ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 24/06/1997

הצעת חוק העונשין (תיקון - שימוש בגופו או בדמותו של קטין), התשנ"ז-1996 - של חבר-הכנסת י' כץ; הצעת חוק העונשין (תיקון - שימוש בגופו או בדמותו של קטין), התשנ"ז-1996 - של קבוצת חברי כנסת

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 87

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי, י"ט בסיון התשנ"ז (24 ביוני 1997). שעה 12:30

נכחו;
חברי הוועדה
ש' יהלום - היו"ר

בי אלון

י' יהב
מוזמנים
חה"כ תמר גוז'נסקי

חה"כ יוסי כץ

גלוריה ויסמן - משרד המשפטים

נצ"מ זאבה אהרוני - רמ"ד עבריינות נוער, משרד לבטחון פנים

מנחם אהלי - יועץ משפטי, משרד התקשורת

הילה שמיר - לשכה משפטית, משרד התקשורת

דורית מורג - סגנית יועץ משפטי,משרד החינוך והתרבות

ניצנה בן-דוד - אבי - האגודה הבינלאומית לזכויות הילד

טלי גל - המועצה הלאומית לשלום הילד

מיכל רפאלי - יו"ר המועצה לשידורי כבלים

מנחם איתן - יועץ משפטי, התאחדות חברות הכבלים

שמואל סף - לשכת עורכי הדין

חגית יהלומי - " " "
יועץ משפטי
ש' שהם
מנהלת הוועדה
די ואג
קצרנית
א' זכאי
סדר-היום
1. הצעת חוק העונשין (תיקון - שימוש בגופו או בדמותו של קטין),

התשנ"ז-1996 - של קבוצת חברי כנסת.

2. הצעת חוק העונשין (תיקון - שימוש בגופו או בדמותו של קטין),

התשנ"ז-1996 - של חבר-הכנסת י' כץ.

2285



1. הצעת חוק העונשין (תיקון - שימוש בגופו או בדמותו של קטין),

התשנ"ז-1996 - של קבוצת חברי כנסת

2. הצעת חוק העונשין (תיקון - שימוש בגופו או בדמותו של קטין),

התשנ"ז-1996 - של חבר-הכנסת י' כץ

היו"ר שאול יהלום;

רבותי, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אנחנו עוסקים בשתי הצעות חוק פרטיות

שאושרו במליאת הכנסת בהצבעה טרומית ובישיבה היום אנחנו עומדים להכין אותן לקריאה

ראשונה. ההצעה הראשונה שתוצג היא של הבר-הכנסת יוסי כץ, ההצעה השניה של קבוצת

חברי הכנסת תוצג אהר-כך על-ידי חברת-הכנסת תמר גוז'נסקי.

כבר דנו בנושא הזה בישיבה שהתקיימה ב-כ"ח בשבט התשנ"ז, ישיבה קצרה שעסקנו בה

בעיקר באזכרה לחללי אסון המסוקים שאירע אז כשלאחר מכן הפסקנו את הישיבה וקבענו

שנמשיך את הדיון בישיבה אחרת.

קיבלנו התנצלות ממועצת העתונות על כך שנציגיהם לא יכולים להגיע, פרופי עמוס

שפירא אינו מרגיש בטוב וחיים צדוק נמצא בחוץ-לארץ.

מדובר בהצעות חוק שמטרתן למנוע נזק שנגרם לקטינים כאשר משתמשים בגופו או

בדמותו של קטין לצרכים שאינם ממין הקטין אלא לכל מיני צרכים חיצוניים והדבר פוגע

בקטין. חבר-הכנסת יוסי כץ, בבקשה, תציג את מהות הצעת החוק שלך.
יוסי כץ
אני רוצה לברך אותך על כך שנתת עדיפות לנושא. בכך גילית רגישות חברתית גם

לצד המוסרי וגם לצד המשפטי של הנושא. אני מודה גם לחברת-הכנסת גוז'נסקי שאיפשרה

לי להציג את החוק כי נתבקשתי להחליף את חבר-הכנסת רן כהן בניהול ישיבת הוועדה

לענייני ביקורת המדינה ולצערי אצטרך לעזוב כאן.

אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד אוסרת שימוש בילדים למטרות פורנוגרפיה. אין

צורך להכביר מלים על חשיבות הענין מבחינה חינוכית ומבחינה מוסרית. לא מדובר רק

בילד שמופיע בקלטת שמנצלים אותה למטרות של פרסום דברי תועבה אלא יש פה התייחסות

של החברה כולה לילדים ולצורך להגן עליהם מפני ניצול לרעה. ההשלכות של פרסום כזה

הן כאלה שלאחר שזה מופיע בקלטת אפשר מחר בבוקר לעשות דברים אחרים בילדים וגם

באחרים. אין ספק שהחוק הפלילי אוסר היום שימוש בגופו של קטין למטרות כאלה.

היוזמה לחקיקה הזאת באח אלי מהמועצה הלאומית לשלום הילד. מהתכתבות עולה ששר

המשטרה הקודם ראה ליקוי במערכת החקיקה בכך שבעוד שאפשר לאסור ולהעניש פלילית מי

שמשתמש בקלטת כזאת כאן בארץ, מייצר את הקלטת ומפיץ אותה, הרי שאי-אפשר לעשות זאת

לגבי מי שמייבא קלטת כזאת מחוץ-לארץ, כאילו יש הבדל אם ילד איטלקי או מארץ אחרת

מופיע בקלטת, הלא מבחינה חינוכית זה בדיוק אותו הדבר. זו פירצה שקוראת לגנב,

מנוצלת על-ידי ספסרים כשסוחרי הבשר האלה מנצלים את הילדים ומתעשרים על-ידי עקיפת

החוק.

כפי שאמרתי זו תופעה אנטי חינוכית ואנטי חברתית שצריך לעקור אותה מן השורש.

חברה נאורה ומתקדמת לא יפולה להרשות לעצמה שימוש בקלטות מיובאות והפצתן כאשר

ילדים מנוצלים בצורה כזאת וגם מנוצלים מיני.

משרד המשפטים הסכים להצעה ותמך בה וכפי שאני מבין יש בכוונתו להביא מערכת

ענישה יותר מרתיעה לגבי עבירות מהסוג הזה. לכן צריך לאפשר להצעת החוק הזאת

להמשיך לרוץ בתהליכי החקיקה. אני הבעתי הסכמה להשתדך להצעת החוק הממשלתית

לכשתבוא אבל בינתיים אני מציע להעביר את זה לקריאה ראשונה.

