ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 07/07/1997

הצעת חוק מימון מפלגות (ותיקון - אפשרות לשיעבוד), התשנ"ז-1996 -אישור לקריאה ראשונה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 91

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום טני. ב' בתמוז התשנ"ז (7 בייולי 1997).שעה 13:00
נכחו
חברי הוועדה: שאול יהלום - היו"ר

בנימיו אליו

משה גפני

דוד צוקי
מוזמנים
חה"כ צבי הנדל

שושנה נתניהו - שופטת בדימ.. יו"ר הוועדה

הציבורית לקביעת שיעוד

יחידת המימון

אביעד קמארה - חשב הכנסת

טובי חכמיאן - רכזת תש' לחברי הכנסת

אנה שניידר - יועמ"ש של ועדת הכספים

סיגל קוגוט - משרד המשפטים

עו"ד מרדכי בס - יועמ"ש, משרד מבקר המדינה

איטה וצלר - מנהלת אגף לביקורת מימון

מפלגות

עו"ד שמואל ליאור - יועמ"ש, מפלגת העבודה

גבי דאוס - גזבר מר"צ
היועץ המשפטי
שלמה שהם
מנהלת הוועדה
דורית ואג
קצרנית
רויטל יפרח
סדר-היום
הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון - אפשרות

לשיעבוד), התשנ"ז-1997 - אישור לקריאה ראשונה.



הצעת חוק מימון מפלגות (ותיקון - אפשרות לשיעבוד). התשנ"ז-1996 -

אישור לקריאה ראשונה.

היו"ר שאול יהלום;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. בפנינו הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת

צבי הנדל, שעניינה תיקון חוק מימון מפליגות תשל"ג-1973. סעיף 15 לחוק

יוחלף בסעיף שכותרתו" אפשרות" לשיעבוד", ולשונו:"עד 70% מהסכומים

המגיעים לסיעה לפי חוק זה יהיו ניתנים לשיעבוד". לישיבה הוזמנו כבוד

השופטת בדימ. הגברת שושנה נתניהו; חבר הכנסת מיכאל איתן - שלא יוכל
להגיע
נציג כל המפלגות - אד רק שלושה מהם הגיעו לכאן היום; נציגי

הכנסת, נציגי משרד המשפטים ונציגי משרד מבקר המדינה. אני מודה לכולכם

על שהגעתם לכאן היום,
שושנה נתניהו
מאחר והזמנתם אותי, אמסור את חוות דעת וכן את חוות דעתו של יצחק

ברמן פרלמנטר ותיק. הגברת יעל שיש שהיא חברת הוועדה ופרופסור למדעי

המדינה איננה נמצאת בארץ. לא קיבלתי את הסכמתה המפורשת, אד כמי שמכירה

את השקפותיה בנושא, דומתני שאני יכולה לומר את הדברים גם על דעתה.

ראשית אפתח בשאלה. מדובר על שיעבוד או עיקול סכומים המגיעים על מנת

לרכוש נכסים לצורד שימוש ארוד טווח. הייתי רוצה לדעת לאיזה צורד

ולאיזו מטרה רוצות המפלגות לרכוש נכסים לטווח ארוך?

היו"ר שאול יהלום;

אני מציע שלא נתייחס לחוק על סמך דברי ההסבר המופיעים בו, אלא על

סמד לשונו.

שושנהה נתניהו;

ברור. הרעיון שרוצים לשעבד הוא ברור. אך לא ברור הרעיון של רכישת

נכסים.

היו"ר שאול יהלום;

נאמר שמפלגה פלונית מעוניינת לרכוש משרדים ולא לשכור אותם.

עליה לפרוש את התשלומים לארבע או חמש שנים, והיא חייבת לקחת הלוואה.
שושנה נתניהו
ברור דבר אחד: לצורך עסק מניב לא ניתן לרכוש נכסים. חוק

מימון מפלגות מטיל מגבלות על רכישת נכסים. הרכישה מותרת אם מדובר בנכס

המיועד לשימוש לפעילויות המפלגה. זאת אומרת, הרעיון הוא כדי שהנכס

ישמש לפעילותיהן של המפלו;ות ועל כד ברצוני להעיר הערה.

