ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 27/05/1997

הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (הוראת שעה) (תיקון - קביעות הדין), התשנ"ז-1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 76

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי, כי באייר התשנ"ז (27 במאי 1997), שעה 10:00
נכחו
חברי הוועדה: שי יהלום - היו"ר

מי גפני

חי מירום

ד' צוקר
מוזמנים
הרב אלי בן-דהאן - מנהל בתי-הדין הרבניים

אמונה אלון - יועצת ראש הממשלה לענייני מעמד האשה

אסתר סיון - שדולת הנשים

מאיה כהן הרטמן - נעמ"ת

אטקה שטרנבאום - "

רחל סילבצקי - יו"ר אמונה

אמנון אביעד - אלמ"ג
יועץ משפטי
שי שהם
מנהלת הוועידה
ד' ואג
קצרנית
אי זכאי
סדר-היום
הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין)

(הוראת שעה)(תיקון - קביעות הדין), התשנ"ז-1996 - אישור

לקריאה ראשונה - של חבר-הכנסת שאול יהלום,



הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין)(הוראת שעה)

(תיקון - קביעות הדין), התשנ"ז-1996

היו"ר שאיל יהלום;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא: הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין

של גירושין)(הוראת שעה)(תיקון - קביעות הדין), התשנ"ז-1996, באישור לקריאה

ראשונה. כבר קיימנו דיון בהצעה אחרי הקריאה הטרומית, זו הצעת חוק שלי ואין

הנחתום מעיד על עיסתו אבל כפי שהבנו מהרב בן-דהאן שהביא גם את הרב אטלס זה חוק

מסייע ועוזר וראוי להפוך אותו מהוראת שעה לחוק קבוע, הרב בן-דהאן הציג פה טבלה

שלפיה ראינו שיש בית דין אחד או שניים שמשתמשים בחוק בצורה טיבה והדבר עוזר, ויש

בתי-דין שבכלל לא משתמשים בו. אני לא מניח שבבתי-הדין שבהם לא משתמשים בחוק לא

זקוקים לזה אלא יש בוודאי בעיה של נכונות, השתלמות ואולי עבודה של בתי-הדין.

עורך דין שלום וסרטי יל, שאני לא מכיר אותו, שלח לכאן פקס והוא מביא דוגמה של

זוג שלא אנקוב בשמו שנישאו לפני עשר שנים וחיי הנישואים עלו על שרטון בתום שלושה

חודשים. בתום שנה נאלצה האשה לעזוב את ביתה עם תינוק בחיקה אבל הבעל סירב לתת גט

והחלו תהליכים משפטיים בבית-הדין האזורי וכו'. הוא אומר: קצרה יד בית-הדין

להושיע והאשה מצאה את עצמה מכלה את מיטב שנותיה בהתרוצצויות בין עורכי דין,

טוענים רבניים וכו'. "עם כניסתו של התיקון" אני מדלג על משפטים, "אין ספק כי

התיקון לחוק היה הכלי העיקרי אשר נתן לבית הדין שיניים לאכוף את רצונם על הבעל."

הרב בן-דהאן אומר שהוא עצמו מכיר את המקרה.

אי-לכך המטרה שלנו היא להגיש את החוק הזה גם לקריאה ראשונה. השאלה שלי היא:

האם התקדם משהו בנושא שהערנו עליו כי בתי-הדין נמנעים משימוש במכשיר כל כך יעיל

וטוב שניתן להם.
אי בן-דהאן
מאז הדיון הקודם שהיה כאן קיימנו בחורף, לפני מספר חודשים, ארבעה ימי עיון

שהלק נכבד מהם הוקדשו לחוק זה. היו שם כמה הרצאות חשובות. ניתנה שם הרצאה ארוכה

על-ידי דיין אב בית-דין בתל-אביב שנחשב מהמובילים על ההיבט ההלכתי של החוק הזה.

