ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 28/05/1997

תקנות חובת המכרזים (תיקון), התשכ"ז-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 78

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום רביעי. כ"א באייר התשנ"ז (28 במאי 1997). שעה 09:00
נכחו
חברי הו וערה: שאול יהלום - היוייר

יונה יהב

משה שחל
מוזמנים
חה"כ חגי מרום

עו"ד דרורה ליפשיץ - סגנית היועמ"ש, משרד

האוצר

נחמן רטנר - סגן החשב הכללי, משרר

האוצר

שמעון עיר-שי - משרד האוצר

עו"ד סיגל קוגוט - משרד המשפטים

עו"ד ברוס רוזנטל - משרד הבריאות

אלי בניטא - סגן החשב, משרד הבריאות

פרופי מרדכי דביר - קופ"ח כללית

ד"ר יוסי דוברובסקי - קופ"ח כללית

עו"ר יצחק לוי - קופ"ח כללית

צבי אנגל - קופ"ח כללית

עו"ד פז מוזר - קופ"ח לאומית

עו"ד דן גיורא - קופ"ח מאוחדת

עו"ד רחל שמואלי - קופ"ח מכבי

ישראל קניגסברג - קופ"ח מכבי

ינון שנקר - קופ"ח מכבי

עובדיה מועלם - התאחדות התעשיינים

זהר ינון

עובדים סוציאליים בכירים הלומדים באוני

בר-אילן במסגרת קורס תהליכי חקיקה בזמן אמת
היועץ המשפטי
שלמה שהם
מבהלת הוועדה
דורית ואג
קצרנית
רויטל יפרח
סדר-היום
תקנוח חובת המכרזים (תיקון), התשנ"ז-1997



תקנות חובת המכרזים (תיקון). התשכ"ז-1997
היו"ר שאול יהלום
אנל מתכבד לפתוח את הישיבה. נמצאים כאן נציגי המשרדים השונים,

קופות החולים והתאחדות התעשיינים. כמו כן, אנו מארחים היום סטודנטים

לתואר שני מאוניברסיטת בר-אילן, שהם עוברים סוציאלים הלומדים בגקורס

לחקיקה בזמן אמת.
דרורה ליפשיץ
חוק חובת המכרזים נחקק לפני כשלוש שנים והוא מוחל על משרדי ממשלה

רעל תאגירים ממשלתיים. בחוק ההסדרים במשק המדינה, התשנ"ז-1997, נקבעה

חובת מכרז גם לגבי קופות החולים, שאמורה לחול החל מה-1 ביוני 1997.

זאת אומרת, שקופת החולים תהיינה כפופות לחוק חובת המכרזים ותבצענה את

כל ההתקשרויות שלהן במכרז. בהתאם לחוק חובת המכרזים, מוסמך שר האוצר,

באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות שעניינן בין

הייתר סוגי התקשרויות הפטורות ממכרז, סוגי התקשרויות שתבוצענה בדרך של

פנייה לקבלת הצעות, מכרז סגור בחבדל ממכרז פומבי, הרכבי ועדות מכרזים

וסוגי ועדות. התומר המונח לפני הוועדה הוא פרק נוסף לתקנות חובת

המכרזים, שייחול על קופות החולים.

אנו דנים היום בחלק שמתייחס לקופות החולים בעמוד 2 סעיף 7 בנוסח

שלפניכם. תקנות חובת המכרזים בנויות כהוראות שחלות על כל הגופים

עליהם חל חחוק, כהוראות ספציפיות לגבי גופים מיוחדים. חפרק שמונח כאן

יחול על קופות החולים בנוסף להוראות האחרות שחלות במסגרת התקנות. פרק

זה נוסח לאחר דיונים ארוכים עם קופות החולים ועם משרד הבריאות. הוא

מביא בחשבון את צרכיהם המיוחדים של קופת החולים והנוסח חנוכחי מוסכם

על קופות החולים. הוא פרי של פשרות והסכמות שהיו בין הנוסח המקורי

שהממשלה רצתה להציע לבין מה שביקשו קופות החולים.

החלת חובת המכרז היא קפיצת מדרגה מבחינתן של קופות החולים. חובת

המכרז נועדה להגן על שני אינטרסים: מצד אחד האינטרס חציבורי למתן

הזדמנות שווה לכולם להתמודד בהתקשרויות שמקורן בכספי ציבור, ומצד שני

האינטרס הכלכלי של השגת ההצעה עם מירב היתרונות. הוא מביא בחשבון הן

את היתרונות שצריכים להגן על קופות החולים באמצעות השיטה הזו והן את

היתרונות שעשויות הקופות להשיג כתוצאה מביצוע כל ההתקשרויות שלהן

במכרזים ומביא בחשבון את הצורך בניצול אופנוימלי תקין של כספי הציבור

שבהם משתמשות קופות החוגים ומבצעות את ההתקשרויות שלהן.

פרק ו' כולל פטורים, שעשויים לטעמם של רבים להחשב פטורים רחבים

מדי מהמכרזים, אבל הפטורים האלה אינם אוטומטיים. לפני- כל התקשרות

על הקופה להפעיל שיקול רעת עם האורו/נים המוסמכים במסגרת הקופה, האם

צודק וסביר שבנסיבות העניין לא תבוצע התקשרות בררך של מכרז. זוהי דרך

המלך למכרז הן בהתאם לחוק והן בהתאם לתקנה 42 לתקנות חובת המכרזים

שתחול גם על קופות החולים.



בנוסף, קיימים פטורים רחבים בהחלט שמלכתחילה סברנו שאפשר לצמצמם.

אבל הנוסח גובש בהסכמה על מנת להוות מעיו התחלת דרך בקפיצת המדרגה

לגבי קופות החולים. ההבדלים המרכזיים, לעומת התקנות הכלליות שחלות על

משרדי הממשלה, הם בסכומי הפטור. משרדי הממשלה מבצעים התקשרויות

במכרזים החל מ-25,000 של בערכים של לפני שלוש שנים, איני יודעת מה

הסכום המדוייק נכון לעכשיו ומכרזים סגורים עד 200,000 שקל.

הקופות תוכלנה, בהתאם למוצע כאו, להימנע ממכרז בהתקשרות ששווייה

עד 300,000 שקל, לפי נוהלים שייקבעו על ידי היועץ המשפטי של כל קופה,

ובמקום 200,000 שקל למכרז סגור - 500,000 שקל,

הבדל נוסף לעומת משרדי הממשלה הוא אינסטציה אחת של התלטות. במשרדי

ממשלה, בנוסף להחלטות שצריכות להתקבל בוועדת המכרזים, מעל סכום מסויים

יש לקבל גם אישור של ועדת הפטור במשרד האוצר בה חברים נציג החשב

הכללי, נציג המנהל הכללי של משרד האוצר והיועץ המשפטי של משרד האוצר.

בנוסח שמוצע לפניכם, הקופות תבצענה את כל ההחלטות בהתאם להחלטה של

אינסטציה אחת, של ועדת המכרזים שלהם בדומה לחברות ממשלתיות ולתאגידים

ממשלתיים.

