ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 29/07/1997

הצעת חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב, התשנ"ז-1997; תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי -העסקת עובדים זרים שלא כדין) (תיקון), התשנ"ז-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 105

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי. כ"ד בתמוז התשנ"ז (29 ביולי 1997), שעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה: שאול יהלום - היו"ר

בנימין אלון

משה גפני

יעל דיין

צבי ויינברג

אלכס לובוצקי

חגי מירום

דוד צוקר
מוזמנים
יעקב שפירא - משרד המשפטים

יפעת רווה - " "

יחזקאל לביא - יועץ משפטי, משרד הפנים

חנה -זיכל - הלשכה המשפטית, משרד הפנים

אבנר נחמיה - משרד הפנים

יצחק ברק - היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

אפרים כהן - יו"ר מינהלת עובדים זרים, משרד

העבודה והרווחה
יועץ משפטי
שלמה שהם
מנהלת הוועדה
דורית ואג
קצרנית
אביגיל זכאי
סדר-היום
1. הצעת חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב, התשנ"ז-1997 -

של חבר-הכנטת שאול יהלום.

2. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - העסקת עובדים זרים

שלא כדין)(תיקון), התשנ"ז-.1997



הצעת חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב, תשנ"ז-1997

היו"ר שאול יהלום;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא: הכנה לקריאה שניה ושלישית של הצעת חוק

איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב, התשנ"ז-1997. החוק הזה כבר עבר קריאה ראשונה

אבל קיבלתי עליו כמה הערות.

הערה ראשונה. הבוקר התקשר אלי מר מני מזוז, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ואמר

שהוא מקבל את סעיף 4(1) בו נאמר ש"הוראות חוק זה לא יחולו בתחומו של ישוב שבו

מרבית התושבים או מרבית חברי מועצת הרשות המקומית אינם יהודים". יש ישובים שבהם

לא רבע או מחצית מהתושבים אינם יהודים אלא 100% של התושבים הם נוצרים או ערבים

לכן ההוראה לא נראית לו חוקתית ואנחנו צריכים לקבוע חוק עזר שיפטור אותם. אמרתי

לו שבהחלט אני מקבל את זה ומסכים שישובים כאלה יהיו פטורים מראש. נציג משרד

המשפטים יגיע לכאן וננסח את זה.

הערה שניה. בכל חוק צריך למנות שר ממונה. לא עשינו זאת ולכן צריך לקבוע שר

ממונה.
דוד צוקר
יש הערות נוספות של מרכז השלטון המקומי ויש צורך להרחיב מעט. בניגוד למה

שהבנו בשלב הקודם, בהצעת החוק הזאת כפי שהיא עכשיו יש שינוי בסטטוס-קוו. בגלל

שיום התענית הוא יום מלא - משקיעה ועד שקיעה - נוצר מצב שבו לא בערב אלא במהלך

יום התענית עצמו יש בתי עינוגים שפועלים, על-פי הצעת החוק הזאת אין להתיר את

פתיחתם. במקומות בהם נבחרי המקום בחרו לעשות זאת במשך יום שלם, המשטר הדמוקרטי

הסמיך אותם לזה; אני מדבר על מקומות בהם בתי עינוגים פועלים במהלך היום ולא בערב

ופה עלולה להיות סטייה מחסטטוס-קוו ונדמה לי שאף אחד לא התכוון לשנות מן המצב

הנוהג היום. לכן אנחנו צריכים ליצור מצב שבו החוק הזה איננו שולל את סמכותם של

נבחרים בשלטון המקומי - פה אני חוזר למכתב של עדי אלדד - להנהיג הסדרים אחרים.

היו"ר שאול יהלום;

כאשר חוקקנו את החוק הארצי העתקנו מחוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, כך נוצר

החוק.

יעל די ין;

שם לא מדובר על אוכל, מדובר על בתי-קפה.

היו"ר שאול יהלום;

העתקנו את החוק מלה במלה, לא מדובר על אוכל אלא על בתי עינוגים, ביום הם

פתוהים גם לפי החוק הזה.

חגי מירום;

מה ההגדרה של עינוג ציבורי?

