ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 31/03/1997

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצר ושחרור), התשנ"ו-1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 70

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני. כ"ב באדר ב' התשנ"ז (31 במרץ 1997 ) , שעה 12:00

נכחו: חברי הוועדה;

שאול יהלום - יו"ר

בנימין אלון

משה גפני

יונה יהב

תמר גוז'נסקי

יצחק כהן

מוזמנים;

יהודית קרפ - משרד המשפטים, משנה ליועץ המשפטי לממשלה

לבנת משיח - " "

שרית טובבין - " " פרקליטות המדינה

רמי רובין - הנהלת בתי המשפט

נצ"מ רחל גוטליב = המשרד לבטחון פנים, סגנית היועץ המשפטי

נצ"מ אפי ארדיטי - " " "ק. אח"ק במחוז ש"י

נצ"מ יוסף פורטוגל " " "ק. אח"ק במחוז ירושלים

סנ"צ עידו גוטמן - " " " ראש מדור סיור

דייר מאיר חובב - משרד העבודה והרו ויוה, מנהל האגף לשרותי תקון

אביבה פלאי - " " " מנהלת אגף שרות מבחן למבוגרים

בתיה ארטמן - " " " סגנית היועץ המשפטי

חנה אטקס - " " " סגנית מנהל שרות מבחן למבוגרים

ארנה שיינן - משרד האוצר, מחי הקירות ת"א, אגף מכס ומע"מ

רועי גינות - משרד הבטחון

אריה רוטר - משרד ראש הממשלה, יועץ משפטי

מיכל ברק - רשות ניירות ערך, סגנית מנהל מחי חקירות

דניאלה גורני - " " " מנהלת מחי אכיפה

רינת קיטאי - האגודה לזכויות האזרח

יורם חכם - לשכת עורכי הדין

יורם חכם - " " "

פרופי קנת מן - הסניגור הציבורי

פרופ' דוד ליבאי
יועץ משפטי
שלמה שהם
מנהלת הוועדה
דורית ואג
קצרנית
אלה אשמן
סדר-היום
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצר ושחרור), התשנ"ו-1996



הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצר ושחרור). התשנ"ו-1996
היו"ר שאול יהלום
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. על סדר היום שלנו: הצעת חוק

סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצר ושחרור). אנחנו במירוץ עם הזמן כדי לסכם

את הדיון בחוק ולסגור את כל הנושאים שנשארו פתוחים. אם אכן נצליח במלאכתנו, ואי

אפשר לעשות אותה באופן חלקי כי הדברים משולבים זה בה, הכנסת תקבל השבוע אותו חלק

שהחלטנו להביא לקריאה שניה ולקריאה שלישית - עד סוף פרק עיכוב, לאחר שכבר החלטנו

על חלוקת החוק. היום אביא למליאה את החלטת הועדה בדבר חלוקת החוק.

במסגרת חודש הילד והנוער בישראל, בחסות רעיית נשיא המדינה גב' וייצמן, יש יום

הכנסת הצעירה שבו באים למשכן הכנסת נציגים נבחרים של מועצות התלמידים והנוער מכל

רחבי הארץ והם רואים מה קורה בכנסת ובוועדות. במסגרת זאת יש לנו כאן אורחים

נציגים מכל הארץ. אנחנו מברכים אתכם בברכת ברוכים הבאים,

לפנינו נוסח לקריאה שניה ולקריאה שלישית, שהכין צוות של אנשי הפרקליטות, אנשי

המשטרה, אנשים מהמשרדים הנוגעים בדבר, וכמובן היועץ המשפטי לועדה שלמה שהם. הוא

יציג סעיף סעיף, נדון בכל סעיף ונחליט. אני מאד מאד מבקש שבישיבה הזאת נהיה

מהירים ויעילים. בבקשה.
שלמה שהם
סעיפים 1 עד 12 באים להתאים את החוק הזה ולתקן טעויות בחלק החוק שכבר התקבל.

אציג אותם בקצרה.

סעיף 1 להצעה מתקן את סעיף 1(ג). כתוב היה שהוראות יחולו על מעצר, הוספנו את

המילים "ועל עיכוב". לאחר שדנו כבר בנושא העיכוב והכרענו ופרק העיכוב ייכלל בחוק,
אנחנו כותבים
"הוראות חוק זה יחולו על מעצר ועיכוב לפי כל חוק..."

סעיף 2 להצעה מתקן טעות קולמוס. בסעיף 5(2) בחלק החוק שהתקבל כתוב "כאמור

בסעיף 24(ג)". היתה טעות בהפנייה, אנחנו מתקנים וכותבים "כאמור בסעיף 24(ב)".

סעיף 3 להצעה. סעיף 16 לחוק העיקרי, רישא, סברנו שצריך להרחיב אותו. זו היוגה

גם דעת הועדה בישיבה קודמת אבל נפלה טעות. לפי התיקון, ברישא של סעיף 16 אחרי

"חשוד" יבוא "או נאשם". סעיף 16 מדבר על בקשה להארכת מעצר ויש כללים לבקשה

להארכת מעצר. אם נאמר חשוד, מדובר רק על מה שאנחנו קוראים בסלנג מעצר ימים,

והכוונה היתה שהכללים בדבר הודעה על מועד הדיון וקיום הדיון וכו' צריכים לחול גם

על מעצר עד תום ההליכים. לכן יש צורך להוסיף את המילים "או נאשם" על מנת שסעיף 16

יחול גם על נאשמים.

סעיף 4 להצעה. בסעיף 21(ד) לחוק כתוב "בקשה למעצר לפי סעיף קטן (א) תומצא

לנאשם לא יאוחר מ-24 שעות לפני מועד הדיון". היינה טעות בידי הועדה בדיון הקודם,

ואסביר מדוע. כאשר מקיימים דיון במעצר, במיוחד מעצר לימים, לא ניתן להמציא את

הבקשה לפני מועד הדיון. הנוהל הוא שהבקשה נמסרת לנאשם בעת הדיון, ואם הנאשם מבקש

ארכה - הוא מקבל אותה. יש סעיפים שמאפשרים זאת. אם נוהגים לפי ההוראה הקיימת נוצר

קושי, כי אי אפשר לעצור את הנאשם אפילו ליום אחד משום שעדיין לא הומצאה בקשה

למעצר. לפי מיטב זכרוני, לא זו היתה כוונה הועדה. ההצעה היא למחוק ברישא את

המילים "בקשה למעצר... לפני מועד הדיון".

סעיף 5 להצעה עוסק בנושא וזדש - הוספת סעיף 21א בנושא תסקיר מעצר. כתבנו אותו

כאן כי הוא מתקן את סעיף 21. מדובר במעצר עד תום ההליכים. תסקיר מעצר רגיל בא

בסעיף 48(א)(6) שעוד נגיע אליו. הפרטים והכללים של התסקיר הזה עובדו ביחד עם

שירות המבחן.



אני מבקש להפנות את תשומת הלב של הועדה לעניו שהיא צריכה להכריע בו. מועד

התחילה של סעיף זה מופיע בסעיף 21 להצעת החוק. סעיף קטן (ב) קובע שתחילתו של סעיף

21א ביום 1 בינואר 1998. יש כמה סיבות לדחיית התחילה. כמובן שיש סיבות תקציביות,

אבל מעבר לכך דרוש גם זמן להתארגנות, זמן עד שיגייסו קציני מבחן חדשים. למרות

שבעצם הנוהל הזה קיים כבר היום בבית המשפט העליון באופן בלתי פורמלי, נתנו את

ה"גרייס" הזה על מנת שאפשר יהיה להתארגן ולהתחיל להפעיל את ההסדר הזה. אדוני

היושב ראש, אני יכול לומר שהסיכום הזה הוא גם על דעת האוצר.

סעיף 6 להצעה בא לתקן טעות בסעיף 22 לחוק העיקרי. סעיף 22 מדבר על פסק דין

מרשיע נגד נאשם ועל מעצר עד לדיון בערעור. נפלה טעות. בסעיף 22 קובעים איך

מוגש הערעור ועל מעצר 2ך עד הגשת הערעור, אבל נשמט הענין המהותי של עצם האפשרות

של ערעור והמעצר. אין ספק שהועדה התכוונה לכלול את ז במסגרת סעיף 22, ולכן מוצע

התיקון. סימנו את האמור בסעיף 22 לחוק (א) ומציעים להוסיף אחריו סעיף קטן (ב):

"הודעה הודעה על פסק דין בידי תובע, רשאי בית המשפט שלערעור לצוות על מעצרו של

הנאשם בהתאם להוראות סעיף 21."

סעיף 7 להצעה הוא תיקון לסעיף 23 לחוק העיקרי. הדברים כאן קצת שונים. בסעיף

קטן (א) ביקשנו למחוק את האמור בפיסקה (7) "האדם אינו מציית להוראות שוטר על פי

סמכויות העיכוב...", ומכיוון שכבר דנו בנושא העיכוב הכנסנו את הדברים האלה באופן

הבא. פיסקה (8) תסומן (7), ובמקום "בסעיף זה" יבוא "בחוק זה". למעשה התרנו סמכות

עיכוב גם בעבירה שאיננה עבירה בת מעצר, אם אדם מסרב להיות מעוכב בידי השוטר. את

זה הוספנו בסעיף 23(2}(ב) - "שוטר מוסמך לעצור אדם אם אינו מציית להוראותיו

שניתנו על פי סמכויות העיכוב המסורות לו בדין", וסמכויות העיכוב הן גם בעילה

שאינה בת מעצר.

זהו השינוי המהותי כאן. נניח שאדם מבצע עשרות חטאים, שוטר מבקש ממנו להתלוות
אליו. הוא אומר
אני מצפצף אליו. אם הוא מסרב להוראת השוטר, תהיה לשוטר סמכות

מעצר למרות שהעבירה מלכתחילה אינה עבירה בת מעצר. זה אמנם שינוי, אבל אני מציע

לועדה לקבל אותו. לדעתי, זה דבר אלמנטרי מבחינת יכולת העבודה של המשטרה.

סמכויות העיכוב שנתנו למשטרה הן וחסרות משמעות אם אי אפשר לעצור אדם שמסרב לעיכוב.
וזמר גוז'נסקי
ההבחנה בין עיכוב ומעצר נועדה לבטא את ההבחנה בחומרת העבירות ובמשמעות שיש

לעבירות אלה. יש הרבה תלונות, לא אפרט אותן כרגע, על שוטרים שמעכבים אנשים. הרבה

פעמים אזרח מרגיש שהוא לא עשה שום דבר והו לא מוכן שיעכבו אותו לחקירה. אתם
אומרים
אתה לא מסכים להיות מעוכב, תקבל מעצר. אני חושבת שבזה מרוקנים את כל מושג

העיכוב מתוכנו, כי בעיכוב יש אלמנט של הסכמה הדדית. השוטר אומר לאדם להתלוות אליו

לתחנת המשטרה, וזה מסכים להתלוות אליו.
היו"ר שאול יהלום
בנושא זה דנו ארוכות, הוא שייך לפרק העיכוב. אנחנו לא מעבירים כאן בדרך אגב

את נושא העיכוב.
וזמר גוזינסקי
אם לשוטר יש סמכויות עיכוב והאזרח מסרב לשתף אתו פעולה, זה כבר לא עיכוב, זה

מעצר. אתם אומרים, בסדר, אז הוא במעצר.
פרופ' דוד ליבאי
זה החוק גם היום. אי אפשר לתת לשוטר סמכות ולא לתת לו יכולת אכיפה.
תמר גוז'נסקי
אז בשביל מה בכלל צריך עיכוב?
היו"ר שאול יהלום
בנושא זה דנו בכמה ישיבות במשך חודש ימים והדברים מופיעים בפרק העיכוב.

בהנחה שיש הבדל בין עיכוב ובין מעצר, כאן באים לומר מה קורה אם השוטר בא באמת

לבצע עיכוב, הוא מבקש מאדם להציג תעודת זהות וזה מסרב. מה יעשה השוטר, ילך הביתה?

מה צריך לעשות, לדעתך, במקרה כזה?
תמר גוז'ינסקי
אם לשוטר יש חשד שבוצעה עבירה, על זה אין ויכוח. הוא יכול לעצור את החשוד, יש

לו כל הסמכויות.

היו"ר שאול יהלום;

הוא לא רוצה לעצור אותו, הוא רוצה רק לרשום את שמו כדי לדעת מי הסתובב באותו

מקום בלילה.

ונמר גוז'נסקי;

האם כאשר שוטר ניגש לאזרח הוא חייב תמיד לעמוד דום, גם כשהוא בטוח שהוא חף

מפשע ולא עשה שום דבר?
היו"ר שאול יהלום
כן.

תמר גוז'נסקי;

זאת שאלה.
היו"ר שאול יהלום
זאת שאלה בעיכוב, לא כאן.
וזמר גוז'נסקי
נכון, אני מסכימה אתך. אבל לכן צריך לקבוע שבעיכוב יש אלמנט של הסכמה עם

האזרח.
היו"ר שאול יהלום
הועדה כבר הכריעה בנושא מהות העיכוב.
וזמר גוז'נסקי
אני מביעה את ההסתייגות שלי. לדעתי, ייעשה שימוש מרחיק לכת בסעיף הזה.
בנימין אלון
אני חושב שחברת הכנסת גוז ינסקי מעלה נקודה בלי להיכנס לדיון בנושא העיכוב.

אם הבנתי נכון, היא שואלת אם אנחנו לא נותנים כאן את עילת המעצר הכי קלה בספר

החוקים.



פרופ' דוד ליבאי;

היא קיימת גם היום.

בנימין אלון;

אנחנו רצינו לשפר ולהיטיב.
הי ו "ר שאול יהלום
אבל ברגע ששוטר עוצר אדם חלות ארבע עילות המעצר. אי אפשר להשאיר אדם במעצר

דקה אחת בלי עילה.
בנימין אלון
אילו לא היה עיכוב, לא היתה לשוטר עילת מעצר. עכשיו הוא ברא את העילה.
היו"ר שאול יהלום
העילה קיימת רק כל עוד אדם מסרב. דוגמה. ארגה מצלצל למשטרה בחצות ואומר שאתה

רואה במגרש החניה דמויות חשודות עם בלים שנראים ככלי פריצה. בא שוטר ושואל: תגיד

לי אדוני, בנה אינה עושה כאן? אם יגיד לו שהוא מחכה לחברה שלו ויראה לו תעודת

זהות, השוטר ירשום וילך. אם האיש יגיד: אני לא רוצה לתת לך תשובה, זה לא עסקך מה

אני עושה פה, אני רוצה להסתובב פה - מה יעשה השוטר, יודיע למשטרה שהאיש לא רצה

להשיב לו? לא. אנחנו נותנים לו סמכות לעצור. אבל מרגע שהוא עוצר, אמנם הוא עוצר

אותו מפני שסירב לעיכוב אבל מרגע המעצר חלות העילות.
בנימין אלון
אין לו סמכות לעצור אותו ל-24 שעות?

היו"ר שאול יהלום;

לא. רק לזמן הסביר. זה נקבע בסעיף העיכוב.
וזמר גוז'נסקי
בענין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו יש כבר סעיפים מכאן ועד להודעה חדשה.
היו"ר שאול יהלום
אני לא מבין, את רוצה שאדם שלא הזדהה בפני שוטר ילך חביתה?
תמר גוז'נסקי
עיכוב הוא כשאדם לא מזדהה?
היו"ר שאול יהלום
לא. בפרק העיכוב כתוב למה מותר לעכב. צריך להיות חשד סביר, צריכה להיות

הסברות גבוהה. פרטנו בדיוק. שוטר לא יכול סתם לעכב אבל הוא יכול לבקש תעודת זהות.
תמר גוז'נסקי
האזרח חולק על זה. כאן הבעיה. רוצים למנוע מעצרי שווא, רוצים למנוע התנכלות

מצד שוטרים. זה אמור להגן על האזרח. מה אתם עושים? בעצם ארזם אומרים, בכל מקרה

האזרח צריך להוכיח את חפותו. קודם כל הוא חייב.
היו"ר שאול יהלום
לא. הוא חייב להזדהות, להציג תעודה,

תמר גוז'נסקי ;

בסדר, נקבע שאי הזדהות היא עבירה שעונשה מעצר. אבל אם אדם הולך ברחוב והוא לא

מוצא חן בעיני השוטר, אתה יודע כמה פעמים זה קורה?

היו"ר שאול יהלום;

אני עוד לא ראיתי דבר כזה.
תמר גוזינסקי
אביא לך שורה ארוכה של מקרים כאלה. אדם לא מוצא חן בעיני שוטר וזה אומר לו:

אני מעכב אותך. אם הוא לא רוצה, השוטר יגיד: אתה לא מתעכב, תהיה עצור.

פרופ' דוד ליבאי;

חברת-כנסת תמר גוז'נסקי, הייתי אומר שאת יורה אינטואיטיבית אבל לא מתוך ידע

של מה שהועדה עיבדה. מבחינת הדברים שלהם את טוענת, המצב הוטב. לפי הסמכויות שיש

לשוטר מאז ימי המנדט הבריטי על פלסטינה, אם אדם כלשהו מפריע לשוטר, לדעת השוטר,

יש עילת מעצר. זה המצב לפני התיקון שהכנסת עומדת להחליט עליו. אני חוזר ואומר,

כיום כתוב ששוטר רשאי בלא צו מעצר לעצור אדם אם הוא מפריע לשוטר במילוי תפקידו.

זאת העילה שאת חוששת מפניה. העילה הזאת נמחקה. לא תהיה עילת מעצר כללית כזאת

בספר החוקים.
תמר גוזינסקי
אבל מכניסים אותה בדלת האחורית.
פרופ' דוד ליבאי
אבל עם סיבה. אין סמכות לשוטר לעכב סתם כל אדם. כשנגיע לפרק העיכוב תראי שיש

עילות מאד רציונליות לעיכוב. אם לשוטר יש יסוד סביר להאמין שאדם עבר עבירה, הוא

לא צריך להגיד "שלום אדוני העבריין" וללכת הלאה, מותר לו לעכב אותו. יותר לעכב

אותו מאשר לעצור אותו. סמכות העיכוב באה להועיל ולקדם אותנו מבחינת זכויות האדם.

וזמר גוז'נסקי;

האזרח בטוח שהשוטר מתנכל לו. מרז אתה אומר לו?
פרופ י דוד ליבאי
אם אזרח הושב ששוטר מתנכל לו, לא די להגיד שהאזרח צודק או השוטר צודק. יש לנו

מערכת של אכיפת חוק. קודם כל צריך השוטר להראות שהיתה לו עילת עיכוב. הגדרנו את

עילות העיכוב, וכשנגיע לזה אני מוכן לחזור ולנמק למה עילות עיכוב אלה נדרשות.

לשוטר צריכה להיות סמכות לעכב אדם אם הוא חושב שאדם עבר עבירה ואפילו אם הוא צריך

לגבות ממנו עדות. גם אם שוטר צריך לבדוק רישיון, הוא לא צריך לקבל סטירת לחי,

צריכה להיות לו סמכות לבדוק רישיון. עד כאן הכל רציונלי.

גם היום אם יש לשוטר יסוד סביר להניח שאדם עבר עבירה מותר לו לדרוש ממנו

להזדהות. זה כתוב היום בפקודה המנדטורית שעדיין בתוקף. אם אדם מסרב להזדהות או

מסרב להתלוות לשוטר לתחנת המשטרה, החוק קבע שזאת עילת מעצר, לפי סעיף 2. מבחינה

זו אנחנו לא עושים מהפיכה, אבל אנחנו חושבים שזה עדיין נדרש. אילו אותו אדם היה



מתעכב ומסביר, השוטר היה אומר לו ללכת הביתה או להואיל לבוא בעוד שבוע לתחנת

משטרה. זה העיכוב. והחוק החדש קובע, שאם מספיק עיכוב - אסור לעצור, אם אפשר לשחרר

בערובה - אסור לעצור, אם אפשר להוציא צו שופט - אסור לעצור בלי צו שופט. זאת

המדיניות של החוק החדש.

