ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 21/07/1997

הצעת חוק הירושה (תיקון - מניעת אפליה מטעמי מין), התשנ"ז - 1997של חה"כ ענת מאור (פ/778) - אישור לקריאה ראשונה - הצבעה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פווטקול מס' 98

מישיבת ועדת תחוקה חוק ומשפט

יוס שני ט"ז בתמת התשנ"ז (21.07.1997), שעת 12:00
נכחו
חברי הוועדה: שאול יהלום - היו"ר

דוד צוקר

משה שחל
מתמנים
חה"כ ענת מאוד
משדד המשפטיים
פדופ' נחום דקובד - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

ד"ד פדץ סגל

עו"ד דפנה הקד - שדולת תנשים

עו"ד אודי צפת - לשכת עודכי הדין

עו"ד דבקה מלר - לשכת עודכי הדין
יועץ משפטי
שלמה שתם

דנה לביא - מתמחה
מנהלת הוועדה
דודית ואג
קצדנית
חנה כהן
מדד היום
הצעת חוק תירושה (תיקון - מניעת אפליה מטעמי מין), התשנ"ז -

1997, של חה"כ ענת מאוד (פ/ 778)- אישוד לקדיאה דאשונה -

הצבעה.



הצעת חוק הירושה (תיקון - מניעת אפליה מטעמי מין), התשנ"ז - 1997

של חה"כ ענת מאור (פ/ 778) - אישור לקריאה ראשונה - הצבעה
היו"ר שאול יהלום
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט בנושא הצעת חוק הירושה

(תיקון - מניעת אפליה מטעמי מין), התשנ"ז - 1997, אישור לקריאה ראשונה. זו הצעת חוק

פרטית של חברת הכנסת ענת מאור.

ענת מאוח

אני רוצה להודות על כר שהצעת החוק נדונה עוד לפני גמר מושב הקיץ של הכנסת.

הצעת חוק זו עברה בקריאה טרומית גם בכנסת הקודמת וגם בכנסת זו ללא התנגדות של

הממשלה. הצעה זו לא באה להתערב בנושא הירושה בתור מדינת ישראל, נושא זה טעון

יש בו הישגים ובעיות. הצעת חוק זו באה לקבוע ולהרחיב, שכאשר יש דין חו"ל לגבי

נישואים בחו"ל ויש בהם אפליה לגבי ירושה על פי הדין של ארצות המקור, ואותה אפליה

אינה מצויה במדינת ישראל, החוק הישראלי הוא זה שיגבר. זה קיים כבר היום בחקיקה

לגבי נושאי דת ותחומים אחרים, והצעה זו היא כדי להרחיב זאת גם לגבי אפליה מטעמי

מין.

אני רוצה להודות לשדולת הנשים שסייעה בהכנת החוק, ואני מקווה שהוועדה תמצא

לנכון לאשר אותו. גם בנושאי ממון יש הצעת חוק פרטית שלי שמציעה את אותו הרעיון,

שהדין הישראלי יהיה עליון במקרים של אפליה, על פני כל דין של מדינת אם, יהיו

החוקים שם אשר יהיו.
פרופי נחום רקובר
השאלה של הכנסת האלמנט של אפליה מטעמי מין בסעיף המדובר בחוק הירושה נדון

בשעתו, כאשר ההצעה עמדה לדיון בכנסת אר היא נדחתה. כלומר האלמנט של אפליה

נדחה, ויושב ראש הוועדת החוקה חבר הכנסת משה אונה הסביר, שיש בחוק לפעמים

אפליה בכיוון הפור, היינו, לטובת האישה, כמו מזונות האלמנה. לאפליה יכולות להיות

שני פנים וישנן תופעות כאלה. משום כך, לדבריו, העדיפה הוועדה לא לכלול את האלמנט

של אפליה מטעמי מין בחוק הירושה.

