ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 25/03/1997

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצר ושחרור), התשנ"ו-1996. דיון בהיערכות בתי-המשפט והמשטרה ליישום החוק והגבלת משך המעצר עד תום ההליכים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 66

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי, ט"ז באדר בי התשנ"ז (25 במרץ 1997). שעה 12:30
נכחו
חברי הוועדה: שי יהלום -היו"ר

ב' אלון

ד' צוקר

מ' שחל
מוזמנים
השופט יצחק רביבי - מנהל בתי-המשפט

יהודית קרפ - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

ניצב גבי לסט - סגן המפכ"ל, המשרד לבטחון פנים

רחל סוכר - המשנה לפרקליטת המדינה

לבנת משיח - משרד המשפטים

שרית טובבין - פרקליטות המדינה

רמי רובין - הנהלת בתי-המשפט

נצ"מ רחל גוטליב - סגנית היועץ המשפטי, המשרד לבטחון פנים

נצ"מ דורון בית נר - ראש מח"ק, המשרד לבטחון פנים

רפ"ק יהודית עלאיוף - מדור חקירות, " " "

דייר מאיר חובב - מנהל האגף לשירותי תקון , משרד

העבודה והרווחה

אביבה פלאי - מנהלת שירות מבחן למבוגרים, משרד

העבודה והרווחה

ארנה שיינן - מחלקת חקירות ת"א, אגף מכס ומע"מ,

משרד האוצר

דני קריבו - משרד האוצר

פרופ' דוד ליבאי - מומחה

רינת קיטאי - האגודה לזכויות האזרח

מיכל אהרוני - " " "

מיכל ברק - סגנית מנהלת מחלקת חקירות, הרשות

לניירות ערך

דניאלה גורני - מנהלת מחי אכיפה, הרשות לניירות ערך

שמואל סף - לשכת עורכי הדין
יועץ משפטי
ש' שהם
מנהלת הוועדה
די ואג
קצרנית
אי זכאי
סדר-היום
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצר ושחרור),

התשנ"ו-1996 - דיון בהיערכות בתי-המשפט והמשטרה ליישום החוק

והגבלת משך המעצר עד תום ההליכים.



הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצר ושחרור), התשנ"ו-1996.

דיון בהיערכות בתי-המשפט והמשטרה ליישום החוק והגבלת משך המעצר עד תום ההליכים
היו"ר שאול יהלום
אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא שלנו הוא הצעת חוק סדר הדין הפלילי

(סמכויות אכיפה - מעצה ושחרור), התשנ"ו-1996 .לפני שנמשיך בדיון בחרק קבענו

שנפתח את הישיבה בהיערכות בתי-המשפט והמשטרה ליישום החוק והגבלת משך המעצר עד תום

ההליכים. דווח כאן שביום ראשון התקיימה ישיבה אצל נשיא בית-המשפט העליון שהוזמן

אליה היועץ המשפטי של הוועדה שלנו מר שהם. דווח לי שכפי שביקשתי הגיעו להסדר

ואין צורך בתיקוני חקיקה או באיסור חקיקה. אם המשטרה מסכימה ובית-המשפט נתן לה

את התנאים לכך הרי שהושגה המטרה.

אנחנו מקדמים בברכה את מנהל בתי-המשפט, הנשיא רביבי. בבקשה.
השופט י' רביבי
היתה התכנסות של כל הגורמים המעורבים בארגון ובייעול המהלך של המעצרים

בבתי-המשפט. הגענו לכלל סיכום שנפתחים 5 בתי-משפט גדולים ואחר-כך הוספנו 3

בתי-משפט פריפריים. תהיה היערכות כוללת של אותם בתי-משפט בימי חול עד השעה 10

לפנות ערב, בימי שישי עד שעתיים לפני שבת, ובמוצאי-שבת 4 שעות אחרי צאת השבת. זו

המתכונת.
היו"ר שאול יהלום
4 שעות אחרי צאת השבת פותחים את בתי-המשפט.
השופט י' רביבי
לא, עם צאת השבת בתי-המשפט יהיו פתוחים 4 שעות.

היו"ר שאול יהלום ;

לא זה מה שסיכמנו.

ש' שהם;

ההצעה היתה שהמשטרה תהיה חייבת להביא עצור לא יאוחר מתום 4 שעות מצאת השבת.
היו"ר שאול יהלום
אם השבת יוצאת בשעה 6 בערב בית-המשפט לא נפתח ב-6 בערב כי אנחנו לא מעוניינים

שיהיה חילול שבת. המשטרה צריכה להכין את הבקשה, להדפיס אותה, השופט צריך להגיע,

השמש ומזכיר בית-המשפט צריכים להגיע וצריך לפתוח את בית-המשפט. לפי ההצעה שהיתה

בישיבה הקודמת דובר על כך שהכול יהיה ללא חילול שבת ולכן אמרנו שבית-המשפט בדוגמה

שהבאתי נפתח ב-10 בלילה.
השופט י י רביבי
זה לא הסיכום שהגענו אליו. אמרנו שבתי-המשפט יהיו פתוחים עד 4 שעות לאחר צאת

שבת וחג והם יתנו את השירות בתחום השעות האלה.
היו"ר שאול יהלום
אני מבהיר איך אישרנו את הדבר בישיבה הקודמת כשהמטרה היתה ליצור מצב שלא יהיה

חילול שבת. זו הצעה של פרופ' ליבאי והנוסח שהתקבל הוא מלה במלה כפי שהוא ניסה

בכתב ידו. כדי שלא יהיה חילול שבת אנחנו מחייבים להביא לפני שופט עצור שנעצר עד

4 שעות לפני כניסת השבת, חוץ ממקרים מיוחדים, זה לא אומר שלא יביאו עצור לפני

שופט אפילו שעתיים לפני שבת.
השופט י' רביבי
אני קורא מה שכתב פרופי ליבאי וזה מה שאמרתי: יובא עצור לפני שופט לא יאוחר

מתום 4 שעות מצאת השבת.
היו"ר שאול יהלום
הכוונה היתה שזה אחרי שאנחנו מחכים 4 שעות.
משה שחל
על-פי ההלכה אם אתה לא רואה חילול שבת זה לא עליך. מבחינה ממלכתית אתה צריך
לדאוג לדבר אחד
שבית-המשפט לא ייפתח אלא זמן סביר אחרי צאת השבת ותקבע שעה או

שעה וחצי. מדוע לקבוע 4 שעות? למה לא 5 שעות?
הי ו "ר שאול יהלום
אני מזכיר מה אושר בישיבה הקודמת והדברים מופיעים בפרוטוקול. בהתחלה דובר על

3 שעות ואחר-כך העלינו את זה ל-4 שעות. דובר על כך שבתי-המשפט, הפרקליטות,

השופטים והסניגורים לא יחללו את השבת. דיברנו על זה שעצור שנעצר בשבת בבוקר אולי

צריך לחפש עורך דין במשך שעתיים במוצאי שבת, צריך להדפיס את הבקשה למעצר, צריך

למצוא סניגור לעצור, צריך להביא את השופט, לכן אמרנו שמצאת השבת צריך לאפשר זמן

סביר שלא יהיה בו חילול שבת וגם אזרחים שומרי שבת שנעצרו בשבת בבוקר יהיה להם זמן

סביר למצוא סניגור. אני הצעתי שזה יהיה שלוש שעות, פרופי ליבאי הציע ארבע שעות.

לכמה זמן בית-המשפט נפתח? לפי הצורך, זה יכול להיות לשעתיים וזה יכול להיות לשלוש

שעות.

אני מבין את הנשיא רביבי, הוא לא היה בישיבה הקודמת, אבל כאן יושבים אנשים

שהשינתפו באותה ישיבה, שמעו וניסחו. אתם יכולים להגיד שאתם מתחרטים על ההחלטה

הקודמת. אבהיר מה היה בישיבה הקודמת. אמרנו איך מצד אחד אנחנו מקיימים את החוק

ב-12 במאי, מצד אחר לא מחללים שבת במערכת בתי-המשפט והנלווים שלה. לכן ההצעה
הסופית היתה
אם אדם נעצר עד 4 שעות לפני כניסת השבת, חייבים להביא אותו לשופט.

יש יוצא מן הכלל במקרה שכרגע תפסו אותו בשדה התעופה. בשיגרה, אם השבת נכנסה בשעה

4 ועצרת אדם עד 12 בצהרים ביום שישי, אתה חייב להביא אותו לפני שופט באותו יום.

אין שום איסור להביא אותו גם שעה לפני שבת אבל צריך להסדיר שהשופט ילך לביתו שעה

או שעתיים לפני שבת, משהו מעין זה.
משה שחל
בקיץ זה יכול להיות עד השעה 4 בבוקר, כי השבת יוצאת ב-8 בערב, אחרי זה יש 4

שעות המתנה עד 12 בלילה, והשופט צריך להיות תורן עוד 4 שעות.
השופט י' רביבי
אם תקרא את נוסח ההחלטה שלכם תגיע למסקנה שלי, אולי הכוונה היתה אחרת.
היו"ר שאול יהלום
אולי הכוונה היתה אחרת.

כל עוד יש 24 שעות הדברים פועלים כמו ביום רגיל אבל עלתה השאלה מה קורה כש-24

השעות נגמרות במהלך השבת או מוצאי שבת. נכון שבקיץ יצטרכו להביא אותו ב-11 או

ב-12 בלילה מתוך הבנה שלא ילון עוד לילה בבית המעצר. את הנקודה הזאת סיימנו

בשבוע שעבר.

הנקודה שאנחנו עוסקים בה עכשיו איך נערכת מערכת בתי-המשפט לתת תשובות למשטרה

על סמך הדברים שאמרתי. דיווחתי שקיבלתי תלונה מהמשטרה שזה לא סביר כי צריך לעשות

מערך הסעה למרחקים גדולים. על זה היתה ישיבה ביום ראשון ואנחנו שומעים על כך

עכשיו דיווח. עד כאן כדי לקשר בין שתי הישיבות.

