ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 03/06/1997

חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 82

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי, כ"ז באייר התשנ"ז (3 ביוני 1997), שעה 10;11
נכחו
חברי הוועדה: ש' יהלום - היו"ר

ב' אלון

מ' גפני

א' זנדברג

ד' טל

ד' צוקי

מ' שחל

מוזמנים; יהושע שופמן - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

דלית דרור - משרד המשפטים

מלכיאל בלס - משרד המשפטים

אביטל בירגר - סגן היועמ"ש, רשות החברות הממשלתיות

גונן גומלסקי - משרד ראש הממשלה

אל"מ איתמר יער - ראש מחלקת ארגון באג"ת, משרד הבטחון

רס"ן לירון ליבמן - פרקליטות צבאית, משרד הבטחון

ישי יודקביץ - משרד הבטחון

סנ"ץ שרה מר-חיים - ראש מדור פיקוח ובקרה,משרד לבטחון פנים

תמר הריף - המשרד לבטחון פנים

תמר לומברוזו - מנהלת מחלקת חקיקה, נציבות מס הכנסה

נלי מונין - יועמ"ש במינהל הכנסות המדינה

שי ברגר - אגף המכס, משרד האוצר

אביבה גולדשטיין - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוה לאומי

איילת רוזן - המשרד לאיכות הסביבה

נחמיה אבנרי - משרד הפנים

לאה ופנר - סגנית היועמ"ש, ההסתדרות הרפואית

צילית יעקבסון - ההסתדרות הרפואית

ישי מנוחין - מרכז קואליציה לחופש מידע

דניאלה במברגר אנוש-קואליציה לחופש מידע

ענת שקולניקוב - " " יי

שמואל סף - לשכת עורכי הדין

ויקטור הרצברג - " " "

יהודה לנדא - " " "
יועץ משפטי
ש' שהם
מנהלת הוועדה
ד' ואג
קצרנית
א' זכאי
סדר-היום
הצעת חוק חופש המידע, התשנ"ו-1996, של חברי-הכנסת אלי גולדשמידט,

אליעזר זנדברג, יוסי כץ, יצחק לוי, חגי מירום, אברהם פורז,

עמיר פרץ, סילבן שלום, יעל דיין, דוד צוקר.



הצעת חוק חופש המידע, התשנ"ו-1996
היו"ר שאול יהלום
אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היוים: הצעת חוק חופש המידע, התשנ"ו-1996
שהגישו חברי-הכנסת
אלי גולדשמידט, אליעזר זנדברג, יוסי כץ, יצחק לוי שהוא כבר

שר, חגי מירום, אברהם פורז, עמיר פרץ, סילבן שלום, יעל דיין ודוד צוקר. היום

קראתי בעתון שוועדת השרים לחקיקה אישרה אתמול את החוק והיא תומכת בו, עורך-דין

שופמן יגיד לנו מה התרחש שם,
י' שופמן
ההיסטוריה ידועה, זו היתה הצעת חוק פרטית של חבר-הכנסת צוקר וחברי כנסת