בכל הדיונים שהתקיימו אצלנו לפני קבלתו של ההוק היו ויכוחים לגביו. אילולא

העמידה האיתנה של הרבנים הראשיים הקודמים, הרב שפירא והרב אליהו, מאחורי החוק

הזה, החוק לא היה עובר. היו, ויש עדיין, דיינים שלא הסכימו לקבל את החוק במלואו

ובמתכונת שבה הוא נחקק. אפשר לומר שההרצאה הזאת והרצאות אחרות פתחו את העיניים

להרבה דיינים שלא ידעו עד כמה החוק הזה נשען על אדני ההלכה בצורה מבוססת. המרצה

גם המליץ והבהיר כיצד יש לנהוג בחוק הזה.

מאז אותם ימי עיון אני יכול לומר שיש תזוזה במפה של פסקי הדין. ניתנים פסקי

דין במקומות שעד היום לא ניתנו בהם פסקי דין ואני מניח שזה ילך ויגדל, מה גם

שהעברתי חוזר לדיינים בענין זה. אם תרצו, בעוד כמה חודשים אפשר יהיה להביא

נתונים יותר מעודכנים.
היו"ר שאול יהלום
מי הרב שנתן את ההרצאה?
אי בן-דהאן
הרב צימבליסט שעומד בראש הרכב שנותן פסקי דין ברמה הזאת.



היו"ר שאול יהלום;

אני שמח על ימי העיון. אתה מדבר על אב בית-דין בתל-אביב שהוא מן המובילים

אבל אם אני מסתכל על הטבלה שנתת לנו אפשר לראות שבתל-אביב אותו הרכב שעוסק בגטין

השתמש בחוק רק פעם אחת. זאת אומרת, יש רב שמוכן להשתמש בחוק באופן אמיץ ובאותו

מקום משתמשים בו רק פעם אחת לעומת חיפח בה השתמשו בו 25 פעמים, בירושלים 20 פעם.

השאלה היא אם לאותו רב היו נותנים גם לסדר גטין הרבה דברים היו מסתדרים מבחינת

בית הדין. הרב צימבליסט מטפל גם במקרים כאלה כשצריך?
אי בן-דהאן
כן.

היו"ר שאול יהלום;

ואף פעם הוא לא השתמש בזה?
אי בן-דהאן
באופן מעשי לא יצא לו. ברגע שדיין ברמה שלו מדבר בצורה גלויה וברורה עם

הרבה מקורות בשבח החוק הזה ומעודד את כל הדיינים שנקרית בפניהם הזדמנות להשתמש

בחוק, אני רואה את זה כדבר חשוב לכן עודדתי אותו מאוד ורציתי שהוא יבוא לדבר בימי

העיון על החוק הזה. אני מניח שהפעולה הזאת, ימי העיון והחוזר שלי לדיינים שבו

העברתי את הטבלה שמראה את התפלגות פסקי הדין יהוו ביחד תמריץ, עידוד ומודעות של

בתי-הדין להשתמש בחוק. צריך לזכור שכמנהל בתי הדין אני לא יכול להתערב בפסקי דין

ולומר לדיין איך ומה לפסוק, אנחנו צריכים לשמור על עצמאות השיטה. אני יכול לומר

שאנחנו נותנים את הכלים וכל בית דין יחליט איך וכיצד לנהוג.
משה גפני
האם הרב צימבליסט הוא בעד זה שהחוק הזה יהפוך לחוק של קבע?
א' בן-דהאן
בוודאי, הוא נתן לדיינים הרצאה יפה בימי העיון על החוק וחשיבותו, בעיקר על

אדני ההלכה שהוא נשען עליהם.

חבל שנציג משרד המשפטים לא נמצא כאן כי לחוק הזה אין תקנות.
דוד צוקר
אז איך עובדים?

אי בן-דהאן;

נסי נסים. יצרתי מערכת קשרים טובה עם בנק ישראל, היו לנו ישיבות עם משרד

הרישוי ונתנו לנו רשות להיכנס למחשב שלו ואנחנו מקלידים אותו אדם שנשלל רישיונו.