פטור מרכזי נוסף שחל על הקופות הוא במקרה שהמנהל הכללי של קופת

החולים חושב שההתקשרות שתבוצע במכרז עשוייה לפגוע ביכולתה של הקופה

לספק למבוטחיה את שרותי הבריאות בהתאם לחובה שלהם לפי סעיף 7 לחוק

ביטוח בריאות ממלכתי.

אלו ההבדלים המרכזיים. הייתי מציעה לעבור על כל סעיף וסעיף.
היו"ר שאול יהלום
האם את יכולה להסביר מדוע לגבי קופת חולים ומערכת הבריאות מוכנים

להיות כה גמישים בתקנות?
דרורה ליפשיץ
בהתאם לתקנות גם היום החובה אינה אחידה לגבי כל הגופים. למשרדי

הממשלה, לכנסת למשרד מבקר המדינה ולשאר הגופים שהם "המדינה", יש חובה

גדולה ביותר. לתאגידים ממשלתיים וחברות ממשלתיות יש חובה מופחתת.

לחברות ממשלתיות יש חובה פחותה ביותר בגלל הצורך להתחרות בשוק העסקי

ולהיות רווחיות. בצד כל היתרונות של שיטת המכרזים לעיתים קשה להשיג את

התוצאה האופטימלית במכרז. רבים טוענים שדווקא באמצעות משא ומתן עם

גורם שחפצים ביקרו, אפשר להגיע לתוצאה טובה יותר.

משתי סיבות אנו חושבים שקופות החולים יכולות בשלב הראשון להתחיל

את הדרך בחובת מכרזים מופחתת. מדובר בקפיצת מדרגה ממצב בו לא היתה

חובה בכלל למצב שיש חובה וראוי להחיל את הדברים בהדרגה וקבענו הוראות

מעבר. מן הצד השני על קופות החולים לשמור על תקציב מאוזן. יש להן

החובות שלהן לספק שרותים לפי החוק, ולכן סביר שתהיה להן חובה שהיא

פחותה ממשרדי הממשלה. עד כמה פחותה ניתן לראות בכל סעיף וסעיף בוודאי

בשלב הראשון בו חל עליהן החוק.
היו"ר שאול יהלום
האס מיטהר מתחום הבריאות יכול להסביר מדוע התתוס הזה הוא תחום

יהודי? אני מבין שהתקנות במקרה זה מאוד הוגשו.
מרדכי רביד
אני מנהל מחלקה פנימית בבית החולים "מאיר" בכפר סבא, ופרופסור

לרפואה פנימית באוניברסיטת תל-אביב. כאן אני יושב בתוקף תפקידי כיועץ

לכלכלת תרופות של קופת חולים כללית.

נושא התרופות והציוד הרפואי הוא הנושא העיקרי בו קופות החולים

גיבשו הקלות בנושא מכרזים. הנושא מאוד סבוך וכמעט ואין לו דוגמא

בשווקים אחרים בכלכלה. אנו מדברים על סדר גודל של למעלה מ-20,000

פריטים טונים, כאשר ממילא ב-80% מהפריטים הללו יט רק תרופה אחת או

פריט ציוד אחד, יט ספק אחד וממילא אי אפטר לערוך מכרז מאחר ומדברים על

דבר טהוא בודד. אפטר היה לקרוא לזה "יחודייי אלא טהמילה יהודי טמורה

בדרך כלל למיעוט טל הדברים ובמקרה זה היא כוללת את רוב הפריטים. באותם

מקרים בהם קיימת תרופה זהה, ויט לה טני ספקים או טני יצרנים בפוטנציה,

גם אז קטה מאוד לערוך מכרז. בכל תרופה וכל פריט ציוד הצורך הרפואי הוא

שקובע את השימוש בו. מי שקובע את הטימוט הוא הרופא בטטח טררטם את

המירשם או שמשתמש בפריט הציוד.

הדינמיקה טל הרפואה היא כזו טבמהלך טנה ממוצעת, דברים רבים

משתנים. שימוש בתרופות מסויימות עולה ושימוש בתרופות אחרות יורד.

תרופה חרטה שבכנסת או שקיימת בפוטנציה עשוייה לשנות שימוש בתרופות

אחרת, בין בגלל הסיבה שיש תכשירים טובים יותר ובין בגלל שמתגלה מידע

חדש אודות תכשירם קיימים. למשל תופעות לוואי או יעילות יחסית יותר

קטנה לעומת מה שהיתה. לכן אי אפשר להתחייב מראש על כמויות, או על

עקומות שימוש. הדברים משתנים חדשות לבקרים לא לפי כוחות שוק כלכליים,

אלא לפי מידע רפואי שזורם ומתעדכן למעשה יום ביומו. לכן, יש תרופות

שבמהלך שנה יוצאות או יורדות ויש תרופות שעולות. תכשיר חדש שנכנס

לשימוש משנה את המפה כולה מפני שיש וינמיקות של שיווי משקל בין תרופות

שונות.

משא ומתן לעולם אינו מתנהל על תכשיר בודד. מובן שמספר הספקים אינו

במספר התרופות. אנו עשויים לקנות בין מאה לכמה מאות עד כמה אלפ'

פריטים מכל ספק. מערכת המטא ומתן מאור סבוכה. הספקים שלנו ברובט אינט

יצרנים עצמאיים. הם סוכנים או יבואנים של חברות בינלאומיות גדולות.

בעולם המערבי לא מקובלת ולמעשה לא קיימת שיטת המכרזים לתרופות. וזחברות

הבינלאומיות לא יודעות כיצד להתמודד עם הדבר הזה.

מערכת היחסים עם הספקים המקומיים עוסקת במכלול. לדוגמא, נניח

שקיימת תרופה שיש לה מתחרה. בתהליך של מכרז רגיל אמורים לקנות את

התרופה הזולה יותר מבין כל התרופות השוות. אבל יתכן שספק מסויים שאיתו

אנו במשא ומתן, מסיבות של מערכת היחסים בינו לבין היצרן, אינו יכול

להוריד במחיר התרופה והמתחרה שלו יכול. לעומת ואת הוא נותן לנו הנחות

גדולות על תרופות אחרות שהוא מספק ואז במכלול הכללי קופת החולים



תרוויח הרבה מאוד כסף אס תקנה ממנו ותפסיד הרבה מאוד כסף אס תקנה

מהספק השני.

יתרה מזו, ישנם מצבים בהם תרופה מתחילה לעלות בפתאומיות. התברר

במהלך העבודה שהיא טובה מאוד. כשמחזור המהירות מתחיל לעלות אנו רוצים

להוריד מחירים. אס התחייבנו במכרז על מחיר מסוייס לא נוכל לעטות זאת

אלא כעבור פרק זמן מסויים הכתוב במכרז והדבר יביא להפסדי כספים

אדירים.

לעיתים שיחקנו בסימולציות בהן קופת חולים כללית קונה תרופות וציוד

מתכלה בערך שנתי של 1.7 מיליארד שקל. עשינו חשבון שאילו היינו עושים

מכרזים ומפסידים את היתרונות הללו של גמישות ושל משאים ומתנים בקבוצות

מלבד עלויות המכרזים עצמם, הדבר היה כרוך בתוספת תקציבית של בין

300-250 מיליון שקל לשנה. זה דבר שהוא בלתי אפשרי גם מבחינה טכנית.