הוועדה ראיינה אנשים רבים. אין זאת גביית עדויות, כי על פי החוק

אנו צריכים לגבות עדויות תחת אזהרה. למדנו מפי אותם עדים שלא משחלם



להחזיק נכסים כדי לקיים פעילות של המפלגה. מפאת העלות הגבוה והשאיפה

מעדיפות המפלגות לשכור מקומות. מפלגת העבודה אמדה שהיא מצטעדת על כך

שאין לה שליטה ועל שהבעלות היא לא של המפלגה אלא של בתי אדלוזודוב.

לכן עוררתי את השאלה כי הדבדים לא מתיישבים עם מה ששמענו.
אעבוד לעמדת הוועדה
המימון, לפי חוק מימון מפלגות, ניתן כדי

לכסות את ההוצאות של המפלגות, הן לפעילות השוטפת שבין בחידות לבחידות,

והן לתקופת הבחירות. אם המפלגות ישעבדו את המימון הזה, ועד כדי 70%
ממימון המפלגות, אחת מן השתיים
או שלא יהיה למפלגות מספיק כסף - ואז

הן תיאלצנה ללוות כספים אחדים אולי בדיבית יותר גבוהה והן תיכנסנה

לחובות כבדים עוד יותד. הדבד יביא ללחצים להגדיל את המימון. הוועדה

מתנגדת בעניין זה. קיימת אפשדות אחרת. יכולה, אולי, להיות מסקנה שיש

למפלגות יותר ממה שהן צריכות. אם הן יכולות לשעבד עד 70% ולהסתפק

ב-30% כדי לנהל את הפעילות השוטפת, מתבקש מכך שעצם המימון הוא יותד

ממה שהמפלגות צריכות. גם כך אי אפשד לומד שהמימון בישראל "צריך

להתבייש" לעומת מימון שניתן במדינות דמוקדטיות אחדות. משני הכיוונים

הדבד אינו הולם ואינו תואם. עד כמה שזה נוגע לאפשדות הדאשונה ועדת

המימון ודאי מתנגדת.
היו"ר שאול יהלום
ככלכלן, הייתי רוצה להבין את הגישה. לא ניתן לומר באופן מוחלט אם

יותר זול לרכוש נכס או לשוכרו, אחרת לא היו אנשים שרוכשים נכסים

ומשכירים אותם אחר כך. אם היה יותר זול לשכור נכס מאשר לרכוש, אנשים

לא היו רוכשים נכסים ומשכירים אותם, שכן היו מפסידים. בטווח הארוך,

יש בעניין רווח. יתכן שאם הדבד נעשה באופן חד פעמי יש ספק בדבד קיום

דווח, אבל אם מפלגה טוענת שהיא חושבת לדכוש נכס לטווח אדוך ייתכן

שהרכישה משתלמת לה. היא יכולה גם לבנות נכס, כלומד: לקבל קדקע בתמורה

זולה, או על ידי חכירה למאה שנה, במקום שרוצים לפתח אותו, לבנות שם.

הבניה יותר זולה מרכישת מבנה.
דוד צוקר
השאלה אם אלה מטרות החוק?
היו"ר שאול יהלום
אני מסביר את הטכניקה. מפלגה מוכנה לקחת הלוואה של 10 מיליון שקל

ל-20 שנה. היא צריכה לשלם בכל חודש סכום מזעדי. באופן יחסי למימון של

המפלגות זה לא 70%, אלא 3%-2%, או אותו סכום שהיא משלמת היום לשכידות.