היו"ר שאול יהלום;

קולנוע, תיאטרון, סוג של בידור.
י' לביא
אם בבית-הקפה יש תזמורת זה בית עינוגים.
היו"ר שאול יהלום
אין כאן ענין של צום, בליל יום הזכרון ובליל יום השואה בתי-הקפה סגורים וגם

כאן הם סגורים רק בלילה. בשלושת ימי הזכרון בתי-הקפה והמסעדות פתוחים למחרת.
יעל דיין
אני רוצה להבין. קיץ, תייר מחפש מקום לאכול בו בערב תשעה באב והוא לא מוצא,

מה קורה?

היו"ר שאול יהלום;

סגור. בבתי-המלון פתוח.
דוד צוקר
ביפו הוא ימצא מקום.
יעל דיין
בתל-אביב-יפו כמכלול.
היו"ר שאול יהלום
בתי-הקפה בתל-אביב סגורים.
יעל דיין
היום לא. היתה פסיקה של בית-המשפט שצריך לפתוח.
היו"ר שאול יהלום
לא. לפי כל חוקי העזר במדינת ישראל מאז קום המדינה ועד היום סגורים המסעדות

ובתי-הקפה בליל תשעה באב.
דוד צוקר
באזורים יהודיים. למשל, חוק העזר מוציא את יפו מגדר המקומות הסגורים.
היו"ר שאול יהלום
בשנה שעברה, אחרי 49 שנות המדינה, היתה תביעה כלפי מקום אחד בתל-אביב שהוגשה

לבית-הדין המקומי - הם שילמו קנסות בכל השנים האלה - ובית-הדין קבע שאם רוצים

להמשיך בזה זה חייב להיות חוק ארצי. בעקבות זאת בא החוק הארצי.
דוד צוקר
למי שלא רוצה לשמור על הסטטוס-קוו הבעיה היא בבתי עינוגים, לא במה שקשור

לאוכל, כי בתי האוכל פתוחים למחרת. על-פי הצעת החוק כפי שהיא היום בתי העינוגים

יהיו חייבים להיות סגורים במהלך היום, אין לי בעיה עם ליל תשעה באב.
היו"ר שאול יהלום
רק קולנוע, לא מסעדות ובתי קפה.

יעל דיין;

יש קייטנות ילדים, קונצרטים, מופעים.
היו"ר שאול יהלום
קייטנת ילדים לא מוגדרת כבית עינוג. אם הקייטנה החליטה ללכת באותו יום לבית

קולנוע - את צודקת, אם הקייטנה החליטה להקרין בתוכה סרט, אף אחד לא נכנס לה

ל"קישקעס".
בנימין אלון
מה היה הנימוק של השופט?
היו"ר שאול יהלום
זה התחיל עם בעיה אידיאולוגית מבחינת הרשות המקומית שקשורה עם חוק ההסמכה

ופסק הדין של השופטת פרוקצ'יה. הם אומרים שהסמכות של הרשות המקומית בחוקי העזר

זו תקנת הציבור. נניח שאסור לפתוח בית קולנוע מ-2 עד 4 כי זה מפריע לשכן אבל

בשבת זה ענין אידיאולוגי, ענין דתי לצורך הענין. לדוגמה, כביש בר-אילן, אם

חושבים שיכולות להיות תאונות, העיריה יכולה להתקין חוק עזר שהרחוב יהיה חד-סטרי

אבל היא לא יכולה לסגור את הרחוב בשבת בגלל זה.
אי נחמיה
פסק הדין לא כותב את זה. הבעיה היתה שלמרות שכתבו בחוק העזר שבתות וימי

מנוחה התברר שימי מנוחה אינם כוללים את תשעה באב. על זה ענה פסק הדין.
דוד צוקר
ואז אין סמכות בענין הזה.
אלכסנדר לובוצקי
בחוק יום הזכרון ויום השואה לא מופיע דבר על אמצעי הקומוניקציה הציבוריים, זח

רק נוהג. האם יש תקנון של רשות השידור שמדבר על אופי השידורים ביום הזה?
היו"ר שאול יהלום
ניגש לעבודה. מאחר שהסכמתי שמר מני מזוז יגיש לנו הצעה, אני מבקש לחסמיך את