אף על פי כן, באופן פרקטי, כבר היה פסק דין שניתן בבית המשפט המחחי בירושלים,

על ידי השופט יהודה וייס לגבי אדם שנפטר במזרח ירושלים ומשום מה היה צורך להחיל

את החוק הירדני. השופט אמר שייתכן שאפליה מטעמי מין אין לה תוקף מכח חוק שיווי

זכויות האישה. זהו אופן אחד שיתכן שבעתיו אין מימלא משמעות להכנסת האלמנט של

אפליה מטעמי מין, משום שמימלא אפליה כזו לא תוכר מכח חוק שיווי זכויות האישה. על

אף שהוועדה בזמנו לא קיבלה את האלמנט מחמת הבדלי מין בתוך החוק, יתכן שהיא

כאילו כתובה בחוק, או מכח חוק שיווי זכויות האישה או מטעם אחר שמעלה פרופ' משה

שילה בספרו על חוק הירושה, שיתכן שהדבר יראה כנוגד את תקנת הציבור. משני הטעמים

האלה, כנראה שבאופן פרקטי, מימלא בית המשפט לא יתן תוקף לחוק זר שמפלה בין

המינים.

יתכן שמבחינה מעשית אין בהצעת החוק נפקות כל כך גדולה.
דוד צוקר
האם ידוע על מקרים נוספים בפסיקה ?
דפנה הקר
אנחנו יודעים על מקרים שבהם נשים אכן נפגעו, כמו זוג שהגיע מאירן והאישה לא

יורשת לפי הדין האירני. פסק הדין בישראל היה שהיא לא יורשת, ומזה קמה הסערה

הציבורית.
דוד צוקר
האם פרט למקרה האירני ידועים עוד מקרים לכאן או לכאן ?
דפנה הקר
אני יודעת שיש עוד מקרים, אך איני יודעת עליהם ספציפית.

פרופ' נחום רקובר;

להצעת החוק אין כמעט השלכה לדין העברי. עשויה להיות לכך משמעות מבחינת הדין

המוסלמי שתל בכמה מדינות. משום כך אני מבקש שחברי הכנסת יהיו ערים לכך שבהצעת

החוק עשויה להיות פגיעה מבחינת הדין המוסלמי. זו שאלה איך מתייחסים לכך מבחינת

הרגישות ואיני יודע עד כמה היא קיימת אצל המוסלמים.
שלמה שהם
הדין העברי לא חל במדינות זרות, כחוק המדינה.
פרופי נחום רקובר
הדין העברי לא חל במדינות זרות כחוק המדינה, מדובר על חוק המדינה שמכיר בדין

העברי.
שלמה שהם
אם חוק המדינה יכיר בדין העברי, ותיקון זה יהיה, זה בהחלט ישנה.
רבקה מלר
מימלא בסעיף 143 בחוק כתוב שקיום ירושה לא יחול אם זה מפלה מטעמי דת, לפיכך

עניין הרגישות כלפי הדת המוסלמית לא קיים.
פרופי נחום רקובר
זו לא שאלה של אפליה מטעמי דת. אם השיטה המוסלמית אומרת שבת אינה יורשת, או

מקרה אחר, זו לא אפליה מטעמי דת,
היו"ר שאול יהלום
לפי הבנתי אפליה מטעמי דת היא כאשר אומרים שליהודי יהיה חוק אחד מאשד לבן דת

אחות.

אני מבקש לחזור לנקודת הרגישות לדת אחרת שציין פרופ' רקובה אם היה זוג באירן

שעלה למדינת ישראל, ולפי חוק הירושה באירן היתה אפליה מטעמי מין, בית המשפט

בישראל יקבע שאין להפלות מטעמי מין וישנה את פסק הדין מאירן. האם לפי זה, אם בני

הזוג מוסלמים יכולה להיות טענה מאוכלוסיה מוסלמית מסויימת בארץ מדוע בית המשפט

מתערב בדין המוסלמי ?
פרופ' נחום רקובר
היו פעמים שחברי כנסת וקאדים הופיעו בפני ועדה זו וביקשו שלא להעיר ולא לגעת

בדינים הנוגעים לדיני האיסלם. איני יודע אם באמת יש בעיה, אך אני רוצה להסב את

תשומת לב הוועדה שאולי תיתכן בעיה, ושהחקיקה לא תעשה בהיעדר תשומת לב לנקודה

זו.
היו"ר שאול יהלום
אם לפי דבריו זה דבר שולי, אנו נמשיך בתהליך החקיקה, אך אם לא, אולי כדאי להזמין

אנשי דת מוסלמים שיגידו את דעתם בעניין. איני רוצה להגיע למצב שנחוקק חוק ותהיה

טענה שהלכתי נגד החוק המוסלמי.

