ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 26/03/1997

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצר ושחרור), התשנ"ו-1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 69

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום רביעי. י"ז באדר בי התשנ"ז. 26.03.97. שעה 09:50
נכחו
חברי הוועדה: שאול יהלום - היו"ר

ראובן ריבלין

משה שחל
מוזמנים
עו"ד יהודית קרפ - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

עו"ד רחל סוכר - המשנה לפרקליטת המדינה, משרד המשפטים

עו"ד לבנת משיח - משרד המשפטים

עו"ד שרית טובבין - פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

רונן ברגר - מתמחה

נצ"מ רחל גוטליב - סגן היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק יהודית עלאיוף - מדור חקירות, המשרד לביטחון פנים

נצ"מ יוסף פורטוגל - ק.אח"ק מחוז ירושלים, המשרד לביטחון פנים

אביבה פלאי - מנהלת שרות מבחן למבוגרים,

משרד העבודה והרווחה

עו"ד אורנה שיינן - מחלקת חקירות ת"א, אגף מכס ומע"מ

משרד האוצר

אבי גפן - משרד האוצר

עו"ד מיכל ברק - סגנית מנהלת מחלקת חקירות,

הרשות לניירות ערך

עו"ד דניאלה גורני - מנהלת מחלקת אכיפה, הרשות לניירות ערך

עו"ד טל רביד - הרשות לניירות ערך

עו"ד רינת קיטאי - האגודה לזכויות האזרח

אריה רוטר - משרד ראש הממשלה

פרופי קנת מן - הסניגור הציבורי

רמי רובין - הנהלת בתי המשפט

י ועץ משפטי; שלמה שוהם
מנהלת הוועדה
דורית ואג
קצרנית
הילה לוי
סדר-היום
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצר ושחרור),

התשנ"ו-1996



הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצר ושחרור). התשנ"ו-1996
היו"ר שאול יהלום
בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת ההוקה חוק ומשפט. הנושא שעל סדר היום

הוא: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצר ושחרור), התשנ"ו-1996.

לפי בקשת הממשלה ומעצם מהות העניין, עשינו מירוץ מזורז ועדיין אנחנו

נמצאים בעיצומו, כדי לסכם ולהביא את החוק לקריאה שניה ושלישית עוד לפני הפגרה,

וזאת כדי שמשטרת ישראל תוכל להיערך, יחד עם הפרקליטות,

המטרה שלנו היא לסיים את הפרק ''עיכוב בידי בעל סמכות", עד הפגרה אנחנו לא

ניגשים לדון בפרק "סמכויות עזר" ובו נעסוק רק לאחר הפגרה, הדבר הוא בהסכמה עם

המשטרה מכיוון שזה לא קריטי להפעלה, לעומת זאת, הפרקים הראשונים הם פרקים

קריטיים, היום נקבל החלטה בוועדה על סעיף 121 לתקנון, שבו אנחנו מחלקים את

החוק, וחוק זה בוודאי עבר את התהליך הזה בקדנציה הקודמת, עד לסיום פרק "עיכוב

בידי בעל סמכות", ואני מקווה שנסיים את פרק זה עד סעיף 73,
שלמה שוהם
אני אקרא את ההצעה לפרוטוקול, "הוועדה מחליטה לפנות ליישב ראש הכנסת

בנושא הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - עיכוב מעצר ושחרור), התשנ"ה-

1995, הצעת חוק זו אושרה בקריאה ראשונה ביום ה-14 בפברואר 1995 והועברה לוועדת

החוקה חוק ומשפט, ביום ה-1 במאי 1996 אושר חלק מחוק זה בקריאה שניה ושלישית,

והוועדה היום, מכוח סמכותה על פי סעיף 121, פונה לכנסת ומביאה את בקשתה בפני

המליאה, לחלק בשנית את הצעת החוק ולהביא בפניה לקריאה שניה ושלישית רק את

הסעיפים 73-39 של הצעת החוק, והיא מסמיכה את יושב ראש הוועדה לקבוע לגבי מספר

סעיפים אחרונים, אם לא נספיק להעביר אותם, שגם הם יפוצלו ולא יועלו במליאה".
הי ו"ר שאול יהלום
זאת ההצעה ואני מבקש להצביע עליה,

הצבעה

בעד - כולם

נגד - אין

נמנעים - אין

ההצעה אושרה
הי ו"ר שאול יהלום
ההצעה אושרה, נא להניח אותה על שולחן הכנסת.

ביום שני נערוך שתי ישיבות של ועדת החוקה חוק ומשפט. במחצית השעה הראשונה

נדון בהצעת חוק פרטית, ובשעה 12:30 נתכנס לישיבת סיכום שבה נסכם את כל הסעיפים

או תתי הסעיפים שיישארו פתוחים. המטרה היום היא לסכם את נושא העיכוב, ביום שני

נשתדל לסיים את כל החוק, על כל השלמותיו, והוא יונח על שולחן הכנסת, מרגע זה

ואילך, אם יש חבר כנסת, שהוא גם חבר הוועדה, המעוניין להגיש הסתייגויות, זה

הזמן לכך, עד יום שני בצהריים נקבל הסתייגויות, אלא אם כן מדובר בסעיפים

שיסוכמו ביום שני,



לפני שנדון בסעיפים עצמם אני מבקש להעיר הערה. אחד החובות שהיה לנו הוא

הנושא שעליו התבקש פרופי קנת מן להגיש לנו הצעה, ומדובר בשחרור עצירים בערבות,

בשעות הלילה, בשבתות ובהגים. פרופי מן הגיש השבוע מכתב לוועדה וחמכתב מונח

לפני כל אחד מהנוכחים. אני ממליץ מאד למצוא פתרון לעניין. לעניות דעתי המעשית

לא נוכל לסיים את העניין עד יום שני, כי גם אם נקבל את ההצעה המועלית במכתב,

נזדקק להסכמות ולתקציבים גדולים לטיפול בעניין הזה. אנחנו נדון במכתב אחרי

הפגרה ואני מבקש שההיענות למכתב תהיה חיובית.

אנחנו עוברים לדון בסעיף 68 - עיכוב לצורך ביצוע צו מעצר או צו מאסר.

(א) "היה לשוטר יסוד סביר להניח כי נגד אדם קיים צו מעצר או צו מאסר

(להלן - צו}, רשאי הוא לעכבו כדי לקבל לידיו עותק הצו או אישור

במקום צו כאמור בסעיף 17, לצורך ביצוע המעצר או המאסר על פיהם.

(ב) לא ניתן לקבל לידיו במקום הימצאו עותק הצו או אישור כאמור, רשאי

שוטר לדרוש מאותו אדם להילוות אליו לתחנת המשטרה לשם קבלת הצו או

האישור ולשם ביצוע המעצר או המאסר על פיהם."

יש למישהו הערות או התנגדויות?
שלמה שוהם
כאן מדובר על מקרה שבו השוטר פוגש את האיש באקראי, ובערי שדה השוטרים

בדרך כלל מכירים את האנשים, הוא יודע שיש צו נגדו והוא עוצר אותו. השאלה היא

איזו סמכות יש לו לעצור עד שהוא מקבל את עותק הצו.
היו"ר שאול יהלום
האם מספיק לומר "יסוד סביר" או שצריך להיות משהו יותר חזק.

אם אין התנגדויות אנחנו מאשרים את סעיף 68.

אנחנו עוברים לסעיף 69 - עיכוב רכב במחסום דרכים.

"היה לשוטר יסוד סביר להניח שבוצעה עבירה בת מעצר או שיש הסתברות גבוהה

שהיא עומדת להתבצע בהקדם וכי יש צורך לעכב כלי רכב הנעים בדרכים

מסויימות, כדי לאפשר חיפוש אחר מבצע העבירה או קורבנה, או אחר רכוש הקשור

לביצוע העבירה או ראיה אחרת, רשאי הוא לדרוש מהנהגים של אותם כלי רכב

לעצור את הרכב ולעשות את החיפוש כאמור."

