטית התיק עובר לבית משפט השלום. כשהתיק עובר לבית

משפט השלום הוא עובר למסלול של תביעה רגילה, ואז צריך לאזן את נושא האגרות, כיוון

שכשהוא נכתב בלשכת ההוצאה לפועל שולמה אגרה נמוכה יותר. האיזון לא יהיה מושלם,

כיוון שבתקנה 5 הוזכר רק נושא האגרה הרגילה ולא הוזכרה אגרת הפרוטוקול.
היו"ר שאול יהלום
אושר.

תקנה מס' 3 - אושרה
היו"ר שאול יהלום
תקנה מס' 5.
רמי רובין
היום יש תקנה שצו הגנה פטור מאגרה, והוא אגב לא פטור מאגרה. רוצים לתקן שזה

יהיה פטור מאגרה.
היו"ר שאול יהלום
אושר.

תקנה מסי 5 - אושרה
היו"ר שאול יהלום
תקנה מס' 6.
שלמה שהם
שינוי מבחינת סכומים.
רמי רובין
ועדות האגרות שישבו הגיעו למסקנה, על סמך בל מיני נתונים שהוצגו בפניהם, שיש

בעיה של הצפת ערעורים בבתי המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון. לכן הן מבקשות, על

מנת לווסת את העניין הוה, להעלות את האגרה.
היו"ר שאול יהלום
צריר להעלות את רמת שופטי השלום.
יגאל שפירא
מה זה קשור?
היו"ר שאול יהלום
ככל שיתברר לאנשים שהשפיטה טובה ומקצועית בבתי משפט השלום ולכן הערעורים

נדמים בבתי משפט מתוזי, אנשים יפסיקו לערער לבית המשפט המחוזי.
דוד צוקר
שאול יהלום, אתה לא היית רוצה לחיות במדינה שלא מקבלים הרבה ערעורים.
היו"ר שאול יהלום
תלוי מה האחוז.
דוד צוקר
במה כסף זה?
שלמה שהם
זאת הכפלה.
רמי רובין
חיום, לבית המשפט העליון למשל משלמים 1,856 שקלים ומוצע להעלות ל-3,712

שקלים. הסכומים הקודמים הם מאוד ישנים.
דוד צוקר
איפה הפקק הגדול?
יגאל שפירא
בין בית משפט שלום לבית משפט מחוזי.
שלמה שהם
רוב התיקים האלה עוברים לשלום, רוב התביעות בבית משפט שלום, גם האזרחיות. אז

לכן, כשמגיע אליהם ערעור נוסף זה מגיע לבר"ע (בקשת רשות ערעור), והם למעשה היום לא

מאשרים כמעט ערעורים, אלא במקרים מאוד חריגים שהם מחליטים עליהם.
דוד צוקר
זה גם אזרחי וגם פלילי?
רמי רובין
לא, רק אזרחי.
פרץ סנל
מבחינת הקונספציה, לפני שאנחנו יורדים למימון. ראשית, אלה המלצות משנת 1994

שאנחנו לא עדכנו אותם, כי ראינו שבאחת הסכומים הם גבוהים. בלומר, אס היינו הולכים

לפי ההמלצות המקוריות ועושים הצמדה היינו מגיעים לסבומים יותר גבוהים. אבל אישרנו

כאן סבומים בלי העדכון של ההצמדה.

שנית, מאחורי התקנות האלה עמדה איזו שהיא תפיסה, שאדם יבחין בין ערכאה

לערכאה. היום יוצא, שלהגיש תביעה לבית משפט שלום זה יותר מאשר להגיע ערעור לבית

המשפט המחוזי, למרות שעל אוחו תיק ישבו בבית המשפט המחוזי שלושה שופטים.
יגאל שפירא
בבית משפט שלום מתנהל משפט בערעור, זו רק ישיבה אחח.
היו"ר שאול יהלום
נתחיל ב-1. ערעור בבית משפט עליון - 3712 שקלים.

