ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 18/03/1997

תקנות בית-משפט (אגרות), התשנ"ז -1996; תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) (תיקון), התשנ"ז-1996; תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) (תיקון), התשנ"ז-1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 63

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי, טי באדר בי התשנ"ז (18 במרץ 1997), שעה 00;10

נכחו;

חברי הוועדה; ש' יהלום - היו"ר

מ' שחל
מוזמנים
דייר פרץ סגל - משרד המשפטים

רמי רובין - הנהלת בתי-המשפט

יגאל שפירא - לשכת עורכי הדין

אלכסנדרה מהרל - " " "
יועץ משפטי
ש י שהם
מנהלת הוועדה
די ואג

קצרנית; אי זכאי
סדר-היום
1. תקנות בית-משפט (אגרות), התשנ"ז-1996.

2. תקנןת ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)(תיקון), התשנ"ז-1996-

3. תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)(תיקון), התשנ"ז-1996.



1. תקנות בית-משפט (אגרות), התשנ"ז -1996

2. תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)(תיקון), התשנ"ז-1996

3. תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)(תיקון), התשנ"ז-1996

היו"ר שאול יהלום;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא שלנו: 1. תקנות בית-משפט (אגרות),

התשנ"ז -1996; 2. תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)(תיקון), התשנ"ז-1996;

3. תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)(תיקון), התשנ"ז-1996. יציג אותן דייר

פרץ סגל ממשרד המשפטים,
דייר פי סגל
יש כאן שלושה קבצים של תקנות: תיקון לתקנות בית-משפט (אגרות), תיקון לתקנות

שיפוט בתביעות קטנות. ותיקון בתקנות ההוצאה לפועל.

אתחיל בתקנות הקצרות של ההוצאה לפועל. מאז תיקון 15 לרווק ההוצאה לפועל יש

הליך של שימוע בפני ראש ההוצאה לפועל לצורך קביעת יכולת ההשתכרות ולכן מתנהל

פרוטוקול, זה הליך שיפוטי לכל דבר וענין. בהתאם לכך אנהנו מבקשים להחיל על ההליך

הזה בהוצאה לפועל גם את אגרת הפרוטוקול כפי שהיא קיימת בבית-המשפט. זו מטרת

התקנה.
הי ו "ר שאול יהלום
מה החידוש?
דייר פ' סגל
אם מתקיימים פרטים (א)(1) עד (6), תשולם על כך אגרת פרוטוקול שמחירה יהיה 10

שקלים.
ש' שהם
בהוצאה לפועל בדרך כלל אין בעיות של דיונים אבל יש חריגים כמו בקשה לביצוע

שטר ויש התנגדות, או בקשה לביצוע פסק-דין ויש התנגדות, מדובר בפרטים מ-(א)(1) עד

(6).
הי ו ייר שאול יהלום
עד היום אם היה בא עורך-דין של הנתבע והיה מבקש פרוטוקול, היו נותנים לו את
הפרוטוקול בחינם, מעכשיו אומרים לי
אתה תשלם 10 שקלים.
ר' רובין
בעקבות תיקון מס' 15 לחוק ההוצאה לפועל עלינה בצורה דרמטית כמות חקירות

היכולת. חקירת יכולת היא מצב בו החייב מגיע ללשכת ההוצאה לפועל, חוקרים אותו או

שבא כוח הזוכה חוקר, והוא טוען את הטענות שלו. אלמנט נוסף הוא שהירנה עלייה

ב-200% בבקשות שהוגשו להוצאה לפועל. כיוון שכך, מכשיר כמו ההוצאה לפועל שהיו בו

מעט דיונים הפך למקום בו יש כמות גדולה של דיונים. לכן, כמו שבבית-משפט יש אגרת

פרוטוקול עם פתיחת התיק על-מנת לממן את הפרוטוקול, הוחלט שאותו כלל יחול פה כאשר

הסכום קטן. בבית-המשפט הסכום נע בין 24 שקלים בתביעות קטנות ועד 65 שקלים. כאן

אנחנו מציעים 10 שקלים בלבד משום שלא מדובר בדיונים בהיקף שבו הם מתקיימים

בבית-המשפט. ההצדקה היא שיש לממן את הנושא הזה.
משה שחל
לא מדובר בהליך הדש אלא בכמות שעלתה כתוצאה מתיקונים שהיו. כל הזמן היתה