לבן אני אומר שדווקא מי שדואגים לזכויות האזרח צריכים לראות שגם חוק המעצרים

החדש, שייכנס לתוקף ב-12 במאי, וגם החוק שבא עכשיו להשלים אותו מתאימים את המצב
המשפטי בארץ לחוק יסוד
כבוד האדם וחירותו.

היו"ר שאול יהלום;

החוק שלנו למעשה ממצה את כל זכויות האדם והאזרח אבל ההנחה שלו היא שבאמת

עוצרים אנשים שהם עבריינים. אם שוטר משום מה מתנכל סתם לאדם, נכון שיכולים להיות

מקרים כאלה, אין כאן פתרון. הפתרון הוא במח"ש. מבררים את התלונה ואם היא מוצדקת,

מגישים כתב אישום נגד השוטר. אבל ההנחה היא שב-99% מהמקרים השוטר ניגש לאדם שיש

נגדו חשד, קרה ארוע באותו זמן, אדם מסתובב בנסיבות חשודות, בשעות רושודות. לכן

כללנו בחוק את סמכות העיכוב וקבענו לה גדרים. הכל כתוב בחוק בפרק העיכוב.

אם אדם לא רוצה לשתף פעולה בעיכוב, לא רוצה להיענות לבקשת השוטר, ברור שצריך

לועז לשוטר סמכות מעצר. זה נראה לי על פניו דבר מינימלי שצריך לתת את המכשיר הזה

בידי המשטרה.
נצ"מ רחל גוטליב
ברגע שאדם מובא לתחנת משטרה, יש חובה להביאו בפני הקצין הממונה. הקצין הממונה

לא יורה על המשך מעצרו אלא אם כן התמלאו העילות של סעיף 13. שהן העילות הקלאסיות

כמו של בית משפט. ולכן אין מקום לחשש מפני מעצר ל-24 שעות, שהעלה חבר-הכנסת אלון.
פרופ' דוד ליבאי
עיכוב יכול להיות מכסימום לשלוש שעות. זה לא מעצר.

יהודית קרפ;

כמובן שאנחנו לא מרחיקים לחוקק ולהעניק סמכויות רק משום שקיימת סכנה של ניצול

לרעה. אבל אני רוצה לציין שכנגד כל סמכות שניתנת כאן למשטרה, החידוש הוא שהיא

מקנה זכות לאזרח שלא להיות כפוף לשרירות של שוטר שרוצה לעכב. בעוד שעד היום

שוטרים עיכבו ומי שהפריע להם היה בסכנת מעצר, היום מכוח הפירוט בחוק יידע האזרח

ששוטר לא יכול לעכב אותו אלא אם התקיימו עילות מסוימות. ואם לא נתקיימו העילות,

ההתנגדות שלו לעיכוב הופכת להיות התנגדות חוקית.

תמר גוז'נסקי;

ההתנגדות שלו חוקית, אבל השוטר אומר לו: אתה לא רוצה לבוא. אתה עצור.
יהודית קרפ
השוטר שעצר אותו יתן את הדין על מעצר שווא. עד היום הסמכויות של השוטר לא

היו מוגדרות. הוא יכול היה לעכב אותו לכאורה לפי עילה כללית שיש בחוק, אבל לא

נקבעו תכליות של עיכוב, לא הגבלת זמן העיכוב, לא התנאים והחובות המוטלות על שוטר

כשהוא מעכב אדם. אפשר לראות בזח מגילת סמכויות של המשטרה, אבל במקביל צריך לראות

בזה מגילת זכויות של האזרח, משום שכל מה שלא נעשה במסגרת החוק נבחן לפי הפגיעה

בזכויות האזרח.
תמר גוז'ינסקי
לקבוצות גדולות מאד באוכלוסיה הישראלית אין שמץ של מושג על אותן עילות עיכוב,

לא יהיה בכלל ויכוח אמיתי בין השוטר ובין האזרח.

יהודית קרפ;

לאותן אוכלוסיות לא יכול היה להיות שמא של מושג כשהדברים לא נכתבו.
תמר גוז'נסקי
לא אמרתי שהחוק הקיים הוא טוב. לא אמרתי מילה טובה על החוק הקיים.

יהודית קרפ;

עכשיו אנחנו משפרים.

בנימין אלון;

סעיף קטן (ב) בחוק הקיים, "לא ייעצר אדם לפי סעיף זה אם ניתן להסתפק בעיכוב

כאמור בסעיף 7(א)". יהיה סעיף קטן (ג) ולא משנים בו דבר.

שלמה שהם;

כן. אם אפשר לעכב, אסור לעצור. הסעיף הזה לא בא להרחיב את סמכויות המעצר, הוא

בא רק לתת תוקף מינימלי לסמכות העיכוב.

היו"ר שאול יהלום;

אני רוצה לשאול בעקבות דבריה של חברת הכנסת גוז'נסקי, האם הדבר ברור או שצריך

להוסיף; ובמקרה כזה יחולו עליו הוראות סעיף זה וזה בדבר עילות המעצר.

שלמה שהם;

אין מעצר בלי עילות מעצר. זה ברור.

היו"ר שאול יהלום;

חברת הכנסת גוז'נסקי חוששת שמוסיפים עילת מעצר חדשה - אי ציות לעיכוב. אני

מסכים שצריך להיות מכשיר כזה בידי שוטר, אבל מרגע שיש מעצר הוא כפוף לארבע העילות

למעצר. אם זה ברור, נקבל את הנוסח המוצע.

פרופ' דוד ליבאי;

ברור ממיקום הסעיף בחוק ומהקשר הדברים שכל העקרונות חלים.

תמר גוז'נסקי;

אולי אפשר להגביל המעצר בסעיף זה לשעות ספורות, ולא 24 שעות.

סנ"צ עידו גוטמן;

המעצר הזה נמשך ממילא עד שמגיעים לתחנת המשטרה.



תמר גוז'נסקי;

ואז הוא עובר ממצב של מעצר למצב של עיכוב לחקירה או נשאר במצב של מעצר?

סנ"צ עידו גוטמן;

יש כמה אפשרויות להפסיק את המעצר הזה. אפשרות ראשונה, הוא מציג את תעודת

הזהות שלו ואי אפשר עוד לעצור אותו. אפשרות שניה, הוא עומד במריו ואומר: לא עשיתי

שום דבר ואתה לא תגיד לי מה לעשות. הוא מגיע לתחנת המשטרה, מביאים אותו לפני

הממונה. הממונה חייב להחליט לפי אותן עילות של שופט. הוא לא יכול לכלוא אדם שלא

לפי אותן עילות. אם האיש הזדהה לפני הקצין הממונה, אין עילה לכליאה.

תמר גוזינסקי;

לקחת דוגמה מקרית שאדם לא רוצה להציג תעודת זהות, אבל העימות הוא לא רק בגלל

תעודת זהות.
סנ"צ עידו גוטמן
אם הציג תעודת זהות והזדהה וזה מספק לגמרי, אין אפילו עילה לעכב אותו.
בנימין אלון
הפרעה לשוטר.
סנ"צ עידו גוטמן
מדובר על עילה לעיכוב.
תמר גוז'נסקי
העיכוב הוא לא רק בגלל אי הצגת תעודת זהות. יש מיגוון של סיבות לעיכוב

לחקירה.
סנ"צ עידו גוטמן
העיכוב הוא בעיקר כדי לזהות אדם וכדי לבצע כמה פעולות ראשוניות.
תמר גוז'נסקי
בעיכוב מתנהלות שיחות ארוכות עם המעוכבים. זה מיני-מעצר.

שלמה שהם;

קבענו שעיכוב הוא עד שלוש שעות.
תמר גוז'נסקי
לכן צריך לקבוע שמעצר לפי הסעיף הזה לא יעלה על שלוש שעות.
היו"ר שאול יהלום
חברת-הכנסת תמר גוז'נסקי, איפה היית כל החודש האחרון?



תמר גוז'נסקי ;

לא הייתי כי אני לא חברה בועדה.

היו"ר שאול יהלום;

היו לנו כאן דיונים פוריים. באת דווקא בישיבה האהרונה.

תמר גוז'נסקי;

מעצר לפי הסעיף הזה לא יעלה על שלוש שעות?

פרופ' דוד ליבאי;

יכול להיות שאדם חשוד ברצה או באינוס. לקצין הממונה יש שיקול דעת אם צריך

להמשיך לעצור אותו. אם נכתוב שאם אדם הובא לתחנה מפני שסירב להזדהות צריך לשחרר

אותו תוך שלוש שעות, צריך יהיה לשחרר אותו גם אם יסתבר שהוא הרוצח. ישבו וחשבו

כאן הרבה על מה שכתבו בחוק. למרות כל הסימפטיה למגמה שלך, אני חייב לומר שאת

טוענת מתוך חשדנות ולא מתוך ידיעה של מה שכתוב בחוק.
היו"ר שאול יהלום
חברת הכנסת גוז'נסקי, אם נכתוב שמעצר זה הינו רק למיצוי תכלית העיכוב, זה

יספק?
תמר גוז'נסקי
כן.
היו"ר שאול יהלום
נוסיף את זה כדי שיהיה ברור שאין עילה חדשה.
בנימין אלון
שאלה טכנית. כתוב "סעיף קטן (ב) יסומן (ג)", ומה כתוב בהמשך?
שלמה שהם
סעיף קטן (ב) הקודם צריך לבוא בסוף. שם דובר על עיכוב "כאמור בסעיף (א)(7)".

היום העיכוב מוגדר בחוק בצורה הרבה יותר רחבה. לכן צריך היה למחוק את המילים

"כאמור בסעיף (א)(7)"- סעיף קטן (ב) הופך להיות (ג), והסעיף שהוספנו יהיה (ב).

בסעיף (ג) ישארו המילים "לא ייעצר אדם לפי סעיף זה אם ניתן להסתפק בעיכוב".

נקודה.

סעיף 8 להצעה נוסח בהתאם להחלטת הועדה בענין חובת ההזדהות של שוטר בפני אזרח.

עשינו כאן שני דברים. א. הוספנו סעיף 5א לפקודת המשטרה, ושם כל הכללים להזדהות

שוטר בפני אזרח. ב. בסוף 24(א) לחוק הוספנו, ששוטר העוצר אדם יזהה עצמו תחילה על

פי כל הכללים. יצרנו בזה שתי מערכות, האהת מיוחדת למעצרים, והשניה בסעיף 5א

לפקודת המשטרה גם למקרים אחרים, שכרגע הם לא מעניננו.

סעיף 9 להצעה. סעיף 25 לחוק העיקרי הוסף על פי החלטת הועדה. הועדה דנה בשאלה

מה קורה אם רוצים לשחרר עצור והקצין הממונה איננו בתחנה, והחליטה שגם שוטר שהוסמך

לכך רשאי יחיה לשחרר את העצור.



סעיף 10 להצעה הוא תיקון סעיף 26(ב) לחוק העיקרי. 1. אנחנו מוחקים את המילים

"מבלי להביאו לתחנת המשטרה", זה מתייחס לתיקון הקודם. 2. במקום "סעיף 25(א)" יבוא

"סעיף 25".

סעיף 11 להצעה הוא תיקון סעיף 29 לחוק העיקרי - תיקון בענין השבת. ברשותכם,

אני רוצה להביא את הסיכום שמוצע לועדה.
היו"ר שאול יהלום
ביום חמישי קיימנו ישיבה במשרדו של היועץ המשפטי לממשלה כדי לסכם את הסעיף

הזה על דעת כל הגורמים. השתתפו בפגישה היועץ המשפטי לממשלה, גבי יהודית קרפ המשנה

ליועץ המשפטי לממשלה, פרופ' דוד ליבאי היועץ שלנו לענין החוק הזה, אנשי המשטרה,

אנשי הפרקליטות, משרד המשפטים, היה אדם שמונה על ידי שני הרבנים הראשיים, הרב

שלמה דיכובסקי, חבר בית הדין הרבני העליון לערעורים, וכמובן שהיינו מר שהם

ואנוכי. בסופו של דבר הגענו לסיכום פה אחד בסעיף זה.
שלמה שהם
סעיף 29 לחוק קבע שעצור צריך להיות מובא בפני שופט תוך 24 שעות. אנחנו מסמנים

אותו (א) ומוסיפים אחריו את הסעיפים הבאים.

"(ב) חל מועד הבאת עצור בפני שופט בשבת או בחג, יובא העצור בפני שופט לפני

כניסת השבת או ההג". זאת אומרת, הכלל הוא שאם אותן 24 שעות נופלות בשבת או בחג,

חובה להביא את העצור לפני השבת או החג. לכלל זה יש חריגים, תראו בהמשך.

"(ג) חל מועד הבאת עצור בפני שופט כאמור בסעיף יטן (ב) ואישר קצין משטרה

בדרגת סגן ניצב כי לא ניתן להביא את העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או החג בשל

צורכי חקירה מיוחדים, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתוך ארבע שעות מעת צאת השבת

או החג". אם מועד ההבאה לפי סעיף קטן (ב) היה בתוך השבת או החג, זאת אומרת שהוא

נעצר פחות מ-24 שעות לפני השבת או החג, ובשל צרכי חקירה מיוחדים באישור סגן ניצב,

אי אפשר להביא אותו לפני שופט לפני השבת או החג, הרי אז יובא בפני שופט לא יאוחר

מתוך ארבע שעות מצאת השבת או החג.

"(ד) בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת השבת או החג, או במהלך השבת או

החג, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מעת צאת השבת או החג, או בתום

24 שעות מעת מעצרו, הכל לפי המאוחר". אם אדם נעצר קרוב למוצאי שבת, לא צריך להביא

אותו במוצאי שבת, אפשר לחכות עד יום ראשון.

יונה יהב;

אם אדם נעצר בשבת, למה צריך להביא אותו תוך ארבע שעות? זה יוצר הפליה.
היו"ר שאול יהלום
אדם נעצר בשבת בשמונה בבוקר, אם אדם נעצר ביום חול בשמונה בבוקר, אפשר להביא

אותו באותו יום אחר הצהרים בפני שופט. אם המשטרה מיצתה את החקירה בשלוש שעות, ראו

שצריך לשחרר את האיש או לבקש מעצר ממושך יותר, מביאים אותו בפני שופט בו ביום.

צריך להבין שלחוק הזה יש השלכות גם על התארגנות בתי המשפט. בית המשפט חייב

יהיה לשבת אחרי צאת השבת. לענין זה יהיו תקנות, שלא יישב בית המשפט דקה אחרי צאת

השבת, פדי שלא יהיה חילול שבת, אלא שעה או חצי שעה אחרי צאת השבת, לפי הנסיבות,

עד ארבע שעות אחרי צאת השבת. אחרת אדם שנעצר בשבת בשעה שש בבוקר יובא לפני שופט

רק ביום ראשון בתשע בבוקר, יותר מ-24 שעות לאחר המעצר, והמשטרה תגיד: מה אנחנו

יכולים לעשות, היתה שבת. חייבים להביא את העצור במוצאי שבת בפני שופט.



סעיף קטן (ה) נועד למקרים מעטים מאד שיש לנו יומיים שבת וחג 48 שעות, או

אחת לכמה שנים שיש לנו 72 שעות, כמו השנה, כפי שאמרתי, הכל על דעת הרבנות

הראשית. קודם כל עמדה לפנינו השאלה מה לעשות כשיש 72 שעות שבת וחג, וזה תמיד

בימים חמישי, ששי ושבת, לפי פסק של הרב דייכובסקי, יקבעו הסדר בתקנות להביא

את העצור בפני שופט ביום ששי, מכיוון שהיום הזה הוא מרבנן ולא מדאורייתא, לא

ניכנס עכשיו לנושאים ההלכתיים, לענין זה ייקבעו סידורים על ידי הרבנות הראשית

והיועץ המשפטי לממשלה, ואדם לא יהיה במעצר יותר מ-30 שעות,
יונה יהב
לא הבנתי את זה, אולי יוכל אדוני להסביר,
פרופי דוד ליבאי
ישבו עם הרב דייכובדקי והוא היה מלא אסמכתאות כרימון, ישבו הרב

דייכובסקי, הרב שאול יהלום והרב אליקים רובינשטיין,,,
היו"ר שאול יהלום
72 שעות רצופות יכולות להיות רק בראש השנה שחל ביום חמישי, וזה קורה אחת

לכמה שנים, מבחינת החומרה של איסור מלאכה ביום ששי, אם רוצים למצות את ההלכה,

ובענין שלנו אנחנו רוצים למצות את ההלכה ולהבטיח שעצור לא יישב יותר ממה

שהכרחי, ביום ששי אפשר להקל בעשיית מלאכות מסוימות, כגון קבורה, יש נוהגים

לקבור ביום שני של ראש השנה. לצורך זה, על פי פסק הרב דייכובסקי, כדי לקצר את

מעצרו של אדם ולתת לו את הזכות החוקתית לבוא לפני שופט, זה בגדר המלאכות שיש

להקל בהן, איך בדיוק ייעשו הדברים, אם יבואו לשופט הביתה, יתנו לו ערכה שלא

יצטרך לכתוב, כל הדברים האלה ייקבעו בתקנות אבל הרעיון הוא שאפשר יהיה לשחרר

ביום ששי,
בנימין אלון
אני מניח שמובן מאליו שכל זה לא מוציא אפשרות של שחרור לפי סעיפים אחרים,

כגון שחרור בערובה על ידי קצין בתחנת משטרה,
היו"ר שאול יהלום
בוודאי, זה רק למקרה שלא משחררים אותו והעצור רוצה לממש את הזכות לבוא

בפני שופט,
תמר גוז'נסקי
"ביקש עצור שלא לחביאו בפני שופט לפני צאת השבת או החג" - איך ביקש? אם

עצור שומר שבת לא יכתוב מכתב בשבת, איך יידעו שביקש?
היו"ר שאול יהלום
זה לא חייב להיות עצור שומר שבת, יכול להיות עצור שעורך הדין שלו שומר

שבת, העצור עצמו אוכל נבלות וטריפות, אבל הוא בחר לו עורך דין טוב שומר שבת.
תמר גוז'נסקי
אם לא כתוב שהבקשה תהיה בכתב, אין עדות, אם זה יהיה רק דבר מילולי אחר כך

יגיד לא ביקשתי, כן ביקשתי. איזו אסמכתה תהיה לבקשה הזאת?
פרופי דוד ליבאי
האסמכתה תהיה ברישום של השוטר הממונה על בית המעצר.
תמר גוז'נסקי
הבקשה הזאת צריכה להיות רשומה.

דבר שני יותר כללי. בהנחה שאנחנו מכבדים את זכותם של עצורים, דנו על עצור

שומר שבת שהובל בשבת כשלא חיה הכרח בזה, מה נעשה לכ-20% מאזרחי ישראל שאינם

יהודים ואינם שומרים שבת, מדוע יחולו עליהם כל הכללים האלה? מגיע לעצור שלא

יישב יותר מ-24 שעות, הוא לא צריך לשבת יותר מזה.
היו"ר שאול יהלום
הנחת היסוד שלנו היתה שזו מדינה יהודית, גם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

קובע שאחד הערכים הוא שישראל היא מדינה יהודית, מערכת בתי המשפט לא תעבוד בשבת

והמגמה היא עד כמה שאפשר למנוע מהמשטרה חילול שבת. אנחנו מסתכלים לא רק על

העצור אלא גם על השופט, על התובע, על הסניגור, על מזכיר בית המשפט.
תמר גוז'נסקי
לא כל השופטים והתובעים שייכים לדת היהודית. למה לא ליצור מסלול מיוחד

לאנשים שאינם שומרי שבת ולכבד את זכותם האזרחית לא להיות עצורים יותר מ-24

שעות.
בנימין אלון
במה הם מופלים?
תמר גוז'נסקי
הם לא שומרי שבת ויכול להיות שיישבו במעצר יותר מ-24 שעות, אפילו עד 30

שעות כי כתוב "לא יאוחר".