השופט י י רביבי ;

אני רוצה להוריד מעל הפרק נושא אחד שמוסכם עליכם והוא משמרת שניה בימי חול

שתעבוד בכל יום עד שעה 10 לפנות ערב באותם 8 בתי-המשפט שהזכרתי .
ניצב ג' לסט
בירושלים, באר-שבע, חיפה, תל-אביב, נצרת, עכו, נתניה, אשקלון. יש בכוננות -

על-פי קריאת המשטרה וצרכיה - עוד 4 בתי-משפט: קרית-שמונה, חדרה, רמלה, אילת,

בהם יהיו שופטים כוננים שיבואו לבית-המשפט ויפתחו אותו לפי הצורך למשמרת בי. זה

הסיכום על דעתנו עם כבוד השופט ברק.
היו"ר שאול יהלום
הנושא הזה מסוכם.

נעבור ליום שישי, ההצעה שלכם היא עם אותם בתי-משפט עד שעתיים לפני כניסת

השבת.
ניצב ג' לסט
כן זה מסוכם.
נצ"מ ר' גוטליב
בכל בתי-המשפט.
היו"ר שאול יהלום
בכולם?
השופט י' רביבי
אני מציע לכם שתקבלו את ההסדר שאמר אותו ניצב לסט כי יש בתי-משפט שלא פתוחים

כל יום. המתכונת ביום שישי היא במספר בתי-המשפט שנקבנו בהם, תהיה משמרת שתיתן את

השירות עד שעתיים לפני השבת.
היו"ר שאול יהלום
אותם בתי-המשפט שהזכיר ניצב לסט יהיו פתוחים עד שעתיים לפני כניסת השבת.
השופט י' רביבי
ב-4 בתי-המשפט הנוספים. למשל בקרית-שמונה, במקרה הצורך.

דוד צוקר;

כלומר, הם לא יהיו פתוחים אוטומטית אלא רכן לפי הצורך?
השופט י י רביבי
נכון.

ניצב ג' לסט;

אם יהיה עצור ברמלה-לוד, לא נרוץ אתו לנתניה, נבקש להשאיר את בית-המשפט פתוה

עד שעתיים לפני כניסת השבת.
השופט י' רביבי
כעקרון אני מקבל את זה. יכולה להיות אפשרות שאותו קצין משטרה יפנה אלינו

ויהיה מוכן להגיע לאותו בית-משפט שפתוה בלאו-הכי. אני מקבל על עצמי את ההתחייבות

שאם תעמדו על כך שהכונן יגיע לאותו בית-המשפט זה יצא לפועל.
ניצב ג' לסט
אני רוצה להוריד את זה מסדר-היום, אני לא משאיר פה פתח עם משמעויות מעבר למה

שצריך, זה הסיכום.
השופט י' רביבי
בסדר, סגרנו את הענין.

שי סף;

נניח שאדם נעצר ביום שישי בשעה 12, השבת נכנסת בשעה 4 וחייבים להביא אותו

לבית-המשפט. מאחר שזה יום שישי, בית-המשפט נסגר בשעה 2, למשטרה יש רק שעתיים.

לכן צריכה להיות הוראה מקבילה לשוטר כדי שהוא ידע שתוך שעתיים הוא חייב להביא את

העצור לשופט.

ניצב ג' לסט;

מה שאומר מר סף הוא שבכך יש עומס על המשטרה והוא צודק.

היו"ר שאול יהלום;

אחרי חצי שנה תבוא לשכת עורכי הדין, יתנו לנו על זה תלונות ונעשה בירור.

ש' סף;

אירוע שקרה ב-11 בבוקר יהיה לחוקר קשה לגבש לגביו חומר עד השעה 2 אחר-הצהרים.
היו"ר שאול יהלום
על אירוע שקרה זה מקרוב דובר שעתיים בישיבה הקודמת ובזה אין מחוייבות. יש

סעיף בחוק שמדבר על 48 שעות במקרים של חקירה דחופה.



אנחנו חוזרים לענין של מוצאי-שבת. פרופ' ליבאי, קיבלנו את הנוסח שכתבת בכתב

ידך ויש בו משהו לא ברור. אגיד מה הבנתי. הבנתי שבית-המשפט נפתח 4 שעות אחרי

יציאת השבת ואחרי 4 שעות אנחנו קובעים שבית-המשפט עומד לרשות המשטרה במשך שעה,

שעתיים, שלוש, כמה שצריך. הסברת שיש צורך ב-4 שעות כדי שיהיה סיפק בידי אדם

להשיג עורך דין, בידי הפרקליטות להכין ולהדפיס את כתב הבקשה, בידי השופט להגיע

לבית-המשפט, בידי הסניגור להגיע לבית-המשפט. לכן גם שינינו על-פי בקשתך מ-3 שעות

ל-4 שעות.

דוד צוקר;

כולם עושים את הדברים במקביל, זה לא נמשך 7 שעות.
השופט י' רביבי
אני הבנתי את זה כך: בית-המשפט נפתח ל-4 שעות מאז צאת השבת ואני כבית-המשפט

צריך להתארגן כך ששופט לא יחלל שבת. הוא יצא שעה יותר מאוחר, עד שהוא יגמור את

הסעודה ויברך את משפחתו. במידה ושופט יצטרך להישאר יותר מאוחר הוא יישאר, זה לא

מטריד אותי .
היו"ר שאול יהלום
עם כל הכבוד לשופטים, שופט יגיד: אני לא מחלל את השבת. אבל הוא אומר: דקה

אחרי צאת השבת אני פותח את בית-המשפט ובית-המשפט הולך אחרי השופט ויצטרכו לחלל

שבת. כשאנחנו פותחים מוסד כמו בית-משפט אנחנו צריכים ליצור תנאים מינימליים כדי

שלא יהיה בו חילול שבת, זה לא שהשופט בלבד בא, פותח את הדלת, מדליק את המזגן

וזהו. אם עורך הדין הוא שומר מצוות הוא לא יוכל להופיע כי הוא גר בפתח תקוה ודקה

אחרי צאת השבת הוא לא יוכל להגיע גם אם הוא לא מברך את בני ביתו. אני הצעתי שזה

יהיה 3 שעות.
פרופ' ד' ליבאי
ההתחלה היתה שבמוצאי שבת יובאו עצורים תוך שלוש שעות מאז יציאת השבת. התעוררה

משאלה שמא זה יביא לידי חילול שבת וכדי לעבוד ב-3 שעות יתחילו בהכנות עוד בשבת.

מכאן באה הרחבה מ-3 שעות ל-4 שעות. זה לא אומר שזה צריך להיות דקה אחרי יציאת

השבת וגם לא שעה אחרי יציאת השבת. כתבתי : לא יאוחר מתום 4 שעות מעת יציאת השבת

או החג. אם אינה פותח את זה שעה אחרי יציאת השבת לא קרה דבר, זה יתואם עם המשטרה.

כולנו יודעים מה המגמה. מצד אחד האינטרס הוא שלא יהיה חילול שבת כשזה לא

נדרש; מצד אחר האינטרס שבגלל שמירת השבת לא נפגע בחופש האדם ואם נקבע הקריטריון

של 24 שעות לא להכפיל אותו שלא לצורך בגלל השבת. מכאן: א. המאמץ ייעשה להביא

אותו לפני כניסת השבת. ב. אם הוא נעצר תוך 4 שעות לפני כניסת השבת או משהו מעין

זה ואי-אפשר להביא אותו, לא לחכות בהכרח ליום ראשון. לכן לקצר במקרה זה את המעצר

ואם לא יהיה 24 שעות שלא יהיה הרבה יותר מ-24 שעות. מכאן הפשרות שאנחנו עושים.

לכן הוחלט לפתוח את בתי-המשפט, או בתי-משפט תורניים, ובלבד שהמשטרה תדע לאן היא

יכולה וצריכה להביא אותו במוצאי-שבת - זה לא כתוב פה אבל זה ברור מאליו - לפני

שופט, מתי? בתחילה אמר היושב-ראש 3 שעות. התעוררה השאלה שמעלה הנשיא רביבי שכדי

למצות את 3 השעות יתחילו לצאת לבית-המשפט באופן שזה יגרור חילול שבת. יש שופטים

דתיים ויש גם שוטרים דתיים, לכן אמרתי שלא חייבים להביא אותו בדקה של יציאת השבת.

עד תום 4 שעות צריך להביא אותו לפני שופט, אם השופט מגיע שעה אחרי יציאת השבת, זה

עונה על הקריטריון. זה ידרוש תיאום עם המשטרה, וימתינו מעט לשופט. אם שופט יכול

להגיע מייד עם צאת השבת הוא יגיע.
הי ו ייר שאול יהלום
זה לא רק השופט, זה המשטרה, זה המזכיר, זה עורך הדין.
פרופ' ד' ליבאי
אם מוצאי-שבת בשעה 8, אין מניעה שבית-המשפט ייפתח מ-9 ובלבד שזה יהיה 4 שעות.

דוד צוקר;

כדי לענות על האינטרסים אפשר לומר: בית-המשפט לא ייפתח לפני עבור שעתיים

מצאת השבת כדי להבטיה שמדינה באופן מאורגן לא מהללת שבת שלא לצורך, ולא למעלה מ-4

שעות.
פרופ' ד' ליבאי
איו צורך בזה. במקום שניתן לפתוה עם צאת השבת יפתחו, או במקום שזה נדרש.

סדרי בית-המשפט נקבעים על-ידי הנהלת בתי-המשפט.