אבל עדיין זה לא עובד בענין השעייה מעבודה. לפני למעלה משנה שלחנו טיוטה של

ההצעה לתקנות - נשלח לכם אותה - ועד היום לא קיבלנו תגובה בענין זה.
היו"ר שאול יהלום
אני מבקש העתק מהתקנות כדי לזרז את הענין.
דוד ציקר
כמי שעסק בהכנת החוק הזה בקדנציה הקודמת זו היתה זכות להביא אותו למליאה ואני

רוצה לדבר בידיעת עמדתי בענין. אני מבקש לעצור את ההקיקה הזאת ולנמק מדוע מחוקק

שמכבד את עצמו - כנסת, ועדה - לא יכול אחרי פחות משנתיים, כאשר מדובר בהוראת שעה

לארבע שנים, לומר בלי נסיבות חריגות ומיוחדות: סליחה, מה שאמרה הכנסת הקודמת לא

תקף ומטעמים שאין לי מושג עליהם אני מציע להפוך את זה לחוק לפני שמתקיים כל מה

שהכנסת ביקשה.

מה ביקשה הכנסת לקיים. החקיקה הזאת היתה מאוד מסובכת כמעט מכל בחינה, של

נשים וגברים, מערכת יחסים בין בתי דין רבניים לבין בתי-המשפט, בג"צ, היחס לחוק

יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולא ידענו מה יהיה האפקט של כל אחד מן האמצעים שנתנו

בידי בית הדין. מסתבר עכשיו שחלק מן האמצעים בכלל לא מבוצעים כי אין תקנות.

אמרנו שמאחר וזה כל כך מורכב ומסובך ואנחנו לא יודעים איך ישפיע כל אחד מן

האמצעים, בואו נעשה דברים מורכבים במתינות, באופן הדרגתי תוך כדי זה שאנחנו כל

הזמן לומדים. קבענו שאחת לשנה יתקבל פה דו"ח מהנהלת בתי-הדין הרבניים כדי שבאמת

נדע איך זה מיושם, איזה הרכב עושה את זה יותר ומי פחות, האם משרדי הממשלה ישתפו

פעולה או לא, האם בתי-המשפט ישתפו פעולה או לא, האם בית-המשפט למשפחה יתייחס לזה

או לא, האפ םבצעו צווים או לא, האם הצווים יעמדו במבחן המעשיות או לא. מתוך

שלושה דו"חות שהיו צריכים להתקבל במשך ארבע שנים קיבלנו דו"ח אחד שגם הוא לא מלא.

מתל-אביב יש לנו דיווח על הרכב אחד.
אי בן-דהאן
הדו"ח הוא מלא.
דוד צוקר
מי שחושב שהוא יכול להסיק מסקנות אחרי שנה אני מקנא בו, אני לא די אינטליגנטי

לזה. עד עכשיו נימקתי למה זה לקוי במובן של איך אתה עושה חוק ולומד כי אם אין

דו"חות אי-אפשר ללמוד. למה יש בזה פגמים אחרים. החוק הזה נדון בבג"צ ולנגד

עיניו עמדה בין השאר העובדה שמדובר בהוראת שעה. אנחנו יודעים שיש סתירה בין החוק
הזה ובין חוק יסוד
כבוד האדם וחירותו אבל חשבנו שהתכלית היא ראויה והמידה אינה

עולה על הנדרש. דבר שני. הכנסת אומרת שזו הוראת שעה ובזה היא מאותתת לכל הסביבה

שזו הוראת שעה. אם נוצרות נסיבות מיוחדות שבגללן אתה מבטל הוראת שעה לכאן או

לכאן והופך אותה לחוק - אני מבין, אבל לא קרה שום דבר מיוחד שבגללו צריך לבטל את

הוראת השעה. אם יש גורמים אחרים שבאים במגע עם ההקיקה בכנסת ותאמר להם שאתה עושה
הוראת שעה, סביר שמישהו יגיד
אנחנו יודעים מה זו הוראת שעה, היא עיסוק של תקיעת

