ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 19/03/1997

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצר ושחרור), התשנ"ו-1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שני



נוסח לא נותוקו



פרוטוקול מס' 65

ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי, יי באדר בי התשניז (19 במרץ 1997), שעה 9:00
נכחו: תברי הוועדה
שאול יהלום - יו"ר
מוזמנים
יהודית קרפ - משרד המשפטימ, משנה ליועמ''ש

לבנת משיח

רחל סוכר - ' ' , המשנה לפרקליטת המדינה

רונן ברגמן

מיה חדד

שרית טובבין - ' ' , פרקליטות המדינה

נצ-מ רחל גוטליב - המשרד לבטחון פנים, סגנית היועץ המשפטי

נצ"מ אפי ארדיטי - ' " י . קצין אגי'מ מחוו שיי

נצ'מ דורון בית נר - " - - , ראש מחיק

נצ'מ יוסף פורטוגל - '' " " - , קצין אח-ק במחוז ירושלים

נצ-מ אמירה שבתאי - " " "

סנ-צ אלינוער מזוז - " " "

רפ'ק עמירם אזולאי- " " " רמ"ד חקירות בנגב

אביבה פלאי - משרד העבודה והרוותה, מנהל שרות מבחן למבוגרים

ארנה שיינן - משרד האוצר, מחלקת חקירות ת'א, אגף מכס ומע"מ

רמי רובין - הנהלת בתי המשפט

מיכל ברק - הרשות לניירות ערך, סגנית מנהלת מחי חקירות

דניאלה גורני - ' ' ' , מנהלת מחי אכיפה

רינת קיטאי - האגודה לזכויות האזרח

יורם חכם - לשכת עורכי הדין

פרופי דוד ליבאי

פרופ' קנת מן ? הסנגור הצבורי
יועץ משפטי
שלמה שהם
מנהלת הוועדה
דורית ואג
קצרנית
אסתר מימון
מדר היום
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצר ושחרור). התשנ"ו-1996



הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצר ושחרור), התשנ"ו-1996
היו"ר שאול יהלום
אני פותח את ישיבת ועדת החוקה. על סדר היום הצעת חוק סדר הדיו הפלילי (סמכויות

אכיפה - מעצר ושחרור), התשנ'ו-1996. כפי שאמרתי באחת הישיבות הקודמות הנושא הראשון

שלנו הוא דיון בנושא של מעצר בשבת וחג. בהצעת החוק שהתקבלה למעשה צמצמנו, כידוע

לכולם, את זמן המעצר הניתן על ידי שוטר מ-48 שעות ל-24 שעות. לפי החלטת נשיא בית

המשפט העליון והנהלת בתי המשפט יש להתארגן לכו שבתי המשפט במשך שבת וחג לא יחללו

את השבת, ולמצוא את הסידור הנאות לכך.
יש שני חלקים בעניין זה
בחלק הראשון אנחנו צריכים לדון מה קורה (שזה קצת יותר

פשוט) כאשר מדובר בשבת וחג רגילים בודדים, דהיינו, שנמשכים 24 שעות; והחלק השני,

מפעם לפעם קורה שיש חג או שבת סמוכים או שני ימי ראש השנה, הנמשכים 48 שעות,

במקרים נדירים מאוד קורה שראש השנה צמוד לשבת ואז יווצר רצף של שלושה ימים.

הצענו הצעה ראשונה שהועברה לעיונו של נשיא בית המשפט העליון, שלא חיווה את

דעתו, אבל לא התנגד לה. בכל אופן, הבאתי את ההצעה לידיעתו. לאחר מכן הבאנו אותה

לידיעת משרד המשפטים ושר המשפטים, ואתמול קיבלנו הצעה שנייה, בנוסח קצת שונה,

ממשרד המשפטים. אני גם ביקשתי מהיועץ המשפטי שלנו אתמול, אחרי שקיבלנו את ההצעה,

לבדוק אותה ולשוחח עם השופט צבי טל בנושא הזה. זה הנושא שעומד על סדר יומנו, מתוך

מטרה שאת הנושא הזה אנחנו נכניס כסעיף לחוק.

אני רק רוצה להזכיר שבשבוע הבא, ביום שלישי, נדון בנושא נוסף והוא, היערכות בתי

המשפט לנושא של 24 שעות, מבחינת יום רגיל, לא רק בשבת. כלומר, איך בתי המשפט יהיו

בתורנות ואיר הם ייענו לבקשות סבירות של המשטרה. סגן המפכ"ל הודיע לי שיש בעיות.

אנחנו התרענו על כר גם בפני נשיא בית המשפט העליון, ואתמול שמענו שביום ראשון תהיה

שם ישיבה בנושא. הישיבה שלנו תתקיים ביום שלישי, כר שיהיו לנו גם תוצאות הדיון

שייערך ביום ראשון. אני אשאף מאוד שלא יהיה תיקון בחוק, אלא שהעניין יוסדר בהוראות

פנימיות. במקרה הצורך יהיה תיקון בתוק, שיאפשר מצב סביר בתורנות בתי המשפט, ושלא

תהיה הטרדה גדולה מדיי של המשטרה, כך שהעניין יהיה גם לטובת הנושא וגם לטובת אותם

אנשים עצורים, כדי שנוכל לעמוד במשימת החוק החדשה.

אני רוצה רק להזכיר שהנושא של השבת והחג, שאנחנו חוזרים אליו עכשיו, גם הועלה

כאן כבדרך אגב על ידי נשיא בית המשפט לנוער, שהשתתף בישיבת הוועדה בדיון בנושא

אחר, והוא סיפר לנו על ישיבה שהתקיימה עם כל נשיאי בתי המשפט לשלום בנושא הזה,

שהתריעו מפני התוצאות שיכולות להיות, וביקשו שאנחנו נשים את ליבנו לעניין זה. כפי

שסיפר לי הנשיא ברק הם גם דנו איתו בנושא.

הייתי מציע שמר שוהם יציג בפנינו את הנושא. לפני תחילת הישיבה שמעתי שליועצת

המשפטית של המשטרה יש גם איזו שהיא הצעה. אנחנו נדון בכל.
שלמה שהם
בחוק שהתקבל, בסעיף 29, נקבע למעשה העקרון של 24 שעות. דהיינו, שמי שנעצר בידי

קצין הממונה, לפי סעיף 27, יובא בפני שופט בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות. למעשה

הנושא של שבתות וחגים לא הוסדר באותו חלק שנתקבל.

התלבטנו יתד עם נציגי המשטרה, עם נציגי המשרד לבטחון פנים ועם נציגי משרד

המשפטים מה צריך להיות הפתרון הנכון. בסופו של דבר הגענו לאיזו שהיא הסכמה,

שתואמת, פחות או יותר, את עמדת משרד ה משפטים, בשינויים קלים, ואני אציג אותם.
הבעיות המרכזיות היום הן, אלף
השאלה מה עושים בשבת רגילה והאם בכל שבת? האם

כתוצאה מכך שמכניסת השבת ועד יציאתה עוברות 25 שעות, ומזמן שסוגרים את בית המשפט

לפני כניסת השבת עד לזמן שאפשר לפתוח אותו לאחר כניסת השבת, עוברות למעלה מ-25

שעות, האם זה יהיה חריג לסעיף 29, ולכן לא יובא אדם לפני שופט במהלך אותן 24 שעות?

זאת השאלה הראשונה. השאלה השנייה, שהיתה קצת יותר מסובכת היא מה קורה כאשר יש

לנו שבתות וחגים שחם מצורפים, דהיינו, שנמשכים יותר מ-24 שעות? מה שקורה כל שנה

בראש השנה, ובדרך כלל לפתות עוד פעם בשנה, כאשר חג סמוך לשבת. זאת אומרת, בדרך

כלל מדובר בפעמיים בשנה שיש רצף של 48 שעות, ופעם בכמה שנים יש שלושה ימים

רצופים, כאשר ראש השנה נופל ביום חמישי, ואז יש חמישי, שישי ושבת, דהיינו, שלושה

ימים, שהם 72 שעות, שבהם יש שבתון, ואז מתעורר הקושי.



לדעתי, הגענו לאיזה שהוא איזון שבעיניי הוא איזון פהות או יותר ראוי. לגבי שבת

רגילה יתווסף בסעיף 29 סעיף 29(ב), שנמצא בפניבס, האומר: 'חל מועד הבאתו של עצור

בפני שופט לפי סעיף קטן (א) בשבת או בתג, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או

החג'. דהיינו, אם אותן 24 שעות נופלות במהלך השבת או התג, יש להביאו לפני השבת או

החג. גם אם הוא נעצר ביום ששי בבוקר, ועדיין לא עברו 24 שעות, צריך להביא את העצור

בפני שופט.
היו"ר שאול יהלום
איך הסעיף הזה נוגע לאדם שנעצר ביום ששי בבוקר?
שלמה שהם
24 שעות נגמרות בשבת ב-8:00 בבוקר, ולכן אנחנו אומרים: -תתכבד המשטרה ותביא את

העצור ביום ששי ולא בשבתי. אם אותן 24 שעות מסתיימות בתוך השבת או החג צריך להביא

את העצור לפני תחילת השבת או החג בפני שופט.

הוספנו סעיף קטן (ג), שעוסק בבעיות הקצת יותר קשות, כאשר בוצע המעצר פחות מ-3

שעות לפני כניסת השבת או החג. הרי אמרנו שצריך להביא את העצור מייד, לפני כניסת

השבת או החג, אבל יש מצבים שהמשטרה לא תוכל לעשות את זה. למשל, כשהמעצר בוצע 3

שעות לפני כניסת השבת או החג, וקיים קושי מעשי להביא את האדם בפני שופט לפני כניסת

השבת או החג. ואז אמרנו שייובא עצור בפני שופט לא יאוחר מתום 3 שעות מצאת השבת או

התג או עם תום 24 שעות מעת מעצרו, הכל לפי המאוחר', ואני אסביר. כשאדם נעצר 3 שעות

לפני כניסת השבת, אז אנחנו מאפשרים למשטרה לא להביא אותו אחרי 24 שעות, אלא אחרי

27 שעות או לפעמים קצת יותר, עד 30 שעות, כולל 3 השעות לפני כניסת השבת ו-3 השעות

שלאתר כניסת השבת, שהן פרק זמן המאפשר להתארגנות לפתיתת בתי המשפט. זה המצב

הרגיל.

לפי הסעיף הזה יוצא שאם אדם נעצר בשבת בבוקר, לכאורה היה צריך להביא אותו כבר

במוצאי-שבת, ועל כך אמרנו "לאי. זאת אומרת, את זה אנחנו נאפשר למשטרה, כמובן אם

צריך חקירה וכוי. אם הוא נעצר בשבת בבוקר הוא יוכל לבוא לבית המשפט ביום ראשון

בבוקר. דהיינו, 24 שעות בכל מקרה, גם במקרה הזה. יהכל לפי המאוחרי, זאת אומרת, קיים

המרוות של 24 השעות, אבל אם עברו 24 השעות צריך להביא את העצור במוצאי שבת לשופט.

סעיף קטן (ד) מדבר על מצב שאדס נעצר ביום שישי בצהריים, ויש צורך דחוף לבצע
איזו שהיא פעולת תקירה דתופה
למצוא סמים, לעשות איזה שהוא מסדר זיהוי דחוף בשטח,

לאתר גופה. דברים בהחלט דחופים, המעכבים הבאתו בפני שופט. במקרה כזה, אם נצימ נתן

אישור האדם יובא לפני שופט תוך 3 שעות מעת יציאת השבת או התג. זאת אומרת, אם הדבר

הזה קרה, ואני רוצה להדגיש שוב שלא תהיה אי הבנה, ביום שישי באותו זמן שלפני כניסת

השבת ולא ביום רביעי אתרי הצהריים, אלא ביום שישי לפי מה שנאמר בסעיף קטן (ג), ואי

אפשר היה להביא את העצור בפני שופט בגלל פעולת תקירה דתופה שנצימ אישר (הוועדה

תחליט אם היא רוצה דרגה יותר גבוהה, זה כבר לשיקול דעת), אז האדם יובא בפני שופט לא

יאוחר מחום 3 שעות מעת צאת השבת. אנחנו מאפשרים את אותו זמן שאמרנו שאנחנו נותנים

למשטרה לגבי 3 שעות אתרי יציאת השבת או התג. עד כאן התייחסות לשבת רגילה, של 24

שעות, עם כל האפשרויות של ביצוע המעצרים לפני כן.

מעיף קטן (ה) מדבר על אותו מצב שבו משך החג או צירוף החג והשבת עולים על 48

שעות. כאן בעצה אחת עם הגברת קרפ, למרות שהבוקר עוד היו לי הרהורים בעניין הזה.
אמרנו כך
'אם משך המעצר עולה על 30 שעותי, זאת אומרת, אנחנו אמרנו כיוון שאנו בלאו

הכי בשבת ובחג וכוי, נתנו אפשרות של 24 שעות פלוס ה-6 שעות הללו, ביחד 30 שעות, אז

אנתנו אומרים שהכלל הוא שאם משך הזמן עולה על 48 שעות מביאים אותו בפני שופט אחרי

24 שעות, ואנחנו אומרים: יעלה משך החג או צירוף התג והשבת על 48 שעות, יובא העצור

בפני שופט כאמור בסעיף קטן (א)י. זאת אומרת, קודם כל יש 24 שעות, דהיינו, אנחנז

משלמים את המחיר מבחינת הדת, שבתי המשפט יהיו פתוחימ במקרים האלה במהלך השבת או

החג כדי למנוע מצבים שיש בהם פיקוח נפש, וודאי מצבים של כליאה והוצאתו מן הבור

ופדיון שבויים ודברים שהם בהתלט מבתינת ההלכה דברים תשובים.

אני אומר לפרוטוקול שבשיחה עם השופט צבי טל, אמר לי השופט, שהוא איננו פוסק

הלכה, אבל לפי דעתו אפשר למצוא פתרון לעניין הזה.
היו"ר שאול יהלום
תיכף נדבר על כך.
שלמה שהם
אמרנו שהעצור יובא בפני שופט 'אולם אם משך מעצרו איננו עולה על 30 שעות...'

במקרה הזה, זאת אומרת, אם הוא נעצר נניח ביום הראשון של ראש השנה בבוקר, אז אנחנו

אומרים -הוא ישהה את הלילה במעצר, ויראה שופט בתום 30 שעות, ואז אני מאפשר לו שוב

את האפשרות של 3 שעות מצאת השבת או החג. זה ההסדר. הגדרנו באו תג על פי פקודת סדרי

השלטון והמשפט. וזה ההסדר, שפתות או יותר מוסכם גם על דעת המשטרה וגם על דעת משרד

המשפטים.
יהודית קרפ
אני מבקשת להשלים כמה דברים בתפיסה הכללית ששימשה לנו לכתוב את סידרת

הסעיפים הקטנים האלה, שאולי עשויים להיראות שרירותיים, בלתי מובנים וכוי. נוסת

ההצעה, כפי שנאמר כאן, היא גם על דעת היועץ המשפטי לממשלה וגם על דעת שר

המשפטים.