כמות הפריטים שמסתובבת ומשתנה כל הזמן היא כזו ששום תהליך של מכרז לא

יצליח לעמוד בזה. יתרה מכך, לגבי פריטי ציוד. מי שקובע לגביהם הוא

הרופא המשתמש בלבד.
לדוגמא
יש סוג מסויים של צנטר שהרופא הממונה קובע שהוא הטוב

ביותר כי הציפוי שלו הכי טוב או אחוז הליקויים בו הוא הקטן ביותר.

בחלק הניהולי של הקופה איננו יכולים לרכוש משהו אחר יותר זול מאחר

והרופא לא ישתמש בזה. כבר היו דברים מעולם. ניסו בעבר לקנות ציוד זול

ונראה על פניו באותה איכות. הרופאים לא השתמשו בו. אין לנו שום דרך,

מבחינה מנהלית, וגם איננו רוצים, לחייב רופאים להשתמש בתרופות או

בציוד אלא יאם כך בחרו בו. בסופו של דבר, טובת החולה עומדת במקום

הראשון והשיקול הכלכלי עומד במקום השני. לכן ממילא השוק מוכתב על ידי

השדה הדפואי. התפקיד של הדרג הניהולי שקונה ושמקבל החלטות, הוא להתאים

את עצמו במיטב ובזמן אמיתי לדרישות המשתנות של השוק הרפואי וכמובן

לעשות זאת בעלות הנמוכה ביותר.

פרט למקרים יוצאי דופן, לא מתאים מנו/נון המכרז למצב. המכרז לא

יאפשר גמישות, שהיא בעצם סם החיים של כל המערכת הזו. מחירים וצורת

התקשרויות משתנים כמעט מדי יום. אנו מגיבים עוד לפני השינוי בשטח.

ברגע שמפרסמים מאמרים מדעיים לגבי תרופה חדשה שנמצאת בפיתוח שעוד לא

הגיעו לשדה המסחרי והרופאים מעריכים שאכן התרופה הזו טובה, יש לכך

השפעה מיידית. מחירי תרופות קיימות אחרות יכולים לרדת על מנת שלא

תחייה לקופות החולים מוטיבציה לחפש את התכשיר החדש ולקשור קשר עם

היצרן הפוטנציאלי החדש ולהיפך. מנגנון המכרז עלול לחבל.

לא היה שום ויכוח עם האוצר לגבי חובת מכרזים על הדברים הרגילים,

כלומר ציוד קבוע וציוד כללי וכביסה וכל אותם הדברים שלגביהם מתקיים

כלל השוק הרגיל. קיים מוצר, ישנם מספר יצרנים וצריך לבחור בינהם עם

תחזית צפוייה וקבועה של צריכה. אפשר לקנות סדינים באמצעות מכרז. איני

יכול לומר היום בכמה כדורים או אמפולות או זריקות מכל תרופה שהיא

אשתמש במשך השנה. הדברים משתנים וגם התחלואה היא דבר משתנה. משתנה

עונתית, מחודש לחודש ולאורך עקומות שנתיות והדברים לא חזויים מראש.

זאת מערכת של פעולה אינפורמציה ותגובה שעובדת בזמן אמיתי. היא דינמית

כל הזמן ולכן המכרז ש"מקפיא" רבדים לתקופות, אינו ישים.
היו"ר שאול יהלום
האם במשרד הבריאות קונים תרופות?
ברום רוזנטל
אנו קונים תרופות באמצעות חברת ייסראליי שהיתה לפני 1995 יחידת

שרותי הרבש של משרד הבריאות. אנו מתקשרים עם חברת ייסראליי באמצעות פטור

ממכרז לפי תקנה 3(6) לתקנות חובת המכרזים באישור החשב הכללי.
היו"ר שאול יהלום
זאת אומרת שגם משרד הבריאות פועל בדרך דומה לזו של קופות החולים

בשיטה של אותה חברה. האם אתם פועלים מאותה סיבה שעליה דיבר פרופסור

רביד?
ברום רוזנטל
מספר הפריטים שבית חולים כללי מודרני צריך לרכוש בשנה הוא עצום.

מעבר לכל הנושא של תרופות וציוד, בית חולים כללי הוא כמו עיר קטנה.

הוא זקוק לאלף סוגי ברגים וציוד לתחזוקת בית החולים. מבחינת המכרז

עומס הפריטים הוא עצום. אני חושב שטענות קופות החולים לגבי סיבוך

העניין של קניית תרופות וציוד באמצעות מכרז הן נכוכות, למרות שניתן

במקרים מסויימים לרכוש ציוד באמצעות מכרז.
היו"ר שאול יהלום
המנגנון שלכם בעצם רומה למה שתיאר בדבריו פרופסור רביד?
ברום רוזנטל
אני לא בקיא בדרך של חברת "סראל" שאנו קונים ציוד ותרופות דרכה.

אני לא מתעסק ברכש מסוג זה מאז 1995.
היו"ר שאול יהלום
הפטורים שמוצעים כאן והפטורים שלכם לאותה חברה זהים?
ברום רוזנטל
יש למשרד הבריאות פטור לבצע את כל הרכש באמצעות חברת ייסראליי

לתקופה שמוגדרת בהסכם שחתמנו עליו לפי תקנה 3(6).
היו"ר שאול יהלום
האם אתם רוצים להחמיר עם קופות חחולים יותר מאשר משרד הבריאות

עצמו? אם הפטור שלכם מחובת המכרזים לתרופות הוא פטור כללי הרי שעם

קופות החולים אתם יותר מחמירים. ישנם שני סוגים של בתי חולים: האחד של



משרד הבריאות והשני של קופת חולים. אתה אומר שלפי חובת המכרזים על בית

החולים של משרד הבריאות מטילים פטור כללי, ועל בית החולים טל קופת

החולים יש תקנות לגבי סכומים מסויימים טחן יותר חמורות. אני מניח

שבשני בתי החולים החולה אותו חולה והרופא אותו רופא.
ברוס רוזנטל
לפי התקנות יש לנו פטור כללי להתקטר עם חברת "סראל" לרכיטת כל

התרופות ומטרד הבריאות מבחינת החוק לא חייב לדאוו/ לצורה בה קונה חברת

"סראל'י את הציוד או התרופות. בפועל אנחנו דורטים מחברת ייסראליי לרכוט

את הדברים באמצעות מכרז.
משה שחל
האם זו חברה ממשלתית?
ברוס רוזנטל
זו לא חברה ממשלתית.
דרורה ליפשיץ
כל ההתקשרויות הן רק לטלוט שנים. גם בהתאם לתקנות זה לתקופה

מוגבלת של שלוש טנים, לתקופת מעבר.
היו"ר שאול יהלום
מה לגבי התקנות שאת מציגה כאן?
ררורה ליפשיץ
התקנות עכטיו הן כהסדר קבע. ההתקשרות עם "סראל", שתיאר עורך הדין