היועץ המשפטי שלנו לנסח את הדברים. אם שר המשפטים יגיש לנו סעיף שבו החוק לא

יחול על מקומות שהאופי שלהם לא יהודי - אני מדבר על רשויות ש-100% שם לא יהודים

אבל זה לא יהיה כתוב כ-100%, יכול להיות שיהיו שם 90% - אנחנו כלל לא נחיל עליהם

את החוק.
חגי מירום
מה לגבי הרשויות שהרוב שלהן הוא חילוני? לדוגמה, ישוב קהילתי חילוני לחלוטין

שלא רוצה שהחוק הזה יחול אצלו באותו יום. אני רואה לנגד עיני קיבוץ שרוצה להקרין

באותו יום סרט בבית הקולנוע.
היו"ר שאול יהלום
זה לא חוק דתי או חילוני, זה חוק לאומי. אתה אומר שיום תשעה באב הוא יום אבל

לאומי. מחר תבדוק כל אדם אם הוא חילוני או דתי? החוק חזה אומר שבליל תשעה באב

לא יהיה קולנוע בכל מדינת ישראל.
בנימיו אלון
אלא אם זה מקום פרטי. אני לא רואה שחדר אוכל של קיבוץ הוא בית עינוגים.
היו"ר שאול יהלום
זה חוק לאומי, חוק ארצי שמכריז על תשעה באב כיום אבל לאומי. מחר יבוא מישהו

ויגיד שהוא לא רוצה שיחול יום השואה והגבורה.
דוד צוקר
לא זו התשובה לחבר-הכנסת חגי מירום. התשובה היא שהנוהג וההסכמה הציבורית

קיבלו שמטעמים של סולידריות בליל תשעה באב סוגרים עסקים.
הגי מירום
אם יש נוהג שהציבור מכבד אותו, למה להביא את זה לרמה של חקיקה ולמה שופט

צריך להורות לנהוג כך?
היו"ר שאול יהלום
אתה אומר שמעיקרו זה לא צריך חקיקה. זה חוק שהכנסת כבר קיבלה בקריאה ראשונה.
חגי מירום
הכנסת ביטאה את רצונה בכך שהיא קיבלה את החוק בקריאה ראשונה אבל זה לא אומר

שאנחנו לא יכולים לחשוב כיצד להקטין את הכפייתיות שבו כלפי ציבורים חילוניים.
היו"ר שאול יהלום
אני מוחה. חילוני הוא פחות לאומי? לפי מצוות הדת ביום זה צריך לצום, לא

להתגלח, לא לנעול נעליים, לא להתרחץ, לא לקיים מצוות תשמיש המיטה אבל זה לא שייך

לכאן, זה לא חוק דתי. המסורת הדתית שמרה על זה אלפיים שנה וזה סיפור אחר אבל

הרבה אנשים לא דתיים שומרים על ליל תשעה באב. בקריאה הראשונה על החוק אמר

חבר-הכנסת לובוצקי מעל במת הכנסת שהוא מצא אדם חילוני שאמר: בליל תשעה באב אני

צם וביום כיפור אני לא צם בגלל שיום כיפור קשור לענין דתי ואילו בליל תשעה באב

איבדנו את עצמאותנו.

זה יום לאומי ועל סמך זה אני מתחנן שלא נהפוך את הענין הזה לוויכוח בין דתיים

לבין חילוניים. בגלל שאנחנו מחמירים ביום הזה באיסורים נוספים אפשר להגיד שאנחנו

יותר מודעים לענין הלאומי אבל אני מוחה על כך אם אתם רוצים להפוך זאת לענין דתי.

אני מקבל שנפטור מזה כל אדם שלא יהודי כי זה לא חל עליו אבל אל תהפכו את זה

לוויכוח בין דתיים לחילוניים.
אלכסנדר לובוצקי
החברה שלנו, למרבה הצער, היא בתהליך של התפרקות לסקטורים, תופעה חמורה. כאן

אנחנו מכניסים לספר החוקים יום שרובנו יכולים להזדהות אתו אבל בגלל שהוא נופל

בחופש הגדול הוא קצת נשכח מהתודעה הציבורית.