משה גפני;

תלוי מתי האיש נעצר. רק במקרה נדיר יישב יותר מ-24 שעות, אולי עוד שעה.
היו"ר שאול יהלום
חברת הכנסת גוז'נסקי, מה שאת אומרת נכון, אבל צריך לראות את המערכת

בכללותה. משרד האוצר לא עובד בשבת, את יכולה לשאול למה לא עובדים בשבת באוצר,

אם יש שם פקיד דרוזי - שיעבוד.
תמר גוז'נסקי
יש בתי ספר שסגורים בשבת ואחרים סגורים ששי או ביום ראשון, ואי לכך יש

מורים שלא עובדים ביום ששי, יש מורים שלא עובדים בשבת ויש שלא עובדים ביום

ראשון. זאת אומרת, מדינת ישראל כן הולכת לקראת בני דתות אחרות.
היו"ר שאול יהלום
בתי כנסת פעילים בשבת יותר מאשר ביום חול ומסגדים ביום ששי. אם יש

מערכות הומוגניות אפשר לקבוע לכל אחת חוקים משלה. בתי הספר הם הומוגניים,

המורים וההורים והתלמידים הם נוצרים, ברור שהם שובתים ביום ראשון, ואם הם

מוסלמים - שובתים ביום ששי. אבל אם המערכת היא מעורבת, יש שופטים ועורכי דין

יהודים וערבים, הולכים לפי הכלל של מדינה יהודית ושבת היא יום המנוחה באותה

מערכת. אין דרך אחרת.
בנימין אלון
ברמת האזרח אין הפליה. המוסלמי לא מופלה לעומת היהודי. בית המשפט סגור.

המוסלמי לא עצור יותר מן היהודי.
היו"ר שאול יהלום
חברת הכנסת גוז'נסקי אומרת, היהודי צריך להבין את זה, המוסלמי אומר: למה

בגלל זה שליהודים יש שבת אני צריך לשבת עוד שעה.
בנימין אלון
זה ברמת המחוקק. ברמת האזרח אין הפליה.
יהודית קרפ
הייתי רוצה להוסיף משהו בענין האיזון, כי על זה אנחנו מדברים כאן, איזון

לענין מדינה יהודית ודמוקרטית. הקביעה של 24 שעות היא לא מקודשת, בחוק המעצרים

יש לנו סטיה מכך. למשל, צרכי חקירה מיוחדים מאפשרים מעצר ל-48 שעות לפני

שמביאים עצור בפני שופט. מכיוון שהכלל שזכותו של אדם להיות מובא בפני שופט

בתוך 24 שעות מתאזן ונכפף במידה מסוימת מול אינטרס ציבורי מסוים - צרכי חקירה,

חשבנו שהאינטרס הציבורי של מדינת ישראל לקיים את המסגרת והצביון שלה כמדינת

יהודית גם הוא יכול להיות לכפוף את הכלל, אבל במידה שאינה עולה על הנדרש.

לכן קבענו את הואריאציות האלה, וקבענו שבכל מקרה אדם לא ישהה לילה שני

במעצר. חשבנו שתדבר הגרוע ביותר הוא שהית לילה במעצר, השיטה שמצאנו באה להבטיח

שאדם לא יישב במעצר לילה נוסף שבגלל ההתחשבות באינטרס ציבורי.
תמר גו'זנסקי
אם אדם נעצר בשעה 11 בליל שבת יישב במעצר 30 שעות, יישב שני לילות.
היו"ר שאול יהלום
לא. המעצר לא יעלה על 30 שעות. אם נעצר שעה 11 בליל שבת, הוא ישוחרר

במוצאי שבת בשעה 8. הוא יישב פחות מ-24 שעות.
יהודית קרפ
חשבנו שאנחנו שומרים על האיזון כשאנחנו קובעים את הכלל הזה, שאמנם נכון

מאריך את המעצר במקרים מסוימים מעבר ל-24 שעות, אבל יש אינטרס ציבורי שלמענו

הארכנו את זמן המעצר גם למטרות אחרות.



רינת קיטאי;

ההסדר של 30 שעות פותר את הבעיה ההלכתית, על פי קביעת הרב דייכובסקי.

השאלה היא אם אפשר להחיל את ההסדר גם על כשמשך החג עולה על 48 שעות.

הי ו "ר שאול יהלום;

הסברתי שההסדר הזה הוא לא לכל חג אלא רק לראש השנה. בספר התורה ראש השנה

הוא יום אחד. במועד מאוחר יותר קבעו חכמינו שראש השנה יהיה יומיים, ליום הנוסף

יש הקלות.
רינת קיטאי
מעצר בשבת ובחג פוגע מאד בעצור. השאלה היא אם באותם מקרים, שהם נדירים,

שצירוף חג ושבת עולה על 48 שעות אבל לא מגיע ל-72 שעות, אי אפשר לפתור כפי

שפותרים היום כשאין הסדר בחוק. אני יודעת שהיום פותרים בעיות כאלה על ידי שופט

לא יהודי. כמובן שאי אפשר לקבוע את זה בחוק, אבל למעשה כך פותרים היום את

הבעיות.
רמי רובין
לא.
רי נת קיטאי
לא בבית משפט, שופט לא יהודי בא לתחנת משטרה. היום המעצר הוא עד 48 שעות

ואין הסדר, אבל מוצאים פתרונות.

סנ"צ עידו גוטמן;

לפי החוק הקיים אפשר לעצור ל-48 שעות ועוד 48 שעות.
היו"ר שאול יהלום
גבי קיטאי, את צודקת. בחוק הזה שמנו את הכל על השולחן בצורה ברורה, היום

יש הסדרים מאד מורכבים, הסדרים מעשיים מתחת לשולחן וכוי. יכול להיות שלמקרי

חירום צריך יהיה גם להבא למצוא פתרון, אבל קבענו הכל בצורה גלויה וממלכתית.

בנימין אלון;

ההערה היא מענינת לאו דווקא בקשר לשבת. האם בחוק החדש יש הרעה מסוימת

לעומת הנוהג הקיים?
יהודית קרפ
היום יש הגבלה ל-48 שעות עם אפשרות הארכת המעצר ל-48 שעות נוספות, בלי

שום הגבלה של עילה, בלי להביא את העצור בפני שופט.

היו"ר שאול יהלום;

אנחנו עוברים לסעיף 12 - תיקון סעיף 39.
שלמה שהם
סעיף 12 להצעה - אותם גופים בהם השר לבטחון פנים מסמיך עובדי ציבור

בסמכויות עיכוב ומעצר יובאו לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. זו היתה

החלטה של הועדה.
היו"ר שאול יהלום
אני מעמיד להצבעה סעיפים 1 עד 12. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

סעיפים 1 עד 12 אושרו

אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיפים 1 עד 12 אושרו.
תמר גו'זנסקי
אני אגיש הסתי יגות.
שלמה שהם
סעיף 13 להצעה - הוספת סימן וי לחוק - כולל את כל הסעיפים שהועדה כבר

אישרה, אבל יש תיקונים קלים שאני רוצה להצביע עליהם.

סעיף 48(א)(6} לחוק העיקרי הוא הסעיף של שירות המבחן, והוא סוכם על דעת

האוצר, הסעיף הזה יישאר כפי שהוא, נוסיף שהוא יחול על מעצר מעל 5 ימים, ועד 5

ימים - במקרים חריגים. שופט יראה אדם שיש לו קלסטרופוביה או יש חשש שיקרה אסון

נורא, גם במעצר לפחות מחמישה ימים יוכל לפנות לקצין מבחן. תוקפו של הסעיף, על

פי הסיכום, יהיה רק מ-1 בינואר 1999, כפי שכתבנו בסעיף 21(ג) להצעה.
אביבה פלאי
סוכם עם האוצר שלגבי עצורים עד תום ההליכים ניתן יהיה להתחיל בפיקוח מ-1

בינואר 1998. בסעיף 21(ד} מדובר רק על תסקיר ולא על פיקוח.
חיו"ר שאול יהלום
היתה לנו ישיבה מוקדמת עם האוצר וסיכמנו לחלק את הנושא, לפי הצעה של

פרופ' מן. למעשה יש כאן ארבעה דברים. דבר ראשון, הפיקוח. כאשר משחררים בערובה

מישהו צריך לפקח שהדברים נעשים ככתבם וכלשונם. דבר שני, הכנת תסקירים במעצר עד

תום ההליכים. שני הדברים האלה הם שלב אי, הם יופעלו ב-1 בינואר 1998, בעוד חצי

שנה, והאוצר נותן לכם את כל הכלים להכין את ההפעלה, מכרזים וכל מה שצריך. שלב

שני. תסקיר לכל אדם שנעצר מחמישה ימים ומעלה - מ-1 בינואר 1999. נותנים לכם

חצי שנה מראש להכנות כל הדרוש. אשר לתסקיר במעצר עד חמישה ימים יש טענה שהוא

לא תמיד יעיל ושאין בו צורך. עד שיוכן תסקיר כבר יעברו חמישה ימים. תסקיר

במעצר קצר מחמישה ימים יהיה רק במקרים חריגים.
דייר מאיר חובב
בשלב ראשון הפיקוח יהיה רק במעצר עד העמדה לדין, והפיקוח במעצר ימים יהיה

בשלב שני.
בתיה ארטמן
בכל מקום בסעיף 48 לחוק שכתוב "חוות דעת קצין מבחן" אנחנו מבקשים לכתוב:

תסקיר מעצר, מאחר שסעיף 21 לחוק כבר מתייחס לתסקיר המעצר וכל הוראות סעיף 21א

יחולו גם על תסקיר מעצר. זה מייתר את כל הסיפא של סעיף 48(א) - "חוות דעת לפי

סעיף זה לא תשמש תסקיר קצין מבחן לענין העונש..." ויש לציין שיחולו הוראות

סעיף 21א לחוק.
היו"ר שאול יהלום
מקובל.
שלמה שהם
נתקן בנוסח.

הועדה דנה בנושא העיכוב אבל בפרק ג' יש כמה דברים שעדיין הועדה לא סיכמה.
בנימין אלין
אנחנו סומכים על מכיני ההצעה שכללו כל מה שסיכמנו בנושא שחרור בערובה.
שלמה שהם
כל מה שדובר וסוכם, נכלל בהצעת החוק.
הי ו"ר שאול יהלום
אנחנו לא מצביעים. אבל אני רוצה להבהיר שעד כאן הכל אושר, גם התיקון

שהציע משרד העבודה והרווחה.
שרית טובבין
לפני פרק העיכוב, מה דבר הסעיפים 58, 59 ו-60 לחוק?
שלמה שהם
הועדה החליטה בהם.
שרית טובבין
הנושא לא סגור. אנחנו נתבקשנו להגיש את עמדתנו.
בנימין אלון
הסעיפים מ-59 והלאה לא קשורים לערובח. אמרנו שנקיים דיון מיוחד בנושא,

והוא לא התקיים.
שלמה שהם
רשמתי הסתייגות שלך לסעיף 59. הבינותי שהסעיף עבר ויש הסתייגות שלך.
בנימין אלון
לגבי סעיפים 59 - 62 אמרנו באופן כללי שהועדה שדנה וכל אלה שנתנו דעתם

לנושא עד עכשיו התייחסו למאסה הגדולה של מעצר ימים ללא משפט, ואילו בנושא של

מעצר עד תום ההליכים כמעט לא היה שינוי יצירתי, נשארו אפשרויות של הארכת מעצר

בידי שופט עליון ל-90 ועוד 90 ימים, מזמן לזמן, קבענו שנקיים בנושא זה דיון

מי וחד.
שלמה שחם
הורדנו מעצר עד תום ההליכים לחצי שנה. זה שינוי גדול.

בנימין אלון;

אני זוכר שסוכם שהיושב ראש יקרא לדיון וגם יודיע שזה נושא הדיון, ושנדון

בנושא זה באריכות. אנחנו צריכים עוד לדון בנושא מעצר עד תום ההליכים, שלפי

החוק הקיים הוא יכול לחמשך לנצח.

שלמה שהם;

למיטב זכרוני, הועדה דנה בנושא אבל אני מוכן לחזור אליו. ברשות היושב

ראש, נציג את השינויים, ואם הדברים לא מקובלים אפשר יהיה לחזור ולדון.

היו"ר שאול יהלום;

סעיף 59 לחוק - שחרור באין אישום; "חשוד הנתון במעצר ולא הוגש נגדו כתב

אישום תוך 75 ימים לאחר מעצרו - ישוחרר מן המעצר, אולם רשאי בית המשפט לשחררו

בערובה."

שלמח שהם;

היו 90 ימים, הורדנו ל-75.

היו"ר שאול יהלום;

האם משרד המשפטים מסכים לסעיף זה?

שרית טובבין;

לא. באופן עקרוני, אנחנו לא מסכימים להוריד את מספר הימים שקבוע היום

בחוק - 90 ימים, וזה בחיזוק לדבריה של נציגת רשות ניירות ערך.

היו"ר שאול יהלום;

חבר-הכנסת אלון, אני מבקש ממך להחליף אותי רגעים אחדים בניהול הישיבה.

שרית טובבין;

יש תיקים גדולים שנדרשות ראיות מרובות, איסופן כרוך בעבודה מרובה. הגשת

כתב אישום טרם איסוף כל הראיות הדרושות לא יועיל, להיפך שכרנו עלול לצאת

בהפסדנו. במסגרת 90 ימים יש אפשרות להצליח. אם נצמצם את הזמן, אנחנו מכניסים

את עצמנו לסד ויתכן שבגלל זה נגד אותו חשוד לא יוגש כתב אישום.
היו"ר בנימין אלון
אין עליכם איסור להוסיף לאסוף ראיות לכתב אישום. יש לכם חשש שהוא יפריע,

ישבש.
תמר גו'זנסקי
אפשר להטיל עליו מעצר בית, אפשר לאסור עליו לדבר בטלפון.

מיכל ברק;

המקרה שהבאנו לדוגמה היה של עבריין ניירות ערך, שעבר עבירות מסובכות

ובסופו של דבר משפטו מתנהל היום בבית המשפט ויש יותר מעשרים סעיפי אישום.

בזמנו שוחרר בערובה למעצר בית, ותוך כדי מעצר הבית החל לשבש, להתקשר מטלפון

ציבורי..
תמר גו'זנסקי
תעצרו אותו על השיבוש.
מיכל ברק
זה דיוק מה שהיה. הוא החל לשבש בצורה מאד חמורה, נעצר בשל השיבוש ובסופו

של דבר הורשע בשל השיבוש. לאחר שהורשע בשל חשיביש ותיק ניירות הערך עדיין

המשיך להתנהל, כבר לא היתה עילת מעצר של שיבוש כי הוא כבר הורשע אך טרם נדון.

במשך תקופה מסוימת הוא היח משוחרר אף כי חקירת ניירות הערך נמשכה.

היו"ר בנימין אלון;

אנחנו פותחים את הדיון בנושא.
שלמה שחם
כבר חיה דיון.
היו"ר בנימין אלון
כבר היח דיון ואמרנו שעוד נדון. השאלה היא רק לגבי סדר הדברים. האם אתה

מעדיף לעבור קודם על פרק העיכוב?
פרופ' דוד ליבאי
חשאלה היא לא קרדינלית. היום יש 90 ימים וזה בהחלט סביר. חיתח מגמה

לצמצם, וגם זח סביר. לא צריך להיגרם נזק, משום שבמקרים הראויים יש סמכות לעצור

אדם למעלה מ-75 ימים. 75 ימים נקבעו בסעיף 59 לחוק, ובסעיף 62 כתוב: על אף

הוראות סעיפים 59 עד 61, רשאי שופט של בית המשפט העליון לצוות על הארכת המעצר

או על מעצר מחדש, לתקופה שלא תעלה על תשרים ימים, ולחזור ולצוות כך מזמן

לזמן..."

באותם מקרים שהפרקליטות תחשוב שחשחרור לאחר 75 ימים לא במקומו והוא יזיק,

והיא מוכנה להתייצב לפני שופט בית המשפט העליון, יש לה תרופה. ההנחה היא שאלה

מקרים נדירים והשופט יעשה צדק ויחליט.
היו"ר בנימין אלון
כך נאמר גם בדיון הקודם.
פרופי קנת מן
יש שיקול דעת, ואני חושב שזה מספיק.

היו"ר בנימין אלון;

כן, זה מספיק. אבל אני שואל שוב את היועץ המשפטי לועדה, הואיל ואני רואה

את הסעיפים 59 עד 62, והשארנו את הנושא פתוח לעיון - - -
שלמה שהם
לפי מיטב זכרוני, סגרנו אותו. אם חזקה עליך לקיים דיון, נקיים אותו

עכשיו. אבל לפי מיטב זכרוני הדברים האלה סוכמו, היתה גס ישיבה אצל הנשיא ברק.
היו"ר בנימין אלון
אני מציע לשמוע מה השינויים המוצעים בסעיפים 59 עד 62. נסגור קודם את

סעיף 59.

שלמה שהם;

אמרנו שנושא המעצר עד תום ההליכים הוא רחב מדי, חשבנו שבעקבות החוק ההדש

כל הגופים צריכים קצת להצטמצם ולמצוא את ההסדרים המתאימים. לדעתי, עשינו מהפכה

גדולה, לדעת כמה אנשים אפילו גדולה מדי בנושאים מסוימים, גם בצמצום ימי המעצר.

קראנו את סעיף 59. נכון שעדיין יש אפשרות לבית המשפט העליון להאריך את

המעצר, אבל אנחנו יודעים שכאשר צריך ללכת לבית המשפט העליון אנשים בודקים את

הדברים טוב מאד ולפעמים לא פונים. זה לטיבותא. יהיו מקרים רבים מאד שבהם לא

יפנו לבית המשפט העליון ואם צריך לשחרר - אנשים ישתחררו .

בסעיף 60 מדובר בנאשם שהוגש נגדו כתב אישום והמשפט לא החל. אם הביאו את

הנאשם לבית המשפט למענה ראשון, זו כבר תחילת המשפט ועוד לא היתה הקראה. עד

היום התקופה היתה 60 ימים. לא מצאנו סיבה אפילו ל-60 הימים האלה, אמרנו שאם

נאשם יושב במעצר חודש לפחות שיידע על מה הוא יושב, שיהיה כתב אישום, שיתחילו

במענה, ישאלו אם הוא מודה או לא מודה. אולי יודה, ילך הביתה ולא יישפט למאסר.

צמצמנו את התקופה ל-30 ימים.

בסעיף 61 היה סיכום גם על דעת נשיא בית המשפט העליון, והאמת היא שלא

בשמחה קיבלו את זה. בעיני זה שינוי גדול מאד. לפי החוק החדש, מעצר עד תום

ההליכים יהיה חצי שנה ולא שנה. זה יוצר שינוי גדול מאד במערכת המשפט, משנה

סדרי עדיפויות למרות העומס בבתי המשפט.
היו"ר בנימין אלון
סעיף 61 מתייחס לסעיף 21 בחוק שכבר התקבל ויחול מחודש מאי לגבי כל העילות

למעצר עד תום ההליכים.



שלמה שהם;

קבענו שני דברים, בהסכמה. אמרנו שאחרי ששה חודשים המשך מעצר שלושה חודשים

נוספים יכול להיות על ידי נשיא בית המשפט בו מתנהל משפטו של הנאשם. למעשה,

אחרי ששה חודשים המעצר מסתיים, אבל רשאי להאריכו פעם אחת נשיא של אותו בית

משפט, באותה ערכאה, שהוא קרוב לענין ויודע את העומס בבית המשפט. אחרי תשעה

חודשים הענין מגיע לבית המשפט העליון. למעשה הרחבנו את סמכות הפיקוח והיא תהיה

כבר לאחר חצי שנה, אבל הבקשה להארכה ראשונה תבוא לנשיא של אותו בית משפט או

סגן נשיא.