רוזנטל, היא חתקשרות בהתאם לתקנה 3(6) לתקנות הדנה בהתקטרות בהתאם

להחלטת ממשלה עם תאגיד במטרה להעביר אליו מטלות של יחידה ממטלתית יחד

עם עובדים או נכסים טל אותה יחידה וההתקטרות היא להעברת כל העובדים

והנכסים ולביצוע אותן מטלות לתקופה שיאטר החטב הכללי וטלא תעלה על

שלוש טנים. תקופה זו עומדת להסתיים ולאחר מכן יהיה אפטר להשתמש בסעיף

הזה. חברת ייסראליי מחוייבת בהסכם עם מטרד הבריאות, עד כמה טידוע לי,

לבצע מכרזים. מעבר להתקשרות עם חברת ייסראליי, הפטורים טיט בתקנות אינם

פטורים מוחלטים. הפטור לתרופות הוא פטור רק לתרופות יחודיות ומעבר לזה

צריך מכרז סגור. תקנה 13א' לתקנות קובעת שהתקשרות לרכיטת תרופות

יחודיות תהיה בפטור ממכרז, ותרופות שאינן יחודיות- מכרז סגור. חברת

ייסראליי היא לתקופת ביניים והיא מעין צינור שמבצע מכרזים עבור מטרד

הבריאות.
היו"ר שאול יהלום
איו לדעת מה יקרה בעוד שלוש שנים. נכון לרגע זה הדרישה מקופות

החולים היא גדולה יותר ופחות גמישה מאשר הדרישה ממטרד הבריאות.
דרורה לפשיץ
לא. חברת "סראל" מחוייבת במכרזים ומכוח המצב החקיקתי שחל דרך כלל,

הדרישה מקופת החולים מקלה על הדרישה שחלה עם מטרד הבריאות. משרד

הבריאות מבצע זמנית את הרכישות באמצעות חברת י'סראליי במכרזים. חברת

"סראל" מבצעת מכרזים עבור משרד הבריאות. היא הזרוע הארוכה של משרד

הבריאות בהקשר הזה, אבל היא עצמה מבצעת מכרזים.
היו"ר שאול יהלום
לחברה יש שיקול דעת. יש התקשרויות שלגביהו היא מבצעת מכרזים. יש

לה פטור. האס הפטור שניתו היום לשלוש שנים מוו/בל אבל בזמן אמיתי, אם

מנהל בית חולים פונה ל"סראל" ומבקש את התרופה היהודית הזו, הפטור גמיש

לחלוטין?
דרורה ליפשיץ
אני חושבת שיש אי בהירות בענייו. הפטור לגבי משרד הבריאות הוא רק

בחוליה מול חברת ייסראליי. משרד הבריאות התקשר עם חברת "סראל" בלי מכרז

באמצעות פטו-ר. הוא חייב את חברת "סראליי לבצע את כל ההתקשרויות שהיא

עושה עבור משרד הבריאות בהתאם לחובת המכרזים שחלה על משרד הבריאות

עצמו. בהתאם לאותה חובה, תרופות יהודיות פטורות ממכרז ותרופות שאינו

יהודיות יש לרכוש במכרז סגור. לגבי קופות החולים האבחנה בין יחודי ללא

יהודי, בהתאם למה שאנו מציעים, לא קיימת. מבחינתו יש היום דרישות

מקלות.
משה שחל
יש בכל זאת שוני ביו חובת מכרזים על פי חוק, לביו הסכם ביו משרד

הבריאות לבין חברת "סראל". לגבי האדם הרגיל כאשר החוק חל עליו, היכולת

שלו להגמיש בצורה זו או אחרת שונה לחלוטי ו לעומת הסכם ביו שני גופים:

משרד הבריאות והחברה עצמה. הבעיה שמתעוררת היא בעיה עקרונית. מדוע

להחיל את חובת המכרזים על קופות חולים. אני אומר את הדברים כמי שהיה

בעד תוק חובת המכרזים. אף ממשלה לא תמכה בו. תמכתי גם בשלבי החקיקה כי

היתה מטרה וכוונה שגופים ממשלתיים חייבים במכרז, מפני שהם חיים מכספי

מדינה ומכספי ציבור. עליהם לשתף את כל בעלי היכולת בעסקים שלהם ולהביא

הגינות מבחינה זו של הזדמנות שווה.

ב-1997 הוחלט, משום מה, בחוק ההסדרים להחיל את החובה חזו גם על

קופות חולים. בפועל, אנו הופכים את קופות החולים לגופים ממשלתיים. אני

רואה את המגמה הזו כמגמה של הלאמה במקום חפרטה שהולכת בכל כיוון אחר.

אני בהחלט מקבל את הדברים שנאמרו כאו. איו הדברים דומים כאשר אתח

מזמין בניין אצל קבלו בניין לביו הזמנת ציוד מתכלה. מדובר ברופאים שיש



לכל אחד השיטה שלו וההעדפה שלו מבחינה מקצועית. החלת הכללים האלה זו

בירוקדטיה מיותרת. אני לפעמים תוהה אס לאוצד יש עודף זמן כה רב להגדיל

את מוטת הפיקוח של האוצר על כל תחומי העשייה. קופת חולים היא גוף

מבוקר. חוק ביטוח הבריאות הביא לכך טמם הבריאות הפך, לדעתי, לחלק

מהמיסוי הרגיל. מה היה ההגיון בהחלה?

באתי לכאן- כדי לתמוד, כי התקנות האלה הן פרי הסכמה טל קופות

החולים מטרד הבריאות והאוצר. אני מציע לפנות לטר האוצר. מדאיג אותי

שבמקום לעזור לקופות החולים להתייעל, מכבידים עליהן. זה בדיוק הפוך

ממכרז רגיל חד פעמי שכדאי לבדוק מי הספק הזול מבין כלל הספקים טל אותו

מוצר. כאן מדובר בפעולה טוטפת טל מלאים. יט להטאיר זאת לאנטי המקצוע

טינהלו מטא ומתן ויידאו/ו לעצמם. הם ממילא חייבים להקטין את הגרעון. אם

ממילא הסל ממומן על ירי המדינה, קופת האוצר צריכה לממן אותו. אין בזה

הגיון כלכלי. אני מציע לאטר את הבקשה.
חגי מרום
אני מסכים עם דבריו טל חבר הכנסת מטה טחל, אך איני מבין מדוע הוא

הגיע למסקנה טיט לאשר את הבקטה בסופו טל דבר. אני מו/יע למסקנה טאיני

רוצה לאטר את העניין ואנו צריכים להחזיר זאת למטרד האוצר. חוק ההסדרים

במטק המדינה, הכולל חקיקה להטו/ת יעדי תקציב, היה חוק 1;רוע. אני חוטב

טהפטורים לא מספקים ויט להרחיב אותם. לא חטבתי טקופות החולים צריכות

להכלל במסגרות טל חוק ההסדרים במטק המדינה. אנו רצינו טקופות החולים

יתנהלו על יסוד טל ניהול מטק וכדאיות וכמו טאמר חבר הכנסת טחל הדברים

הולכים ומקבילים אופי טל הלאמה, של פיקוח וטליטה ממטלתית.