חבר הכגסת צוקר מסכים, אני תמנגד - אין רוב לאשר.

6 (1 ) - לא אושר
היו"ר שאול יהלום
נמשיך כ-(2).
רמי רובין
הסכומים מונחים בפניכם. בקשה או עתירת בית המשפט העליון, לרבות הגשת ערעור

והחלטת רשם (למעט עתירה לבג"ץ).
דוד צוקר
למה ההבדל בין שני המחירים, למה זה שליש כמחיר?
רמי רובין
כי זאת רק בקשה.
שלמה שהם
יכולות להיות הרבה מאוד בקשות ביניים שהן הכרחיות להמשך הדיון, זאת אומרת שהן

בהחלט חלק מהעניין.

ו
דוד צוקר
שלמה שהם, זה הרבה כסף.
שלמה שהם
בן.
היויר שאול יהלום
כמה זה היום?
רמי רובין
622 ש"ח. זה בפול.
היו"ר שאול יהלום
אלה סכומים מאוד גבוהים. אנחנו לא מאשרים.



6 (3) - לא אושר
רמי רובין
6(3) זה 1552 שקלים, כאשר היום מדובר ב-776 שקלים.
דוד צוקר
אני בעד לאשר.
היו"ר שאול יהלום
למה?
דוד צוקר
בבל אופן מדובר בתביעה אזרחית, מדובר בעניין שלא היה עליו עדבון בבר שנים רבות.

שוב אני חוזר להגיון שהיה בהתחלה, של איזה שהוא חסם שמוכרח להיות. בתביעה אזרחית

זה לא נראה לי משהו שמונע את הזכות לגשת לערעור. זה לא מונע בהיקף רחב את האפשרות

לגשת לערעור, זה גם לא פלילי, ולכן נראה לי שבתביעה אזרחית הסכום הזה סביר.
יגאל שפירא
הסכום נראה לי גבוה. אדם מגיש חביעה על פסק דין של 10,000 שקלים, אז הוא צריך

לשלם 15%.
דוד צוקר
הוא יקבל את זה אם הוא זוכה.
יונה יהב
הוא לא יקבל את זה.
יגאל שפירא
למה שנקפיץ בבת אחת את האגרות על הערעור? כל הערעור זה ישיבה אחת.
דוד צוקר
יש לי הצעה גם לגבי העניין הקודם שלא אישרנו, הם ביקשו הכפלה, הכפלה לא הולכת

פה, אז 2ואו נקבע 50%, ונקבע קו אחיד. אחרת ניצור פה איזו מין דיפרנציאציה לא סבירה.
היו"ר שאול יהלום
האגרות צמודות למדד?
דוד צוקר
שאול יהלום, במשך חמש שנים זה לא עודכן.
היו"ר שאול יהלום
אבל זה עודכן במדד.
שלמה שהם
יש למערכת איזו שהיא אילוזיה שהיא אולי נכונה, שכדי לעצור את התביעות

הקנטרניות אנחנו צריכים להעלות את האגרות, ואז אגשים יגישו פחות ערעורים. רבותיי,

אנחנו לא יודעים מה האחוז. היום מדברים על 30% ערעורים שמתקבלים, אז נניח שמגזימים

וזה רק 20%. 20% מהאזרחים שיש להם ערעור שהוא צודק, ששופט השלום טעה, והערעור

צריך להתקבל, אתה שם לו עוד מחסום, שהוא מחסום הרבה יותר גבוה.
דוד צוקר
זאת תביעה אזרחית.
שלמה שהם
אז מה?

דוד צוקר-.

הוא ממילא הרוויח כאן בסף.
היו"ר שאול יהלום
יכול להיות שהוא הפסיד בסף. יבול להיות שלא נתנו לו את הסעד.

אנחנו לא מאשרים.

6 (5) - לא אושר
רמי רובין
אי אפשר לאחוז את המקל בשני קצותיו. הייתי לפני במה שבועות בוועדה של יונה יהב

בנושא לשון הרע, ומגישים שם הצעת חוק. שדיון בתביעת לשון הרע יסתיים תור 90 יום.

