ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 26/03/1997

תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ"ז-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 68

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום רביעי. י"ז באדר בי התשנ"ז. 26.03.97. שעה 09:00

נכחו: חברי הוועדה: שאול יהלום - היו"ר

צבי ויינברג

חגי מירום

משה שחל
מוזמנים
יהודית וייס - רשמת המתווכים, משרד המשפטים

עו"ד אלן זיסבלט - משרד המשפטים

עו"ד שמואל גרוסמן - מלד"ן

חיים קאופמן - יו"ר מלד"ן

עו"ד אורנה דויטש - הרשות להגנת הצרכן

דנה לביא - מתמחה
יועץ משפטי
שלמה שוהם
מנהלת הו ועדה
דורית ואג
קצרנית
הילה לו י
סדר-היום
תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ"ז-1997



תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב). התשנ"ז-1997
היו"ר שאול יהלום
בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. הנושא
שעל סדר היום הוא
תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ"ז-1997.

"בהתאם לחוק המתווכים והמקרקעין, התשני'ו-1996" כך כותב לי שר המשפטים, "אני

מעביר לאישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט, נוסח של תקנות שבכוונתי להתקין

לסעיפים 9 ו-19. אודה על אישורה של הוועדה לתקנות אלה אשר אמורות להיכנס לתוקף

ביום כ"ג באדר בי, 01.04.97."

בהזדמנות זו אני מברך את חבר הכנסת חגי מירום שמצטרף אל ועדה זו, כחבר

ועדה קבוע. ברוך בואך.

עורך דין שמואל גרוסמן וחיים קאופמן, אתם מייצגים את כל המתווכים בארץ?
עוייד שמואל גרוסמן
אנחנו מייצגים את מלד"ן. מלד"ן הוא ארגון המתווכים המונה כ-700 מתווכים.

זהו אירגון וולנטרי, ארצי, ולמיטב ידיעתנו זהו הארגון היחיד. יש מספר לא מבוטל

של מתווכים שאינם מאוגדים בארגון אבל למיטב ידיעתנו אין להם ארגון אחר.
דורית ואג
היה פעם ארגון נוסף.
עו"ד שמואל גרוסמן
זה היה נסיון יפה בלבד.
היו"ר שאול יהלום
לפני מספר שבועות מינה שר המשפטים אדם שלא הומלץ על ידיכם, מה קרה שם

בדיוק?
עו"ד שמואל גרוסמן
היות ומלד"ן מוכר וידוע כארגון מתווכים ארצי, הגיעה אל מלד"ן פניה מטעם

משרד המשפטים, על מנת שמלד"ן ימליץ על מועמדים שימונו לוועדה המייעצת שליד

רשמת המתווכים, על פי החוק. הנהלת מלד"ן אכן התכנסה, דנה בנושא והמליצה על

שלושה מועמדים לוועדה המייעצת. בחוק נאמר שלפחות אחד מחברי הוועדה המייעצת

יהיה מתווך מקרקעין שימונה על ידי שר המשפטים. הופתענו לשמוע שהמועמדים

שהמלצנו עליהם לא מונו ובמקומם מונה מועמד אחר שמלד"ן לא המליץ עליו, על אף

שגם הוא חבר במלד"ן, אפילו חבר הנהלה. הדברים האלה פורסמו בכלי התקשורת.
הי ו"ר שאול יהלום
מדוע שר המשפטים לא קיבל את המלצתכם?
יהודית וייס
זה נתון לשיקולו של השר וזאת סמכותו.
היו"ר שאול יהלום
אין סיבה שידועה לכם?
יהודית וייס
לא ידועה לי הסיבה.

עו"ד אלן זיסבלט;

רק נציג לשכת עורכי הדין צריך להיות נציג של גוף מסוים ואכן מינו את האיש

שהלשכה המליצה עליו. לגבי האחרים, צריך להיות נציג צרכנים אחד ומתווך. שר

המשפטים ההליט על מתווך אחר ממה שהומלץ אבל לא ידוע לי מה הסיבות לכך.