חקירת יכולה בהוצאה לפועל. במקרים הרבים האיש בא בלי עורך דין. במאסה הגדולה

מדובר על אוכלוסיה הכי מסכנה שיכולה להיות. אדם חתם בתור ערב, מוציאים נגדו סדר

דין מקוצר, מקבלים פסיקה ואומרים לראש ההוצאה לפועל: אתה צריך לשאול אותו בחקירת

יכולת מה הוא מסוגל ומה הוא איננו מסוגל. 10 שקלים הם לא סכום גדול אבל גם

הפרוטוקול פה איננו ביחס לפרוטוקול בבית-המשפט, יש בו רק כמה עמודים.

מצד אהד הכמות גדלה ויש הוצאות נוספות, מצד אחר זה מקור לא אכזב להכנסות.

השאלה היא אם זה חייב להיות 10 שקלים ולא 5 שקלים. מי מדד את זה? האם זו באמת

ההוצאה בפועל או שיש מעבר לזה? אילו הייתי יודע שההכנסות האלה נכנסות לבתי-המשפט

לשיפור מצבם של בתי-המשפט, ניחא, אבל אני יודע שזה עוד מקור הכנסה לאוצר המדינה.
ר י רובין
יש כאן משק סגור, אגרות הפרוטוקול גם בבית-המשפט וגם בהוצאה לפועל הולכות

ישירות רק לנושא הפרוטוקול מתוך החשש שהבעת שזה לא ייבלע בהוצאות אחרות.
היו"ר שאול יהלום
מי מאשר את גובה האגרה?
דייר פ' סגל
יש ועדה בין-משרדית במשרד האוצר שבראשה עומדת הממונה על הכנסות המדינה.
היו"ר שאול יהלום
זה צריך להגיע לכאן לאישור?
דייר פ י סגל
כן .
הי ו"ר שאול יהלום
מה עמדת לשכת עורכי הדין?
י' שפירא
בהנהלת בתי-המשפט מסתמנת נטייה לכך שהאגרה שמשלמים היא כרטיס הכניסה שלך

לבית-המשפט ועל כל דבר אתה צריך לשלם בנפרד. יכול להיות שזה שיקול כדי שאדם

ישקול את הכדאיות וכמה עולה כל פעולה ובגלל שזה משק סגור צריך להצדיק זאת. כשאני

פותח תיק בבית-המשפט השאלה היא האם האגרה הולכת רק לתקציב הנהלת בתי-המשפט

לניהול, או שהיא הולכת לאוצר. למיטב ידיעתי האגרה הולכת לאוצר.
היו"ר שאול יהלום
מה איכפת לך? אתה מייצג עכשיו את עורכי הדין ואני מצפה שתגיד לי אם זה צודק,

אם זה מוריד את העומס ואז האנשים לא יבלבלו את המוח סינם, אם זה סביר. איך ארגה

רואה את עמדת המתדיינים והחייבים?
י' שפירא
לעניו המשק הסגור. זה לא מדויק שהאגרות נועדו לממן את פעולת הצדק בהליכים