הבנק למשכנתאות, אליו פונה המפלגה בבקשת משכנתא, שואל: איזה בטותה יש

לאותה מפלגה? המפלגה אומדת שמותד לה לשעבד כבטחון 70% מכספי מימון

מפלגות. בדוד שאם היא משעבדת 70% מכספי המימון, לא יישארו לה 30%

ותבוא דרישה ליחידת מימון. מדובד כאן על שיעבוד לבטחון. כך אני מבין

מבחינה כלכלית את החוק ואת הטכניקה.
צבי הבדל
ברצוני לדמות את העניין למשכורת של שכיר. לצורך העניין, המפלגה

היא הארס והמשכורת היא מה שמקבלת המפלגה מן הכנסת. כל אדם מכלכל את

מעשיו יש פעולות שהוא לא יכול לבצע אותן בחודש אחר, אלא בפעולות

מתמשכות. רכישת רכב למשל, היא דוגמא הטובה גם למפלגה ולא רק לאדם

פרטי. אין צורך לדבר דווקא על נכס מקרקעין. כשאדם נדרש לרכוש את

המוצר, הוא נוטל הלוואה ופורס אותה. אם הוא יכול לשעבד את המשכורת,

הריבית על ההלוואה נמוכה יותר. יש שיעבור מסויים. אם הוא לא מסוגל

לשעבד משכורת, פרט לערבים וכולי, הריבית גבוהה יותר. בפועל אנו יודעים

שלמפלגות יש חובות. יכול להיות שלאחת המפלגות יש יותר חובות ולאחרת

מעט יותר. יש להן אפשרות לפרוס את החובות בריבית כזו או אחרת. החובות

קיימיס. מה ו;ובה הריבית שהן תשלמנה? זאת כל הבעיה.
בנימין אלון
מדוע נכתב בדברי ההסבר "לרכוש נכסיס"?
צבי הבדל
רכב הוא נכס. לא מסוגלים לשלם עבורו בתשלום אחר.
בנימין אלון
יכולת להוסיף גם הוצאות שוטפות.
צבי הבדל
האס המשכורת שלד זה להוצאות שוטפות?
בנימין אלון
כן, ומנהל בנק יתן לך מסגרת להוצאות שוטפות.
צבי הבדל
פניתי להתייעץ עס המפלגות השונות. מדובר בנושא רגיש ומאוד

תקשורתי. חברי הכנסת הוותיקים פוחדים לעסוק בו. החלטתי שאיני פותר,

כיוון שהדברים נראים לי מאוד הגיוניים. כשהתייעצתי עם אחת המפלגות

הגדולות, נאמר לי שהן לא ירעו שהחוק לא מאפשר למשוד מהתקציב. לא כל

הבנקים יודעים שאסור. לכן, זה מתבקש וזה קיים בכל מקום כאשר הכנסתך,

בין אס היא מעסק ובין אס היא ממשכורת, ההכנסה בטוחה. ההכנסה היא בעצס

הרבר עליו מתבססת החזרת או פריסת החוב. רכישת רבר המצוי מעבר ליכולת

הכספית החורשית, אינה רבר מעשי, אלא אס כן קייס חסכון, וברשותד כל

הסכום, תקנה את המוצר במזומן. אם זה לא יתקיים, יגדלו ההוצאות של

המפלגות. שיידרשו לשלס ריבית גבוהה יותר.
דוד צוקר
אפנה לוועדת הכנסת על מנת להחזיר את הדיון בנושא לוועדת הכספים,

בה נדונים הנושאים הללו מאז שנת 1973.
מרדכי- בס
אין לנו, עדיין, עמדה. משרד מבקר המדינה מופקד על הביקורת לפי חוק

מימון מפלגות. המפלגות אינן גופים מבוקרים, כמשמעות המושג בחוק מבקר

המדינה, ולא בכדי. התפיסה במדינה דמוקרטית היא שמפלגות הן גופים

וולונטרים, שהמדינה - על שלוחותיה השונות והאורגנים השונים שלה - אינה

אמורה להתערב בניהולן הפנימי. משרד מבקר המדינה הוא כמובן אורגן של

המדינה.
דוד צוקר
התפיסה היא לחינם מאז שיש את חוק מימון מפלגות- יש התערבות

מסיבית, לפעמים מסיבית מדי, בחיי המפלגות.
מרדכי בס
התפיסה הפרשנית שלנו היא, שמקום שהמחוקק לא הורה מפורטות, שם ראוי

להימנע. ביקורת שמטרתה יעילות וחיסכון, עליה אנחנו אמונים לגבי כל

הגופים המבוקרים, אינה נעשית לגבי מפלגות. ממילא, השאלה כיצד ראוי

שמפלגה תנהל את ענייניה, תרכוש נכסים או תשכור נכסים, אינה עניין

למבקר המדינה לענות בו. לא ניתן למפלגות עצות או הוראות בעניין זה.