עו"ד שמואל גרוסמן;

היה מוזר בעינינו שקיבלנו פניה, התבקשנו להמליץ, התכנסנו לצרכי המלצה,

בחרנו בכובד ראש את המועמדים שלנו והיתה התעלמות מההמלצה הזאת.

חגי מירום;

שר המשפטים איננו נוכח כאן ואין מי שיתן הסברים. אנחנו צריכים לדון

בתקנות המתווכים.
היו"ר שאול יהלום
נהוג אצלנו שאם בא גוף ויש איתו עניינים נוספים, אנחנו מדברים גם עליהם.

אנחנו מאד לא פורמליים בעניין הזה. באופן עקרוני אני חושב שזה לא בסדר, צריך

לבחור מועמד מתוך הגוף היציג, אבל אני רק שואל שאלות ולא בא בהאשמות.
יהודית וייס
אני מבקשת לומר שתרומתו של הנבחר לוועדה איננה מבוטלת.
חגי מירום
למרות שלא התחשבו בדעת הארגון, מדובר באדם שתורם.
חיים קאופמן
הוא חבר הארגון, הוא מבין את המאטריה ואין על כך חילוקי דיעות. השאלה

עלתה מבחינת הסדר הטוב, לא על האדם כאדם ולא על הידע המקצועי שלו, אלא על סדר

הדברים.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו ניגש לדון בתקנות עצמן. התקנות המוצעות על ידי שר המשפטים מונחות
לפני כולנו, ואני אקרא אותן
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9 ו-19 לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996,

(להלן - החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

פרטי חובה בהזמנה לביצוע 1. בהזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין לפי

פעולת תיווך במקרקעין סעיף 9(א) לחוק, ייכללו לפחות הפרטים הבאים:



(1) שמות, כתובות ומספרי זיהוי של המתווך

ושל הלקוח.

(2) סוג העסקה שפעולת המתווך מבוקשת לגביה,

כגון: "שכירות", "מכירה".

(3} תיאור הנכס נושא פעולת התיווך.

(4) מהיר העיסקה המבוקשת, בקירוב.

(5) הסכום המוסכם של דמי התיווך או שיעור

דמי התיווך המוסכם מתוך המחיר שבו תתבצע

העסקה, ואם המחיר - לפי אחד מאלה - כולל

מס ערך מוסף, כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף

התשל"ה-1975.

תהילה 2. תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ג באדר ב'

התשנ"ז (1 באפריל 1997).

הוראות 3. תקנות אלה לא יחולו על ההתקשרות בין מתווך

מעבר ולקוח שביום תחילתן של תקנות אלה טרם

הסתיימה."

היועץ המשפטי של הוועדה, שלמה שוהם, רוצה להסביר את המשמעות של תקנות

אלה. בבקשה.
שלמה שוהם
בחוק המתווכים, שהיה ויכוח גדול מאד לגביו, אם הוא סותר את חוק יסוד:

חופש העיסוק או לא ולבסוף הוחלט לחוקק אותו, נאמר שאחד הפגמים העיקרים בנושא

התיווך הוא, שלצערנו, מתווכים מגישים לא פעם תביעות על דמי תיווך שלא מגיעים

להם. הם שומעים על ביצוע עסקה כלשהי ומצטרפים אליה. חלק גדול מהתביעות הן על

יחסים שבין מתווך ללקוח, שלא היו על פי הסכם בכתב והדבר יוצר הרבה מאד בעיות

ומלחמות. מסיבה -זו חשבנו שייקבע בחוק, שאם מתווך רוצה לקבל דמי תיווך, עליו

לחתום על מסמך בכתב. כך ברור לנו מה יש ומה אין וניתן להגיש תביעות על סמך זה.

עלתה השאלה - מה יהיה כתוב במסמך הזה? כמובן שהדברים בתקנות הם די

טריוויאלים - צריכים להיות השמות, הכתובות, מספרי הזיהוי וכוי. שמעתי שישנה

בקשה האומרת שבמקום מספר הזיהוי של המתווך, יירשם מספר הרשיון שלו, ואולי צריך

גם את זה וגם את זה. אס למתווכים יהיה רשיון, אולי נכון יהיה לציין גם את מספר

הרשיון שלו.