סעיף 62 הוא הסעיף הבעייתי מבחינת זכויות הפרט, אבל לדעתי הוא חיוני.
י ורם חכם
אני מבקש לחזור לסעיף הקודם. ההוראה של סעיף 61 כרוכה בהוספת הרכבים בבית

משפט מחוזי.
שלמה שהם
היתה הסכמה עם נשיא בית המשפט העליון שגם מערכת המשפט צריכה למצוא את

ההסדרים לענין זה, והוא קיבל על עצמו לקיים את הסעיף.
יורם חכם
לי לא ידוע שיש כיום היערכות של מערכת בתי המשפט והוספת הרכבים.

מה יהיה דינם של אנשים שנעצרו תשעה חודשים לפני שהחוק נכנס לתוקף?
שלמה שהם
אין הוראת מעבר, אבל לדעתי הסעיף הזה יחול עליהם.
י ורם חכם
חם ישוחררו ב-12 במאי?
פרופ' דוד ליבאי
אני מציע להוסיף הוראת מעבר. זה יצור אנדרלמוסיה. בית המשפט ירצה לעמוד

בהוראת החוק, יצטרכו לבטל עשרות משפטים ולתת קדימות למשפטים של מי שכבר עצורים

תקופה ארוכה. לא תמיד הסניגורים יכולים, יש להם יומן מלא.
היו"ר בנימין אלון
בכל הכבוד, התחושה שלנו בדיון הקודם היתה שכאשר באים לרדת על המשטרה, לאחר

דוח מבקר המדינה, כל עורכי הדין והשופטים היו מוכנים לתת כסף ולסייע; כשמדובר

על עומס על עורכי דין ועל עומס ובירוקרטיה של שופטים, שעלולה לגרום עינוי דין,

אז לא מוכנים לעשות מהפכה, מה זה משנה אם אדם יישב עוד חודש...

בהסדרים שנעשו כאן אני עדיין לא רואה מהפכה מספקת.
פרופ' דוד ליבאי
אני לא טענתי נגד התיקון המבוקש, כי מקובל עלי כל תיקון שבא להיטיב את

זכויות האדם, ובלבד שניתן ליישם אותי. טענתי לענין התחולה. ומכאן אני משיב לך

באותה טענה. כשעשינו את הריפורמה הגדולה בדיני המעצר, לא נתנו להם תוקף מיידי,

דחינו את תחולתם בשנה תמימה, עד 12 במאי השתא, והם עדיין לא בתוקף. היתה התרעה

של שנה למערכות, כולל למשטרה, להיערך.

אני מציע לנהוג כך גם כאן. אנחנו עושים כאן שינוי מאד מהותי לגבי פושעים

קשים. מי יושב במעצר עד תום ההליכים? המגמה לעצור עד תום ההליכים צומצמה

בחוקים האחרונים. בדרך כלל עד תום ההליכים יושבים רוצחים, עברייני סמים,

אנשים אלימים. אני מציע שלא ניצור אנדרלמוסיה ושמכוח תיקון החוק יצטרכו פתאום

לשחרר את כולם או לפנות את היומנים של כל השופטים, כל עורכי הדין, כל התובעים.

זה פשוט לא ניתן. כדי לא לגזור גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה, שייהנו ממנה

פושעים מדופלמים, זו גם לא כוונתך.

כל הצעתי היתה להחיל סעיף 61 ב-1 בינואר 1998. גם לשירות המבחן ניתנה

התרעה של כמה חודשים. אולי גם לגבי סעיף 60 צריכה להיות התרעה, אבל בוודאי

לסעיף 61.
היו"ר בנימין אלון
אדוני יושב ראש הועדה, קיימנו מיני-דיון בסעיפים 59 עד 62. היועץ המשפטי

לועדה סקר את השינויים שנעשו, שלדעתי אינם מספיקים. מעצר לפי סעיף 61 יהיה חצי

שנה במקום שנה, ויש שתי אפשרויות להארכת המעצר. נציג לשכת עורכי הדין ופרופי

ליבאי טענו, שאם תוקף הסעיפים האלה יהיה מחודש מאי כמו החוק כולו, זה יגרום

בעיות לבתי המשפט ולעורכי הדין. אני אמרתי שאי אפשר להטיל עומס רק על המשטרה,

וכשמגיעים לשופטים ולעורכי דין אין די היענות לציפיות האזרח. ענה פרופי ליבאי,

שגם למשטרה נתנו שנה להיערכות ופה יש רק שלושה חודשים עד שהחוק יכנס לתוקף.
פרופי דוד ליבאי
הצעתי שבמסגרת סעיף התחילה ייכתב שסעיף 61, אולי גם 60 אבל בוודאי סעיף

61 יכנס לתוקף ב-1 בינואר 1998. במעצר עד תום ההליכים יושבים בדרך כלל פושעים

קשים. אם לא נדחה את תחילת החוק, פושע שעד יום 12 במאי כבר ישב במעצר חצי

שנה, צו המחוקק ישחרר אותו מיד, אלא אם כן יתערב הנשיא של בית המשפט בו מתנהל

משפטו של הנאשם. הנשיא יכול להאריך את המעצר ב-90 ימים. הוא יגיד: ההרכב הזה

של בית המשפט כבר סגור, עורכי הדין לא מוכנים עכשיו להתחיל להופיע תוך 90

ימים. בלי היערכות יומנים, זו גזירה שאי אפשר יהיה לעמוד בה. אם נשיא ירצה

להראות למחוקק שאי אפשר לעמוד בזה, הוא יתחיל לשחרר רוצחים.
תמר גו'זנסקי
למה לא הונח לפנינו מסמך של הנהלת בתי המשפט כדי שנדע מה קורה במערכת, מה

הם רוצים או לא רוצים.
פרופ' דוד ליבאי
הנהלת בתי המשפט לא רצתה בצמצום התקופה לששה חודשים. היא אמרה שאם רוצים

להוריד את התקופה משנה, המינימום הוא תשעה חודשים. הצמצום לששה חודשים נעשה

בניגוד לעמדת הנהלת בתי המשפט. הפשרה שנמצאה היא אישור נשיא בית המשפט. זה לא

כל כך פשוט, הנשיא לא מתמצא בתיק, יש הרכב אחר שלא דן בתיק.



תמר גו'זנסקי;

לא שמענו את עמדת בתי המשפט. מה חם רוצים? הם יהיו מוכנים ב-1 ביוני,

ב-1 בספטמבר, ב-1 בינואר בשנה הבאה? אולי גם ב-1 בינואר 1998 לא יהיו מוכנים.
פרופי דוד ליבאי
אבל אפשר לדרוש מהם שיהיו מוכנים. זה ההבדל.
תמר גו'זנסקי
הם לא ידעו שמחוקקים הוק?
רמי רובין
בהצעת החוק המקורית לא היה הנוסח הזה. זה תיקון של הועדה.
היו"ר שאול יהלום
מה העמדח של הנהלת בתי המשפט?
רמי רובין
למזלי, הבאתי אתי עורך דין מצוין... העמדה שהציג פרופי ליבאי היא העמדה

הריאלית היחידה, לדעתי. אני לא רוצה להוסיף כי כל המוסיף גורע. תהיה

אנדרלמוסיה אדירה אם החוק ייכנס לתוקף מיד. יש משפטים שכבר נקבעו. להתחיל

לעשות מהפך שלם בכל הסדרים זה פשוט לא נכון. למשטרה ניתנה שנה להיערכות. אני

חושב שכאן אין הצדקה לדחות בשנה, אבל יש הצדקה לדחות עד ינואר 1998. פשוט אין

אפשרות אחרת. אחרת תהיה אנדרלמוסיה אדירה וייגרם נזק.
שרית טובבין
אני רוצה לחזור כמה צעדים אחורה ולומר שעמדת הפרקליטות לא נשמעה בישיבה

עם כבוד הנשיא ברק. אנחנו לא הוזמנו לדיון. לראשונה אני רואה את השינוי הזה,

שהוא בהחלט מהפיכה. מדברים כאן על תחילה וטרם ניתנה בכלל עמדת הפרקליטות למהות

השינוי עצמו. אינני חושבת שהפרקליטות תקבל את ההצעה להוריד את תקופת המעצר

לשישה חודשים. בכל מקרה, צריך שנשמיע את עמדתנו בענין.

שלמה שהם;

משרד המשפטים היה נוכח בישיבה.
שרית טובבין
יש אנשים שיושבים במעצר עד שיסתיים ההליך המשפטי בענינם על מנת שיוכלו

להעיד נגד שותפיהם באותה מסכת עבירות, ואנחנו חייבים להיערך על פי מה שקבוע

היום בחוק. קיצור תקופת המעצר בששה חודשים הוא בהחלט שינוי מהותי ויש לנו הרבה

דברים לומר בענין זה. לסכם הכל כרגע ולדבר כבר על תחולה - אני ממש מתנגדת.
בנימין אלון
אין אזרח שיושב לחינם מפני שעורך הדין והשופט לא הסתדרו עם המערכת?
שרית טובבין
עם היומן.
היו"ר שאול יהלום
זה המצב הקיים. בבקשה, בוא נשנה עכשיו את המערכת, נוסיף כל הודש שלושים

תקנים לשופטים חדשים ונפתור את הבעיה... צריך לאפשר למערכת להכנס לפעולה

בצורה חלקה.

גבי טובבין, הרי משרד המשפטים שותף אתנו בכל, אי אפשר לומר שמשרד

המשפטים זה דבר אחד ופרקליטות זה דבר שונה. היתה הסכמה של משרד המשפטים לדבר

הזה.
שרית טובבין
בכל מקרה אני מבקשת שהנושא לא יסוכם כרגע. ואם נעשה שינוי, אני מבקשת

לרשום בפרוטוקול שאנחנו מביעים את התנגדותנו לכך.

היו"ר שאול יהלום;

בפרוטוקול אפשר לכתוב את זה שלוש פעמים. השאלה היא אם תהיה הסתייגות של

הממשלה. זה יהיה משונה מאד לאחר שמשרד המשפטים הסכים לזה.
שרית טובבין
אדוני, אני רואה זאת לראשונה.
היו"ר שאול יהלום
יש בעיה בצינורות.
שרית טובבין
אני מבקשת לפתור את הבעיה.
משה גפני
אפשר לקבוע שמכאן ואילך אסור לעצור ליותר מששה חודשים, ולכתוב הוראת שעה

לגבי מי שכבר עצורים.
היו"ר שאיל יהלום
ההגיון אומר כמו שאמר פרופי ליבאי. מי שנעצר עכשיו, חל עליו החוק החדש;

מי שיושב במעצר כבר חמישה חודשים נכנס למעצר לפי החוק הקודם.
שלמה שהם
יישבו במעצר שני עצורים ותהיה הפליה ביניהם.
פרופ' דוד ליבאי
אני נגד הוראת שעה לגבי מי שנעצרו בעבר. אני בעד זה שהסעיפים האלה תחילתם

תהיה בעוד ששה חודשים, וכל המערכת תיערך בהתאם. אחרת זה יגרום לשחרור אנשים

מכוח גזירת המחוקק, מבלי שהתכוונו לכך.
פרופי קנת מן
קיצור תקופת המעצר לששה חודשים זה אחד השינויים החשובים ביותר בחוק הזח.

צריך להיות ברור לפרקליטות שמדובר בשינוי שלא בהכרח מביא לשחרר אנשים. השינוי

הוא בגורם שעושה פיקוח משפטי על מי שמוחזק יותר מששה חודשים. במקום שידון אותו

שופט שדן בתיק או שופט מעצרים בבית משפט מהוזי, זה יבוא לבית המשפט העליון.

המסר הוא שבית המשפט העליון רוצה להשליט סדר במשך הזמן שאנשים יושבים במעצר עד

תום ההליכים במשפטיהם. אנחנו צריכים לתת את האפשרות לבית המשפט לעשות את

הבקורת במקום בית משפט מחוזי, וזה לא ימנע מכם במקרים מתאימים להחזיק אנשים

במעצר מעבר לששה חודשים.

בענין ההתרעה אני שואל שאלה. אילו הצענו להחיל מיד את חהוראה על משפטים

חדשים, כלומר מי שהיום הוגש נגדו כתב אישום לא יישב במעצר יותר מששה חודשים

אלא אם כן הוגשה בקשה לבית המשפט העליון, ישנה לאלה שכבר הוגש נגדם כתב אישום

וגם לא ישנה את לוח הזמנים של בית המשפט. לכן יש תחולה מיידתית לגבי משפטים

חדשים. האם זה ימנע את השיבוש?
פרופ' דוד ליבאי
לא. יש כאן קטגוריות שונות. קטגוריה ראשונה, מי שלא הוגש נגדו כתב אישום

תוך 75 ימים. כיום הפרקליטות יודעת שיש לה 90 ימים, היא יכולה להתנהל כך שעם

השלמת חקירה תגיש את כתב האישום תוך 90 ימים. אם ההוראה הזאת נכנסת לתוקף

מהיום למחר, צריך לשחרר עצורים או שהפרקליטות תצטרך לשבת יום ולילה ולהגיש

כתבי אישום חסרי יסוד, רק כדי להצדיק את המעצר. לא זה טוב ולא זה טוב. לכן אני

אומר שצריך לתת התרעה. הוא הדין בשחרור באין משפט.
היו"ר שאול יהלום
אפשר להחיל את ההסדר החדש על נאשמים שכתב האישום נגדם הוגש אחרי 12 במאי.
רמי רובין
זה ידחה את הטיפול באלה שיושבים במעצר כבר יותר מששה חודשים..
היו"ר שאול יחלום
תמיד יחיה כך.
רמי רובין
לא. אם תהיה היערכות מוקדמת, הבעיה לא תעמוד. היום היומן מלא. אילו היו

ימים פנויים, היו משחררים. אם אתה אומר שלתיקים חדשים יש רק זמן קצר, צריך

למצוא משבצות ריקות ביומן בטווח הקצר. המשמעות היא שאדם שכבר תקוע במעצר יתקע

עוד יותר כי לגביו ינצלו את השנה שמאפשר החוק הישן. עושים לו עוול. אם נותנים

לנו זמן להתארגן, מקדימים דווקא את הותיקים ואפשר לטפל בענין בצורה יותר נכונה

וצודקת.
פרופ' דוד ליבאי
נכון. נביא לתיקון עולם בעוד ששה חודשים. דרוש זמן להיערכות.
היו"ר שאול יהלום
אנהנו מכריעים שהתחילה של סעיפים אלה תהיה ב-1 בינואר 1998.

אושרו סעיפים 59 - 62 לחוק העיקרי והוחלט שתחילתם תהיה ב-1 בינואר 1998.
בנימין אלון
אני מקווה שמשרד המשפטים לא יבקש הארכה.
רמי רובין
אני מבקש שתשקלו שוב את הנושא של סעיף 60, שלא נדון בישיבה עם הנשיא ברק.

הסעיף קובע שחרור באין משפט לאחר שלושים ימים. הזמן קוצץ כדי חצי, מששים

לשלושים ימים. במסגרת קיצוץ התקופות בחוק החדש, הסעיף הזה נראה נכון וטוב.

אבל אני מבקש להעלות כמה תהיות לשיקול והחלטה.

הליך ההקראה הוא תחילת המשפט. המטרה היא לא סתם להקריא לנאשם את כתב

האישום, כי הרי הוא כבר קיבל אותו, חזקה עליו שגם קרא אותו והוא יודע במה

מדובר. מי שמעיין בחוק סדר הדין הפלילי רואה שהליך ההקראה אמור להיות הליך

הרבה יותר משמעותי, בו נשמעות הערות מיקדמיות, נשמעת תשובה של הנאשם, הוא צריך

לתת דברי הסבר אם השופט מעונין לקבל. לפי החוק, הסניגור מקבל את חומר החקירה

רק לאחר הגשת כתב האישום, אני חושש שבמשך שלושים ימים הוא לא יספיק להתכונן.

כבר היום מתבקשות הרבה דחיות של ההקראה. למעשה יש דיון שמתבזבז לריק. מה קורה?

בא אדם לישיבת הקראה, השופט מקריא את כתב האישום, למעשה זה מיותר כי הוא כבר
קיבל אותו, והוא אומר
אדוני, אני מצטער, אני לא יכול להשיב לכתב האישום,

קיבלתי ארגזים של קלסרים, לא הספקתי לעבור על החומר. שום שופט לא יכול לבוא

בטענות לסניגור כזהעל ימימשיגיד לו שבשלושים ימים לא הספיק לעבור על כל החומר.

אני רוצה להזכיר דבר נוסף. אנחנו מדברים על עבירות יחסית חמורות, שהרי

אדם עצור עד תום ההליכים. בעבירות כאלה לצפות שאחרי שלושים ימים הנאשם יוכל

לתת תשובה אינטלגנטית שתיצוק תוכן לישיבת ההקראה, אני חושב שזאת ציפיה מוגזמת.

לבית המשפט אין קושי מינהלי לקיים הקראה אפילו שבוע לאחר שהוגש כתב

אישום, הבעיה היא מה יהיה בישיבת ההקראה. ככל שאתה מקדים את ישיבת ההקראה, אתה

פוגע ביעילות שלה ובמהות שלה.
בנימין אלון
הפרוצדורה היא שבין כך וכך עורכי דין דוחים.
רמי רובין
זאת פרוצדורה רעה.

אני מציע לחזור ולקבוע ששים ימים. יש קשר עניני בין סעיף 59 שמדבר על

התקופה עד הגשת כתב אישום ובין סעיף 60. עד הגשת כתב אישום חוקרים וגם בודקים

את הראיות ומחליטים מה יהיה האישום. אותו פרק זמן צריך לתת גם לסניגור. אני

חושב שלא הגיוני לתת למשטרה ולפרקליטות 75 ימים לגבש את הראיות ולהחליט אם יש

אשמה ולסניגור לתת רק שלושים ימים. גם הוא צריך ללמוד את הראיות.
שלמה שהם
אתה דיאג לסניגורים?
רמי רובין
בענין זה האינטרס שלנו מזדהה עם האינטרס של הסניגוריה.

גם מבחינת הסימטריה עם סעיף 59, אני לא חושב שנכון יהיה בסעיף 60 לקצץ

את התקופה בחצי ולגרום לריקון ישיבת ההקראה מכל תוכן,
פרופי קנת מן
אני רואה את התהליך קצת אחרת. ברוב המשפטים שיש בקשה למעצר עד תום

ההליכים, ועל אלה אנחנו מדברים כאן, הדיון נקבע תוך שבעה ימים. יש הופעה

ראשונה תוך יום. הוגש כתב אישום - צריך להיות דיון מיידי על המעצר, אחרת הנאשם

ישוחרר.

רמי רובין;

אתה מדבר על הרצוי.
פרופי קנת מן
לא. זה מה שנעשה היום. יש דיון, ואז בדרך כלל הסניגור מבקש שבעה ימים,

שלושה ימים כדי להכין את התיעוד שלו בענין המעצר וגם להשיב לכתב האישום. רק

במקרים מעטים נדרשים יותר משלושים ימים כדי להשיב לכתב אישום, ובמקרים כאלה

אפשר לבקש דחיה.

כאשר בית משפט מקריא את כתב האישום, זה מפסיק את מירוץ הזמן. הנאשם לא

צריך להשיב, הוא לא צריך להכין את התשובה שלו.
רמי רובין
נכון שזה מפסיק את מירוץ הזמן, אבל לא נעשה שום אקט מהותי.
היו"ר שאול יהלום
אדם עצור. מוגש כתב אישום. אנחנו מבקשים להקדים את ישיבת ההקראה. מרגע

שיש ישיבת הקראה, נפסק מירוץ הזמן. הסניגור יכול לבוא לישיבת ההקראה ולהגיד:

אדוני, אני יכול להיות מוכן תוך יומיים, מרשי סובל במעצר, אנא קבע לי ישיבה

תוך שבוע. בסדר. יכול לבוא סניגור אחר ולהגיד: קיבלתי הרבה קלסרים, אני צריך

חודש כדי לעבור על כל החומר ולהתכונן. גם זה בסדר. מרגע שיש ישיבת הקראה,

עצרנו את המירוץ. אנחנו מעונינים שישיבת ההקראה תהיה מוקדם ככל האפשר. במה

פגענו כשקבענו לושים ימים?