בבתי-המשפט. אין קשר לזה. מה שנעשה כרגע הוא ניסיון מלאכותי להכביד על האנשים

שפונים לבקש את יומם בבית-המשפט ובכל פעם מטילים עליהם עוד אגרה ועוד אגרה כאשר

אין הצדקה שהדבר ייעשה. -זה לא צודק שאדם לא יוכל לקבל את יומו בבית-המשפט בגלל

שאנחנו אומרים שיש עומס בבתי-המשפט או בכך שנכביד עליו מבחינה כספית. אפשר להיות

יותר קיצוניים ולהגיד שזה עולה 1,000 שקל, אני מבטיח שכל הבקשות לחקירות יכולת

ירדו ב-90% כי לא יוכלו לעמוד בזה. אם היו אומרים שזה עולה כסף, נעשה משק סגור

של כל בתי-המשפט.
היו"ר שאול יהלום
נציג לשכת עורכי הדין אומר שזה שווה אם המנגנון יתייעל ועל-ידי זה שיגבו מכל

אחד 10 שקלים, תהיה הכנסה זאת וזאת, יוסיפו שני פקידים ואז אדם לא יעמוד בתור,

התיקים יזרמו ולא יראו בטלוויזיה איך הכול עמוס וזה משק סגור - זה שווה; אבל אם

כל הכסף נכנס לאוצר ואחר-כך האוצר משתמש בזה לסלילת כביש במטולה - זה לא יעזור

לבית-המשפט בשום דבר ותנו לאדם זכות להיות בבית-המשפט בלי כל כך הרבה תשלומים.
ר י רובי ן
אני הייתי שמח אם האגרות בבתי-המשפט היו במסגרת של משק סגור אבל לא זה המצב.

אני חוזר ומדגיש שאגרת הפרוטוקול היא אגרה מיוחדת שמיועדת למשק סגור ומשתמשים בה

בשביל לממן את נושא הפרוטוקול. צריך קלדנית וכל מה שקשור לפרוטוקול.
ה י ו "ר שא ו ל י הל ו ם
האם יש כאן הצהרה של הנהלת בתי-המשפט שאנחנו מאשרים את גביית האגרה במשק סגור

והכספים שייגבו יועברו לייעול מנגנון שמסדיר את הפרוטוקולים וצילומיו? האם אתה

מאשר את מה שאמרתי ?
ר י רובין
כן, בתיקון אחד: זה לא להעברה אלא לניהול נושא הפרוטוקול, הקלדה של

הפרוטוקול והדברים שצריך בשביל לכתוב אותו, לא רק המסירה של הפרוטוקול. ב-1995

התקבל תיקון לחוק ההוצאה לפועל שעשה מהפכה.
הי ו"ר שאול יהלום
עד שנת 1995 לא היה לכם פרוטוקול?
רי רובין
שופט עבד עם קלדנית ולא לכל ראשי ההוצאה לפועל היינה קלדנית, הם היו רושמים את

ההחלטות בעצמם בשולי הבקשה. היום הלקוח יקבל פרוטוקול מודפס בכתב קריא.
הי ו"ר שאול יהלום
הוא גם לא יצטרך לעמוד בתור?
ר י רובין
גם היום הוא לא עומד בתור, הוא מקבל את זה באולם.
משה שחל
הרי בגלל 10 שקלים אני לא הולך להפוך עולם למרות שזה סכום שקובע אצל האיש

עליו מדובה. הקונספציה שנציג לשכת עורכי הדין הציג יש לה פילוסופיה שלמה. אדם

משלם מסים וכל אזרח זכאי ליומו בבית-המשפט. יש מדינות בהן אין גבייה בבית-המשפט.
הי ו " ר שא ו ל יהלום
אם איבדתי את תעודת הזהות שלי ואני מגיע למשרד הפנים, או שאני צריך להוציא

דרכון, אני משלם עבור זה. גם אני משלם מסים ואני יכול להגיד שזה שירות שהמדינה

תיתן לי .

משה שחל;

יגיע יום שגם בזה לא יהיה צורך. כשהייתי שר התקשורת היתה הצעה לתת את כל

השירותים האלה בסניפי הדואר חינם אין כסף כי רציתי לתת לאזרח תחושה שהמדינה משרתת

אותו. לצערי, שר האוצר אז התנגד לזה.