לא נראה לי טהדבר מטרת נכונה את האינטרסים טל המבוטחים וטל אנטי

הקופות עצמן. זה חוטא לרעיון טל חוק בריאות ממלכתי ביסודו. אני רוצה

לטקול אפטרות להציע פטורים רחבים יותר מאלה המוצעים כאן. למטל, באחד

הסעיפים אני קורא שההתקטרות טוויה אינו עולה על 300,000 שקל, אם היא

נעשית בהתאם לנוהליס טאיטר היועץ המשפטי טל הקופה, היא התקטרות הפטורה

ממכרז. אני רוצה להציע טהסכום יעמור על מיליון טקלים למטל. בכל הקשור

בונרופות ומיכטור רפואי 300,000 טקל הינו סכום פעוט. הדבר כובל את ידי

הקופה בצורה בלתי סבירה בנסיבות העניין. אני לא רוצה פיקוח וטליטה

גורפת זו. נדמה שוועדת החוקה חוק ומטפט טהיא המאטרת פטורים, לא תאטרם.

כלומר, יוטלו כל תקנות חובת מכרזים. אני רוצה יותר חופט והרחבה, על

מנת טקופות החולים יוכלו להתנהל כקופות נורמליות ולא כקופות שמשרד

האוצר מנהל אותן.

יט לי טאלה לעניין סעיף 40ד'(א). בסעיף מצויין: "בת טלוטה חברים

לפחות, ובכללם יועץ משפטי, חטב הקופה או נציגיהם טל אלה" זו ועדת

פטור. לאחר מכן אני קורא טבסעיף 40ד'(ב) מופיע טהממנה, קרי המנהל

הכללי טל קופת החולים יהיה רטאי שלא לכלול בוועדות מכרזים יועץ מטפטי

או נציגו. אז ממה נפטך?
היו"ר שאול יהלום
אם בדרך המלך, על מנת לקיים מכרזים קופות החולים יצטרכו לקבל אין

ספור יועצים משפטיים על מנת שישבו בוועדות, זאת החובה. אבל אם המנהל

הכללי מו/יע למסקנה לפטור, ניתנת האפשרות לשיקול דעת טל מנהל כללי. זו

מעין מסננת על מנת שלא יהיה צורך בכל כך הרבה יועצים משפטיים.
שמעון עיר-שי
מערכת הבריאות וקופות ההולים "מגלגלות" 15 מילארד שקל לערך.

הכספים כולם מו/יעים מן הציבור.
משה שחל
עד חוק ביטוח הבריאות רוב הכסף היה וולונטרי.
שמעון עיר-שי
הוק ההסדרים 1997 נכנס אחרי הוק ביטוה בריאות ממלכתי. חוק ביטוח

בריאות ממלכתי הביא 15 מיליארד שקל כספי ציבור לידי קופות החולים. אלה

כספי ציבור מובהקים.
משה שחל
הממשלה שלנו עשתה טעות גדולה מאוד בחרק ביטוח הבריאות, בהפכה תחוס

שהיה כולו רצוני וולונטרי של אנשים, למס ביטוח בריאות. מר עיר-שי טוען

שהכל כספי מדינה. למעלה מ-80% הם כספים שניתנו מרצון ולא מעורבת

המרינה. היום המדינה מעורבת. ההגיון הזה ימשיך הלאה ו יכרסם, ולכן חבר

הכנסת מרום אומר בצדק ש"חונקים" את המערכת, תנו לה יותר חופש. אני

הגעתי למסקנה שאם לא תתקבלנה התקנות - המצב ה1;רוע יותר הוא שיהיה תקף,

כל עוד לא יהיה תיקון.
היו"ר שאול יהלום
זה ברור בהמשך למכתב שלך.
שמעון עיר-שי
יש ביקורת מדינה. אני מדבר על מצב בו יש חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

משהלכנו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, יש 15 מיליארד שקל שהם כספי ציבור

במהותם.
חגי מרום
התנגדות אנשי האוצר לתוק ביטוח בריאות ממלכתי היתה רק מטעם אחד:

שמא חלילה יוטל על המדינה צורך בהשתתפות כספית נוספת. עצם הרעיון

והמכניזס שנבנה, לא היה שנוי במחלוקת.
שמעון עיר-שי
לגבי ביקורת המדינה: אמר הבר הכנסת מרום שיש הבדלים בין הרבת

מכרזים מכוה חרק לבין הרבת מכרזים הרזית למשל. אני חושב שיש הבדל גם

בהיבט של ביקררת המדינה. לקרפרת הרלים יש כללים ברררים שחלים מכרה

הרק. זה לא פיקוח הארצר. החרק לא יכנס לוועדות המכרזים, וועדות

הפטורים בתרך קופרת ההרלים עם אהרירת של מנהלים כללים ריועצים

משפטיים. ביקורת המדינה יעילה.
ברום רוזנטל
אני מבקש לתקן דבר שאמרתי קרדם. ייסראליי בפרעל אכן מפרסמת מכרזים.

אני ררצה לתקן רלרמר שאני לא הרשב שיש הרבה הרזית לעשרת כך אבל ההברה

מפרסמת מכרזים.
היו"ר שאול יהלום
כשמשרד הבריאות התקשר עם "סראל" ולא עם גוף אהר, האם הדבר נעשה

במכרז?
שמעון עיר-שי
זו פערלה של הפרטה של יחידת סמך. החליטר להפריט ארתה רלהעביר את

כל פעולת הקנייה לגוף פרטי. פה לא ערשים מכרז אלא מפריטים יחידה.
היו"ר שאול יהלום
נניה שאני לרקה הברה קבלנית לניקוי המשרד. הלה עלי הרבת המכרזים?
שמעון עיר-שי
ודאי.
היו"ר שאול יהלום
כאן חילקה חברה שלמעשה תנהל את כל הכספים של משרד הבריאוח הנר!;עים

לציוד ולתרופות. האס משרד הבריאות ערך מכרז בעיתון בגלל שהוא הפך

יחידת סמך?
שמננו ו עיר-שי
"סראל" היא הברה שהקימו ארתה כמהלך של הפרטת יהידת סמך.
היו"ר שאול יהלום
אבל היא לא חברה ממשלתית. מי הקים אותה?
שמעון עיר-שי
הקימו חברה פרטית ולשם קלטו חלק מעובדי יהידת הסמך.
היו"ר שאול יהלום
ראתה מר עיר-שי נציג משרד האוצר מצדיק זאת וטוען שזה נוהל תקין.

איך מפריטים יחידת סמך?
יוסי דוברובסקי
מר עיר-שי, אתה נתת להס הלוואת מימון ואת כל הציוד והמלאי.

היו"ר שאול יהלום;

אני לא מבין אותך מר עיר-שי. הדרך הנכונה להפריט היא לעטות מכרז.

אם מתארגנת וזברה פרטית אני נותן לה תנאים שווים במכרז ואני בודק מי

יותר טוב ויותר יעיל. כאן הולכת הממשלה ומארגנת תברח פרטית ומבטיחה לה

מראש שתקבל את הבלעדיות למשך איקס שנים. זו חברה פרטית שהרווחים שלה

הולכים לכיס פרטי. זו לא חברה ציבורית. מר עיר-שי מצדיק את הפטור בלי

מכרז וטוען כי זהו נוהל תקין?
שמעון עיר-שי
אני לא מרבר על ממטלה שהקימה חברה פרטית, אלא על כך שקמה חברה

פרטית ויש פטור ממכרז.