אני מתנצל שבעוד כמה דקות אצטרך לצאת.
היו"ר שאול יהלום
חברת-הכנסת תמר גוזינסקי תציג את הצעת החוק בשם קבוצת חברי הכנסת.

תמר גוז'נסקי;

אני מצטרפת להערכה שהביע חבר-הכנסת כץ לאדוני על שמצא לנכון להעלות את הנושא

הזה.

אנחנו מדברים על תופעה עולמית אבל גם על תופעה ישראלית. לפי ההערכות יש היום

בעולם כמיליון וחצי ילדים בני 8 עד 18 שמנוצלים מינית, עוסקים בזנות לצורותיה

השונות. לפני שנה נערכה בשטוקהולם ועידה בינלאומית שעסקה בנושא הזה ובין היתר

עלה אז לכותרות הסיפור הקשה של הקטינות הבלגיות שנוצלו על-ידי רשת שעסקה בניצול

מיני של קטינים.

ניצול מיני של קטינים בא לידי ביטוי בישראל בין היתר בעובדה שחלק מהאנשים

והנשים שעוסקים בזנות הם קטינים. אנחנו יודעים שיש נערות קטינות בכל מיני מכונים

שיש להם שמות שונים ומשונים. לאחרונה שוב התגלתה נערה כזאת שהמשטרה חילצה אותה,

אני לא יודעת עד כמה המשטרה מחפשת את הנערות האלה. אנחנו יודעים שיש גם נערים

שמוכרים את גופם בגנים ציבוריים. כך שהתופעה קיימת בישראל, אין טעם להיכנס

לפירוט כי יש די ידיעות על הנושא הזה.

אנחנו עוסקים עכשיו בנושא ספציפי של קלטות וידיאו והפרסום שלהן. כדי שקלטת

כזאת שבה מצולמים יחסי מין עם קטינים תופק, צריכים להשתתף קטינים. יש קלטות

שמי וצרות בחוץ-לארץ ומי ובאות לארץ וכאן הן משווקות ללא שום הפרעה בחנויות

שמשווקות קלטות בנושאים כאלה. ככל הידוע לי לא נעשה שום ניסיון למנוע שיווק של

הקלטות האלה.

הנקודה השניה נוגעת לייצור קלטות כאלה בארץ. לפי מידע שפורסם בעתון הנוער

"ראש אחד" דיווחו עשרות נערים שצלצלו אליהם הביתה והטרידו אותם שוב ושוב בהצעה

לבוא להצטלם לסרט פורנוגרפי תמורת סכום כספי ניכר ושאותם אנשים עשו אחריהם מעקב

וגילו את אורה חי יהם.
היו"ר שאול יהלום
מה ההגדרה שלך לסרט פורנוגרפי?
תמר גוז'נסקי
ההגדרה שלי לא חשובה לענין הזה. לנושא שלנו - כל סרט שמציג יחסי מין בין

מבוגרים לילדים נכנס מבחינתי לחוק הזה.
היו"ר שאול יהלום
אם אין בו יחסי מין בין מבוגרים לילדים הוא לא נכנס אצלך לחוק?
תמר גוז'נסקי
כרגע אנחנו מדברים על הגנת קטינים. אני לא מדברת על הנושא של פרסומי תועבה

שהוא רחב מאוד, כרגע אני מדברת על ההגדרה המצומצמת שנוגעת לקטינים. בנושא

קטינים, ללא קשר אם ההגדרה היא פורנוגרפיה או לא, אם מדובר בקלטת או בסרט שבו

מצולם קטין בעת ביצוע אקט מיני זה צריך להיכנס תחת החוק ולהיות אסור בתכלית

האיסור.



היו"ר שאול יהלום;

לפי הצעתך אם אין אקט מיני זה מותר?
תמר גוז'נסקי
אנחנו מדברים על פרסום תועבה, אולי יש הגדרות אחרות.
היו"ר שאול יהלום
נניח שיש אקט מיני והקטין יושב ומסתכל?
תמר גוז'נסקי
לדעתי זה אותו הדבר. אני לא חושבת שבהצעת חוק אנחנו יכולים להביא את מגוון

האפשרויות של צילום סרטים. יש מי שקובע מהו בדיוק פרסום תועבה אבל לדעתי כל מה

שמשרת את הרעיון של קיום יחסי מין עם קטינים, אני לא נכנסת לשאלה עם זה פסיבי או

אקטיבי, פוגע בילדים שמצטלמים והרבה מעבר לזה. זה נותן לגיטימיות ציבורית למעשים

האלה. לפי אמנת האו"ם להגנת הילד וגם לפי החוקים הישראלים אנחנו חייבים להגן על

ילדים וקטינים מפני הניצול, אנחנו צריכים להתייחס למעשה הזה כאל ניצול ולנסות

לעקור אותו.

היתה דעה כאילו זה דבר שולי. היום מתגלה באירופה, לא רק בבלגיה, שהתופעה

איננה שולית. יש רשת עולמית שמספקת ילדים לצורך התעשייה הזאת כדי לנצל אותם

ולהרוויח עליהם. הבעיה שאני נתקלתי בה והובאה לידיעתי היא: באיזו מידה החוק

הישראלי אוכף את הדברים, מה הוא אוכף והאם אנחנו הולכים בכיוון שמובילים אותו

היום בעולם שבא להגביל את הנושא הרבה יותר מנושאים אחרים. אנחנו לא נמצאים בשורה

הראשונה של ההגבלות בנושא הקריטי לגבי ילדים.
היו"ר שאול יהלום
גב' ויסמן, נציגת משרד המשפטים, החוק מסתמך על פרסום תועבה או על הצגת תועבה.

מה ההגדרה שלהם?
גי ויסמן
אין לנו הגדרה לא של פרסום תועבה ולא של הצגת תועבה. בתי-המשפט דנים בנושאים

האלה, כך זה נעשה שנים רבות מכיוון שהדברים משתנים. ברור שקיום יחסי מין עם

קטינים, או בנוכחות קטינים בצורה זו אחרת, ייכנס לתוך ההגדרה של מעשה תועבה.

הממשלה הסכימה לשתי ההצעות מאותם הטעמים שמנתה חברת-הכנסת גוז'נסקי. יש בעיה

מיוחדת של שימוש בילדים בצילומי תועבה בקלטות מהסוג הזה וגם בדרכים אחרות של

העברת פרסומים מהסוג האסור שבהם כלולים ילדים. הילדים הם מכל העולם ולא רק

מישראל וההגנה שרוצים לתת היא לכל הילדים ובדרכים שונות.