יש משפטים שבהם יש הרבה חומר, הרבה קלסרים. אבל יש גם משפטים בעבירות

חמורות שהסניגור יכול להיות מוכן אחרי שבוע. למענם אני רוצה לצמצם את התקופה.

מה הבעיה? הרי אם הסניגור יגיד שהוא צריך עוד שבוע, השופט שלוח הזמנים שלו

עמוס ישמח לדחות בחודש או בחודשיים, וזה יהיה לפי בקשה של הנאשם.
שלמה שהם
במעצר עד תום ההליכים יש מקרים שהנאשם מיוצג לענין המעצר על פי הוראות

החוק. יש הרבה מאד נאשמים, אני מדבר כרגע על אלה שהם באמת מסכנים, שהשופט

ההליט להורות על מעצר עד תום ההליכים והנאשם לא מיוצג. הנאשם חושב להודות,

ויכול להיות שאחרי שיודה יידחה לתסקיר וכן ישוחרר, היו דברים מעולם. לגבי

אנשים כאלה אפשר לקצר את המעצר.

אכן יש מקרים שיש הרבה קלסרים, יכול להיות שיהיה דיון לא-מי-יודע-מה.

אנחנו מכירים את המערכת. אם סניגור יודע שהוא צריך לבוא בפני שופט, הוא יכין

לפחות משהו, יתחיל לקרוא את החומר. אחרת אפילו לא יתחיל לקרוא. אם יבוא לפני

שופט, לפחות יפתחו יומנים אחרי חודש ולא אחרי חודשיים. אדם יושב בכלא חודשיים

והוא עוד לא שמע על מה הוא יושב בכלא, עוד לא הקריאו לו את כתב האישום.
תמר גו'זנסקי
נדמה לי שבסעיף הזה רואים באופן בולט וחריף את העימות בין זכות העצור

ובין הנוחיות של המערכת - בתי המשפט, עורכי הדין, התביעה.

אנחנו מצמצמים את התקופה לשלושים ימים למען אותם נאשמים שאולי בשלב

הראשוני יוכלו להשתחרר מהמעצר. אם נאשם מיוצג על ידי עורך דין וזה מבקש ללמוד

את החומר, זה ענין אחר. על מי אנחנו רוצים כאן להגן? אנחנו רוצים להגן על אלה

שעורך הדין שלהם לא יבקש ללמוד את החומר, והם יושבים במעצר.

זה אומר שבתי המשפט יצטרכו לדחוס יותר את ההקראות. אני לא יודעת כמה

נאשמים ישתחררו, אבל אפילו אם מדובר באדם אחד שהודות לסעיף הזה לא יישב יותר

משלושים ימים, אני חושבת שזו חובתנו לחוקק ואני לא יודעת במה אנחנו מזיקים

למערכת.
רמי רובין
בסעיף הזה לא בא בצורה החריפה ביותר העימות שעליו דיברת, הוא בא דווקא

בסעיף אחר שמדבר על סיום המשפט ושם קיבלה על עצמה מערכת בתי המשפט לקצץ את

התקופה בחצי. ועל כך אמר פרופ' מן את אשר אמר, שזה חידוש גדול, וכמובן שאני

מסכים אתו.

בסעיף 60 לא מדובר בזה. אני מדבר כאן בעצם על המעמד של ישיבת ההקראה. אם

רוצים לעשות מישיבת ההקראה מעין ישיבת תזכורת, בה מתחיל משא ומתן מתי יגמור

הסניגור ללמוד את החומר, בסדר. אבל לא זה מה שאומר הוק סדר הדין הפלילי. לפי

חוק סדר הדין הפלילי, ישיבת ההקראה צריכה להיות באמת פתיחת המשפט.
תמר גו'זנסקי
ואם הנאשם מוכן להודות באשמה ולצאת?
שרית טובבין
הוא עצור עד תום ההליכים.
יורם חכם
הדבר הזה אמנם בא להגן רק על אותם מסכנים, כמו שאמר מר שהם. היה פעם מקרה

מפורסם, אדם ישב שנה במעצר עד שבא פעם ראשונה לישיבת הקראה.
רמי רובין
זאת היתה תקלה מסוג אחר לחלוטין.
י ווים חכם
עם כל הכבוד, להקראה אין מעמד מקודש. על פי הפסיקה, מירוץ הימים נפסק

ברגע שמביאים את העצור לבית משפט וזה מקריא לו את כתב האישום. לסניגוריה יש

תמיד זמן להיערך לתשובות ולהתייחס לשאלות מיקדמיות. היא לוקחת לה את הזמן, וזה

לא פוגע בזכויות.
רמי רובין
תסכים שיכתבו בחוק, חייב הסניגור להשיב לאשמה לאחר שלושים הימים ולא לבקש

דחיה?
יורם חכם
זה לא נאמר כאן. הסניגור לוקח את הזמן הדרוש לו כדי לעבור על החומר

ולהיערך. הוא לא מוגבל בשלושים הימים. אם יש הרבה מאד חומר, הוא יכול לקחת זמן

מעבר לתקופת שלושים הימים. בזה אין בכלל בעיה. ועדיין המעמד של ישיבת ההקראה

לא נפגע. הוא ישיב לאשמה בצורה מפורטת ולפעמים אפילו בכתב אחרי ששים ימים. מה

קרה? לא קרה שום דבר.
רמי רובין
חוץ מזה שתוקפים את בית המשפט שהמשפט לא מתקדם.
י ורם חכם
אין בזה בעיה מכיוון שהתאריכים נקבעים בישיבת ההקראה הראשונה. לאחר שבית

המשפט מקריא את כתב האישום אז פותחים יומנים, לא כאשר ההגנה משיבה לכתב

האישום. בפרקטיקה ההגנה מבקשת את הזמן הדרוש לה, לעתים 20, לעתים 30, לעתים 60

ימים, ואז נקבעת ישיבה. זאת הפרקטיקה. לכן לדעתי הויכוח הוא לא לענין.
פרופי דוד ליבאי
יש תיקים מתיקים שונים, מסוגים שונים, אחד בכלל לא דומה לשני. יש תיקים

ששלושים ימים הם בהחלט מוצדקים ולפעמים אפילו יותר מדי, ויש תיקים שהגבלה

לשלושים ימים היא ערובה לכך שלא תהיה ישיבת הקראה רצינית וכל הדיון יהיה כמעט

מיותר.

צריך לדאוג לזכויות של מי שעלולים להיפגע, ולכן אני שלם עם ההצעה להוריד

את התקופה לשלושים ימים ככלל. אני מניח שהתביעה לא תהיה מופתעת, כי היא מוכנה.

אם הוגש כתב אישום ותוך 30 ימים מזמנים ישיבת הקראה, התביעה אמורה לדעת מהן

הראיות שיש לה והיא מוכנה לישיבת ההקראה. השאלה יכולה להתעורר לא לגבי התביעה

אלא לגבי הסניגור. הטענה שהעלה נציג הנהלת בתי המשפט לא לחינם כוונה מן הצד

הזה. נכון שהוא דואג לבית המשפט, אבל הוא אומר: סניגורים בתיקים רציניים לא

יהיו מוכנים תוך 30 ימים, אתם כופים ישיבות תוך 30 ימים שלא לצורך, ישיבות

שבעצם יהיו בזבוז זמן.

בלשון הנאשמים אדבר אחרת. יש נאשמים שמאד לא אוהבים לבוא לבית המשפט

להצטלם. הם מבינים שיש חובה לבוא, אבל לבוא לישיבות מיותרות הם לא כל כך

אוהבים. יש גם סניגורים שלא אוהבים לבוא סתם לבית משפט.



הפתרון הוא שהסניגור יבקש דחיה, כך מלמדת הפרקטיקה. למה צריך להכניס את

זה חוק? משום שיש חובת שחרור מכוח החוק. נכון אמר עו"ד חכם, בדרך כלל

סניגורים באים ומבקשים דחיה. אבל יש חובת שחרור, השופט אף פעם לא יתן דחיה,

הוא ירצה להבטיח שההקראה התקיימה כדי למנוע שחרור מכוח החוק.

לכן אני מציע להשאיר את הרישא של סעיף 60 בעינו - "נאשם שלאחר הגשת כתב

האישום נגדו היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי שלושים ימים

ומשפטו לא החל - ישוחרר מן המעצר". כאן אני מציע להוסיף פיסקה: ביקש הנאשם או

סניגורו לדחות את תחילת המשפט ולא החל המשפט תוך ששים ימים -ישוחרר הנאשם מן

המעצר. ובשני המקרים רשאי יהיה בית המשפט לקבוע שחרור בערובה במקום שחרור.

מה אני מרוויח? בהרבה מקרים, ביחוד בתיקים המסובכים שהסניגור לא זקוק

לסתם ישיבה של הקראה כדי שיגיד: אני כופר, כי לא הספקתי לקרוא את החומר. אם

מבעוד מועד הוא מבקש מבית המשפט לדחות, לא שלושים אלא ששים ימים כי הוא זקוק

לזמן הזה, בית המשפט יוכל לדחות ולא תהיה חובת שחרור אחרי שלושים ימים. אם זה

לא יהיה כתוב, שופט יצטרך להזמין אותו ולו כדי להגיד: אני מקיים דיון כדי

שתסכים להארכת המעצר מעבר לשלושים ימים. שאם לא כן יש חובת שחרור.

אני חושב שזה עונה על כל הבעיות. זה עושה את החיים יותר טובים לנאשם

ולסניגור ולא מרע את מצב התביעה.
היו"ר שאול יהלום
התקבלה ההצעה של פרופ' ליבאי לסעיף 60 לחוק.

אושר סעיף 13 להצעת החוק עם התיקונים שהתקבלו.
בנימין אלון
אני מבקש לרשום הסתייגות לסעיף 62.
היו"ר שאול יהלום
אני מבקש להגיש את ההסתייגויות בכתב תוך חצי שעה מסיום הישיבה הזאת.
בנימין אלון
אני מציע שמעצר בסמכות שופט בית המשפט העליון לא יהיה מזמן לזמן ומזמן

לזמן עד אינסוף.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו עוברים לפרק ג: עיכוב בידי בעל סמכות.
שלמה שהם
בפרק זה הועדה הכריעה ברוב הדברים. אעמוד על הדברים שניסחנו ברוח הועדה.
נצ"מ רחל גוטליב
תיקון קטן לסעיף 67. תכלית העיכוב בסעיף קטן (א) היא "לחקור אותו במקום
הימצאו". אנחנו מבקשים להוסיף
או כדי למסור לו מסמכים בקשר לכך. לפעמים

העיכוב הוא לצורך המצאה של הודעת ברירת משפט, הזמנה לדין או כתב אישום.



שלמה שהם;

לצורך מסירה צריך לעכב אדם?
נצ"מ רחל גוטליב
כן. צריך לכתוב הודעה, לכתוב דוח ולתת לאדם. זה דבר חדש.
היו"ר שאול יהלום
נוסיף לסעיף 67(א).

פרופ' דוד ליבאי;

לסעיף 68 לחוק יש הערות רציניות של לשכת עורכי הדין וצריך לשקול אותן.

סעיף 68 עוסק בעדים ולא בחשודים, לכן יש רגישות יתר מצד לשכת עורכי הדין,

והדבר מובן. ההערות הן לסיפה של סעיף קטן (א) - "וכן רשאי הוא לזמן אותו לתחנת

המשטרה למועד אחר שיקבע לצורך ביצוע אותן פעולותיי.

במסמך של לשכת עורכי הדין, שעו"ד שמואל סף מסר לי לפני שצריך היה לעזוב

את הישיבה, מובאות דוגמאות. אדם נסע לחופשה באילת, היה עד לתאונת דרכים או

לעבירה אחרת, מסר את פרטיו או מסר עדות ראשונית. מעתה והלאה בכל פעם שתידרש

עדותו רשאי השוטר לזמנו ולחייבו להגיע למשטרת אילת, כל אימת שהשוטר ירצה. מי

יכסה את ההוצאות, מי יכסה את אובדן ימי העבודה?

שלמה שהם;

מה האלטרנטיבה?

פרופ' דוד ליבאי;

ללשכה יש הצעה אחרת, ההצעה שלי תהיה להוסיף: רשאי הוא לזמן אותו לתחנת

משטרה קרובה למועד סביר אחר, שייקבע לצורך ביצוע אותן פעולות.

שלמה שהם;

אפשר לקבל את ההצעה.
פרופי דוד ליבאי
אני יודע שגם המשטרה, בפרט תחנת אילת, מעבירה גביית עדות לצרכי השלמת

חקירה לתחנה בתל-אביב או לתחנה קרובה אחרת, ולעתים גם השוטר מגיע למקום.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו מקבלים את הצעתך.
פרופ' דוד ליבאי
צריך לשקול אם במקרה כזה יש לתת לאזרח כתובת לערר. יכול להיות שלא ויכול

להיות שכן. אני אומר את זה דווקא בגלל הדוגמאות שהלשכה מביאה. למשל,

חוקר מבקש לסיים טיפול בתיק ועובד כל השבוע במשמרת מסוימת אחר-הצהרים או לילה,

האם יעלה על הדעת שיחייב את העד לבוא להיחקר בשעות הנוחות לחוקר?



המשטרה לא עושה את זה. לפי דעתי, חושדים בכשרים. בדרך כלל המשטרה לא

מבקשת שאנשים יבואו באמצע הלילה. לי נראה שאם נקבע שהאיש יוזמן לתהנת משטרה

קרובה ובמועד סביר, זה פותר את הבעיה. אבל אם בכל זאת יש מהלוקת בין האזרח

ובין השוטר המזמין, האם צריך לומר שהאזרח יוכל להגיש ערר על המועד או המקום

לראש אגף חקירות במחוז או גורם דומה.
יהודית קרפ
למה צריך לערור? אדם קיבל הזמנה למועד מסוים, יתקשר ויגיד שזה לא נוח לו.
פרופ' דוד ליבאי
בדרך כלל המשטרה נענית, אבל מה יהיה אם פתאום מתעקשים. השאלה היא אם

במקרה כזה לתת כתובת לערר או שזה מיותר.

יהודית קרפ;

אינני חושבת שיש בזה צורך.
נצ"מ רחל גוטליב
אני לא מציעה לקבוע כאן ערר. אני רוצה להציע דבר שהצענו בועדה אחרת בענין

שלילת רישיון נהיגה. עלתה שאלה דומה והתחייבנו בפני אותה ועדה להביא לפניה

נוהל שנכתוב כדי למנוע בעיות כאלה. "מועד סביר" זה ביטוי לא כל כך ברור. אבל

אנחנו מוכנים להמציא לועדה נוהל לענין זה.
פרופ' דוד ליבאי
סביר משמעו לא שרירותי.

שלמה שהם;

אפשר להסתפק בזה.

נצ"מ רחל גוטליב;

כיוון שמדובר בעד, נעשים תיאומים.

פרופי דוד ליבאי;

נכון. לדעתי, זה מספק.

היו"ר שאול יהלום;

בהתאם להצעה של פרופ' ליבאי, אולי אפשר לכתוב; לזמן אותו לתחנת משטרה

קרובה למועד אחר, שיתואם אתו.

פרופי דוד ליבאי;

זה מצוין מבחינת האזרח, אבל לא תמיד אפשרי. יכול האיש להגיד; החודש אני

בכלל לא יכול לבוא. זה עלול לסכל חקירת משטרה. אני לא רוצה לתת לאזרח וטו מול

המשטרה. כמי שמבקש איזון, אני מאד חושש מחובה כזאת.



נצ"מ רחל גוטליב;

אנחנו נכתוב את זה בנוהל.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו רושמים בפרוטוקול, נצ"מ רחל גוטליב מודיעה בשם המשטרה שבנוהל לסעיף

68 תהיה הוראה לחוקרים שהמקום והמועד צריכים להיקבע ככל האפשר בתיאום עם העד.

התקבלה התוספת לסעיף 68 שהציע פרופ' ליבאי.
נצ"מ רחל גוטליב
הערה לסעיף 71. כתבנו כאן "שבוצעה עבירה בת מעצר". העירו לי וזה נכון,

שהרבה פעמים אנחנו עוצרים כלי רכב במחסומים לא בקשר לעבירות בנות מעצר, כגון

העברת ירקות ללא רישיון, לכלוך וכוי, אלא לצורך עיכוב.
סנ"צ עידו גוטמן
כל הרעיון של העיכוב הוא בעבירות שאינן בנות מעצר.

אזרח זורק משהו מבעד לחלון הרכב. אפשר להאשים אותו בשתי עבירות. בדרך כלל

אנחנו מבקשים שיתן את פרטיו, סע לשלום והמשרד לאיכות הסביבה ישלח לך דוח

הביתה. אבל זאת עבירת חטא, לפי מה שכתוב פה אנחנו לא יכולים אפילו לעכב אותו.

אם הדברים יישארו כך, אפשר יהיה להתחכם. מכיוון שכל עבירות התנועה הן עוונות,

אפשר יהיה לעצור אותו לכאורה על עבירת תנועה.
שלמה שהם
תרשום את המספר שלו ומשרד התחבורה ישלח לו דוה.
סנ"צ עידו גוטמן
יש כאלה שאנחנו רוצים באמת לעצור, רוצים לזהות את הנהג.
שלמה שהם
הבעיה יותר קשה בהעברת תוצרת חקלאית בניגוד לחוק, שם צריך גם לתפוס את

התוצרת החקלאית.
סנ"צ עידו גוטמן
אם רוצים שהמשטרה תשתמש בסמכות העיכוב, צריך לפחות לתת את סמכות העיכוב

במקום שאין בכלל סמכות מעצר.
היו"ר שאול יהלום
הסעיף הזה קשה מאד. אני מוכן שנחלק את הסעיף לשני נוסחים, ואז אפשר לבוא

לקראתך. אם יש חיפוש, מבקשים אדם לפתוח את האוטו, בודקים מתחת לשטיחים. אבל

יכול להיות שאתה רואה רכב, אני נוהג ברכב ואשתי זורקת אשפה החוצה. אתה עוצר את

הרכב. זה לא חיפוש, זה זיהוי, הצגת תעודות. החיפוש יכול להיות רק אם אתה חושד

בעבירה, אם אתה חושד שהנהג מחזיק כלי נשק או סחורה גנובה. החיפוש צריך להיות

אם יש חשד לעבירה בת מעצר, אבל אם צריך לעצור את הרכב לצורת זיהוי וכתיבת דוח

- זה ענין אהר. אפשר להפריד.
תמר גו'זנסקי
הפתיח של הסעיף אומר "היה לשוטר יסוד סביר לחשד שבוצעה עבירה בת מעצר.,."

- למה זה בכלל בפרק העיכוב לצרכי חקירה? לצרכי חקירה מעכבים בני אדם, לא כלי

רכב. במקום שמדובר על מעצר אפשר לכתוב שאפשר גם לעכב רכב. הנהג לא חשוד, רק

האוטו שלו חשוד. אוטו -זה יצור משפטי? אני מציעה להעביר את הענין הזה למקום

אחר.