מה שהינתה אותנו זה הרצון למנוע ככל האפשר את הצורך בתילול שבת תוך מציאת

איזון בין הכלל, שעצור זכאי להיות מובא בפני רשות שיפוטית להכרעה בהמשך מעצרו אתרי

24 שעות, לבין תילול השבת שההסדר הזה מתייב. ראשית הכלל שיש ככל האפשר להביא

עצורים, שמועד הבאתם בפני שופט נופל בשבת, להביא אותם בפני שופט לפני השבת. כך

שלא ניזקק להארכת של שעות מעצרם עד לצאת השבת או התג. זה הכלל הראשון. הכלל השני

הוא, שעצור שנמצא בשבת במעצר ותקופת 24 השעות נופלת בתוך השבת אנתנו לא נביא את

בתי המשפט לתילול שבת, אלא נאמר, 3 שעות אתרי צאת השבת האדם יובא בפני שופט. 3

שעות נקבעו מתוך ראיית הצורך בהתארגנות של המשטרה והתארגנות מערכת בתי המשפט

להציב שופט שידון בעניין.

השיקול הזה היה בעינינו שיקול של איזון, משום שבשום מקרה הוא לא היה מביא את

העצור לבלות לילה נוסף במעצר. השהייה בלילה בבית מעצר לדעתנו גורמת לנזק הגדול

ביותר שיכול להיגרם לעצור, לא שאני מזלזלת בשהייה במעצר במשך היום, אבל יש מאפיין

נזק מיותד בשהייה במעצר בלילה. והשיקולים של שעות הארכה של הבאה בפני שופט עד

למוצאי שבת, מה שהינתה אותנו בפתרון היה שאנתנו לא מאלצים את העצור לשהות לילה

נוסף במעצר.

הבעיה הקשה יותר, כפי שאמר שלמה שהם, היא כאשר יש לנו תג שנמשך יומיים או

הצטברות של תג ושבת, ולעתים נדירות מאוד צרוף של תג שנמשך יומיים ושבת באה מיד

אתריו, שאז זה עשוי להעלות את משך השהייה של העצור גם ל-72 שעות. וכאן, בעניין הזה,

תשבנו שאנתנו מוצאים את הפשרה באותה רות שהיא נמצאה לנו לעניין שבת באופן כללי,

והיא, שאם פירוש האילוץ של משיכת שעות המעצר עד לאתר צאת השבת או התג, האדם בכל

מקרה לא יימצא לילה נוסף במעצר. אנתנו הולכים באותה דרך פתרון. אם משמעות הדבר

שאדם יהיה 30 שעות, זה לא מביא בשום מקרה לאפשרות שהוא יבלה לילה נוסף משום הרצון

שלנו שלא לתלל את השבת. במקרה שמשך המעצר שלו הוא יותר מ-30 שעות, יתול הכלל

הרגיל שהעצור יובא לפני שופט תוך 24 שעות, ובתי המשפט יצטרכו להיערך לכך בדרך

הטובה ביותר שתימנע תילול שבת.

הסוגייה שבפנינו היא מאוד בעייתית, וכפי שהתבטאתי לא אתת, היא פרדיגמה של

הצורך שלנו להתמודד עם הסוגייה של היותנו מדינה יהודית דמוקרטית והשאלה איפה אנתנו

מוצאים את האיזונים שמביאים לידי ביטוי גם את תרויות הפרט וגם את עובדת היות מדינת

ישראל מדינה יהודית עם מאפייניה ושמירת השבת בכלל זה. אנתנו סברנו שזה האיזון הנכון.

כמובן שזה עשוי להיראות שרירותי. אני רוצה לומר מראש, מתוך שאני יודעת שהמשטרה

מבקשת להציע - מתוך שיקולים של יכולת המשטרה להיערך מצד אתד, ומצד שני מתוך הרצון

של התאמת השיקולים האלה עם האפשרות של הפתתה של מניעת תילול שבת - את הכלל של

48 שעות.

אני רוצה לומר על ההצעה הזאת, וגם מתוך שאני נשאלת על עמדת היועץ המשפטי

לממשלה, שני דברים. הדבר הראשון הוא, שהצעה כזאת כן עשויה להביא את העצור להימצא

שני לילות במעצר. והשיקול השני, והוא שיקול שתברי הוועדה גם צריכים להעמיד לנגד

עיניהם הוא, שהאמת היא שבמהלך השבת והתג לא נעשות תקירות. כלומר, שהשארת העצור,

גם אם אנתנו ניקת את הכלל שיהיה צורך באישור מדרג גבוה משטרתי, האישור הזה לא יינתן

לצרכים של פעולות תקירה דחופות, אלא הוא יינתן משיקולים של היערכות למנוע תילול

שבת ותג. ובשאלה של האיזון בין מה שקורה לעצור שנמצא במעצר בלי שתוקרים אותו לבין

השאלה של שמירת השבת, אנתנו תושבים שהאיזון בהצעה שלנו הוא איזון נכון יותר.
שאול יהלום
אני הערתי למר שוהם לגבי סעיף קטן (ה), אני חושב שבאן צריך להיות-. 'יובא העצור

בפני שופט כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב}". זאת אומרת, חייבים להביא את העצור בפני

השופט לפני השבת. אתה נותן כאן אפשרות של 48 שעות, החובה גם אם מדובר על 72 שעות,

ער שלוש שעות להביא אותו לפני ערב השבת או ערב התג.
יהורית קרפ
לא. משום שסעיף קטן (ב) חל רק במידה שאנחנו אומרים שאם המעצר איננו עולה על 30

שעות. הנוסח בהתחלה היה הפוך.
היו"ר שאול יהלום
קודם בל יש כאן כלל בסעיף קטן (ב). הכלל אומר שבכל מקרה כאשר עוצרים את האדם

ביום שישי, ערב חג או ערב שבת, אנתנו צריכים להביא אותו בפני שופט. וזה לא משנה אס

זה 72 שעות או 48 שעות או 24 שעות. רק במקרים שהמעצר נעשה פחות מ-3 שעות, אז אנחנו

מציעים בסעיף קטן (ה): -כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).

כמו שאני מבין את העניין אז כאן אנתנו צריכים להוסיף הנחיה צמודה לאישור, שהיא

לא תובא בחוק, אבל כאן צריבים לקבל שהנהלת בתי המשפט תבוא בדברים עם הרבנות

הראשית במציאת אותם סידורים ל-48 ו-72 שעות, שיהיו תואמים במקסימום את הנושא של

שמירת שבת, שזה יכול להיות השופט בביתו, יכול להיות לגבי נושאים שאינם דורשים

כתיבה, אלא איזה עזרים. אפשר היום למצוא לכל דבר פתרון.
נצ"מ דורוו בית-נר
ראשית אני מדבר על החלק שלי, ויש כמה דברים מוסכמים על יתר קציני המשטרה

שמייצגים את המשטרה כאן. לגבי סעיף 29נד) לדעתנו יש להוריד את דרגת הקצין לסנ'צ,

שהוא קצין האת'ק - - -
היו"ר שאול יהלום
אני בכלל חושב שמפקד המחוז.
נצ"מ דורוו בית-נר
לא. אני מדבר על צורך חקירתי. כאשר אומרים להביא את הנושא להארכת מעצר לפני

כניסת השבת לקצין בדרגת נצ'מ, אותו קצין משטרה בדרגת נצ'מ לא מטפל בחקירה. מי

שאחראי על החקירה הוא קצין האח-ק המרחבי, שדרגתו היא סנ'צ, ולכן, לדעתי, במקרה הזה,

הוא קצין בכיר עם הרבה נסיון, והוא יודע מהם צרכי החקירה. ולהעלות את זה הדרגה בצורה

שרירותית לרמה יותר גבוהה, לדעתי זה לא ישיג שום דבר. ולכן אני מבקש זאת. מבחינתנו זה

מאוד יקשה על השטח, ולכן אני חושב שדי בסנ-צ.
רתל גוטליב
אני רוצה לומר שגם זה מה שהיה - - -
היו"ר שאול יהלום
אני חשבתי להציע מפקד המחוז. הרי כאן אתה מדבר על מצב. תן לי איזו שהיא סיבה

שאתה לא יכול להביא את האדם בפני השופט. אתה עצרת אדם ב-12:00, יש לך זמן עד כניסת

השבת או עד שעה לפני שבת, כי אז השופט כן יהיה בתורנות. אנחנו נותנים אפשרות של 3

שעות, אבל השופט יהיה בתורנות עד שעה לפני שבת. סך הכל צריך את קצין הרכב שיאשר
לנסוע לבית המשפט, להגיד לשופט
"יש לנו כאן נושא דחוף-, ואם אתה רוצה תשלח לו פתק

עם חומר חקירה ותסביר לו למה זה דחוף, והשופט יתן לך 24 או 48 שעות. אם קורה מקרה

יוצא מן הכלל, שאי אפשר להביא את העצור לשופט, אותו קצין חקירות מרחבי יסביר את זה

למפקד המחוז ויגיד לו שיש כאן דבר יוצא דופן. זה הרי קורה אחת למאה. כאשר קורה דבר

קטסטרופלי, איזה פיגוע באוטובוס, למשל, עומדים עכשיו וחוקרים מישהו, אז מפקד המחוז

יתן אישור. אלה מקרים יוצאים מן הכלל. אם יש פעולת חקירה דחופה תבוא לשופט תסביר

את העניין, והוא יתן לך 24 או 48 שעות. כאן אתה צריך לתאר לנו סיטואציה לא של סנ'צ

ולא של נצ'מ, סיטואציה שלא מאפשרת לך - אם עצרת אדם ביום שישי, ב-8:00 בבוקר או



ב-10:00 בבוקר, ואתה כן רוצה להמשיך לחקור אותו - שלא מאפשרת לך להביא אותו בפני

השופט, אם אתה משתרר אותו עד כניסת השבת, אפילו בערבות. תו לי דוגמאות.
דוד ליבאי
הדרגה היא שלא ממין העניין, זה במו שאדוני יאמר שהארבה כזאת מתייבת אישור של

מפקד המחוז או הממונה על משדד הפנים או משחו כזה. מה שהם אומרים, שהדרגה הגבוהה

ביותר שעוסקת בחקירות בכלל זה סנ'צ, ולא רצוי להכניס לעניין אדם שלא מעורה בחקירות

ולא מעורב בחקירות, רק בשביל שתהיה דרגה גבוהה. אז אתת משתיים, או למנוע כל שיבוש

ואפשרות של החריג הזה, אז אם מה שהם רוצים הוא למנוע כל שיבוש ואפשרות של החריג

הזה, או שימחקו את החריג או לקבוע אדם אחראי, בדרגה בכירה מאוד במשטרה, וסנ'צ זו

דרגה בכירה מאוד, והוא בדרך כלל ראש היחידות החוקרות, אבל לא מעליו.
היו"ר שאול יהלום
לפי נסיונו של אדוני, פרופסור ליבאי, אפשר למחוק בכלל את האפשרות הזאת.
דוד ליבאי
יש לי הערה שאעיר אחר כך. עניינית בקשתם מוצדקת. נצ'מ הוא ברמה מעל לנדרש.
היו"ר שאול יהלום
אדוני צודק שהמטרה שלי שדברים כאלה בכלל לא יקרו, שאדם, במידה ובאנזת עצרו

אותו ביום שישי בשעה סבירה, לא יישאר במעצר, אלא אם כן שופט החליט על כך. זאת

המטרה שלי. האפשרויות האלה יקרו אולי עשר פעמים בשנה, בכל מחוז אחד לחודשיים. אבל

ברגע שאנחנו נעביר את הסמכות לדרגת החקירה העוסקת בעניין באופן רגיל זה יכול להיות

גם דבר שגרתי, שיעצרו אנשים ביום שישי וישאירו אותם לשבת. אדוני יודע שחלק מן העניין

לפעמים יכול להיות גם קצת לחץ על העצוד. ובשבת, כפי שכבר נאמר על ידי גברת קרפ,

וטוב שכך, לא נערכות תקירות. פעם חבר הכנסת ריבלין אמר לנו ש-3 שעות מספיקות. אז כאן

שבת שלמה זה 3 כפול 10, ואני לא רוצה שזה יישאר.
דוד ליבאי
הייתי עושה הבחנה אחרת, שזה לא בדיוק במתכונת שהוצגה. ראשית, רק אומר מילה

שלא אשכח, בסעיף 29(ב) לגבי יחל מועד הבאת עצור בפני שופט, לפי סעיף קטן (א)', צריך

לזכור שיש עוד אפשרות של חובה להביא עצור תוך 24 שעות בפני שופט, וזה אם ניתן צו

מעצר בהיעדרו לפי סעיף 17(ג). לכן אני מציע שדין אחד יהיה לכל העצורים האלה שצריך

להביאם לפני שופט תוך 24 שעות. וייכתב ב-29(ב): "חל מועד הבאת עצור בפני שופט, לפי

סעיף קטן (א) או לפי סעיף 17(ג) לחוקי. במקרה ששופט מוציא צו מעצר בהיעדר חשוד

עוצרים אותו נניח ביום שישי, ואז שם יהיה דין שונה, וצריך שהדין יהיה אחיד.

אני חושב במושגים הפרקטיים. משטרה, כאמצעי לחץ, אולי תעצור אנשים ביום שישי

תשאיר אותם בשבת או בתג במעצר מטעמים ענייניים ובלתי ענייניים, ותחזור לחקור לאחר

השבת.
היו"ר שאול יהלום
זו תופעה שקיימת?
דוד ליבאי
אני לא יודע. אני לא יכול לאשר. אבל מותר תמיד גם לתשוד בכשרים ולהגיד שאני

רוצה למנוע את זה. לכן, בדרך כלל המשטרה במקרה כזה, לפי דעתי, לא תעצור ביום שישי

ותחכה ליום ראשון, היא לא תיכנס לבעייתיות של יום השבת. אבל יכולים להיות גם פורצי

גדר ויכולים להיות גם אחרים. לכן אני חושב שיש להבחין בין מעצר או המנשך מעצר של אדם

שכבר נתון במעצר, והמשטרה יודעת שאחרי יום רביעי בא יום חמישי ואחרי יום חמישי בא

יום שישי, ואם המעצר נגמר ביום שבת או יום ראשון היא צריכה כבר להיערך קודם לכן

ולהביא אותו ביום שישי בבוקר, ולזה היא ערוכה ולזה היא מוכנה. ואם לא - שתיתן את הדין

ותשתרר אותו בשבת. מדוע? - הוא בידיה, לוח הזמנים בידיה, היא יודעת, ולכן במקרה כזה,

אם היא לא הביאה אותו בזמן, ואין לה פקודת מעצר - שתשתרר אותו.