ברשותך, אני אציג את הטענה של עורך הדין גרוסמן, כפי שהובאה אלי בכתב.

סעיף (5) מדבר על הסכום המוסכם בדמי תיווך אבל ישנם מקרים, במיוחד בעסקאות

יותר מסובכות, בהם קשה מאד ולעיתים בלתי אפשרי, להסכים מראש על דמי התיווך.

רצינו שיירשם הסכום כדי שלא תהיינה תביעות מעבר, והצעתו של עורך הדין גרוסמן

אומרת שאם לא הוסכם על גובה דמי התיווך, ייכתב כך במפורש בהסכם.
דורית ואג
מתי לא ניתן לקבוע את דמי התיווך?
עו"ד שמואל גרוסמן
יכול להיות שבחלק גדול מהמקרים יסוכם גובה דמי התיווך מלכתחילה, אבל אני

רוצה שתהיה אפשרות למתווך וללקוח להשאיר את נושא גובה דמי התיווך לשלב מאוחר

יותר, מאשר בתחילת הקשר ביניהם. לעיתים קשה לקבוע את זה בתחילת הקשר ואם שניהם

מעוניינים, ניתן להשאיר את הנושא הזה למשא ומתן ולהסכמה בשלב מאוחר יותר.



הדבר לא יוצר קושי כי מהותו של המסמך נועדה למנוע מצבים, שעליהם גם

התריעה ועדת גוברמן בשעתה, שבהם לקוח עומד מול תביעת תיווך, כאשר הוא כלל לא

הזמין את שירותי התיווך מהמתווך.
היו"ר שאול יהלום
זאת יכולה להיות אפשרות אהת, אבל האפשרות השניה היא שאין ויכוח לגבי

קיומה של עסקת התיווך, אלא לגבי שאלת גובה דמי התיווך,

עו"ד שמואל גרוסמן;

הוויכוח הזה לא יכול להיות משום שאחת משתיים - או שיצויין באותו מסמך

גובה דמי התיווך המוסכם, ואני מניח שכך יהיה ברוב המקרים, או שייאמר במפורש -

לא סוכם גובה דמי התיווך. אז לא תוכל לעלות טענה האומרת - סיכמנו אבל הדבר לא

מצא את ביטויו בכתב. הדבר צריך להיות מוסכם על שני הצדדים מכיוון שדי בכך שאחד

הצדדים יאמר - אני דורש לסכם עכשיו את גובה דמי התיווך כדי שהנייר הזה יהיה

מוסכם על שנינו, והדבר לא יכול להיות חד צדדי אלא על דעת שניהם.

במידה ואכן לא סוכם גובה דמי התיווך, והצדדים לא מגיעים להסכמה ביניהם גם

בשלב מאוחר יותר, עדיין ישנה מערכת הנקראת שכר ראוי, וזאת פסיקה עשירה וברורה.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו מדברים על תקנות כדי להימנע מהדברים האלה. אתה יכול לומר שאתה לא

צריך את התקנות ויש שכר ראוי, אבל אם מתקינים תקנות, לא נשאיר בהן פתחים.
עו"ד שמואל גרוסמן
התקנות נועדו, קודם כל, כדי למנוע מצב שבו תבוא טענה האומרת שלא היתה

התקשרות בכלל ולא היתה הזמנת שירותי תיווך.
היו"ר שאול יהלום
אמרתי שזאת אפשרות אחת, אבל הן גם נועדו כדי להבהיר את נושא השכר.
צבי ויינברג
אם אתה אומר שלא מסכימים על גובה דמי התיווך מראש אלא בשלב מסוים, יותר