לכן, אין לנו עמדה לגוף העניין.

אפשר להבין מה עמד מאחורי האיסור הקיים היום בחוק מימון מפלגות

בנושא הנדון. כפי שאני מבין, איסור זה בא להגן על המפלגות עצמן. איסור

דומה קיים, בחוק יסודות התקציב למשל, לגבי רשויות מקומיות. יש הוראות

דומות לגבי שיעבוד פנסייה בכל מיני מקומות. הרעיון הכללי הוא רעיון

פרוטקטיבי, הגנתי, פאטרנליסטי. דומני, שהתפיסה היא על יסוד נסיון

מצטבר, שכאשר למפלגות יש כסף - הוא נעלם. המפלגות היו בחובות, נמצאות

בחובות, וככל הנראה גם תהיינה בחובות, מכיוון שגיזברים נוטים לראות את

ה"כאן ועכשיו" וקשה להם לראות את הדברים לטווח בינוני וארוך.
היו"ר שאול יהלום
לדבריך, אם מנתחים היום את מאזני המפלגות, המפלגות לוקחות הלוואות

ומצויות בחוברת.
מרדכי בס
זה לא ניתוח. אלה פני הדברים.
היו"ר שאול יהלום
אם המצב הקיים הוא שהמפלגות לוקחות הלוואות, לדוגמא, לשם קניית

רכב ובהנחה שההלוואות נלקחות ואיו התנגדות או מניעה ללקיחתן, ומאחר

ואסור לשעבד את הרכב, ממילא הלוואות אלה הן עם בטחונות נמוכים יותר,

ממילא הריבית שנלקחת עליהן גבוהה יותר. לכאורה, באופן טכני, כלכלי

ומימוני לחלוטין, אם החוק הזה מתקבל - ממילא הריביות יורדות והחיסכון

עולה.
מרדכי בס
תחזיות, כך אומריס, הן רבר מסובך, וביחור תחזית לעתיר. קשה לרעת

מה יהא על ההלוואות של המפלגות, אם החוק יתקבל. אפשר בהחלט לנחש, וגם

זה ניחוש על סמך נסיון מצטבר, שכמות ההלוואות תיגדל. כל מה שניתן

לשעבר אכן ישועבד, על מנת להשיג הלוואות. הלוואות בגינן לא ניתן לשעבר

נכס, תילקחנה בריבית גבוהה יותר. החוק הקיים היום מרסן מאור את יכולת

המפלגות לקחת הלוואות.

היו"ר שאול יהלום;

האם החוק מגביל לקיחת הלוואות?
מרדכי בס
יש הגבלה על שיעבוד. הגבלה נוספת, שמטרתה דומה, אך היא אינה הוגבלה

כמותית אלא הו;בלה מוסדית היא, כי אפשר לקחת הלוואות רק מטעמים

כלכליים. הגבלה זו הוטלה בידי המחוקק מתוך אותה מגמה.
היו"ר שאול יהלום
נניח שחבר הכנסת צבי הנרל יציע שנשנה את החוק פעמיים: ראשית,

מפלגה יכולה להחזיר הלוואות ער אחוז מסוייס מהוצאותיה השוטפות. היא לא

יכולה לקחת את כל הכסף ולהחזיר הלוואות. שנית, היא יכולה לשעבר את

המימון זאת אומרת להקטין את הריבית.
מרדכי בם
אני מקבל כעוברה את הניתוח הכלכלי שאומר שהיתר לשעבר, יפחית את

הריבית בהנחה שלא ילקחו יותר הלוואות. אפשר להעריך לגבי העתיד שיוסיפו

לקחת הלוואות כשם שלוקחים היום. מה שהמחוקק מתיר, יגדיל את נפח

ההוצאות המיוחדות. זו הערכה סבירה לאור נסיון העבר.
אנה שניידר
לקראת הריון ניסיתי למצוא בדברי הכנסת ובפרוטוקוליס של ועדת