דוד צוקר;

כי הוא נושא אופי יותר מדי דתי גם לטעמכם (71/ מרחיק אותנו.
אלכסנדר לובוצקי
כי תמיד בתשעה באב סולומון עולה להר הבית, אני מבין את הבעייתיות. קיבלתי

לפני כמה דקות פתק בנושא של ארכיאולוגיה. מהי ארכיאולוגיה? היא מקשרת את ישיבתנו

בארץ הזאת עם העבר הרחוק שלנו. אם תקרא את ההקדמה למגילת העצמאות ותראה מה

הנימוקים שמגילת העצמאות נותנת לזכותו של העם היהודי על הארץ אלה דווקא שלושה ימי
אבל וזכרון
תשעה באב, יום השואה ויום הזכרון לחללי צה"ל. היא מדברת על הקשר

ההיסטורי לכאן, היא מדברת על השואה שנותנת את הגושפנקא המוסרית לכך, ועל צה"ל

בתור מי שבזכותו הצלחנו להקים את המדינה. יש כאן התחברות שאתה יכול להצטרף אליה.

אמרתי לחבר-הכנסת שאול יהלום יישר כוח על זה שהוא הגיש את הצעת החוק אבל היתה
לי גם ביקורת
חבל שהוא הגיש את זה לבד. ממש כאב לי לראות הבוקר את עתון "הארץ"

בו נאמר כי זה חוק ביוזמת המפלגות הדתיות, כאילו יש כאן עוד איזה ניסיון לכפייה

דתית. לפני הישיבה דיברתי עם חבר-הכנסת יונה יהב והוא אמר שהוא בהחלט תומך בזה.

לפי ההלכה בתשעה באב אחר הצהריים יש ירידה בעוצמת האבלות ואם יש הסתייגויות

מסגירה פה ושם הייתי מנסה לא להקפיד וללכת על מינימום כי אני מסתכל על זה כחוק

שמשדר מסר לאומי.

חגי מירום;

50 שנה אנחנו מתנהלים פה די יפה ועדיין לא הצלחתי להבין למה צריך לחוקק את

החוק הזה.

דוד צוקר;

יש פסיקה וחבר-הכנסת לובוצקי חושש מתהליך של שחיקה.
י י לביא
ברגע שניתנה פסיקה שגרמה לאחרים לטעון שמבחינתם חוקי העזר לא תקפים נוצר מעין

צורך לתת הסמכה. השופט אמר שצריך לתת הסמכה והשאלה היתה האם לעשות זאת בצורת

חקיקה ראשית שתיתן הסמכה, או בצורת חקיקה ראשית שתקבע קביעות. יש שני מודלים

קיימים שמתארים איך צריך להתנהג הציבור ומה צריך לכפות עליו ביום השואה וביום

הזכרון וחבר-הכנסת יחלום העתיק את החוקים האלה ואמר: יש עוד יום אחד שנעשה אותו

ועל-ידי כך נמנע מעצמנו את הצורך בהסמכה שעלולה ליפול בחקיקה מקומית או בגלל

נסיבות אחרות.
היו"ר שאול יהלום
בפסק-הדין של השופט שטרסמן בתל-אביב הוא אומר: "אכן על חשיבותו של תשעה באב

אין חולקים. תשעה באב וחורבן הבית ויומו היו לאבל דתי ולאומי וכל יהודי באשר הוא

שם, אף שירושלים ובית המקדש ידועים לו בחזונו, כבר התאבל על חורבן הבית כאבל

יחיד." זה ציטוט מבג"צ 4183/90 של בית-המשפט העליון. זאת אומרת, הוא טען שזה

צריך להיות חוק ארצי.
שי שהם
פסק דין לרנר אומר שצריך הסמכה ארצית והוא משאיר את זה לחקיקה מקומית.