אחרים וגם הצעת חוק של חברת-הכנסת יעל דיין, ועדה ציבורית בראשות השופטת

אוסטרובסקי-כהן הגישה דו"ח לשר המשפטים ובעקבות ההצעה של הוועדה הזאת משרד

המשפטים הפיץ תסקיר חוק, ועדת החוקה חוק המשפט אישרה בקדנציה הקודמת לקריאה

ראשונה את הנוסח של התסקיר של משרד המשפטים וזה הנוסח הכחול המונח לפני הוועדה,

משרד המשפטים קיבל הרבה תגובות על התסקיר, ועדת השרים קיימה 10 ישיבות בנושא

הזה, למיטב ידיעתי זה חסר תקדים, הן בגלל חמורכבות והבעייתיות והן בגלל שמדובר

בהצעה שעוסקת בכל אחת מהרשויות הציבוריות ולכל אחת היה מה להגיד, ועדת השרים

סיימה את דיוניה אתמול בהצעה שדומה בקונספציה להצעה הזאת, לא היה שינוי במבנה,

אבל יש לא מעט שינויים,

מכיוון שסיימנו אתמול אחר-הצהרים ולפי תקנון הממשלה החלטות ועדת שרים מקבלות

תוקף של החלטת ממשלה רק כעבור שבועיים אנחנו מנסחים את הדברים סופית, הממשלה

מתכוונת לפרסם הצעה משלה גם כן בנוסח כחול עם דברי הסבר ואז ההצעות שלנו ושל חברי

הכנסת יידונו יהד, ככל שהוועדה תתקדם אנחנו מצויידים בעמדת ועדת השרים, בחלק

גדול מהמקרים אין שום הבדל, בחלק מהמקרים יש לנו מה להעיר על ההצעה הכחולה,

די ואג;

חברת-הכנסת יעל דיין ביקשה להתנצל שהיא איננה פה בגלל הפריימריס,

היו"ר שאול יהלום;

נמצאים פה שניים מן המציעים, חבר-הכנסת צוקר וחבר-הכנסת זנדברג, חבר-הכנסת

צוקר יגיד לנו מה הם עיקרי החוק,
אליעזר זנדברג
חבר-הכנסת צוקר יכול לדבר גם בשמי וכך נתקדם הלאה ונחסוך זמן,
דוד צוקר
לגבי הביוגרפיה של הצעת החוק, היוזמה הראשונה היתה של קואליציה של למעלה

מ-40 גופים שאוגדו יחד, כולם מייצגים ארגונים וולונטריים והם אלה שהכינו את

הטי וטח של החוק הזה,
די דרור
יש פרה-היסטוריה שקשורה לחבר-הכנסת שחל,
משה שחל
ב-1983, ב-1986, ב-1990, בכל המקרים הצלחתי לחעביר את הצעת החוק בקריאה

טרומית ושם זה נתקע.

דוד צוקר;

נכון, צריך לומר שהיוזמות הפרלמנטריות הראשונות היו של חבר-הכנסת משה שחל.

לגבי ההצעה שלפנינו הסיפור החל כפי שאמרתי, אני עבדתי מולם, היה חשוב לצרף

עוד כמה חברים מסיעות אחרות וגם הם הצטרפו ליוזמה הזאת. ההצעה עברה בקריאה

טרומית ואז בהסכמה בין שר המשפטים לביני נעצרה העבודה הפרלמנטרית ומונתה ועדה

ציבורית בראשותה של השופטת אוסטרובסקי-כהן. כלומר, ההצעה של אתמול - שהיא תולדה

של מה שהחל אז - היא מהלך שנעשה בתיאום ובהרמוניה עם הכנסת ואין מצד הממשלה שום

מחטף שיש בו כדי לגנוב תהילה. זה לקח יותר זמן משחשבנו אבל המהלך היה מתואם.

לי היה חשוב להעביר את ההצעה בקריאת ראשונה כדי לחסוך את פרק הזמן וכדי

שהממשלה תהיה נתונה תחת הלחץ של הכנסת שאם היא לא מתקדמת אנחנו נחוקק את הצעת

החוק שלנו. כדי לשמור את הממשלה בתמונה ולא להיות אנטגוניסט, אישרנו לקריאה

ראשונה את התסקיר שהממשלה העבירה בין המשרדים. כפי שאמרתי, הממשלה אישרה אתמול

את הצעת החוק בקריאה הראשונה.

אני מזכיר את כל זה כדי לחסוך מאתנו קונפליקטים בעתיד. יש קרבות יוקרה רבים

בין ממשלה לבין כנסת, זו דרך העולם. יש תקדימים קודמים - גם מחוק הסניגוריה

הציבורית - שמראים שאפשר לעבוד ביחד עם הממשלה בלי להאפיל זה על זה ואני ממליץ על

כך לכולנו בהמשך.