כף, אנחנו עושים משהו רק לפרק זמן. יש כאן מין תקיעת כף אתית שאומרת כי אנחנו

עושים את זה עכשיו הוראת שעה ולא נשנה את זה במהלך ארבע השנים האלה אלא אם

תשתנינה הנסיבות באופן קיצוני. לא השתנה שום דבר באופן קיצוני שמחייב את השינוי

הזה.
שי שהם
בכל זאת זו הצלחה.
דוד צוקר
מאיפה אנחנו יודעים שזאת הצלחה?
שי שהם
גם מהתגובות בשטח.
דוד צוקר
לא צריך לשכנע אותי בחוק הזה, אתה יודע בדיוק מה היתה עמדתי בענין הזה ומה

היינו צריכים לצלוח כדי להביא את זה לחקיקה. אנחנו צריכים לכבד את אופן ההתנהלות

של החקיקה ודברים מהסוג הזה לא סובלים "חאפ", בעיקר אנחנו צריכים ללמוד וכמעט שלא

למדנו כלום, חלק מהדברים לא מופעלים, חלקם הופעלו שנה אחת, אם אנחנו מכבדים את

עצמנו ואת ההתנהלות הסבלנית של החקיקה אני מציע לעצור אותה.
היו"ר שאול יהלום
עם כל הכבוד לנסיונך הגדול משלי בוודאי בנושאים האלה, בנושא הספציפי הזה אתה

מסתכל על הענין פורמלית יותר מאשר מהותית. צריך להבין שכבר עברו שנתיים. נניח

שאנחנו הולכים לתהליך החקיקה זה יקח כמה חודשים, למרות שזה חוק שלי ואני יושב-ראש

הוועדה אתה רואה כמה זמן עבר בין הקריאה הטרומית לבין הקריאה הראשונה, חודשים, עד

שנציג את זה תהיה קריאה שניה ושלישית אחרי הפגרה, עוד כמה חודשים, במקרה הטוב

נגיע לחקיקה הקבועה בשנה האחרונה.

נקודה יותר רגישה. יש הבדל בין בתי הדין הרבניים לבין בתי-המשפט הכלליים של

מדינת ישראל. בתי הדין הרבניים מטבעם מאוד שמרניים משום שיש שם גישה כי שינויים

במערכת הלכה קבועה צריך לקבל אותם מאוד בזהירות. באו אלי משפטנים שעוסקים בנושאי

אישות ואמרו לי שזה לא מיושם בגלל שחלק מבתי הדין אומרים: בין כך ובין כך זו

הוראת שעה ואולי הכנסת לא תחדש את זה.
דוד צוקר
זה חלק מהגישה ההלכתית שלהם, יהיו הרכבים שהם יותר אקטיביים ויהיו הרכבים שהם

פחות אקטיביים.
היו"ר שאול יהלום
הרבנים אומרים: זו הוראת שעה ומי יודע אם יהיה רוב בכנסת לחדש את זה אחרי

ארבע שנים אז למה שנכניס את הענין החדשני הזה? אולי רבנים שיבואו אחרינו יצחקו

עלינו איך עשינו דבר שבוטל? לצערנו הרב הדיונים בבתי הדין הרבניים לוקחים הרבה

זמן מח גם שצריך לקחת בחשבון שאף דיין לא יתחיל בענין הזה חצי שנה לפני גמר הוראת

השעה בגלל שעד מקבלים דיון, עד שבא הדיון הבא, עד שמזהירים את הבעל ועד שהוא הולך

לבנק ישראל נדרש זמן רב, כך שהוא לא יתחיל בהליכים שייגמרו אולי בעוד חצי שנה

וייתכן שהבעל עוד יסכים לתת גט. חלק מהם אומר היום: כשזה יהיה קבוע נדבר. זה

לא הופנם בהם. אתה מבין שכל יום כזה שעובר גורם סבל גדול לאשה. עשינו כאן דיון

רציני, הופיע כאן אב בית דין, שמעת את הדברים.
דוד צוקר
אל תשכנע אותי בענין הזה, אני יכול לתת לך קורס עליו.
היו"ר שאול יהלום
אם באותה ישיבה היתה מחלוקת, היית יכול להגיד שעברו רק שנתיים ונחכה עוד שנה.