הצעת החוק היא בעייתית, אבל מבטאת מצוקה.
היו"ר שאול יהלום
ישב כאן חבר הכנסת שחל שהופנה על-ידינו ליושב ראש ועדת המשנה לנושא לשון הרע,

והוא אומר לך אפילו, שעד מליון שקל לפטור בבלל מאגרה. אז אתה נותן דוגמה על לשון

הרע?
רמי רובין
אי אפשר מצד אחד להביע זעם על זה שתביעת לשון הרע נמשבת בל-בך הרבה זמן בגלל

העומס, ומצד שני להתנגד לצעדים, שאני לא חוש1 שהם בל-בך דרמטיים, שבאים קצת לווסת,

קצת לגרום לאדם לחשוב מחשבה שנייה, לא לאשר. יש הרבה מאוד מקרים שאדם במעט לא

חושב לפני שהוא מגיש.
היו"ר שאול יהלום
אדם שגמר עם בית משפט שלום והולך לבית משפט מחוזי, מה זאת אומרת שהוא לא

חושב? הוא לקוח עורך דין. המדינה אומרת: אנחנו נותנים לך אח האפשרות, אתה משלם אגרה

בסבומים וצמוד למדד. זה לא במו בתביעות קטנות, שדיברנו עליהן קודם, שבבוקר קם אדם

ומגיש תביעה קטנה. מה איכפת לו?
דוד צוקר
שאול יהלום, מה עם מימון השירות הזה? אין ארוחות חינם.
היו"ר שאול יהלום
האם בדקת פעם הבנסות לעומת הוצאות?
דזד צוקר
לא נבדק.
רמי רובין
זה נבדק. זה לא מכסה, אפילו לא חצי.
יגאל שפירא
מצאנו שהסכומים שנגבים בהוצאה לפועל לא מכסים את האגרות, שבעצם זה מתאזן.

האגרות שאתה משלם בבית המשפט ומה שאתה גובה בהוצאה לפועל זה אותו סכום. זה סביב

ה-230 מליון שקל.
רמי רובין
אני לא תושב.
שלמה שהם
חבר הכנסת צוקר, ממה אתה חושש?
דוד צוקר
אני מדבר על הנימוק הבא, והוא הנימוק המגונה שנקרא אחריות. אי אפשר שהמערכת

הזאת לא תמומן ממשהו. כלומר, יש איזה שהוא אינטרס ציבורי שאומר, שהמערכת הזאת

צריכה להיות יותר משוכללת, יותר מכובדת, עם יותר עוזרים לשופט. זה שירות ציבורי. אני

לא יכול להפקיר את המערכת הזאת אם אני אזרח אחראי.
היו"ר שאול יהלום
אתה טועה מבחינתי רק בקונצפציה. זאת אומרת, ברור שצריך לממן. השאלה אס כל

האזרחים של המדינה בעזרת המיסים צריכים לשלם את מערכת הצדק או הנזקקים למערכת

הצדק. על זה הוויכוח. אבל הנזקקים כבר משלמים והם צמודים למדד.
פרץ סגל
היוזמה לתיקון הזה לא היתה של האוצר, זו היתה פנייה של מנהל בתי המשפט, הנשיא

רביבי, אל הממונה על הכנסות המדינה, כאשר הנימוק של מנהל בתי המשפט היתה שישנה

הצפה בערעורים המוגשים. זו נקודה אחת.