לגופו של ענין. הצעת החוק הזאת מנסה לעשות עוקף חוק יסוד. בהעדר הגנה

חוקתית על חופש מידע ועל היכולת של האזרח לקבל מידע מן הרשויות של השלטון, הצעת

החוק הזאת מנוסחת בלשון חוקתית וקובעת בחקיקה רגילה את הזכות הזאת - זה נעשה גם

בחוקים אחרים - וכיצד הזכות הזאת מתממשת. בסעיף 2 קובעת הצעת החוק את העקרון של

הזכות של אדם לקבל מרשויות השלטון מידע ובסעיפים בהמשך את הסייגים לזכות הזאת.

אני מניח שהדיון הכבד ביותר יהיה על ניסוח הסייגים ואיך יפרש בית-המשפט את

הסייגים בכל פעם שזה יובא בפניו ואני מניח שזה יובא בפניו פעמים רבות. כלומר,

הסוגיה הראשונה היא מה אתה כופה.

הסוגיה השניה שאני לא בטוח שהיא באה לביטוי מלא בטיוטה נוגעת לאיזון בין

הזכות החשובה ליהנות מן המידע של הרשות הציבורית לבין הגנה על הפרטיות. זה ענין

שנצטרך לעמוד עליו במהלך החקיקה. אני מזכיר שבניגוד לחופש המידע שאין לו מעמד

חוקתי הרי להגנה על הפרטיות יש מעמד חוקתי, מה שמחייב גם אותנו כמחוקקים.

משה שחל;

אני עברתי על ההיסטוריה שהביאה לתוצאה הזאת וזה היה מתואם אז עם שר המשפטים

וועדת השרים לחקיקה.

יש לי שאלה והייתי מבקש עליה תשובה. כתוצאה מההגבלות - שאני לא חולק עליהן -

האם בעקבות החוק לא עלול להיווצר מצב שימנע מה שקורה היום בפרסום עתונאי רגיל של

מידע שהגיע לידיעתו של עתון? האם זה לא עלול להרע מצב לעומת המצב הקיים היום?

כשאני אומר שאסור לפרסם מידע שגילויו עלול לפגוע בתפקוד התקין של הרשות הציבורית

- מין סעיף סל כללי - האם זה לא ירע את המצב הקיים של חופש מידע שניתן בכלי

התקשורת?
י' שופמן
אני לא חושב שיש חשש בהיבט הזה. החוק לא מדבר על איסור פרסום, הוא מדבר על

הטיפול בבקשות מסודרות ופורמליות לקבלת מידע. אין מניעה והגבלה לעומת המצב הקיים

על מה שהרשות מפרסמת מיוזמתה, גם לא על מה שעתונאי משיג בדרכים שלו. שאלה
מעניינת היא
ככל שאתה הופך דבר לפורמלי ויותר קבוע האם אתה עשוי לצמצם דברים

שנעשים היום בדרך הטבע? לא הייתי מזלזל בחשש הזה אבל זה המחיר של הסדרת עקרונות

כתובים וקביעתם, להבדיל מעקרונות יסוד שכבר קבועים בפסיקה של בית-המשפט העליון על

עקרון כללי של חופש מידע מול אינטרסים אחרים.

ד' דרור;

אנחנו לא מבינים את החוק כממצה את כל הזכות למידע באשר היא במשפט הישראלי.

אם כתוב, למשל "לכל אזרח או תושב זכות לקבל מידע", זה לא אומר שמי שאיננו אזרח או

איננו תושב לא יקבל מידע. יש פה סעיף שמירת דינים לגבי חוקים אחרים - חלק

מהחוקים אוסרים על קבלת מידע, חלק מהחוקים מתירים. בוודאי שעתונאים לא יצטרכו את

החוק הזה ולא יבקשו בקשות באמצעות אגרות בשביל לקבל מידע, הם ימשיכו לעבוד בשיטות

העבודה הרגילות שלהם. החוק לא בא למנוע קבלת מידע מעבר לאמור.