סנ"צ עידו גוטמן;

זה עיכוב הנהג.
תמר גו'זנסקי
אבל אתה מחפש ברכב, לא בנהג. איזה טענות יש לך לנהג?
סנ"צ עידו גוטמן
אמרתי קודם, הבעיה היא בדרך כלל בעבירות שבהן אין סמכות מעצר. אני עוצר

את הרכב כדי לזהות את הנהג.
תמר גו'זנסקי
בשביל מה אתה עושה חיפוש?
היו"ר שאול יהלום
בוצעה פריצה, גנבו כספת מן המשטרה. יש הזעקה בכל מחוז תל אביב, הוצבו

מחסומים כדי לעצור את הפורצים. באותו מחסום עוברות מאות מכוניות. אין חשד

ספציפי לגבי כל נהג, אין עילת מעצר ואין עילת עיכוב. זאת פעולה שיגרתית. השאלה

היא אם החוק יאפשר למשטרה לעצור מאה כלי רכב שעברו בנתיב מסוים.
תמר גו'זנסקי
איך עוצרים היום?
פרופי דוד ליבאי
תקנות הגנה שעת חירום.
היו"ר שאול יהלום
השוטר עוצר מכונית, מלבד הנהג יש עוד ארבעה אנשים. השוטר צריך סמכות לחפש

ברכב. יכול להיות שהוא לא חושד בנהג אלא בחברו. לכן דרושה סמכות עיכוב רכב אם

"יהיה לשוטר יסוד סביר לחשד שבוצעה עבירה בת מעצר".
תמר גו'זנסקי
למה זה בא בפרק עיכוב ולא בפרק בו מדובר על עבירות בנות מעצר?
בנימין אלון
שם מדובר על מעצר חשודים. הנהג לא חשוד, יש חשד שברכב יש משהו, יכול

להיות שהנהג בכלל לא יודע.

תמר גו'זנסקי;

הנהג לא חשוד להרכב חשוד? נעמיד את המכונית לדין...
יהודית קרפ
אני מבקשת לפתור את הבעיה על ידי השארת המילים "בת מעצר" לגבי חיפוש

ברכב, ובסעיף 67 שמדבר על הסמכות לעכב אדם משום שהוא חשוד או כדי לברר את

זהותו ומענו, לחקור אותו ולמסור לו מסמכים, להוסיף: לצורך כך רשאי הוא גם

לעצור רכב שבו מצוי האדם.
פרופ' דוד ליבאי
לא. סעיף 67 עוסק בעיכוב חשוד, כאן מדובר בעיכוב אדם. אני מציע להשאיר

את סעיף 67 כפי שהוא, לא להכניס עיכוב רכב. סעיף 71 עוסק ברכב, וגם אותו אני

מציע להשאיר כפי שהוא.

אני לא נבהל מהמילים "עבירה בת מעצר". זאת סמכות כללית שבאה אחת לתמיד

להגדיר את הנושא, שהמשטרה רשאית לחפש בכלי רכב את מי שביצע עבירה, ילד שנחטף,

את הכספת שנגנבה מהמשטרה. עד היום זה לא ברור, מכאן יהיה ברור שלמשטרה יש

סמכות.

השאלה שנשאלה היא אם להשאיר את ההגבלה לעבירה בת מעצר. לדעתי, הסמכות

צריכה להיות לגבי עבירה בת מעצר, רק עוון או פשע. מה ישאלו אותי מה בדבר
עבירות אחרות, התשובה שלי
הסמכויות לגבי עבירות אחרות הן יותר סמכויות פיקוח.

למשל, אם יש חוקים המחייבים תעודה להעברת סחורה מסוימת או של יבול חקלאי, לרוב

זה נוגע למשאיות, לא כל רכב, מותר לבדוק אם נתמלאו הדרישות והעברת הסחורה או

היבול נעשית ברישיון. יש חוקים ספציפיים שנותנים את הסמכות. הסמכויות לגבי

עבירות שאינן בנות מעצר לצורך פיקוח על יישום החוק מפוזרות בחוקים המיוחדים,

ובדרך כלל הן ניתנות אפילו לפקחים, לא לאנשי משטרה.

אני מציע כאן לא לשנות ולא להרחיב את הסמכות לעכב כלי רכב על כל מה שכרוך

בזה לכל עבירה שאפילו לא מוגדרת בחוק.
שלמה שהם
אם מבקשים להבהיר, אפשר להוסיף סעיף קטן (ג): היה לשוטר יסוד סביר לחשד

שבוצעה עבירה וסבר כי יש צורך לעכב רכב לשם זיהוי הנוסעים בו, רשאי הוא לעכבו.
יהודית קרפ
למה צריך להוסיף? ההצעה היא שבמקום שיש סמכות לעכב אדם משום שהוא חשוד,

מותר לעכב גם את הרכב שלו לתכלית העיכוב.
פרופ' דוד ליבאי
זה לא לענין סעיף 71.
יהודית קרפ
ההצעה לא היתה לסעיף 71, ההצעה היתה לסעיף 67. אני מציעה להשאיר את סעיף

71 כפי שהוא. סעיף 71 מדבר על חיפוש ברכב, ואני לא משנה בו.
בנימין אלון
למה לעכב את הרכב?
יהודית קרפ
אני מציעה לעכב את הרכב מקום שיש סמכות לעכב אדם, כדי לשאול לזהותו,

לחקור אותו או למסור לו מסמכים.
בנימין אלון
יעכבו את האדם והוא יתלווה לשוטר לתחנת המשטרה. אשתו והילדים רוצים לנסוע

הביתה. למה לעכב את הרכב?
יהודית קרפ
לעצור את הרכב, לא לעכב אותו.
בנימין אלון
לעצור את הרכב זה חלק מהסמכות לעכב אדם. אין צורך בהתייחסות מפורשת לרכב.
היו"ר שאול יהלום
סעיף 67 מדבר באופן ספציפי על אדם שיש כלפיו חשד, למה צריך לדבר על הרכב?
בנימיו אלון
אי אפשר להוריד אדם מהרכב? לא כתוב: אדם שעומד. אדם הוא גם מי שיושב

ברכב.
יהודית קרפ
נתנו סמכויות מופלגות לעכב רכב ולעצור, והסמכויות האלה לא צריכות להינתן

לשוטר בכל פעם שהוא רוצה לברר זהות אלא רק אם יש חשד שנעברה עבירה, או חשד

קונקרטי שעומדת להיעבר עבירה, ורק עבירה בת מעצר לא כל עבירה. זה סעיף 71,

אנחנו לא מציעים לגעת בו. דיברנו בסמכות לעכב אדם כדי לחקור אותו, כדי למסור

לו מסמכים. אם האדם הזה נמצא ברכב, נאמר שהוא עובר עבירת תנועה ורוצים למסור

לו דוח על אותה עבירה, מנין הסמכות לעצור את הרכב?
היו"ר שאול יהלום
השוטר רשאי לעכב אדם. על זה אין ויכוח, זה מופיע בסעיף 67. הוא לא רשאי

לעצור את המכונית. אשתו יכולה לקחת את המכונית ולהמשיך לנסוע.
נצ"מ רחל גוטליב
אין בעיה. הכוונה היא לעכב את הרכב שהוא מצוי בו. יש חשד שאדם עבר עבירה



והוא נוסע. השוטר- איננו צריך סמכות מיוחדת כדי לבקש ממנו לעצור.

פרופ' דוד ליבאי;

סעיף 71 אומר שאם יש לשוטר יסוד סביר לחשד, הוא יכול לאתר את המבצע. סעיף

71 פותר את הבעיה הזאת.
יהודית קרפ
בעבירה בת מעצר. עבירת תעבורה היא לא עבירה בת מעצר.
פרופי דוד ליבאי
אני לא מוכן לתת סמכות כזאת בעבירה שאיננה בת מעצר.

היו"ר שאול יהלום;

את האדם מותר לעכב. תעכבו אותו, הוא ייצא מהרכב, והרכב ימשיך לנסוע.
יהודית קרפ
אפשר לומר: לעכב אדם במקום בו הוא נמצא, לרבות ברכבו.
היו"ר שאול יהלום
למה? ואם הוא ברכבת, יעצרו את הרכבת כולה? עוצרים אדם והרכבת ממשיכה

לנסוע.
תמר גו'זנסקי
אני מבקשת לחזור לענין החיפוש. לפי פקודת התעבורה, כל שוטר יכול לעצור

כל נהג ולבקש ממנו תעודות. בכל רגע שירצה, בלי חשד לעבירה. השוטר עצר נהג

וביקש ממנו להציג תעודות. הנהג התעכב קצת, עיצבן את השוטר או העיר לו איזו
הערה. אומר השוטר
אם כך, עכשיו תפתח את תא המטען, אני עושה אצלך חיפוש.

איפה ההגבלה של החיפוש? בכל לילה גונבים בגוש דן 3000 מקלטי טלוויזיה ו-

5000 מקלטי רדיו מרכב. השוטר יכול תמיד להגיד שלפני חצי שעה גנבו טלוויזיה,

תפתח את תא המטען. אפשר להשתמש בזה בלי שום הגבלה. השוטר לא חושד באותו אדם

שהוא עצמו ביצע את הגניבה, הוא לא אומר לו: אתה הגנב. הוא אומר לו: עכשיו אני

אמרר את חייך, תרים את השטיחים במכונית, תפתח את תא המטען.

אני חושבת שסמכות החיפוש צריכה להיות קשורה במובהק לעבירות בנות מעצר. שם

המקום, לא כאן.
היו"ר שאול יהלום
לא הורדנו עילת מעצר.
פרופ' דוד ליבאי
בסעיף 71 - עיכוב רכב - כתוב: "היה לשוטר יסוד סביר לחשד שבוצעה עבירה בת

מעצר". לא משנים את זה.
תמר גוז'נסקי
זה לא צריך להופיע בפרק העיכוב.
היו"ר שאול יהלום
זה רק עיכוב. היה פיצוץ בבית-קפה, יבואו שלושה עדים ויגידו שאת המחבל

שפוצץ את הפצצה הביאו בסובארו לבנה. כל משטרת ישראל תהפש, תעצור כל מכונית

סובארו לבנה ותעשה היפוש. לתת לה את הסמכות הזאת או לא? אני אומר כן. את

אומרת לא?

תמר גו'זנסקי;

הטענה שלי שההוראה צריכה להיות קשורה בדיוק לחקירה כזאת, ולא לפרק

העיכוב. צריך להיות ברור שבעיכוב אין חיפוש.
היו"ר שאול יהלום
בעיכוב יש חיפוש. המשטרה מעכבת את כל מכונית סובארו לבנה שיוצאת לתל-אביב

ופותחים את תא המטען. הנהג הספציפי לא חשוד. מכל אלפי האנשים שנוהגים בסובארו

לבנה רק אחד אולי חשוד.
פרופ' דוד ליבאי
כרגע אין סמכות חיפוש באדם מעוכב.
תמר גו'זנסקי
האדם לא מעוכב, רק הרכב שלו. בהגדרה כתוב: "עיכוב - הגבלת חירותו של אדם

לנוע באופן חופשי, בשל חשד" - חשד שמישהו אחר ביצע עבירה?
פרופי דוד ליבאי
הגדרה לא נותנת שום סמכות. הגדרה היא הגדרה. אם את מחפשת סמכות או זכות

לאדם, חפשי את זה בסעיף שנותן סמכות ותראי אם הסמכות פוגעת או שאינה פוגעת

באדם שאת רוצה להגן עליו. ההגדרה כהגדרה היא טובה מאד.

לא דנו כאן בשאלה אם מותר לחפש במעוכב אם לא. אולי צריך היה לעשות את זה.

הנושא נדחה משום שהוא כלול בהצעה נוספת שהגישה ועדה בראשות השופט דב לוין,

להשלים את דיני החיפוש. ועדת החוקה חוקקה חוק הדש בענין חיפוש על גופו של אדם,

כיוון שהעיכוב עדיין לא נכלל בחוק לא דנו בחיפוש במעוכב, השאלה נשארה פתוחה.

לא רצו לעשות חאפ-לאפ, לכן אין כאן הצעה להרשות חיפוש במעוכבים.

יחד עם זה, יש כאן ניסיון לפתור את הבעיה שהמשטרה לא תצטרך תמיד לעצור

ולעצור ולעצור. לכן נקבע העיכוב, שהוא הרבה פחות ממעצר, שאין בו סטיגמה, אין

בו רישום, אי אפשר לכתוב בעתון: פלוני נעצר ושוחרר בערובה, וביחד עם זה לתת

למשטרה לעבוד.

נשאלה השאלה עכשיו בכלל לא לגבי מעוכבים אלא לגבי הרכב. כשעוצרים רכב -

לא במובן של דיני מעצר, מעכבים אותו לכמה דקות. הסעיף הזה נותן סמכות לשוטר אם

יש לשוטר יסוד סביר לחשוד שבוצעה עבירה בת מעצר - פשע או עוון. חטפו ילד,

המשטרה צריכה לחפש, היא צריכה לאתר את המבצע, יש לח יסוד להניח שהחוטף ברח

במיצובישי אדומה - עוצרים מיצובישי אדומה.



מה עושים, מעכבים את הרכב לכמה דקות לצורך בדיקה? אם יש ידיעה שאדם נחטף

במכונית סובארו לבנה, עוצרים כל סובארו לבנה, מחפשים וחוקרים את הנהג? הרי אם

המשטרה תעשה את זה תהיה צווחה על העיכוב לכל התור הארוך, יש בקורת ציבורית,

בשביל זה את יושבת בפרלמנט, מצד שני אפשר להגיד למשטרה שלא תעצור את כל כלי

הרכב האלה. להגיד להם לעצור בלי סמכות - אי אפשר. הסעיף הזה בא לענות על הבעיה

הזאת ולעשות סדר.

ביקשת לקשור את זה בעבירה בת מעצר. זה כתוב בסעיף. ביקשו להוציא את

ההגבלה לעבירה בת מעצר, גם אני התנגדתי וגם היושב ראש. אני מציע לאשר סעיף 71

כמו שהוא.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו עוברים לסעיף 72.
שלמה שהם
סעיף 72 סוכם בועדה.

בסעיף 73 יש שינוי קטן, בעקבות דברים שנאמרו בסוף הישיבה הקודמת. רשות

ניירות ערך ביקשה, שאם עושים חיפוש במקום מסוים והוא נמשך זמן רב, אפשר יהיה

לעכב את האדם לצורך ביצוע החיפוש. הם ביקשו למעשה זמן בלתי מוגבל. אנחנו סברנו

שגם במקרה זה נתיר שלוש שעות נוספות, אם יש חיפוש גדול, הרבה מסמכים וכוי. אבל

בוודאי לא יותר משש שעות.
פרופי דוד ליבאי
החיפוש יכול להימשך ארבעה ימים. העיכוב הוא לא החיפוש, העיכוב הוא של

האדם. האדם יסכים להיות במקום מרצונו, כדי לראות מה מחפשים. אם לא ירצה, שילך

הביתה לאחר שלוש שעות. יקחו שני עדים ויעשו את החיפוש בנוכחות עדים. אני מציע

לא לעשות שום חריג לשלוש שעות העיכוב, חוץ ממה שאמרנו למקרה שיש מספר רב של

מעורבים. זה עונה יותר לארועי פיצוצים וכדומה.
שלמה שהם
זו היתה גם דעתי, אבל ביטלתי דעתי בפני דעתם.
פרופי דוד ליבאי
אני מציע לא לגעת בדבר הזה. זה ניסיון ראשון, ואם רשות ניירות ערך רוצה,

שתבצע את החיפוש בלי המעוכב.
מיכל ברק
הוא ראה את הצו, הוא יודע מה מחפשים, ירוץ ו ישבש.
פרופי דוד ליבאי
אפשר לעצור אותו.
מיכל ברק
למה שיעצרו אותו?
פרופ' דוד ליבאי
כדי שהעיכוב לא יהיה יותר משלוש שעות. אחרת אין צורך במוסד העיכוב, אחרת

עיכוב הוא מעצר. מוכרחה להיות כאן שרירות, היא מגינה על מוסד העיכוב.
ארנה שיינן
אנחנו מחפשים בבית ומחפשים בעסק.
יהודית קרפ
כמובן שהנושא פתוח לפני הועדה לדיון מחדש, אבל אני רוצה רק להזכיר שבסוף

הישיבה הקודמת הנושא הועלה במפורש, הסברנו את הצרכים המיוחדים שיש לנו בחיפוש,

והיתה החלטה של הועדה להוסיף פיסקה שתאמר במפורש שההגבלה של שלוש ושש שעות לא

חלה על עיכוב לצורך חיפוש ותחול ההוראה שאסור לעכב מעבר לזמן הנדרש לצורך

החיפוש.
פרופי דוד ליבאי
עלי זה לא מקובל.
בנימין אלון
אפשר שהשופט שנותן צו חיפוש יתן הוראה מיוחדת לענין זמן החיפוש.
פרופ' דוד ליבאי
אין צורך. זה לא קיים היום, גם בעתיד אין בזה צורך. היום יש נוהל לעריכת

חיפוש. סעיף 26 לפקודה קובע: חיפוש, בין על פי צו ובין שלא על פי צו, ייערך

בפני שני עדים שאינם שוטרים. למה המחוקק עד היום לא אמר שחובה לערוך את החיפוש

בפני בעל המקום?
בנימין אלון
למה הם מעונינים?
פרופי דוד ליבאי
תשאל אותם למה. לא בפני כל מה שהם מעונינים אני צריך לקפוץ לדום. אני

אומר לך מה החוק היום, עד היום הסתדרו עם זה. לא ראיתי שבאים בהפגנות

ופטיציות.

עד היום אפשר היה לעשות חיפוש גם בלי נוכחות האיש שאצלו מחפשים. בדרך כלל

רוצים לעשות את זה בנוכחותו, מביאים אותו, הוא שמח לבוא ולהיות נוכח במקום.

עכשיו הוספנו סמכות עיכוב, אבל אמרנו שהעיכוב במקרה כזה יהיה עד שלוש שעות,

חוץ מהחריג האחד שאפשר לעכב שש שעות. אפשר להמשיך לעשות את החיפוש בהיעדרו. אם

רוצים שיהיה נוכח, יש סמכות מעצר. אם לא עוצרים, יתנו לו ללכת הביתה. עם כל

הכבוד, להגיד שאפשר יהיה לעכב לחיפושים שיכולים להימשך עד אינסוף, אני חושב

שזה מחטיא את מוסד העיכוב. כל הרעיון של מוסד העיכוב הוא שהעיכוב יהיה לזמן

קצר. אפשר גם לשאול למה לעכב נחקר לשלוש שעות. פעמים חוקרים אדם חמש עשרה

שעות, בבקשה, נעשה עיכוב לצורך חקירה לחמש עשרה שעות... פעמים חקירה נמשכת

שלושה ימים.



אני מציע לא להיענות לשום בקשה לשנות, כי זה יהרוס את מוסד העיכוב. אילו

ביקשו לקבוע ארבע שעות במקום שלוש שעות, לא הייתי אומר שזה פסול, כי זה וזה

שרירותי. שלוש שעות נקבעו כפשרה בין שעתיים ובין ארבע שעות. אבל אם לצרכים

ספציפיים נאריך את זמן העיכוב - הרסנו את מוסד העיכוב.
תמר גו'זנסקי
אם החשד רציני, שיוציאו צו מעצר.
מיכל ברק
הועדה עד היום ביקשה להימנע ממעצרים ככל שאפשר. יש מקרים שבהם לא יהיה

צורך לעצור לאחר מכן.

תמר גו'זנסקי;

תגידו מה אתם רוצים - שלוש שעות, שש שעות, עשרים וארבע שעות?

פרופ' דוד ליבאי;

אני רוצה להבהיר את המצב החוקי שהיה עד היום ושיהיה גם להבא: צו חיפוש

ישמש אסמכתה לכל שוטר - 1. לערוך חיפוש בבית או במקום וכו'; 2. לעצור כל אדם

הנמצא בבית או במקום ונחזה כמי שיש לו או היתה לו יד בעבירה שנעברה, או

שמתכוונים לעביר וכו'.

צו חיפוש הוא למעשה גם צו מעצר לגבי החשוד.
מיכל ברק
אבל הרי כולנו מעונינים עד כמה שאפשר לא לעצור בני אדם. למה היום אתה

דורש מאתנו שנעצור?
פרופ' דוד ליבאי
הנושא הזה לא הוסדר עד עכשיו. אנחנו מחכים להמלצות של ועדה.
מיכל ברק
אדוני שאל למה עד היום לא היו פטיציות - זאת בדיוק הסיבה, כי האלטרנטיבה

היתה מעצר, אנחנו לא רצינו להפעיל מעצר וגם החשוד לא רצה במעצר.