היו"ר שאול יהלום;

ברור שהממשלה לא מקימה חברות פרטיות. אני מבטיח לך שהחברה עצמה של

מטרד הבריאות נבחרת מבטיחים לה תעסוקה לאורך זמן.
משה שחל
אני שומע את הדברים בפעם הראשונה והם מעוררים תמיהות רבות. אני

מניח שהייתי אז הממשלה. אין בזה הגיון ויושב הראש צודק. מה שמותר

לממשלה אסור למישהו אחר. הממשלה באה ואומרת שהיא עושה התקשרות וחובת

המכרזים לא חלה עליה. קיומה של חברה כזו עם הסכם כזה שווה הון עתק מכל

בחינח שהיא.
היו"ר שאול יהלום
אני חושב שיש חרבה שאלות ותמיהות. כאשר ממשלת ישראל מתקשרת עם

וזברה ללא מכרז זה לא יעשה. אנו צריכים להחליט האם אנו מדברים על מישור

מהותי מוסרי או על מישור פורמלי חוקתי יבש. אני לא אומר שעברתם על



החוק. אני לא אומר שאדם שטובל ושרץ בידו עובר על החוק. אני אומר אל

תהיו צדיקים שבאים כלפי קופות חולים כאשר החברה וזזו עצמה, שמרוויחה

כסף פרטי מכספי המדינה, היא חברה שנבחרה ללא מכרז. העניין המוסרי

סותר את כל הגישה שהיצגת כאן.

כולם קראו את התקנות. האם מעבר לנוסח הכתוב כאן יש הערות למישהו?
דרורה ליפשיץ
נשאלתי לפני היטיבה על ידי היועץ המשפטי של הוועדה אם השארנו הובת

מכרז על הקופות. תשובתינו היא שזו דרך ביניים, דרך מעבר. ההסדר הזה

הוא סביר ומאוזן פחות או יותר. אם נהיה קיצוניים לכיוון השני, כמו

שמציע וזבר הכנסת מרום, ניצור הסדר שהוא לא סביר לחלוטין. זה ריקון

החובה בכלל מתוכן ואני חושבת שזה גם לא בסמכות . אנחנו יכולים ליצור

במסגרת הסמכות הסדר מאוזן וסביר ולא קיצוני לכל כיוון.
חגי מרום
אני מבקש שבסעיף 40ג'(10) הדן בפטור ממכרז, יהיה כתוב התקשרות

ששוויה אינו עולה על מיליון שקל אם היא נעשית בהתאם לנוהלים שאישר

היועץ המשפטי של הקופה. אני גם בעד להעלות מ-500,000 שקל למיליון שקל

במכרז הסגור.

דרורה ליפשיץ;

זה לא קונסיסטנטי. אם יהיה להם מיליון שקל פטור מוחלט הם לא יעשו

מכרז סגור.
היוייר שאול יהלום
אנחנו מרברים על סעיף 40ו/י(10). חבר חכנסת מרום מציע להעלות את

הסכום מ-300,000 שקל למיליון שקל. סעיף 40ב'(2) במקום שכתוב 500,000

שקל, יהיה כתוב מיליון וחצי שקל.

נניח שמסכימים להצעתו של חבר הכנסת מדום, האם לנציגי האוצר יש

סמכות לשנות, או שיש צורך לחזור לשר האוצר?

קיבלתי מקופות החולים את הבקשה לקיים את הישיבה במועד של היום כדי

שהם לא יעברו אפילו יום אחד על החוק. נכון לרגע זה, ביום ראשון חל

עליהם חוק חובת המכרזים. אם נחזיר זאת לאוצר יווצר מצב שבסופו של רבר

מרצון להיטיב אנחנו נחמיר ונרע לעניין זה. לכן אני פונה אליך, חבר

הכנסת מרום, להוריד את ההסתייגויות האלה כדי שנפעל. אפשר לפעול לפי

דרכו של חבר הכנסת שחל על ירי מכתב לשר האוצר.
משה שחל
נטיית ליבי היא לתמוך בהגדלה לסכום גבוה יותר אן אם הדברים ידחו

ויחזרו לאוצר אנו עלולים להיות במצב לא טוב. אני רוצה להציע לחבר



הכנסת מרום שבסעיף 40ג'(10) שבמקום סכום של 300,000 שקל יהא הסכום

500,000 שקל, ושבסעיף 40בי(ב)(1) במקום 500,000 שקל ייאמר 750,000

שקל. זה תיקון צנוע מבחינת העניין עצמו, והאוצר יכול לקבל אותו ולאשר

היום את התקנות בלי שיהיה צורך ברהייה.
דרורה ליפשיץ
אנהנו לא מוסמכים לכך. הסכומים צמודים משנת 1993 כך שהיום הם

מגיעים לסכומים הרבה יותר גבוהים ויכול להיות שאנחנו מרברים על אותם

סכומים. נתחיל את ההצמדה מהיום.
סיגל קוגוט
קיבלנו רק אתמול את התקנות ולא היינו מעורבים בכל השלבים. מבחינת

משרד המשפטים, ברור שקופת חולים היא גוף עסקי ושצריכות להיות לה

תקלות. לשם איזון הדברים, הנוסח של התקנות הוא מאוד גורף. היינו רוצים

לקבל את רשימת העיסקאות המחוייבות במכרז על מנת לדעת מדוע הסכום

המוצמד של 300,000 שקל אינו מספיק. הן שרותי אישפוז והן התקשרויות עם

בתי מרקחת. הפעילות השוטפת הרו/ילה כמו ציוד רפואי כמופיע בתקנה 4(3)

ציוד רפואי רגיל צריך להיות במכרז סגור ויש עוד הקלות. לכן הפעילות

השוטפת בהחלט מכוסה בפטורים מאוד גורפים בלי סכומים. מעבר לזה, אם

קונים מחשבים ושולחנות יש הסכום של 300,000 שקל. שרווני אישפוז ובתי-

מרקחת אינם מוגבלים בסכום.
שלמה שהם
אני מסכים לבסיס הדברים שנאמרו, אך יש לזכור שסעיף 40ו/י(7) נותן

פתח מילוט רחב מאוד, למעשה לא מוגבל מבחינה כספית, שאומר- "התקשרות

אשר המנהל הכללי קבע כי עריכת מכרז לגביה עלולה לפגוע ביכולתה לספק

למבוטחיה את שירותי הבריאות בהתאם להוראות סעיף 7 לחוק ביטוח בריאות

ממלכתי". זה משאיר למעשה שיקול דעת רחב מאוד.
חגי מרום
אל תטעה. הוא לא יכול לעשות שימוש בסמכותו זו הרבה פעמים ויהיה על

זה ערעור מהאוצר. זה לא פשוט.
שלמה שהם
אל לנו לשכוח שסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי הוא סעיף רחב

מאדד.

יצחק לוי

רציתי להעיר למשרד המשפטים. ממה נפשך? אם קופת חולים היא גוף עסקי

איו יש לו להשוות את התקנות האלה לתקנות המרחיבות של חברות ממשלתיות.