מאוחר, יהיה על זה ויכוח וזה מדאיג אותי מכיוון שזה פותח פתח לכל מיני דברים

לא כשרים. במדינות שאני מכיר מקובל שגובה דמי התיווך שמקבל המתווך ידוע מראש

לכולם, זאת מין הסכמה כללית וכל המתווכים גובים אותו הסכום. זה מונע אפשרות של

כל מיני דילים וכל לקוח יכול לבחור לו כל מתווך שהוא, כי בסופו של דבר כולם

גובים אותו סכום.
היו"ר שאול יהלום
יש דבר כזה, מחירון של מתווכים?
עו"ד שמואל גרוסמן
לא, ואם היה מחירון מתווכים אני בספק אם הוא היה חוקי משום שהוא היה

בניגוד לחוק ההיגבלים העסקיים. במפורש, אסור למלד"ן או לקבוצת מתווכים אחרת,

כמו לכל בעלי המקצוע האחרים, לקבוע תעריף מחייב. זה בהחלט עניין שנתון למשא

ומתן.
צבי ויינברג
זה קיים במדינות מאד דמוקרטיות.
עו"ד שמואל גרוסמן
אני יודע שגם התעריף המינימלי של לשכת עורכי הדין בוטל לאחרונה, בשל

הטעמים האלה.

היו"ר שאול יהלום;

הוא בוטל כמחייב.
עו"ד שמואל גרוסמן
נכון. סעיף 5 לחוק ההיגבלים העסקיים קובע שלארגון כלשהו אסור אפילו לקבוע

לחבריו קו פעולה מומלץ של תעריפים.
היו"ר שאול יהלום
בדבריך אתה רק מחזק את הדברים שנאמרו ושהדבר צריך להיות כתוב במפורש.

עו"ד שמואל גרוסמן;

לדעתי צריך למצוא דרך לאפשר לצדדים לקבוע את הסכום בשלב קצת יותר מאוחר

מאשר בתחילת ההידברות ביניהם.
היו"ר שאול יהלום
או כן או לא.
משה שחל
יש דברים שמקובלים בענף - גובה דמי התיווך היא כ-2%, בדרך כלל המתווך

מייצג את הקונה ולא את המוכר, יש יוצאים מן הכלל ויש הברות שמחתימות גם את

המוכר על הסכמה לטיפול בנכס שלו, ובהיעדר הסכמה בין הצדדים או כאשר ישנה

מחלוקת, בתי המשפט פסקו, פחות או יותר, על 2%. מה שמקובל בענף איננו הסדר

כובל, עם כל הכבוד. לדעתי, אם אומרים שלא יהיה כתוב בהסכם זה אומר שאין הסכמה

ואחד משני הצדדים ייפגע מזה. במדינות רבות בעולם, בארצות הברית, לדוגמה, שבה

זהו ענף מאד מפותח, אתה חותם על הסכם ודמי התיווך ידועים. הבעיה מתעוררת כאשר

מדובר על עסקה גדולה ומסובכת ושיש בה קומבינציה.
שלמה שוהם
וגם כאשר היקף אחוזי הבניה לא ידוע מראש.
משה שחל
אמת. במקרים כאלה, חוץ מאשר במקרים בודדים, הצד השני יותר חזק והוא מכתיב

את התנאים. אני מציע שהכלל צריך להיות שבחוזה ייכתבו התנאים וכך יימנעו הרבה

אי נעימויות בבתי המשפט. אם עסקה התפתחה באמת בצורה שונה ממה שחשבו הצדדים

בתחילתה, אם הם מגיעים ביניהם להסכמה, מה טוב ואם לא, ממילא יילכו לבית המשפט.

לשם מה צריך להשאיר סעיף פתוח?



היו"ר שאול יהלום;

מה היא עמדת הממשלה?

עו"ד אלן זיסבלט;

אנחנו חושבים שבאמת מאד חשוב לקבוע מראש מה בדיוק גובה דמי התיווך.