חלק גדול מהחיפושים שלנו הם בבית עסק או בבית מגורים שמחזיקים בו הרבה

מאד מסמכים. החיפוש מתארך כדי למיין דברים שלא צריך לקחת, כדי לא להחליט באופן

שרירותי להעלות את כל תכולת הבית למשאית אלא לקחת רק מה שבאמת צריך. זה יפגע

פחות באדם, הוא יוכל להמשיך לנהל את עניניו ואת הניירת שלו, וגם יקצר את משך

קריאת החומר והחקירה. האינטרסים האלה הם בבסיס כל מה שחוקקתם עד היום. פרופ'

ליבאי אמר שלא היו פטיציות עד היום, אבל זה בגלל הסמכות הנוספת שנלווית לצו

חיפוש. עד היום החשודים לא רצו להפעיל אותה וגם אנחנו לא רצינו להפעיל.
פרופי דוד ליבאי
נכון, וגם להבא אתם לא צריכים להפעיל אותה כי כל אחד יסכים מרצונו להיות

במקום. ואם הוא רוצה ללכת, אפשר לעצור אותו מכוח הצו.



מיכל ברק;

אני לא רוצה לעצור אותו. אני רוצה שתהיה לנו סמכות לעכב אותו עוד כמה

שעות. בלי סטיגמה, בלי שחרור בערובה.
תמר גו'זנסקי
תסבירי לו: או שאתה יושב כאן מרצונך הטוב הוא שיש לך צו מעצר. במה יבחר?
מיכל ברק
לאיים בצו מעצר?
תמר גו'זנסקי
למה לא?
מיכל ברק
זה אבי אבות הטומאה. אנחנו לעולם לא מאיימים במעצר.

אנחנו מבקשים סמכות לעכב אדם ליותר משלוש שעות.
פרופ' דוד ליבאי
למעלה משלוש שעות - זה כבר לא עיכוב.
ארנה שיינן
אני רוצה להסביר איך אנחנו עובדים. אנחנו מתחילים בחיפוש בבית. נניח

שהאיש גר ברחובות. אחר כך אנחנו הולכים לעסק שלו, גם שם יש מסמכים. רק הנסיעה

מבית המגורים לבית העסק בשעות הבוקר יכולה להימשך יותר משלוש שעות.
פרופי דוד ליבאי
אם יש לכם חשש שיפריע לחקירה, זאת עילת מעצר מובהקת.
מיכל ברק
עוד אין לנו החומר כדי לבסס את החשש הזה.
פרופי דוד ליבאי
תעכבו אותו ותגידו לו: אדוני, או שתמתין אתנו כאן או שאנחנו עוצרים אותך

מכוח צו החיפוש.
ארנה שי ינן
לחיפוש בעסק אנחנו לא צריכים צו חיפוש, יש לנו בחוק סמכום לחיפוש בלי צו.
פרופי דוד ליבאי
תלכי לשופט ותקחי צו חיפוש.
היו"ר שאול יהלום
אתם יכולים לשלוח חוליה אחת לבית, חוליה שניה לעסק, חוליה שלישית לעסק של

האשת וחוליה אחרת לבית של המאהבת.

מיכל ברק;

גם זה יכול להימשך יותר משלוש שעות או משש שעות באותו מקום..
היו"ר שאול יהלום
אבל הוא לא מוכרח להיות במקום.
מיכל ברק
יש מקומות שהוא מעונין להיות בהם.
היו"ר שאול יהלום
הוא יישאר במקום בהתנדבות.
מיכל ברק
הוא יגיד: יש לי זכות להיות במקום, ואני לא מוכן שזה יימשך יותר משלוש

שעות. יש מקומות שלנו יש ענין שהאדם יהיה נוכח בחיפוש, קודם כל כדי שיראה שלא

שותלים אצלו שום דבר. אחרת באות טענות מטענות שונות: אני לא יכול להיות

בארבעה מקומות בבת אחת, הלכתם גם לבית שלי, גם למשרד, גם לבית של המאהבת שלי.

חבר-הכנסת אלון הציע להצטייד בצו שופט שיגביל את מספר השעות. אנחנו לא

יודעים מראש מה נמצא בבית. יש פעמים שאנחנו באים וחושבים שזה ענין לחצי שעה,

ואנחנו מוצאים בית מלא ארגזים של ניירת.
תמר גו'זנסקי
תסבירי לו בנימוס: אדוני, או שתשב כאן או שיש לך צו מעצר. הוא יישב.
מיכל ברק
אסור לי לאיים עליו במעצר.
תמר גו'זנסקי
לא תאיימי. תסבירי לו. הוא יבחר במה שהוא רוצה.
היו"ר שאול יהלום
אני מבין שהעיכוב נחוץ לשם חיפוש. אתם נכנסים לערוך חיפוש בביתו של אדם,

כל מה שאנחנו אומרים הוא שאסור לעכב אותו יותר משלוש שעות. אל תעשו מיון, בלי

טובות. מעכבים אדם שלוש שעות, מה שמספיקים - מספיקים, לוקחים את החומר מהבית

ואת החשוד ועוברים לבית העסק, הרי זה כבר מקום אחר.



מיכל ברק;

הוא עדיין מעוכב, זה עדיין אותו חיפוש.

גם אם החיפוש הוא רק בעסק, לא תמיד יספיקו שלוש שעות. רוב החיפושים שלנו,

לצערנו, צריכים יותר זמן. גם הזמן הדרוש כדי להביא אותו מהבית לעסק כלול בזמן

העיכוב, גם זמן הנסיעה ממקום למקום,
הי ו"ר שאול יהלום
פרופ' ליבאי, הסכמת שאם יש מספר רב של מעורבים העיכוב יכול להיות יותר

משלוש שעות, מדוע אם יש מספר רב של מקומות לא להתיר עיכוב ליותר משלוש שעות?
פרופ' דוד ליבאי
עיכוב הוא תחליף למעצר. סוגית המעצ היא שונה מטוגית החיפוש. בסוגית המעצר

עשינו רוויזיה בחוק שכבר התקבל ובחוק שהועדה דנה בו עכשיו. בסוגית החיפוש

עשינו חצי רוויזיה. עשינו רוויזיה בחוק שבה להחליף את החקיקה הקודמת בנושא

חיפוש על גופו של אדם. גם בנושא של חיפוש במקום נעשתה רוויזיה, על ידי ועדת דב

לוין, אבל זה עוד לא הגיע לכאן, זה עומד להגיע. אני לא מציע לעשות כרגע חצאי-

תיקונים בנושא של חיפוש במקום. כיוון שהחוק עונה על הבעיה במלואה, אני לא רוצה

כרגע לעשות שום תיקון ולערער את כל הריפורמה בדיני מעצר ועיכוב בגלל בעית

חיפוש.

מדוע אני אומר שהחוק עונה על הבעיה? אני חושב שבדרך כלל חיפושים כאלה

בבתים ובעסקים לא צריכים להיעשות בלי צו חיפוש אלא אם צו חיפוש. נדמה לי שבדרך

כלל פונים ומקבלים צו חיפוש. בבקשת צו חיפוש לא דורשים את נוכחות האדם, הוא

ניתן לפי בקשה רגילה, שופט חותם ויש צו חיפוש. מה מיוחד בצו חיפוש? המיוחד

הוא שצו חיפוש הוא גם צו מעצר לאדם שבו מדובר. זה כתוב היום בחוק בסעיף 24.

האיש הזה עומד לרשותם. רוצים, הוא מעוכב; רוצים, הוא עצור; רוצים, הוא נשאר

במקום מרצונו החופשי. לכן אין בעיה שהרשויות נטולות סמכות להחזיק באותו אדם.
מיכל ברק
ואם יהיה מעצר, יתחיל ענין של שחרור בערובה?
פרופי דוד ליבאי
לא. תשחררו אותו. הוא יהיה במקום שש שעות, אין עוד צורך בנוכחותו, תשלחו

אותו הביתה.
היו"ר שאול יהלום
גמרתם לחפש בשלושה מקומות, עברו תשע שעות, משחררים אותו. מה הבעיה?
פרופי דוד ליבאי
אנחנו לא צריכים לשם כך לפרוץ את דיני העיכוב. יכול להיות שבבוא הזמן

נשנה בסעיף 24 את המעצר לעיכוב, אבל לא עכשיו בדרך אגב.
מיכל ברק
אתה מעדיף שנעשה שימוש בסמכות מעצר לשם חיפוש?
פרופ' דוד ליבאי
בשלב זה, כן.
היו"ר שאול יהלום
רבותי, אני מבקש לעיין בסעיף 73(ב), אנחנו ניגשים להצבעה, יש שתי הצעות,

הצעה אחת שונה מן הנוסח שלפנינו: בכל מקרה, לא יבוצע עיכוב לפרק זמן העולה על

שלוש שעות, אולם בעיכוב הקשור למספר רב של מעורבים, רשאי הקצין הממונה להאריך

את משק העיכוב לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שעות נוספות, בהצעה זו משמיטים

את המלים "או כאשר העיכוב נחוץ לשם חיפוש במקום," בהתחלת ההצעה השניה אין

שינוי, אבל היא כן כוללת חיפוש במקום: אולם בעיכוב הקשור למספר רב של מעורבים,

או כאשר העיכוב נחוץ לשם חיפוש רק של מקומות, רשאי,,,"
תמר גו'זנסקי
בנוסחה הראשונה המילה חיפוש בכלל לא מופיעה,
בנימין אלון
פרופ' ליבאי, למה הסכמת לחריג כשיש מספר רב של מעורבים?
פרופ' דוד ליבאי
אני ער לבעיות במציאות, כשיש מספר רב של מעורבים לפעמים צריך יותר זמן,

וגם אז יש מגבלה של שש שעות וזה נדיר, אם ניתן יהיה להאריך את זמן העיכוב

כשהחיפוש הוא במקומות שונים, זה עלול להפוך לתרגיל, עכשיו אני צריך לחפש פה,

עכשיו אני צריך לחפש שם,
מיכל ברק
כשמבקשים צו חיפוש של שופט צריך להצדיק כל מקום ומקום,
פרופי דוד ליבאי
כאן אין צו חיפוש, מותר לחפש גם בלי צו,
בנימין אלון
מה הרציו של עיכוב הקשור למספר רב של מעורבים בלי קשר לחיפוש?
תמר גו'זנסקי
היה פיגוע או הפרת סדר, עצרו מאה איש ואי אפשר להספיק לברר תוך שלוש

שעות,
היו"ר שאול יהלום
למרות ההזהרה של פרופ' ליבאי, אני חושב שכמו שאפשר להאריך את הזמן אם יש

מספר רב של מעורבים, גם אם החיפוש הוא במספר רב של מקומות צריך לאפשר עיכוב עד

שש שעות, זאת דעתי, ההצעה השניה היא למחוק את המילים "או כאשר העיכוב נחוץ לשם

חיפוש במקום",
פרופ' קנת מן
חשוב לציין שעד היום הרשויות הסתדרו טוב בלי הוראה כזאת. לא ראיתי שהרבו

במעצרים. נראה לי שמבקשים דבר שאיננו נחוץ בכלל.
היו"ר שאול יהלום
גבי ברק, למה היום אתם צריכים דבר שעד היום הסתדרתם בלעדיו?
מיכל ברק
עד כה לא היה עיכוב. אנשים ידעו שיש אפשרות של מעצר ולא היה צורך להתווכח

ולהתמקח על הענין, אנשים לא רצו שנעצור אותם ואנחנו לא רצינו לעצור אותם.
בנימין אלון
אפשר להוציא את החיפוש.
מיכל ברק
בסדר גמור.
יהודית קרפ
אני מציעה להשאר במסגרת הזמן הקיים אבל לא לבטל את העיכוב לצורך חיפוש,

משום שיש בזה צורך. אנחנו לא רוצים להיזקק למעצר, משום שהמדיניות של החוק היא

שמקום שניתן לעכב - אין עוצרים.
תמר גו'זנסקי
שמענו שבפועל לא עוצרים, אנשים משתפים פעולה.
יהודית קרפ
לאיש משטרה יש שתי אפשרויות להפעיל סמכויות, הוא יכול לעצור והוא יכיל

לעכב. המדיניות של החוק היא שיבחר בעיכוב ולא במעצר. אני מציעה את סעיף 73(ב}

כפי שהוא, בלי ההארכה.
תמר גו'זנסקי
אדם יישאר במקום החיפוש מרצונו הטוב.
היו"ר שאול יהלום
אני מעמיד להצבעה את שתי ההצעות לסעיף 73(ב) לחוק. הצעה ראשונה, כפי

שהציעה גבי קרפ , לקבל את הסעיף כנוסחו, בלי הארכת זמן העיכוב. הצעה שניה -

למחוק את המילים "או כאשר העיכוב נחוץ לשם חיפוש במקום".

הצבעה

בעד ההצעה הראשונה - 1

בעד הצעה השניה - 2

התקבלה ההצעה השניה לסעיף 73(ב) לחוק



שלמה שהם;

בסעיף 74 גיבשנו את נושא הדוח על עיכוב. התלבטנו בשאלה מה קורה אם עוצרים

מאה כלי רכב במחסום ואין דוחות ומתי אנחנו כן רוצים לדרוש דוח על עיכוב. אמרנו

כך: "עם תום העיכוב, יערוך מבצע העיכוב דוח, שבו יפרט את שמו של מי שעוכב,

סיבת העיכוב ומשך העיכוב, אם נתקיים אחד מאלה: (1) הובא אדם לתחנת המשטרה;

(2) עוכב האדם לפרק זמן של עשרים דקות או יותר; (3) היה למבצע העיכוב יסוד

סביר לחשד כי האדם ביצע עבירה".
סנ"צ עידו גוטמן
פיסקה (3) לא רק שהיא מיותרת אלא גם מזיקה.
שלמה שהם
אני מקבל את התיקון.
היו"ר שאול יהלום
נמחק את פיסקה (3).
סנ"צ עידו גוטמן
עשרים דקות -זה זמן קצר מדי. אולי אפשר לקבוע חצי שעה.
תמר גו'זנסקי
אם שוטר עיכב אדם יותר מעשרים דקות, ירשום את שמו. זה כל מה שדורשים.
סנ"צ עידו גוטמן
רושמים גם שמו של אדם שעוכב במחסום לשם זיהוי.
היו"ר שאול יהלום
עברתי הבוקר במחסום של המשטרה בגוש דן, עצרו מכוניות, הסתכלו ושאלו, ולא

רשמו. אילו רשמו כל מי שעבר, לא הייתי מגיע לישיבה.
סנ"צ עידו גוטמן
הבעיה העיקרית שלנו היא בעבירות תנועה, וזה עיכוב לכל דבר. בחלק גדול

מהמקרים יהיה כפל דוח, נעשה גם דוח תנועה וגם דוח עיכוב. נדמה לי שזה מיותר.
פרופי קנת מן
די שיש דוח תנועה.
סנ"צ עידו גוטמן
אם שוטר עיכב אדם ליותר מדי זמן בגלל דוח תנועה, אני רוצה שהוא כן יכתוב

דוח עיכוב. אם החזיקו אדם שלושת רבעי שעה, יכתבו דוח עיכוב מלבד דוח תנועה.
קריאה
יכולות להיות הערות בדוח התנועה.

תמר גו'זנסקי;

אני הושבת שדוה עיכוב יהיה אהד המכשירים הכי השובים של ההוק הזה. שוטר

יחשוב פעמיים לפני שהוא מעכב.

היו"ר שאול יהלום;

נשאיר פסקאות (1) ו-(2}. אם אתה רוצה, נוסיף: דינו של דוה תנועה כדין דוח

עיכוב.
נצ"מ רהל גוטליב
לא רק דוה תנועה, גם דוח חיפוש.

פרופי קנת מן;

דוה חיפוש הוא בוודאי דוח עיכוב.
שלמה שהם
אם העיכוב נמשך יותר מדי זמן, יוסיפו שהדוח הוא גם דוח עיכוב.
היו"ר שאול יהלום
אין צורך. דוה תנועה הוא דוח עיכוב. רשומה השעה, הכל כתוב, וזאת ההוכחה

שאותו אדם עוכב במהסום.
תמר גו'זנסקי
יש דוה תנועה בלי עיכוב. מצלמה בדרך צילמה את המכונית.
פרופי קנת מן
אולי נקרא לזה תיעוד.
נצ"מ רחל גוטליב
נכון. תיעוד הפעולה.
יהודית קרפ
לדוח עיכוב יש כמה תפקידים. ראשית, תיעוד של הפעלת סמכות הוא חשוב.

שנית, הרעיון שצריך לכתוב דוח על מי שעוכב יותר מעשרים דקות, או חצי שעה, אני

לא נכנסת עכשיו לענין זה, הוא חשוב מאד כמוטיבציה, ששוטר לא יעכב אדם ויגיד:

עכשיו תחכה. יתן לו לחכות עד שיגמור את כל הענינים שלו ויחזור אליו לכתוב דוח.

הדוח לא אומר שום דבר על משך הזמן.
היו"ר שאול יהלום
אני חושב שעשרים דקות זה זמן סביר, אם השוטר עיכב אדם ליותר זמן - יכתוב

דוח. אני לא אומר שישחרר אותו בלי דוח.
תמר גו'זנסקי
אם היה לשוטר חשד כי אדם ביצע עבירה, הוא יכול לעכב יותר מעשרים דקות,

הוא יכול לעכב אותו שלוש שעות.
היו"ר שאול יהלום
אושרו הסעיפים עד 75 ועד בכלל.

שלמה שהם;

בזה אישרנו את סעיף 13 להצעת החוק.

הסעיפים מ-14 ואילך הם רק תיקונים לסעיפים קיימים. סעיפים 14 ו-15 הם

סעיפי התאמה.
נצ"מ רחל גוטליב
אני מבקשת התאמה נוספת, לאחר שהרחבנו כאן סמכות עיכוב. סעיף 44 לפקודת

סדר הדין הפלילי שנותן פטור מאחריות לשוטר שמבצע מעצר. אנחנו מבקשים להוסיף את

זה גם כאן.
פרופ' דוד ליבאי
נכון. זה ישנו בהמלצות של ועדת לוין.
היו"ר שאול יהלום
נוסיף גם כאן.
רי נת קיטאי
סליחה, אני מבקשת לחזור לסעיף 75 לחוק. יש אי התאמה בין מה שדיברנו

בישיבה הקודמת ובין סעיף 75{א)(2). הסיפא יי... והכל אם יש חשש שהחשוד יימלט

וזהותו אינה ידועה" - זה רלוונטי גם לסעיף 75(א)(1} ולא רק (2).
שלמה שהם
למעשה בסעיף 75(א}(1) לא הכרענו. נכון שרצינו, אבל לא הכרענו איפה בדיוק

יהיה הגבול.
רינת קיטאי
אני חושבת שזה הוכרע עוד בישיבה הקודמת. פרופי מן נתן לדוגמה שוחד, אולי

גם שכן שגנב בסופרמרקט, יודעים מיהו ולא צריך לעכב אותו.