איפה, לפי דעתי, יש בעייתיות מבחינת אכיפת התוק, ולא שאני שוקל כאן טובתו של

מי. זה כאשר פשע מבוצע ביום חמישי בלילה או ביומ שישי בבוקר. כלומר, שהפשע בלשון

חוק המעצרים בוצע זח מקרוב, לפי כל פסיקה "זה מקרוב" זה ענייו של כמה שעות, אסור שזה

יעבור את ה-24 שעות. יש שורה שלמה של פסקי דין - מדוקורסקי ודגני, וכד' - פסיקה של

בית המשפט העליון מה המשמעות של "זה מקרוב".

לכן גישתי אחרת ואומרת שבדרך כלל המשטרה תדאג שיהיה לה צו מעצר לשבת, ואם

היא רואה שזה מתקרב לשבת - תוציא צו מעצר ותביא אותו ביומ שישי. מתי אני נזקק

להוראה מיוחדת? - כאשר נעצר אדם ביום שישי, ויש לשוטר שביצע את המעצר יסוד להנית

שהאדם ביצע פשע או עוון (גניבות, רכוש וכדי) זה מקרוב, זאת אומרת, עניין של שעות,

לרוב השוטר עדיין לא יודע אס צריך לעצור את האדס או לא צריך לעצור אותו, עד שהוא

יביא אותו בפני השופט הוא גס לא יודע מה לבקש. זה עוד יכול ללכת לחומרה ואז הוא

אומר: יקודם כל, שיהיה לי צו מעצר, עד שאני אברר מה קורהי.

לכן אני אומר שאם אדם נעצר ביום שישי, לזה אני קורא מחצות ביום חמישי עד יום

שישי, שהכלל יהיה והתקיימה עילת מעצר לפי סעיף 23 - ועכשיו עילות המעצר הן לא סתם

שאדם ביצע פשע, אלא צריך מטרות של סעיף 23, וזה החידוש הגדול של החוק, שמנסח בצורה

הגיונית את העילות - לדעתי, אז חייבים להביא אותו במוצאי שבת. מדוע אני אומר את זה? -

משום שאם הוא באמת ביצע פשע, וזה חמ, יש להם שיקול דעת, הם יכולים לשחרר אותו, אבל

אם יש סיבה לעצור - - -
היויר שאול יהלום
מר ליבאי, בסעיף קטן (ד) ''לא ניתן להביא את העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או

החג, בשל צורר לבצע פעולת חקירה דחופה" לזה יש שתי אפשרויות. אומר פרופ' ליבאי:

אפשרות אחת, שלא ניתן, כי עצרת אותו בשבת או בחג, זאת אומרת, אם אתה עצרת אותו

אחרי כניסת השבת או החג, בשל באמת צורך מיוחד, כי לא עוצרים בשבת או בחג לצרכים

אחרים, אז ברור שלא ניתן כי לא קיים מועד כזה, ואז אני מסכים שהאישור יהיה בידי ראש

החקירות סגן ניצב. אבל יש אפשרות נוספת, שהאדם נעצר ביום שישי ב-12:00 בצהרייס - - -
שלמה שהם
על זה מדובר בסעיף.
היו'יר שאול יהלום
לא. איפה כתוב העניין שנעצר בשבת? אומר מר ליבאי, אם קורה דבר כזה צריך

להתייחס לעניין. איך שאני מבין את דבריו, אם אדם נעצר ביום שישי בצהריים לא צריכה

להיות בכלל אפשרות לא של סנ"צ ולא של נצ"מ ולא של מפקד המחוז.
דוד ליבאי
לא, אבל לפי דעתי אז צריו להביא אותו במוצאי שבת.

כתוב 3 שעות, וזה שרירותי. הרי אני לא יודע תמיד מתי כניסת השבת. נניח שכניסת

השבת היא בשעה 18:00 או בשעה 17:30, עכשיו אם עוצרים אותו בשעה 14:00, זה לכאורה 4

שעות לפני כניסת השבת - - -
היויר שאול יהלום
אז איר אדוני חושד בכשרים? אם הוא עוצר אותו בשעה 14:00 - ולפי דברי אדוני אנחנו

חייבים לחשוד בכשרים - אז אם עוצרים אדם בשעה 14:00 זה יהיה למטרת 'טרטור'.
דוד ליבאי
לא, זה מה שאני אומר. אס נעצר אדם בשעה 14:00, אבל זה אדם שביצע פשע, יש יסוד

להנית שהוא ביצע את הפשע באותו יום, כלומר, ביום תמישי בלילה יום שישי בבוקר, אני

מציע שאז, עניינית, הכלל יהיה, שאם רוצים להמשיך להחזיק אותו חייבים להביא אותו

במוצאי שבת, לא ביום שישי. משום שלפי דעתי, לא יוכלו להביא בימי שישי בצורה סבירה

אנשים שביצעו את תפשע רק ביום שישי.
היו"ר שאול יהלום
אבל איר אדוני מבדיל בין אדם כזה לביו החקירה החושדת בכשרים שהיא למטרת לחץ

ו'טרטור'?
דוד ליבאי
לא הייתי נותן שום אפשרות.
היו"ר שאול יהלום
חושדים בו. יגידו לו: 'שמע, אנחנו חושדים בר שספסרח בניירות ערך'.
דוד ליבאי
זה לא שהיום תפסו אותו. הפשע צדיך היה להיות מבוצע באותו יום. ההתפרצות. השוד,

הרצח.
היו"ר שאול יהלום
צריך לכתוב את זה.
דוד ליבאי
אני אומר שוב, אם האדם נעצר ביום שישי, כשיש לשוטר היסוד להניח שהוא ביצע את

הפשע זה מקרוב (לא איכפת לי שיהיה כתוב מיום חמישי בחצות, ועד מעצרו), אז להגיד
למשטרה
'אתם חייבים להביא אותו תור שעתיים תור 3 שעות בפני שופט' - זה לא רציונאלי

מבחינת יכולת העבודה של המשטרה. המשטרה, לדעתי, עוד לא הספיקה לאסוף ראיות, מה

היא תעשה במקרה כזה?
היו'ר שאול יחלום
יואיל אדוני לנסח את כוונתו.
דוד ליבאי
אני רוצה להבהיר. אני מבדיל ביו כלל המקרים שהמשטרה יכולה לדחות את המעצר

ליום ראשוו או שהעצור בידיה, והיא יכולה לבקש מעצר ביום שישי, ובדרר כלל היא צריכה

לדעת שיש שבת. לפי דעתי גם היום היא יודעת שיש שבת, וכר היא נוהגת. הרי ברוב

המקרים, נכוו שהיום יש אפשרות ל-48 שעות, אבל מביאים בחשבוו גם 48 שעות שנכנסות

לפעמים לשבת, ומביאים את העצור ביום שישי, ולעתים ביום חמישי. וכך צריר. השבת והחג

לא באים כהפתעה. נזתי הם באים כהפתעה למשטרה? - כאשר הפשע בוצע ברגע האחרוו, והם

צריכים להיערר. אני חושב שלדרוש מהמשטרה להביא את העצור לבית המשפט - השופט לא

יידע מה לעשות, המשטרה לא יודעת מה לעשות. צריך לתת אורכה לפחות עד למוצאי שבת.
שלמה שהם
מה קורה אם היה פשע לפני שנה, ועצרו את האדם בנמל התעופה בו-גוריוו ביום שישי

בבוקר?
אמירה שבתאי
ואם לא היתה שבת, הרי לא היינו מביאים אותו עכשיו בכלל. יש 24 שעות.
שלמה שהם
סעיף 29 עוסק בסיטואציה, אולי צריר לומר את זה ברור, זאת הכותרת של הנושא,

והסיטואציה היא אך ורק באותו מעצר ראשוני לפני שהאדם מובא בפני שופט, אותו 24 שעות

שבהו הוא צריך לראות שופט בפעם הראשונה. הרי חזקה ששופט מאריך מעצר, הרי גם היום

אנחנו לא מאריכים מעצר ל-7 ימים עד לשבת, אנחנו רואים מתי שבת, ואנחנו מאריכים מעצר

או עד ליום שישי או עד ליום ראשוו.
היו"ר שאול יהלום
פרופ' ליבאי, אני עדיין בקו שלך, אם תואיל לנסח איר אתה רואה את העניין ואיר אתה

מבריל בין שני דברים.
רחל גוטליב
השאלה, פדופ' ליבאי, האם הכוונה היא להגביל את אותן סיטואציות שדיברת עליהן רק

על עבירות שביצעו זה מקרוב? האם ראוי לנהוג כר? או שעל פי אותו הגיון לנהוג כר גם

לגבי עבירות שבוצעו בעבר ופעולות החקירה נדרשות ברגע זה, כי עכשיו גילו את האדם

ועכשיו יש חשש שאם לא יבצעו את פעולות החקירה יתחילו להעלים ראיות.
דוד ליבאי
בחקרה כזה צריר ללכת להסדר של משרד המשפטים.
רחל גוטליב
אני לא מציעה להגביל את זה לפשע שבוצע זה מקרוב. הסבתן המכריע הוא כאשר

נדרשת פעולת חקירה דחופה עכשיו, זה המבחן, ולא מועד ביצוע הפשע.
יורם חשב
מטריד אותי משחו בסעיף קטן (ד). הסכנה הגדולה זה מה שאנחנו רואים היום למעשה

בשטח. הרי מה קורה היום? - למשל, אני לוקח את המקרה של המפגש בין עורר דין לבין

עצור. החוק קובע חובה כללית, המוטלת על המשטרה, לאפשר לעורר הדין להיפגש עם

העצור. אבל מת? - יש פתח בעניין הזה, והפתח הזה מאפשר למשטרה לא לאפשר מפגש כזה,

כי מתבצעת באותו רגע פעולה של תקירה. בשטת, מה שקורה כמעט תמיד, כשאתה מגיע

לתחנה ומבקש להיפגש עם העצור, אומרים לך שהוא כרגע נמצא בחקירה. אם אתה מנוסה
אתה אומר בטלפון לחוקי
'אני מבקש ב-10:29 להיפגש איתו, כדאי מאוד שכרגע תיגבו את

הודעתו, כי אם לא כן אתם מפרים חוק". ואז נסגר הטלפון, עולים לקצינים גבוהים, חוזרים

אליר בהיסטריה ומאפשרים לר להיפגש איתו.
היויר שאול יהלום
כלומר, אומרים לר שהעצור היה בחקירה כשהוא לא בחקירה?
יורם חשב
זה קורה המון. אומרים לך אחר כר שהוא היה בתשאול שלפני גביית ההודעה.
רחל גוטליב
אז למה זה שקר? תשאול זאת גם חקירה.
יורם חשב
בעיניי פעולת החקירה זו גביית הודעה. אני יודע שבעיני המשטרה פעולת חקירה זה גם

תשאול שקודם לגביית ההודעה. חבר הכנסת יהלום, תשאול כזה יכול להימשר גם 6 שעות, עד

שגובים את ההודעה. אנחנו באים ואומרים שכוונת המחוקק היתה לאפשר מיפגש בין עורר דין

וביו עצור ברגע שעורר הדין מגיע לתחנה, אלא אם כן באותו רגע ממש מתבצעת גביית הודעה

בכתב, שאם לא כן מסוכלת מטרת התוק. מזה אני מקיש גם לסעיף קטן (ד), ואני אומר: ברגע

שאתה נותן למשטרה את האפשרות שלא להביא את העצור לפני שופט, אם הוא נעצר לפני

השבת, מכיוון שמתבצעת פעולת חקירה דחופה, אתה פורץ גדר.

נפרץ כאן פתח שלדעתי אי אפשר יהיה לסגור אותו. ובעניין הזה, בשטח, כל הזמן

מתבצעות פעולות, ולא תהיה שליטה על כר. פעולות החקירה הדחופות האלה ילכו וירבו. אין

הגדרה בחוק מה נקרא פעולת חקירה דחופה, מדברים כאן כבר על הורדת הרמה, והרי ידוע

שכשהרמה יורדת לרמת הסנ"צ המבצע את החקירה בשטח, אז ממילא הנטייה להרחבת את

ההגדרה תהיה גדולה. אנחנו רואים חשש גדול בסעיף קטן (ד), כפי שהוא מנוסח.

הייתי מציע, אם כבר, שברישא ייאמר, וזה אני חושב עולה בקנה אחד עם מה שאמר כאן
פורפסור ליבאי קודם
-בוצע פשע זה מקרוב ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט לפני



כניסת השבתי. ויזה מקרובי לקבוע בהגדרה, שזה עניין של שעות לפני כניסת השבת. ואז

אנחנו מתקרבים לצמצום התחולה של הסעיף הזה. לא שזה מנית את דעתי.

לדעתי צריך לוותר על סעיף קמו (ד). לא צריך בכלל לתת אפשרות למשטרה לבצע

פעולות תקירה לפני כניסת השבת, מה שימנע את הבאת העצור בפני שופט לפני כניסת השבת,

אלא רק לאתר מכן. אנתנו יודעים טוב מאוד שלפעמים פעולות תקירה - - -
היויר שאול יהלום
אני בעד. ואני כבר קיבלתי רשות מפרופסור ליבאי לתשוד בכשרים, אז אני עושה את

זה. לדוגמה, לפני שכאן נשמע מהמשטרה כל מיני דוגמאות. בשעה 12:00 בצהריים הגיע לנמל

התעופה מטוס, והיו ידיעות, עשו תיפוש על אדם, ומצאו אצלו סמים. אבל הידיעות של

המשטרה אומרות שיש לו שותפים במטוס הזה. אז המשטרה אומרת לו שיגיד מייד מי

השותפים, והיא נמצאת איתו במשטרת נמל התעופה. ואם כאן לא יגלו תוך 3-4 שעות את

השותפים שלו - כבר יפזרו את הסם בכל מיני מקומות בארץ. אז אתה אומר: 'לא", שהם יקתו

אותו ויסעו לשופט, ויעשו את כל הפרוצדודה, ובינתיים הסם כבר הופץ ברתבי מדינת ישראל.

אז באה ההצעה ואומרת שאס באמת קורה דבר כזה, מצאו אצל אדם סם, כפי שפרופסור

ליבאי אומר יהפשע נעשה-, אז אני מאפשר למשטרה תקירה רצופה בנמל התעופה של 3-4

שעות, עד שיוציאו מהעצור מי השותפים, וישלתו שוטרים לבתיהם ויתפסו אותם על תם. זה

הרעיון, ואני כן תושב שיכול להיווצר מצב כזה. ולא צריך להיות מצב שהמשטרה בשעה

12:00 תבין שאין לה 3 שעות, ודבר ראשון תיסע לשופט בבית משפט השלום, שהוא בתורנות,

ושם יהיה דיון למשר 2-3 שעות, ובינתיים לא תוקרים, ובינתיים הקוקאין מסתובב ברתבי

מדינת ישראל. תגיד לי אתה, איו אתה פותר גם בעיות כאלה בשיטה שלך?
יורם תשב
בדוגמה שנתתם בדרך כלל פעולה של מעצר כזה היא באקט הסיום של תקירה סמויה,

ולכן הרבה פעמים לפעולה כזאת של מעצר באה המשטרה כבר מראש מצויידת בצו מעצר ל-24

שעות, לפי סעיף 17(ג), כך שאני לא רואה כאן את הבעיה. אתה מדבר אולי על סיטואציה

אחרת שפתאום, בחיפוש מקרי בשדה התעופה, ביום שישי בשעה 12:00 בצהריים, תופסים אדם

עם תצי קילו הרואין.
היויר שאול יהלום
יש מקרים כאלה?
יורם תשב
בעקרון יכול לקרות מצב כזה.