אנחנו מוכנים שהצעות החוק ישתלבו עם הצעת הממשלה שתבוא בקרוב וכפי שאמר

חבר-חכנסת כץ ההצעה כוללת לא רק החמרה בענישה אלא קביעת עבירות חדשות הקשורות עם

הנושא של שימוש בילדים בצורה זו או אחרת בפרסומי תועבה או בהצגות תועבה.
היו"ר שאול יהלום
אני רוצה להבין את הענין של פרסום תועבה שלא מוגדר. אם אני רואה עכשיו בעתון

דבר שלפי דעתי הוא פרסום תועבה, כאזרח חיצוני לאירוע אני יכול להגיש תלונה

למשטרה?



ג' ויסמן;

בוודאי.
היו"ר שאול יהלום
למי במשטרה יש שיקול דעת האם זה פרסום תועבה או לא? למיטב ידיעתי הם מעבירים

את הכול להוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה.
ג' ויסמן
לא, זה מועבר לפרקליטת המדינה. בזמן האחרון קיבלתי הרבה הומר שהועבר אלי

ממשרד התקשורת מהרשות לכבלים של פרסומים בתוך חוברות של מדריכי שידורים ונראה לי

שגם שם יש פרסום תועבה.
מ' רפאלי
את הפנייה אלינו ולמשרד המשפטים הגיש יצחק קדמן מהמועצה לשלום הילד ואנחנו

העברנו את החוברות למשרד המשפטים. מבחינתנו החוברות האלה לא תחת הפיקוה של משרד

המשפטים אלא כמו כל פרסום עתונאי אחר.
היו"ר שאול יהלום
מה היה בחוברות?
גי ויסמן
יש שם מודעות בהן נאמר שאדם יכול להזמין שירותי זנות שיינתנו על-ידי קטינה או

קטין וברור שהכוונה היא לילד או לילדה.
היו"ר שאול יהלום
זה ללא קשר לחברות הכבלים?
מי רפאלי
זה לא קשור לכבלים ולא לפיקוח שלנו על חברות הכבלים, זה קשור לפרסומים

בעתונות בכלל.
גי ויסמן
כשקוראים זאת זה פרסום תועבה, כך סברה גם פרקליטת המדינה והיא ביקשה מהמשטרה

לפתוח בחקירות לגבי החומר שקיבלתי.
היו"ר שאול יהלום
אמרה חברת-הכנסת תמר גוזינסקי שאם יש קלטת עם אקט מיני מייד צריך לטפל בזה

ולא להתחיל להפנות לפרקליטת המדינה, ליועץ המשפטי לממשלה והפרוצדורה עולה ויורדת

ובינתיים נמכרו 10,000 קלטות. האם יש במשטרה קריטריונים ברורים במסגרת מה שנקרא

פרסומי תועבה, בהנחיית משרד המשפטים או הפרקליטות, שעליהם לא עולים במעלות למעלה

אלא דברים ברורים שאפשר לטפל בהם באותו לילה?
גי ויסמן
אולי נציגת המשטרה תוכל להשיב אם יש הנחיות ברורות.



תמר גוזינסקי;

אפשר לכתוב את זה בחוק.
גי ויסמן
אפשר אבל אני לא מציעה שנכתוב בחוק מה זה בדיוק מעשה תועבה. ההגדרה של מעשה

תועבה היא מאוד נזילה.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו מקבלים שיש דברים שהם נזילים, אין להם שיעור ובאמת צריך שיקול דעת, אבל

יש דברים שבהם אין צורך בשיקול דעת. היום על כל דבר צריך שיקול דעת. נניח שיש

יבואן שהביא 10,000 קלטות לוהטות של ילדים מאיטליה והוא מתחיל להפיץ אותן. לוקח

יום-יומיים עד שמישהו רואה את זה, אבא או המועצה לשלום הילד מגישים תלונה למשטרה,

המשטרה אומרת שצריך לשאול את הפרקליטה, הפרקליטה מתלבטת ובינתיים זה מונח על

שולחנה, אחר-כך זה חוזר למשטרה ובינתיים עובר חודש כשכבר בל 10,000 הקלטות נמכרו.

אני שואל האם אפשר לכתוב: הנושא נזיל אבל במקרה כמו זה של 10,000 הקלטות לא צריך

שיקול דעת?
גי ויסמן
יכול להיות. לא חשבנו שאנחנו צריכים להגדיר בצורה מפורטת מעשים מסוימים. זו

העמדה של משרד המשפטים כי הממשלה לא החליטה על זה. אולי אפשר יהיה להגדיר דברים

מסוימים, למשל, קיום יחסי מין עם קטינים או בנוכחותם.
שי שהם
הנושא של פרסומי תועבה נדון בפסיקה, לפעמים צריך תשובה לכל מקרה לגופו וקשה

להגדיר מראש איזה דברים נצטרך. בפסיקה הדברים ברורים והצעת החוק שלנו פותרת חלק

מן הבעיה משום שאם פרסום מוגדר כפרסום תועבה אני לא צריך שהקטין יהיה חלק מן

התועבה או חלק מיחסי המין. הצעת החוק אומרת: "המשתמש בדמותו או בגופו של אדם

שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים בפרסום תועבה או בהצגת תועבה". זאת אומרת, גם אם

הוא מסתכל על התועבה או שהוא נוכח שם, לפי סעיף 214 המקורי זה חלק מאותה עבירה,

הוא לא חייב להיות אותו קטין שמבצעים בו את המעשים, די שהקטין נמצא במקומות האלה.

הפסיקה של בית-המשפט העליון די ברורה בשאלה מה זאת תועבה. אפשר להגדיר אבל

לדברים אין שיעור, מה יהיה עם ניסיון לקיים יחסי מין, מה יהיה עם חלק מיחסי מין,

מה יהיה עם ערטול חלק מן הגוף.
היו"ר שאול יהלום
כשאנחנו מדברים על החוק יש שני דברים: א. להעניש את האדם; ב. למנוע נזק.