כאן השטח זועק ואומר שזה יוצא מן הכלל. אני אומר לך שיש פה בעיה של שמרנות.

תיכנס לבתי דין רבניים, תשוחח עם משפטנים ותראה שזו הבעיה. למה לא ללכת לענין

הזה שיכול להושיע.
דוד צוקר
זה לא יוסיף תשועה לאדם אחד, מי שאומר את זה זו דמגוגיה, משום שהיום זה חוק

מחייב לכל דבר וענין. העובדה שזו הוראת שעה רק מצביעה על קיצו, לא על התוקף שלו.
היו"ר שאול יהלום
אולי למשרד המשפטים זה משנה שזו הוראת שעה, במשך שנה הוא לא נתן את התקנות,
הגי מירום
חבר-הכנסת צוקר, איחרתי קצת, למה אתה מתנגד להקיקה?

דוד צוקר;

אמרתי שהחוק מסובך ובעייתי מבחינת גברים ונשים וגם מבחינת הדיינים. אנחנו

מציעים מכשיר שהרבנות לא השתמשה בו 700 שנה.

חגי מירום;

מכשיר הכפי יה.
א' בן-דהאן
שקיבל לבוש מודרני.
דוד צוקר
נתנו אמצעים כמעט דרקוניים בידי בתי הדין כמו הפקעת כרטיסי אשראי, איסור

יציאה לחו"ל, פיטורים מעבודה בשירות הארצי, מאסר. היתה תמיכה בחוק ואמרנו שנעשה

אותו לאט ולהוראת שעה כשכל שנה נקבל דו"ח מבתי הדין הרבניים ונראה איזה אמצעים

עובדים ואיזה לא. עד עכשיו קיבלנו דו"ח אחד ולמעשה לא למדנו אם שלילת כרטיס

האשראי עובדת, או איסור יציאה לחוץ-לארץ עובד. אמרנו שמאחר וזה בתחום עדין של

פגיעות בזכויות אדם, נעשה את זה לאט, לכן פתאום ללא סיבה יוצאת מן הכלל מבקשים

לשנות הוראת שעה כשאפילו אין דו"ח שני. אם חבר-הכנסת יהלום אומר שזה לא רע ועד

שנחוקק את זה זה ממילא ייכנס לתוקף בשנה הרביעית - גמרתי.
אי אלון
הדו"ח לא אומר הרבה כי עיקר כוחו של החוק הזה הוא כגורם הרתעתי, שום דו"ח לא

יכול לספר מה הוא עושה.
אי בן-דהאן
בדיון הקודם אמרתי שהאיום בו הוא הרבה יותר חזק ואפקטיבי.
דוד צוקר
מהתחלה ההנהה היתה שיצירת האקלים החדש משפיעה הרבה יותר מאשר נקיטה בפועל

באמצעים האלה.
א' סיון
אני מברכת על הצעת החוק הזאת. הטבלה של בתי הדין הרבניים הוכיחה שככל שאחוז

פסקי הדין שניתנים על-פי ההוק הזה עולה, פך אחוז הגטין. בחיפה ניתנו 18 פעמים

פסקי דין מתוכם ב-50% ניתן גט, בעוד שבבתי הדין ניתנו פחות פסקי דין והאחוז יורד

בהתאמה, שלא לדבר על תל-אביב שזו דוגמה שזיעזעה אותי כאשר מתוך שישה הרכבים רק

פעם אחת ניתן פסק דין. יש חיוניות רבה בהנחלה של ידיעת החוק, הצורך בשימוש בו

ואני שמחה שזה נעשה.



דוד צוקר;

זה לא נעשה, זה ענין לשנים לא מעטות עד שזה יהיה נהלת הכול.
משה גפני
אם הרב צימבליסט דיבר על זה זה חשוב מאוד.
א' סיון
העובדה שאין תקנות היא בעייתית ורצוי שמשרד המשפטים יזדרז ויקבע תקנות. זו

לא סיבה להשאיר את החוק כהוראת שעה, גם חוקים אחרים פועלים טוב או רע בהעדר

תקנות. הכנסת גם משנה חקיקה בכל מיני תחומים, הכנסת מבטיהה לבוחריה חקיקה מסוימת

וכנסת שבאה אהריה משנה ומכניסה תיקונים, אותה כנסת יכולה גם לשנות חקיקה של עצמה,

זה קורה.