חוק זה הצהרתי, כי במעשה אין כמעט אפליה מטעמי מין. אר אם תהיה סערת רוחות

בקרב אנשי דת מוסלמים במדינת ישראל על כאילו התערבות בדין המוסלמי, אולי כדאי

שנשמע אותם תחילה.
ד"ר פרץ סגל
החוק הישראלי ער לבעיה שיש מוסלמים בארץ שרוצים לנהוג לפי הדין המוסלמי. סעיף

155 מאפשר, שכאשר כל הצדדים הנוגעים בדבר מסכימים, להעביר את הדיון לבית דין

מוסלמי, ואז בית הדין המוסלמי פוסק לפי הדין המוסלמי, גם כאשר הם תושבי הארץ.

כאן מדובר שמדינת ישראל תכיר בדין של מדינה זרה. המשפט האזרחי של מדינת

ישראל, אלא אם כן הצדדים מסכימים אחרת, כופה גם על מוסלמים לא להפלות מטעמי

מין, משום שחוק הירושה חל על כל בני הדתות, אין שום סיבה שאנו נכיר לטובה בני מדינה

זרה אחרת לעומת תושבינו אנו. אם לגבי התושבים שלנו אנו נותנים את האופציה לפנות

לבית דין מוסלמי לפי סעיף 155, אותה אופציה קיימת גם לגבי תושב זר. כלומר, אותם

תושבים זרים שמגיעים לארץ, אם הם רוצים לקיים דווקא את הדין המוסלמי, הרי שהם

יכולים לפעול לפי סעיף 155.
דפנה הקר
בית חדין השרעי אינו כפוף לתיקון הזה.
היו"ר שאול יהלום
מדובר בוויכוח בין בני משפחה שעלו ארצה, שיתכן שבארץ מוצאם כבר נגמר המשפט.

היכן צריכה להיות ההתערבות של בית המשפט הישראלי ?
פרופ' נחום רקובר
בארץ הזרה לא התקיים משפט, אלא רק החוק המפלה קיים. המשפט מתנהל אך ורק

כאן, השאלה איזה חוק יחיל בית המשפט.
היו"ר שאול יהלום
יכול להיות מצב שאחד הצדדים יטען, שמאמר שהנכסים נוצרו באותה ארץ יש להחיל

את החוק של אותה ארץ, יכול הצד השני לטעון שהוא רוצה את החוק הישראלי. אין כאן

מצב ששני הצדדים מסכימים לפנות לבית הדין השרעי.
דוד צוקר
בתסריט כזה, מה יעשה השופט ?
פרופי נחום רקובר
במקרה כמו זה פסק השופט וייס שהדין המוסלמי לא יחול, בגלל שהוא מפלה מטעמי

מין. לא ידוע לי אם היתה פסיקה אחרת.
דוד צוקר
האם אין בכך תשובה על השאלה שמא נעורר עלינו את העולם המוסלמי ?
דפנה הקר
זה מעורר את הכעס רק באותם מצבים שהאישה, בגלל שהיא יודעת שבמערכת האזרחית

זכויותיה מוגנות יותר, תתעקש לא ללכת לבית הדין השרעי לקבלת צו ירושה.
היו"ר שאול יהלום
חוגים מסויימים עוררו שאלות בנושא של חוק ההמרה. חוק ההמרה הוא סטטוס קוו, אך

ברגע שספר החוקים יצהיר את ההצהרה, תהיה בעיה בעולם הרפורמי ובעולם היהודי.

מבחינה מעשית, לפחות חוות הדעת של פרופ' רקובר, שהיא על פי הפסיקה של השופט

וייס וספרו של משה שילה, אין שינוי בסטטוס קוו, ואף בית משפט עוד לא עורר שיש צורך

בשינוי, אלא אנו הולכים להצהיר עתה בספר החוקים שמעשית לפי חוות הדעת לא צריך

אותה, אך הצהרתית אולי צריך אותה מבחינת מדינת ישראל והרגשתה. השאלה היא אם יש

באמת רגישות לעניין הזה מבחינת הדין המוסלמי, ומדוע לעורר סתם דובים מרבצם.