דוד צוקר;

ההבדל הוא של שעה, שעה ורבע. אתם עושים טעות.
היו"ר שאול יהלום
פרופ' ליבאי , מצד אחד אתה רוצה לקבוע הסדרים שנעמוד עליהם בתוקף, מצד אחר שלא

רק השופט יספיק להגיע אלא גם הקלדנית והמזכיר, לא מדובר רק בשופטים. צריך לקבוע

זמן סביר שבו לא פותחים את בית-המשפט ולא נקרא עורך דין לייצג שם. לכן, כמו

שאומר חבר-הכנסת צוקר, שעתיים מצאת השבת ייפתח בית-המשפט למשך 4 שעות ובזמן הזה

צריך להביא את כל העצורים שלגביהם נגמרו אותן 24 שעות. אז אולי השופט יסכים לבוא

גם רבע שעה אחרי צאת השבת כי הוא גר על יד בית-המשפט אבל המזכיר, הקלדנית ועורך

הדין שגר בהוד השרון גם כן צריכים להגיע אבל הם יכולים להגיע יותר מאוחר.

בנימין אלון;

פתיחת מוסד בית-חמשפט במוצאי שבת פירושו של דבר גם חימום, תחזוקה, בטחון,

קהל, המון דברים. האם אי-אפשר לעשות נוהל מוצאי שבת שיהיה במשטרה בחדר מיוחד

כששוטר רושם פרוטוקול, פתוח לציבור כדי לשמור על פומביות הדיון ויבואו לשם השופט

והמזכיר. זו משטרה נחמדה, קהילתית.

משה שחל;

אינני יודע למה הוועדה נקלעה לוויכוח הזה עם סידורים חדשים שאני לא מכיר

אותם. באף ספר חוקים אין הנחייה שמפרטים בה מה זה מוצאי שבת. אני מתנגד שבענין

זה ייווצר תקדים שיכשיל את המערכת כולה בפרשנויות. ממתי אנחנו קובעים מה מרווח

הבטחון שצריך להיקבע למשמעות של מוצאי שבת והאם זה שעה או שעתיים? באיזה ספר

חוקים מצאתם את זה?

אני סומך על מערכת בתי-המשפט שהיא תקבע לה את הנוהל כך שהקלדנית ומי שצריך

להדליק את המיזוג יגיעו במועד שבו לא יהיה חילול שבת, אני סומך על טוב לבם ועל

נכונותם. אני מכיר מערכות שונות ורבות ולא צריך לקבוע את הדברים מראש. אתם לא

שמים לב עד להיכן זה מגיע, לא בענייני שבת, האחד לא מאמין לשני וצריך לשים שוטר

על שוטר כדי לשמור. זה עקרון.

חבר-הכנסת בני אלון, השאלה האם אפשר יהיה להאריך מעצר בתחנת משטרה נוגעת

לתחום אחר עקרוני. אומרים שמגיע לעצור להופיע בלי תלות לא במיתקן משטרתי אלא

במקום שנקרא בית-משפט. בזמנו, באחד הדיונים על בתי מעצר, חיתה לי שיחה עם כבוד

נשיא בית-המשפט העליון השופט ברק כשהעברנו את בית המעצר המרכזי בדרום לבית-הסוהר

והקצנו מקום מהוא לכותלי בית-הסוהר, זה היה בחצר של שירות בתי-הסוהר. הקישון הוא

מקום גרוע מאוד ובאר-שבע היה עוד יותר גרוע ממנו. הצעתי אז שעל חשבון משטרת

ישראל ייבנה מיתקן שיינתן לבתי-המשפט ויהיה כתוב עליו "בית-משפט באר-שבע", מיתקן



שלא שייך למשטרה מבחינת הבעלויות. אמר לי אז הנשיא שהוא ישקול את זה. גם היום

יש לי דילמה אם זה צריך להיות או לא כי באיזה שהוא מקום הדברים צריכים להיראות.

לא הייתי הופך זאת לשיגרה של מצבי חירום.

אני רוצה לומר לכם: אף פעם אל תוציאו הוראה שהשוטרים, השופטים או מי שלא

יהיה לא יוכלו לעמוד בה מפני שכדי להגן על עצמם הם ימצאו דרך לעקוף את זה. אם

שוטר יראה שיש לו בעיה עם השעות והוא לא יודע מתי כניסת השבת ביום שישי, אם זה

תלוי בו הוא ירשום שהמעצר היה בשעה 2.
דוד צוקר
למה לחשוד בו?
משה שחל
הוא לא עושה את זה מרוע לב. אחרי עבודה של 10 או 12 שעות שבה הוא התעמת עם

אנשים כמו חברי-הכנסת יהלום ואלון, למשל, מגישים נגדו תלונה למח"ש והוא צריך לרוץ

לשם בשעות המנוחה שלו. לכן צריך לעשות את הדברים בהיגיון ואני מציע להסתפק במה

שנאמר. בקיץ יוצאת השבת לאחר השעה 8 ואנחנו מדברים על כך שהשופט יהיה תורן עד 12

בלילה, ואם יהיה צורך הוא יישאר גם יותר מאוחר. הבעיה הנחיה בעיקרה בתל-אביב,

בחיפה בית-המשפט נמצא בתוך העיר והמרחק לא גדול ומזכיר בית-המשפט באותו מקום

יקבע על-פי הנחיה מתי הוא ייפתח. אני מציע להסתפק בזה.
היו"ר שאול יהלום
בחוק הזה אנחנו כן קובעים שעות, כגון השעה הזאת. אני מציע שנקבע זאת כדי

לחייב את הגורמים וכדי לא להושיב אדם במעצר כמה שעות. לגבי יום שישי קבענו את

השעות במדויק ש-4 שעות לפני כניסת השבת חייבים להביאו בפני שופט ואתה כולל את

הענין של המרחקים. ביום שישי זה 4 שעות לפני כניסת השבת, עכשיו זה עד השעה 2.30

ובחנוכה זה עד השעה 12. כלומר, קבענו בחוק מועד נייד שקשור לכניסת השבת.
משה שחל
בעתון מתפרסם מתי נכנסת השבת? ובכן ידוע מתי זה שעתיים לפני כן. התנגדתי

שתינתן פרשנות מעבר לזה של מקדם בטחון. אם מטריד אותך ענין מוצאי השבת, אם

יסכימו לא איכפת לי שזה יהיה 5 שעות מצאת השבת ובלבד להישאר צמודים למונח שאני

מדבר עליו. אתה מסכם עם הנהלת בתי-המשפט שבהוראות הפנימיות שלהם הם ידאגו שלא

יהיה חילול שבת.
דוד צוקר
לחבר-הכנסת אלון ולי יש הצעה. כולנו מסכימים שאסור שיהיה חילול שבת מאורגן

מטעם המדינה. לכן אני מציע שיובאו בפנינו התקנות הפנימיות של הנהלת בתי-המשפט

שמבטיחות את האינטרס הציבורי הזה. כך זה לא יהיה כלול בחקיקה אבל האינטרס הזה

מובטח ואנחנו שקטים לגבי כל כיוון.
משה שחל
ההבדל בינינו הוא בזה שאני סומך עליהם שהם יעשו את זה.
דוד צוקר
אבל יש 20% בציבור שרוצים לראות את זה כתוב.
היו"ר שאול יהלום
היום אנחנו עם הנשיא רביבי והנשיא ברק ואני סומך גם עליהם אבל כשאיזה קובע הוק

זה לדורות.
משה שחל
גם אחרי השופטים ברק ורביבי יבראו אנשים טובים והגונים ואני סומך עליהם.
הי ו "ר שאול יהלום
היה שופט בבאר-שבע שאמר דברים על החרדים, אני לא סומך עליו.
בנימין אלון
אני מציע שבחקיקה ייאמר שהוראות המשטרה ותקנות בתי-המשפט ידאגו לדבר הזה.
היו"ר שאול יהלום
אתה מציע שבחקיקה הראשית יהיה כתוב ובלבד שלא יהיה חילול שבת?
דוד צוקר
כשם שנאמר בחקיקה 4 שעות לפני כניסת השבת, מותר לומר גם 4 שעות אחרי צאת השבת

ובתקנות הפנימיות של הנהלת בתי-המשפט יובטח האינטרס הזה. זאת הפשרה.
היו"ר שאול יהלום
חבר-הכנסת אלון, בוודאי שאני מסכים שבחקיקה הראשית יהיה כתוב שלא יחיה חילול

שבת אבל עם כל הכבוד זה יהיה החוק הראשון - חוץ מחוק שעות עבודה ומנוחה - שמדובר

בו על שבת ועדיין אני לא רואה קונסנסוס לכך. ארנה מציע שיהיה סעיף שבו ייאמר,
בערך, לא משנה הניסוח
ובלבד שבית-המשפט לא יחלל את השבת.
בנימין אלון
ייאמר שהוראות המשטרה הפנימיות ידאגו לזה.
הי ו "ר שאול יהלום
אני הראשון שמוכן לחתום על זה.
פרופ' ד' ליבאי
אני רוצה להבהיר מה עומד מאחורי הדברים. ראשית, לגבי מה שמטריד עכשיו אפשר

לפתור על-ידי פיסקה נוספת שבה יהיה כתוב: שרי המשפטים והמשטרה - אדוני היושב-ראש

יוסיף בהתייעצות עם שר הדתות - יקבעו בתקנות את מועדי הבאת העצורים בפני

בתי-המשפט ונוהל הבאתם לאחר יציאת השבת או החג.
היו"ר שאול יהלום
מקובל.
פרופ' ד' ליבאי
גם אם זרז יכול להזיק אני רוצה להגיד בגלוי מה ההבדל בניסוחים. העניו הוא

ללכת לקראת שמירת שבת ומבחינת תפישתי יש פה שינוי בסטטוס-קוו. למרות זאת, אם

רוצים פעם אחת לפתור בעיה שעד היום הוחבאה מתחת לשטיח, רצוי לפתור אורנה בהזדמנות

זו ולכן נתתי יד ותמכתי בזה. אבל לעבור לקיצוניות השניה שמשמעותה לכל מי שיקרא

את הסעיף יהיה של כפייה דתית טוטאלית, לזה אני לא רוצה לתת יד.