דווקא בסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי הסל מאוד רחב. לו;בי חברות

ממשלתיות יש סעיף מקביל, שלא מקביל לסעיף 7 אלא נותן שיקול דעת הרבה



יותר רהב למי שמוסמך. הרי תנוסה מוסכם. ישבנו על המדוכה והיגענו לנוסח

מסויים. אני אקרא את הסעיף כפי שהוא מופיע לגבי חברות ממשלתיות:

"התקשרות אשר עריכת מכרז לגביה או לגבי התקשרות מסוגה עלולה לפגוע

בריווהיות החברה". רצינו לקבוע ייבאיזונה של הקופה" ולא בריווהיות

הקופה כי קופת החולים לא הולכת להרוויח ואף פעם לא תרוויח. אני ממשיך:

"ביכולתה להתחרות באחרים בהזדמנות עסקלת טלה ביכולתה למלא תפקיר או

מטלה שיוטלו עליה לפי דין וביכולתה לספק שרות ומצרך... לציבור".

התפשרנו על הגבלה רק לפי סעיף 7 לחוק ביטוח בריאות דהיינו לפי הסף

כאילו אין לנו מטלות אחרות.

סעיף 3ד' לחוק ביטוח בריאות ממלכתי אומר שהקופה צריכה לתת את

השרותים בתוך זמן סביר, באיכות סבירה ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח.

זה גם אופן מתן השרותים. אני לא רואה כל סיבה מדוע לא להשוות את התקנה

הזו. ישנה תקנה אחרת ואנ י ה ו טב ט ז ה בסמכ ו ת חברי, היועצים המשפטיים,

והיא נושא החברות הבנות, בנוסח המקורי טל האוצר התקשרות טל קופת חולים

לחברת בת טלח פטורה ממכרז כפי שהדבר נכון ומקובל ל1/בי המדינה, משרדי

הממשלה מול חברות בנות ממשלתיות. בסעיף הנוכחי כפי שהוא מופיע כאן יש

הסתייגות מסויימת. אני הייתי מבקש להשוות את הסעיף ולהסיר את

ההסתייגות ואם זה אכן בסמכות היועצים המשפטיים אפשר להסכים על כד. אני

מדבר על סעיף 40(5).
דרורה ליפשיץ
מדובר על התקשרות עם חברה בת. זה דומה להסדר שחל על המדינה וחל על

החברות הממשלתיות. כאשר המדינה מתקשרת לחברח ממשלתית בהתאם לתקנה 3(5)

היא צריכה לדרוש שהחברה הממשלתית תבצע את כל ההתקשרויות בהתאם לחובת

המכרז שחלה על המדינה, שהיא יותר חמורה מחובת המכרז שחלה על החברות

הממשלתיות. בנוסף גזה, כאשר חברה ממשלתית מתקשרת לחברת בת ממשלתית,

חברת בת ממשלתית מחוייבת בחובת המכרז מכוח החוק. כד שהיא לא יכולה

להשתמש בה כצינור להיפטר מחובת המכרז. הסיפא הזו דומה להסדרים שחלים

על ההתקשרויות של המדינה של החברה הממשלתית עם חברת הבת, והיא נועדה

כדי למנוע טימוש בהתקשרות עם תברח בת כדי להיפטר מכל חובת המכרזים.
יצחק לוי
חוק ההסדרים במשק המרינה החיל את חובת המכרזים על קופות החול'ם

ולא על חברות ממשלתיות. כאן, בדרג טל תקנות, מחילים את זה גם על הברות

בנות. מה שאין לגבי חברות בת ממשלתיות.
דרורה ליפשיץ
כאשר הן מקבלות התקשרויות מהמרינה בגי מכרז. כאשר הן מקבלות בהבדל

ממתחרות שלהן שיכולות לספק את אותן תרופות, ויש דוגמאות לזה, הן יקבלו

מהקופה התקשרות בפטור ממכרז לפחות שאם הן לא מתחרות מול חברות אחרות

כלפי הקופה, שהן יקיימו את התקשרויות ההמשך.
יצחק לוי
חזקה עלינ ו שהקופות לא תעשינה זאת, מה גם שהדין או סר עליהן. ישנו

פסק דין של בית המשפט העליון- שקובע במפורש שזה מצב דומה.
דרורה ליפשיץ
אז אם זה לא מעלה ולא מוריד, אז מה איכפת לך?
יצחק לוי
אני לא הייתי רוצה להחיל את זה על חברות בנות כשהחוק לא מחיל את

זה עליהן.
היו"ר שאול יהלום
אני חושב שוועדת החוקה מסכימה לכך שאנו מבקשים להגמיש את שלרשת

הסעיפים האלה. לגבי הסעיף העקרוני שדיבר עליו עורך הדין לוי ושני

הסעיפים הסכומיים. אני חושב שגם חבר הכנסת חג מרום יסכים, על מנת שזו

תהיה הסכמה שלנו פה אחד, בה אנו מבקשים להעלות את הסכום המוצע בסעיף

40ג'(10) להעלות ל-500,000 שקל ולהעלות את הסכום המוצע בסעיף 40ב'(2)

להעלות ל-750,000 אלף שקל, לא מוצמד מהיום כפי מה שכתוב כאן. אנחנו

נכריז על 5 דקות הפסקה והיועצים המשפטיים יתקשרו אל החשב הכללי או אל

שר האוצר ויביאו את תשובותיהם.
דרורה לפישיץ
באיזה אופן אתם מבקשים להו/מיש את התקנה של ייפו/יעה ביכולת לספק

למבוטחיה שהותי בו יאות"? אם פותחים את הכל צריך להחזיר את כל ההסדר

לשר האוצר.
היו"ר שאול יהלום
ועדת החוקה חוק ומשפט אינה חותמת גומי. ועדת חוקה היא ועדה עם

שיקול דעת וגם אתם מעוניינים שיהיה שיקול דעת. לא פותחים את הכל.

איתנו לא ישבתם. זו הצעה של חברי הכנסת שחל ומרום. היגענו למסקנה

שצריך להיות גמישים יותר עם קופות החולים ויש עוד עניין עקרוני לגבי

החברות הבנות. אכו מבקשים כמה תיקונים. יכול להיות שמחר נגיע למסקנה

לגבי גוף אחר להחמיר ממה שאתם מקלים. מאחר וחזמן קצר אני לא דוחה זאת

לשבוע הבא אלא מבקש לעשות 5 דקות הפסקה.
יצחק לוי
ברי שלא יווצר רושם מוטעה, אני חייב לומר שזכינו לשיתוף פעולה מצד

נציגי האוצר. אכו לא באים בטענות. הנוסח הוא נוסח מוסכם, אם ניתן -

אנו מבקשים לעשות שיפור בסעיפים שדובר בהם ואם ניתן הרי זה מבורך. לא

במחיר שלא תהיינה ונקנות ב-1.6.1997. ואז נהייה במצב הרבו. יותר גרוע.
הסעיף שרצינו לאזן הוא
"התקשרות אשר עריכת מכרז לגביה או לגבי