היו"ר שאול יהלום;

אם כפי שנאמר כאן על-ידי יושב-ראש ועדת החוקה הקודם שהצעת המציעים היתה

במכוון על בסיס ההצעות של ועדת אוסטרובסקי-כהן, מדוע אתם רוצים להגיש הצעה? נלך

עם ההצעה שלפנינו, למציעים ולחברי הוועדה, אני מניח, יש נכונות להגיע לקונסנסוס

עם הממשלה, עם כל ההערות שנאמרו אתמול, נרוץ עם החוק הזה, נקבל את כל התיקונים

מתוך רצון לא להתנגד. למה צריך עכשיו עוד חוק?
י' שופמן
שקלנו את הענין הזה. ההבדל הפרוצדורלי לא גדול, זה ייעשה כמו בחוק הסניגוריה

הציבורית, יהיו שני נוסחים כחולים. יש חשיבות שהדברים שהתגבשו בישיבות ארוכות

וממצות בוועדת השרים יבואו לביטוי גם בהצעה הכחולה וגם בדברי ההסבר ושתהיה

היסטוריה חקיקתית במיוחד באותם דברים בהם התקבל הנוסח הממשלתי המאוחר יותר. רצוי

שיהיה מקור היסטורי משפטי מסודר.
אליעזר זנדברג
האם יש נושאים שלא כלולים בהצעה שלכם?
היו"ר שאול יהלום
מר שופמן, כדי שנבין את ההבדלים תן לנו דוגמה מה יש בהצעה של המציעים ומה

הממשלה תציע.
י' שופמן
התחולה על המשטרה. בעבר היה פטור כללי מלקבל מידע מהמשטרה; בנוסח הכחול

בסעיף 12 יש התמקדות ביחידות מסוימות במשטרה. כשמר שחל היה שר המשטרה הוא הציע

לצמצם מאוד את התחולה על המשטרה ובוועדת השרים הגענו לנקודת אמצע לפיה הסיווג לא

יהיה לפי יחידות אלא לפי פונקציות של המשטרה. אנחנו מציעים שפונקציות מודיעיניות

ופונקציות של פעילות מבצעית יוצאו מתחולת החוק ללא קשר ליחידה. זו דוגמה אחת.

דוגמה אחרת דומה היא לגבי צהייל. יש נושאים שגם מבחינת סיווג היחידות אנחנו

מציעים ששר הבטחון, באישור ועדה, יוכל לקבוע יחידות מסוימות שיוצאו מתחולת החוק

בעניינים נקודתיים מסוימים.



יש דוגמה הפוכה. יש חשש שהנוסח הכחול של ההצעה הפרטית יגביל יתר על המידה

קבלת מידע סביבתי. על-פי ההצעות של המשרד לאיכות הסביבה ביקשנו לסייג את הסייג

ולאפשר מתן יותר מידע בנושאים סביבתיים על אף הסייגים הקבועים בנוסח הכחול.

יש נושאים של העמדת מידע לרשות הציבור, דבר שהוא חדש לגמרי. יש חובה להעמיד

לרשות הציבור הנחיות מינהליות. יש כמה וכמה נושאים לכאן ולכאן, לא הכול כדי

לצמצם את הזכות. בסוף הדברים, בסעיף התחולה, השנה אנחנו מציעים מנגנון לגבי

רשויות מסוימות שהממשלה באישור ועדת החוקה תוכל לקבוע לגביהן תחולה נדחית. אם יש

בעיה נקודתית ולמשל הרשויות הקטנות לא מצליחות להתארגן תוך שנה, אנחנו רוצים

שהממשלה תוכל, באישור הוועדה, לדחות את התחולה.
דוד צוקר
יש חשיבות עקרונית ממדרגה ראשונה לזה שממשלה מצהירה: אני בעד חוק חופש מידע,