הכספיס את הנימוקיס לסעיף 15 לחוק הקייס, ולא מצאתי. אני נוטה להסכיס

עם גישתו של עורך דין מרדכי בס, שהסיבה היתה הגנת המפלגות שלא

תסתבכנה. איני רוצה לנקוט עמדה מבחינה משפטית. אין זו שאלה משפטית אלא



שאלה ערכית אם נכון שמפלגה תוכל לשעבד את נכסיה, במובן של הוצאות

המגיעות לה על פי החוק אם לאו. רציתי להסב את תשומת לבכם לתיקון מספר

16 לחוק מימון מפלגות משנת 1994, שנדון בזמנו בוועדת הכספים. הוראת
השעה שבסעיף 29 לחוק קובעת
ייעל אף האמור בסעיף 15 לחוק העיקרי תהא

סיעה רשאית לשעבד או להמחות את זכותה לסכום

יחידת המימון שיתווסף לפי חוק זה. הוראה זו

תעמוד בתוקפה עד לתום תקופת כהונתה של

הכנסת ה-13".

הוראת השעה פקעה עם תום כהונת הכנסת ה-13. משמע, הכנסת נתנה את

דעתה על הנושא של סעיף 15 כשיעבוד. הכנסת אישרה זאת תד-פעמית כדי

לפתור בעיות ספציפיות שהיו לגבי חובות של המפלגות באותה תקופה. הדבר

מעיד על כוונת הכנסת בסוגייה. איני אומרת שאי אפשר לשנות את הגישה,

אבל כדאי שנהיה מודעים לדברים.
בנימין אלון
אני חושב שאפשר למצוא הסבר אחר ושונה מן ההסבר שנתנו הגברת

אנה שניידר ועורך הדין מרדכי בס לאיסור השיעבוד נשוא סעיף 15. מטרתו

של החוק, כנחזה מסעיף 2, הינה מימון מטרותיה השוטפות של מפלגה וכל חוב

שלה, החל בחודש אחרי פירסום תוצאות הבחירות. סעיף 1 דן במימון הוצאות

בחירות וסעיף 2 דן בהוצאות השוטפות. לדוגמא, ניהלתי מוסד. כשמוסד מקבל

הקצבה ממשרד מסויים, הוא מראה למנהל הבנק את השיערוך של הסכום שאמור

להתקבל מידי חודש, ומנהל הבנק מאשר מסגרת להוצאות השוטפות, בלי לבקש

שיעבוד. כל מנהל בנק יכול לבקש התחייבות שאיננה שיעבוד משפטי,

על מנת לאשר מסגרת להוצאות שוטפות. הוא יכול לבקש מכתב מהמשרד בו

ייאמר כי בכל חודש יופקד סכום פלוני לחשבון הבנק.

אני מתנגד להצעת החוק הנדונה היום. מנהל הבנק מבקש שיעבוד כשרוצים

לרכוש נכס. אם זו הכוונה - יש לשנות את סעיף 2(2). השעבוד בפירוש אינו

מיועד למימון הוצאות שוטפות.
היו "ר שאול יהלום
איזה מוסד ניהל אדוני?
בנימין אלון
ניהלתי את מוסד בית אורות.
היו"ר שאול יהלום
אדוני ניהל את מוסד בית אורות, אבל לא היתה לו בעיה לגבי המבנה

עצמו. המבנה היה רכוש. מישהו דאג לרכוש אותו. יחשוב אדוני שבאה מפלגה

מסויימת ורוצה להעביר את משרדיה לבית אורות. מדוע לא? המפד"ל חשבה

לעשות זאת, אך לא היה לה תקציב. האם אין לראות בחיוב מפלגה הרוצה

להעביר את משרדיה לבית אורות?
בנימין אלון
חיובי.
היו"ר שאול יהלום
אם זה דבר חיובי אתה מבקש הלוואה. הבנק לא תמיד יסכים לשעבד

את בית אורות, בטענה שהנכס מצוי בירושלים המזרחית. אם יסכים הבנק

לשעבד את הנכס, יש בכך משום הורדת עלות הריבית על ההלוואה.