כאשר מדובר על קטינים מניעת הנזק היא משמעותית חוץ מהעונש. יכול להיות שהאדם

שהפיץ קלטות או מכר יישפט אחרי שנה, או שלוש שנים, שנתיים במקרה הטוב, אבל הבעיה

שלנו היא מיידית. אם לא נותנים קריטריונים וכולם אומרים: אנחנו לא מוכנים

להגדיר מה זה פרסום תועבה ורק ראש המערכת יכול להגדיר - זה רע מאוד.
ש' שהם
ייתכן שהפתרון יהיה שמערכת שלטון החוק תאמר: אני נותנת סמכות להגדיר מהו

פרסום תועבה גם לתובע או לפרקליט מחוז, או לתובע משטרתי. יש עבירות שהן פחות

מוגדרות וגם לגביהן מחליט פרקליט ברמה מקומית אם יש כתב אישום או לא, לא בכל דבר

מגיעים עד לפרקליט המדינה. אפשר שהסמכות להגדיר תהיה בידי רשויות יותר נמוכות.

ענין החרמת הקלטות ומניעת הנזק זה לא חלק מהסעיף שאנחנו מדברים בו עכשיו אלא

זה נושא אחר. אם יש איזה שהוא דבר שעוברים בו עבירה ניתן לחלט אותו אבל סעיף החוק

שבו אנחנו מדברים לא עוסק בכל האלמנטים של החילוט.
תמר גוז'נסקי
צריך לכתוב את זה?

ש' שהם;

לא, הדבר הזה כבר קיים בחוק. הסעיף הזה בא לפתור בעיה אחת: להרחיב את הגדרת

המשתמש.

היו"ר שאול יהלום;

עד שלא תגיע ההוראה שזו עבירה פלילית לא תוכל לגעת בשום דבר,
שי שהם
נכון. הפתרון יהיה בזה שהמשטרה תוריד סמכויות לרשויות יותר נמוכות.
היו"ר שאול יהלום
ניצב משנה זאבה אהרוני, אני רגיל לשמוע אותך יותר בנושא של עבריינות הנוער

עצמו ואילו כאן אנחנו עוסקים בעבריינות כלפי הנוער. זה גם כן תחום שאת עוסקת בו?
נצ"מ ז' אהרוני
אם מי שמעורב בזה הוא קטין חשוד, אחרת מטפלות בזה יחידות החקירה הרגילות ולא

יהידות הנוער. האחריות המקצועית שלי על יחידות הנוער היא על קטינים כחשודים.
היו"ר שאול יהלום
בבקשה, עורך דין סף,
שי סף
התיקון עוסק בשני סעיפים. סעיף (ב}(1} קיים בחוק כלשונו ואין בו שום שינוי.

סעיף (ב)(2) הוא הרחבה וכאן רצנו ריצה ארוכה מדי. צריך להפריד פה כדי לייעל מפני

שככל שהדבר יהיה יותר מעורפל הביצוע בפועל יהיה פחות טוב.

צריך להבדיל בין מצב שבו אנחנו מגינים על קטינים ישראלים לבין מצב שבו אנחנו

מגינים על קטינים מחוץ-לארץ, השוני אדיר. יהיה קשה להגדיר בת 18 מתאילנד. בת 17

ובת 35 מתאילנד נראות בדיוק אותו הדבר ואפשר לראות זאת בסרטים רגילים, בעיניים

מערביות הן נראות אותו הדבר.
תמר גוז'נסקי
אם נחשוד שהיא בת 17 ויסתבר בדיעבד שהיא בת 35, איזה פשע נעשה - כלפי

האנושות?
שי סף
לי יש בעיה לגבי מי שאנחנו רוצים להטיל עליו אחריות.
תמר גוז'נסקי
המוכר, המפיץ.
ש' סף
זו מטלה שאי-אפשר לעמוד בה. נגיד שאנחנו לא מסכימים שיהיו סרטים בכיוון הזה.

לגבי ילדים לא צריך חכמה גדולה, מי שנראים על פניהם כילדים - זה אסור. אין ויכוה

שיש אחריות על היוצר ועל המפיץ. על המוכר בבאסטה אתם רוצים להטיל אחריות? הוא

צריך לצפות בכל הקלטות שהוא מוכר? אני לא יודע. אם יש תמונה ברורה או כיתוב

שמראה קטין - אני מוכן להטיל עליו אחריות אבל לא כתוב שם כלום, יש שם תמונות

רגילות ובאיזו סצינה מסוימת מופיע קטין. הוא צריך לצפות בכל הקלטות?
היו"ר שאול יהלום
אדוני אומר שאם במכולת מוכר החנווני מוצרים שבהם יש רעל הוא לא אשם אלא רק

היצרן אשם כי המוצר סגור והוא לא יודע שיש בפנים רעל.
שי סף
לא מעמידים לדין את איש המכולת.
היו"ר שאול יהלום
בוודאי שכן. אתה לא תאשים רוקח שמכר תרופות שהתקלקלו? בוודאי, יש עליו

אחריות.
ש' סף
יש תאריך תפוגה, אם מכרת יום אחד אחרי התאריך, על פניו אתה אשם. לפני כמה

שנים יצא חלב חמוץ של תנובה. מישהו העמיד את בעל המכולת לדין? הקופסה היתה בסדר,

התאריך היה בסדר אבל החלב היה לא בסדר. אתה צריך להגיע ליצרן.

לכן אני אומר שאנחנו צריכים לבדוק את הדברים ולהיות מעשיים. לגבי המשאיל

והמוכר, אם על פניו זה לא בולט ואין כיתוב שמדובר בקטינים יש לי ספק אם ניתן

להרחיב עליהם את המעגל.

ההגדרה כאן רחבה ואני שואל האם אנחנו עוסקים גם בספרים. ב-90% מהקלטות יש

תמונה אז אתה רוצה שהקיוסקאי יקבל אישור ממישהו שהנערה שמופיעה בתמונה היא מעל

גיל 18 או מתחת לגיל 18? אתה מצפה מכל מוכר שמוכר 70-60 פרסומים מחוץ-לארץ

שידפדף בחוברות ויראה אם יש משהו? זה לא מעשי.
היו"ר שאול יהלום
נעבור לתחום אחר. נניח שמחר אנחנו מסיתים ויש חומר בו נאמר: אסור לשמוע

לרשויות המדינה, צריך לרצוח את ראש הממשלה שעושה נגדנו דברים. וחוברת ההסתה הזאת

מופצת בקיוסקים במדינת ישראל והכריכה שלה כחולה ועליה כתוב "מהות הדמוקרטיה

בימינו הקשים". האם לדעתך לא נעשה שום דבר לאדם שמוכר בקיוסק, או מפיץ או נותן

חינם אותה חוברת?
שי סף
אם זה מופיע מהעמוד הראשון עד העמוד האחרון - אני מסכים, אין ויכוח; אם זה

דף פנימי מתוך 30 עמודים יש שם שתי שורות כאלה אני אבוא בטענות אל המוכר?
היו"ר שאול יהלום
יש שם פרק שלם, שני עמודים שנותנים עצות לרצח ראש הממשלה שמתנגד לדעתך.