אני מסכימה עם עמיתי חבר-הכנסת חגי מירום שאין כאן צורך בחקיקה ואני לא מבינה

את החשש מהיסחפות, שעוד בית-קולנוע ייפתח? או בנוסף ל"נלו" שנמצא ביפו יתנו לעוד

מקום להיפתח? הנושאים האלה קשורים בחינוך וחלקם באמונה. אני כן רואה בזה ענין

דתי, לא ענין של מאבק בין דתיים לחילוניים אבל התחושה שלי לגבי תשעה באב היא שמי

שצם ומכבד את היום הזה שיכבד, אני מכבדת את המכבדים על-ידי זה שבמקומותיהם לא

אעשה דבר שיכול לפגוע בחם. אף פעם זה לא היה במסגרת שמוזכרת כאן של יום השואה

ויום הזכרון. החינוך שעברנו ושנתנו לילדינו הוא לא חינוך קלוקל. חבר-חכנסת חגי

מירום הזכיר קיבוץ, אני יכולה להזכיר את השכנים של אותו קיבוץ את נהלל, ואם בנהלל

יש סרט בתשעה באב כי זה היום הקבוע שבו מקרינים סרט, נראה לי שאתה נכנס לתוך

הבית. בשעתו היתה הצעת חוק כזאת. אתם רוצים שנכבה את הטלוויזיה ו נחסום את ישראל

מפני הכבלים ונכפה על עצמנו את האבל. אני מתנגדת לחוק הזה. מי שמכבד את היום

הזה יכבד וימשיך בזה ואין כאן שום סחיפה.

ביחס למקומות חמעורבים. ערים מעורבות מטיבן אין בהן מספר שקול ואתה לא יכול

לכפות אפילו על 10% תושבים לא יהודים השבתה במקומותיהם לא לגבי אוכל ולא לגבי בתי

עינוגים. בוודאי שיש יותר יהודים בתל-אביב-יפו מאשר ערבים אבל יפו היא אזור

מוגדר ואתה לא יכול לכפות עליהם לא סגירה של בתי אוכל ולא סגירה של בתי עינוגים.

היו"ר שאול יהלום;

השארנו את זה לרשות המקומית. כתוב בסעיף 4(2) "בתחומו של ישוב אחר - בחלקים

שבהם מרבית התושבים אינם יהודים." זאת אומרת, באותו חלק של יפו שהוא ערבי.
דוד צוקר
בוויכוח הקיים בין דתיים לבין חילוניים וחופשיים בענין תשעה באב ובתחרות על

סמלים אני לא בוחר לפרוש אלא אני בוחר להצטרף ולצקת את התכנים שלי. זו נקודת

המוצא שלי. אני לא רואה מניעה מלקבוע בחקיקה שזה יום תענית אבל בדרך של הסמכה

ולא בדרך של קביעה כללית כך שהבחירה נשארת לאזורים ולישובים. זו הדרך בה הייתי

הולך.
היו"ר שאול יהלום
אם נניח שיש בחוק סעיף שכל חוקי העזר הקיימים היום החוק הזה נותן להם תוקף?

נניח שמודיעין היא עיר חדשה, יהיה עכשיו חוק הסמכה ומודיעין יכולה להחליט על תשעה

באב מה שהיא רוצה. אבל תל-אביב וירושלים אינן צריכות החלטה חדשה, האם חוק העזר

בהן תקף?

דוד צוקי-;

אם הרשות המקומית קובעת מחר מדיניות חדשה, זו סמכותה. אי-אפשר יהיה להקפיא

שום מצב. אם הרשות המקומית קובעת התנהגות אי, שתמשיך בהתנהגות אי עד שהשלטון

יחליט על התנהגות ב'.

היו"ר שאול יהלום;

כל חוק עזר יכול להשתנות אבל החוק יקבע שכל חוקי העזר הקיימים היום תקפים.

יש כאן גישה של חבר-הכנסת חגי מירום וחברת-הכנסת יעל דיין לבטל את החוק חזה

וכלל לא לגשת לחקיקה. השאלה היא האם אנחנו מחוקקים את החוק ומכינים אותו לקריאה

שניה ושלישית, או שאנחנו לא ניגשים לחקיקה ואני מעמיד זאת להצבעה. מי תומך בהמשך

החקיקה?



הצבעה

בעד החקיקה - 5

נגד - 3

ההצעה להמשיך בחקיקה נתקבלה
היו"ר שאול יהלום
ובכן, יש רוב של 5 מול 3 ואנחנו ממשיכים בחקיקה של החוק הזה.

האם אנחנו מקבלים את החוק כפי שהוא שקובע את תשעה באב כיום אבל לעם היהודי על

חורבן הבית - עם השינויים שנצטרך לקבל; או שאנחנו ניגשים לגישה של הבר-הכנסת

צוקר שיהיה חוק של הסמכה ולא חוק שקובע.