יש הערות לסעיף זה?
פרופי קנת מן
סעיף זה לא מתייחס לעיכובים או למחסומים לצורך בדיקות ביטחוניות, והשאלה

שעולה היא - האם אנחנו יודעים איך סעיף כזה משתלב עם סעיפים אחרים שמעניקים גם

סמכויות לעכב כלי רכב לצורך אכיפת החוק. נראה לי שצריך לראות את הסעיף הזה

במקשה יותר רחבה של הסמכויות ואני לא מספיק ער לזה.
היו"ר שאול יהלום
סעיף 69 אומר שאם אדם ממבשרת ירושלים טוען שגנבו לו את הטלוויזיה, מורה

המשטרה לכולם לעצור את כל המכוניות בטווח של 3 ק"מ ממבשרת ירושלים ולערוך

חיפוש בכל כלי הרכב.
נצ"מ רחל גוטליב
הערתו של פרופ' מן היא נכונה והתלבטנו עליה. עיכוב הרכב יכול להתבצע על

בסיס מידע בדבר אפשרות של התרחשות עבירה בעתיד. שאלנו את עצמנו האם המחסומים

הביטחוניים ייכנסו לתוך הסעיף הזה. אם יש מידע בדבר חשד לפעילות פח"ע (פעילות

חבלנית עוינת) כללית, ישנה הסתברות שעומדת להתבצע עבירה ואנחנו חושבים שסעיף

זה יהיה הבסיס גם למחסומים שמטרתם מניעת פיגועי פח"ע.
שלמה שוהם
פה מדובר בהסתברות גבוהה שעבירה עומדת להתבצע, ובפח"ע מדובר על דבר

שבשגרה.
היו"ר שאול יהלום
איפה יש חוק המתיר הקמת מחסומים?
נצ"מ רחל גוטליב
אין.
פרופי קנת מן
האם צריך את הסעיף הזה לצורך פח"ע או שיש מספיק סעיפים אהרים?
נצ"מ רחל גוטליב
אין מספיק סעיפים אחרים. יכול להיות שאנחנו צריכים לתקן את זה כדי

שהמחסומים המשטרתיים ייכנסו לסעיף זה.
היו"ר שאול יהלום
באחת הישיבות הקודמות דנו בשאלה - על איזו עבירה אפשר לעכב, וההגדרה

"עבירה בת מעצר" מתאימה לזה.
משה שחל
אם יש מקום לתיקון, הייתי מציע למחוק את המילה "גבוהה" וכך אם יש הסתברות

שעומדת להתבצע עבירה, סעיף זה יכול לכלול גם התרעה כללית על ביצוע פיגוע.
היו"ר שאול יהלום
אם יש פיגוע מקימים מחסומים ומנסים למצוא את האחראים לפיגוע?
משה שחל
בהחלט, אבל מאחר ולא תמיד ההסתברות היא גבוהה כי יש התרעות מסוגים שונים,

הייתי מוחק את המילה "גבוהה". כך זה עונה גם על מה שטען פרופ' מן, לגבי

מחסומים ביטחוניים, וגם על הסתברות לביצוע עבירה. החשש שיכול להיות הוא של

שימוש לרעה בסמכות. בהכירי את המשטרה אני יודע שהיא לא תשתמש לרעה בסמכותה, לא

מתוך רצון או אי רצון אלא מתוך מחסור בכוח אדם. אם המשטרה אכן תבצע עיכוב, הוא

יהיה כתוצאה מכך שאכן יש לה מידע על כוונה לבצע עבירה פלילית, או שיש התרעה על

כוונת פיגוע.
היו"ר שאול יהלום
משמר הגבול והמשמר האזרחי נכללים בהגדרת "שוטר"?
נצ"מ רחל גוטליב
כן, הסמכויות של שוטרי המשמר האזרחי הוגדרו באופן ספציפי.
משה שחל
בתנאי שיהיה איתם שוטר. בדרך כלל במחסומים יש להם סמכות אבל הם לא נמצאים

לבד, אלא יש איתם שוטר בשירות קבע.
היו"ר שאול יהלום
מה הסמכות לערוך חיפוש רכב? לפי איזה חוק זה נעשה?
נצ"מ רחל גוטליב
אם יש לו חשד, לפי חוק סמכויות שעת חירום.
פרופי קנת מן
אני מציע לחלק את סעיף 69 לשני חלקים. בחלק אחד נתייחס לעבירות רגילות

ובחלק השני, שיתייחס לעבירות הקשורות לביטחון המדינה, נוריד את רמת החשד. יש

שיבוש בכך שאנחנו מכניסים לאותה הוראת חוק אכיפה לגבי עבריינים רגילים, וכדי

להתחשב בבעיה ביטחונית קשה שיש לנו, אנחנו מרחיבים את החוק כדי לאפשר ביצוע

עיכוב בעבירות של ביטחון המדינה. מי שקורא את הסעיף לא מבין איך הגענו לזה וגם

מבחינת חינוך הציבור חשוב להבין שאנחנו מקימים מחסומים כאשר יש מקרים מיוחדים,

אבל לא בכל המקרים. אם נפצל את סעיף 69 ל-א ול-ב, זה ייתן מסר מאד חזק.
היו"ר שאול יהלום
אם המדינה תחליט להילחם בצורה חזקה במכת גניבות הרכב, המשטרה תפרוס

מחסומים, תעצור כלי רכב ותחפש כלי פריצה, נניח. כאן לא מדובר על ביטחון המדינה

וגם אין שום הסתברות גבוהה. המשטרה, במקרה זה, תעצור בלי סוף כלי רכב, כדי

למצוא רכב אחד גנוב, וזאת בהחלט לא הסתברות גבוהה. בכל זאת, עדיין צריך לתת

למשטרה את הכלים כדי לחפש סחורה גנובה בכלי רכב.
עו"ד יהודית קרפ
אפשר להסתכל על המחסומים לעניין כלי הרכב, בתור מידע שיש למשטרה - יש

גניבות של רכב שוודאי בוצעו, והמחסומים מבקשים לגלות את הרכב הגנוב ואת מבצע

הגניבה. זאת התכלית של המחסומים.
היו"ר שאול יהלום
לפי זה, גם בעבירות של ביטחון המדינה, העבירה כבר בוצעה. עצם העובדה שאדם

קשר קשר ויש לו תיק עם חומר נפץ - -
עו"ד יהודית קרפ
אבל יש התרעות על פיגועים.
היו"ר שאול יהלום
אם יש התרעות על פיגועים את יכולה לומר שאנשים כבר הכינו חומר נפץ.
משה שחל
לא, התרעה יכולה להיות כאשר אומרים - יש לנו מידע על כך שיש כוונה לבצע

פיגוע.
היו"ר שאול יהלום
אם זהו באמת ההבדל, מה דעתכם על הצעתו של פרופ' מן? כאשר מדובר בעבירות

הקשורות לביטחון המדינה נאמר "הסתברות" ובעבירות אחרות נאמר "הסתברות גבוהה".
נצ"מ רחל גוטליב
זה נראה לי סביר.
משה שחל
אני חושב שזהו פתרון יותר נכון מבחינה משפטית. ההצעה של פרופי מן נקיה

יותר ואינה מערבת שני דברים יחד.
נצ"מ רחל גוטליב
לדעתי לא חייבים לפצל את הסעיף. הפיצול מפריע לי מכיוון שמדובר על אותו

מחסום. הקמת המחסום ועיכוב כלי הרכב הם הבעיה וצריך להגדיר מה התכלית שלהם.

יכול להיות שיש שתי תכליות - יש השש לפיגוע ויש גם חשש לכך שבוצע באיזור שוד.
היו"ר שאול יהלום
כך זה במשטרה?
נצ"מ רחל גוטליב
כן, בודקים הכל ובאותה הזדמנות בודקים גם רשיונות. המחסום משרת הרבה

תכליות.
עו"ד יהודית קרפ
זה לא צריך להפריע לך. המהסום יכול לשרת שתי פונקציות.
נצ"מ י וסף פורטוגל
ישנם סוגים שונים של מחסומים - ישנם מחסומים שמוקמים אד הוק לגבי עבירה

פלילית, ללא כל חשד לביצוע פעילות חבלנית. ישנם מחסומים שמוקמים בעקבות ידיעה

על כוונה כללית ולאו דווקא בעקבות מידע ספציפי. ישנם מחסומים שמוקמים בעקבות

מידע ספציפי, וזה יכול להיות גם פה"ע וגם מידע פלילי, וישנם מחסומים הקיימים

ופועלים כדרך שגרה בכל ימות השנה, ואנחנו רואים אותם בכניסות הצפוני ות

והדרומיות של ירושלים. מחסומים אלה פועלים כל ימות השנה ומטרתם היא רב

תכליתית. במחסומים האלה אמורים לבדוק ולהביא בחשבון גם פעילות פלילית, גם כלי

רכב גנובים, גם הברחת אמל"ח (אמצעי לחימה), גם תיעוד מזויף, הברחת מבוקשים

ועוד.
משה שחל
מדוע מפריע לכם פיצול הסעיף? אם יש מחסום שהוקם לצרכי ביטחון והשוטרים

במחסום מצאו אדם שעבר עבירה מסוג אחר, הם רשאים, על פי החוק, לבצע את תפקידם.