עם כל הכבוד שאני מייחס לבית הזה יש חשיבות לכך שזו לא רק יוזמה פרטית שבאה מכאן

אלא הממשלה אומרת שראוי שהמדינה תיהנה מן העקרון הזה שמעוגן בחקיקה. זה נכון

ברמה העקרונית וישליך על העבודה. נכון שההיסטוריה תדע שלא הממשלה יזמה את זה אלא

יזמו את זה ארגונים וולנטריים וחבר כנסת אבל הממשלה באה לענין הזה לא כמי שכפאה

שד, היא מציעה הצעת חוק ונתווכח עם סעיפים בתוכה.
משה שחל
חבר-הכנסת יהלום, שאלת למה הממשלה צריכה להגיש את החוק. בכל זאת היא השקיעה

בזה.
די דרור
לא רק שהיא השקיעה אלא היא הקורבן העיקרי של ההצעה, היא זו שצריכה להתמודד

אחר-כך עם כל הפניות, היא תישא בעול שהחוק הזה יטיל עליה והוא יטיל.
היו"ר שאול יהלום
אני מצטרף להערכה ולברכות לממשלה ולוועדת השרים לחקיקה על החלטתה מאתמול, יש

להוקיר ולהעריך את עצם ההסכמה, את הנכונות להגיש גם את החוק ולהיות שותפים אתנו

בחקיקה.

החוק כבד, יהיו שני נוסחים שיצטרכו להשתלב יחד. לכן אני מציע שהחוק הזה על

צדדיו המעשיים יידון בוועדת משנה. אני פונה ומבקש מחבר-הכנסת צוקר מבין המציעים

שיעמוד בראש ועדת המשנה וקיבלתי את הסכמתו לכך. כל חבר ועדה שמעוניין להשתתף

יירשם במזכירות הוועדה. אלה שיירשמו נזמן אותם לישיבות הקבועות.

מאחר שכל החקיקה תיעשה בוועדת המשנה אינני רואה טעם שנתחיל לדון עכשיו

בסעיפים ספציפיים. אם מישהו מהגורמים שמוזמנים לוועדה מעוניין להעלות נושא

לפורום פה במליאת הוועדה נשמח לשמוע, חבר-הכנסת צוקר יקח זאת בחשבון לעבודה של

ועדת המשנה והדברים יירשמו.

בבקשה, עורך-דין סף.
ש' סף
עברנו על החוק הזה בהיבטים שונים, ועדות בלשכה שלנו עסקו בזה מהיבט מיחשובי,

מהיבט של זכויות הפרט, מהיבט של יכולת מסירת מידע. מצאנו כמה תקלות שמרחפות על

כל הסעיפים.



התקלה הראשונה היא החשיבה שמי שיפר את ההוק הזה יש חוקים אחרים שמטפלים בו.

זה לא נכון. אדם בתוך המערכת השלטונית שלא מקיים היום את המוטל עליו על-פי

החוקים ב-99% מהמקרים אין מה לעשות אתו. אתה פונה למבקר המדינה אבל בפועל לא קורה

כלום. זה חוק שעושה מהפכה בחשיבה, ברוב המשרדים זו מהפכה בתפישה כי ברובם הדעה

היא שלא צריך להיות מידע, הם אומרים: תחייב אותי, תוציא צו שיפוטי, זו התשובה,

לכן יש צורך לקבוע בחוק עצמו אלמנטים של כפייה כי מה שקיים היום לא מספיק טוב.

תקלה שניה. השהייה במתן התשובה. יותר מדי נתון לשיקול הדעת של הממונים ושל

הרשות כדי לתת תשובות. אין הגדרה מדויקת מה הסיבות האמיתיות שבגללן הוא לא יכול

לעמוד בזה והוא יכול לעכב את מתן התשובה. שיקול הדעת לא מספיק מוגבל. יש לנו

הצעות שנעלה אותן בוועדת המשנה.

התקלה השלישית הוא ענין החסיונות למיניהם. זה מופיע בסעיפים שונים בהצעה

שחוזרים על עצמם. אין הגדרה טובה לגבי החיסיונות - אולי אין צורך בזה כי חוקים

אחרים קובעים את זה - אבל מעבר לחסיונות האלה יהיה שיקול נוסף לממונה לקבוע שמשהו

הוא פוגע. זה שיקול דעת רחב מדי.