אז מה מונע מהמשטרה להביא אותו במהלך טווח השעות הזה לפני שופט?
היויר שאול יהלום
התקירה. אמרתי לך שיש לו שותפים.
יורם תשב
תקירה מסוג תשאול? - זאת תקירה שניתן לבצע גס בדרך לבית המשפט או בבית המשפט

עצמו כשממתינים להתארגן.
אמירה שבתאי
בתור מה אתה בכלל מרשה לעצמך לדבר ולייצג איך נעשית תקירה, איפה ומתי ותוך

כמה זמן?
יורם תשב
אני מדבר על סמך נסיוני, עם כל הכבוד לך.

מה שאני אומר, אם התפיסה היא לא תפיסה מקרית, אז אין בעיה. כשמדובר בתפיסה

מקרית, אף אחד לא מונע את התקירה עד להבאתו בפני שופט. אני מבקש למנוע בסעיף קטן



(ד) את האפשרות של ביצוע מעצרים מתוכננים 3 שעות לפני כניסת השבת. אני לא תושב

שסיטואציות מהסוג שאתה מתאר הן סיטואציות שקורות תדיר.
היו"ר שאול יהלום
זה לא משנה. מאתר וזה לא קורה תריר, לכן לשיטתי צריך אישור במקרה זה של נצ"מ.

זה באמת לא קורה תדיר, וזה יכול לקרות אתת לתודש, ואיו למשטרה צו הבאה, ועושים

חקירה, לכן אני אומר ייכבדו ויבקשו את אישור מפקד המחוז', והוא יגיד: 'רבותיי, בעניין

הזה אני מאשר, אין ברירה, צריך לתפוס את הרשת לפני שהם מפזרים את הסם במדינה".
יורם תשב
עדיין ברישא צריך לסייג לגבי 'פשע שבוצע זה מקרובי.
אמירה שבתאי
אני מבקשת לעצור כאן כמה דקות את ההמשך בדיון של הסעיפים הקטנים ולומר כמה

דברים, שאני יודעת שהם לא פופולריים, כי אנתנו כבר התתלנו ללכת בכיוון אתד, ואני

תושכת שאנחנו צריכים לפתות לשקול, לפני הקביעה הסופית וקבלת ההצעות, בכל אופן קו

אתר.

ההצעה שלי היא, כשתלים שבת ותג ניתן להאריך - - -
היו'ר שאול יהלום
את עוסקת ב-72 שעות?
אמירה שבתאי
לא, אני עוסקת בשבת. רק אומר קודם שלגבי חג שרצוף יומיים, איו לי בעיה עם

ההצעות כאן, משום שזה באמת קורה לעתים מאוד נדירות, וזה כבר טוות של יותר שעות,

שלגביו ההצעה שלי באמת כבר לא תהיה תקפה.

לגבי ענייו השבתות, יש, כידוע לכם, 52 שבתות בשנה, שזה הרבה שבתות. אמנם לא

הרבה מעצרים, אבל הדבר קורה בדחיפות. לי יש הרגשה שקצת נסתפנו לכיוון שמועלה כאן,

ובאמת הגענו לאיזה שהם קשיים בעניין של התנגשויות, של הלכה, של דת, של כל מיני

ויכותים איך המשטרה צריכה לנהל את התקירות שלה, מיידית או לא מיידית.

אני מבקשת להעלות את ההצעה שלי, שמדברת על מצב שבו שהמעצר מסתיים בתוך 24

השעות במשך השבת. ואני לא מדברת על לפני השבת, במקרה זה מקובלת ההצעה שיובא

העצור בפני שופט לפני שבת, כשבית המשפט פועל - תמיד יובא העצור בפניו, ואתר כך נוכל

לנסת אם ב-6 שעות או ב-4 שעות או אם יש נסיבות מיותדות שבהו הדבר בלתי אפשרי. זו לא

בעיה כרגע, זו לא בעיה עקרונית, זו בעיה של ניסות של השעות.

השאלה העקרונית היא ואני רוצה להציע בעניין הזה, שתהיה סמכות - יתוקן סעיף 29

או 30, לא משנה כרגע - להאריך בפעולות חקירה מיוחדות, שתהיה סמכות לקציו משטרה

להאריך את המעצר ל-24 שעות נוספות. תהיה סמכות לא מאותם נימוקים, מנימוקים אתרים -

אבל אני מדברת על התפיסה העקרונית - תהיה סמכות לקציו משטרה להאריך את המעצר

כאשר נופל המעצר בשבת ובית משפט איננו פועל.
דוד ליבאי
מעבר ל'48 שעות?
אמירה שבתאי
לא. אם האדם נעצר ביום שישי בשעה 14:00 בצהריים או 13:00 בצהריים - - -
היו'ר שאול יהלום
לגבי 14:00 הסכמנו שהעצור יובא בפני שופט.
אמירה שבתאי
זה יכול להיות, אם בית משפט עוד פתוח בשעות 14:00 או 15:00. אבל לפעמים השבת

נכנסת בשעה מאוד מוקדמת.
היו"ר שאול יהלום
מדובר באדם שנעצר בשעה 16:00 ביום שישי.
אמירה שבתאי
יהיה לקצין המשטרה, ואני מסכימה 9ה עם אדוני, בדרגה גבוהה ככל שנבחר- - -
דוד ליבאי
למה שסעיף 30 לא יחול, אני לא מבין?
אמירה שבתאי
כי הוא מדבר על פעולות תקירה מיוחדות, אבל לא תמיד זה קשור פעולות חקירה

מיוחדות.

אני ממשיכה. ואז, בשעה 16:00, לקצין משטרה תהיה סמכות להאריך את המעצר ל-24

שעות נוספות או למועד הראשון שבית המשפט נפחת.
היו"ר שאול יהלום
זה ברור.
אמירה שבתאי
לא, כתוב במוצאי שבת.
שלמה שהם
אם זה ביום שישי ב-16:00 אז העצור בא לבית המשפט 3 שעות אתרי צאת השבת, כתבנו

את זה. אם זה יום שישי בבוקר - - -
היו"ר שאול יהלום
היא רוצה להביא אותו לבית המנשפט כשבית המשפט נפתח. בית המשפט ייפתח במוצאי

שבת.
אמירה שבתאי
לטעמי, אין צורר בפתיחת בתי משפט במוצאי שבת.
היו"ר שאול יהלום
מה איכפת לו?
דוד ליבאי
צדיו ביום שבת להביא את העצור. כתוצאה מכו במוצאי שבת, בשעות של מוצאי שבת,

כאן תהיה התעסוקה הכי גדולה של משטרת ישראל והרשות השופטת.
היויר שאול יהלום
כמה עצורים יש כבר?
אמירה שבתאי
אלף, עקרונית אנחנו יכולים לחיות עם המחשבה הזאת, שקצין משטרה יכול להאריך

לעוד 24 שעות בתוך 48 השעות הקיימות, לא יותר. חיינו עם זה שנים רבות. שינינו עכשיו



את התפיסה, עשינו מהפיכה, כולם הולכים עם המהפיכה הזאת, המשטרה נערכת למהפיכה

הזאת. אני לא רואה צורר להתמקד בנקודה הקטנה הזאת, ויקוב הדין את ההר. וגם פה אנחנו

לא ניתן איזו אפשרות לעוד 24 שעות, דברים שלא יעלו על הדעת, ואולי הוא יישן עוד לילה

במעצר. אנחנו עברנו כאן להגזמה בצד השני של העניין. ולא חייבים לתשוב שהפתרון הוא רק

להביא אותו לבית משפט. במישור העקרוני זה לא דבר מופרך לתשוב שקצין משטרה יאריך

לעוד 24 שעות.

בנושא של הבאת עצורים במוצאי שבת. אני מבינה שיש קשיים לבתי משפט, אבל אני

לא אכנס לקשיים של בית משפט. צריך גם להתתשב באיזה שהוא מקום בקשיים של המשטרה.

אנחנו מתמקדים בנושא שלפי דעתי תבל להתמקד בו לאור הבעיות הרבות האתרות שקיימות

אצלנו עם התוק, משום שהתוק הזה כזכור לכם התקבל ללא משאבים. אגב, הוא נכנס לכנסת

ויצא בצורה קצת אתרת, והמשאבים שנזקקים להם בסוף הדרך, הם אפילו יותר רבים ממה

שתשבנו בתתילת הדרך. ואנוזנו לא מקבלים את המשאבים האלה. ואני ארשה לעצמי לרדת

קצת לפרוטות, למרות שזה לכאורה לא נאה בכנסת, כאשר מדבדים בכתיבת חוק. אגב, לכתוב

סעיפים בחוק זה עניין של כמה שעות, ולפעמים קצת יותר קשה, אבל לבצע את זה אחר כך

בשטח זה קשה, ויש לנו מספיק קשיים שאנחנו נערכים אליהם. לכן אני לא רואה מה הטעם

להוסיף כאן את זה. כל מוצאי שבת להביא עצורים, זו פעולה לוגיסטית רצינית ביותר, לא

רק של בתי משפט, גם של המשטרה. אנחנו צריכים לבלוע עוד דבר על כל מה שעשינו עד

עכשיו, שלא לדבר, ואדוני יודע שכאן נעשתה חקיקה של כל זכויות העציר בעניין.
היויר שאול יהלום
נכון שאת בעלת הדרגה הגבוהה ביותר כאן מבחינת המשטרה. עם כל הכבוד, את יושבת

כאן בתפקיד של היועצת המשפטית של המשטרה, זאת אומרת, שהנושאים שצריכים כאן

להדריך אותך, ואנחנו מאוד מאוד נסכית להם, נושאים במובן הרחב. את נכנסת כאן לא

לתחום משפטי, אלא לתחום מבצעי של המשטרה, ובעניין הזה אני דיברתי אתמול עם סגן

המפכ"ל, והוא אמר לי שהוא מסכים לזה, ואני נמצא איתו בקשר בנושא של היערכות בתי

משפט, ופועל בעניין הזה, ובנושא של תורנות, שיהיו יותר תורנים וכדי. אבל בתחום המבצעי

בא סגן המפכיל, והוא גם הציג כאן את הדברים כממונה על כל ביצוע החוק, ואומר לי: 'אני

מסכים להצעה של משרד המשפטימ-. זאת אומרת, עם כל הכבוד, לצד המבצעי של תקירות

ושל משטרה יש לי הסכמה. אז אם היית מעלה כאן נושא שקשור לצד המשפטי - הייתי מבין,

אבל בצד המבצעי יש לי את הסכמת סגן המפכ'ל.
אמירה שבתאי
לי אין ספק שאין מישהו במשטרה, עד כמה שביררתי, שרואה אחרת את הדברים. קיימת

תמיכה מוחלטת בעמדתי. אם יש לאדוני איזה שהוא ספק, אני מוכנה לעשות הפסקה ולקבל

את עמדת המפכ'ל.
היויר שאול יהלום
אני לא צריך. אתמול דיברתי איתו.
אמירה שבתאי
אני מוכנה להביא הבהרות של המפכ'ל, אולי היתה איזו אי הבנה במובן שאולי הוא

חושב שלא ניחן עוד להעלות אח הטענה הזאת, ואני באמת מעלה את זה במהלך קצת בלתי

שגרתי, כשיש כבר הצעה שמובאית כאן. אבל אין לי ספק שאס תועלה בפניו השאלה בכיוון

הזה, אין לי ספק שהוא יתמוך בדבר הזה. הוא יודע את הבעייתיות שיש בעניין.
היויר שאול יהלום
מה זאת אומרת יתמוך? לי אין כל ספק שאם עכשיו מישהו יציע כאן לחזור ל-48 שעות

יכול להיות שגם תתמכו, הרי המשטרה כמו שאת אומרת, ואין לי טענה למשטרה, המשטרה

בוודאי, כפי שסגן המפכ'ל היו לו טענות על כך שאין לו מספיק תורנות של בתי משפט

ושיצטרכו לעשות מערכת הסעות. ובאמת אנחנו פועלים ועושים ישיבה מיוחדת, והלכתי

לנשיא בית המשפט העליון, כי הבנתי את העניין. הרי אין כל ספק שאס מחר אני אבוא לסגן
המפכ'ל, ואני אגיד לו
'לא 50% בתי משפט יהיו בתורנות, אלא -/"80', הוא יסכים בשמחה.

כל דבר שמקל על המשטרה, בוודאי שתהיה הסכמה.
אמירה שבתאי
אני רוצה להגיד דבר אחרון. כפי שאמרתי, אני חושבת שאנחנו מתמקדים יותר מדי

בנושא הזה של הבאה לבית משפט במוצאי שבת עם כל מה שכרוך בזה, ואני לא מזלזלת באף

שעת מעצר של בו אדם. יחד עם זאת צריך לתת פרופורציה לדברים. אם אנחנו פותחים בית

משפט במוצאי שבח, ונגמר הדיון למשל בשעה 12:00, 1:00, הרי יכול להיות גם שהשופט

יחליט שהוא משאיר את האדם במעצר. לא כל הבאה בפני שופט פירושה יציאה החוצה. ואז

בשעה 1:00 הוא חוזר לבית המעצר. כשבהצעה שלי למעשה הייתי מביאה אותו ביום ראשון

בבוקר. זאת אומרת, כל החסכון הגדול יכול גם להיות עניין של 5, 6, 7 או 8 שעות, לא

יותר. אני לא יודעת באמת אם כל הטיפול בנושא הזה שווה את הרווח, ולא ראוי להחמקד

ברווח אחר.
היו"ר שאול יהלום
אנשי מעשה, ובדרך כלל אנחנו משתדלים להיות כאלה, צריכים לעסוק בעניין בתחום

המעשי. מה המטרה של הוועדה הזאת? - המטרה היא ליצור מצב שהמעצר יצומצם למקסימום

ושהדיון על הארכת מעצר יהיה בהשתתפות סניגור. ואנחנו רוצים להגיע בסופו של תהליך,

שלא תהיה בקשה להארכת מעצר של ימים בלי סניגור. ולכן הסניגור לא מופיע בפני קצין

המשטרה, הסניגור מופיע בפני שופט. המטרה שלנו היא לא רק להסתכל על העניין כפי שאת

אומרת, אלא המטרה שלנו להגיע למצב של צמצום מקסימלי, של תקופת המעצר, של הבאה

בפני שופט, של הופעה עם סניגור. באופן עקרוני, בואי נאמר, בהערכה גסה, 50% ישוחררו

בדרך כלל, ואני חושב שיוחר, אבל נניח ש50% לכן אנחנו לא מסתכלים על 1:00 בלילה,

אלא מסתכלים על כך שב-21:00 בערב העצור כבר משוחרר, בכל מיני תנאים, אפילו

מגבילים, אבל משוחרר.
אמירה שבחאי
איך ב-21:00 בערב, אם השבת יוצאת לפעמים בשעה 20:30?
היויר שאול יהלום
כמה חודשים בשנה, אבל 9 חודשים בשנה השבת יוצאת ב-18:00, וגם קודם. אז אנחנו

משתדלים מאוד מאוד, והמדינה תשקיע הרבה כסף בכך שבתי המשפט יעבדו במוצאי שבת,

והכל למען שחרור מהיר ממעצר.