הדוגמה של המחסום בירושלים, שהוא מחסום רב תכליתי, מוכיחה שאין כל בעיה,

מבחינה משפטית, הפיצול שמדבר עליו פרופי מן, הוא נקי יותר מבחינת החקיקה.

אנחנו, למעשה, אומרים לשלטון - יש לכם סמכויות אבל הן שונות. בענייני ביטחון

יכולה להיות רמת סבירות רגילה אבל בעניינים אחרים, על עבירה שטרם בוצעה, צריכה

להיות סבירות גבוהה כדי להיכנס לפרטיות של הרכב ולערוך בו חיפוש.
היו"ר שאול יהלום
ניצב משנה פורטוגל, נכון שהמחסום הוא רב תכליתי, אבל מבחינה מחשבתית זה

לא משנה לך שהוא עובד על סעיפים שונים. אם יעצור אותי שוטר לצורך בדיקת

רשיונות, זה נעשה לפי סעיף 67, אם יש ידיעות עליי שאני מחבל, הוא יעצור אותי

לפי סעיף 69(א}, אם יש עליי ידיעות שאני גנב, הוא יעצור אותי לפי סעיף 69(ב).

לך זה לא משנה. פרופי מן טוען שאפילו אם זה לא משנה מבחינה משפטית, זה משנה

מבחינת זכויות האזרח.
נצ"מ רחל גוטליב
בסעיף 67 יש ערבוב בין עיכוב רכב לבין עיכוב אדם. אולי נחשוב על צירוף של

סעיף 67 עם סעיף 69 ביחס לכלי רכב, נקבע סעיפים שונים ביחס לרמת החשד, בכל אחד

מהם - בסעיף (א), בדיקת רשיונות - לא צריך בכלל חשד, בסעיף (ב), עבירות ביטחון

- הסתברות לא גבוהה ובסעיף (ג), עבירות אחרות - הסתברות גבוהה. בסוף הסעיף

נכתוב את סמכויות השוטר. אני לא רוצה שאנשים ישאלו על סמך מה הם עוכבו או שהם

יתקפו את עצם הקמת המחסום.
עו"ד רחל סוכר
אני מבינה שההבדל בין הסתברות גבוהה לבין הסתברות רגילה הוא עד כמה זה

רחוק מהביצוע, כלומר, האם זה בגדר כוונה. היום, כאשר יש ידיעות כלליות, ואני

לא יכולה למסמר אותן בתכנית קונקרטית, מידת הסכנה היא עדיין כל כך גדולה

שמספיקה הסתברות רגילה ולא הסתברות גבוהה, לגבי עבירות של ביטחון המדינה. אם

זה המצב, הייתי מציעה לפצל גם את סעיף 65 לגבי מניעת עבירה. שם, אם קיימת

הסתברות רגילה ולא גבוהה, לגבי עבירות ביטחון, צריך לפצל גם אותו,
עוייד יהודית קרפ
זה כבר שונה.
היו"ר שאול יהלום
אם נתחיל לערבב את הסעיפים, לא נסיים לעולם את הכנת החוק. אני מבקש לענות

לגבי גוטליב - יש הבדל מהותי בין סעיף 67 ל-69. בסעיף 67 מדובר על האדם עצמו.

מותר לך לעצור כל אדם כדי לבקש ממנו להציג רשיונות אבל אין בסעיף זה שום חשש

לעבירה. סעיף 67 נועד לאנשים ישרים, וטוב שיש סעיף כזה. לעומת זאת, בסעיף 69

אפשר לעצור כל אדם, ולו הישר ביותר, מכיוון שיש ידיעה על עבירה שלא קשורה

לאדם. לכן צריך להפריד בין הדברים ולא לערבב ביניהם.

אנחנו מאשרים את הצעת פרופי מן לפצל את סעיף 69 לשני חלקים - לגבי עבירות

הקשורות לביטחון המדינה יירשם "הסתברות" ולגבי שאר העבירות יירשם "הסתברות

גבוהה". אנחנו מאשרים סעיף זה עם התיקון ועוברים לדון בסעיף 70.
שלמה שוהם
אני מבקש להעיר שאם אנחנו אומרים "הסתברות גבוהה" לפני שאנהנו מכירים

בפסיקה, יכול להיות שלא נוכל להקים מחסומים בכלל לגבי עבירות פליליות שנעשו.

אני מציע למהוק את המילה "גבוהה" גם לגבי עבירות פליליות רגילות. נניח שבוצע

רצח, קשה מאד יהיה לומר שיש הסתברות גבוהה שאותו רוצח נמצא כרגע באחד מכלי

הרכב שעוכב במחסום.
היו"ר שאול יהלום
לא מדובר על כך. סעיף 69 לא קושר בין האיש למעשה. ההסתברות הגבוהה היא

לגבי המעשה שהתבצע או שעומד להתבצע. אם התקיימה עבירה, מותר לשוטר לעצור את כל

מדינת ישראל בלי לקשור בין העבירה לבין ההסתברות.
שלמה שוהם
השאלה שלי היא מה קורה אם אין הסתברות גבוהה אלא רק הסתברות לכך שעומדת

להתבצע עבירה.
עו"ד יהודית קרפ
תמיד יש הסתברות שעומדת להתבצע עבירה.
משה שחל
בכל 22 דקות יש מקרה אונס, בכל 13 שעות יש מקרה רצח, בכל 24 דקות יש

פריצה לדירה, בכל 22 דקות נפרץ בית עסק וכן הלאה.
נצ"מ י וסף פורטוגל
אני מבקש להצטרף לדעתו של מר שוהם ולגבי עבירות פליליות לכתוב "הסתברות".

אני אתן דוגמה - המשטרה מקבלת שיחת טלפון מאלמוני, ואני לא מדבר על מקור

מהימן, על כך שעומדת להתבצע פריצה לבית מסוים או על כך שאדם עומד להגיע עם

סחורה גנובה, ואני רוצה להקים מחסום כדי לתפוס אותו.
עו"ד יהודית קרפ
אם הסחורה היא גנובה, העבירה כבר בוצעה.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו לא רוצים לתת לך סמכות להקים סתם מחסומים.
נצ"מ יוסף פורטוגל
ההסתברות היא גבוהה כאשר אני מקבל מידע ממקור מודיעיני מהימן שאני מכיר

כבר תקופה ארוכה, ואני יודע שהידיעות שהוא מסר לי בעבר הן מהימנות. יכול להיות

מצב שבו אני אקבל מידע ממקור שאני לא מכיר.
היו"ר שאול יהלום
תן לי דוגמה לידיעה. אין לי כל ספק שממש ברגע זה יש הסתברות, ואני מוכן

לחתום עליה, שבמדינת ישראל נעים כלי רכב עם סמים.
משה שחל
אם במרחב הירקון מחליטים להקים מחסום מונע רק בגלל שיש עבירות ולא מתוך

מידע שהתקבל, השאלה היא האם הסעיף הזה עומד במבחן או לא.
היו"ר שאול יהלום
חבר הכנסת שחל, אני מוכרח לצאת לוועדת החוץ והביטחון כדי להצביע. תואיל

בבקשה לנהל את הישיבה בהיעדרי.

מ"מ היו"ר משה שחל;

בכל הארץ יש תופעות כלליות - גניבות רכב או נהיגה בשכרות וכדומה, והמשטרה

מחליטה לעשות מבצע של הקמת מחסומים כדי להילחם בתופעה, האם הסעיף הזה עונה או

לא עונה?
אריה רוטר
סעיף 69 מדבר על מחסום בדרכים שהמשמעות הציבורית שלו היא פקקים, בעיות

בתנועה ופגיעה ממשית בחירות האזרח. סעיף 67 לא מדבר על תנועה בדרכים אלא באופן

כללי על עיכוב של רכב או של אדם על מנת שיציג רשיונות. היחודיות של סעיף 69,

אם נדבר בצירה גלויה, היא לאפשר למשטרה לגרום לאי נוחות רבה בכך שהיא מקימה

מחסומים ויוצרת פקקי תנועה בכבישים.