ש' סף;

שעל פניו אתה לא יכול לדעת את זה אלא אם קראת את זה?
היו"ר שאול יהלום
אם תדפדף תראה את זה. לא תעשה כלום למוכר?
ש' סף
זה ענין של מידה. אתה לא יכול לאסור את זה באופן מוחלט.
שי שהם
התשובה נמצאת בסעיף 19 להוק העונשין שאומר: אדם מבצע עבירה רק אם עשאה

במהשבה פלילית זולת אם נקבע כי זו עבירת התרשלות או אחריות קפידה. זאת אומרת, אם

אין ידיעה, אי-אפשר יהיה להרשיע גם לפי סעיף 214 המתוקן שנתקן אותו. אם אדם לא

יודע שהוא מפרסם פרסום תועבה והעתון הוא עתון דתי ובפנים יש הלילה וחס תמונה

אחרת, הוא יוכיח שבאמת הוא לא ידע ואז בוודאי שהוא לא עבר עבירה. הוא עבר עבירה

אך ורק אם הוא ידע שזה פרסום תועבה.
ש' סף
זו פרשנות.
גי ויסמן
זה החוק.
שי סף
אני חולק על מה שאת אומרת, גבי ויסמן. בשני מקרים שאני מכיר קבע בית-המשפט

שסעיף 214 בהלק מחלקיו הוא אחריות קפידה, אתה לא נדרש לדעת.
היו"ר שאול יהלום
אתה יכול לתאר את המקרים?
שי סף
היה מקרה של הפצת קלטות ואמר האיש: אני מוכר בחנות שלי 150 סוגים של סרטים,

לא ראיתי את הסרט ולא ראיתי שיש שם קטעים נוראים שהם פרסום תועבה. זה היה לפני
הרבה שנים. אמרו
זה שלא ראית לא מעניין, יש לך אחריות שלך.
היו"ר שאול יהלום
מקובל שזאת מערכת משפט נאורה ופתוחה. בית-המשפט אמר שאדם שמוכר קלטות גם אם

הוא לא ידע היה צריך לעשות פעולות כדי לדעת מה הוא מוכר. האם אנחנו המחוקקים

שבאים למנוע דברים כאלה לא נקבל את הגישה הזאת?
שי סף
אני מקבל את הגישה הזאת שסעיף 214 הוא אחריות קפידה לכן הבעיה של סעיף (ב)(2)

היא מי ייכנס לאותה אחריות קפידה. פעם היו חנויות ספורות שמכרו סרטים כחולים,

היום יש אולי מאות חנויות ואתה רוצח לחייב כל בעל חנות לצפות בסרטים שהוא מוציא

למכירה? המטרה היא לעצור את התופעה, המפיץ יודע שהוא תחת חשד כבד ואם האצבע

המאשימה תופנה אליו הרי השגנו את המטרה.
היו"ר שאול יהלום
הוא מפיץ 100,000 סרטים בשנה, הוא רואה את כולם?
שי סף
לא אבל יש למפיץ מקורות ויש עליו חובות. אני מסכים שמי שמייבא לארץ קלטות

תהיה עליו החובה. המכין והמפיץ יש עליהם אחריות. לגבי המוכר והמשאיל אם זה לא

נראה על פניו ואתה לא יכול לתפוס זאת בבדיקה פשוטה, אני לא יכול לדרוש ממנו

שיעיין בכל נייר כתוב, בכל סרט וסרטון.
היו"ר שאול יהלום
בבקשה, עורכת דין ניצנה בן-דוד, נציגת אבי, האגודה הבינלאומית לזכויות הילד.
ני בן-דוד
למרות הקושי לשנות היום את הנוהג הקיים, לצערנו, בשווקים ברור לכולם שנדרש

שינוי דרמטי במצב הקיים. השינוי הזה יצור קשיים גם לעורכי הדין.

אני מסכימה עם עורך דין סף שצריכים להיות מעשיים אבל מפן אחר. קודם כל

בהגדרה מהו פרסום תועבה. יש מקום להכניס איזו שהיא הגדרה לחוק, לא הגדרה סגורה,

זה יקל על עובדי המשטרה בשטח כי אז יש כללים שכתובים בחוק.
שי שהם
הגדרה כללית עם סעיף סל? אחרת אני מצמצם.
ני בן-דוד
נכון.

אני מתייחסת לנושא המעשי מנקודה אחרת: האם הקטין הנראה בסרט הוא קטין או לא?

האם בית-המשפט יסתמך על צפייה בסרט? אם מדובר בקטין בגיל שברור לכולם שהוא קטין

אין בעיה, אני מדברת על קטינים ישראלים. פגשתי מספר קטינים שהם בני 22 והתברר

שהם הרבה יותר צעירים. צריך לראות איך קובעים הגדרה שלא תדרוש מהתובע להוכיח בכל

המקרים את גילו של הקטין. בחלק גדול של המקרים לא יהיו תלונות של הקטינים עצמם,

או של ההורים או של בן משפחה.
תמר גוז'נסקי
די לך שהוא נראה קטין?
נ' בן-דוד
לא, זה בעייתי. יכול להיות שצריך ללכת בכיוון הפוך. אני לא יודעת אם זו

חזקה כללית כאשר זח שמפיץ יצטרך להוכיח מה גילו של המופיע בסרט, זה כללי מדי.

צריך לחשוב על מי מטילים חובה, אולי על היבואן תוטל החובה להוכיח שמופיעים בסרט

בגירים, אולי לא על המפיץ או על מי שמוכר את הקלטת בחנות כי זה מוגזם.