צבי ויינברג;

מה זה חוק הסמכה?

היו"ר שאול יהלום;

זה אומר שהכנסת קובעת כי אם הרשות המקומית לא קובעת שום חוק - היא לא חייבת -

תשעה באב בכלל לא חל; אבל אם הרשות המקומית, נניח העיר מודיעין, כן רוצה לקבוע

חוק - זכותה לקבוע. בית-המשפט קבע כי אם הרשות המקומית רוצה בזה זכותה לא לקבוע

חוק כי זה ענין אידיאולוגי שצריך להיקבע מבחינה ארצית. לכן, מבחינה ארצית אנחנו

קובעים את החוק רק כחוק הסמכה - רוצה יקבע, לא רוצה לא יקבע. בנוסף לכך, כל חוקי

העזר שהגופים המוניציפליים חוקקו עד היום בנוגע לתשעה באב יהיו בתוקף.
בנימין אלון
ברמה העקרונית אני בעד שחילוקי דעות בין דתיים לבין חילוניים יוכרעו בכל מקום

לפי אופיו ברמה הקהילתית ויירדו מסדר-היום של הכנסת. אני, למשל, התאכזבתי שלא

נתנו לאולמרט את הסמכות להחליט על כביש בר-אילן בירושלים.

מניסיון שלי בוועדת הפנים ראיתי שהגישו חוקי עזר במקומות שיש חוק הסמכה. למשל

בענין החזיר בחצור הגליל היה שם כל השנים איסור חנויות למכירת חזיר, היועצת

המשפטית של הוועדה והיועץ המשפטי של משרד הפנים משכו את זה חזרה לפי חוק יסוד:

חופש העיסוק החדש. השאלה העקרונית היא האם שמירת הדינים היא רק על חקיקה ראשית

קיימת, או על כל מועצה מקומית חדשה או על כל ישוב חדש? הטיעון המשפטי היה ששמירת

דינים לא מתייחסת לחוק עזר של מקום חדש או לשינוי בחוק עזר שחצור רוצה לעשות.

בגלל הבעיה הזאת אני לא רוצה ללכת בשיטה של חוק הסמכה אלא להמשיך בשיטה של חקיקה

ראשית.

כפי שאמרתי אני כן חסיד של שיטת ההסמכה. אני מבקש מהיושב-ראש אחרי החקיקה

הזאת לקחת את זה כאתגר ולבדוק עם הנשיא ברק ועם אחרים אם אפשר להגיע לשיטה של

הסמכה כי כך ייטב גם לחיפה. כרגע, לצערי, אני לא בעד הגישה של הסמכה.
דוד צוקר
אני לא מתווכח עם חבר-חכנסת בני אלון, הוא לא צודק. אם אנחנו לא הולכים בדרך

של הסמכה אנחנו פותחים פה חזית דתית חילונית. דרך ההסמכה כולנו יכולים לחיות

אתה, המנהיגים של הרשות המקומית והקהילה יקבעו כיצד להתנהג. אני מזהיר את החברים

הדתיים - המלה "מזהיר" לא טובה פה - אני צופה שזה יהפוך לחזית של קרב. אם זה

יעבור כאן אני כבר מבקש רוויזיה, אני מניח שזה גם בשם חבריי.
בנימין אלון
רוויזיה יכולה להיות לשעה או שעתיים. אם במלחמה - כמו במלחמה,
דוד צוקר
אני מנסה למנוע את זה. עם ההסמכה אנחנו יכולים לחיות.
אלכסנדר לובוצקי
אם זה יהיה בדרך של הסמכה, גם אתם תתמכו בזה?

יעל דיין;

בלית ברירה ועם הגשת הסתייגויות.

היו"ר שאול יהלום;

איזה הסתייגויות? את יכולה לבקש שמתוך 23 שעות יהיה אבל רק שעה אחת.

יעל דיין;

לא.

היו"ר שאול יהלום;

אני מעמיד להצבעה את השאלה האם אנחנו הולכים בשיטת החוק הקיימת, או שאנחנו

הולכים לחוק הסמכה וכל חוקי העזר הקיימים בנושא של תשעה באב תקפים והחוק נותן להם

תוקף - אני מדגיש שאני לא אחזור לזה אם הצעת חבר-הכנסת צוקר תתקבל.