עו"ד יהודית קרפ;

היחודיות של 69 היא שזה לא מכוח סמכות מפורשת לחפש אלא מתוך מידע שנעברה

עבירה או שעומדת להתבצע עבירה. לגבי מי שמעכבים אותו ולגבי מי שנוסע בכביש,

אחת היא להם, אם המחסום הוא לצורך זה או לצורך אחר. מבחינת הפקקים התוצאה היא

אותה תוצאה.

אריה רוטר;

אני עדיין חושב שהיחודיות של סעיף 69 היא בעצם האפשרות לגרום לאי נוחות

רבה מאד בכבישים. סעיף 67 מדבר באופן כללי, ואת צודקת בכך שלאזרח זה לא משנה,

אבל אותו אזרח שירצה לראות את הבסיס החוקי, יאמר שאם הדבר נעשה על פי סעיף 67,

לא התמלאו האלמנטים של סעיף זה.

בגלל היחודיות של סעיף 69 ניתן יהיה להקים מחסומים בדרכים, על בסיס

הסתברות ולא הסתברות גבוהה, כדי להילחם בתופעת גניבות כלי הרכב, ומכוח סעיף 67

לא ניתן יהיה לעשות את זה.

עו"ד יהודית קרפ;

אתה עושה את זה על בסיס מידע בדוק. לשוטרים במחסומים אין רשימה של כלי

רכב גנובים?

מ"מ היו"ר משה שחל;

לא בהכרח.
ראובן ריבלין
בסעיף 67 יש שתי מערכות עובדתיות שונות בתכלית, גם מבחינת נושא החשד, יש

סמכות לערוך חיפוש כדי למצוא משהו, לעומת זאת. יש סמכות לבדוק רשיונות כדבר

שהוא לטובת הציבור כולו, בדיקת רשיונות איננה לשם מציאת עבריין אלא הדברים

קורים באקראי, זאת ביריקה שגרתית שכוונתה היא להתריע ולהראות שיש דין ויש דיין,

לעומת זאת, הסמכות לחפש נובעת מדבר שבא לידי ביטוי בסעיף 69 וייתכן מאד שצריך

לפצל את סעיף 67 ולהפריד בין שתי הסמכויות - 1, הסמכות לחפש או לערוך בדיקה

בגופו או בכליו של אדם, שנובעת מחשד או מחשש, 2, בדיקה שגרתית, נכון הדבר

שהמחסומים שמקימה המשטרה משמשים פעמים רבות לכמה תכליות,
מ"מ היו"ר משה שחל
סליחה, אני מבקש מחבר הכנסת ריבלין למלא את מקומי,
נצ"מ רחל גוטליב
אנחנו קובעים את משך העיכוב לפי תכליתו, משך העיכוב לבדיקת רשיונות צריך

להיות מזערי, כמה דקות, השוטר בודק את הרשיונות ומשחרר את האדם לדרכו. משך

העיכוב בחשד לביצוע עבירה יכול להיות רב יותר ונכון שזהו אותו מחסום אבל

התכליות שונות והן קובעות את משך העיכוב,
מ"מ היו"ר ראובן ריבלין
גם את רמת הסבירות,
עו"ד לבנת משיח
סעיף 67 לא מדבר בהכרח על מחסום,
נצ"מ רחל גוטליב
ככל שסעיף 67 מדבר על מחסום, הוא גם מסדיר את עניין המחסום לבדיקת

רשיונות,
עו"ד לבנת משיח
הוא לא מדבר על מחסום,
נצ"מ רחל גוטליב
אבל נאמר בו "לדרוש שהאדם או הרכב ייעצרו",
עו"ד לבנת משיח
נכון, השוטר עוצר אדם ספציפי מכיוון שהוא חושב שאותו אדם עבר עבירה,
נצ"מ רחל גוטליב
אם זה כך, ודאי שסעיף 69 חסר, מכיוון שאין בו אותו מחסום שגרתי של המשטרה

לצורך בדיקת רשי ונות. אם סעיף 69 בא להסדיר את כל מחסומי הדרכים הקיימים, הוא

צריך להסדיר גם את המחסום שמטרתו בדיקת רשיונות באופן שגרתי,



פרופ' קנת מן;

בפקודת התעבורה אין סמכות לבדיקת רשיונות?
נצ"מ רחל גוטליב
פקודת התעבורה נותנת אפילו סמכות למעצר על פי מידע. אין לנו סמכות, שלא

על בסיס חשד, לעצור כל כלי רכב.
מ"מ היו"ר ראובן ריבלין
על פי איזה חיקוקים יש סמכות לחפש ולערוך בדיקה בגופו ובכליו של אדם?
שלמה שוהם
על פי סעיף 67.
מ"מ היו"ר ראובן ריבלין
אבל גם זה רק כאשר יש חשד.
שלמה שוהם
ודאי.
מ"מ היו"ר ראובן ריבלין
בעוד שבדיקה שגרתית לא נובעת מחשד ולא מסבירות.
שלמה שוהם
מה זה בדיקת רשיונות? אם אנחנו נבדוק את המניעים הציבוריים לעשות את זה,

נגיע לכך שהסתברות רגילה צריכה לחיות מספקת. מדוע חמשטרה בודקת רשיונות? כדי

לדעת אם אדם שנוסע בכביש, חמשטרה לא מחפשת אותו, או שהוא לא עבר עבירה או נהג

ללא רשיון. המשטרה משיגה הרבה מאד מטרות בדרך זו, למרות שאין שום הסתברות

שאותו אדם עבר עבירה. למרות הכל חמשטרה מתירה את סמכות העיכוב ולכן, לדעתי,

בהגדרה צריך לומר "אם יש הסתברות שנעברה עבירה" וכו'.
פרופי קנת מן
לדעתי חשוב מאד לכולנו שתהיה הפרדח ברמת החשד כי כולנו מכירים בכך שיש

רמות שונות לגבי סיכונים שונים, ואני מניח שהמשטרה פועלת כך. לדעתי מאד חשוב

שהחוק הזה ישקף את התפיסה של הציבור ושלנו שאומרת שאנחנו מתירים התערבויות

שיותר פוגעות באדם כאשר הסיכון הוא יותר גדול. בעבר, וזה די מפליא, במשך שנים

לא היה במדינת ישראל הסדר להקמת מחסומים, היו פתרונות לא מתאימים.

אני מבחין בשלושה סוגים שונים - 1. בדיקת רשיונות שגרתית לחלוטין, כאשר

עוצרים אדם ללא שום רמת חשד. 2. אם עוצרים אדם משום שקיים חשד שהוא ביצע עבירה

פלילית, צריך רמה של חשד סביר, משום שבחיפושים על גופו של אדם ובכל שאר

החיפושים שעושים, צריך חשד סביר.
ראובן ריבלין
כאן אתה בודק אותו על דבר חיצוני והנהיגה היא רק אינסידנטלית.
פרופי קנת מן
לדעתי זח גם משקף את המציאות המשטרתית היום. לא עוצרים אדם כדי לבדוק אם

הוא גנב, אלא אם כן יש נגדו חשד סביר, 3. לגבי עבירות הקשורות לביטחון המדינה

שעתידות להתבצע, מספיק שתהיה הסתברות. לגבי עבירות רגילות שעתידות להתבצע

צריכה להיות הסתברות גבוהה, וזה דבר ברור.
עו"ד רינת קיטאי
כמובן שיש הבדל בין ביצוע חיפוש ברכב לבין עיון במסמכים, שהוא עניין

שגרתי. סעיף 69 מדבר על חיפוש ברכב ולשם כך צריך להיות חשד ספציפי לביצוע

עבירה.
ראובן ריבלין
מה ההבדל בין סעיף 67 לסעיף 69, לגבי הרישא?
עו"ד יהודית קרפ
כשאתה נכנס לשדה תעופה יש אפשרות לחפש ברכב שלך, מבלי שחושדים בך אלא רק

כדי לקיים את הבטיחות. אי אפשר להפעיל את סמכות החיפוש ברכב מבלי לעכב את

הרכב, ולכן זאת סמכות נילוות.
מ"מ היו"ר משה שחל
אני מציע להצביע על הסעיף. אנחנו לא משנים את סעיף 67 ומציעים שסעיף 69

יפוצל - לגבי העבירות הפליליות ייכתב ש"היה יסוד סביר להניח שבוצעה עבירה" או

"הסתברות גבוהה שהעבירה עומדת להתבצע". לסעיף 69 יתווסף סעיף משנה שיאמר

שבעבירות של ביטחון המדינה "היתה הסתברות שהעבירה עומדת להתבצע".