כשבדקנו במדינות אחרות מצאנו שברוב המדינות יש הסדרים כאלה. אפילו באנגליה,

שאין בה דרישת רישוי, יש דרישה בכתב, והסעיף המרכזי בתקנות שלהם לגבי הכתב הוא

שהדבר חייב להיות ברור. אנחנו גם יודעים שכאשר העניין מגיע לבית המשפט, הצרכן

הוא זה שסובל. לדעתנו, התרומה החשובה של סעיף 9 היא שהגענו לקץ העידן המאד

עלוב שבו עסקאות מקרקעין נסגרו על בסיס שיחת טלפון או על בסיס פגישה אקראית

ברהוב. הדבר חייב להיות בכתב וחתום על ידי הלקוח, ובנוסף לכך, גם התנאים

הבסיסיים והיסודיים של העסקה, כולל גובה דמי התיווך, צריכים להיות מצוינים.
היו"ר שאול יהלום
אם היום אדם רוצה לעשות עסקה עם מתווך, הוא רוצה שייכתב זכרון דברים, אבל

גם בענף זה יש אנשים לא כל כך רציניים, ישרים ובעלי שיקול דעת, והם אומרים -

אני אתפוס אותו בעתיד, כאשר הוא יהיה לחוץ, כאשר תהיה עסקה טובה וכדומה. אותו

אדם לא יסכם בכוונה על גובה דמי התיווך כדי שאחר כך הוא יוכל לטעון כל מיני

טענות.
עו"ד שמואל גרוסמן
אם זה לא סוכם, איך הוא יכול לתפוס אותו?

היו"ר שאיל יהלום;

המתווך יכול לתפוס את המוכר בשעת לחץ, כאשר אין לו ברירה, ויכולים להיות

מקרים בהם אם הדברים לא יסוכמו מראש, יווצרו לחצים במועד מאוחר יותר, ואת זה

התקנות מבקשות למנוע.

אני עוד לא עורך הצבעה בין חברי הוועדה אבל מדבריהם של חברי הכנסת שכבר

דיברו אני מסיק שאין לעמדה שלך, עו"ד גרוסמן, רוב. אפשר להשאיר את התקנות כפי

שהן או שאתה רוצה להציע הצעה אחרת, כמו הצעתו של חבר הכנסת שחל, שאמר שאם לא

כתוב גובה דמי התיווך, הוא יעמוד על 2%.

עו"ד שמואל גרוסמן;

לאור המצב אני בהחלט מקבל את ההצעה של מר שחל.
היו"ר שאול יהלום
אני לא יודע אם יש עליה כבר הסכמה.
שלמה שוהם
היה לנו ויכוח גדול לגבי החוק הזה. דן מרידור, שהשתתף בשעתו בדיונים, היה

נגד החוק. היו לו מחאות קשות ביותר והוא טען שזאת פגיעה בחופש העיסוק וכוי,

אבל החוק קיים. לדעתי החוק הזה חשוב מאד אבל השאלה היא עד כמה ניתן לפגוע

בחופש החוזי. האם אפשר לומר - אני מחייב אותך מראש להחליט על גובה הסכום.

התלבטתי ביני לבין עצמי בנושא אבל לדעתי גם בעסקאות מסובכות צריך לחייב את שני

הצדדים להגיע להסכמה על גובח דמי התיווך, כדי לחסוך התדיינויות בבתי משפט.



בעיניי, למתווכים יש עדיפות על פני אדם מן הרחוב ואין על זה מחלוקת, אבל

גם בעסקאות יותר גדולות המתווכים יודעים ללכת לבתי משפט, לנהל התדיינויות

וכו'. אם תראו שהמצב פוגע מאד בחופש החוזי, אפשר יהיה לחזור לוועדה, אבל כרגע

אני בדיעה שיש לחייב אתכם לקבוע. אני לא חושב, כפי שהציע חבר הכנסת שחל, שאם

אין סכום מוסכם, יילכו לפי שכר ראוי.
היו"ר שאול יהלום
זאת הצעה שלא הסכמנו עליה אבל הבנתי שזאת גם אחת האפשרויות.
שלמה שוהם
בכך לא עשינו כלום כי שוב נשארת אי בהירות.
חגי מירום
בשעתו, כאשר חוקקה הכנסת את החוק, היתה כאן נימה של פגיעה בחופש העיסוק,