ד' דרור;

להיפך, למרות שיש סייגים בית-המשפט יכול להורות כן לתת מידע.

ש' סף;

הדרך היחידה להילחם בזה היא בבית-המשפט. תראי את סעיפים 8 ו-9 מתי הוא רשאי

לא לתת מידע וחוץ מהחסיונות בחוק יש לו שיקול דעת נוסף לא לתת.

היו"ר שאול יהלום;

נניח שאזרח פנה למשרד לאיכות הסביבה בדבר שאין עליו חיסיון, נתונים על רמת

חובב, ולא נענה, מה קורה? זה חוק מהפכני שאין לי ספק שיהיו בו תקלות, אולי לא

בעוד 10 שנים. מעבר לסנקציה לפחות לתקופה הראשונה ייתכן וצריך למצוא מוסד, מעין

נציבות תלונות הציבור. נניח שהמשרד אומר לאזרח: אתה לא מעניין אותי, אבל אם

יפנה אל המשרד גוף כמו נציב תלונות הציבור הוא יהיה חייב לתת. תבדקו את זה.
ד' דרור
שקלנו ועדת ערר וראינו שאין טעם כי כל מה שיובא לוועדת הערעור ממילא יגיע

לבית-המשפט.

היו"ר שאול יהלום;

אני לא מדבר על ועדת ערר בבית-משפט כאשר הוא יבקש נתון וישיבו לו תשובה, אני

מדבר על זה שלא יתנו לו תשובה מתוך הזנחה או שלא יתייחסו אליו מפני שאולי יהיה

מבול של בקשות. אז הוא פונה לגוף ליד נציבות תלונות הציבור ואומר; ביקשתי דבר

שאין עליו שום חיסיון ולא קיבלתי.

אליעזר זנדברג;

צריך שהפקידים יעשו את עבודתם כמו שצריך, זה מה שרוצים להבטיח כאן.



משה שחל;

הנושא הזה נדון בכמה ועדות, ועדת מוריץ וברמן.

ההצעה שאני רוצח לתרום בהזדמנות זאת. א. ההנמקה תהיה בכתב ותוך שבועיים

ניתן יהיה להעביר אותה למזכיר הממשלה וכמי שמכיר את כל המערכת הוא יוכל לקבוע האם

הסירוב הגיוני, אם לאו. הזכות של הפונה לפנות אל בית-המשפט תמיד עומדת לו. זה

מנגנון מעשי ופרקטי כי מזכיר הממשלה רואה את התמונה הכוללת, הוא מכיר את כל

המשרדים וחזקה עליו שיקבע נכון.
הי וייר שאול יהלום
יש כאן כמה מחשבות לסיעור מוחות וביחד תלבנו את הענין.
דוד צוקר
כאחד החתומים על ההצעה יש חו-דה שאני צריך לשים אותה על השולחן. השאלה נהנה

מן החוק חזה. הניסיון האמריקני מוכיח שהנהנים העיקריים שמסוגלים להפיק

אינפורמציה ממערכות כל כך מסועפות ומורכבות הם הקונגלומרטים הגדולים. השאלה היא

האם ייהנה מזה משה שחל האזרח שמבקש אינפורמציה לצורך ענין ציבורי או פרטי, או שמא

האינפורמציה נמצאת בכל כך הרבה מקומות שכדי להפיק ממנה משהו שווה-ערך צריך המון

כסף ומשאבים ואת זה יכולות לעשות חברות גדולות, תאגידים גדולים, זה אחד האיומים

על החוק הזה כי אתה רוצה שייהנה ממנו אזרח פרטי, אגודה וולונטרית או מאבק ציבורי.