אם יגידו לי חד משמעית שאין שום בעיה מבחינת הדין המוסלמי, אין לי בעיה עם

הצעת החוק, אם יש בעיה צריך לחשוב על כך.
משה שחל
הבעיה שעומדת על הפרק, שגם חוק הירושה בישראל אין בו מילה לגבי צוואה שיש בה

אפליה מטעמי מין ושלא תהיה מוכרת. ישראלי רשאי היום לצוות שכל בניו יקבלו פי

שניים מבנותיו, זה יהיה תואם את תפיסתו הדתית וגם את המציאות. יש כרגע פרשה

אקטואלית שמתבררת כעת בבית המשפט.

אם איני טועה אותו פסק דין עם המשפחה מאירן לא דיבר על ענייני ירושה.
אורי צפת
מדובר בפסק דין נפיסי נגד נפיסי, הוא לא עסק בענייני ירושה, אלא ביחסי ממון בין בני

זוג.
משה שחל
הבעיה היא אחרת בי ביחסי ממון יש גם אפשרות לאן ללבת וניתן לפתור את הבעיה.

מה שמפריע לי, שאמ בבר, מדוע לא להחיל את אותו עקרון שצוואה בישראל שנבתבה

בישראל ואין בה בעיות, תהיה פסולה אנו יש בה משום אפליה מטעמי מין,

אין בל בעיה ואף אחד באינדונזיה לדוגמא, לא יבוא אלינו בטענות, אם במדינת היבוא

נבתבה צוואה והיא על פי הדת המוסלמית באינדונזיה, ששם מותר לאדם לא להעניק

לאשתו שום דבר. אם צריך לבצע את הצוואה באן, לפי ההצעה אנו מבבדים את בתי

המשפט, המנהגים, הבללים ומסמבים שנעשו בבית משפט באינדונזיה וצו קיום הירושה

יהיה על פי מה שקיים שם. בית המשפט הישראלי אינו יבול לא לקיים סעיפים בצוואה

שיש בהם משום אפליה מטעמים אילו או אחרים.
דפנה הקר
תיקון זה חל רק אם אין צוואה. רצונו של אדם כבודו והוא יבול להחליט מה שהוא

רוצה.
משה שחל
אם הצוואה קיימת מותר לאותו אדם להפלות בלי שום בעיה, אך כאשר מדברים אל

שניים שיש להם אזרחות זרה וחל עליהם הדין המקומי, וכשבאים לחלק את הירושה

טוענים שהאישה אינה יורשת אלא רק הבנים. לפי תיקון זה אומרים שאנו לא מובנים

לקיים את הדין של המדינה הזרה.

היה מקרה של אב יליד הארץ שקיבל אזרחות שוויצרית וחי באפריקה. הוא השאיר 8

מיליון דולר. ונישל את בתו מהירושה. היתה צוואה שנבתבה בשוויץ, שתפורש על פי החוק

הבריטי, ואילו הוא נפטר בישראל. הבת טענה בבית משפט ישראלי שעל פי החוק

השוויצרי חייבים לתת לה 50% מהעזבון, למרות הצוואה. בבית המשפט הישראלי טענתי

שזה תואם את כל הכללים ותקנת הציבור ובד', והבת זכתה ב- 2 מיליון דולר.

איני נרתע מהתיקון, כי איני חושב שאירנים או אינדונזים יפגעו אם מדינת ישראל תאמר

שאצלה הכללים הם כאלה, ולא תהיה אפליה מטעמים כלשהם. אף אחד לא יבוא אלינו על

כך בטענה.
דוד צוקר
הבעיה היא לא אירן או אינדונזיה, אך ירדן מטרידה אותי. זה בהחלט אקטואלי, כי יש

נישואים של ירדנים עם ערבים ישראלים. אם התשובה היא חד משמעית שאין בעיה אפשר

להעביר את החוק, אם לא, יש מקום לשאול שוב את השאלה.
היו"ר שאול יהלום
מי האדם שמצוי בעניין הזה ויכול לתת לנו תשובה ?
ד"ר פרץ סגל
השאלה הזו לא צריכה להטריד. אם הנכסים אינם נמצאים בארץ ומצויים בארץ המוצא,

מימלא הם יהיו חייבים להישמע לדין באותה מדינה. אר אם הנכסים מצויים בארץ השאלה

היא אם צריך לכבד את הדין הזר בשטחנו אנו, באשר הדין הזד פוגע באותם דברים

שפוגעים בתקנת הציבור אצלנו. לפי כל כללי המשפט הבינלאומי הפרטי, כאשר זה מגיע

לתקנת הציבור, גם בחוק אכיפת פסקי חוץ נאמר שכאשר פסק דין שניתן במדינת חוץ נוגד

את תקנת הציבור שלנו, המדינה לא מכירה בפסק הדין הזה.