התקשרות מסוגה עלולה לפגוע באיזונה התקציבי של קופת חולים, ביכולתה

למלא תפקיר או מטלה שהוטלו עליה לפי דין, לספק שרות ומיצרך היוני

לציבור או לפעול לפי עקרנות ניהול החייבים לפי חוק ביטוח בריאות

ממלכתי, התשנ"ז-1994". אני מדגיש שסעיף 32 לחוק מחייב את הקופה לפעול

באיזון תקציבי. האוצר הקביל לסעיף 7 בחוק ביטוח בריאות כאן זה לפי

דין. זו התאמה מינורית של הסעיף הזה לעומת הסעיף שקיים לגבי משרדי

ממשלה.
שמעון עיר-שי
אני רוצה להציע הצעה אהרת. בגלל שיקול רעת הבקשות האלה וההחלטה

והניסוח, כיום זה שיקול דעת א-פריורי ולא אמפירי. זה דבר חדש ואין לנו

נתונים היכן באמת דרושות ההגמשות. כיוון שאמרנו שנרגע התקנות די רחבות

ונותנות מרחב מחייה סביר לקופות החולים ולתיפקודן לפי חוק ביטוח

בריאות, לא נראה לי נכון וסביר מבחינת שיקול הדעת של הוועדה, כבר היום

לעשות תיקונים ושיפורים לחוק. בין אם מדובר בסכומים ובין אם מדובר על

תפיסה עקרונית שעכשיו הוקראה על תקנה 7 כבר היום בצורה א-פריורי.

אני מציע שנקבל את התקנות המוצעות. הן ניתנות לתיקון באישור

הוועדה. קופות החולים זכאיות להביא בפנינו נתונים. תביאו רשימה לאחר

תקופה סבירה. הקופה לא תתמוטט מייד בגלל תקנות כאלה ואחרות. הראו שהיו

מספר עסקאות שבגלל הסף של 300,000 שקל אם יועלה ל-400,000 שקל יש

הצדקה להעלות, כי הן עסקאות שראוי לפטור אותן ממכרז. זה נקרא הפעלת

שיקול דעת. אנחנו היום במצב א-פריורי ולא במצב רגיל.
היו"ר שאול יהלום
בקשתינו ברורה. אנחנו רוצים היום להגמיש את הנושא. זו החלטת וועדת

החוקה. אנו מבקשים 5 דקות להתייעץ עם מי שהדבר בסמכותו.
נחמן רטנר
מאחר והתקנות האלה הן למעשה נוסח מוסכם בין האוצר וכל קופות

החולים ובין משרד הבריאות, תוך הבנה מלאה שאפשר לעבוד עם זה, אני מציע

לקבל את הדברים כמו שהם ואם רוצים לקבוע נקודת ציון לעוד חצי שנה,

ובעוד כחצי שנה נבדוק האם הדברים ישימים וטובים. ולא נבדוק את הדברים

מחדש. אני מציע לקבל את הצעתו של מר עיר-שי.
היו"ר שאול יהלום
אני חוזר ואומר, היה נושא בו הגענו למסקנה מסויימת. אני לא מבקש

נקודות ציון. כרגע בנקודת ההתחלה הזו אנו מבקשים את שלוש ההגמשות.

אתם באתם לוועדת כנסת. האישור הוא אישור של ועדת הכנסת. אי אפשר

לבוא ולומר שאין שיקול דעת בכלל, או שתקבלו או שלא תקבלו, 'ש בזה



סתירה מה עוד שלא מדובר שיש למישהו יתרון עליו בהבנה. זה דבר חדש.

הסכומים שאתם חושבים אותם לסכומים גבוהים מאוד, הם לא גבוהים כלל. אני

הייתי שר. אין משרד ממשלתי שלא עוקף את הבעיה הזו על ידי זה שהוא קונה

עד לגובה סכום מסויים משום שזה הפך להיות בירוקרטיה שקשה לעבוד איתה.

אי אפשר לבוא ולומר שבניהול עסק 300,000 שקלים הם הרבה כסף.

עניין נוסף לגבי חברות בת. אני מציע לעורך הדין לוי שימחק את

המילה לאיזון תקציבה" וישאיר "על פי דין". גם מבחינה משפטית, הדבר לא

נחוץ להגיע לפשרה כי זה צודק. מה שמקומם בסעיף הזה הוא שמרחיבים את

המעגל. בתחילה החובה היא על קופות החולים ועכשיו על חברות הבת. זו

ההצעה ואני מציע לכם לקבל אותה כי אנחנו נחליט.
יצחק לוי
מקובל.

(הישיבה הופסקה בין 10:25 ל-10:35).
היו"ר שאול יהלום
אני מחדש את הישיבה.
דרורה ליפשיץ
לא הצלחנו לדבר עם שר האוצר. דיברנו עם החשב הכללי והוא לוקח על

עצמו את ההחלטה במסגרת הזכות שיש לו. לגבי ההצעה של תקנה 40ג' (7) אנו
מוכנים שבמקום שיהיה כתוב
"בהתאם להוראות סעיף 7 לחוק ביטוח בריאות

ממלכתי" יהיה בדומה למה שיש בסעיף לגבי תאגידים, שמתייחס לתאגידים

באופן כללי ולכן הוא מדבר על החוק שהקים את התאגיד. כאן מדובר על חוק

ביטוח בריאות ממלכתי בלי לציין במפורש את סעיף 7. זה בסדר מבחינתנו

בהתאם להוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי. קיבלנו את חוות הדעת המשפטית

של חבר הכנסת מרום שכמעט ואי אפשר לעשות שימוש בסעיף הזה.

לעניין הסכומים. אני רוצה להדגיש שבגוף התקנות כפי שהן מונחות

היום, ישנה תקופת מעבר של חצי שנה בה החברות תהיינה רשאיות

לעשות התקשרויות בסכומים גבוהים יותר בלי מכרזים במהלך חצי השנה

הקרובה. במהלך שלושה חדשים אפילו לא מטעמים מיוחדים ובמהלך החצי שנה

מטעמים מיוחדים.

לעניין הצעת הוועדה, אנו חושבים שבמקום 300,000 שקל המקסימום

שייצור הסדר סביר ומרוסן הוא להעלות ל-400,000 אלף שקל ואת ה-500,000

שקל ל-660,000 אלף שקל. מעבר לזה אנו מוכרחים את אישורו של שר האוצר.
היו"ר שאול יהלום
התקנה העקרונית היא לשביעות רצון וזה בסדר. מלכתחילה אני חושב שלא

הייתי מקבל פשרה. מאחר והזמן קצר והוועדה תחליט אחרת, יכולה להיות

תסבוכת משפטית אפילו של כמה ימים ומדובר בחיי אדם , איני רוצה שיעמדו



בדילמה שנה אני מציע לחברי הוועדה לקבל את פשרת האוצר פה אחד ואני
פונה בזה לאנשי קופות החולים
אם במשך השנה הקרובה יעשו עיוותים בגלל

סכומים תפנו אלינו באופן רשמי ואנו נזמן את אנשי האוצר ונערוך דיון

כעבור פרק זמן.

התקנות והתיקונים אושרו פה אחד.

תודה לכולם. אני נועל את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:40)

קוד המקור של הנתונים