מבחינה מעשית, אם את היית לוקחת אותי לסיור במגרש הרוסים והייתי רואה את

"צלמון-, כאן הייתי הרבה יותר נינות ובא לקראתך, אבל ראיתי במגרש הרוסים את מגרש

הרוסים. ואפילו חלון לא היה לי להסתכל שם. הכל במרתפים. והיו שם ריחות איומים

כשפתחו את הדלתות. ובאו אנשי המשטרה ובכו בכי גדול שיש שם חייבי שביס בתוך זה,

ושאין מיטה ואין מזרון, ולא ראיתי מקלתת - ראיתי צינור. והיה לי רע מאוד שם כשהייתי

דקה אחת בתא. אז כאן אני חדור במטרה להביא את כל בתי המשפט ולהביא רכבים למשטרה,

ושתהיה שרשרת הסעות, שהכל יעבוד ובלבד שאדם אחד באותו נזוצאי שבת ישוחרר.

לכן אני אומר תביאי לי סטטיסטיקה לשנת 1996, כמה אנשים נעצרו מערב שבת, אחרי

כניסת השבת. אם נראה שזה 2,000, אז נדון בעניין, אבל אם זה מספר יותר קטן - אז גם

ההסעות ביום שבת לא יהיו מי יודע מה, ולא צריך להגזים לכיוון השני, בפרט שאני כן

מסתמך על סגן המפכ"ל. הדברים האלה שאני- כן מוכן לקבל, מתוך השקפה שנגיע לסניגוריה

ציבורית, והכל יהיה בידי בית משפט, למרות מערכח ההסעות והלוגיסטיקה של משטרת

ישראל.
אמירה שבתאי
לא הכל בבת אחת. מה שאדוני אמר עכשיו לעניין הסניגוריה, וזה בהחלט מקובל עליי,

אני אומרת "לכשזה יהיה'. ואז בוודאי גם לדבר הזה תהיה משמעות גם בכיוון הזה של

הסניגוריה. אבל למה הכל בבת אחת? אני מציעה, שנתתיל עכשיו, יש לנו באמת מעמסות ללא

סוף בעניין הזה וקשיים רבים מאוד, נתחיל לפחות כאן פחות להקשות על המערכת בדבר

שהוא פחות חשוב לעומת שאר הדברים החשובים. בכמות, בשעות, בכל הדברים, לפחות כאן

בואו נדחה את זה, הרי זה לא חוק שהתקבל ואנחנו מבקשים לשנות. אבל לפני שהתקבל

החוק, בואו נתמקד בדברים היותר רבים, היותר חשובים, בתפיסה, בשינויים. ואת הדבר הזה,

שהוא בעייתי בפני עצמו, אבל הוא לא כל כך משמעותי בסך הכל, ויוצר בעיות מכל הצדדים

שמסתכלים עליו, אולי אותו נשאיר לעוד שנה, להמשך. לא כאן, עכשיו, הכל ובבת אחת.
היו"ר שאול יהלום
אני לא מקבל.
רחל סוכר
לי יש כמה הערות קצרות. דיבר כאן עורך הדין בקשר לעבירת פשע שנעברה זה מקרוב.

אלף, אני רוצה להגיד שכל העילות שמוזכרות בתוק לא מאבתנות בין פשע ובין עוון. נעברה

עבירה, כל עבירה. -זה מקרוב" צריך לחול לא רק על ביצוע העבירה שנעשתה זה מקרוב,

אלא גם על פעולה דתופה שצריכה להיעשות עקב איתורו של העצור זה מקרוב. כי יכול

להיות שהעבירה נעברה נגיד, לפני כמה ימים, אבל האדם מסתתר ונתגלה רק היום. אני

מתייתסת לבקשת עורך הדין חכם ממר ליבאי לעשות את הריוויזיה.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו עדיין לא מתקנים. תגידי את דברייך אתרי שנשמע את מר ליבאי, אולי הוא

בעצמו לקח בתשבון את הדברים האלה.
רחל סוכר
דבר נוסף, מקובל עליי העניין של 3 שעות מצאת השבת, אבל אני לא יודעת אם אתם

חושבים גם על הלוגיסטיקה גם של מה שקשור בהגנה של הנאשם. השבת יוצאת, או יוצא החג

בשעה 19:00, 20:00, תלוי בתקופת השנה. צריך להביא את העצור בפני שופט. הוא צריך

הגנה. ננית שתהיה סניגוריה ציבורית, אני מניחה שיהיה סניגור. אבל צריך לתת לו גם שהות

לקרוא את החומר, להכין את התומר. לגבי כל הדבר הזה אני תמהה אם כל זה יכול להתבצע

ב-3 שעות. כי אם מביאים אותו בפני שופט הוא גם רוצה שישמע הצד שכנגד, אני מניתה כר'

זו מהות הבאתו בפני שופט. והשאלה אם פרק הזמן הזה מספיק גם להבאתו, גם לבחור לו את

הסניגור, להביא את הסניגור, גם לצייד אותו בחומר הדרוש, גם לדבר עם העצור, כדי שהוא

יוכל לטעון בפני השופט. כי אחרת זה דיון שהוא דיון סרק. ההליך לוקת יותר מ-2, 3 שעות.

ברגע שהעצור בותר לו את האדם שהוא רוצה שיגן עליו, זה לא עניין של 'אינסטנט'.
חיו"ר שאול יהלום
את מדברת על שומרי שבת.
רחל סוכר
גם. כשיוצרים חוק כזה, הרי בסופו של דבר הוא צריך לתול על כולם בכל הסיטואציות.
היו"ר שאול יהלום
אני בוודאי חושב כך. אבל אני צריך לחשוב על הצד המעשי. בצד המעשי כל השבת הוא

יקרא את התומר, הוא יתקשר לעורך הדין שלו בשבת בבוקר. ננית לגבי אדם שומר שבת,

שלמרות שהוא יהיה במעצר בתא הוא לא ירים טלפון ולא יבקש לטלפן, אפילו לעורך דין
שלו, אז שואלת רתל סוכר
'נניח שיוצאת השבת, וננית המשטרה בסדר, ועם צאת השבת

נותנת לו טלפון, ועד שהוא מחפש עורך דין, האם 3 שעות מספיקות?-
רחל סוכר
אני מפנה את תשומת ליבו של אדוני שבשלב הזה אין חומר קריאה, הרי החבות לספק

תומר קריאה היא עם הגשת כתב אישום. צריך להפגיש בין העצור לבין עורך דינו.
לבנת משיח
לזה 3 שעות מספיקות.
רחל סוכד
אני לא בטותה.
היו"ר שאול יהלום
כאן אנחנו נמצאים בין שתי גישות. בואו נשאל עצור רגיל שעצרו אותו, עצור ממוצע,

מה היית מעדיף, שיהיו 8 שעות מצאת השבת או כפי שאומרת גברת אמירה שבתאי, תשב עוד

לילה במעצר, ויביאו אותך ב-0:00ו בבוקר בפני שופט, ובינתיים במשך כל מוצאי שבת אולי

תוכל למצוא עורך דין או שיביאו אותו בגמר השבת מייד. בואו נאמר, אם הייתי עצור הייתי
בא לשופט מייד ואומר
-מה אתה רוצה ממני, הכל בסדר אין לי שום בעיה, ובלי עורך דין

הייתי צועק', ועוד לילה במעצר, הייתי משלם את כל הוני שלא אשאר.
יורם תשב
התוק מתייב את המשטרה לאפשר מייד לעצור להתקשר לעורך דין.
היו"ר שאול יהלום
לא, אבל היא אומרת שהוא מופתע. אם תעצור אותי עכשיו, אין לי עורך דין.
יורם חשב
אבל אתה מתקשר למשפחה ואומר -עצרו אותי, תתקשרו לעורך דין-.
היו"ר שאול יהלום
מהיכן הם מכירים עורכי דין?
רחל סוכר
הם לא מייד מכירים עורך דין. זה לא תהליך "אינסטנט" כזה.
יורם חשב
מתחילים לברר ומגיעים בסוף.
תג-ד חיים שמואלביץ
אנחנו דנים בסעיף 29(ד), כאילו אין לנו את סעיף 30 לחוק. הרי מה אומר סעיף 30

לחוק? - הוא מדבר במפורש על מעצר שכאשר יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה - זה אותו

ניסוח שכתוב ב-29(ד} - ושלא ניתן לדחותה עד לאחך הבאת העצור בפני השופט, כפי שכתוב

בסעיף 29(ד). זאת אומרת, בעצם זה קיים בסעיף 30. לכאורה. ספק אם בכלל היה צריך

לכתוב, אבל יכול להיות שבגלל שנתנו את הניסוח ב-29(ב}, אז יש צורך לצאת מזה - - -
שלמה שהם
הנימוק להארכת מעצר ל-24 שעות נוספות לא יכול להיות עצם קיומה של שבת.
תג-ד תיים שמואלביץ
לא בגלל שבת, אבל גם ב-29(ד) אתה לא אומר שזה בגלל השבת. אתה אומר בגלל

פעולת חקירה דחופה.
שלמה שהם
כאן יש התייחסות ספציפית. כאשר הסיטואציה היא במקרה שצריך חקירה דחופה לפני

השבת, אז חלים כללים אחרים.
תג-ד חיים שמואלביץ
אבל מה שכתוב בסעיף קטן (ד) אלה כללים שאפילו יותר חמורים מהכללים שבסעיף 30,

כי בסעיף 30 זה קצין ממונה ולא נצ"מ.
שאול יהלום
אלה שני דברים שונים. סעיף 30 הוא בתום 24 השעות הראשונות, וסעיף 29 (ד) זה תוך

תקופת 24 השעות הראשונות. אני כאן הוצאתי לנזעשה אפשרות, ולכן בסעיף 30 הוא גמר 24

שעות לתקור אותו וגמר את הכל, ואז הוא אומר 'אני צריך להתזיק'.
תגיד תיים שמואלביץ
על אתת כמה וכמה.
היו"ר שאול יהלום
אינני יודע. כאן יגידו: 'יש לך תובה להביא אותו בפני שופטי. ראית ש-24 השעות

מסתיימות, אתה צריך להביא את העצור. אז אני לא נותן לו כאן יוצא מן הכלל גם במעצר

הראשון לא להביא אותו בפני שופט, אני חייב לאזן את שני הדברים.
תגיד חיים שמואלביץ
אם אתרי 24 שעות אז מאפשרים במקרה של חקירה דחופה - - -
היויר שאול יהלום
לא, בסעיף 29(ב) אני בא ואומר: יאדוני היקר, עצרת עציר ביום שישי, משעה 12:00

בלילה של חצות של יום שישי, עד 3 שעות לפני כניסת השבת. אל תסתכל על 24 שעות. יש

עליך חובה יותר חשובה מ-24 שעות להביא אותו בפני שופט. אני נותן לו כאן מטרה, שלא

היתה עוד בחוק. עצרת אותו ביום שישי, הבא אותו בפני שופט, כי אסור יהיה לך להחזיק

אותו בגלל השבת ותצטרך להגיד לו: "שלום, הביתה', כי אין לך 24 שעות, ואין לך את עניין

החקירה הדחופה בתוך ה-24.
תג'ד חיים שמואלביץ
אבל אז, כשאתה נותן פתח לצאת מזה, כפי שאתה אומר, הרי גם 24 השעות, זה עד 24

שעות וזה קדוש. כאן אתה אומר, אני נותן דבר אתר קדוש, שאם יש שבת אתה מביא את

העצור לשופט לפני תום 24 השעות. בשני המקרים אתה נותן חריג. מהו החריג? - שאם יש

פעולת חקירה דחופה ואתה חייב לבצע את זה תוך כדי מעצר, ולא יכול להביא אותו בפני

שופט, אתה נותן אפשרות לדחות את זה מעבר ל-24 השעות לעוד 24 שעות, ופה גם כן אתה

אומר לדחות. אז אני אומר, אותו הגיון שחל בסעיף 30 צריך לחול לגבי סעיף 29(ד} או

שאנחנו נגיד שבכלל לא צריך את הניסוח, וסעיף 30 יחול גם על המקרה הזה של שבח או

שאנחנו נקבע את אותם העקרונות. זאת אומרת, קצין ממונה, רשאי לדחות את זה, במקרה שיש

לו חקירה דחופה - - -
היויר שאול יהלום
עכשיו אתה חוזר לדורון בית-נר, איזה קצין?
תגיד חיים שמואלביץ
לא זה העניין. אותו הגיון של סעיף 30 צריך לחול גם על סעיף 29(ד).
היויר שאול יהלום
כן, אבל הוא גמר את החקירה הדחופה - - -
תג'ד חיים שמואלביץ
לא, הוא לא גמר.
היו'ר שאול יהלום
אני מניח שכן.
תגיד חיים שמואלביץ
אם הוא גמר את החקירה הדחופה, אז סעיף 30 לא יחול.
היויר שאול יהלום
לא, הוא עצר את האדם, ולפי דבריך גמר את החקירה הדחופה, הוא לא צריך אותו לעוד

24 שעות לחקירה הדחופה. הוא גמר את החקירה הדחופה אחרי 5 שעות, ועכשיו אנחנו

נכנסים לשבת. בשעה 17:00 בשבת.
תג"ד חיים שמואלביץ
אז סעיף 29(ד} לא רלבנטי. מה שאדוני אומר זה רק כאשר יש צורך בפעולת חקירה

דחופה.
היויר שאול יהלום
הוא עצר אותו ביום שישי בשעה 12:00. יש ב-12:00 חקירה דחופה ביותר, ואיו לנו את

סעיף 29(ד}, סעיף 30 לא חל עליו כי עוד לא נגמרו 24 שעות, הוא חושב אני אחקור אותו.

נגמרות ביום שבת ב-12:00 24 השעות. אין לו יותר חקירה, הוא גמר את החקירה, אין לו 30.