היו"ר שאול יהלום;

אני לא רוצה ליצור חשש של אנשי החוק. נניח שאנחנו רואים קלטת ואנחנו

מתלוננים. הולכים ומחרימים 10,000 קלטות. אחר-כך המוכר והמפיץ תובעים את המדינה
ואומרים
הוכחנו שזה בחור בן 18.5 ואילו אתם אמרתם שהוא בן 18, הם יביאו תעודת

לידה ותעודת זהות שלו ויתבעו את המדינה על הנזק הנורא כי הם הפסידו מיליארדים.
אז יגידו אנשי החוק
אנחנו לא מחרימים קלטות כאלה, אנחנו פוחדים מתביעה נגד

המדינה. לכן צריך מצד אחד למצוא הגדרה לפיה נפעל לפי מהות החוק, מצד אחר ניתן

למדינה את ההגנות שלה.
ני בן-דוד
לא צריך להטיל על זה שמוכר בשווקים את החובה להביא ראיה לכך שכל מי שמופיע

בסרט הוא בגיר אבל אפשר להטיל עליו חובה לקבל אישור מהיבואן שהיבואן בדק את

הסרטים והם אינם מופצים בניגוד לחוק. עם האישור הזה אנחנו יכולים ללכת ליבואן

שהוא מוכר, עם כתובת ויש למי לפנות. המצב בשווקים היום הוא שלא ברור איך הקלטות

הגיעו למוכר, אין כתובת.
היו"ר שאול יהלום
בבקשה, גבי טלי גל, מהמועצה הלאומית לשלום הילד.
טי גל
בתור נציגת הגוף שהעלה את הנושא הזה אני רוצה להביא נתונים. למועצה לשלום

הילד הגיעו הרבה פניות מהציבור שהגיעו לידיהם קלטות פורנוגרפיות עם ילדים. מזה

זה התחיל. אחרי תכתובת ארוכה נענינו על-ידי המשטרה שלא היתה בעיה מבחינת פרסום

תועבה אלא העבריין לא ידוע משום שהחוק מצטמצם למי שמכין את הפרסום.

אני רוצה להביא כאן נתונים שמתייחסים לעבירות מין נגד ילדים. עלה הקשר בין

סרטי פורנוגרפיה לבין עבירות מין וזה קשר ברור. ברגע שרואים מבוגר עם ילד, או

ילדים עם ילדים, או אנשים שעוסקים בפעילות כזאת זה מעורר כל מיני אנשים וסוטים

שרוצים לבצע פעילות כזאת. זה קרה גם בעולם וגם בארץ. בשנת 1995, השנה בה יש לנו

נתונים סגורים, נפתחו במשטרה 1,276 תיקים של עבירות מין נגד ילדים מחוץ למשפחה,

בעבירות מין בתוך המשפחה נפתחו 255 תיקים. אני מדגישה שאלה תיקים שהגיעו למשטרה,

כמובן שיש הרבה מקרים נוספים שלצערנו לא מגיעים למשטרה.
היו"ר שאול יהלום
יש לך מחקר שמראה את הקשר הישיר הזה?
טי גל
עדיין לא.
ז' אהרוני
על סמך מה את אומרת שהקלטות הפורנוגרפיות מביאות לעלייה בעבירות מין כלפי

ילדים. הנתונים שאת מצטטת לא קשורים לנושא הזה.
תמר גוז'נסקי
זה נאמר בוועידה הבינלאומית בשטוקהולם.



ט' גל;

הנתונים קשורים לתיקים שנפתחו במשטרה לגבי עבירות מין. יש מחקרים שלא אנחנו

עשינו אלא נעשו בחוץ-לארץ על הקשר בין הדברים, דובר עליהם בוועידה בשטוקהולם.
היו"ר שאול יהלום
יש השפעה של סרטים פורנוגרפיים גם על עבירות מין של מבוגרים?

טי גל;

אני לא יודעת, התחום שלי זה ילדים. יכול להיות שיש קשר.

הזכירו את הפרסומים בחוברות של כבלים. אני מראה לכם כאן דוגמה, פרסומת של

חנות שמפרסמת סקס-וידאו ויש פה תמונה של ילדה ישובה על גבר. זו דוגמה אחת מיני

רבות.

לגבי גיל הילדים צריך לשים דגש על מראית עין מכיוון שאחד האינטרסים הוא להגן

על ילדים מפני עבירות מין. כאשר מישהי נראית כילדה ההשפעה שיש לסרט הזה על אנשים

שיש להם נטייה לכך לא משנה אם הילדה הזאת בת 12 או בת 30, מה שחשוב זו מראית עין

וצריך לתת על זה את הדעת.
ש' שהם
ואם ילד בן 16 נראה מבוגר תתירי את זה?

טי גל;

בוודאי שלא, יש אינטרס להגן על ילדים בכל העולם. נטל הראיה להוכיח את הגיל

צריך להיות על הנאשם ולא על התביעה.

היו"ר שאול יהלום;

עורכת דין גל אומרת שמוטל עלינו להגן על קטינים עד גיל 18 ולא משנה איך הוא

נראה, כל קטין - מבחינתי אפילו איטלקי - אפילו שהוא נראה זקן אנחנו מגינים עליו.

דבר שני, מאחר שיש סכנה שאחרי שאדם ראה את הקלטת הוא עשוי לעשות מעשי תועבה

בקטינים אחרים - ללא קשר לאלה שמופיעים בקלטת - אנחנו צריכים לטפל בנושא של מראית

עין.

טי גל;

לגבי ההגדרה של פרסום תועבה, יכול להיות שצריך להגדיר אם כי לא הייתי עושה

זאת בחוק כי זה עשוי להשתנות. תמונה של סתם עירום של ילדים נכנסת לגדר של פרסום

תועבה ולא הייתי רוצה לצמצם את ההגדרה.
היו"ר שאול יהלום
לא דיברנו על צמצום אלא אמרנו שצריך לתת רשימת דברים כדי לזרז את הפעילות.

עורך-דין מנחם איתן מטעם התאחדות חברות הכבלים.

מי איתן;

דובר פה על הבעייתיות ביישום ההוראות של החוק ובשידור בכבלים היישום הזה

בעייתי במיוחד. חברות הכבלים משדרות היום שידורים משלושה סוגים; 1. שידורים

שמופקים על-ידן או מטעמן; 2. שידורים שנקלטים מהאוויר כמו שידורי מדינות ערב

השכנות או שידורי ישראל; 3. שידורים שנקלטים בלוויין מחוץ-לארץ.