הצבעה

בעד - כולם

נגד - אין

נמנעים - אין

ההצעה התקבלה.
מ"מ היו"ר משה שחל
אנחנו מאשרים את סעיף 69 בכפוף להחלטה לפצל אותו.
נצ"מ יוסף פורטוגל
המילים "הסתברות גבוהה" מאד מטרידות אותי כי זה יפגע ביכולת המשטרה

להתמודד עם הפשיעה.
מ"מ היו"ר משה שחל
אם תבואו עם דוגמות קונקרטיות עד יום שני, אני אמליץ ליושב ראש הוועדה

לשמוע את הדברים ולראות מה מפריע למשטרה.



אנחנו עוברים לסעיף 70 - הנוהל בעיכוב.

ייעל מבצע עיכוב יחולו הוראות סעיף 22 בשינויים המחוייבים, ואם ביצע עיכוב

לפי סעיפים 65(ב) או 66(ב) יחולו גם הוראות סעיף 24."

יש הערות לסעיף זה?
לבנת משיח
במקום סעיף 21 צריך להיות כתוב 24. סעיף 24 הוא הודעה לאדם על זהותו של

מי שמבצע את העיכוב. במקום סעיף 24 יבוא סעיף 26.

נצ"מ רחל גוטליב;

לגבי סיבת העיכוב, כשמדובר במחסומים הדבר נראה לי בעייתי.

מ"מ היו"ר משה שחל;

זה לא אותו עיכוב. עיכוב במחסום מבחינת זמן, לא נופל בהגדרה של עיכוב

מבחינה משפטית.

נצ"מ רחל גוטליב;

הרעיון הוא שעיכוב כלי הרכב במחסום, לצורך בדיקה ביטחונית וכוי, הוא

עיכוב. אם שוטר מעכב אדם במחסום ואומר לו - אני מעכב אותך כי יש חשד שבוצע

שוד, הוא יכול לסכל את פעילות המשטרה.
מ"מ היו"ר משח שחל
הוא לא חייב לומר לו שבוצע שוד. הוא יכול לומר שיש חשד שבוצעה עבירה

פלילית, מדוע הוא חייב לומר את סוג העבירה?

נצ"מ רחל גוטליב;

סמכות העיכוב, ככל שהיא נוגעת למחסומים, נועדה לפטור את המשטרה מהודעה

בדבר סיבת העיכוב, דווקא בגלל תכליתיות העיכוב. המחסום הוא גלוי, זהותו של

השוטר - ראוי שתאמר, אבל נראה לי שאם צריך לומר את סיבת העיכוב, זה מכניס את

המשטרה לאיזשהו מילכוד.

מ"מ היו"ר משה שחל;

יכולות להיות שלוש סיבות לעיכוב - 1. בדיקת רשיונות- 2. חשד לביצוע

עבירה. 3. חשד שעלולה להתבצע עבירה.

נצ"מ רחל גוטליב;

אתה לא חושש מהפאניקה של הציבור? אם המשטרה מקימה מחסומים ולא יודעים על

איזו עבירה מדובר, כולם יחיו בפאניקה.

מ"מ היו"ר משה שחל;

פאניקה יש גם במקרים אחרים.
נצ"מ רחל גוטליב
היום אין פרקטיקה כזאת. היה חשוב לנו להסדיר את המחסומים כי המצב החוקי

היה בעייתי אבל אם כל שוטר יתחיל להסביר את הסיבה למחסום, זה נראה לי כתקלה

אמיתית.
עו"ד יהודית קרפ
אם המחסום נועד לבדיקת רשיונות והמשטרה תתחיל לחפש בתוך הרכב, הנהג יבקש

לדעת מדוע מחפשים לו בתוך הרכב.
נצ"מ רחל גוטליב
אבל הסמכות לחיפוש ברכב נילוות לסמכות אחרת.
עו"ד יהודית קרפ
לא ולא. יש סמכות מכוח סעיף 69 לחפש בתוך הרכב, אם יש חשד סביר שהתבצעה

עבירה.
נצ"מ רחל גוטליב
לא נראה לי שצריך להסביר את התכליות במחסום משטרתי.
מ"מ היו"ר משה שחל
איך את מציעה לנסח את זה?
נצ"מ רחל גוטליב
הייתי מציעה לכתוב: "ואולם לא תחול חובת הסברת סיבת העיכוב ביחס לעיכוב".
עו"ד יהודית קרפ
השוטר צריך להסביר מדוע הוא מחפש ברכב או לא?
מ"מ היו"ר משה שחל
סעיף 70 אומר ש"על מבצע העיכוב יחולו הוראות סעיף 24". סעיף 69 דן בעיכוב

והשוטר צריך להזדהות.
עו"ד יהודית קרפ
אם מטרת העיכוב היא לחפש בתוך הרכב, אני חושבת שאזרח זכאי לדעת מדוע

מחפשים לו ברכב.
נצ"מ רחל גוטליב
בכל כניסה לחניון מחפשים מהנהג לפתוח את הרכב.
ראובן ריבלין
אם השוטר יאמר - אני מחפש מכיוון שאני חושש שיש לך פצצה ברכב, כל אזרח

יקבל את זה.
מ"מ היו"ר משה שחל
לגבי סעיף 70 אני מציע שתחזרו למשטרה להתייעץ האם צריך את האבחנה הזאת,

לדעתי אין בעיה והמשטרה בהחלט רשאית, אם מישהו שואל אותה, לומר - אנחנו בודקים

כדי להבטיח את הביטחון. השוטר לא חייב לומר דבר מעבר לזה ואני לא חושב שזה

עלול לסכן את מטרת הבדיקה,

ראובן ריבלין;

אני מבקש לתת דוגמה - רכב משטרתי עצר בשוק מחנה יהודה ונהג הרכב דיבר עם

חבר שלו. ירדתי לשוטר ושאלתי אותו מדוע הוא מפריע לתנועה ובתגובה הוא ביקש

ממני לעצור בצד ולהציג את הרשיונות שלי. אכן הצגתי אותם, ואז הוא ביקש ממני

לפתוח את תא המטען של הרכב. כאשר סירבתי הוא טען שאני מפריע לשוטר במילוי

תפקידו, אמרתי שאני לא מוכן לפתוח כי הוא משתמש לרעה בסמכותו. זה לא משנה כיצד

הסתיים הסיפור אבל אני, כאזרח, רוצה לדעת מדוע אני מתבקש לפתוח את תא המטען

שלי.

נצ"מ רחל גוטליב;

אתה צודק.

ראובן ריבלין;

אם אני צודק צריך שזה יהיה מעוגן בחקיקה.
נצ"מ רחל גוטליב
הדיאלוג הזח, שעל דעת כולנו הוא לא ראוי - -

ראובן ריבלין;

זה דבר שבשגרה.
נצ"מ רחל גוטליב
אבל תחשוב על המחסומים בדרכים ועל דיאלוגים מן הסוג הזה. כשנעשה מחסום

שבשגרה כולם נבדקים - גם תא המטען, ושיחה כזאת מתחילה להתנחל.

מ"מ היו"ר משה שחל;

סיימנו את הסעיף הזה. אנחנו מאשרים אותו כפי שהוא אבל עד יום שני, אם

המשטרה תאמר שהוא לא טוב בעיניה ותתן נימוקים לכך. נדון בו שוב.
ראובן ריבלין
אני מצביע בעד הסעיף, כפוף להסתייגות שלי לסעיף 66.

מ"מ היו"ר משה שחל;

אנחנו עוברים לסעיף 71 - משך העיכוב.

(א) "לא יעוכב אדם או רכב, שבו נוסע אדם שיש צורך לעכבו, מעל לזמן הסביר

הדרוש בנסיבות המקרה לביצוע אותה פעולה, שלשמה הוקנתה לו סמכות

העיכוב.

יש הערות לסעיף (א)?



אנחנו מאשרים את סעיף (א).

(ב) "בכל מקרה, לא יעוכב אדם או רכב כאמור בסעיף קטן (א), לתקופה העולה

על שלוש שעות, אולם בעיכוב הקשור למספר רב של מעורבים, רשאי הקצין

הממונה להאריך את תקופת העיכוב לשלוש שעות נוספות מנימיקים

שיירשמו."

יש הערות לסעיף (ב)?

אנחנו מאשרים את סעיף (ב).

אנחנו עוברים לסעיף 72 - דו"ח על עיכוב.