לפי הנוסח קיבלנו את האילוץ והבינונו כי מי שנעצר ממש עקב פשע שבוצע, או

שהגיע ארצה פחות מ-4 שעות לפני כניסת השבת, לא המשטרה, לא השפיטה ואף אהד אהר לא

יכולים להתארגן במקרה כזה למשהו ענייני מהותי בדיון. אז אמרנו שאפשר להביא אותו

במוצאי שבת. אבל הנוסח כפי שהוצע בפעם שעברה אומר: אם בוצע המעצר פחות מ-4 שעות

לפני כניסת השבת או החג, ואישר סגן ניצב בהחלטה מנומקת בכתב שקיימת עילת מעצר

וכו', יש להחזיק אותו עד הבאתו בפני שופט, ולא ניתן להביאו בפני שופט לפני כניסת

השבת או החג, או בוצע המעצר במהלך השבת או החג - מה כתוב בנוסח בצורה האופרטיבית

- יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום 4 שעות מעת יציאת השבת או החג.

אם אתה שואל אותי - עם כל הכוונה המתפרשת - שאם יהיה פעם אילוץ ויהיה מדובר

בלא יהודי, ויהיה צורך להוציא צו מעצר במהלך השבת, או בשעה 5, או שלא נביא אותו

לבית-משפט פתוח משיקולי בטחון או משיקולים אחרים, אין פה איסור בנוסח הזה ולא

יגידו לי שאי-אפשר להוציא בישראל צו מעצר בשבת. לא צריכים להביא דברים עד

אבסורד. מהנוסח שקראתי כולם - בתי-המשפט, המשטרה, הציבור כולו - מבינים שהתרופה

היא מוצאי שבת כדי לא לחלל שבת. אבל אם יקרה לי המקרה ואצטרך צו מעצר בשבת, אתה

רוצה למנוע מהמדינה אפשרות להוציא צו מעצר בשבת? אני לא. זה כל ההבדל. הנוסח
שלי הוא מספיק גמיש ואומר
תביא אותו במוצאי שבת אחרי יציאת השבת, אבל הוא לא

אוסר על הוצאת צו מעצר בשבת. לכן הנוסח הזה עונה על מה שרוצים להשיג פה, בייחוד

עם התוספת שיהיו הוראות ברורות מהשרים מהו הנוהל. אז ידעו שמשעות אלה ואלה

בית-המשפט פתוח במוצאי-שבת, ובתי-משפט אלה ואלה פתוחים. הנוסח הולך בין הטיפות

והוא שקול.
ניצב ג' לסט
במקום שר המשטרה צריך להיות השר לבטחון פנים.
היו"ר שאול יהלום
אני מבקש שיהיה: בהתייעצות עם הרבנות הראשית.
פרופ' ד' ליבאי
אפשר רק בהתייעצות עם שר הדתות.
היו"ר שאול יהלום
בסדר, בהתייעצות עם שר הדתות.
משה שחל
הדאגה לאי חילול שבת עם עצורים וחשודים יוצרת דבר ייחודי ותקדימי.
היו"ר שאול יהלום
הבר-הכנסת שחל, תקח בחשבון שבמדינת ישראל יש היום מגזרים שלמים שאדם שומר

מצוות לא יכול לעסוק בהם למן הבידור, התיאטרון, התחבורה, המוסכים ותחנות הדלק

ועכשיו אתה רוצה שגם לא יהיו עבריינים שומרי מצוות.



משה שחל;

היה לי שותף במשרד ששמו נפתלי ליפשיץ, זכרונו לברכה. לכבודו, גם כשהיה צורך

לא פתחנו את המשרד בשבת ולא עבדנו. זה לא היה כתוב בשום מקום. למה לא עשינו

זאת? מפני שיש דברים מעבר למה שכתוב.

היו"ר שאול יהלום ;

למה? בגלל שזה היה נפתלי ליפשיץ, אבל אם זה היה סטז'ר שומר מצוות לא היית
מקבל אותו לעבודה והיית אומר
אני לא יכול, אני עובד גם בשבת.

משה שחל;

למה איתה אומר את זה? תבדוק ותראה מי הסטז'רים שנתקבלו למשרד לבטחון פנים.
פרופ' ד' ליבאי
אני מציע ליושב-ראש להשאיר זאת לשני השרים כפי שמקובל בחוקים אלה.
היו"ר שאול יהלום
האם אדוני מוכן להוסיף מלה ממנה ישתמע שהנוהג שהם יקבעו הוא כדי לשמור שבת,

שזה יהיה ברוח חיובית. אם נכתוב את זה, נוריד את שר הדתות.
פרופ' די ליבאי
לכן כתבתי שזה רק לאחר צאת השבת, הכוונה היא ברורה. עושים דבר גדול מבחינת

הציבור הדתי שלא היה עד היום.
היו"ר שאול יהלום
אני מסכים שזה יהיה בלי אישור השר לבטחון פנים ואני מציע שהתקנות יובאו

לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט.
פרופ' ד' ליבאי
אדוני, זה רצוי ומקובל ואנחנו נכתוב: שר המשפטים והשר לבטחון פנים יקבעו

בתקנות את מועדי הבאת העצורים לבתי-המשפט ונוהל הבאתם לאחר יציאת השבת והחג,

באישור ועדת החוקה.
י' קרפ
צריך לכתוב: מועדי פתיחת בתי-המשפט במוצאי שבת, לא הבאה.
פרופ' ד' ליבאי
גב' קרפ מציעה שמה שייקבע הם מועדי פתיחת בתי-המשפט, אחרת ייראה כאילו אנחנו

מכתיבים למשטרה מתי ואיך להביא עצורים. לכן ייאמר: מועדי פתיחת בתי-המשפט לאחר

יציאת השבת או החג. את כל השאר תתאמו ביניכם.
היו"ר שאול יהלום
בסדר.
שי סף
הניסוח עוסק במה שזכאי לו העצור וזמן השארתו במעצר לא יהיה מעבר ל-4 שעות.

חסר לנו פה שזה לכל היותר. מה קורה עם עצור שאין בעיה אתו וכולם מוכנים תוך

שעתיים - אבל אל תהשבו שעורך דין מהכה - שלא יהיה מחטף באמצע, שהוא יגיע בזמן.

כתוב: לא יאוחר מ-4 שעות, זו זכותו של העצור, אין זה אומר שזה לא ייעשה תוך

שעתיים או שלוש שעות.
פרופ' ד' ליבאי
זה שמחייבים נוכחות סניגור ו/או הודעה לסניגור כתוב בסעיפים אחרים בחוק.
ש' סף
חסר גם ניסוח לגבי עצור דתי שרוצה להספיק להתארגן במוצאי שבת מבחינת מציאת

עורך דין.
היו"ר שאול יהלום
קיבלתי שהשופט רביבי יהיה בין מנסחי התקנות ובתקנות הוא חייב למצוא פרק זמן

להתארגנות, על זה מדובר כאן. עם כל הכבוד לחשוד שומר המצוות אני דואג גם לשופט

שומר המצוות, לעורך דין שומר המצוות. לקלדנית שומרת המצוות וגם למזכיר בית-הדין

ואיש הבטחון שהם שומרי מצוות. צריך לקבוע נוחלים של זמן סביר ויכול להיות שזה

שונה מבית-משפט לבית-משפט, יכול להיות שבתל-אביב זה שעה אחרי צאת השבת, במקום אחר

י ותר.
שי סף
חסר פה שהעצור לא יובא תוך 4 שעות כל עוד הוא לא סיים את ההכנות.
היו"ר שאול יהלום
גם ביום שישי זה מחייב אותו בתוך 4 שעות, למה על זה אתה לא מדבר? הוא יופיע
לפני השופט ויגיד
לא הספקתי לעשות שום דבר כי השבת יצאה לפני שעה, אני אתארגן

תוך שלוש שעות או שמחר בבוקר תעשה לי דיון נוסף.
משה שחל
אני לא מבין את ההגזמות. הרי הוא חשוד בעבירה, יש לו 4 שעות. זו מהפכה

מבחינת סדרי העבודה, המשטרה צריכה להתארגן, בתי-המשפט צריכים להתארגן וצריך לדאוג

שזה גם יצליח.
פרופ' ד' ליבאי
אני רוצה להביא לתשומת לב שההתארגנות של יום שישי ומוצאי שבת היא ללא תקדים

לבתי-המשפט ולמשטרה.
השופט י י רביבי
אני מצטרף למה שאמרו פרופ' ליבאי וחבר-הכנסת שחל. אני מבין שהגעתם להסכמה

ואני מקבל עלי את הדין. הנושא הוא יוצא דופן ודורש מאתנו התארגנות יוצאת דופן

כדי שנוכל לבצע מה שהטלתם עלינו בצורה טובה עד כמה שניתן. זה דורש מאתנו גם

תקנים נוספים, לוגיסטיקה כשאני צריך להוביל את השופטים, את הפקידים, את אנשי

המשמר.



דוד צוקר;

זה כרוך גם בשעות נוספות?
השופט י' רביבי
שופט לא מקבל שעות נוספות. לגבי עובדים ופקידים - בוודאי, זו כוננות של שבת

ואלה דברים שמעבר לתקציב הרגיל שלנו. מקשיב לי פה בשקט נציג משרד האוצר והוא

צריך לדעת שזה מחייב את האוצר לתת את המשאבים המתאימים לפי מה שנעביר אליהם.
היו"ר שאול יהלום
סגן המפכ"ל יתן סקירה קצרה איך המשטרה נערכת ואם יש חידושים ועידכונים.
ניצב ג' לסט
הכנתם והכשרתם של בתי המעצר נמצאים בתהליך מתקדם. כדי להדביק את הקצב התקשרנו

לחברות קבלניות פרטיות ועד ה-12 במאי נהיה ערוכים מול אותם סעיפים שמחייבים את

השר להחליט על בתי המעצר. אלה שלא יוכרזו לא נוכל להחזיק בהם עצורים.
דוד צוקר
כמה תוציאו על זה?
ניצב ג' לסט
הקצבנו 780,000 שקל לשיפוצים. אנחנו לא בונים בתי מעצר חדשים, באותם סעיפים

שדרשנו הדברים מתבצעים ובית מעצר שלא יהיה מוכן חשר לא יחתום עליו.