עלול לקרות שמי שייהנה ממנו הם דווקא בעלי הכוח והממון שמסוגלים להפיק משהו מן

החוק. יכול להיות שאין תשובה לחרדה הזאת.
שי שהם
המצבור של אינפומציה הוא בעייתי.
משה שחל
במדינה בה המידע הוא עוצמתו של הביורוקרט זו המהפכה האמיתית. אל תיקח לדוגמה

את החברה האמריקאית אלא את החברה הישראלית. אני לא מאשים עובד זה או אחר, החשיבה

כאן היא שאני עושה לך טובה ואני לא חייב לך שום דבר. לכן זו המהפכה האמיתית

שדיבר עליה עורך-דין סף.

הצבירה של מידע על-ידי גופים גדולים וחזקים קיימת גם היום. מי שיש לו היום

אמצעים יכול לקבל את האינפורמציה, הוא לא זקוק לחוק ולפן אני לא חושש כל כך. אני

חושב שצריכה להיות ועדת מעקב שתוכל להפיק לקחים מהפעלתו של החוק.
היו"ר שאול יהלום
אין ספק שאנחנו נכנסים לתקופה של מהפכה בחופש מידע כשדברים שלא היו נתונים

בחשיבח שיגרתית של האזרח מול הרשויות לפתע פתאום החוק הזה פותח לפניו פתח חדש

ומחפכני. כדרכן של מהפכות בנושאים כאלה הקליטה היא לא תמיד קליטה הלקה. לכן

נצטרך למצוא בחוק את חמישורים שבהם נתעל כל מיני תקלות שיכולות להיות לאפיקי

פתרון; מצד אחר נצטרך לעקוב אחרי זה במידת הצורך.

כפי שאמר כאן חבר-הכנסת צוקר המטרה היא להקל על כל אזרח. אנחנו צריכים ליצור

עד כמה שאפשר נהירה לכיוון השוויון כדי שגם האזרח יוכל ליהנות מהחוק הזה משום

שארגונים גדולים יש להם גם היום שיטות אלטרנטיביות, חילקן על גבול החוקיות לפעמים.

נצטרך לעמול על זה והדברים שנאמרו כאן בוודאי יובאו לפני ועדת המשנה.

אלוף-משנה יער ביקש להוסיף כמה דברים.
אל"מ א' יער
מאחר שמדובר פה גם בהצעת חוק פרטית וגם בהצעת חוק ממשלתית, אנחנו שותפים

לעבודת המטה שהומצאה לבסוף לוועדת השרים.

אני רוצה לדבר על שתי נקודות מזווית הראייה של צה"ל בשלב הזה. צה"ל בעד

הכיוון, זו זכות של האזרח ואנחנו גם רואים שיהיו בה אינטרסים של צה"ל, זה הכיוון

הנכון. יחד עם זה צריך לוודא בעבודה הפרטנית שלא ניתן כלים בידי ארגונים, לא רק

כלכליים אלא גם ארגונים בטחוני ים אחרים, שיכולים להשתמש בערוץ שפותחים כאן לטובת

חאזרח כדי להשיג מידע בשיטות על בסיס החוק שהיום לא עומדות לרשותם. האיזון הזה

חשוב לא רק לצה"ל אלא גם לארגונים נוספים, צה"ל הוא הגדול מכולם. צריך להקפיד

שבחוק הסופי יהיה האיזון המתאים כדי שזה יהיה לטובת האזרח ולא לטובת גורמים

שהאינטרס שלהם הפוך מהאינטרס הבטחוני.
היו"ר שאול יהלום
בבקשה, מר בלס.
מ' בלס
נתונים על מה שאמר חבר-הכנסת צוקר. הסטטיסטיקה בארצות-הברית ובקנדה מוכיחה

שבערך 50%-60% מהבקשות למידע מגיעות מארגונים עסקיים, כלכליים ואחרים; בערך 25%

מאזרחים; פחות מ-10% מעתונות; 2%-3% גיעות מהאקדמיה. גם אם הארגונים העסקיים

מבקשים את המידע הזה לטובת הפעילות העסקית שלהם ההנחה היא שזה לטובת החברה.
די דרור
זה יבוא לביטוי במידה רבה בשלב האגרות ולא רק באופן פשטני בגובה האגרות אם