על פי המשפט הבינלאומי, מדינה אינה כופה דינים ופסיקה של מדינה אחרת כאשר הוא

נוגד את תקנת הציבור שלה.

אם בישראל כופים את הדין הזה, ודאי אין סיבה שנחשוש לדין המוסלמי האינדונזי ולא

לדין המוסלמי במדינת ישראל.
אורי צפת
אני מבקש להפנות את תשומת לב הוועדה למספר חוקים. למעשה אנו אומרים שלא

צריכה להיות אפליה מטעמי מין בין חוק לחוק. הנושא הזה של אפליה מטעמי מין טעון
הגדרה
מה זאת אפליה מטעמי מין. לדעתנו נושא זה צריך להיות בחוק יסוד.

בסעיף 5 לחוק השיפוט בענייני התרת נישואין מחילים את דין החוץ ללא שום בעיה,

ואין נושא של אפליה מטעמי מין ומטעמי תקנת הציבור. מחילים את החוק כמו שהוא.

בסעיף 15 לחוק יחסי ממון, כפי שציין חבר הכנסת שמל בפסק דין נפיסי, שהוא מקרה

של זוג שהתחתן באירן. בסעיף 15 לחוק יחסי ממון נאמר: "על יחסי ממון בין בני זוג יחול

חוק מושבם בשעת עריכת הנישואין...", ולפיכך החילו את החוק האירני. בית המשפט

המחוזי קבע שיחילו את החוק האירני, אך בערעור לפסק הדין, בית המשפט הפך את

הפסיקה, התפתל ועשה פרשנות על פרשנות כדי להחיל את החוק הישראלי, כי החוק

האירני לא מצא חן בעיניו.

אם מדברים על אפליה מטעמי מין יש להכניס זאת גם על סעיף 15 לחוק יחסי ממון.

אין בישראל אין שום חוק שאומר שאין אפליה מטעמי מין. אנחנו מדברים על דין חוץ

והבאתי מספר חוקים שמדברים על החלת דין חוץ: חוק יחסי ממון, חוק לתיקון דיני משפחה

(מזונות), חוק זה אומר שעל חובת מזונות בין בני זוג יחול דין מקום מושבם של בני הזוג.

לפיכר אם הם מאינדונזיה יחול החוק האינדונזי, ואם הוא מפלה מטעמי מין מה נגיד אז ?!
שלמה שהם
האם לשכת עורכי הדין סבורה שצריך להחיל את הצעת חוק זו בכל החוקים שציינת ?
אורי צפת
אני סבור שזה צריך להיכנס בחוק יסוד, אך אם אנו לא רוצים להתפזר על כל החוקים,

יש להחיל זאת על כל החוקים שציינתי. אנו לא מתנגדים לחוק, להיפך, אנו רוצים להחיל

זאת על כל החוקים, כדי ליצור אחידות במשפט.
שלמה שהם
אני רוצה לציין שעקרון השיוויון נמצא בחוק כבוד האדם וחירותו, ויתכן שזה כבר נמצא

כבר בחוק. האם לשכת עורכי הדין סבורה שהעקרון לא נמצא בחוק כבוד האדם וחירותו ?
אורי צפת
חוק אכיפת פסקי חוץ, שהוא חוק מאוד חשוב ועובדים איתו הרבה בבתי משפט, לא

נאמר בו על אפליה מטעמי מין, מה שכן נאמר שהוא לא יסתור את תקנת הציבור. במקרה

כזה אנו נתונים לפרשנות של בית משפט. אני קורא לוועדת החוקה של הכנסת לא להיות

תלויה בפרשנות. אנו צריכים לחוקק ולהגדיר מה זו אפליה מטעמי מין, משום שזה מושג די

ערטילאי, שכל אחד יכול לפרש אותו כרצונו.
שלמה שהם
היכן יכולה להיות כאן הטעות, אם אומרים אפליה מטעמי מין- ? ההגדרה נראית לי