הוא צריך עקרונית ביום שבת בשעה 12:00 לשחרר אותו. הוא גמר את החקירה הדחופה, לא

הביא אותו בפני שופט, יש לו 24 שעות, סעיף 30 לא חל עליו, כי הוא גמר. אין הוא ישתרר

אותו? איך הוא יביא ערבות? איך הוא יביא תנאי לשופט? הוא רוצה הכל. זאת הארכה מטעמי

עילה, לא מטעמי חקירה. מטעמי בטחון הציבור הוא רוצה להאריך עכשיו את המעצר שלו. מה

הוא יעשה? אין בתי משפט. לכן אני נותן לו במקרה כזה את 30 השעות, את 3 השעות אתרי

צאת השבת.
יורם תשב
חבר הכנסת יהלום, אתה אולי צודק בכוונה, אבל זה לא מה שאומר סעיף 30. ובעניין

הזה אני דווקא חושב כמו תג"ד שמואלביץ שקובע שסעיף 30 אומר: 'על אף הוראות סעיף

29י. על אף הוראות סעיף 29 יכול קצין ממונה להאריך מעצר לתקופה של עד 48 שעות.
היו"ר שאול יהלום
מאיזו סיבה?
יורמ חשב
של חקירה דחופה.
היויר שאול יהלום
אבל החקירה הדחופה נגמרה. כשנגמרו 24 השעות ולא נגמרה התקירה, ויש חקירה

דחופה, אין לו דבר כזה, הוא עצר ביום שישי בשעה 12:00, בשבת בשעה 12:00 נגמרו 24

השעות, הוא לא צריך לתקור אותו, אבל הוא צריך לעצור אותו מטעמי בטמון הציבור. מה

הוא יעשה ביום שבת בשעה 12:00?
יורם חשב
סעיף 30 מחייב תיקון.
שלמה שהם
אתה צודק, מר חשב, מבחינה לוגית. אבל מה נעשה שהמציאות בדרך כלל בימי שישי

היא כזו כפי שאנחנו מכירים אותה. ויש פה איזה אלמנט של צפיית פני העתיד. אני חושב

שנכון להגביל את זה ולומר "קצין בדרגה גבוהה יותרי. כי אנחנו, הרי יודעים מה קורה בימי

שישי.
דוד ליבאי
הייתי, כמובן, משאיר את סעיף 29 לחוק כפי שהוא, על 24 השעות, ומוסיף לו את

הפיסקאות, כפי שהתכוונו לעשות.



בסעיף 29(ב) אני בעצם בא לקבוע את הכלל כפי שהוא מוכר, שככלל אם מעצר מסתיים

בשבת, יביאו את העציר לפני כניסת השבת או המג. זה אמור להיות הכלל, וזה דבר חדש, ויש

להביא את זה בחשבון.

29(ב) על פי הניסוח שלי: "חל מועד הבאת עצור בפני שופט, לפי סעיף קטן (א) או לפי

סעיף 17(ג) לתוק, בשבת או בתג יובא העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או החג. זה

הכלל, זאת המדיניות, זה החידוש.

עכשיו אני בא לטפל במצב שהפשע בוצע, כפי שאני אומר, זה מקרוב, ביום שישי או

ביום חמישי בלילה, לפי דעתי במצב עניינים זה, לא סביר לדרוש מהמשטרה להביא את

החשוד תוך שעות ספורות ללא היערכות, ללא בדיקה, לפני שופט, וגם להעמיד את השופט

במצב בלתי אפשרי, בלי מידע.

לכן אני חושב שהכלל צריו להיות. וכאן אני מציע את פיסקה (ג): -מי שנעצר בידי

הקצין הממונה ביום שישי או בערב חג משום שיש לו יסוד סביר להניח שהחשוד ביצע פשע או

עוון" - אני מדגיש פשע או עוון, כלומר, אני מוציא חטא - "פשע או עוון זה מקרובי. אפשר

לקבוע עבירה זה מקרוב.
לבנת משיח
עבירת ברירת מעצר.
דוד ליבאי
אני מסכים, אבל עבירת ברירת מעצר מוגדרת רק לסעיף מסויים. תבדקי איפה מוגדרת

עבירת ברירת מעצר, ותראי, שמשום מה לא ניתנה הגדרה כללית. אני מסכים 'עבירת ברירת

מעצר', אבל בתנאי שתוציאי את זה מחוץ לסוגריים, באופן שזה יחול על כל הסעיפים.

אני חוזר: "מי שנעצר בידי הקצין הממונה ביום שישי או בערב חג משום שיש לו יסוד

סביר להניח שהחשוד ביצע עבירת ברירת מעצר או פשע או עוון זה מקרוב, יובא העצור בפני

שופט לא יאוחר מתום 3 שעות מאז יציאת השבת או החג או עם תום 24 שעות מעת מעצרו,

הכל לפי המאוחר'. ואז ברור שזה נדרש בגלל העובדה שזה ממש ברגע האחרון, זה פשע

שצריך לבדוק אותו.
שלמה שהם
מה אם זה גניבה ביום חמישי בערב?
דוד ליבאי
מותר למשטרה להביא קודם, אבל אני לא רוצה חוכמולוגיות, אני רוצה שתבין שהנורמה

במקרה כזה היא מוצאי שבת. אז הכלל הוא לא 24 שעות, הכלל הוא 29 שעות. הרי 24 שעות

זה לא קדוש.
שלמה שהם
מאיזו שעה אתה מגדיר?
דוד ליבאי
לדעתי זה צריך להיות מיום חמישי בחצות.
שלמה שהם
ואז אם הוא גנב והוא הודה, למשטרה יש זמן להביא אותו במוצאי שבת.
דוד ליבאי
המשטרה תמיד צריכה לדאוג לסבירות. אבל לפי דעתי, למקרה שהפשע בוצע זה עכשיו

וצריך לבדוק אותו, וזה פשע ראשון, אתה קודם היית ב-48 שעות, אז עכשיו הפחתת ל-30-28

שעות. צריך לנהוג כאן בתבונה.



אני עובר לפיסקה הרביעית. הפיסקה הרביעית היא המטרידה אותי ביותר. עניין ה-3

שעות האלה שמוצעות כאן וצרכי חקירה וכד'. אני הייתי מנסת את הפיסקה בצורה כוללת,

שאני אגיד כך שאם האיש נעצר, ועכשיו אני לא מדבר על פשע שבוצע זה מקרוב, אבל האיש

נעצר ב-4 השעות האחרונות לפני כניסת השבת. ב-4 השעות האחרונות לפני כניסת השבת,

אנתנו צריכים להביו שלא עד הרגע האתרון יושב שופט ולא עד הרגע האחרון אנשי משטרה

עובדים ביום שישי, וקשה יהיה להכנים לכולם נורמה שעד השעה 18:00 כולם עובדים.

ולדרוש מהם גם אתרי זה לתלל שבת ולנסוע בשבת הביתה. ויש גם שופטים ואנשי משטרה

דתיים. לכן אני חושב שהביטוי "עד כניסת השבתי, כאילו אפשר לעבוד עד הרגע האחרון הוא

לא נכון. ולכן בפועל בתי משפט ביום שישי, אם בכלל הם פתוחים, נסגרים בשעה 12:00 או

13:00, ועורכי הדין הולכים הביתה בשעה 12:00, והמשטרה רוצה ללכת מוקדם בערב שבת,

ואי אפשר להטיל על כולם תורנויות.

לכן הייתי מנסח את הפיסקה כך: "בוצע המעצר פחות מ-4 שעות לפני כניסת השבח או

החג" ואישר סנ-צי - לכאן הייתי מסכים לסניצ ולא תניצ - יואישר סנ"צ בהחלטה מנומקת

בכתב שקיימת עילת מעצר לפי סעיף 13 לחוקי, זאת אומרת. ששופט היה יכול לעצור במקרה

כזה, "וכי יש להתזיק את החשוד במעצר עד הבאתו בפני שופט, ולא ניתן להביא את העצור

בפני שופט לפני כניסת השבת או החג-. צריך לחשוב על מקרים כאלה, שלא ניתן להביא ולא

בכל מקום יש שופט, ולא בכל מקום תורן בבית משפט, ויש לנו בחי משפט שלום עם שופט

אחד או עם שני שופטים, וצריך להביא אח כל הדברים האלה בחשבון. ולעשות איזון בין

מלחמה בפשע לביו השיקולים האחרים, אז אני אומר: יאם בוצע המעצר פחות מ-4 שעות לפני

כניסת השבת או החג. ואישר סניצי. ואני חושב שסניצ יאשר שלא בצדק ושלא לעניין, תקום

ביקורת רצינית. לכן סנ'צ הוא גורם מאוד גבוה במשטרה שצריך לשקול קודם כל ש'קיימת

עילת מעצר לפי סעיף 13 לחוק', וזה לא מספיק לי שקיימת, יוכי יש להתזיק את החשוד

במעצר עד הבאתו לפני שופט, ולא ניתן להביאו בפני שופט לפני כניסת השבת או החגי. הוא

יצטרך לנמק מהן הסיבות. למה הוא חושב שאי אפשר להביא אותו. יאו בוצע המעצר במהלך

השבת או החג. יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מחום 3 שעות מעת יציאת השבת או החג.

או עם חום 24 שעוח מעת מעצרו, הכל לפי המאוחר".

אני חושב שיש כאן כל האיזונים. יש נסיוו למנוע אח חילול השבת. ומצד שני זה יוצר

איזוו עם הצורך באכיפת החוק. עכשיו אני רוצה להדגיש דבר אחד. לשיטתי, סעיף 30 נשאר

כפי שהלא ללא שינוי. 'ואין הצדקה' מה פירוש הדבר? - פירוש הדבר. כי על אף הוראות

סעיף 29. לזה כולל אח כל מה שאמרנו עכשיו. אם קציו ממונה מוצא שיש צורך לבצע פעולת

חקירה דחופה. מה לי אם זה שבת או יום אחר. איו שום שוני. אנחנל לא נלגעים בסעיף 30.

אח זה יש לכם תמיד ללכו לא צריך להכניס שוב אח צרכי החקירה לסעיף 29. כי זה נמצא

בסעיף 30. סעיף 29 עלסק רק בשיקול אחד. מה קורה כשברגע האחרון אין אפשרות מעשית

להביא בפני שופט. התורן הלך כבר הביתה. איו רכב באותו רגע בתחנת המשטרה. מדובר

בפושע רציני. תפסו אותו אל איחרו אוחו פתאום, יכולה להיות גם עבירה על בטחון המדינה.

אל תשכחו שזה חל על הכל. זה גם בטחון המדינה. זה גם פשעים חמורים. לזה גם דברים

אחרים. למלכרחים לסמוך על המשטרה.
היו'ר שאול יהלום
יש לי שאלה לגבי הניסוח. כאשר אדוני מנסח שם אח הסעיף, הלא נוחו שם שני תנאים,

שהיתה עילת מעצר. וכי יש להחזיק את החשלד במעצר עד הבאתו בפני שופט. אדוני, לא

מסכים שאין אפשרות בדרך פחותה מכך להשיג את המטרה?
דוד ליבאי
בחוק זה נאמר תמיד.
קנת מו
אני מסכים עם היושב ראש בעניין הזה. צריך ליצור איזה שהוא תמריץ. בכל זאת אם

הוא נעצר בחצות ביום חמישי יביאו אותו במשך יום שישי.
דוד ליבאי
היושב ראש שאל עכשיו על הפיסקה שאם תוך 4 שעות אי אפשר להביא את העצור בפני

שופט. אז הסנ'צ צריך לאשר. האם אדוני דיבר על זה או על הפיסקה הקודמת שהפשע בוצע?

כי יש הבדל בין שתי הסיטואציות.
קנת מו
אני דיברתי על הסעיף הראשון.
רור ליבאי
אדוני מדבר על זה שהפשע בוצע ביום חמישי בלילה או ביום שישי בבוקר. אז התמריץ

ישנו בפיסקה הראשונה. הפיסקה הראשונה קוראת תמיד להביא את העצור לפני כניסת השבת.

כך אני רואה את זה. זאת שאלת המדיניות. זאת קריאת הכיוון, תמיד עילות המעצר. כשאני

מדבר על סעיפי מעצר, אם אפשר להסתפק בעיכוב אל תעצור. אם אפשר לשחרר בערובה

בתנאים מגבילים אל תעצור. לזה יש הוראות כלליות בחוק הזה. לכן אני לא חושב שאני צריך

להכניס אותם לכל סעיף מחדש.
היו"ר שאול יהלום
נעבור לסעיף על פשע שבוצע זה מקרוב. אחה מוכן שוב להקריא זאת, מר ליבאי?
דוד ליבאי
אני כתבתי כך: -מי שנעצר בידי הקצין הממונה ביומ שישי-, הרי עצר אותו שוטר, צריך

להביא אותו לתתנת משמרה. לכן יש לי כבר דרג יותר גבוה מהשוטר בשטח, הקצין הממונה

על חקירה או מפקד המשטרה. -מי שנעצר בידי הקצין הממונה ביום שישי-, כך כתבתי. ייתכן

שצריו להגדיר מה זה יום שישי. אני כתבתי: 'ביום שישי או בערב חג משום שיש לו (לקצין

הממונה) יסוד סביר להניח שהחשוד ביצע עוון, זה מקרוב, יובא העצור בפני שופט-.
היו"ר שאול יהלום
פרופסור ליבאי, ביום שישי אני הולך וקונה דברים, בטעות לא שילמתי, תפס אותי קצין

הבטחון, היה עכשיו מקרה עם שופט נדמה לי. קרה מקרה. ואז תופסים אותי, המקרה הזה קרה

בשעה 9:00 בבוקר, וזאת גניבה---
רחל סוכר
אני לא בטוחה שזה ייכנס בעילת המעצר.
דוד ליבאי
הרי כל דבר כזה נתון לביקורת. לא יעצרו אותו. אתם שמעתם את המשטרה כאן, ואני

חוזר ואומר, אנחנו מחפשים איזונים בכל הפרק הזה, אבל לא צריך לבוא ולעשות מזה -שבת

מעל לכל-, ואז מותר לפשיעה לחגוג. זאת לא הכוונה גם של היושב ראש. אני חיפשתי את

האיזון.
היו-ר שאול יהלום
מה שאומר פרופסור מן בסעיף הזה אדוני צריך להוסיף משפט שאומר, שגם בסעיף הזה

חלה עליו חובה להביא אותו לשופט. אבל האם אין טעם להביאו או אין אפשרות או אינני

יודע מה, אבל גם כאן אם היתה - - -
דוד ליבאי
מספיק שיהיה כתוב -יובא העצור בפני שופט בהקדם האפשרי', וזה הנוסח של החוק

שלנו, 'בהקדם האפשרי... ולא יאוחר מתום-. כלומר, אז כאן אני אומר תביאו אותו בהקדם

האפשרי, אבל לא יאוחר מ...
היו-ר שאול יהלום
אז יגידו לבית משפט -תעשה תורנות בשבת-.
דוד ליבאי
בהקדם האפשרי זה כל עוד אפשר להביא.
היו"ר שאול יהלום
אז תגיד: -יובא החשוד עד כניסת השבתי, ראם לא, אז בבקשה. אבל לא לבוא ולהגיד -
דוד ליבאי
לפי דעתי צדיך להשאיד מרחב במקרים כאלה.
היו"ר שאול יהלום
אני מסכיס לתת את הפתת להשטרה, שאם פתאום יש פשע זה נזקרוב, אז לתת את

האפשדות להאדיר ל-30 שעות. אבל עדיין אני דוצה לתת אפשרות שאם הדבר אפשרי, להביא

בפני שופט, והכל מוכן, והתיק מוכן, וכל הדברים האחרים, כן יביאו בפני שופט את העצור.