כשפותחים תיק אזרחי משלמים אגרה - לא 10 שקלים. האגרה הזאת לא הולכת

לבתי-המשפט במסגרת משק סגור, זו הכנסה נוספת למדינה, לאוצר. יש חילוקי דעות אם

אדם בכלל צריך לשלם. יש מי שאומר: אני צריך להתדיין וזה חלק מהשירותים שהמדינה

צריכה לתת לי אבל משלמים. דבר שני, בכל השרשרת הזאת על כל צעד שאתה עושה תשלם.

זו הטענה.
היו"ר שאול יהלום
הרי לא אותו אדם שפתח את התיק מבקש את הפרוטוקול?
ש' שהם
זה אותו אדם. התלבטתי אם להיכנס לענין הזה. כתוצאה מחקירות היכולת מי

שהפסיד הוא הזוכה משום שיש קושי לגבות חובות ולכן הוא נאלץ לקיים דיונים נוספים

בבית-המשפט בנושא של חקירות יכולת. יוצא שעכשיו הוא גם יצטרך לשלם אגרת

פרוטוקול.
היו"ר שאול יהלום
המפסיד משלם אגרה?
ר י רובין
לא, אבל שניהם יכולים לקבל את הפרוטוקול.
ש י שהם
אנחנו רוצים להגיע למצב שאת חקירת היכולת צריך לבקש החייב - דיברנו על זה

בישיבה הקודמת. אם נגיע למצב שבו החייב יגיד: אני רוצה חקירת יכולת, ואז הוא

צריך לשלם אגרת פרוטוקול או אגרת הוצאה לפועל - ניחא; נכון שבסופו של דבר תחייב

אותו בתוך התיק אבל אנחנו יודעים שאחת הבעיות הקשות היא של אותם ציקים בינוניים

של 150, 200 שקל ובנוסף לאגרה שהוא משלם הוא צריך לשלם עוד 10 שקלים ולך תדע אם

הוא בכלל יראה את הכסף בחזרה. יש בעיות קשות עם הגבייה. יש פה חוסר צדק. הזוכה

אומר: אני לא צריך פרוטוקול ולא חקירת יכולת, תן לי את הכסף.



היו "ר שאול יהלום;

לא מספיק שאתה לא גובה מהאדם שנתן ציק ללא כיסוי, ולא מספיק שזכיתי

בפסק-הדין , אתה עוד מטרטר אותי שאשלם 10 שקלים בשביל הפרוטוקול. זה אבסורד.
ר י רובין
הנושא הזה נדון בוועדת בר-אופיר שהיא ועדה מייעצת לשר המשפטים בנושא ההוצאה

לפועל ויושבים שם גם נציגי לשכת עורכי הדין והם הסכימו לזה. תיקון 15 שינה את

המצב, נוספו 40 רשמים רק בשביל הקירות היכולת ולא בשביל שום דבר אהר וזה לא בא יש

מאיין. ברגע שההלנו את הכלל שיש אגרת פרוטוקול בבית-המשפט אין מקום שבהוצאה

לפועל לא תהיה אגרה כזאת במיוחד שמדובר בסכום נמוך.
ש' שהם
אני מקווה שזה ייעשה ונצמצם את חקירות היכולת בהוצאה לפועל ואז תזכיר לי

שנבטל את אגרת הפרוטוקול של 10 שקלים.
י' שפירא
ההוצאה לפועל עברה סדרה של שכלולים ויעילות רבה ולהנהלת בתי-המשפט יש הלק