היו"ר שאול יהלום;

אני חושב שגבי קיטאי צודקת. השאלה היא אם המשפט "והכל אם יש חשש שהחשוד

יימלט וזהותו אינה ידועה", חל גם על (1) וגם על (2). אני חושב שכן.
פרופי קנת מן
בנוסח הקודם זה חל על שניהם.
היו"ר שאול יהלום
נתקן בסעיף 75.
בנימין אלון
הערה לסעיף 69 לחוק, הגעתי אליו בגלל ענין החיפוש. כותרת הסעיף - "עיכוב
לחיפוש ולבדיקת מסמכים" ושם כתוב
"הוקנתה בחיקוק הסמכות לחפש במקום, בכליו או

על גופו של אדם או הסמכות לדרוש מאדם הצגת מסמכים, רשאי בעל הסמכות לעכב

אדם..." , ועיכוב הוא לשלוש שעות. טוענת עורכת הדין לרשויות המס, שהם לא

צריכים צו חיפוש כי סמכות החיפוש שלהם היא מכוח חיקוק, ועכשיו הורע מצבם והם

מוגבלים לשלוש שעות. לענין הספציפי של העלמת הכנסות, עבירות צווארון-לבן

וכדומה, הם מבקשים שבסעיף 69 תהיה להם סמכות יתר.
פרופי דוד ליבאי
צריך לבדוק את החיקוקים הספציפיים. אי אפשר כך לפגוע במוסד העיכוב. יביאו

לדיון את הסעיפים שהם פועלים על פיהם, נבדוק מה בדיוק יש ומה אין. אולי

הסמכות שהיתה היא מוגזמת ואולי היא נכונה, ועדת החוקה צריכה לשקול אם צריך

לתת אותה סמכות שהיתה.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו מתירים לרשויות המס לעשות בחיפוש כל מה שמותר על פי חוק. השאלה

עולה רק בקשר לעיכוב האדם.
ארנה שיינן
אם לא מעכבים אותו, הוא עלול לשבש הליכים.
שלמה שהם
אם יש חשש לשיבוש הליכים, יש עילת מעצר.
בנימין אלון
החיקוק היום מאפשר לכם לעכב אותו?
ארנה שיינן
עד היום לא היתה בעיה.



שלמה שהם;

הפחד ממעצר מעכב אותו, ופחד ממעצר יהיה גם להבא.
היו"ר שאול יהלום
לא היתה בעיה - זאת לא תשובה. אומר פרופ' ליבאי, תראי לנו איזה -דבר בחוק

החדש מרע את מצבכם לעומת המצב היום.

ארנה שיינן;

עד עכשיו לא היה עיכוב מוגדר בשעות. לא היתה לנו בעיה, אנשים מרצונם

הסכימו להשאר במקום.
פרופי דוד ליבאי
גם היום יסכימו. אם אדם מסכים, הוא לא מעוכב.

מיכל ברק;

אחרי שלוש שעות יקום וילך לשבש.

היו"ר שאול יהלום;

אתם תדריכו את החוקרים שלכם כמו היום. הם באים לאדם ואומרים לו: אנחנו

באים לחפש אצלך, אנחנו מציעים לך שמרצונך תהיה אתנו, תראה שאנחנו לא שותלים

ראיות ותראה מה אנחנו עושים. כמו שהיום הוא מסכים, גם להבא יסכים. אם לא יסכים

וירוץ לשבש, אתם יכולים לעכב אותו שלוש שעות, מה שהיום אתם לא יכולים לעשות.

הרי אין לכם צו מעצר. היום אם הוא לא מסכים להשאר במקום, הוא הולך לאן שהוא

רוצה. כאן נותנים לכם לראשונה אפשרות לעכב אותו שלוש שעות. שיפרנו את מצבכם.

פרופי דוד ליבאי;

עילת המעצר לפי סעיף 3(23) לחוק; "יש לו יסוד סביר לחשש ששחרור- החשוד או

אי מעצרו יביא לידי שיבוש הליכי משפט ובכלל זה העלמת רכוש, השפעה על עדים או

פגיעה בראיות בדרך אחרת'י. יש לכם עילת מעצר.
ארנה שיינן
אנחנו צריכים לקחת אותו מיד לקצין משטרה.
פרופי דוד ליבאי
עכשיו יש לכם עיכוב בנוסף למעצר. אל תעשו מהעיכוב מעצר. זה הכל.
ארנה שיינן
אצלנו החיפוש הוא הכלי הכי חשוב.
הי וייר שאול יהלום
אבל לא הרענו את מצבכם, שיפרנו אותו. אתם יכולים להוציא צו מעצר. בלי צו

מעצר, יש לכם צי חיפוש. היום אדם נשאר במקום החיפוש מרצונו, גם להבא תבקשו

שיישאר במקום מרצונו. אבל אם איננו רוצה, קודם לא יכולתם לעשות כלום, היום אתם



יכולים לעכב אותו שלוש שעות.

פרופ' דוד ליבאי;

אתם יכולים לעצור אותו בלי צו, אתם יכולים לעכב אותו, אתם יכולים להוציא

צו חיפוש שהוא צו מעצר. כל האפשרויות,

שלמה שהם;

סעיף 16 להצעה הוא תוספת סעיף 5א לפקודת המשטרה בענין הזדהות שוטר, על פי

סיכום של הועדה. (קורא את הסעיף)

הובת ההזדהות לא תחול אם "{1}נסיבות האירוע מונעות זאת" - לדוגמה, פיגוע.

"(2) מילויה עלול לסכם את ביצוע הסמכות" - הועדה צריכה לשקול מה זה בדיוק.
בנימין אלון
סעיף קטן (ה) מרוקן מתוכן את כל השאר.
נצ"מ רחל גוטליב
לא. הוא תואם את סעיף 24 לחוק.
פרופי קנת מן
לא ברור מה ההבדל בין פסקאות (1 )ו-(2} בסעיף קטן (ה).
היו"ר שאול יהלום
אני רוצה להבין מה המשמעות של פיסקה (1} - "נסיבות האירוע מונעות זאת".

אני מבקש דוגמאות.
תמר גו'זנסקי
אני מבקשת להוסיף לשאלה של היושב ראש. סעיף קטן (א) אומר ששוטר צריך

לענוד תג זיהוי. האם יכולות בכלל להיות נסיבות כלשהן שמשחררות שוטר מענידת תג

זיהוי?
בנימין אלון
כן, אם הוא סמוי.
תמר גו'זנסקי
לא מדובר על סמוי, מדובר על "שוטר שהוא לבוש מדים".
היו"ר שאול יהלום
אני מבקש מאנשי המשטרה להציג לפנינו מקרים שבהם נסיבות האירוע מונעות

משוטר לענוד תג זיהוי.
סנ"צ עידו גוטמן
באופן עקרוני אין מניעה, חוץ מאשר סיבה טכנית שהתג נפל.
תמר גו'זנסקי
זה לא "נסיבות האירוע".

סנ"צ עידו גוטמן;

זה כן ב"נסיבות האירוע", התג נתלש במהלך הפגנה.
תמר גו'זנסקי
יש לי הצעה, נוסף לתג החיצוני תיתנו לכל שוטר תג פנימי לרזרבה. אתה יודע

כמה פעמים ראיתי שוטרים בלי תגים, לספר לך כמה פעמים?
סנ"צ עידו גוטמן
אני מסופק. אני יודע, ויש כאן עוד אנשים מירושלים, אני יודע שלפני כל

הפגנה נעשית בדיקה לשוטרים אחד לאחד אם יש תגים.
היו"ר שאול יהלום
יש תקופות שונות במשטרה, נעזוב כרגע את הענין, 1ה לא ענין של ירושלים או

של מטולה. אנחנו אומרים שכל שוטר שהוא לבוש מדים יענוד תג זיהוי. "נסיבות

האירוע מונעות זאת" - זה לא אומר שפתאום היה כוח עליון והתג נתלש.

סנ"צ עידו גוטמן;

לא כוח עליון. זה כוח אנושי.
היו"ר שאול יהלום
אני מבקש דוגמה לפיסקה (2) - "מילויה עלול לסכל את ביצוע הסמכות".
נצ"מ רחל גוטליב
יש חובה לשוטר להציג תעודת מינוי בנוסף להזדהות בשם, ואם השוטר יציג

תעודת מינוי - בינתיים האדם נמלט. שוטר ראה אדם חשוד בעבירת אלימות, עד שיוציא

תעודת מינוי החשוד יימלט.
בנימין אלון
יש תג זיהוי קבוע על המדים ויש חובת זיהוי נוספת לכל שוטר, עם מדים ובלי

מדים, כשהוא ממלא את תפקידו.
נצ"מ רחל גוטליב
נכון.

דוגמה לפיסקה (3). שוטר עוצר אדם אלים שבידו נשק, הוא עוד לא הספיק לכבול

אותו והוא צריך מיד להציג תעודת זיהוי. הוא צריך קודם כל לעצור ורק אחר כך

להזדהות באמצעות תעודת מינוי. הרעיון הכללי של סעיף (ה) היה לענין חובת הזדהות

באמצעות תעודת מינוי, זו היתה הבקשה שלנו.
היו"ר שאול יהלום
למה מדובר כאן רק על שוטר ולא על כל בעל סמכות?
נצ"מ רחל גוטליב
זה תיקון לפקודת המשטרה, מדובר בסמכויות שוטר. לגבי בעל סמכות אחרת,

נכתב.

היו"ר שאול יהלום;

אני אומר, שוטר שהוא לבוש מדים יענוד תג זיהוי גלוי לעין. לא די שיהיה לו

תג מתחת לשלושה סוודרים.
נצ"מ רחל גוטליב
בוודאי שלא.
היו"ר שאול יהלום
הרי זאת הטענה, שתג הזיהוי הוא מתחת לשכפ"ץ. שוטר צריך לענוד תג זיהוי

גלוי לעין.
בנימין אלון
"יענוד תג זיהוי ובו שמו ושם משפחתו". נקודה. כל יתר סעיפי ההזדהות -

אחר כך.
היו"ר שאול יהלום
תג הזיהוי צריך להיות גלוי לעין, זה ברור. לא מתחת לדש, זה טוב לסרטים.
נצ"מ אפי ארדיטי
זה טוב לשטחים. שוטרים עובדים בשכפ"צים ולא תמיד התג גלוי.
היו"ר שאול יהלום
צריך למצוא פתרון. זה החוק.
סנ"צ עידו גוטמן
בחורף לובשים מעיל, התג הוא על החולצה ולא על המעיל.
הי ו"ר שאול יהלום
כמו שמצאתם פתרון לענוד את הדרגות, צריך למצוא פתרון לתג הזיהוי. לא רק

בקיץ יש חובת הזדהות.
נצ"מ רחל גוטליב
בסעיף קטן (ב) אנחנו מבקשים להתאים לסעיף 24 לחוק הקיים בענין מעצר
ולכתוב
בציון שמו או כינויו הרשמי. יש שוטרים שפועלים בכינוי ולא בשם גלוי.
תמר גו'זנסקי
מה כתוב בתעודת המינוי ?
נצ"מ רחל גוטליב
בתעודה כתוב יהיה הכינוי,
בנימין אלון
אני מציע שסעיף קטן (ה) יפטור מחובת הזדהות לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) ו-

(ד). זה לא קשור לסעיף קטן (א). אף אחד מהסייגים לא קשור ל-(א}. הזדהות לפי

סעיף קטן (א) היא בכל תנאי.
היו"ר שאול יהלום
ומה קורה אם מישהו תלש את התג?
בנימין אלון
יאשימו אותו בתקיפת שוטר, בהפרעה לשוטר, שיכניסו אותו למעצר.
היו"ר שאול יהלום
את זאת בוודאי יעשו, אבל לשוטר כבר אין תג.
בנימין אלון
יהיה לו תג נוסף להחלפה.
פרופי קנת מן
תלשו את התג - זאת סיבה מוצדקת להגנה.
יהודית קרפ
אם השוטר ביצע מעצר - - -
בנימין אלון
לא כתוב שהמעצר לא יהיה חוקי. זאת רק עבירת משמעת.
היו"ר שאול יהלום
בסעיף קטן (ה) נכתוב: חובת ההזדהות לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) ו-(ד} לא

תחול אם - מוחקים (1} ו-(2) ומשאירים רק את (3) "מילויה עלול לגרום לפגיעה

בבטחונו של השוטר או של אדם אחר."
נצ"מ רחל גוטליב
למה? חייבים להשאיר גם את (2).
בנימין אלון
אם מדובר רק בהזדהות, למה לא להשאיר את כל שלוש הפסקאות? בשעת פיגוע או

אירוע אחר השוטר לא יכול לעצור ולהציג את תעודת המינוי שלו. לא מדובר על

שוטרים בהפגנות שחובה עליהם תמיד לענוד תג זיהוי. ואם שוטר לא הציג תעודה כשלא

היו נסיבות מצדיקות, זאת עבירת משמעת.
לבנת משיח
בסעיף קטן (ו) אנחנו כותבים שמיד כשחלפו הנסיבות שמנעו מילוי החובה -

יציג השוטר את התעודה.

תמר גו'זנסקי;

השוטר צריך למסור פרטי -זיהוי ומספר אישי. הוא יכול להגיד במהירות: שלום

ציון, 5612987. לאזרח אין זמן לרשום את המספר. השוטר יצא ידי חובה בכך ש"ירה"

את כל המידע הזה.
יהודית קרפ
אם התבקש, השוטר צריך להציג תעודה.
פרופי דוד ליבאי
מעתה והלאה, שוטר יתן כרטיס ביקור...
תמר גוז'נסקי
זה לא מצחיק. האזרח המסכן לא זוכר, לא יודע. אחר הוא נחקר, הוא לא יודע

להשיב. פרופי ליבאי, אתה יודעים כמה מקרים היו שאזרח נעצר וביקש מהשוטר את

הפרטים, והשוטר מיד מאשים אותו בתקיפת שוטר, בשיבוש מעצר ועוד ועוד. מי שמשתתף

בהפגנות כבר למד לא לבקש פרטים משוטר, כי אם רק יעז לפתוח את הפה הוא יואשם

בשבעה סעיפים אחרים.
היו"ר שאול יהלום
חברת-הכנסת גוז'נסקי צודקת בהחלט.
סנ"צ עידו גוטמן
יש גם מקרים שלשם קנטרנות מבקשים משוטרים את כל הפרטים.
פרופי קנת מן
אפשר לכלול את פסקאות (2) ו-(3). אין צורך בפיסקה (1), כי היא כלולה

ב-(2).
היו"ר שאול יהלום
נכון. "מילויה עלול לסכל את ביצוע הסמכות" - אלה נסיבות האירוע שמונעות

את ההזדהות. אם היה פיגוע, אם השוטר יצטרך קודם כל להזדהות הרי מילוי החובה

עלול לסכל את ביצוע הסמכות.



בסעיף קטן (ה) נכתוב: חובת ההזדהות לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) ו-(ד} לא

תחול אם - אנחנו מוחקים פיסקה (1), משאירים פסקאות (2) ו-(3).

בסעיף קטן (א): שוטר שהוא לבוש מדים יענוד תג זיהוי גלוי לעין...

סעיף קטן (ב): שוטר שאינו לבוש מדים... יזדהה בציון שמו או כינויו

הרשמי.. .

למה אנחנו צריכים גם (ב) וגם (ד)? מספיק (ד).

נצ"מ רחל גוטליב;

עשינו את זה לבקשת הועדה, ואני חושבת שזה נכון. בסעיף קטן (ב) אם הוא לא

לבוש מדים והוא מפעיל סמכויות שוטר, האזרח יוכל לדעת שהוא שוטר אם יציג תעודת

מינוי. סעיף קטן (ד) מדבר לא בהכרח על הפעלת סמכויות. אזרח רואה שהוא מתפקד

לא בסדר, הוא רוצה לדעת מיהו, הוא מבקש את הפרטים שלו. כיוון שזה תיקון לפקודת

המשטרה, זה מכסה את כל הנושא.
היו"ר שאול יהלום
חברת-הכנסת גוז'נסקי אומרת, שצריך לאפשר לאזרח לרשום את הפרטים של השוטר.
נצ"מ רחל גוטליב
מה זאת אומרת לאפשר, השוטר צריך לתת לו עט ונייר?
היו"ר שאול יהלום
האזרח שואל לפרטים, והשוטר עונה מהר ובולע את המלים.
נצ"מ רחל גוטליב
זה ביצוע לא ראוי של ההוראה.
תמר גו'זנסקי
"שוטר ימסור את פרטי זהותו ואת מספרו האישי" ויאפשר למבקש לרשום אותם.
נצ"מ רחל גוטליב
תג הזיהוי נמצא על החולצה. החשש הוא כשלא יודעים שהאיש הוא שוטר,
תמר גו'זנסקי
על תג הזיהוי כתוב רק השם. יכול להיות שבמשטרה יש 7000 שלמה כהן.
נצ"מ רחל גוטליב
החוק יכנס לתוקף ב-12 במאי. היושב ראש הציע כל מיני פתרונות טכניים. דרוש

זמן מסוים כדי להיערך, בוודאי לא די בזמן שנותר עד 12 במאי. סעיף קטן (ב) אומר

"שוטר שאינו לבוש מדים" - - -



פרופ' דוד ליבאי;

צריך לאחד את (ב) ו-(ג). בין שהוא לבוש מדים ובין שאינו לבוש, לצורך

הזדהות הוא צריך להציג תעודת מינוי.

נצ"מ רחל גוטליב;

אם הוא לבוש מדים והתג איננו גלוי, בחורף הוא לובש מעיל גשם צהוב של

שוטרי תנועה ואין עליו תג זיהוי, ואדם מבקש ממנו להזדהות, היום יש עליו הובה

שלא היתה עד היום, חובה להציג תעודת מינוי. אפשר להסתפק בכך. לדעתי, די שנכתוב

ששוטר יענוד תג זיהוי, ולא נשנה סדרי מדים במשטרת ישראל שיהיו תגים על מעילים

וכו י.

היו"ר שאול יהלום;

אנחנו לא מקבלים.
נצ"מ רחל גוטליב
אני מאד מבקשת כן לקבל.
היו"ר שאול יהלום
לא מקבלים את בקשתך. יהיה תג זיהוי גלוי לעין, גם בחורף, גם בקיץ, גם על

השכפ"ץ.
נצ"מ רחל גוטליב
אם כך, אנחנו מבקשים דחית התחילה של סעיף 5א. אנחנו חייבים להיערך.
בנימין אלון
חודש מאי הוא כבר קיץ.
היו"ר שאול יהלום
יש לכם תקופת הסתגלות עד החורף הבא.
נצ"מ רחל גוטליב
תג זיהוי גלוי, כפי שאדוני מבקש, יהיה בינואר 1998.
היו"ר שאול יהלום
למה בינואר 1998 ולא בספטמבר 1997?
נצ"מ רחל גוטליב
יכול להיות שצריך לעשות מכרזים, להתקשר.
היו"ר שאול יהלום
בסדר. החובה תחול מינואר 1998.
יהודית קרפ
רציתי לשאול, אם במקום לחייב תג זיהוי גלוי אפשר לומר שיענוד תג זיהוי,

אבל אם הוא לא גלוי - תהיה עליו חובה להציג תעודה. חובה, לא רק על פי בקשה.
היו"ר שאול יהלום
לא.
שלמה שהם
הסעיפים מ-17 ועד 2סוף הצעת החוק הם סעיפים טכניים של התאמות לפקודת בתי

הסוהר, חוק גנים לאומיים, חוק הנוער.
אביבה פלאי
יש טעות בתיקון לחוק הנוער.
היו"ר שאול יהלום
תתקנו אחר כך.
שלמה שהם
יש הצעה נוספת של צה"ל לתיקונים לחוק השיפוט הצבאי, שגם הם תיקונים

טכניים.
היו"ר שאול יהלום
כל דבר שלא משנה מהות והוא תיקון טכני בלבד, אנחנו מאשרים.

אושרה הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (תיקון), עם

התיקונים שהתקבלו. נחזור אליה אחרי הפגרה.
בנימין אלון
למה נחזור אליה אחרי הפגרה? הבינותי שהצעת החוק תעלה השבוע במליאה.
הי וייר שאול יהלום
יש עוד ענין של סמכויות עזר, ערבות בלילה.
שלמה שהם
הערב תונח הצעת החוק על שולחן הכנסת לקריאה שניה ולקריאה שלישית.
היו"ר שאול יהלום
אני חוזר ומודיע, יש חצי שעה להגשת הסתייגויות. נא להגיש את ההסתייגויות בכתב.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 15:20)

קוד המקור של הנתונים