בחירות לעשות את העסקאות האלה וכן הלאה, ועכשיו אני נדהם מכך שמביאים את

האנשים הנוגעים בדבר ואומרים להם - תקבעו את גובה שכר הטרחה מיד כאשר אתם

מסכימים על עריכת העסקה. אלן, אתה מחייך, ובצדק, כי אתה זוכר את מלחמת העולם

שהיתה כאן.
דורית. ואג
חבר הכנסת שחל היה יושב ראש ועדת המשנה שהכינה את הצעת החוק לקריאה

ראשונה בכנסת השתים-עשרה.
חגי מירום
באופן עקרוני נשארתי נשארתי נאמן לגישתי שאומרת שיש לקבוע את הסכום. מה

יצר את החקיקה הזאת? גודש פסקי הדין בשאלה - האם היתה עסקה וכמה צריך לשלם

עליה למתווך? היו גם תופעות חמורות אחרות שקוממו אותנו, וזה לא היה עם מלד"ן

כי במלד"ן שומרים על כבוד המקצוע והם גם צידדו בחקיקה. מתווכים אחרים, שלא

שייכים למלד"ן כעסו על החוק.

אני רוצה לשאול אם יש הגיון לדחיית המועד? בעיניי צריך לגבש את שכר הטרחה

וזה ימנע את כל הצרות. אם יש הגיון בדחיית המועד, וייאמר בתקנה שתוך שבועיים

או שלושה שבועות צריך יהיה להסכים על זה ולרשום את זה בכתב, אני מבקש לדעת מה

הוא, אם אין הגיון, אני חוזר להצעה של משרד המשפטים.
עו"ד שמואל גרוסמן
אני אומר מה ההגיון ואתן דוגמה מהשטח. בא מתווך ללקוח, וזהו הרי אחד

המקצועות הבודדים שבו יש פניה מהמתווך אל הלקוח, ומציע ללקוח למצוא לו קונה.

כאשת המתווך נשאל כמה הוא רוצה עבור העסקה, הוא אומר - 2%. הלקוח טוען שיש

מתווכים שגובים רק אחוז אחד עבור עסקה כזאת ושניהם מסכימים לחכות ולא לקבוע

סכום ביניהם, עד שיראו כיצד מתגבשת העסקה - איזה קונים המתווך מביא, איזו עסקה

זו תהיה וכוי. שניהם רוצים לדחות את ההחלטה על גובה דמי התיווך משום שבשלב זה

של היחסים ביניהם - -
הי ו"ר שאול יהלום
הרי יש בשוק את התופעה הזאת ומטרת התקנות היא למנוע את המצב הזה. כל מה

שאתה אומר מותיר פתח לוויכוחים בשלב יותר מאוחר.
עו"ד שמואל גרוסמן
אני מקבל את דבריך אבל אני מבקש מכם לתת את דעתכם על הבעייתיות שקיימת

בשלב הראשוני, ואני מדגיש את המילים "בשלב הראשוני". הלקוח לא מכיר את המתווך,

את יכולתו ואלו תוצאות טובות הוא יכול להביא לו. בשלב זה מאד לא נוח לסכם את

גובה השכר בחלק מן המקרים.
חגי מירום
תנסה לתת לנו הצעה אחרת.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו רוצים שהכל יהיה גלוי וידוע.
עו"ד אורנה דו יטש
אני מבקשת להסיט את הדיון לצד המשפטי. עורך הדין גרוסמן טוען שבשלב

ההתחלתי המתווך נמצא בשלב המשא ומתן, שהוא שלב טרום חוזי. כשאתה אומר שאתה לא

יכול לסכם איתו, המשמעות מבחינה חוזית היא שאין חוזה כי הדברים לא מסוכמים.
עו"ד שמואל גרוסמן
אבל הזמנת השירותים כבר קיימת.

עו"ד אורנה דויטש;

זה בדיוק העניין. מה זה הזמנה? הזמנה זה חוזה? זאת הזמנה להציע הצעות?