מאוד ברורה.
אורי צפת
מה זה מטעמי מין, האם מדובר בזכר ונקבה?
שלמה שהם
בתורה נאמר: "כן בנות צלופחד דוברות", היה מדובר שם אם יש אפליה מטעמי מין.
אורי צפת
היות שהוזכרו בנות צלופחד, נחזור לדין העברי. לפי הדין העברי בישראל, אם כל

הצדדים הולכים בהסכמה לבית הדין הרבני, לפי סעיף 155, תהיה אפליה בין מין למין,

והבן יקבל פי שניים מהבת, כמובן אם הבת מסכימה ללכת לבית הדין הרבני. העניין של

ההסכמה הוא במרכאות, כי יש הרבה רבדים באוכלוסיה ששם ההסכמה היא במרכאות.

בחוגים החרדיים לא שואלים אף אחד, האב הולך לבית הדין הרבני ומוציא את צו הירושה

לפי דין תורה, ובמקרה בזה הבן יורש כפול. מה אז יגידו ?! איך עולה על הדעת שבמדינת

ישראל לגבי חוק חוץ לא תהיה אפליה, אך לגבי חוק מקומי כן תהיה אפליה ?! אם הבת

תתעורר נגד זה ותלך לבג"ץ, בג"ץ יבטל את הפסק.
היו"ר שאול יהלום
מהי מסקנתך ? האם לפי זה לא לקבל את הצעת החוק הזו ?
אורי צפת
אנו בעד לקבל חוק זה, אך פותתים פתח לסידרת חוקים כאשר צריך לחשוב על כל מה

שיקרה מכל הכיוונים.
משה שחל
אני מבקש מעורך דין צפת שיכין לנו רשימה והוועדה תאמץ את התיקון על כל החוקים.
אורי צפת
אלה החוקים שעוסקים בענייני אישות ובענייני משפתה. אנו רוצים לא להפלות בין תוק

לתוק.

רבקה מלר;

יש לי מנדט של הוועדה למעמד האישה ולשבת עורבי הדין. אנו תומבים בהצעת חוק זו

ובהאחדה של התיקונים שעורך הדין צפת הזביר.

בפי שאמר פרופ' רקובה שאם המצב העובדתי, המשפטי, הפרשני הוא שמימלא סבור

בית משפט שלאפליה אין תוקף מחמת חוק שיווי זבויות האישה, אזי אני חושבת שצריך

לקבל זאת ושיהיה צעד ראשון לקראת האחדה עם בל החוקים.
דפנה הקר
בניגוד להרבה חוקים אחרים, בחוק הירושה יש סעיף מפורש המדבר על מגבלות של

אביפת פסקי דין. הוא מדבר על גזע, דת ולאום. מדהים אותי שבשמגיעים למין זה פתאום

לא ברור. כמו שחושבים שדינים מחו"ל שמפלים אנשים בגלל ההשתייבות הגזעית שלהמ,

הלאומית או הדתית אנו לא רוצים לתת להם משקל, אז גם אם הם נופלים על בסיס מין אין

להם משקל. לבן קל להתייחס לחוק הזה עוד לפני שעושים את המהפיבה הגדולה שעוד

תגיע.

ענת מאוח
לאור הדיון פה יש לי מספר הערות
1. התשובה שניתנה על ידי עורך דין פרץ, שאין לנו לחשוש ממה העולם המוסלמי יגיד,

מקובלת עלי. זה דמוקרטי, נבון וגם קיים לפי המנהג ביחסים בין מדינות.

2. לגבי ההרחבות לחוקים אחרים זו היתה אינפורמציה מאוד חשובה, ואני אודה

ללשבת עורבי הדין אם הם יסייעו בידינו להגיש את ההרחבות, שהן מאוד במקום.