דוד צוקר;

אין בחקיקה "זה קורה", צריכה להיות סיבה.
א' סיון
ניסיתי לחשוב על סיבות קיצוניות שיצדיקו שינוי אבל בהוק מסוג זה אני לא חושבת

שיש סיטואציה אפשרית כזאת. אם הטבלה של הרב בן-דהאן היתה מראה שהחוק הזה לא נאכף

כלל, או שהחוק הזה נאכף ויש בו שימוש יתר והיו בג"צים שמראים שהחוק עומד בניגוד
לחוק יסוד
כבוד האדם וחירותו, אז אולי היו נסיבות קיצוניות. אבל אנחנו רואים

שהחוק פועל במידה מתונה, אפשר להפעיל אותו יותר, אני לא רואה שיהיו נתונים

שיפתיעו אותנו מעבר לנתונים הקיימים, רק לשיפור.
דוד צוקר
ואם נרצה לשנות עוד סעיפים בחוק?
א' סיון
הדלת פתוחה.
אי אביעד
אני מייצג את אלמ"ג, ארגון 'למען גברים. אנחנו מדברים על כך שבמידה מסוימת

החוק הזה יכול לקלוע למטרה אבל רק למטרה חלקית, הוא לא נותן תשובה לנושא שאתם לא
מתייחסים אליו
יש פה התייחסות רק לנשים. אני בעד שוויוניות אבל היא חייבת

להיות מושלמת ואם בחוק הזה אין שוויוניות - אני בעד החוק - הוא לא מממש את המטרה

שלו. מול מסורבות גט יש גם מסורבי גט ואם רוצים להטיל סנקציות על אשה המסרבת

לקבל גט אין סמכות לבית דין רבני מקומי לעשות זאת בשעה שעל גבר ניתן להטיל

סנקציות. זה ענין אזרחי ולא על-פי דין תורה ועל-מנת להטיל סנקציות על אשה צריך

אישור של בית הדין הגדול ולכן החוק לא שוויוני.
אי סיון
שכחת להגיד שלא ניתן אף פסק דין נגד אשה.
אי אביעד
הרב אי בן-דהאן יודע שאני בא אליו בתחינות ובקשות לגבי מסורבי גט אבל ידו

קצרה מלהושיע בהרבה מקרים כי החוק לא מגן על הגברים, הוא מגן רק על הנשים, זה חוק

לא שוויוני ומעודד אלימות במשפחה.

חבר-הכנסת צוקר, אתה מדבר על שוויוניות מלאה ואני בעד זה אבל לא שמעתי ממך

טענות ומענות מדוע החוק הזה איננו שוויוני במלוא מובן המלה.
דוד צוקר
ניסינו להסביר לך את זה במשך שנה וחצי ולא הצלחנו.
אי אביעד
השנה וחצי הזאת לא שיבנעה אותי, החוק הזה מפלה את הגברים לרעה. לכן, בוא

נתמודד עם זה ונגיש בג"צ. אני חי את המצוקה של הנשים, גם אני עוזר לנשים שיש להן

בעיות גירושין ומשכנע גברים אבל אם החוק הזה לא יהיה שוויוני ולבית הדין לא תהיה

סמכות להטיל סנקציות על סרבנית גט, החוק הזה לא שוויוני ומעודד גם אלימות במשפחה.
מ' כהן הרטמן
נעמ"ת התנגדה מההתחלה לסעיף 1(ג). אנחנו יודעים שמבחינת ההלכה הגבר יכול