נרהב בזה, העבודה הולכת יותר טוב. כתוצאה מהתקשורת האלקטרונית חסכנו מיליוני

שקלים כי עכשיו לא צריכות לשבת קלדניות בהוצאה לפועל ולהקליד את הדברים, הדברים

נכנסים ישר למחשב, אנחנו מקבלים את זה דרך המחשבים שלנו. בענין זה של היעילות

הקדמנו את כל העולם. יבואו אנשי הנהלת בתי-המשפט ויגידו: אנחנו חוסכים עכשיו

מיליון שקלים אז בואו נוריד את האגרות ונעשה דברים אחרים. הם התרגלו שנגה שנכנס

למדינה זה שלהם. תעשו את הנהלת בתי-המשפט משק סגור כדי שנדע שהם לא מפסידים.
היו"ר שאול יהלום
עורך דין שפירא, ארגה מסכים לאגרה של 10 שקלים?
י' שפירא
לא, אנחנו מתנגדים לזה באופן מוחלט.
היו"ר שאול יהלום
חבר-הכנסת שחל?
משה שחל
אם אצביע נגד, בנוכחות שיש עכשיו בוועדה ההצעה לא תתקבל. אם אצביע בעד - יש

לי אותן תחושות שאמר מר שפירא. לכן אני מעדיף להימנע מהצבעה.
היו"ר שאול יהלום
אני לא אצביע בעד האגרה אבל אני דוחה את הענין. אני מבקש שיהיה בירור עם

לשכת עורכי הדין מה היינה העמדה בוועדת בר-אופיר, תנסה לשכנע אותם, מר רובין,

תבדקו את הענין. אני לא חושב שצריך להקשות. יכול להיות שצריך אגרה מעל סכום

מסוים ואתה אומר שתהיה אגרה מעל סכום של 1,000 שקל, או 20 שקל מעל סכום של 2,000

שקל. אינני יודע אם צריך להוסיף לאדם המסכן שמתעסק עם סכום של 200 שקל.
ר י רובי ן
דווקא האדם שבו מדובר לא מסכן, הוא היה צריך לשלם את החוב שלו וללכת הביתה.

יש שמתעקשים לא לשלם את החוב של 300-200 שקל.
היו"ר שאול יהלום
אני מסכים למה שאתה אומר אבל מי שמשלם את האגרה זה הזוכה, לא החייב. אני

רוצה להבין. נתת לי צ יק על 200 שקל והצ'ק חזר. אתה לא משלם ואני פותח תיק

בהוצאה לפועל. אני מקבל פסק-דין לטובתי ואני לא יכול לעשות לך שום דבר עד שאני

לא ערשה חקירת יכולת. ממני אתה דורש את 10 השקלים כי אני הולך להמשיך בו בתהליך.

אולי אתה רוצה שנכתוב שאם החייב מבקש פרוטוקול הוא ישלם 10 שקלים, אבל אם התובע

מבקש - לא?
רי רובין
על-מנת שהתמונה תהיה שלמה אני רוצח לספר לכם מה קורה לאותו צ יק של 200 שקל.

כשהוא נכנס ללשכת ההוצאה לפועל הוא כבר הופך להיות 800 שקל מכיוון ששכר הטיררוה של

עורכי הדין על הצ'ק הוא כפול. בעבר היית צריך להגיש את הצ'ק לבית-המשפט, לקבל
פסק-דין ולבוא להוצאה לפועל. אמרו
נייעל ונגיש אותו ישר להוצאה לפועל. אמרה
לשכת עורכי הדיו
יעול זה דבר יפה אבל כשהייתי עוברת דרך בית-המשפט הייתי מקבלת

שכר טירחה אחד וכשהייתי באה להוצאה לפועל הייתי מקבלת שכר טירחה שני. אם אתם

רוצים לייעל, בבקשה, אבל תשאירו לי את השניים ועל-פי החוק זה נשאר. לכן אני

מתפלא על לשכת עורכי הדין שהם מתנגדים ל-10 שקלים כשהם מעמיסים על הציק 600

שקלים.
היו"ר שאול יהלום
יש לך ויכוח עם לשכת עורכי הדין, בבקשה, תבוא לוועדת בר-אופיר, תברר את זה