זאת הצעה לקראת חוזה? אתה רוצה ליצור מצב שבו הלקוח יהיה קשור בחוזה והמשא

ומתן יתחיל מעמדה אחרת לגמרי, כי צד אחד קשור לחוזה. זה בדיוק מה שהתקנות האלה

לא רוצות שיקרה. יש לנו נסיון בחוק המקרקעין שמדבר על דרישת הכתב ושם נאמר:

"שייערך בכתב". על המשמעות של זה נכתבו כבר תילי תילים, ואת זה רוצים למנוע

כאן, למרות שלא ימנעו את כל ההתדיינויות. ביקשנו שהתקנות תחיינה יותר מפורטות

כדי למנוע התדיינויות, אבל לפחות ייכתבו בהן הדברים הכי בסיסיים - מי הם

הצדדים לחוזה, מה הוא שכר הטרחה ומה הוא נשוא העסקה. אם אתה משאיר את נושא שכר

הטרחה פתוח, אתה יוצר חוסר איזון חוזי, כאשר צד אחד לחוזה ימשיך לנהל משא ומתן

בעוד הצד השני כבר קשור.
צבי ויינברג
אדוני, דיברת על דיונים התחלתיים עם אדם שאומר לך - אני רוצה למכור דירה.
עו"ד שמואל גרוסמן
אני מדבר על עסקאות יותר מורכבות. לגבי מכירת דירה, הבעיה לא תתעורר.
צבי ויינברג
השאלה שלי היא מה עם הצד השני. מדובר על עשרות אלפי עולים חדשים שמגיעים

מכל העולם, ואני חושב במיוחד על העולים מחבר העמים שמגיעים מפלנטה שונה, לא

יודעים מה זה חוזה ולא יודעים על מה מדובר. באחרונה הם נפגעו ממעשי הונאה

מסיביים שבהם מעורבים גם מתווכי נדל"ן. לדעתי, כדי שהתדמית של המתווכים תישאר

ישרה, צריך להסכים על מקסימום שאפשר לגבות מאדם שבא לקנות דירה.
עו"ד שמואל גרוסמן
לאור תחילת דבריך, יש לי הצעה שאולי תתקבל יותר מאשר ההצעה הראשונה

שהצעתי. בחוק יש אבחנה בין דירה לבין עסקאות אחרות. סעיף 9(ב) מדבר על דירה

והוא קובע שלגבי דירה, הבלעדיות, אם היא ניתנת, צריכה להיות בדרך מסוימת. אולי

אפשר לומר שלגבי דירה חייבים לקבוע את שיעור השכר בתחילת ההתקשרות, ובדרך זו

אנחנו מגינים על כל ציבור האנשים הפחות מקצועיים שנחשבים כמצויים בעמדת נחיתות

מול המתווך. לגבי עסקאות שהן לא דירה, אפשר להשאיר את הפתח לקבוע את השכר

בהמשך,
משה שחל
חשבתי על פתרון בכיוון הזה אבל לא על אבחנה רק לדירה, אלא על אבחנה על פי

סכום העסקה. יכולה להיקבע תקרה של כ-3 מליון ש"ח ומעל סכום זה, הצדדים רשאים

יהיו לקבוע ביניהם את דחיית מועד קביעת הסכום.

חוק תיווך מקרקעין הראשון היה הצעת חוק פרטית שלי שהוגשה לפני כמה שנים

ואז רציתי לחייב את המתווך לקבוע בצורה מפורשת את מי הוא משרת. לעיתים יש לו

ניגודי אינטרסים ולכן הוא לא יכול לייצג את שני הצדדים.
היו"ר שאול יהלום
ההצעה שלך יכולה לפתור את בעיית הדירה כי האזרח הממוצע יהיה מסודר, לפי

ההצעה הזאת.
עו"ד שמואל גרוסמן
ואדם שמוכר דירה ששוויה מעל מליון דולר איננו אדם ממוצע.
עו"ד אלן זיסבלט
אני מסכים לכך שאם מדובר על סכום של 3 מליון ש"ח אנחנו מוציאים את הנושא

מתחום הצרכנות.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו לא מקבלים את הצעת מלד"ן, זה ברור, ולכן עומדות בפנינו שתי