"עם תום העיכוב, יערוך בעל הסמכות דו"ח שבו יפרט את שמו של מי שע.וכב,

סיבת העיכוב ומשך העיכוב."

יש הערות לסעיף זה?
נצ"מ יוסף פורטוגל
אם שוטר יצטרך לרשום דו"ח לכל אחד ואחד שמעוכב במחסום, זה יקח שעות.
שלמה שוהם
אולי אפשר להבחין בין עיכוב רגיל לבין עיכוב שנמשך שלוש שעות.
ראובן ריבלין
הייתי מדבר על עיכוב לפי סעיף 69.
נצ"מ י וסף פורטוגל
אולי יירשם דו"ח רק במקרה של עיכוב שתוצאתו היתה חיובית.
שלמה שוהם
אנחנו רוצים שיירשם דו"ח במקרה של עיכוב שתוצאתו היתה שלילית.
נצ"מ יוסף פורטוגל
אם שוטר מעכב אדם שנראה בעיניו כחשוד, הוא שואל אותו מספר שאלות ומשחרר

אותו, האם על עיכוב כזה יירשם דו"ח? לדעתי התשובה שלילית. לעומת זאת, אם

הוזמנה ניידת משטרה על ידי אזרח שטוען שהוא מבחין בתנועה חשודה ובאדם שנראה

חשוד, הניידת הגיעה, בדקה ועכבה את אותו אדם, במקרה זה צריך להרשם דו"ח. לדעתי

מבחן התוצאה של אותו עיכוב ראשוני, צריך להביא אותנו להחלטה האם לרשום דו"ח או

לא.
ראובן ריבלין
אנחנו צריכים לחזור לסעיף 64 ולהגדרת "עיכוב". לאור ההערה ששמעתי מניצב

משנה פורטוגל, הייתי מרחיב את ההגדרה. סעיף 67 בכלל לא חל על הגדרת העיכוב.
שלמה שוהם
גם כשאתה עוצר מכונית לדקה אחת, באופן פורמלי זה עיכוב כי הגבלת את

חירותו של הנהג לנסוע.
ראובן ריבלין
בסעיף 67 אין חשד שבוצעה עבירה.

מ"מ היו"ר משה שחל;

לדעתך צריך לרשום דו"ח על כל מכונית שמעוכבת במחסום?
ראובן ריבלין
נחזור להגדרת העיכוב ונכתוב: ובלבד שעיכוב שגרתי במחסום שגרתי לצורך

ביטחוני כללי, לא ייחשב עיכוב.
מ"מ היו"ר משה שחל
לדעתי הדו"ח כן חיוני. אם שוטר שולל את חירותו של האדם, צריך לכתוב דו"ח

גם אם התוצאה היא שלילית. אגב, זה גם לטובת המשטרה. אבל כאשר יש מחסום כללי,

וסעיף 67 מדבר על חיפוש שגרתי, טוען חבר הכנסת ריבלין, שלא צריכה לחול הגדרת

עיכוב. אני מסכים לדעתו המלומדה בעניין הזה אבל סעיף 69 נכנס, ללא ספק, לתוך

ההגדרה. לא יעלה על הדעת שהמשטרה תכתוב דו"ח על כל רכב שהיא מעכבת במחסום

שגרתי לכן צריך לקבוע שזאת הכוונה.
ראובן ריבלין
אולי נשקול את הצורך בדו"ח על פי בקשתו של האדם שעוכב.
נצ"מ רחל גוטליב
אנחנו רוצים שייכתב דו"ח אבל לא במחסום שגרתי.
פרופי קנת מן
הצורך לצמצם את הסעיף הוא ברור. זאת גם פגיעה באדם לרשום את שמו, כאשר

הוא סתם עוכב לצורך בדיקה שגרתית. אם אדם עוכב משום שהוא חשוד בביצוע עבירה או

כדי לגבות עדות ממנו, צריך להיכתב דו"ח. בסעיף זה אנחנו יכולים לכתוב: אם עוכב

אדם בעקבות חשד שהיתה עבירה או כדי לגבות ממנו עדות, יירשם דו"ח.
שלמה שוהם
אני רוצה דו"ח כדי למתן את האפשרויות שבהן יעשו ביום של הזכות.
היו"ר שאול יהלום
אפשר לכתוב כך - היה עיכוב מעבר לעיון במסמכים, לא יירשם דו"ח.
שלמה שוהם
נניח שחיפשו במאה כלי רכב שעברו במחסום ופתחו את תא המטען.
עו"ד מיכל ברק
היום מחפשים בכל כלי רכב שנכנס לדיזנגוף סנטר. אולי צריך להגדיר את זה

בפרק זמן.
נציימ יוסף פורטוגל
מעבר לשעה.
היו"ר שאול יהלום
מעבר לחמש דקות, מה פתאום מעבר לשעה?
משה שחל
אני מבחין בין שני מקרים, ולדעתי לא יהיה מוצא אהר - בין המקרה של הפרט,

היחיד, שלגביו או לגבי קבוצת אנשים ספציפית יש חשד - אז צריך להיות דו"ח של

המשטרה. במקרה שבו המשטרה לא יודעת והיא מחפשת, בין אם יש לה מידע קונקרטי על

ביצוע עבירה או כדי למנוע עבירה, במקרים אלה היא לא צריכה לרשום דו"ח על כל

פרט ופרט. אנחנו רוצים שלא תהיה שרירות לב של המשטרה אלא שהיא תדע שיש עליה

פיקוח.
היו"ר שאול יהלום
אם כך, סעיף 67 נכנס להגדרה הזאת כי מדובר על אדם ספציפי.
משה שחל
לא. סעיף 67 מדבר על בדיקת רשיונות.
היו"ר שאול יהלום
הכותרת של סעיף זה היא "עיכוב".
משה שחל
גם הכותרת של סעיף 69 היא "עיכוב". כאשר מדובר על עיכוב של קבוצת אנשים,

לא צריך דו"ח אינדיבידואלי.
היו"ר שאול יהלום
אבל גם כאשר עוכב אדם בודד, לא תמיד צריך לכתוב דו"ח.
משה שחל
לכן חשוב לי שהשוטר ימלא דו"ח ויכתוב מדוע הוא עיכב את האדם הבודד.
היו"ר שאול יהלום
לדעתי אין מנוס מלכתוב: ייערך דו"ח אם התמלאו אחד מהתנאים האלה - 1. האדם

הובא לתחנת המשטרה. 2. אם היה חשד ספציפי על אדם. 3. אם האדם עוכב לפרק זמן

העולה על מספר שעות.
שלמה שוהם
לדעתי תהיה בעיה עם התנאי השני המתייחס לחשד,

היו"ר שאול יהלום;

אני מציע שהמשטרה והיועץ המשפטי של הוועדה יחשבו יחד על ההערות שעלו

ויבואו עם נוסח מתוקן. אנחנו מאשרים את הסעיף בכפוף לתוספות שיהיו.

אני עובר לסעיף 73 - עיכוב בידי אדם פרטי.

(א) "כל אדם רשאי לעכב אדם עד לבואו של שוטר אם נתקיים אחד מאלה:

(1} האדם חשוד שביצע לפניו עבירת אלימות, פשע, גניבה או עבירה

שגרמה נזק של ממש לרכוש.

(2) אדם קורא לעזרה ומצביע על אדם החשוד שביצע לפניו עבירה כאמור

בפסקה (1)."

אני מבקש להעיר שיכול להיות שאדם מצביע על אדם אחר בלי שהוא קורא לעזרה,

או שהוא מצביע על אדם חשוד. בדרך כלל רק אדם שנמצא במצוקה קורא לעזרה.

"והכל אם יש חשש שהחשוד יימלט וזהותו אינה ידועה.

(ב) חשוד שעוכב לפי סעיף קטן (א) יימסר לשוטר ללא דיחוי ובלבד שהעיכוב לא

יעלה על שעתיים."

שלמה שוהם;

לגבי סעיף זה היתה הערה שעניינה הגניבות בסופרמרקט. השאלה שצריך לדון בה

היא: האם אדם או קצין הביטחון שאין לו סמכות כדין, שרואה אדם אחר שגונב

בסופרמרקט, רשאי לעכב אותו או לא.

היו"ר שאול יהלום;

ומה אם אני רואה אותך גונב בחנות, האם אני רשאי לתפוס אותך ולצעוק לעזרה?

מדוע זה מעניין אותי אם גנבת? מדוע נרשם "ובלבד שהעיכוב לא יעלה על שעתיים"?