ותגיד שלא ייתכן שבוועדת בר-אופיר הם יגידו שכן ובוועדת החוקה הם יגידו שלא. אתה
אומר כאן
לא מספיק שזה 800 שקל אלא נוסיף להם עוד אגרה. הרי הם יקהו את זה

מהמסכן שלא קיבל את 200 השקל שלו. אתה מקשה עליו עוד יותר. במקום שהמדינה תגיד

שהיא בעד מוסר תשלומים והיא הולכת לעשות הכול כדי שמי שמגיע לו יקבל את 200 השקל,

ארנה מקשה קודם בחקירת יכולת, אחר-כך בשכר טירחה של עורכי דין ועכשיו אתה גם לוקח

ממני אגרה.

אני לא מחליט עכשיו נגד אלא דוחה את ההחלטה.
משה שחל
אם יגיעו להסדר בין לשכת עורכי הדין לבין בתי-המשפט זו תהיה המהפכה האמיתית.

ברגע שזה משק סגור בתיק כולו זה יביא להתייעלות אמיתית ולעשיית צדק. אם זה יהיה

משק סגור העלות של האגרות על התיקים תהיה העלות בפועל שעולה לבתי-המשפט. אבל

האוצר יתנגד לזה בכל התוקף כי אלה סכומים אדירים.
ר י רובין
תיקון מס' 15 היה מהפכה בהוצאה לפועל כאשר האגרות לא עלו בשעה שהתפעול של

לשכות ההוצאה לפועל עלה פלאים.
ש' שהם
אחרי פסק-דין פרח היה תיקון שאומר שארגה לא יכול להוציא פקודת מאסר בלי שקדמה

לכך חקירת יכולת. באופן מעשי זה הפחית את הגבייה בהוצאה לפועל ויצר עומס עצום.
היו"ר שאול יהלום
המהפכה היא לרעת הזוכים, לרעת אלה שהם בסדר ועכשיו אני מוסיף להם אגרה.

ר י רובין;

תיקון 15 נבלע אצלנו בלי תוספת של שום אגרה והיתה עלייה של 200% בבקשות.

היו"ר שאול יהלום;

תלד לאוצר, זה לא דיון כאן לוועדה.

ר י רובין;

10 שקלים הם כאן וכאפס לעומת התקציבים שנוספו כדי להרים את תיקון מס' 15.
משה שחל
אני מציע שהוועדה תערוך ביקור בבית-המשפט ובהוצאה לפועל כי הבעיה יותר

מורכבת. אני זוכר את פסק-דין פרח, אז פיזרתי את היחידה של 390 שוטרים שעסקו

בהוצאה לפועל. צריך להגיד את הסיבה: הם גבו כסף וקיבלו תשלום מיוחד, היתה אגרה

יעודית. באתי הנה לוועדה והיא היתה על טהרת הפופוליזם, הם ראו את צווי המאסר

ואי-אפשר היה לדבר עם הברי הוועדה. אני הזהרתי מירידה במוסר התשלומים. מר שפירא

מלשכת עורכי הדין אומר בצדק שהמצב קטסטרופלי. זה שהעבודה בהוצאה לפועל גדלה זו

טחינת מים כי האיש לא מקבל את הכסף.

לכו אני מציע שנראה את הדברים במו עינינו, נתרשם, נשוחח עם שופטים ועם ראש

ההוצאה לפועל, אולי נזמין גם את נציגות לשכת עורכי הדין.
הי ו "ר שאול יהלום
הרעי ו ן ייעשה .
דייר פ' סגל
כאשר אדם ניגש להוצאה לפועל הוא משלם אגרה למרות שזכותו לקבל את השירותים. זו