עדיין אדוני יתן את הפתח . . .
שלמה שהם
לא צריו את פיסקה (ד). אם אתה מנסח את פיסקה (ג) בצורה כזאת, אז אתה לא צריר

את פיסקה (דן. אז המשטרה תיקת סנ'צ ותחקור. בשביל מה כל הסיפור של חקירה דחופה.
רחל סוכר
הוא צריך לנמק למה.
דוד ליבאי
אני לא מסכים, משום שאני כאן קובע קטגוריות של מדיניות, ויחד עם זה אני נותן

אפשרות לעבוד. המשטרה עמדה על הרגליים האחוריות נגד 24 השעות, כזמן הדיונים בהצעת

החוק. 24 שעות זה דבר מאוד בעייתי מבחינת יכולת התפקוד של המשטרה. אתה לא נותן

למשטרה עוד שוטרים, אתה לא נותן לה צי רכב, כל העומס מוטל על קבוצה קטנה מאוד של

אנשים שצריכה לעשות את העבודה, כל כוח העזר שמקבלת המשטרה הלר לבטחון ולעוד

בטחון, ולא לאגף החקירות ולא לאלה שנלחמים בפשע. כולנו יודעים זאת. אי אפשד להתעלם
נזכר. לכן המשטרה באה ואומרת
'לא נוכל לעבוד עם 24 שעות', לכן באה הפשרה הזאת של

24 שעות עם סעיף 30, כשבכל זאת ועדה בראשותו של השופט העליון, ששמעה את כולם,

ברוב לא גדול, הכדיעה עד 24 השעות. כשר המשפטים אמרתי בזמנו: 'אני אקבל את המלצת

הוועדה עם כל הקושי שיש למשטרה', ולכן יש היערכות, וההיערכות עכשיו רק נכנסת

לשלבים מכריעים.

אני אומר לכם שאפשר לפוצץ את 24 השעות. המשטרה פשוט תוכל להביא דברים

'לאבסורדים, והציבור יראה מה התוצאה של 24 השעות. לא צריר גם להביא את המשטרה

שרוצה לאכוף את החוק, לפי חוק, למצב שהיא תרים ידיים. זאת המשטרה שלנו. לכן אני

מחפש את האיזונים. איפה האיזונים? - כמו שסעיף 30 יצר איזון ל-29 שעות, שבכל זאת אמר

למשטרה, יש לכמ דרר במקרה ובאמת צריר לנהל חקירה, הציבור יבין אתכם, אל תשחררו את

תעצור אחרי 24 שעות, אל תביאו אותו אחרי 24 שעות בפני שופט.

אותו דבר צריר להיות כאן. 24 שעות, עם כל הכבוד, זה לא קדוש, שבת אולי כן. אז אם

במקרה כזה, כשיש שבת ורוצים לתת משקל להימנעות מחילול שבת, אז טם כל הכבוד, זה לא

צריר להיות על חשבון המלחמה בפשיעה. לכן צריר את האיזונים. מי הממונה על המלתמה

בפשיעה? - המשטרה. אם אני בא ודורש, לא משוטר רגיל ולא מקצונה בדרגה נמוכה, אם אני

בא ואומר 'תטריחו את הסנ'צ, שהוא אישית יחתום על החלטה מנומקת שבו הוא אומר

שבמקרה זה חשוב להמשיר להחזיק את החשוד במעצר', ואני לא יכול להביא את החשוד בפני

שופט עכשיו, משום שהשופט כבר הלר הביתה, ויש לי בהרבה מקומות רק שופט אחד - מה

השגתי בזה?
קנת מו
פרופסור ליבאי, האם אפשר להכניס אותו צרור למתן נימוקים כטיפא בהסדר שחל על

פשע שבוצע זה מקרוב? כלומר, האס אפשר לבקש להוסיף אותם נימוקים כמו שעשית בחלק

השני?
רחל סוכר
הנימוקים כבר כתובים בתוך הסעיף.
רוד לינאי
המשטרה לא יכולה כל היום לשבת ולכתוב החלטות. כל הזמן היא צריכה להתגונן.
קנת מו
אני מקבל את העקרון.
דוד ליבאי
אני אומר, אם פשע בוצע באותו יום - תן לעצור 48 שעות. אתה יודע מה אני אומר

בעצם? - אפילו את 48 השעות אני לא נותן לו. הבעיה היתה הניצול לרעה, במובן זה

שהמשטרה תבצע מעצרים בימי שישי או ביום חמישי, שיימשכו עד שבת, ואז היא עוד תאריך

את המעצר. שהמשטרה תנצל את יום השבת לרעה.
שלמה שהם
יחתום על זה סנ"צ והחשוד יישאר.
דוד ליבאי
אני לא מכיר מנ"צים מתנדבים לכתוב החלטות לא נכונות. הסנ"צ יגיד "לא רוצה

אחריות, שחרר את העצור'.
שלמה שהם
אני מדבר כרגע על מקרה הביניים, ובלי לחשוד בכשרים, אותם מקרי הביניים שאם
הייתי אומר
'תביא אותו לשופט היום", אז הוא היה אומר: -אל תשחרר אותו'. - - -
היו'ר שאול יהלום
אני רוצה לצמצם את ההגדרה של יום השישי מפני שזו קצת הגזמה מיום חמישי בחצות.
דוד ליבאי
אנחנו יכולים להגיד שיום שישי זה משחרית, מ-6:00 בבוקר. את זה אפשר לצמצם.
היו'ר שאול יהלום
אז שאדוני יואיל להוסיף זאת.
קנת מו
אני מקבל את העקרון. הייתי מציע שאם אנחנו שמים נימוקים לאותן 4 שעות לפני

כניסת השבת בחלק השני, שזה יחול באופן מקביל בחלק הראשון.
דוד ליבאי
אני מתנגד, כי הנימוק מובן מאליו. הנימוק הוא: רק עכשיו בוצע פשע או עוון, והשוטר

חושב שצרכי החקירה מחייבים בירור, מחייבים בינתיים את בידודו של העצור. אין לו כאן

אפילו את 24 השעות. אחרת תהיה כאילו הודעת של המחוקק, בגלל הרצון לשמור על השבת

'פושעים, נא בצעו את הפשע ביום שישי בבוקר, ותלכו הביתה'. הרי גם הפושעים קוראים

חוק, גם להם יש ייעוץ משפטי.
אמירה שבתאי
אם כבר יגיעו לשופט - אני רוצה שופט שלא יתן מעצר כשאין שום דבר.
דוד ליבאי
אם יבואו ויגידו לו 'בוצע פשע לפני שעתיים אדוני, לא הספקנו לאסוף חומד...".
שלמה שהם
אני מעדיף שיבוא לשופט ויגיד -אדוני יש לי דק דאשית של דאשית של החומד'' והשופט

יאמד: ''החשוד עצוד בינתיים עד יום דאשון, תביא אותו חזדה ביום ראשון-.
שאול יהלום
פדופסוד ליבאי אני תומר בנוסח שלך, אבל צדיך בכל זאח שתהיה ההנחיה למשטדה

להביא את העצור במידת האפשר לפני שבת.
שלמה שהם
אם זה פשע שנעשה לא מקרוב והחשוד נתפס מקרוב?
רחל סובר
אני מקבלת את הנוסח של פרופסור ליבאי. אני רק רוצה להגיד לך, כשאתה אומר 'תביא

אותו עוד פעם ביום ראשון'. אני חושבת שאחד הדבדים החמורים שקורים, בייחוד כשפשע או

עבירה כלשהי או עוון מבוצעים זה מקרוב, ומתחילה המשטרה להיוח מטורטרת בל כמה שעות

ללכת לשופט במוצאי שבת, ואחר כך ביום ראשון בבוקר. אחר כך המטרה באה בטענות מתי

היא תעבוד. אי אפשר לדרוש שכל כמה שעות יבואו, לא ייתכן דבר כזה. אתה גם קושר

למשטרה את הידיים וגם בא אליה אחר כך בטענות. זה לא ייתכן.
שלמה שהם
תמיד יש שאלה של איזונים. את יכולה להגיד שבכלל כל העניין של 24 השעות הוא

בעייתי.
רחל סוכר
אני אגלה לך שהייתי מאוד נגד.
אמירה שבתאי
אז אם קיבלנו את העקרון של 24 שעות, זה לא אומר שהאיזון צריך לגמרי לעבור לכיוון

השני.
רחל סוכר
כפי שאמר לך, מר שהם, פרופסור ליבאי, עד כמה שאני זוכרת ואני לא דוצה להטעות

כאן איש. אני יודעת, והייתי חלק מהוועדה הזאת מראשיתה ועד סופה, שגם ההכרעה לא

נפלה על רוב, אלא באמת כמעט התקבלה על חודו של קול, כי אנחנו בפרקליטות מאוד

התנגדנו. כי כאשר מדובר ב-24 שעות גם אנחנו צריכים להיערך, גם בתיקים שבאים מאילת

לבית המשפט המחוזי בבאר שבע או לבית המשפט העליון, מכל מקום בארץ. 24 שעות זה מעט

מאוד כדי לבוא, להכין את החומר, לקרוא את החומר ולהיות מוכן בבית משפט. אנתנו מאוד

התנגדנו. רצינו להתפשר על 36 שעות, וזה לא עלה בידינו. אני רוצה לראות מי יחפש ויתפוס

פושעים, זה לא מתקבל על הדעת.
אמירה שבתאי
אדוני, בישיבה הקודמת חברי כנסת אמרו לנו: תבקשו לבטל את 24 השעות. אז אמרנו

'לא', אבל זה לא אומר שלגמרי צריך ללכת כל הזמן בכיוון הזה בלבד.
רתל גוטליב
לגבי הצעתו של פרופסור ליבאי אנחנו מבקשים ללמוד אותה ולא לקבל החלטה עכשיו,

להבין את המשמעות שלה לעומת ההצעה האחרת.



לאור ההערות של היושב ראש. אלף, כאשר מדובר בהבאה בפני שופט. גם לאור נוסח

החוק החדש - - -
היו"ר שאול יהלום
גברת גוטליב, אתם רוצים שנגמור עם החוק. הרי יש כאן הסכמה של הממשלה על הנוסח

שהקריא מר שהם, ואנחנו יכולים לקבל אותו. פרופסור ליבאי בוודאי לא מקשה עליכם, אלא

הוא דווקא מקל על המשטרה. הרי מקסימום אני מקבל את הצעת משרד המשפטים.
רחל גוטליב
אני מבקשת בכל זאת. יש לי הערות לגבי התאמה לנוסח החוק הקודם. לכן אני מבקשת

שאם מתכוונים לקבל החלטה היום, נצא להפסקה של שעה, נשב בנחת - - -
היו"ר שאול יהלום
לא צריך, מייד נמצא סידור.
רחל גוטליב
אדוני היושב ראש כל הזמן אמר שלא בהכרח יבוא בפני בית המשפט. אני מבקשת, גם

מבחינת המשטרה וגם מבחינת כל החוק הזה שנחקק, והרעיון שגם כאן חוזרים ומדברים עליו,

של ביקורת שיפוטית על החלטה בדבר המשך מעצר. הארכת מעצר אצל שופט בבית, זה לא רק

עושה פלסתר את כל הרעיון, גם מבחינת הפסיכולוגיה של העצור אפילו, וגם מבחינת

היערכות המשטרה, זה לא ראוי. בכל פתרון שיימצא כאן צריך לקחת בחשבון שבית המשפט

נפתח באותן שעות ולא לגרור את המשטרה לביתם של שופטים ושהדיון ייעשה בביתו של

שופט. זה לא מכובד, זה לא ראוי וזה גם לא רציני.

מדברים כאן על עובד סוציאלי, הרי אנחנו מקיימים דיונים על תזכיר עיבד סוציאלי,

ועל עובד סוציאלי שיתן חוות דעת. כל הדברים האלה ייעשו בביתו של שופט? כל הדברים

האלה יכולים להיערך בביתו של שופט? פשוט כל הרעיונות היפים של החוק שכבר נחקק

הופכים פלסתר ברגע שפותחים כאן פתח להביא את העצור לביתו של השופט. חוץ מזה שגם

למשטרה זה -סיפור" לא נורמלי מבחינת ההיערכות.
היו"ר שאול יהלום
מטרתנו כאן היא שבתי המשפט לא יעבדו בשבת. אנחנו מנסים עד כמה שאפשר, לצמצם

את חילול השבת. המשטרה כבר עובדת בשבת, הלוואי ויכולתי לגרום לכך שהמשטרה לא

תעבוד בשבת, אבל המשטרה כבר עובדת, ויש היתר. יש הצדקה לכך או אין הצדקה, זה לא

משנה כרגע. המשטרה כבר עובדת. המטרה שלי היא לצמצם את חילול השבת. ואנחנו מנסים

לצמצם תחומים במדינה שבהם לא עובדים בשבת. לכן בשבת ובחג אני לא רוצה לפתוח את

בתי המשפט, כי פתיחת בית משפט פירושו של דבר שלא רק השופט עובד, אלא יושב השופט

ויושבת הקלדנית ויושב הסדרן ויושב השומר וכד'.
אמירה שבתאי
פתיחת בתי המשפט במוצאי שבת וכל התכנונים לקראת הפתיחה תמיד תגרור חילול

שבת. אני לא חושבת שאפשר לעצום את עינינו, גם אני בעד שמירת השבה. פתיחת בתי

המשפט זו זריית חול בעיניים, אדוני.
היו"ר שאול יהלום
קודם כל, האם אתם חושבים שבמוצאי שבת 3 שעות זה זמן של חילול שבה?
אמירה שבתאי
התכנונים לקראת.
היו"ר שאול יהלום
איזה תכנונים?
אמירה שבתאי
את מי לקחת לאן, לאיזה בית משפט, להזמין את זה. אודני יכול להיות בטות שלא יהיו

טלפונים וסידורים בתוך השבת?
היו"ר שאול יהלום
מדוע? 3 שעות זה לא זמן התארגנות.
אמירה שבתאי
לא.
היויר שאול יהלום
אז 4.
אמירה שבתאי
אז נגיע לסיום הדיונים ב-1:00 בלילה.
היו"ר שאול יהלום
אז אנחנו באים ואומרים שזה לא יהיה חילול שבת, וצריך לעשות סידורים שלא יהיה

חילול שבת.