אם תאמר כי מטרת החוק היא הוצאות שוטפות, ומדוע מותר למפלגות לקחת

הלוואות, הראייה שהן לוקחות הלוואות. השאלה שלנו היום היא למעשה האם

דומה הדבר למשפחה שמרוויחה 1,000 שקל לחודש, שאינם מספיקים להוצאותיה.
בפניה שתי אפשרויות
האחת, להעלות את המשכורת וזה קשה מאוד; השנייה,

לומר לה קני יותר באותם 1,000 שקלים. אל תקני בשופר-סל אלא בברכת-רחל.

באופן זה נאמר למפלגה שבאותו כסף שהיא לוקחת הלוואות, במקום שהבנקים

ירוויחו, תורידי את הריבית. אני מתווכח על הגיון פשוט לטובת ההוצאות

של המפלגות.

אני את הרמז של עורך הדיו מרדכי בס: יכול להיות שמקילים על הריבית

וגם על נפח ההלוואה. אני מקבל שזאת לא מטרת החוק. יכול להיות שהחוק

אינו מושלם ובהזדמנות זאת צריכים לומר שני דברים- מצד אחד - מותר

לשעבד עד אחוז מסויים, ומצד שני - אסור לקחת הלוואות מעבר לאחוז

מסויים, כדי שמטרת החוק האמורה בסעיף זה תתגשם.
דוד צוקר
האם אתה מוכן שהמדינה תתערב בחייה של מפלגה עד לעומק כזה?
היו"ר שאול יהלום
למה לא?
דוד צוקר
אני חושב שיש גבול עד אליו יכולה המדינה להתערב.
היו"ר שאול יהלום
מדובר בכספי המדינה.
בנימין אלון
אני חושב שזוהי, בפירוש, מטרת החוק. אתה לא צודק רק בנקודה אחת.
להמחשה בלבד
למפדייל יש נכסים. יש שתי סוגיות שונות. האחת - סוגיית

המימון השוטף שהמדינה החליטה להתערב בה; המדינה איננה מעוניינת, מכל

מיני סיבות, שמפלגה תיזקק לחסדי זרים. השנייה - סוגיית ההון. אם יש

למפלגה קפיטל או אין לה, ואם היא זכאית לקבל תרומה של קפיטל, זאת



סוגייה אחרת.
היו"ר שאול יהלום
היא לא זכאית.
בנימין אלון
ואם יש תורם שרוצה לתרום נכס למפלגה?
היו"ר שאול יהלום
איו תורם. המפלגה רוצה לרכוש את משרדיה בירושלים בבית אורות.
בנימין אלון
אם אתה רוצה לעשות את זה, תשאל כל אחד, וייעצו לך להיעזר בעמותות.
היו"ר טאול יהלום
אסור. אם עמותה תיתן את הנכס למפלגה - זו עבירה.
בנימין אלון
אם המחוקק רצה שנכס יהיה קשור לעמותה העוסקת בפעילות תרבותית,

ואיננה מפלגה, אז היה לו הגיון בזה. הוא לא רצה שתרומות תהיינה כפופות
לגורמים זרים. אני חוזר ואומר
אם הכוונה היא שהחוק יאפשר רכישת

קפיטל, יש לשנות את מטרת המימון. איו מרובר בתיקו ו לסעיף 15. ההסבר

לסעיף 15 הוא, לדעתי, שמטרת המימון, למעט ממימון בחירות, היא מימון

הוצאות שוטפות. מנהל בנק מבקש שיעבוד, חוץ מתזרים המזומנים, ומוכו לתת

מסו;רת להוצאות שוטפות, בגלל שהמפלו;ה רוצה לקנות נכס ומנהל הבנק מבקט

את הביטחונות.
גבי דאוס
חבר הכנסת הנדל, לא הבנתי מדברי ההסבר להצעת החוק, אם ה-70% הם

לכל מטרה שהיא בה חפצה המפלו;ה, או שמא רק לקניית נכסים. הערה נוספת:

איו התייחסות בדברי ההסבר למצב בו מפלגה בינונית לוקחת 70% מו המימוו

שוטף ומשעבדת אותו לשנתיים, וחודשיים לאחר מכו נערכות בחירות והיא

ומספר המנדטים שלה פוחת, או שהמפלגה אינה זוכה ולו במנדט אחד. מה קורה

אז? האם המדינה תצטרד לשלם, או מישהו מחברי הכנסת או מי שחותם יצטרד

להחזיר את הכסף? צריד לחשוב על זה.