שאלה של מדיניות ולכל מדיניות יש יתרונות וחסרונות. בארצות-הברית מתדיינים על

הדבר הפעוט ביותר מפני שקל מאוד לבוא לבית-המשפט ולהתדיין על כך. האגרה גם באה

לבטא אם אנחנו רוצים התדיינות. כזאת או לא. הזכרתי קודם את הממונה על הכנסות

המדינה. דיברתי עם מי ששימש בתפקיד הזה קודם, מר יורם גבאי, והוא אמר לי שאם

בהנהלת בית-המשפט היו מנהיגים משק סגור, כל ההכנסות מאגרות לא היו מגיעות לחלק

מהפרומילים שבהם האוצר מממן את זה. זו השתתפות של מס עקיף גם באחזקה הכללית של

בתי-המשפט.
משה שחל
זה לא נכון. למה הוא לא עושת את זה בבתי-חולים?
די ואג
היום או אתמול ראיתי ידיעה בעתון על זוג שהגיש תביעה בהוצאה לפועל על זה שהיו

חייבים לו כספים. הם הצליחו להגיע למצב שעיקלו לחייב דברים, לקחו את זה למחסנים,

עבר זמן ומכרו את הדברים והם קיבלו עבורם 37 שקלים אבל עכשיו הם, הזוכים, קיבלו

הוראה לשלם 1,800 שקלים על איחסון המטלטלין. מה ההגיון?
י' שפירא
אסביר. בתקופת 1990-1989 אוחסנו דברים במחסני ההוצאה לפועל ומסיבה -זו או

אחרת לא דאגו עורכי הדין לתת הוראות מכירה. היום יש הוראה בהוצאה לפועל שצריך

למכור את הדברים תוך שבועיים אבל פעם זה לא היה, לא להצת על כפתור זה לא נעשה, לא

ביקשת מכירה זה לא נעשה. נוצר מצב שבמהסני ההוצאה לפועל שכבו דברים במשך שנתיים,

שלוש וארבע שנים. היה הסכם של החברה בעלת המחסנים עם הנהלת בתי-המשפט שהיא משלמת

X כסף על שטח זה וזה. אמרו בתי-המשפט: מה אנחנו אשמים שהזוכה לא טרח למכור את

הדברים, שהוא ישלם את החוב לחברה. כך זה נוצר.
די ואג
זאת אומרת, לא רק שהם לא הצליחו לגבות את החוב אלא הס שילמו עוד 1,800 שקל על

איחסון. החוב שלהם היה בסך 700 שקל.
רי רובין
זה אירוע היסטורי , כבר במשך 4 שנים לא קורה דבר כזה.
י' שפירא
סגרנו את הענין הזה והוא שייך לעבר.
משה שחל
אני רוצה להזכיר דבר אחד. בתוקף סמכויות עוד מזמן המנדט יש ליושב-ראש ההוצאה

לפועל אפשרות לערוך חיפוש על גופו של אדם כשהוא נמצא במיתקני ההוצאה לפועל. איו

דבר יותר מזעזע מזה. קרה לא מזמן שהפשיטו את החייב לגמרי ועשו עליו חיפוש. למה

זה קרה? הכוונה היתה שאם נציג ההוצאה לפועל נכנס לביתו של אדם והיה לו זהב או

יהלומים הוא עלול להחביא את זה על גופו ולכן אמרו שאפשר לחפש על גופו. הגשתי

הצעה לתיקון החוק.
י' שפירא
אני לא מאמין שהיו מקרים שבהם הפשיטו אדם. היה מקרה שאדם עם שעון רולקס או

שרשרת זהב בא לפני הרשם ואמר: אני לא יכול לשלם אפילו 50 שקל. אומרים לו: תסלח

לנו, תוריד את השעון ותיתן את זה למעקל. היום כבר מזהירים את החייבים להגיע רק

עם טי-שירטס ובלי מפתחות של המכונית, הדירה ושעון הרולקס.
היו"ר שאול יהלום
באחת הישיבות הבאות נדון בכל שלושה הסעיפים הללו. אני מבקש להכין אותם עם

לשכת עורכי הדין.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45

קוד המקור של הנתונים