אנחנו עכשיו מתייחסים למצבים היוצאים מן הכלל ביותר, פעם בשנה בראש השנה

ומקרים שחגים צמודים. וגם בימים האלה, הצמודים, מדובר רק במקרה ואדם נעצר בימים

הראשונים, שהם 30 שעות. כי אחרת, אין שום בעיה, לא ייפתח בית המשפט. מדובר במקרים

היוצאים מן הכלל, שאדם נעצר לפני 30 השעות של 4 השעות האלה מצאת השבת. אלה מקרים

ספורים בשנה ובודדים.
דוד ליבאי
כיוון שהם כל כך ספורים לא ניצור את התקדים של הבאה לשופט הביתה או פתיחת בית

המשפט, אז עדיף באותם מקרים ספורים שאם עלה משר החג או צירוף החג לשבת על 48

שעות, יובא העצור לא יאוחר מ-4 שעות מתום החג. אבל זה נדיר. אחרת אין כאן הגיון

פנימי. אם אדוני בגלל שני ימי ראש השנה מוכן שיביאו את העצור לבית השופט בשבת, אז

אני אומר לאדוני שתקום סערה ציבורית, ויגידו: אם כך, שבכל שבת יהיה שופט תורן, ואז

ילחצו שיפתחו את בתי המשפט. זוהי חרב פיפיות. בדרך כלל יהודים הם רחמנים בראש השנה,

ואם יש צירוף של שני מועדים יחד - משחררים הביתה.
אמירה שבתאי
בחג שבועות כמעט לא היו עצורים.
היו"ר שאול יהלום
קיבלתי.
דוד ליבאי
אז אני אנסח גם את זה.
שלמה שהם
אין צורך, כי אז 'תוך 3 שעות- נכנס לסעיף קטן (ב).
רמי רוביו
אני רוצה להצטרך בחום לבקשה של רחל גוטליב. לצערי, הנוסח הזה, אני לא בטוח

שאפשר לקרוא לו נוסח ממשלתי, הוא הונח לפניי רק הבוקר, לא תואם איתנו אתמול. גם

עכשיו לצערי אני לא יכול לגבש עמדה לגביו, כיוון שמנהל בתי המשפט יושב 'שבעה" על



מות אמו, וכמובן שהעניין הזה לא מעסיק אותו עכשיו. יותר מזה, הנוסח הזה גם לא עולה

בקנה אחד עם נוסח שעליו הוסכם אצל היועץ המשפטי לממשלה בישיבה שהתקיימה. בחלקים

רבים - כן, אבל לא בכולם. אני מאוד מבקש שההכרעה הסופית בעניין הזה תיפול רק ביום

שלישי, באותה ישיבה שישתתף בה גם מנהל בתי המשפט וכל הגורמים האחרים.

מה שאמרתי עכשיו, זה לא אומר שאנחנו מתנגדים לכל תג ותג מכל מה שכתוב כאן,

התשובה היא בפירוש לא, חלק ניכר ומשמעותי ממה שכתוב כאן כן מקובל עלינו.

לנושא של הארכת מעצר בביתו של שופט. זה דבר רע מאוד.
היו"ר שאול יהלום
קיבלנו. חבל על כל מילה.
רונית קיטאי
קודם כל הערה מיקדמית, ואחרי זה אני אתייחס לנוסח. יש בעייחיות מאוד רבה בכלל

בהארכת מעצר מעבר ל-24 שעות, בעיקר לאור מגמה שמתגבשת היום במשרד המשפטים גם

להגביל מעצר ל-12 שעות. כלומר, איכשהו צריך למצוא לזה פתרון. אני חושבת שצריך לקבל

חוות דעת הלכתיות, אבל סר הכל ישב השר יצתק לוי בכל הדיונים של ועדת חוקה ולא חשב

שיש בעייתיות, עד כמה שאני התרשמתי, עם הארכה של 24 שעות בתוך השבת.
היו"ר שאול יהלום
אני שאלתי אותו, ולא שהוא לא חשב שיש בעייתיות. נתעלמה הבעיה. שאלתי אותו ואת
חבר הכנסת רביץ
איר אישרתם דבר כזה בלי לחשוב על הבעיה? הוא אמר: 'אתה צודק, בכלל

לא חשבנו-. אמר לי הרב לוי: גם היום יש בעיה, מה קורה אם המעצר נופל ב-48 שעות או
נגמר? הוא אמר
הייתי בטוח ששבת לא נחשב בחשבון. הוא לא חשב שהוא צריו לתקן משהו.
רונית קיטאי
אני לא רוצה להביא למצב של חילול שבת, אבל סך הכל השבת לא עוצרת את הפעילות

המשטרתית, אז אותו הגיון יכול לשמש גם לקיום מנגנון הבקורת על פעילות המשטרה בדיון

בהארכת המעצר.
רונית קיטאי
אני חושבת שהדיון יכול להתקיים בבית המעצר.
היו"ר שאול יהלום
בתי המשפט לא יסכימו לאולם.
רמי רוביו
בשום פנים ואופן לא בבית המעצר.
היויר שאול יהלום
אני מבקש ממשרד המשפטים, שכל הצעה שלכם שבאה מכאן ואילך, מראש היא צריכה

כבר לבוא עם פתרונות לגבי שישי שבת, לא צריכים להוסיף תלאים בחוק. אם אתם קובעים

לקטינים 12 שעות, צריך למצוא את הפתרונות לשבתות וחגים מראש.
רונית קיטאי
לגבי הנוסח הנוכחי לסעיף קטן (ג). הבעיה המרכזית צריכה להיות איך למנוע מצב שבו

המשטרה תבחר לבצע את המעצר, למרות שהיא היתה יכולה לבצע אותו ביום רביעי, תבצע

אותו דווקא ביום שישי, במהלך השבת או סמוך לכניסת השבת. כאן אני חושבת שצריך להיות

סייג, שלא ניתן יהיה לבצע את המעצר בעיתוי אחר, אם זה 2 או 3 שעות לפני כניסת השבת.

אני חושבת שצריך לקבוע שעתיימ, לא שלוש, ובתי המשפט צריכים להיערך. אסור שייווצר

מצב שלמשטרה יש צו מעצר שכבר תלוי ועומד כמה ימים, והיא יכולה לבצע את המעצר ביום

רביעי, והיא יכולה לבצע אותו שעה לפני כניסת השבת. והיא תעדיף שיתבצע לפני כניסת

השבת.



לגבי סעיף (ד). ההערה של נצ'מ בן-נר. אני חושבת שלגבי נצ"מ או סנ'צ, צריו להיות

נצ"מ ו-סנ"צ רק אם הוא קצין אח"ק מחוזי. אני חוששת ממצב שבו הדרגה תורד לסנ'צ. בי אז

זה אומר שכל מפקד תהנה או כמעט כל מפקד תחנה - - -
נצ"מ דורוו בית-נר
לא דיברנו על קצין אחר, אלא על הממונה על החקירה.
היו"ר שאול יהלומ
איר כתוב בהצעתך, פרופסור ליבאיו
דוד ליבאי
אני מוכן לסמוך על כל סנ-צ.
היו"ר שאול יהלומ
שאדוני יתקן בנוסחו כפי שהמשטרה ביקשה "קצין החקירות המרחבי'.
דוד ליבאי
המשטרה עשתה זאת כדי לרדת מתנ'צינט. אני חושב שכל סנ'צ, אם הוא תותם בעניינימ

כאלה זה מספיק.
יורמ חשב
יש סנ'צימ שמאוד מעורבים בחקירות. למשל, הקצין שאחראי על היחידה המרכזית של

מתוז השפלה מעורב מאוד בחקירה. לא הייתי רוצה לקבל ממנו בעניין הזה חוות דעת,

בחקירה שהוא מנהל. להיפך, הייתי מבקש - - -
אמירה שבתאי
אתה מבקש מישהו שלא מבין בזה שום דבר?
יורם תשב
מישהו חיצוני לחקירה, על מנת שלא יהיה מעורב. אני תושב שראוי" על מנת לקיים איזו

שהיא ביקורת, שזה דווקא יהיה מישהו חיצוני ולא מישהו מעורב בחקירה וקשור אליה. כי

מטבע הדברים מי שקשור לתקירה ומעורב בה, לא תמיד מפעיל את שיקול הדעת הנכון

האובייקטיבי.
דוד ליבאי
תחליף את המשטרה באנשים אובייקטיבים. אתה לא יכול לדרוש אתריות ולא לתת להם

סמכויות. אלה סמכויות חירום.
היו"ר שאול יהלום
אני מקריא את ההצעה של מר ליבאי, ומייד אתן לכם את הפתת להתייחמות, אנחנו

מקבלים את הצעת פרופסור ליבאי. קודם כל, הוועדה מאשרת את סעיף 29 על חמשת סעיפי

המשנה שלו ככתב ידו והצעתו של פרופסור ליבאי. יתד עם זאת, תדון בזה המשטרה, תדון

בזה הפרקליטות, תדון בזה הנהלת בית המשפט, ואם אתד משלושת הגורמים האלה ירצה לבוא

בפנינו, ולא בישיבה אלא מראש, כדי שנוכל להכין את זה, עם איזו שהיא הערה או תיקון -

אנחנו פתוחים להערותיכם.

אני מאשר את ההצעה של פרופסור ליבאי ככתבה וכלשונה, ובמידה ויהיו איזה שהן

הערות, אז אנחנו נהיה מוכנים לשמוע אותן בשבוע הבא.

סעיף 29 יהיה סעיף 29(א}.

סעיף 29(ב): תל מועד הבאת עצור בפני שופט, לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף 17(ג}

לחוק, בשבת או בתג יובא העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או התג.



סעיף 29:(ג): מי שנעצר בידי הקצין הממונה ביום שישי או בערב תג משום שיש לו יסוד

סביר להניח שהעצור ביצע פשע או עוון זה מקרוב" - מתי אנחנו מגדירים את יום השישי,

צריך להוסיף כאן את ההגדרה. מייד נוסיף שתי הגדרות - "יובא העצור בפני שופט בהקדם

האפשרי לפני כניסה השבת או החג". הייתי מוסיף כאן 'ואם אין אפשרות לא יאוחר".
דוד ליבאי
אני הייתי משאיר 'ולא יאוחר', יש כאן הנחיה "בהקדם האפשרי'. זח נובע מההקדם

האפשרי לפני כניסת השבת,
היו'ר שאול יהלום
"ולא יאוחר מתום 4 שעות', האם זה אקוויולנטי? אני רוצה לומר 'ולא יאוחר מתום 4

שעות" רק אם אין אפשרות להביא אותו. לכן אני רוצה לתת הנחיה עדיפה,

למעשה נותנים כאן למשטרה טווח ללא עדיפות.
דוד ליבאי
אני הייתי משאיר את הטווח, כל מקרה לפי נסיבותיו. אומרים: תביא את העצור בהקדם

האפשרי לפני כניסת השבת. אם זה אפשרי - תביא אותו. אבל לא מדקדקים עד כדי כך,

מבחינה זו שיש את הזמן גם עד מוצאי שבת.
היו"ר שאול יהלום
'ולא יאוחר מתום 4 שעות מעת צאת השבת או החג או עם תום 24 שעות מעת מעצרו,

הכל לפי המאוחר'.

סעיף קטן (ד): 'בוצע המעצר פחות מ-4 שעות לפני כניסת השבת או החג, ואישר סנ'צ

בהחלטה מנומקת בכתב שקיימת עילת מעצר לפי מעיף 13 לחוק וכי יש להתזיק את העצור

במעצר עד הבאתו בפני שופט וכי לא ניתן להביאו בפני שופט לפני כניסת השבת או החג, או

בוצע המעצר במהלך השבת או החג, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום 4 שעות מעת

יציאת השבת או החג, או עם תום 24 שעות מעת מעצרו, הכל לפי המאוחר'.
רחל גוטליב
הסעיף לא ברור. הסיטואציה כשהמעצר בוצע 4 שעות לפני כניסת השבת, נקודת המוצא

היא שכבר בתי המשפט סגורים ואי אפשר להביא את העצור. מה צריך הקצין הממונה לאשר?
היו'ר שאול יהלום
שזה לא 'טרטור', זה החשד בכשרים.
רחל גוטליב
חרף המנדט שניתן כאן לחשוד בכשרים, ההחלטה בדבר מעצר צריכה להיעשות על ידי

הקצין הממונה וצריכה להיות לפי החוק מאוד מנומקת עם כל האלטרנטיבות. לאחר ראיון

וכוי, מה הסנ'צ הזה יאשר יותר מאשר הממונה על התקירהל
היו'ר שאול יהלום
במקרים כאלה אנחנו מבקשים סמכות יותר מאשר חוקר רגיל.
רחל גוטליב
על מה מבקשים את זה מאיתנול הוא צריך לקבל החלטה מאוד מנומקת, למלא טופס שלם

על ההחלטה בדבר המעצר. הממונה על החקירה זה לא כל אחד. זו רשימה מאוד מוגדרת של

בעלי תפקידים בכירים שצריכים לקבל את ההחלטה. מה צריך הסנ'צ הזה לאשר יותר?
דוד ליבאי
את מעדיפה את הנוסח הקודם של משרד המשפטים?
היו"ר שאול יהלום
גברת גוטליב, הסעיף ברור. אני לא רואה באו בעיה של אי בהירות הסעיף.

סעיף 29(ה): עלה משר החג או צירוף החג והשבת על 48 שעות, יובא העצור בפני שופט

לא יאותר מתום 4 שעות מעת צאת השבת או התג.
שלמה שהם
לדעתי, הסעיף הזה מיותר משום כשנתנו את האפשרות של 4 שעות מצאת השבת או התג,

ואני לא כותב כלום, אז ממילא אם יש תג של יומיים - - -
דוד ליבאי
ואם תם תוקפה של 9קודת המעצר באמצע החג?
שלמה שהם
אתה על פי החוק נותן לו אפשרות עד 4 שעות עד צאת השבת או התג.
היו"ר שאול יהלום
הנוסח הזה מאושר על ידי הוועדה. כל אחד יחשוב עליו, כל אחד יתעמק בו, כל אחד

יודע מה האלטרנטיבה. האלטרנטיבה היא הצעת משרד המשפטים ככתבה וכלשונה. מעבר לזה

ודאי לא נזוז. כל אחד יחשוב על העניין הזה. ואני כרגע מאשר את הנוסח של פרופסור

ליבאי. כל שלושת הגורמים, אם ירצו לחזור ולהעיר, אנא העירו הערותיכם.

עכשיו נעבור להגדרות.
הגדרה אחת
-בסעיף זה 'חג", כפי שנאמר בנוסח משרד המשפטים, 'מועד מסועדי

ישראל המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי שלטון ומשפט, התש'ת-1984.'

יום שישי. איך אדוני, פרופסור ליבאי, ניסתת את ההגדרה?
דוד ליבאי
הגדרה שנייה: יום שישי וערב חג משעה 6:00 לפנות בוקר.
היויר שאול יהלום
תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10

קוד המקור של הנתונים