ואם עברו שעתיים וחמש דקות, משחררים את הפושע? ומה אם העבירה היתה בחוף הים

בנואיבה, ועד שיגיע שוטר יעברו שעתיים וחמש דקות?

אני ממשיך לסעיף (ג).

"מי שמבצע עיכוב לפי סעיף קטן (א) רשאי להשתמש בכוח סביר, בנסיבות המקרה,

אם החשוד סירב להיעתר לבקשת העיכוב ובלבד שלא יהיה בשימוש בכוח כדי

לגרום לחבלה".

מותר לקשור את החשוד?

נצ"מ רחל גוטליב;

הכוונה היא לא להשתמש בכלי נשק.
היו"ר שאול יהלום
יש סעיפים כאלה בעולם?
פרופ' קנת מן
הסעיף הזה בעייתי מאד.
נצ"מ רחל גוטליב
היום, לפי החוק, יש לאדם פרטי סמכות מעצר בעבירת פשע.

שלמה שוהם;

אנחנו רוצים שהציבור בישראל יהיה ער והמעורבות של האנשים תהיה יותר גבוהה

מאשר במקומות אחרים, אבל מצד שני אנחנו לא רוצים שאדם יתנכל לאדם אחר ויעכב

אותו עד לבוא שוטר.
נצ"מ רחל גוטליב
אם הוא עשה שימוש לא ראוי, הוא עבר עבירה ואין לו את ההגנות הקיימות

בחוק.
פרופי קנת מן
סעיף כגון זה כן קיים בעולם אבל הוא משתנה ממקום למקום.
היוייר שאול יהלום
אם אדם עבר באור אדום, מותר לי לעצור אותו?

עו"ד יהודית קרפ;

לא.
היו"ר שאול יהלום
אם אדם עבר באור אדום אסור לי לעצור אותו, אבל אם אותו אדם גנב שתי

סוללות בסופרמרקט, אני אעצור אותו? איזה יחס זה? אדם שעובר באור אדום יכול

להרוג אדם אחר, ואין לי סמכות לעצור אותו אבל על גניבת מסטיק אני יכול לעצור

אותו.
עו"ד יהודית קרפ
אנחנו בהחלט לא רוצים לתת לאנשים פרטיים כוח לעצור מכוניות, להוריד אנשים

פרטיים ממכוניות ולעכב אותם.
היו"ר שאול יהלום
ולמה גניבה?
עו"ד יהודית קרפ
גניבה זאת סיטואציה יום יומית שבה מישהו גנב בחנות או מישהו נמלט מבית

ואדם אחר צועק - תיפסו אותו.
היו"ר שאול יהלום
אם כך, צריך לכתוב פריצה ולא גניבה רגילה.
עו"ד יהודית קרפ
אם כייס גנב ארנק של אדם וברח, אותו אדם צועק - תיפסו אותו, הוא גנב לי

את התיק, אנחנו נגיד לאנשים לא לתפוס אותו? אנחנו לא נותנים את סמכות המעצר

במלוא מובן המילה, אלא את האפשרות להחזיק אותו באופן פיזי, עד לבואו של שוטר.
שלמה שוהם
על איזו סיטואציה מדובר בנזק לרכוש?
עו"ד יהודית קרפ
אדם שהולך עם מוט ומנפץ חלונות של מכונית, זהו נזק לרכוש.
רפ"ק יהודית עלאיוף
אנחנו בעצם מצמצמים,
עו"ד יהודית קרפ
ניסינו לאתר תופעות שהשכל הישר אומר לגביהן, שאי אפשר שתבוצע עבירה

ואנשים יתנו לאדם שביצע את העבירה, לברוח.
שלמה שוהם
עבירת אלימות כוללת עבירות מין?
עו"ד יהודית קרפ
אם זה באלימות, זה כולל.
שלמה שוהם
אם אדם חושף את עצמו, מותר לעצור אותו?
עו"ד יהודית קרפ
זה לא פשע.
היו"ר שאול יהלום
שעתיים נראה לי כזמן לא סביר. צריך לכתוב - עד זמן סביר שבי יבוא שוטר.
עו"ד יהודית קרפ
מה זח זמן סביר?
היו"ר שאול יהלום
בתל אביב זה חצי שעה אבל בכפר היעלים זה אולי שלוש שעות.
עו"ד יהודית קרפ
אולי אפשר לומר - 4-3 שעות, אבל אם כותבים זמן סביר, אני חושבת שזה לא

ברור מספיק.
פרופי קנת מן
לא הייתי מוותר על הסעיף אבל אני רוצה להציע כמה שינויים. הייתי מוחק את

המילים "גניבה" ו"פשע", והייתי כותב "עבירות אלימות או עבירה שגרמה נזק של ממש

לרכוש". פשע כולל כל מיני דברים לא סבירים כגון שוחד, ואי אפשר להעניק סמכות

עיכוב. מה שמטריד אותנו הוא כאשר מתבצעות עבירות של אלימות או של נזק של ממש

לרכוש.
עוייד יהודית קרפ
מדוע גניבה היא לא נזק לרכוש בכל שווי שהוא?
פרופי קנת מן
הייתי מוותר על שימוש בכוח של האזרח כאשר מדובר בגניבות קטנות.
היו"ר שאול יהלום
גבי קרפ נתנה דוגמה של כייס. כייס גנב ארנק מקשישה והיא צועקת - תעצרו
אותו. אני אעמוד ואומר
אין לי סמכות?
פרופי קנת מן
צריך לראות את הדברים בפועל ולא לחשוב רק על החוק היבש. אם אדם לוקח תיק

הייתי אומר שנגרם נזק של ממש לרכוש.
נצ"מ רחל גוטליב
לא.
פרופ' קנת מן
זה נתון לפרשנות ואי אפשר להגדיר- את זה בחוק. בגניבה פשוטה אני חושב שלא

יהיה נכון להתיר לאזרחים להשתמש בכוח פיסי על כל מיני מקרים שנראים כמו

גניבות.
היו"ר שאול יהלום
אם אני נמצא בבית משותף, אני מכיר את כל הדיירים הגרים בו, ואני רואה אדם

יורד מדירה מסוימת עם טלוויזיה ואין לי ספק שהוא גנב. האם מותר לי לעצור אותו

בחדר המדרגות?
עו"ד יהודית קרפ
אולי הוא הטכנאי?
היו"ר שאול יהלום
הלוואי והאזרחים באמת יעצרו את הגנבים.
עו"ד יהודית קרפ
צריך לראות את המציאות, הרי אזרח לא יעצור אזרח אחר על קבלת שוחד. מעצר

שטח הוא כאשר אזרח מתבקש לעזור למישהו אחר שארעה כלפיו עבירה.
היו"ר שאול יהלום
הבעיה היא מה זה אלימות. גם כייסות היא אלימות מסוימת.
עו"ד יהודית קרפ
אולי אנחנו צריכים להגדיר יותר טוב את סוגי העבירות ולוותר על פשע באופן

כללי.
נצ"מ רחל גוטליב
אם ההגדרה של פשע היא רחבה מדי, ננסה למצוא נוסח שמגדיר אלימות כנגד הגוף

או פגיעה חמורה ברכוש.
עו"ד יהודית קרפ
הססנו מאד אם בכלל לפתוח את הסיטואציות בהן אדם מפעיל סמכות לגבי אדם אחר

כשהוא לא בעל סמכות. זה יכול להכשיל את העוצר עצמו או יכול לגרום, חס וחלילה,

לאובדן חיי אדם. לא רצינו להרחיב את הסיטואציות שבהן יש ההיתקלות הזאת.
עו"ד רינת קיטאי
צריך להכניס את העניין של היסוד הסביר לתוך סעיף.
פרופי קנת מן
זה הרבה י ותר מזה,
רפ"ק יהודית עלאיוף
אנחנו מבקשים לתת סמכות שמפעיל האזרח, אני לא רוצה לסייג אותה עד כדי כך

שאדם שירצה לבוא לסייע יחשוב האם בסמכותו לעשות את זה. פעם אדם ידע שאם מתבצע

פשע, הוא יכול לסייע והיום, אם נסייג את זה יותר מדי, האזרח לא יואיל בטובו

לסי יע.
היו"ר שאול יהלום
מצד שני אנחנו לא רוצים לכתוב סעיף שנותן לאנשים סמכות לעצור סתם. למרות

שצריך להילחם במכת הגניבות, אני לא יודע אם תפקידי לעצור אדם שנכנס לסופרמרקט

וגונב משם,

אתם מסכימים לקבוע יותר ספציפיות? אם כך אנחנו מאשרים את סעיף 73 בשני

תיקונים, התיקון הראשון יהיה למקד יותר את העבירות כך שלא יירשמו באופן כללי,

ובנוסף לכך ייבדק נושא הזמן. כאן הייתי מרחיב וכותב "שעתיים או פרק זמן סביר".