הנקודה השנייה היא הרצון ליצור איזו שהיא היררכיה. היום התוצאה היא שהגשת

ערעור לבית משפט העליון היא פחות מאשר הגשת תובענה רגילה, שאיננה לפי החוזים, לבית

משפט מחוזי. רצו לעשות איזו שהיא היררכייה במערכת.
דוד צוקר
אולי בתור מוצא של פשרה תביאו לנו היררכיה חדשה של הכל.
פרץ סגל
אז כאן נעשה נסיון לעשות זאת.
יונה יהב
אלמנט נוסף שלא קשור ברעיון לעשות היררכייה. המועד שאתם מביאים את השינויים

באגרות הוא לא נכון, כי לאור הוועדה של "אור", אנחנו חייבים לראות איך "ועדת אור"

נכנסת ומוטמעת בדעת הקהל.
דוד צוקר
היישום של "ועדת אור' יתחיל בשבוע הבא או בעוד שבועיים.
שלמה שהם
חוף שבועיים.
יונה יהב
מאחר וירדנו פאזה, אז אתה לא יודע מה יקרה, יכול להיות שהוועדה תוריד את כמות

הערעורים, ואנחנו לא יודעים לאמוד את הדבר הזה. לכן אני לא חושב שעכשיו גכון לקבוע



את הסיפור הזה. יכול להיות שהורדת הפאזה תיצור היצף כזה. שלנו יהיה אינטרס לקבוע

5,000 שקל.
פרץ סגל
אנחנו לא יכוליס לקבוע לפי מה שיש ב''וועדת אור", אנחנו חיים לפי מציאות מסויימת.

כמו שאמרתי, המכתב הזה של מנהל בתי המשפט יצא בשנת 1994, אנמנו נמצאים היום כמעט

בשנת 1998. הסיבה שזה לא הובא היו סיבות ביורוקרטיות לחלוטין.
היו"ר שאול יהלום
איו לנו רוב. לא אושר.

סעיף 6 (6) - לא אושר
רמי רוביו
סעיף 7, זו שוב אגרת פרוטוקול. אגרת הפרוטוקול היא משק סגור. זה מממן את

האפשרות לתת פרוטוקול מודגם לעורכי הדין. במשך השנים זה לא עודכן, ונוצר פער גדול

מאוד בין ההוצאות ל - - -
יונה יהב
זה מוצדק.
היויר שאול יהלום
שלמה שהם, האם הסכומים הגיוניים?
שלמה שהם
אני ראיתי שיש גם בתביעות קטנות, ובתביעות קטנות אתה מוסיף לתביעה עוד 30 שקל.
רמי רובין
כן, גם שם יש פרוטוקול, אבל זה הכי נמוך.
שלמה שהם
אם אחה לא מביא את זה מהגורן אתה מביא את זה מן היקב?

נוסיף לך עוד 10 שקלים בהליך במחוזי, ותוריד בתביעות קטנות את אגרת הפרוטוקול.

זה הדבר היחיד שמפריע לי.
פרץ סגל
היום זה 24 שקלים, זו העלאה של 6 שקלים.
שלמה שהם
זה תשלום עוד לפני שניגשת, נוסף לאגדה.

רמי רובין, תעלה עוד 10 שקלים את כל השאר ותוריד לפרוטוקול לגמרי.
רמי רובין
אני צריר לבדוק, אני לא יודע אם אני יכול. אני לא יכול להחליט טל כך.
יגאל שפירא
לתביעות קטנות נקבע 20 שקלים, ונוסיף לו בשאר 25%.
רמי רובין
אם אתם רוצים 20 שקלים לתביעות קטנות, הרי אחרת לא תאשרו, ואת השאר במקום

להעלות ב-25% נעלה ב-35%.

היו"ר שאול יהלום.

פרוטוקול לתביעות קטנות יעמוד על 20 שקלים, ולכל השאר נוסיף 35% לעומת מה

שהיה,
פרץ סגל
לא קיבלנו יפוי כוח להוריד.
דוד צוקר
תאמר שזה מה שהוועדה מוכנה. זה יאושר כפוף לקבלת הסכמה שלכם והעברה בכתב

לשאול יהלום.
היו"ר שאול יהלום
סעיף 7 אושר בכפוף לתנאים.

סעיף 7 אוטר - בכפוף לתנאים
היו"ר שאול יהלום
רבותיי, תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:25

קוד המקור של הנתונים