לגבי השידורים שחברות הכבלים מפיקות בעצמן חלה עליהן חובה - והן נוהגות כך -

לפקח על טיב השידורים ועל התכנים שמופיעים בהם והן דואגות שלא תתבצע עבירה על

החוק כפי שמוגדר בחוק הבזק ובכללי הבזק. לגבי שידורים שנקלטים מהאוויר ושידורים

שנקלטים בלוויין מחוץ-לארץ אין אפשרות טכנית לפיקוח על התכנים. הפיקוח נעשה מראש

על-ידי אישור שמקבלות חברות הכבלים ממשרד התקשורת לשדר ערוץ ספציפי. כל ערוץ

שחברת כבלים רוצה לשדר בו היא מקבלת עבורו אישור מוקדם מהמועצה לשידורי כבלים

ומתוך זה אני מבין שהמועצה בודקת את תוכן השידורים ומגיעה למסקנה שהערוץ מותר

לשידור. במידה ובשידור מחוץ-לארץ יופיע באקראי או שלא באקראי שידור תועבה שיש בו

שימוש בקטינים, לחברות הכבלים אין היום אמצעים לבקר את זה מראש, יש להן אפשרות

לפעול בדיעבד לאחר מעשה. במידה מסוימת יש כאן פירצה שבמצב של ההתפתחות

הטכנולוגית אי-אפשר לסתום אותה. היום קראתי בעתון שבעקבות דו"ח ועדת פלד אנחנו

צפויים לכניסה של 500 ערוצים בשידור דיגיטלי. במשרד המשפטים צריך לחשוב איך

מתמודדים עם שידורים שמגיעים מכל מקום בעולם ושלא ניתנים לפיקוח. אני חושש שאני

עלול להיות מכונה מפיץ ובתור שכזה יחולו עלי האיסורים והחובות שקיימים בחוק.

אני רוצה להדגיש שהפרסומים שהופיעו בחוברות שמכילות את שידורי חברות הכבלים

הם לא פרסומים שנעשו מטעם חברות הכבלים אלא הפקה של חברה פרטית.
היו"ר שאול יהלום
שמעתי שיש ערוץ גרמני כזה ואני יודע שחברות הכבלים חסמו בישוב שלנו את הערוץ

הזה כי אמרו שהוא משדר דברים פורנוגרפיים ואדם יכול להירשם לכבלים בלי הערוץ הזה.

נניח שיש ערוץ כזה לא באופן מקרי אלא בכל יום חמישי הוא משדר סרט מהסוג הזה שעונה

על פרסומי תועבה. האם לא צריך לאסור את זה עליך?
מי איתן
תהיה לי בעיה חוקית כי מוטלת עלי חובה להעביר ללא קטיעה את שידורי ערוצי

הלוויין שאושרו לי מראש. אני לא יכול להחליט עכשיו, למשל, שמסיבת עתונאים

שהודיעו לי עליה ב-CNN בה יישמעו דברים שעלולים להיות לא חוקיים אקטע אותה כי אני

אחשוש שתהיה שם עבירה על החוק. אנחנו לא נוגעים בשידורי הלוויין.
היו"ר שאול יהלום
אם מחר יתברר לך שבאחד משידורי הכבלים יופיעו במסיבת עתונאים שלושה
ניאו-נאצים והם יגידו דברי הסתה
עזבו את הדמוקרטיה, צריך לנהוג באלימות, להרוג

ראשי ממשלות, להרוג שרים, זאת הדרך הנכונה - אסור לך לפי ההסכם שיש לך לשדר באותה

שעה את מסיבת העתונאים של הניאו-נאצים האלה?
מי איתן
לא. חלה עלי חובה לשדר אותה. אחרת עלולים לטעון כאן נגד גופי שידור פנימיים

בארץ שהם עברו על החוק בזמנו כשהם שידרו הסתה נגד ראש הממשלה המנוח יצחק רבין. מי

ששידר בזמנו הפגנות של תנועת כך יכלו לטעון נגדו שהוא משדר הסתה לגזענות שהיא

אסורה על-פי החוק לפי סעיף 414. מכיוון שפה מדובר בעתונאות לשמה ואילו במקרה שלי

מדובר על העברה ללא קטיעה אני חושב שאני צריך לעמוד בחובה הזאת.
היו"ר שאול יהלום
אתה חושב שאתה צריך לעמוד בחובה הזאת למרות שברור שתהיה הסתה שיכולה להביא

אפילו לאנרכיה ולחנך אנשים לקחת את החוק בידיהם? חובה עליך לשדר את זה? זו

העמדה של חברות הכבלים?
מ' רפאלי
עורך דין איתן צודק, הסוגיה הזאת נבחנה בבג"צ מכיוונים אחרים, לאו דווקא

בהקשר של פורנוגרפיה. היה בג"צ בהקשר של "אימפריית החושים", שנאסרה על-ידי

הצנזורה הישראלית ולכן לא היתה יכולה אז, לפני שהותרה, להיות משודרת בערוצים

העצמיים של בעלי הזיכיון. היא הגיעה לארץ דרך ערוץ צרפתי גרמני שנקרא ARTE, הוא

שידר את הסרט הזה ואי-אפשר היה למנוע זאת, גם לא חשבנו שצריך למנוע. אנחנו לא

יכולים להתערב בשידורים הלווייניים.
היו"ר שאול יהלום
אין חוק צנזורה, יש חוק שאומר מה אסור והוא קובע דברים ברורים. הסרט

"אימפריית החושים" לא מנוגד לחוק. לא כל מה שהצנזורה אוסרת מנוגד לחוקי מדינת

ישראל, יש לצנזורה סמכות על-פי חוקי מדינת ישראל. אם יש דבר שהוא מנוגד לחוקי

מדינת ישראל ונתתי פה דוגמה של הסתה - זה לא נבדק בבג"צ.
מי רפאלי
אגיד מה נבדק בהקשר הזה. היה מקרה שהגיע לוועדת הבחירות, סוגיה של תעמולת

בחירות בערוצים הרוסיים שהיא סוגיה רלוונטית בשאלה: כאשר נעשית עבירה בערוצי

הלוויין המשודרים לכאן האם לחברות הכבלים יש אחריות לזה והאם כמועצה אנחנו יכולים

להורות להן להפסיק את השידור. לדעתי זה נבדק. אנחנו לא הורינו להפסיק את שידורי

הלוו י י נים הרוסי ים.
היו"ר שאול יהלום
מסיסים אותנו לסוגיה אחרת. מדובר על כך שאם מחר על פניו, ללא שום ויכוח -

זאת ההנחה - יודעים מראש שמחר באחד הערוצים יש סרט שבו יש הסתה לרצח, הסתה

לאלימות, הסתה נגד הדמוקרטיה וזה נוגד את חוקי מדינת ישראל, נציגי הכבלים אומרים

כאן: חובה עלינו לשדר את זה. מה את אומרת, גב' ויסמן?
מי רפאלי
לא זה מה שאמרתי. אם חברות הכבלים יבואו למועצה ויבקשו להעביר בשידוריהן