משה גפני;

זה יעכב את העלאת החוק לקריאה שניה ושלישית?

בנימין אלון;

אם אתה הולך לדרך של הסמכה אין לך בחוק הזה קריאה שניה ושלישית.

היו"ר שאול יהלום;

מה הבעיה? היתה דעה של פרופי אמנון רובינשטיין, עוד בקריאה הטרומית הוא הציע

שזה יהיה בהסמכה.

נתחיל בהצבעה על העמדה של חבר-הכנסת צוקר שהחוק יהיה חוק הסמכה עם תוקף לכל

החוקים הקיימים היום בנושא. מי בעד?

הצבעה

בעד - 4

היו"ר שאול יהלום;

מי בעד החקיקה כפי שהיא?

הצבעה

בעד - 3

נמנעים - 1
היו"ר שאול יהלום
ובכן, התקבלה ההצעה של חבר-הכנסת צוקר לחוק הסמכה כשכל חוקי העזר הקיימים

בנושא הם בתוקף. לכן כל סעיף 4 יורד.

מה לגבי השר הממונה?
ש' שהם
אם זה חוק הסמכה הרי שר הפנים הוא השר הממונה על ביצוע החוק.
היו"ר שאול יהלום
תוסיף את זה.

י' שפירא;

אם עוסקים בחוק הסמכה, הדברים ברורים. סעיף 249 בפקודת העיריות מאפשר לרשות

המקומית להסדיר פתיחה וסגירה של בתי עסק. היה שם תיקון שהוסיף פיסקה 21 שאמר כי

הסמכות של העיריה לסגירה של בתי עסק ופתיחתם תהיה בהתאם לסעיף 18 לפקודת סדרי

שלטון ומשפט אלא שבסעיף 18 לפקודת סדרי שלטון ומשפט לא נמנה תשעה באב. על פי זה

אותו שופט מקומי ביטל את חוק העזר. לכן, אם אנחנו הולכים עם חוק ההסמכה צריך

להגיד שסעיף 21 בפקודת העיריות לא הולך לפי סעיף 18 לפקודת סדרי שלטון ומשפט ובכך

פתרנו את הבעיה ואז תישאר פקודת העיריות שמסמיכה, זה יהיה חוק לתיקון פקודת

העיריות. מדובר פה על תיקון טכני.
בנימין אלון
מר שפירא, אם בחוק הזה יוסיפו תיקון עקיף לפקודת העיריות זה יהיה בסדר?

י י שפירא;

כן.

היו"ר שאול יהלום;

ברגע שהכנסת קובעת במפורש חוק חסמכה על תשעה באב היא הביעה את רצונה בצורה

ברורה ומוחלטת. יש ענין דקלרטיבי.

חגי מירום;

יש הבדל באכסניה בין ההצעה של מר שפירא לבין מה שהתקבל כאן.

ש' שהם;

אם נשאיר את החוק הזה ונקרא לו חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה

מיוחדת), כשם שיש לנו בחוק החזיר, זח עונה גם על הדרישות שלכם בענין הזה וזה גם

עונה על הרצון שיהיה תשעה באב. בחוק הזה נקבע את העקרון וגם נעשה תיקונים עקיפים

שנחליט לעשות אותם אם לגבי הרשויות המקומיות ואם לגבי פקודת סדרי שלטון ומשפט.

אני לא מנסח עכשיו באופן סופי אבל לפי חוק החזיר אני מאמין שסעיף 1 של

הדקלרציה יכול להישאר. סעיף 2 על תחילת האבל יכול להישאר. בסעיף 3 אנחנו צריכים

לומר שאנחנו מסמיכים את הרשות המקומית לקבוע והיא יכולה להטיל הגבלה או איסור,

כמו בחוק החזיר. לגבי סעיף 4, הוא לא יורד אלא נשאיר את ההסמכה לרשות המקומית

לקבוע חלקים של הישוב והיא רשאית לקבוע זאת. יהיה סעיף נוסף של שמירת דינים

וחוקי העזר שקיימים כרגע יישארו בתוקפם.
בנימין אלון
אבל השופט אמר שהם לא תקפים כי לא מנוי בהם תשעה באב. אני אגיד לו שהוא טעה