דבר נוסף, אנחנו כל הזמן משלימים תקציבים. יושב-ראש הוועדה העלה את הנושא של

האנטנה ואפשרות קליטת שידורים בירושלים לאלה שרואים טלוויזיה במגרש הרוסים. לפני

שהגעתי לכאן עברתי לבדוק את זה שוב. לגבי ערוץ 1 אין בעיה, התקלה תוקנה וכל מי

שמביא טלוויזיה בהעמדות לדין - לא בעצורי ימים - אין לו בעיה והוא יכול לקלוט

ערוץ 1. בערוץ 2 יש עדיין תקלות למרות שהקבלן סי ים את העבודה. אישרנו תקציב

מיוחד ואנחנו מוציאים מכרז להתקשר לחברת כבלים ולפתור בזה את הבעיה של הערוצים.

בפגישה הקודמת של הוועדה התחייבתי שניכנס להדרכה מואצת. אני יכול לומר לכם

שכל משטרת ישראל עסוקה בהדרכה. זאת הערכה שהופצה היום לשטח על כל סעיפי החוק, על

כל מרכיביו, כולל שקפים והדרכה. יש פה פנקס אישי שהכנו לכל שוטר כדי שערכת 12

במאי תהיה לכל אחד בכיס עם כל ההוראות. יש פה חוברת ללומד שלוקחים השוטרים הביתה

בשביל ללמוד את עיקרי החוק. יש פה תקציר מיוחד למפקד לשיעורים שבועיים של הדרכה.

לא חשוב כמה זה עלה, בין כך יבין כך האוצר לא נותן את הכסף.
י' קרפ
זה ישא את הרווחים שלו.
ניצב ג' לסט
זו הוראה, קיבלנו זאת והבאתי את זה להראות לכם שהדברים מתבצעים לקראת ה-12

במאי.

הסיכום עם בתי-המשפט הוא בהסכמה. לא ידענו מה תחליטו פה לגבי השבת אבל הרב

המחוזי יצטרך לפרסם בכל יום רביעי בשבוע, בעקבות ישיבות הספ"ק, את המועדים של

כניסת השבת וצאת השבת למפקדי בתי המעצר ולחוקרים. דאגנו מראש לענין הזה.



אני מצטרף לדברי השופט רביבי וחשיב שתשמעו את זה עשינו בדיקת צרכים של.

משטרת ישראל אל מול החוק החדש. כדי שלא נהיה עבריינים אני אומר לכם שאנחנו

נמצאים בפער של 215 איש לביצוע החוק מה גם שמדובר על כניסת השבת וצאת השבת.

מעולם לא ליווינו עצורים לבתי-המשפט בצאת חשבת והיום נצטרך להיערך עם כוחות ליווי

ובטחון. נצטרך לפתוח את המרתף בתל-אביב ולהביא לשם שוטרים, ואין. השוטרים

בנויים על חמישה ימי עבודה שהמדינה החליטה עליהם, גם כך פחתנו ב-15% בשירות לאזרח

ולא תוגברנו כאן מול ליווי עצורים. כך שיש בעיה עם ליווי עצורים. אני מודיע לכם

בזאת שיש תחנות משטרה קטנות שבשיגרה אין בהן שלוש משמרות של חוקר כמו שדרות,

נתיבות, מעונה, דימונה, יש שם שתי משמרות של חוקר. כדי שיהיה חוקר זמין מיידי -

לא נעכב את העצור עד שנביא חוקר כונן - בעצה אחת עם גבי קרפ ועם גבי גוטליב עבדנו

על הנושא וכל קצין שיהיה זמין יעשה זאת, מה גם שאי-אפשר לפתוח חקירה בלי אישור של

קצין. פתרנו את הבעיה וזה יעבור לוועדה.

הנושא של הטיפול הרפואי . על-פי החוק החדש אנחנו צריכים שתהיה לנו מערכת

גיבוי רפואית. ניסינו להתקשר חוזית עם מערכות חיצוניות, לפחות לגבי התחנות, לא

לגבי בתי המעצר, והפער הוא ב-10 רופאים. אם לא יהיו לנו 10 הרופאים האלה לא יהיה

טיפול נאות לעצור חולה.

השר קיבל מכתב בענין ובימים אלה הוא אמור להעביר אותו לאוצר וליושב-ראש

הוועדה. כולנו מברכים על כך שאנחנו הולכים לחוק ליברלי, יהיו פחות מעצרים והכול

יהיה בסדר אבל אנחנו, המשטרה, לא רוצים להיות עבריינים ולהיקלע לסיטואציה שבתי

המשפט ישחררו לנו עצורים משום שלא נמלא את רוח הוראות החוק. אני לא רוצה להגיע

למצב - כפי שאמר חבר-הכנסת שחל - ששוטרים ישחקו עם הזמנים כי לא יהיה חוקר. אני
יודע מה יקרה
יתחילו לעוף תלונות ובג"צים כי עצור יעוכב אפילו מעבר לזמן שהיה
מותר לעכב בעבר ויגידו
עכשיו אנחנו רושמים את הזמן. אנחנו עומדים בפני בעיה

ואם זה לא יטופל נהיה עבריינים.
היו"ר שאול יהלום
נציג האוצר, מר קריבו.
ד' קריבו
אני שמח שסגן המפכ"ל ראה לתקצב מתקציבו כך שהמשטרה תוכל לעמוד בחוק. מן

הראוי לשבח אותו ואת המשטרה כולה על כך שהם ממלאים אחרי החוק.

נוצר פה מצב אבסורד שמשרדי ממשלה, המשטרה ובתי-המשפט, הולכים לקראת שינוי

בחוק כשהחוק הוא הכלי שצריך לקבוע איך הם עובדים ומה סדרי העדיפויות התקציביים

שלהם. הטענה שנשמעת כאן היא שהחוק יצור סדרי עדיפויות שלא מעניינים את המערכות

שלנו כי יש להם את סדרי העדיפויות שלהם ואז הם רוצים שהאוצר ימלא אחר סדרי

העדיפויות של החוק.
ניצב ג י לסט
אבל זה היה לפני שהוקמה הממשלה הזאת.
ד' קריבו
נכון שהנושאים שהאנשים נדרשים לטפל בהם לא תוקצבו כי הם לא היו קיימים אז.

לכן נדרש היום שינוי בסדרי העדיפויות התקציביים של המשרדים.
השופט י' רביבי
על יושבו ו דברים אחרים?
ד' קריבו
בוודאי, על חשבון דברים אחרים. האוצר עדיין לא קיבל שום דרישה תקציבית שאפשר

להתייחס אליה ולדון עליה עם המשרדים. אני מציע שיקויים דיון בין המשרדים לביו

עצמם, ולא בפורום של ועדת הכנסת, כדי להסדיר את העניינים השלטוניים כי השאלה היא

איך הממשלה מקצה את משאביה,
היו"ר שאול יהלום
כל מה שאנחנו דנים בו היום אלה ספיחים ואין בזה חידוש גדול, חוץ מהנושא של

שירות המבחן שהוא תוצאה של הכנסת בקדנציה הזאת, כי החוק כבר התקבל. כולנו יודעים

שאגף התקציבים באוצר עובד יחד עם המשרדים ואינם נכנסים לפרטי פרטים של סעיפי

תקציב. כאשר הכינו את תקציב 1997 החוק הזה כבר היה בתוקף והנוגעים בדבר במשרדים

ידעו שהוא נכנס לתוקף ב-12 במאי וכל אחד גם ידע שיש לזה השלכות, זה לא היה סוד.

מקובל שאינה לוקח את המצב החוקי של היום ובהכנות לתקציב אתה כולל זאת בתקציב השנה

הבאה. אם אגפי התקציבים של המשרדים ואגף התקציבים של האוצר לא עשו שיעורי בית

ולא הכניסו בחוק את מה שצריך, יש בעיה חמורה.