לכפות גט על האטה, זה קורה בפועל. ישבתי כמה פעמים בהרכבים בתל אביב וכשהראיתי

להם את הוראת השעה הזאת זה לא עבד. הפתרון הוא להשאיר זאת כהוראת שעה אבל לעשות

עוד כמה ימי עיון ולתת הסבר להרכבים בבית הדין הרבני בתל-אביב. מקובל עלי גם

שיהיו עוד דו"ח ועוד הסברה.
ר' סילבצקי
חבר-הכנסת צוקר הציע לחכות ארבע שנים ולקבל את הדו"חות, הזמן פועל הפוך בחיי

אשה. אם זה יהיה חוק ולא הוראת שעה זה יזרז תהליכים של גירושין של מספר נשים וזה

יותר חשוב מעוד דו"ח שראיתי אותו. דבר שני, כפי שנאמר פה, האמצעים הם לא העיקר.

אין דרך לבדוק מדעית אם כרטיס אשראי יותר אפקטיבי מאיסור יציאה מהארץ כי המשתנים

שונים. דבר שלישי, אני נמצאת בכנסים שונים גם בארצות-הברית. תמיד מציינים את

היחס לאשה פה לעומת מה שקורה בארצות-הברית ומציינים את החוק הזה כאחד הצעדים הכי

טובים שהיה והם לא מבינים שזו הוראת שעה, ברוך השם. בטח שזה צריך להיות חוק.
חגי מירום
לא ישבתי בקדנציה הקודמת כשהחוק חוקק אבל אין ספק בעיני שהמגמה ראויה מאוד,

גם האינפורמציה שמגיעה מוכיחה שהכיוון היה נכון. הטענות שמועלות במהלך הדיון

לגבי מהות החוק יש מקום לשקול אותן אבל הן לא לב לבו של הענין שאנחנו מטפלים בו

עכשיו. השאלה היא האם אנחנו רוצים להפוך אותו מהוראת שעה להוראת קבע, או שאנחנו

רוצים להשאיר אותו במצב של זמניות. חוק שהוא הוראת שעה לא נתפס בעיני הציבור

והדיינים כדבר שהמחוקק סיים אותו, וזו בעיה. שנתיים הם זמן די ניכר כדי לעקוב

אחרי הענין ולראות את תוצאותיו. נכון ששלושה דו"חות יותר טובים אבל דו"ח אחד

כזה מראה שמתחילה תזוזה והמגמה רצויה. אנחנו מבינים איזה בעיות יש בעיקר לנשים.

הבעיות של גברים אינן זניחות בעיני ואם יש לך טענות, מר אביעד, לגבי החוק והצעות

לתיקון שלו יש מקום שתמשיך להיאבק על זה אבל לא במסגרת הזאת כי היא טובה גם לנשים

וגם לגברים, אולי לא מספיק לטעמך.

אי אביעד;

היא לא מספיק שוויונית.



חגי מירום;

האם בשל העובדה שאתה לא מריצה מחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של

גירושין} כי הוא לא נותן מענה לכל הבעיות שאתה חותר לפתרונן אתה מתנגד לכך שנהפוך

אותו מהוראת שעה להוראת קבע? אני מניח שלא.
אי אביעד
אני מסכים אתך אבל צריך לתקן.
חגי מירום
ברגע זה הוועדה לא שוקלת את מהות החוק, הצעת החוק של חבר-הכנסת שאול יהלום
עניינה אחד
האם מוחקים את המלים הוראת שעה והופכים את זה הוראת קבע, או לא.

אם יש לך שאלות אחרות, מר אביעד, תבוא תשב, נגיש תיקון נוסף לחוק בתי דין רבניים.

לכן אין מקום להתנצחות בין נשים לגברים, השאלה הזאת מקומה בהמשך.

חבר-הכנסת דדי צוקר הציג פה ענין שהחלו בו בוועדת החוקה ואנחנו צריכים להיות

קצת הוגנים על-פי עקרון ההמשכיות ושיקול הדעת שהיו פה שתחול על זה תקופת ניסיון.