בפסיקת הדין? שמירת דינים אני עושה בין חוקי היסוד לבין חוקים רגילים שקיימים

אבל לא פה.
היו"ר שאול יהלום
יכולה להיות ברשות מקומית טענה שאתה צריך לקבל מחדש את כל חוקי העזר אבל

הצבענו כאן והסדרנו את זה.
שי שהם
זה לא נקי מספק כי יאמרו: אם זה לא חל קודם, איך אתה מרפא את הפגם.
היו"ר שאיל יהלום
פה אחד אושר החוק בניסוח שהוצע כאן. לפני הגשתו נראה את הניסוח לקריאה שניה

ושלישית. מי שרוצה יכול להגיש הסתייגויות בתוך שעה.

אני מודיע שהרשם למאגרי מידע במשרד המשפטים הגיש כאן את הדו"ח הראשון על-פי

החוק להגנה על הפרטיות מאגרי מידע. הדו"ח נמצא כאן. הם היו צריכים להגיש אותו

עד חודש אפריל ומאחר והם לא הספיקו נתנו להם אורכה. אתמול הם הגישו את הדו"ח לכל

חברי הוועדה ואני מבקש מהחברים לבוא לקבל אותו.



תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי -

העסקת עובדים זרים שלא כדין)(תיקון). התשנ"ז-1997
היו"ר שאול יהלום
הנושא השני שלפנינו: תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - העסקת עובדים

זרים שלא כדין)(תיקון), התשנ"ז-1997. קיבלתי משר המשפטים בקשה בלשון זו: "הנדון

תקנות העבירות המינהליות (העסקת עובדים זרים שלא כדין). מצ"ב טיוטת תקנות

העבירות המינהליות (קנס מינהלי - העסקת עובדים זרים שלא כדין)(תיקון),

התשנ"ז-1997. במסגרת התקנות מוצע להעלות את הקנס המינהלי בגין העסקת עובדים זרים

שלא כדין מ-2,000 ש"ח ל-5,000 ש"ה, וזאת בהסכמת שר העבודה והרווחה, מר אלי ישי.

תקנות אלה דורשות אישור ועדת חוקה, חוק ומשפט. אודה לך אם תניח את התקנות על סדר

יומה של הוועדה." התקנות מונהות לפנינו.
דוד צוקר
על איזה עבירות הקנס?
יי ברק
על העסקת עובדים זרים שלא כדין.
א' כהן
3,000 שקל פר עובד כי המגמה היא לעסוק בעיקר בנושא המעסיקים ולא בזרים.
בנימיו אלון
אני מציע לאשר.
דוד צוקר
אני רוצה להציע הכפלה ולכן זה יהיה 10,000 שקל.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו רשאים לאשר ולכן אנחנו מאשרים זאת. יש פה הצעה של הבר-הכנסת צוקר

להעלות את הקנס עד 10,000 שקל. אני אומר לנציגי משרד העבודה: אם תגישו לנו הצעה

להעלות זאת ל-10,000 שקל, זה שווה דיון.
י י רווה
במקור הבקשה היתה שהקנס יהיה גבוה ככל האפשר אבל אנהנו מודעים לבעייתיות.

במשרד העבודה והרווהה נערכה ישיבה בנושא של העובדים הזרים שהוא נושא בוער. יש

בעיה מעשית בעבירות מינהליות. כאשר מעלים קנס מעבר לסכום מסוים אנשים יכולים

לבקש להישפט. הרעיון בעבירות מינהליות היה שההליך יהיה מהיר, יהיה סכום קצוב,

אנשים ישלמו ובכך זה ייגמר. גם אם מדובר ב-1,000 שקל אדם יכול לבקש העמדה לדין,

בפועל מקובל שגם בדברים חמורים לא נותנים יותר מ-5,000 שקל בגלל השיקול שאם הסכום

יהיה מופרז כולם יבקשו להישפט ואז לא עשינו כלום.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו מאשרים לכם 5,000 שקל ובתוככם תחליטו הלאה. אני מעמיד את התקנות

לאישור.

הצבעה

פה אחד אושרו התקנות
היו"ר שאול יהלום
התקנות אושרו פה אחד.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:55

קוד המקור של הנתונים