3. נאמר בצדק, שבאשר איש מצווה בצוואה, אומרים שרצונו של אדם בבודו, אך בבודו

שלו פגע בבבודן של בנותיו, אשתו, אחרות ואולי גם אחרים, במקרה של הפליית בנים. אם

יש מדינות שיש בהן רוח אחרת, שצוואה היא לא מעל החוק, או לפחות יש לו אחוז מסויים

של הגנה, או רף מינימום של ירושה, שלא יאפשר נישול מוחלט.
שלמה שהם
מתעוררת באן בעיה של פגיעה בזבות הקניין.
ענת מאור
אני מודעת לבך, זו שאלה מאוד רצינית שלא נובל לפתור אותה באן, אך יש צורך להרהר

בבך, בי גם הדבר ההפוך שאפשר לנשל מישהו או מישהי לחלוטין, יש בו פגיעה בבבוד

האדם וחירותו.
היו"ר שאול יהלום
האם יש למישהו הערה לנוסח החוק ?
ד"ר פרץ סגל
בוועדת השרים לענייני חקיקה תמכנו בהצעה זו משום שהיא משקפת את הדיו הקיים.

לגבי הדברים הנוספים שעלו בדיון, חלק מהדברים מטופלים היום במשרד המשפטים משום

שבל אוזד ואחד מהדברים מצריך התייחסות פרטנית. לגבי בל הנושאים של משפט

בינלאומי ישנה הצעת חוק מרחיקת לבת על ברירת הדין. של פרופ' לבונטין. ברירת הדין

היא איזה דין אנו בוררים באשר יש דינים ממדינות שונות, להחיל על אותה סיטואציה.

הצעת חוק זו תועלה על ידי נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק בוועדת הקונפיקציה,

משום שבולנו יודעים שנושא משפט בינלאומי פרטי, הוא אחד הנושאים הסבובים. פרופ'

לבונטין יקיים את הדיונים ומשרד המשפטים יבוא בהצעה, באשר לא מצב שנתקן חוק אחד

וחוק אחר לא יטופל. הנושא עומד על סדר היום והוא יטופל על ידי הגופים המקצועיים

בתחום שהוא באמת יאה וראוי שיטופל.

יש הצעות ספציפיות בעניין תוק יחסי ממון. הסיבה שהנושא התעבב היא בגלל

התדיינות עם פרופ' לבונטין שאמר שיביא הצעה משלו. לאחר המתנה הגענו למסקנה שאין

ברירה, ואנו נפעל פחות או יותר לפי המודל של אמנת האג בעניין זה.

לענייני מזונות אולי יקל לחוקק באשר מדובר במדינה זרה. אך מצד שני באשר הדין

הפנימי שלנו בן מאפשר להפלות אם משום הדין האישי, ואנו רוצים שפסקי דין שלנו יוברו

על ידי מדינות אחרות, הרי אנו צריבים לנהוג הדדיות ולבן אין לרוץ ולתקן באשר מדובר

בהחלת דין זר בלי הדין הפנימי שלנו, ומה השלבות של הכרה של מדינה אחרת בדין שלנו.

זו שאלה שצריך לבדוק בזהירות ובמידה המתאימה לצורכי אותו דבר.

השאלה אם צריך לקבוע בחוק שאי אפשר לצוות חלק מסויים בצוואה, היא שאלה

חשובה שנדונה כבר הרבה שנים. המדיניות בקשר לכך שונה ממדינה למדינה, אנו סקרנו כ-

15 שיטות משפט במדינות שונות, זה נמצא בטיפול, אך איני יכול לומר היכן בדיוק הצעת

חוק זו עומדת מבחינת הטיפול של משרד המשפטים. זהו בהחלט שינוי בתפיסה ערבית, מה

זכותו של אדם להוריש, אם זו זכותו המלאה להוריש או לא. אנו מניחים שזה צריך להיות

בדיון מתאים כאשר נביא את הצעת החוק בעניין.
היו"ר שאול יהלום
יש הסבמה על הצעת החוק בפי שהיא מנוסחת. אני מעמיד את הצעת החוק להצבעה.

הצבעה

בעד - 4

נגד - אין
החלטה
הצעת החוק עוברת לקריאה ראשונה.

אני מברך את חברת הכנסת ענת מאור, הוועדה תכין את החוק לקריאה ראשונה.

אני מודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב-12:45

קוד המקור של הנתונים