האגרות יהיו עממיות או יקרות והמידע יהיה לעשירים בלבד אלא אם אנחנו עושים הבחנה

באגרות בין מטרת קבלת המידע, למשל, אגרה מופחתת לצורכי מחקר כשרוצים לעודד את

המידע; והאם זה יהיה קשור רק לטרחה שזה גורם לרשות וזו אגרה תמורת שירות, או שזה

יהיה קשור גם לערך הכלכלי של המידע. יכול להיות שיהיו גופים מסחריים שיקחו את

המידע של הרשות, יאספו ויעבדו אותו ויעשו את ההון מהמידע הציבורי. אני לא אומרת

שזה לא לגיטימי אבל נצטרך לקחת את זה בחשבון.
היו"ר שאול יהלום
בבקשה, מר ישי מנוחין.
י' מנוחין
אני שמח שיושב-ראש הוועדה וחבריה נכנסו לענין בתחילת המושב של הכנסת כי הגיע

הזמן לא רק בגלל שעברו 18 שנים מהצעת החוק שהגיש חבר-הכנסת שחל אלא גם ארבע שנים

שבהן ההצעה של חבר-הכנסת צוקר ושל עוד שמונה חברים מתרוצצת פה במסדרונות.

קראתי את הנימוקים לדחייה של ההצעה של חבר-הכנסת שחל, משרדי הממשלה טענו שזה

קשה ומסובך, הדרך להתמודד עם המידע היא מסובכת ושצריך לעבוד בזהירות על הצעת

החוק. להבדיל מהמצב הזה, זיהיתי היום 15 הצעות הוק שונות של חוקי חופש מידע

קטנים, הצעת החוק של חבר-הכנסת רן כהן שיהיה חופש מידע לחבר כנסת, מידע על זכויות

נכים, יש הרבה חוקים קטנים שהצעת הוק הופש המידע תצטרך לכלול אותם.

שמחנו שהוועדה כבר התכנסה ויש גם תת-ועדה. ככל שזה יהיה יותר מחר יהיו פחות

אזרחים שתהיה להם בעיה של חופש מידע. מניסיון שלנו אנחנו יודעים שלחברות כלכליות

גדולות אין היום בעיה להשיג מידע- וגם לא לאנשים שיש להם כסף לשכור עורך דין.

הבעיה של חופש מידע היא בעיקר של השכבות החלשות שאין להן כסף לעורכי דין וכלל לא

י ודעות מה נמנע מהן.



בשנה האחרונה ישבו 10 ועדות ציבוריות ודנו באספקטים שונים של חוק חופש מידע,

9 בוועדת תקשוב ומידע של הכנסת, וועדת אוסטרובטקי-כהן. כולן קראו לכך שיהיה כמה

שיותר מהר חוק חופש מידע. יש היום רוב של חברי כנסת שחושבים שכבר צריך חוק חופש

מידע, אף חבר כנסת שאני מכיר לא אמר שהוא נגד חוק חופש מידע. היו 18 שנות דשדוש

בחוק, כבר הכול נאמר, כתוב, סוכם ויתחשבו בו. בשם כל אותם ארגונים ואזרחים

שנתקלים בבעיות של חופש מידע אני אומר שהיינו שמחים שהחוק הזה יסתיים במהלך כנסת

זו, אם זה יסתיים עוד השנה עוד יותר טוב.

היוייר שאול יהלום;

חבר-הכנסת צוקר עמד בראש המציעים ובהנחה שהמוטיבציה שלו מספיק חזקה הענין

יזורז ויקרום עור וגידים והחוק יוגש לקריאה שניה ושלישית.
דוד צוקר
בכנסת הזאת.

היו"ר שאול יהלום;

אני מודה למציעים ולנוכחים. בהצלחה לוועדת המשנה.

הישיבה ננעלה בשעה 55;11

קוד המקור של הנתונים