אפשרויות - האחת היא לקבל את עמדת הממשלה כפי שהיא וההצעה השניה היא לקבוע

תקרה של סכום העסקה.
עו"ד אורנה דויטש
אני מבקשת להעיר שהסעיף מנוסח בצורה מאד רחבה והוא לא סוגר את אפשרויות

השוק לקבוע את הסדר העלויות של שכר הטרחה.
היו"ר שאול יהלום
אני לא מקבל את הדברים האלה. יהיה כתוב: כל זה עד לסכום של 3 מליון ש"ח

ומעבר לסכום זה אפשר לדחות את ההחלטה על גובה שכר הטרחה. על זה נחליט אחר כך,

במידה ונקבל את הצעתו של חבר הכנסת שהל.
עו"ד אורנה דויטש
בכך שאתה נכנס לגובה העסקה, אתה יותר מתערב ממה שכתוב בתקנות כפי שהן.
היו"ר שאול יהלום
עורך הדין אלן, אתם בעד השאי-ת התקנות כפי שהן?
עו"ד אלן זיסבלט
כן.

צבי ויינברג;

האם אפשר להגיע להסכמה על כך ששכר טרחה לתיווך דירות יהיה לא יותר מאשר

1.5% או 2%?
עו"ד שמואל גרוסמן
אני חושב שזה בלתי אפשרי.
צבי ויינברג
מדוע זה קיים במדינות דמוקרטיות אחרות?
עו"ד שמואל גרוסמן
זה ודאי לא בסמכות השר.
עו"ד אלן זיסבלט
יש מדינות שבהן נקבע מחיר מקסימום בחוק או בתקנות, וברוב המקומות הדברים

האלה לא נקבעים בחוק. זה עניין של נוהג.
צבי ויינברג
דווקא במדינה זו, שיש בה כל כך הרבה עולים חדשים שלא יודעים דבר על

חוזים, על אחוזים וכיוצא באלה, מדוע לא להנהיג את זה גם כאן?
עו"ד אורנה דויטש
אפשר לעשות את זה רק מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים.
היו"ר שאול יהלום
הדברים שיכולים להיות מוגבלים בתעריף מקסימום במדינת ישראל הם לחם, ביצים
וכוי. זהו חוק שנקרא
חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. בחוק זה צריך להכניס

סעיף דמי תיווך, וזהו נושא בפני עצמו.
משה שחל
הבעיה האמיתית איננה דמי התיווך אלא הרמאויות. אם דרך החוק הזה המתווך לא

ירמה את העולים, זה יהיה ההישג הגדול ביותר.



היו"ר שאול יהלום;

עומדות לפנינו שתי הצעות - או לקבל את עמדת הממשלה כפי שהיא או לקבל את

הצעת שחל. אם נחליט לקבוע סכום, נחזיר את התקנות לשר המשפטים והוא יקבע את

הסכום.

מי בעד התקנות כפי שהן, ככתבן וכלשונן, בעד עמדת הממשלה?

הצבעה

בעד - 2

נגד - אין

נמנע - 1

התקנות אושרו.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו מאשרים את התקנות ככתבן.
שלמה שוהם
בסעיף (5) צריך להיות "והאם" במקום "ואם".
היו"ר שאול יהלום
אנחנו מקבלים את ההערה.
עו"ד שמואל גרוסמן
יש לי הערה שנוגעת לסעיף (1). נראה לי מיותר לכתוב את מספר הזיהוי של

המתווך. חשוב לי יותר להוסיף את מספר הרשיון שלו משום שזה ימנע אנשים שאין להם

רישוי, למלא טפסים כאלה.
יהודית ו י יס
עוד לא הגענו לשלב הזה ולכן אי אפשר לחייב אותם מהיום,
עו"ד אלן זיסבלט
החוק ייכנס לתוקפו החל ב-1 באפריל 1997 ואין עדיין מספרי רישוי. הדבר יקה

עוד קצת זמן.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו מתקנים את התקנות כפי שהן. ועדת החוקה פונה לשר המשפטים בבקשה

שכאשר הספר יהיה מוכן אנחנו מבקשים להוסיף גם את מספר הרשיון.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:50.

קוד המקור של הנתונים