היו"ר טאול יהלום;

מה עמדת מר"צ לגבי העניין?
גבי דאוס
עדיין אין לנו עמדה.
שמואל ליאור
מפלגת העבודה טרם גיבשה עמדה בסוגיה הזו. יש מספר נקודות שכדאי

לחשוב עליהן במבט כללי. איו צודך בשינוי הנוסח הנוכחי של החוק. חבל

לשנות אותו ויזיק אס נשנה אותו. במהלך הדיון, לא הזכיר איש את הנוסח

הנוכחי, המעניק הגנה למפלגות בנושא עיקול. אס מנהליס את הענייניס

בחכמה, אפשר להתגונן מפני עיקול של גורם חיצוני. הנושא הזה הושמט ואין

כל התייחסות.

נקודה שנייה לגבי שיעבוד. זה לא חוק יחיד. ישנם עוד חוקים שמפלגות

ניסחו אותס על מנת להגביל את פעולותיהן. למעשה, מפלגה מגנה על עצמה

מפני מנהל הבנק, הדורש שיעבוד. למעשה, מפלגה יוצרת מצב, שאם מאיזו

שהיא סיבה היא יצרה שיעבוד, אולי השיעבוד אינו תקף ואולי הוא בטל, כי

החוק אומר שאין שיעבוד. כמו כן אפשר להגיע לאותן תוצאות שהצעת החוק

מדברת עליהן בדרך חוקית אחרת.

מדובר כאן על הצעה לשנוי חוק, שספק אס היא טובה לכל המפלגות וספק

אם היא משפרת את מצב כל המפלגות.
היו"ר שאול יהלום
מדוע היא לא משפרת?
שמואל ליאור
חוק מימון מפלגות מכיל הוראות שגם אם תופרנה, אין סנקציה בצידן.

מבקר המדינה לא השית קנס על מפלגה ששיעבדה את המימון. צריכיס לראות את

הדבריס בקונטקסט היומיומי.

דבר נוסף, נאמר שמפל1;ה מסויימת ביקשה לשעבד. אסור לבנק לקבל

שיעבוד בדיוק לפי הנוסח הזה. אס המפלגה נתנה את השיעבוד, אולי השיעבוד

בטל.
דוד צוקר
הרי המפלגות ניסחו זאת כך.
שמואל ליאור
מותר לקחת הלוואה מתאגיד בנקאי. התאגיד הבנקאי רוצה להבטיח

פרעון ההלוואה, ואחת הדרכיס היא שיעבוד. זאת לא דרך יחידה. אין חובה

לשעבד את כספי מימון המפלגות. יש פתרונות אחריס. מצב זה, לדעתי. טוב

למפלגה. אתן דוגמא מתחוס אחר של הפירסומיס בעיתונות בתקופת בחירות.

חבר הכנסת חיים רמון סיפר לי כיצד נוצרה ההגבלה, על מנת לעשות
פירסומים בעיתונים
קבעו במיוחד הגבלה כדי שתאסור למכור יותר מ-10,000

אינץ'. אותו הגיון טמון גם בנוסח הנוכחי, וצריך לקחת זאת בחשבון.

איני רוצה להישמע ביקורתי מדי. דברי ההסבר לא מתאימים לנוסח,

הנוסח לא טוב יותר מן הנוסח הקודם. צריך לחשוב היטב על כל העניין.
אביעד קמארה
יש לנו שאלות- מה קורה ל1;בי תקופת השיעבוד? מה קורה אם מפל1;ה

מתפלו;ת? האם מדובר על 70% מהנטו? האם אתם מתחייבים רק על מימון או על

יותר ממימון. יש לנו הרבה שאלות ובנוסח הקייס אין עליהן תשובות.
דוד צוקר
אחרי הדברים של נציג מפלגת העבודה ברור מדוע הצעות חוק כאלה