אני רוצה להציע פשרה, זה לא יעשה חטא גדול למגמה שהובילה אותה קודם ועדת החוקה

וזה יוביל את המגמה שיושב-ראש הוועדה הנוכחי רוצה ללכת בה. אשר על כן, בטווח שנה

מעכשיו זה דבר סביר לבטל את הוראת השעה, ממילא יקח לנו עוד כמה חודשים לחוקק את

החוק הזה כי אנחנו הולכים לפגרה.
דוד צוקר
צריך עוד שני דו"חות.
חגי מירום
אני מניח שלא תבוא אינפורמציה שתהפוך את הקערה על פיה וגם מנהל בתי-הדין אומר

שזאת המגמה. לכן עמדתי היא שאנחנו צריכים לקבוע מועד שיהיה בטווח של שנה מעכשיו.
בי אלון
כל הטענות פה על שוויון אינן רלוונטיות. כמחוקקים אנחנו צריכים להתייחס

לעובדה שהכנסנו לחוקי המדינה את ההלכה בנושא של אישות, של בתי דין רבניים. בגלל

זה ובגלל ההלכה היסודית הכנסנו איזה אי-שוויון שקיים בין איש ואשה בנושא של גט

ואנחנו אחראים לזה. ברגע שהכנסנו את מערכת הדין ההלכתית שבדברים מסוימים איש

יכול להשיג היתר מהרבנים או בדרכים אחרות ואשה לא יכולה, אנחנו אחראים לזה.
אי אביעד
איזו תשובה אתה נותן למסורבי גט?
בנימין אלון
מה שאמר לך חבר-הכנסת מירום, זה לא קשור לענין, אף עגונה לא נהנית מזה שיש גם

עגון. כמחוקק שמכניס למערכת החוקים החילונית מערכת עתיקה ורוצה שהיא תהיה

רלוונטית, אני אחראי ליצור מצב מאזן על-ידי סנקציה הילונית שתיתן לי תרופה.

הקדים רבנו גרשום מאור הגולה לפני אלף שנה שעשה את הרפורמה הגדולה. הרב בן-דהאן

עושה סדר בענין והאמצעים פה הם כלי עבודה השוב לא בהפעלה אלא בסנקציה, באיום

ובשוט. אם ההפיכה של החוק מהוראת שעה לחוק קבוע תיתן יותר תוקף ומשמעות לדבר הזה

חובתנו לעשות זאת ולא לעכב את זה אפילו לדקה. במקביל אני מסכים עם מה שאמר

חבר-הכנסת חגי מירום, לא ייתכן שנהיה אדישים לזעקת אדם שאשה מנצלת מערכת חוקית

כדי לאמלל אותו.
היו"ר שאול יהלום
אני מציע סיכום ואני מעוניין בהסכמתו של חבר-הכנסת צוקר שידו רבה היתה
בקדנציה הקודמת. אני מציע
אנחנו מאשרים את החוק לקריאה ראשונה. בהנחה שהכנסת

תאשר אותו, הדיון בהכנה לקריאה שניה ושלישית יהיה אחרי הפגרה. בדיון של ההכנה

לקריאה שניה ושלישית יביא הרב בן-דהאן דו"ח נוסף, יספר מה קורה ואם צריך יבואו

לכאן נציגי משרד המשפטים וגם אב בית דין אחד או שניים. באותו דיון שיהיה בוודאי

בעוד כחצי שנה נראה לאיזה כיוון זה הולך, נקבל עוד דו"ח, נראה מתי להביא אותו

לקריאה שניה ושלישית ובצורה כזאת הדברים ייעשו במידה מסויימת לנימוקי ו של

חבר-הכנסת צוקר. האם אפשר לראות את זה כסיכום?
דוד צוקר
כן. הרב בן-דהאן, האם אפשר שיבואו לכאן דיינים שנשמע מהם?
אי בן-דהאן
כן.
היו"ר שאול יהלום
נשאיר זאת לשיקול מנהל בתי הדין הרבניים.

אני מעמיד את הדברים להצבעה כפי שנאמרו לפרוטוקול. מי בעד אישור החוק לקריאה

ראשונה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

החוק אושר להבאתו לקריאה ראשונה
היו"ר שאול יהלום
החוק אושר לקריאה הראשונה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55

קוד המקור של הנתונים