כפי שאני מכיר את נציגי משרד האוצר אני מניח שדבריך הם כיסוי מטריה. אני

מניח שעשיתם את הדברים וכי שר האוצר והממונה על התקציבים לקחו את זה בחשבון . אני

מקבל שזה צריך להיסגר במסגרת המשרדים. אני אומר לנציגי המשרדים: להנהלת

בתי-המשפט, למשטרה, לפרקליטות, נקבל את המכתבים שהבטיח סגן המפכ"ל - קיבלתי מכתב

רק בנושא של שירות המבחן - אם תוך שבועיים תגיעו למסקנה שיש משבר והענין לא

ייפתר, אני אזמן לכאן את שר האוצר ואת השרים הנוגעים בדבר ונעשה דיון. אני מקווה

שהענין יובהר בצורה ממלכתית ותקנית. אתה יכול לומר שלא ידעת לגבי שירות המבחן

וייתכן שצריך לקבל את זה מה-1 בינואר 1998 אבל לגבי כל השאר אם אתם לא קוראים את

החוקים שנתקבלו על-ידי הכנסת זו בעיה קשה. כלומר, כשאתה רואה את מערכת החוקים

במדינת ישראל אתה צריך לבנות את מערכת התקציב לפיה ובחוק ההסדרים לא ביקשתם שום

דבר על חוק המעצרים, סימן שלקחתם את זה בחשבון, אולי ברזרבה, לא יכול להיות שלא

מצאתם אמצעים ועברתם על החוק. אני מציע שאת הדיון נעשה בעוד שבועיים.
ד' קריבו
הדברים האלה צריכים להיות מופנים לא רק אלי אלא גם למשרדים. גם 700,000 השקל

לשיפוצים לא קיצצו אותם ממשהו אחר, יש מסגרות תקציביות קיימות ועשו שינוי סדרי

עדיפויות, במקום לשפץ בית-כלא שיפצו בית מעצר. להדגמה, 8 בתי-המשפט שסוכם עליהם

שצריך לתרגם אותם למונחים תקציביים, משרד האוצר לא שותף לסיכום הזה ואני לא מערער

עליו, זה סיכום שהובא על-ידי המשרדים עצמם. אם המשרדים מסכמים סיכומים שאין להם

גיבוי תקציבי, מה הטעם לסיכומים האלה?
פרופ' ד' ליבאי
מה שאתה אומר הוא שיושב-ראש הוועדה יזום תיקון תקציב כדי להעביר את התיקון

שנדון עכשיו. התיקון שנדון עכשיו לא בא מיוזמת המשרדים אלא הוא בא אגב דיון

בוועדה, לא מנהל בתי-המשפט ולא המפכ"ל יזמו את התיקון הזה של שינוי סדרים ביום

שישי ושבת. לפי הצעת היושב-ראש, הכנסת עומדת לקבל חוק שיש בו שינוי סדרים -

נעזוב את השאר - בענין הזה אומרים סגן המפכ"ל ומנהל בתי-המשפט: אתם עומדים לכפות

עלינו סדרים חדשים מכוח החוק, יש לזה עלויות ואנחנו צריכים להיערך לכך. התשובה

שלך: תגרעו במקום אחר. אומר מנהל בתי-המשפט: חסרים לי מיליונים כדי שתהיה

מערכת משפט תקינה ובמה אתה עוד רוצה שאקצץ? לך תראה את התורים והעומס על

בתי-המשפט, דיברנו על כך לא מעט פעמים. עכשיו מוסיפים משהו שלא המשרד יזם.

יש שאלה אם אתה רוצה שהכנסת תתקן תקציב בלי האוצר, או שאתה רוצה שהאוצר יהיה

מעורב? אם זה תיקון תקציב, נכון, זה יעורר מהומה פעם אחת אבל זה יעלה את השאלה

מי קובע את התקציב האם הכנסת או משרד האוצר? לכן התשובה היא פורמלית. כפי שאמר

היושב-ראש, מוכרחים לשבת ולדון בזה.



היו"ר שאול יהלום;

מלכתחילה אני מקבל שזה צריך להיעשות עם אגפי התקציבים של המשרדים ויחד עם

הממונה על התקציבים באוצר. ניתן להם שבועיים, אם זה לא יסתדר יהיה כאן דיון.

אנחנו עוברים לסעיפי החוק.

ש' שהם;

יש בעיה נוספת. פרופ' ליבאי דיבר על מי שביצע פשע או עוון זה מקרוב. כתוצאה

מכך אין לנו סעיף על מי שביצע פשע או עוון שלא מקרוב. יש לי טענה נגד כל ההסדר

הזה אבל נניח שאני מקבל אותו הרי החוק לוקה בחסר. אם נקרא את סעיף (ג) כמו שהוא

נוסח, מה קרה אם אדם נעצר ביום שישי שעה לפני שבת מפני שהוא ביצע פשע לפני חודש

ורק עכשיו תפסו אותו? סעיף (ד) אומר: "אם בוצע המעצר פחות מ-4 שעות..." ואם זה

היה 5 שעות לפני כן?
היו"ר שאול יהלום
תוך 4 שעות צריך להביא אותו באותו יום לבית-המשפט.

דוד צוקר;

זה ברור לגמרי .
י' קרפ
אם ההנחה היא שמישהו ביצע עבירה זה לא מקרוב והוא נעצר יותר מ-4 שעות, צריך

להביא אותו לפני שופט. נניח שהוא ביצע עבירה זה לא מקרוב והוא נעצר שעה לפני

כניסת השבת, מה יחול לפי מה שמוצע פה?
היו"ר שאול יהלום
צריך להביא אותו במוצאי שבת או תוך 24 שעות. מי שביצע פשע זה מקרוב, האם יש

אתו בעיה?
י' קרפ
צריך להיות כלל שמביאים אותו ביום שישי . מי שנעצר על עבירה שנעשתה זה מקרוב,

למה צריך להיות הכלל שיש אופציה להביא אותו במוצאי שבת למרות שעוצרים ביום שישי

ב-6 בבוקר? נאמר כאן שלמשטרה לא יהיה מספיק חומר כדי להביאו לפני שופט. העמדה

של משרד המשפטים היא שאם עוצרים אותו במועד שעוד אפשר להביא אותו לפני שופט, צריך

להביא אותו לפני שופט עם החומר שיש למשטרה ועם הדילמה שהשבת נכנסת וצריך לומר

לשופט שזה מעצר שאין לו מקום, ולא לדחות זאת למוצאי שבת. העובדה שהוא נעצר על

דבר שהוא עשה זה מקרוב לא צריך להחיל לגביה כללים אחרים.
ש' שהם
התוצאה, אדם שביצע עבירה יום קודם והובא עכשיו ישוחרר לפני שבת, אדם שביצע את

העבירה באותו בוקר לא ישוחרר.
י' קרפ
אין טעם בהבחנה הזאת משום שמדובר על זכותו של אדם להיות מובא לפני שופט.
ש' שהם
השאלה היא למה ליצור אפליה בין אדם שעבר עבירה שעתיים קידם לבין אדם שעבר

עבירה עכשיו? שניהם נעצרו על אותה עבירה, לשניהם יש אותן הרשעות ואותו ראיות.
היו"ר שאול יהלום
אמרנו שיש רק מצב אהד: במבצע של המשטרה או כשאדם ירד זה מקרוב מהמטוס בשדה

התעופה ועצרו אותו ויש לו שלושה שותפים.

ש' שהם;

הוא עבר את העבירה לפני חצי שנה, יש לו שלושה שותפים ועכשיו עצרו אותו.
דוד צוקר
יושב-ראש הוועדה מסכים אתכם רק תנסהו את זה.

ש' שהם;
זה תלוי באפשרות של המשטרה
אם היא יכולה - היא תביא אותו; אם היא לא יכולה

- היא לא תביא אותו.
היו"ר שאול יהלום
בסדר, אם המשטרה לא יכולה להביא אותו היא תצטרך לנמק למה היא לא יכולה לעשות

זאת. גבי קרפ, את, המשטרה ומר שהם תנסו לגמור את הענין הזה, אין שום מהלוקת,

דיברנו על מקרים יוצאים מן הכלל בהם אי-אפשר לעשות הפסקה או שזה יפריע לתפיסת

חשודים אחרים.
פרופ' ד' ליבאי
אפשר לתקו את זה בתוספת המש מלים. בפיסקה (ב) יהיה כתוב לא רק "הל מועד הבאת

עצור לפני שופט בשבת או בהגיי, אלא: "נעצר חשוד ביום שישי, או הל מועד הבאת עצור

בפני שופט בשבת או בהג, יובא בפני שופט לפני כניסת השבת או החג". אז יהיה הכלל

הרחב שאת רוצה אותו .
י' קרפ
אם הנוסה שהתקבל הוא לא הנוסה שהתכוונו לו, נשב ו ננסח.
הי ו"ר שאול יהלום
זה הנוסח שהתכוונו לו.
י' קרפ
מתי נדון בנושא של צירוף שבת וחג? זה לא מקובל, משרד המשפטים הציע הסדר.
היו"ר שאול יהלום
זו פעם ראשונה שאת אומרת לי שזה לא מקובל. עוד לא דיברתם אתי, אולי אשכנע

אותך.

אנהנו עוברים לסעיף 67. (קורא את הסעיף).
ש' סף
יש לנו הערות לסעיף הזה. יש לנו גם הערות לסעיפים קודמים ונעביר אותן בכתב.

כתוב בסעיף 67 בשורה השלישית "ייעצרו". הכוונה היא לעכב ולא לעצור ולכן צריך

להשתמש פה במלה "יעוכבו". דבר שני. אנחנו מבקשים להוסיף בשורה השניה אחרי המלה

"אדם" את המלה "לרבות". אנחנו מרחיבים את הענין.

היו"ר שאול יהלום;

בסדר, המשפטנים יבדקו את זה.

כתוב בסעיף שאדם צריך להחזיק מסמך: "על גופו, ברכבו, בביתו או בעסקו". נניח

שעכשיו אדם מחזיק את המסמך בעסק שלו, רשאים לדרוש שהאדם ייעצר כי המסמך לא נמצא

ברכב שלו. האדם צריך להחזיק את התעודה בעסק שלו וכאן השוטר מעכב אותו ואת הרכב

שלו כשהוא לא צריך להחזיק שם את המסמך.
נצ"מ ר' גוטליב
אם יש לו סמכות חיפוש ברכב הוא רשאי לבקש מהרכב שייעצר.
היו"ר שאול יהלום
אבל הוא צריך להחזיק את המסמך רק בעסק שלו.