מוכרחות להיות בידיעה ובהתייעצות של כל המפלגות. הצעת החוק באה לפגוע

בחסיון שהיה למפלגה כל שהיא, בסוג העוצמה או הכרח שהיה למפלגה מול

בנק. לא יתכן שבגלל מצוקה ריגעית, או כדי לפתור בעיה מסויימת, נפגע

בעקרון שהכנסת ניסתה לשמור עליו במשך כעשרים שנה לפיו הוטלו מגבלות על

מנת למנוע מלהתפתות. הצעת החוק משנה באופן ממשי את הסטטוס של המפלגה

בדיאלוו; שלה מול הבנקים ואני חושב שזה רע.תבואנה המפלגות ותאמרנה,

לאחר התייעצות, שלטובת מטרות יותר חשובות מוכנות הן לפגוע בחלק מן

הכוח שיש להן מול התאגיד הבנקאי. יש לאפשר למפלוגות להתייחס לעניין הזה

ולהיוועד בעניין זה.
צבי הנדל
שמעתי דברים שלא חשבתי עליהם. אני חושב שמן הראוי, למרות להיטותי

להעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה, לדחות את הדיון בהצעת החוק. שמעתי

דברים חשובים שיכול להיות שהם נכונים. הבנקים יודעים שיש בחירות אחת

לארבע שנים. לכן, השיעבוד לא מחייב את המדינה אחרי ארבע שנים. אין

להצעה כוח עצום, אך יש לה השפעה בשוליים. למרות הכל, דווקא בגלל

ההערות האחרונות שהושמעו, אני מבקש לדחות את הדיון. יכול להיות שטעיתי

בהגשת הצעת החוק.
שושנה נתניהו
ברצוני לחדד מספר דברים. החוק המוצע מדבר על שיעבוד המימון שניתן

למפלגות על פי חוק מימון מפלגות. למימון זה יש מטרה קבועה בחוק והיא-

להוצאות השוטפות שבין בחירות לבחירות ולהוצאות הבחירות.
צבי הנדל
לא קיבלתי מענה לשאלה אם רכישת רכב או מחשב באה בגדר הוצאות

שוטפות, אם לאו.
שושנה נתניהו
מיד אשיב לך. אם מדברים על נכסי דלא ניידי, הרעיון לא מתיישב. אם

מדבריס על רכב - נניח שכן. יש דרך פשוטה יותר על מנת לעטות זאת. מדוע

צריכים לשעבד את המימון? מבחינת הוועדה שלנו אנו עומדיס על הנקודה

הזו. למרות המימון, הנחשב נדיב בהשוואה למימון ציבורי במדינות

דמוקרטיות אחרות, חלק מהמפלו;ות שקועות בחובות כבדיס למדיי.

כאשר חוקקו את תיקון מספר 16 לחוק, בו מינו את הוועדה הזו, הגדילו

את המימון ב-33% לעומת העבר. עשו זאת כי המפלו;ות היו שקועות בחובות

כבדיס מאוד. לא רק שהגדילו את המימון ב-33%, אלא שנתנו למפלו;ות ערבות

מדינה להלוואות, ופרסו את החובות לעשר שניס, כדי אפשר למפלו;ות לצאת מן

הסבך. אנו יודעים שהיום, חרף הגדלת המימון שקועות המפלגות בחובות

הרבה יותר גדולים.

פירוש הדבר, שהמפלגות אינן מסתדרות עס המימון והן צריכות יותר

כספים. הן תשעבדנה את המימון. מותר להן לשעבד עד 70% מהמימון, וזה

יחסר להן. מה הן תעשינה אז? ואס תאמר שהכספיס לא יחסרו - סימן

שהמפלגות מקבלות מימון גבוה מדי. הדברים אינם מתיישבים. די בכך כדי

להסיר את הרעיון.
צבי הגדל
אני מבקש לא להסיר את הרעיון.
היו"ר שאול יהלום
אנו מקבליס את עמדתו של חבר הכנסת צבי הנדל, שיבדוק עמדותיו. אס

תהיינה עמדות אחידות של כל המפלגות, אעלה שנית את הצעת החוק.

תודה רבה לכולס. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:00)

קוד המקור של הנתונים