באזור מסוים - כי יש ביקוש - ערוץ שכולו פורנוגרפיה עם קטינים או בלי קטינים,

יכולה המועצה להגיד מתוקף תפקידה שהיא לא מאשרת את הערוץ הזה.
היו"ר שאול יהלום
נניח שאישרת ערוץ שנקלט על-ידי הלוויין.
מי רפאלי
אנחנו לא יכולים לעשות מוניטור על 50 ערוצים, אנחנו גם לא רוצים.
היו"ר שאול יהלום
אני לא אומר שאת צריכה להעמיד צנזור שישב ויראה כל ערוץ וילחץ על כפתור שחור

אלא מובא לידיעתך. נניח שיש פרסום בכל העולם שערוץ MTV מציג מחר סרט הסתה לרצח

ולאלימות ונגד כל בסיסי הדמוקרטיה בעולם כולל מדינת ישראל ומטיף לאנרכיה. יגיד

לך יועץ משפטי שסרט וחומר כאלה מנוגדים לחוקי מדינת ישראל בצורה ברורה ביותר תחת
עבירת הסתה. את אומרת
חובה עלי לשדר את זה. אם זה כך, אנחנו הראשונים שמייד

נחוקק חוק שזה אסור וננסה לשכנע את כל חברי הכנסת לתמוך בחוק כזה. אני חושב שאת

טועה, לא אני.



אני חושב שזה ברור שכל אדם שחותם הסכם עם כל אדם, כולל חברות כבלים שחותמות

הסכם, ההסכם שנחתם כפוף לחוקי מדינת ישראל אחרת זה הסכם בלתי חוקי והוא בטל. אם

יתברר לך שבעקבות ההסכם את צריכה לאשר או לא למנוע מעשה בלתי חוקי, ההסכם לא יכול

לאפשר לך לעשות דבר כזה. זה ברור על פניו ואני מוכן להתמודד בענין הזה עם כל

ערכאה של מדינת ישראל.

יש שאלה אחרת שבה אני לא מקבל את עמדתכם. נכון שיש שאלה האם אתם צריכים לדעת

מה משדר כל סרט. צריך למצוא פה עמדת צידוק לאנשים ולמפיצים כשהם יכולים להגיד:

לא הובא לידיעתנו; אבל אם התביעה תוכיח שהדבר הובא לידיעתכם ומישהו התריע על כך,

ברור שאתם צריכים לאסור את זה.
מי רפאלי
אני הוזמנתי לענין של פרסומי תועבה, אתה מדבר על הטלוויזיה אבל יש נושא הרבה

יותר רחב והוא האינטרנט שקורה בו הרבה מאוד, אלה לא 500 הערוצים שהזכיר מר איתן

ולא 50 הערוצים הקיימים היום, האינטרנט הוא עולם מלא שאינו תחת רגולציה ולעולם לא

יוכל להיות תחת רגולציה.
היו"ר שאול יהלום
לאינטרנט יש ספריית סרטים, יש חברות שמפיצות את האינטרנט. אם מישהו, או

המשטרה, או התביעה יביאו לידיעת חברת הפצה של האינטרנט שסרט מסוים מנוגד כולו

לחוקי מדינת ישראל אסור לחברה המפיצה, לעניות דעתי, לתת לי את הסרט הזה אחרי שאני

מזמין אותו.

מסיבות טכניות אני חייב לסיים ואני רואה שמחברי הוועדה רק אני נשארתי, מלבד

המציעה חברת-הכנסת תמר גוז'נסקי.

אני מאשר את החוק הזה לקריאה ראשונה. שתי ההצעות ימוזגו להצעת חוק אחת.

באופן מהותי אני מקבל את מהותו וסגנונו של החוק מ-א' ועד ת' אלא שצריך למצוא את

הדברים שדובר עליהם ואני מבקש מהיועץ המשפטי של הוועדה לבוא בדברים עם כל הגורמים

שהיו כאן.

1. לטפל בנושא של מראית עין.

2. האם צריך להגדיר פרסומי תועבת. יכול להיות שמשרד המשפטים יגיד שהוא לא

רוצה שיגדירו פרסומי תועבה והוא נותן רשימת קריטריונים, מדריך את המשטרה ובנוסף

לכך יהיה שיקול דעת; אבל יכול להיות שלא ואז נצטרך לתת את לבנו לחוק הזה.

3. צריך ליצור בחוק הזה הגנות כלפי רשויות המדינה, או כלפי הנתבעים, במקרה

שהדברים נעשים בלא יודעין.
תמר גוז'נסקי
אני עוד לא רואה את התביעה הראשונה שמישהו מגיש בנושא הזה. זאת הבעיה שלנו.
ש' שהם
אפשר כבר להוסיף הצעה אחת בקריאח הראשונה: המשתמש בדמותו או בגופו של אדם

במישרין או בעקיפין. זה פותר את הבעיה של הסיטואציה בה הקטין הוא לא ממש חלק

מהעבירה.



היו"ר שאול יהלום;

אני מאשר את זה.

אם הניסוח שלך אינו חורג ממהות הדברים שדובר עליהם בישיבה ובהסכמת המציעים -

חבר-הכנסת כץ וחברת-הכנסת גוז'נסקי ואהרים - אז אנחנו מגישים את הצעת החוק לקריאה

ראשונה. במידה ותראה שחייבים הכרעה בדברים מהותיים שלא חשבנו עליהם, נביא את זה

עוד פעם לאישור קצר, להצבעה. לכן אני מאשר את החוק לקריאה הראשונה. עלינו

להתחיל ללמוד להסתדר אתו.

הייתי מבקש חוות דעת שלך ושל היועץ המשפטי לממשלה, אם יהיה צורך, על הנושא של

שידורי הכבלים האם בדברים שהם יודעים עליהם מראש והם מנוגדים לחוקי מדינת ישראל

שמשודרים בערוצי לוויין ובערוצים סתמיים הובה עליהם למנוע את השידור.
תמר גוז'נסקי
יש חברה של אינטרנט שהודיעה ששום שידור של פורנוגרפיה עם ילדים לא ישודר אצלה

והיא מצנזרת את השידורים האלה. אם אינטרנט מצנזר אז מה הבעיה? אם רוצים עושים

הכול.

היו"ר שאול יהלום;

אני רוצת להודות לחברת-הכנסת תמר גוז'נסקי, לשאר המציעים, לכל אלה שבאו

להשתתף בישיבה. אם נקדם את החוק הזה נעשה דבר חשוב להגנת הקטינים ולהבראה

באווירה של ניצולם למטרתם של אנשים שהם בסך הכל רודפי כספים ובצע.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40

קוד המקור של הנתונים