דוד צוקר;

השאלה היא אם מותר לו לעצור את הרכב כדי לחפש את הרישיון של העסק?
היו"ר שאול יהלום
גב' גוטליב, היה צריך להיות כתוב כך: הוקנתה בחיקוק לבעל סמכות הסמכות לחפש

או לערוך בדיקה בגופו או בכליו של אדם... בכל רישיון, תעודה או מסמך שאדם חייב

על-פי דין להחזיק על גופו, או ברכבו, רשאי הוא לדרוש שהאדם או הרכב ייעצרו". למה

את מכניסה לכאן את ביתו או את עסקו?
שי סף
אולי אני אחזיק ברכב ציוד של רכב והשוטר חושב שהוא חשוד. אז הוא אומר: אני

בעל עסק לחלקי חילוף לרכב, או אני מוסכניק. הרישיון צריך להיות עליו. אנחנו

מדברים על זכות עיכוב. אומרים פה שמעכבים כדי לחפש ואז הוא צריך להציג את

הרישיון. התלבטנו בשאלה הזאת.
היו"ר שאול יהלום
אם זו סחורה, חובתו להציג תעודת משלוח.
שי סף
אם זה של העסק שלי? יש לי מחסן בבית ואני מעביר את הסחורה שלי מהבית אל

החנות.
היו"ר שאול יהלום
בגלל שמצאתי מקדחה באוטו אני אעכב אותו? אולי אני אינסטלטור, מסגר.



ניצב ג' לסט;

אדם גנב חומרי בניה מאתר בניה ומסיע אותם לאתר שלו - לא אעצור ואבדוק?
היו"ר שאול יהלום
כן, תעצור, תבדוק את הרישיון שלו. אבל איזו תעודה הוא צריך להחזיק - שהוא

סוחר לחומרי בנין? מישהו יכול לתת לי דוגמה למה צריך פה את "בביתו או בעסקו"?
י י קרפ
אנחנו נשקול את זה,

ניצב ג' לסט;

למשל יש לו היתר להסיע חומרי נפץ והוא מסיע את זה למחצבה לצורך פיצוצים. הוא

צריך היתר אבל אני צריך לעצור אותו כדי לבדוק את זה.
היו"ר שאול יהלום
מותר לאדם להוביל חומרי נפץ בלי תעודה? אוי ואבוי.
נצ"מ ר' גוטליב
הכוונה היתה להוסיף סמכות של עיכוב בעת ביצוע חיפוש במקום. כאשר שוטרים

נכנסים לבצע חיפוש בבית או בעסק הם צריכים אותו מכוח סמכות שמסורה במקום אחר ואז

תהיה סמכות לומר לאותו אדם, למחזיק במקום: אני מבקש ממך להיות נוכח בעת ביצוע

העיכוב. זה לא כתוב כאן, אנחנו ננסח את זה באופן ברור.
י' קרפ
חשבנו להוסיף לסעיף הזה הגבלת זמן ולומר שמשך זמן העיכוב הוא ככל הדרוש לצורך

הענין.
פרופ' ד' ליבאי
זה כתוב בסעיף 71(א).
מ' אהרוני
אני שואלת: מה רלוונטי לעשות חיפוש בגוף?
לי משיח
אנחנו צריכים לתקן ולכתוב: חיפוש "על גופו".
היו"ר שאול יהלום
אנחנו מאשרים את סעיף 67 עם כל התיקונים שעלו כאן.

אנחנו עושים הפסקה בדיון על הסעיפים.

בישיבה ביום ראשון היה סיכום לגבי מעצר עד תום הליכים וקיצוץ משנה לחצי שנה.

בבקשה, השופט רביבי .
השופט י' רביבי
סוכם שבמקום שנה, במעצר עד תום ההליכים שופט יזדקק לאישורו של נשיא בית-משפט

לאחר חצי שנה, לאחר תשעה חודשים זה חוזר לבית-המשפט העליון. זו המתכונת שהיתה

מקובלת על כולנו.
פרופ' ד' ליבאי
תוסיפו שופטים, תוסיפו מבנים. כך אנחנו כותבים בחוק דבר שלא מצליחים לעמוד

בו. היום נאלצים להגיע לבית-משפט עליון אחרי שנה בלא מעט מקרים ואי-אפשר לסיים

את המשפט תוך שנה. מצדי תכניס לחוק שתוך שלושה חודשים יגמרו את כל המשפטים ואז

פתרת את כל הבעיות והכול בסדר. למה לא?

דוד צוקר;

כבוד האדם וחירותו יחייב גם את השופט ברק, מה לעשות.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו רוצים ליציר לחץ על המערכת. ככל שתהיה יותר התערבות מלמעלה על מקרים

של חצי שנה, תהיה יותר דרישה להוספת תקנים, בתים ודברים כאלה. בחוק הזה רצינו

להכפיל את הלחץ כדי שלא יהיה עינוי דין ולעניות דעתי זה חלק מתפקידנו.
השופט י' רביבי
קיבלנו את הדין ואנחנו גם מבינים מה עומד מאחוריו. אנחנו מביאים לידיעת

הוועדה שהדבר יהיה מאוד קשה וכשהוא ייעשה במסגרות הנוכחיות ללא תוספות, הוא ייעשה

על חשבון דברים אחרים כמו משפטים פליליים שבהם הנאשם הוא לא עצור, על חשבון

משפטים אזרחיים. הסיכום באותו מפגש היה שלאחר חצי שנה הצדדים יצטרכו לבקש מנשיא

של בית-משפט את הרשות להארכה, ולאחר תשעה חודשים זה יעלה לבית-המשפט העליון.

נשיא של בית-המשפט בו מתנהל הדיון יאשר לאחר חצי שנה.
ש' סף
ונהיה זכות ערעור?
השופט י' רביבי
המתכונת לא משתנה פרט למועדים ולאותה פרסונה.
דוד צוקר
אם כך זה לא שונה ממה שהיה עד עכשיו.
ש' שהם
נשיא בית-המשפט יכול להאריך שלושה חודשים, בבית-המשפט העליון בתשעה חודשים.
ר' סוכר
החוק אומר היום שאם זה מעבר לשנה זה נשאר בבית-המשפט העליון ומשם אין אפשרות

לערער. אם אתה מעביר את זה לנשיא בית-המשפט שדן בענין אין לך זכות ערר ואתה צריך

להגיש בג"צ.



השופט י' רביבי ;

הכוונה היתה להביא לידיעתו של נשיא בית-משפט שמכיר את המערכת שלו אם הוא צריך

או לא צריך לתת את ההיתר הזה.
היו"ר שאול יהלום
ואז נשיא בית-המשפט והנהלת בתי-המשפט יכולים לדעת על כמה אישורים לחצי שנה

הוא התם בחודש.
דוד צוקר
מי בודק את זה?
היו"ר שאול יהלום
אנחנו נבדוק את זה. זו עוד בקרה.
ש' שהם
אם ניתן זכות ערעור לנשיא, הכבדנו עוד פעם על בית-המשפט העליון. אני לא הושב

שזאת הכוונה.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו לא מוסיפים ערר. אם יהיה ערר באופן טבעי - יהיה ערר. אני מבין שהעומס

גדול אבל נראה מה יקרה.

אני שואל את אנשי המשטרה לגבי הזיהוי. בכל סעיף העיכוב כתוב אולי 30 פעם

שאדם צריך להזדהות בפני בעל סמכות. איפה יש כאן סעיף לפיו אותו בעל סמכות חייב

להזדהות בפני אדם שהוא דורש לעכב אותו ומבקש ממנו להציג בפניו תעודה מזהה?
ל' משיח
סעיף 70 שמפנה לסעיף 24 בחוק. סעיף 24 מחיל את החובות שיש לגבי מעצר לענין

העיכוב.
פרופ' ד' ליבאי
סעיף 24 אומר: "העוצר אדם יזהה את עצמו תחילה בפני החשוד בציון שמו או

כינויו הרשמי והיותו שוטר או עובד ציבור." אם סעיף 24 מוחל על עיכוב, מכאן

התשובה לשאלה של אדוני.
הי ו ייר שאול יהלום
איפה כתוב שהוא יציג תעודה?
פרופ' ד' ליבאי
כתוב שהוא חייב להזדהות בציון שמו והיותו שוטר.
היו"ר שאול יהלום
מהמעוכב אתה מבקש מסמכים ורישיונות, למה כאן אתה לא מבקש את המינימום, שבעל

סמכות ילך עם תעודה? הוא יגיד לו: אני משה יעקובוביץ ואתה חייב לעשות זה וזה.
י' קרפ
הוא צריך להזדהות בשמו ושהוא שוטר, לא כתוב שהוא צריך להציג תעודה.
היו"ר שאול יהלום
מהאזרחים את מבקשת את הדברים עד הפרט האחרון, את בעל הסמכות את אפילו לא

מחייבת ללכת עם תעודה או תג זיהוי. זה המינימום שאנחנו חייבים כלפי האזרח. אולי

לא איכפת לכם.
נצ"מ ר' גוטליב
לא שלא איכפת לנו. לגבי סמכויות העיכוב זה נוגע למשל למחסומים ולמניעת

פקקים. במימוש הסמכות הזאת אם כל שוטר יצטרך להוציא תעודה, להציג אווזה ולהגיד

נאום ארוך, התורים והפקקים בדרכים יתארכו עוד יותר.

היו"ר שאול יהלום;

כל כוונתי היא שהוא חייב לשאת תעודה במידת הצורך. לא כולם מתעקשים אבל אם
אדם מתעקש ואומר
אני לא מאמין לך שאתה עובד רשות ניירות ערך ואני מבקש שתראה לי

תעודה, האיש חייב להראות לו תעודה והוא לא יוכל לעכב ולחסום אם אין לו תעודה.
נצ"מ ד' בית נר
בפקודות המטה הארצי של המשטרה זה מוסדר.
היו"ר שאול יהלום
כמו שלגבי האזרחים זה מופיע בחקיקה הראשית כך הזיהוי של בעל הסמכות צריך

להיות בחקיקה ראשית. לכן בסעיף 24 יהיה תיקון שיבהיר כי בעל סמכות חייב לשאת

תעודה, או תג זיהוי, כפי שהמשטרה תראה לנכון, ולהציגה על-פי דרישת המעוכב.
נצ"מ ד י בית נר
לא יעלה על הדעת ששוטר או בלש יתחיל להציג תעודות תוך כדי מרדף.
נצ"מ ר' גוטליב
אני חולקת על התיקון הזה. שוטר הוא שוטר 24 שעות ביממה ויש לו סמכות, הסמכות

שלו לא צריכה להיות מותנית בכך שיש לו תעודה. באותו סעיף שאנחנו עומדים לתקן

אי-ביצוע אותן פעולות הוא תנאי לחוקיות המעצר. זאת אומרת, הוא ראה פורץ, אין

עליו התעודה והפורץ יבקש ממנו את התעודה - השוטר לא יוכל לעצור אותו. בעיני זה

בלתי סביר לחלוטין. אחר-כך רנהיה מחלוקת אם הוא שוטר או לא שוטר - נברר את זה.