ייתכן שיקרה מצב ובו שוטר לא יספיק להגיע תוך שעתיים.
פרופ' קנת מן
האם לא צריך לחייב אדם שהפעיל סמכות נגד אדם אחר, להביא אותו לתחנת

המשטרה? האם הם יושבים ומחכים לשוטר מזדמן?
עו"ד יהודית קרפ
רצינו למנוע סיטואציות של התנגשות בין שני אנשים פרטיים. אם הוא יוביל

אותו בכוה, זה יגרור עימות.
רמי רובין
לפי הנוסח המוצע מתקבל הרושם שהוא כן צריך להוביל אותו לתחנת המשטרה.

היו"ר שאול יהלום;

הייתי בסיטואציה במסעדה שבה אהד האנשים במסעדה נתן סטירה לאדם אחר. בעל

המסעדה חסם את דרכו ואמר לטבחית - צלצלי למשטרה. זאת סיטואציה טובה אבל אם אני

נותן לו סמכות להביא אותו לתחנת המשטרה, האם הוא יסגור את המסעדה? האם הוא

יזמין מונית? האם הוא יקשור אותו ויקח אותו בכוח? העיכוב הוא סביר. אם נותנים

סמכות היא צריכה להיות ריאלית. יכול להיות שבמקום מסוים לא צריך שעתיים אלא

זמן סביר ובמקום אחר שעתיים לא יספיקו.

האם "ובלבד שלא יהיה בשימוש בכוח כדי לגרום לחבלה", זה מספיק? יכול להיות

גם נזק אחר.

שלמה שוהם;

בסיטואציה שבה גבר עוצר אשה, יכולה להיות גם פגיעה בכבודה. גם העיכוב

עצמו צריך להיות כך שלא ייגרם נזק גופני או פגיעה בכבוד מעבר לסביר בנסיבות

המקרה.
היו"ר שאיל יהלום
אני מציע שתחשבי על סיטואציות שונות שיכולות להיות ותגבשו נוסה.

בזאת סיימנו את הפרק "עיכוב בידי בעל סמכות".
נצ"מ חיים שמואלביץ'
לפי סעיף 95{ב} לפקודת בתי הסוהר, יש לסוהרים סמכות מעצר. סמכות זו נעשתה

על ידי הפניה לסעיף 3 לפקודת סדר הדין הפלילי - מעצר וחיפוש, וזה כבר תוקן

בחוק לסעיף 23. ישנו תיקון שאנחנו רוצים להכניס בהתאמה, וייאמר בו שבמקום סעיף

3 יבוא סעיף 23 לחוק סדר הדין הפלילי, סמכויות אכיפה ומעצרים, ויחולו ההוראות

האחרות שמחייבות שוטר, לפי סעיפים 24, 25, ו-26. זהו תיקון טכני.

עו"ד לבנת משיח;

הכנתי רשימת תיקונים ליום שני, וזה אהד התיקונים המבוקשים.

היו"ר שאול יהלום;

אתם מסכימים לזה?
עו"ד לבנת משיח
ודאי.
היו"ר שאול יהלום
אם כך, גבי משיח תייצג אותך ביום שני, והיא כבו- הגישה את הבקשה לתיקון

הזה.

עו"ד לבנת משיח;

יש לי הערה לנושא העיכוב. אמנם התחלנו לדבר אתמול על הנושא של סעיף 67,

ומחקנו את המילים "בביתו ובעסקו", אבל תמורת זאת אנחנו צריכים לכתוב סעיף של

עיכוב לצורך חיפוש.

נצ"מ רחל גוטליב;

זה סוכם בישיבה הקודמת.
עו"ד יהודית קרפ
לא, זה לא סוכם.
עו"ד לבנת משיח
המטרה היא שמי שיש לו סמכות לבצע חיפוש, תהיה לו הסמכות לעכב לצורך אותו

חיפוש.
נצ"מ רחל גוטליב
הכוונה היא לחיפוש במקום ולא לחיפוש על אדם.
היו"ר שאול יהלום
כלומר, השוטר יכול להיכנס אל אדם הביתה ולומר לו - הראה לי את רשיון העסק

שלך.
נצ"מ רחל גוטליב
לא. השוטר יכול לבקש מאדם לחכות איתו בבית בזמן שהוא עורך את החיפוש.
עו"ד לבנת משיח
העיכוב במקרה זה הוא לצורך ביצוע חיפוש.
פרופי קנת מן
אפשר לקבל נוסח מתוקן עד ליום שני?
שלמה שוהם
אני לא בטוח שנספיק להכין את כולו.
פרופ' קנת מן
אפשר לקבל מה שכבר מוכן?
שלמה שיחם
אנחנו נעביר כל מה שיש. ביום שני בבוקר כבר יהיו כל התיקונים.
עו"ד יהודיו; קרפ
אני מבקשת להבין אם העניין של עיכוב לצורך היפוש מסוכם.

שלמה שוהם;

אנחנו מעדיפים, וזה חלק מזכויות האזרח שאצלו מחפשים, שכאשר נערך אצלו

חיפוש הוא יהיה נוכח.
עו"ד יהודית קרפ
במקרה זה העיכוב הוא ככל הנדרש לצורך ביצוע החיפוש, גם אם הוא עולה על

שלוש שעות.
שלמה שוהם
אפשר להוסיף את השלוש השעות הנוספות למקרה זה.
היו"ר שאול יהלום
אם יש לו אישור לבצע חיפוש אני לא מוכן להגביל אותו, ובלבד שלא יקח מעבר

לדרוש לחיפוש רציף. צריך להכניס לכאן את עניין הרציפות כדי שהשוטר לא יחפש

במשך שעה, אחר כך יילך לטפל במקרה אחר ויחזור כעבור שעתיים.
עו"ד מיכל ברק
ברור שגם מבחינה עניינית זה לא ייעשה כי יש חשש להעלמת ראיות.
היו"ר שאול יהלום
אם יש שני שוטרים שמחפשים, שוטר אחד נשאר לשמור על הבית ושוטר שני הולך

לפעילות אחרת. עניין הרציפות חייב להיות מוכנס להגדרה.
היו"ר שאול יהלום
יש עוד הערות?
נצ"מ רחל גוטליב
צריך שיהיה ברור שהעיכוב, כפי שהוא מנוסח בסעיף, מתייחס לעיכוב בשטח ולא

לעיכוב בתחנת המשטרה.
שלמה שוהם
זה לא ברור.
נצ"מ רחל גוטליב
אנחנו מדברים על משך זמן העיכוב בשטח ולא בתחנת המשטרה. בתחנה זו כבר

אופרה אחרת.

היו"ר שאול יהלום;

אני קורא את סעיף 65 (ב): "היה הזיהוי בלתי מספיק, רשאי בעל הסמכות לבקש

מאודנו אדם להילוות איתו לתחנת המשטרה", לצורך מה? לצורך הזיהוי המספיק.
נצ"מ רחל גוטליב
אבל כאשר אדם מגיע לתחנה ושם יש צורך לבצע חקירה, לא מדובר על שלוש שעות.

מה שקורה בתחנת המשטרה לא מוסדר בפרק הזה.
היו"ר שאול יהלום
אבל זה צריך להיות מוסדר. צריך להיכתב: ובלבד שלא יעלה על הזמן הדרוש

לצורך זה.
שלמה שוהם
חקירה יכולה להימשך גם 45 שעות, וכבר ראינו את זה. אם מדובר על עיכוב

לחקירה צריך לכתוב כמה זמן זה יימשך, עד מתי וכוי.
נצ"מ רחל גוטליב
בנושא זכויות נחקרים נעשית עבודה וזה לא צריך להיכתב כאן.
שלמה שוהם
אבל אין ברירה אחרת.
נצ"מ רחל גוטליב
בוודאי שיש.
היו"ר שאול יהלום
אני מציע שתנסו למצוא נוסח לגבי הגבלת העיכוב. אם לא תגיעו לנוסח מוסכם,

ננסה לגבש אותו ביום שני הקרוב. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35.

קוד המקור של הנתונים