חיינו עם זה 47 שנה ונמשיך לחיות עם זה כך. חובת ההזדהות מובנת מאליה וזה על דרך

של דיבור, אבל חובה לשאת תעודה וכשאין לו אותה המעצר הוא לא חוקי זה לא סביר

בעי ני .
היו"ר שאול יהלום
האדם אומר לו: אתה לא שוטר. האחר אומר לו: אני כן שוטר. סעיף 73 חל

ואחר-כך יעשו בירור אם הוא היה שוטר או לא. יש מחסום אבל אולי הוא מחבל? מאיפה

אני יודע את זה? את שמעת על כך שאנשים הלכו בלי תגי זיהוי? לא יכול להיות שאדם

בעל סמכות ישתמש בסמכותו לעכב או לעצור אזרח בלי שתהיה לו תעודה מזהה או תג

זיהוי. מהאזרח את דורשת את הרישיון או תעודת זהות וגם אם הוא אומר לך: הרישיון

כרגע לא נמצא אתי הוא בבית את לא מאמינה לו ואת אומרת לו: תלך לתחנת המשטרה,

תגיד לאשה שלך שתביא את הרישיון וכן הלאה. כאן זה אותו הדבר.
נצ"מ ר' גוטליב
זה לא אותו הדבר, לשוטר יש סמכות בהיותו שוטר, הוא לא יכול לינוק את

סמכויותיו מסמכויות האדם הפרטי שמצויות בהוק, כך אנחנו מפרשים. הרי במדים כלול

תג, אם אין לו תג זה לא בסדר אבל אי-אפשר להתנות את הסמכות בקיומו של תג או

בקיומה של תעודה.
היו"ר שאול יהלום
אני לא אומר לך שאם אין לו תג או תעודה המעצר או העיכוב לא חוקי, אני מבקש

לקבוע חובה בהוק שלפני שאדם יוצא למשימת העיכוב, או המעצר, הוא חייב להיות עם תג

זיהוי או תעודה מזהה ולהציג אותה. אני לא מדבר על חוף הים כשאין לו תעודה.
נצ"מ ר' גוטליב
זה מה שקיים בפקודות ולכן אין לנו בעיה להסכים עם זה. החשש שלנו הוא מפני

סיטואציות שבהן אין לו תעודה ואז אין לו סמכות לעכב.

היו"ר שאול יהלום;

אם יש הפגנות אלימות ואחד המפגינים קרע לו את התג, הוא לא יכול לעצור את

השני ?
נצ"מ ר' גוטליב
למה המשטרה התנגדה אז?

היו"ר שאול יהלום;

מפני שמלכתחילה הם באו בלי תגי זיהוי.

נצ"מ ר' גוטליב;

זה כאשר חושדים בכשרים אבל אני לא חושדת בפשרים. אני מניחה שהשוטרים מגיעים

עם תגים כי זו ההנחיה ובמהלך האירועים התגים נתלשים. עדיין, כאשר שוטר יוצא

למשימה הוא צריך שתהיה לו הסמכות מכוח הוראה של החוק, צריכה להיות עליו חובת

הזדהות. הכלל שתהיה עליו חובה לשאת תעודה או תג ושזה יהיה כתוב בפקודות יובא

לעיון הוועדה אבל אסור שזה יהיה תנאי לסמכות.

הי ו "ר שאול יהלום;

לא אמרתי שזה יהיה תנאי.

פרופ' ד' ליבאי;

בסעיף 24(ג) כתוב; "מילוי החובות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) הוא תנאי

לחוקיות המעצר." התכוונו בזה שהוא יגיד את שמו , את כינויו ושהוא שוטר והוא אומר:

שמי יעקב פטרוזיליה. זה תנאי. אבל אם הוא משקר ואחר-כך האיש מזהה אותו שהוא

שיקר, הוא עובר עבירה של התחזות וכיוצא בזה, יש על זה סנקציה בחוק העונשין. אבל

לדרוש שכל שוטר גם ישא תעודה?
הי ו "ר שאול יהלום
נשאיר את מה שכתוב בסעיף (ג) על חובת ההזדהות, לא נחיל את התנאי על נשיאת

התעודה אבל נכניס חובה של נשיאת התעודה בחוק. זה חוק שמאזן בין זכויות האזרח

לבין הצורך בשמירת החוק לכן זה צריך להיות בחוק ולא בפקודת המשטרה.
נצ"מ ר' גוטליב
זה ייכתב בחוק המעצרים ולא ייכתב בחוקים אחרים בהם יש סמכויות אחרות לשוטר?

לכאורה, הכלל של מדי שוטר, נשיאת תעודת שוטר צריך להימצא בפקודות המשטרה בעניו

שבשיגרה. זה נכון לא רק לגבי מעצרים אלא גם לגבי סמכויות אחרות.

פרופ' ד' ליבאי;

כתוב בפקודות המשטרה באופן כללי ששוטר יכול להזדהות או על-ידי תג, או על-ידי

מספר, או על-ידי תעודה. צריך לשקול מבחינה מבצעית מה עוד חסר פה וזה לאו דווקא

עניו למעצר. אדוני אומר שצריך שיהיה סעיף כללי בפקודת המשטרה.
שי סף
השאלה היא מה האזרח רואה. הוא רואה אדם שלבוש בבגדים רגילים וגם אין לו

תעודה. אני לא בטוח שאזרח יסכים להיעצר על-ידי אדם שאין לו שוס דבר מזהה. לכן

זה צריך להיכנס פה לחוק הזה. אלמנט שני הוא משמעתי כלפי השוטר. יכול להיות

שהמפקד שלו מאשר לו, גם בדיעבד, שהמעצר היה בנסיבות כאלה שלא ייתכן שהיתה לו

תעודה. דוגמא קלסית. לפני שלושה שבועות דפקו בדלת הדירה של המזכירה של עורך דין
ו"נרוט ואמרו לה
אנחנו שוטרים. היא ביקשה שיציגו תעודה. הם אמרו: תפתחי את

הדלת ואז נציג לך תעודה. אז היא תפתח ותגלה אחר-כך שהם פורצים? למרות כל הפקודות

החובה הזאת לא קיימת כאשר אדם מתבקש להזדהות וזה צריך להיות בחוק הזה, האזרחים לא

קוראים את פקודת המשטרה.
ר' קיטאי
אני כמובן מצטרפת להצעה. לא יכול להיות מצב שבו אדם מפעיל סמכות כלפי האזרח

והוא לא מבטיח לו את מרחב האמונה שמדובר בשוטר, זאת דווקא בתקופות של מתיחות

בטחונית. ראיתי הרבה תלונות במח"ש על רקע זה שהאזרח נמלט כי הוא באמת לא האמין

שמדובר בשוטר. מדובר על אזרחים תמימים שמצאו את עצמם במעצר. אני עצמי נתקלתי

בכמה מקרים כאלה שהגיעו למח"ש.
היו"ר שאול יהלום
אם יש מקרים כאלה אז מה השאלה בכלל?

גב' גוטליב, אני לא מתנגד שיהיה סעיף מורכב ממה שאת אומרת וממה שאומר מר סף.

החובה היא לשאת תעודה, ארנה יוצא לעכב, למחסומים או לפעילות מבצעית אתה צריך

להחזיק תעודה או תג זיהוי. יהיה סעיף שאומר שבנסיבות דחופות זה לא מונע את

חוקיות המעצר והשוטר לא צריך לעזוב את הפורץ באמצע ולהביא את התעודה מחבית, זו

שטות.
פרופ' ד' ליבאי
התרגום שלי למה שאומר היושב-ראש הוא שצריך להיות סעיף שבו ייאמר כי שוטר

שמפעיל סמכות חייב או להיות לבוש מדים, או לשאת תעודת שוטר או תג זיהוי כדי שיוכל

להזדהות וממילא זה ישליך על המעצר. כשהוא אומר לו ייתזדההיי - או שהוא לבוש מדים

או שהוא מציג תעודה. תמצאו את הנוסח לתקן את פקודת המשטרה באופן כללי כשזה חל על

כל סמכויות מעצר ועיכוב.
שי סף
סעיף 24(ב)(1) פותר את בעיית המדים. נאמר שם: "אם ברור בנסיבות הענין כי

זהות השוטר וסיבת המעצר ידועים לעצור." זה יהיה מוגזם לדרוש תעודה כשהשוטר עומד

עם מדים במחסום ולידו ניידת עם אור מהבהב, הבעיה היא כאשר האיש הוא בלי מדים כמו

ביחידות הבילוש והחקירה והיחידות הסמויות כשהם מבצעים משימות.
היו"ר שאול יהלום
בקדנציה הקודמת העברתי הצעת חוק ששר התעשיה והמסחר יוציא תקנות שטכנאי שבא

לתקן תיקון יהיה חייב לשאת תעודה מזהה, להגיד שאדם שמעכב אזרח לא ישא תעודה? זה

מקל וחומר. זה צריך להיות כתוב פה, או בפקודת המשטרה.

אם כך, אישרנו את התיקון הזה, אישרנו את סעיף 67 על התיקונים המתחייבים

שנוסחו. נמשיך הלאה בסעיף 68.

בזה אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:35

קוד המקור של הנתונים