ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 24/02/1997

הצעת חוק סדר הדיו הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצר ושחרור), התשנ"ו-1996; תיקון טעות בחוק זכויות יוצרים ומבצעים (קלטות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 53

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני. י"ז באדר א' התשנ"ז (24 בפברואר 1997). שעה 10:30

נכחו: חברי הוועדה;

שאול להלום - י ו"ר

בנימין אלון

עמיר פרץ
מוזמנים
לבנת משיח - משרד המשפטים

שרית טובבין - " " פרקליטות המדינה

מיכל בן -דב - " " מתמחה

רמי רובין - הנהלת בתי המשפט, עוזר מנהל בתי המשפט

נצ"מ רהל גוטליב - המשרד לבטחון פנים

סנ"צ אלינוער מזוז - " " " משטרת ישראל, הלשכה המשפטית

רפ"ק יהודית עליוף - " " "ק' חקירות מח"ק

ארנה שיינן - משרד האוצר, אגף מכס ומע"מ, מהי חקירות ת"א

דייר מאיר הרבב - משרד העבודה והרווחה, מנהל האגף לשירותי תיקון

אביבה פלאי - " " " מנהלת שירות מבהן למבוגרים

מיכל ברק - רשות ניירות ערך, סגנית מנהלת מחי חקירות

רינת קיטאי - האגודה לזכויות האזרח

שמואל סף - לשכת עורכי הדין

יועץ משפטי: שלמה שהם

מנהלת הוועדה: דורית ואג

קצרנית: אלה אשמן

סדר-היום: א, תיקון טעות בחוק זכויות יוצרים ומבצעים (קלטות) (תיקוני רקיקה),

התשנ"ו-1996

ב. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצר ושהרור),

התשנ"ו-1996.



א. תיקון טעות בחוק זכויות יוצרים ומבצעים (קלטות) (תיקוני חקיקה). התשנ"ו-1996

היו"ר שאול יהלום;

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. בתיקים של חברי

הועדה מונחות מסקנות הועדה בנושא: " החלטת נשיא בית המשפט להימנע מנקיטת צעדים

נגד השופט אליגון". נפלה כאן טעות, הנושא הוא: החלטת נשיא בית המשפט העליון

להימנע מנקיטת צעדים נגד השופט אליגון. אם לחברי הכנסת יש הערות, אבקש להגיש

אותו עד יום שני בשבוע הבא, 3 במרס. אם לא יוגשו הערות, המסקנות כמות שהן יוגשו

למליאת הכנסת.

דורית ואג;

ביררתי ומצאתי שנושא ההצעה לסדר היום של חבר-הכנסת יצחק כהן הוא כפי שנכתב

במסקנות. אי אפשר לשנות את שם הנושא, כי כך נרשמה ההצעה לסדר היום במזכירות

הכנסת וגם בפרוטוקול של המליאה.

היו"ר שאול יהלום;

אני מבקש שתבררי אצל מזכיר הכנסת אם מותר לנו, כדי למנוע אי בהירות, להוסיף

בסוגריים את ההגדרה הנכונה של הנושא.

שר המשפטים מבקש מהועדה לתקן טעות בחוק זכויות יוצרים ומבצעים (קלטות)

(תיקוני חקיקה), לפי סמכות הועדה לפי סעיף 10ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט,

התש"ח-1948.

שלמה שהם;

התיקון בחוק התעלם מתיקון קודם שהועדה הזאת דנה בו ואישרה, שפורסם בספר

החוקים 1563, ביום 23 בפברואר 1996. שם היה תיקון בשם החוק, החוק נקרא "חוק

זכויות מבצעים ומשדרים", וכן נוספו ארבעה סעיפים קטנים שהתיקון החדש התעלם מהם.

תיקון הטעות בא עכשיו לתקן את המעוות; 1. אחרי המילה "מבצעים" ו1בוא המילה

"ומשדרים"; 2. במקום המילים "אחרי סעיף 4" יבוא: "אחרי סעיף 4ג". 3 . סעיף 4א

החדש שכותרתו "זכות מוסרית" יסומן "4ג1". זה תיקון טכני.
היו"ר שאול יהלום
אושר תיקון הטעות בחוק זכויות יוצרים ומבצעים (קלטות) (תיקוני רקיקה).



ב. הצעת חוק סדר הדיו הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצר ושחרור), התשנ"ו-1996
היו"ר שאול יהלום
אנחנו עוברים לנושא המרכזי בסדר היום שלנו, המשך הדיון בהצעת חוק סדר הדין

הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצר ושחרור). קודם כל יש לנו חוב לסעיף 48, כי מר

רובין לא היה בישיבה הקודמת. גבי משיח, האם יש נוסח מוסכם לסעיף?

לבנת משיח;

לא סיימנו את הדיונים בנושא. אני מציעה שהועדה תשמע את הדברים של הנהלת בתי

המשפט למרות שעדיין אין סיכומים, כי זה ענין של תיאומים ביו מערכות.
היו"ר שאול יהלום
עלתה שאלה מה קורה אם אדם נתן ערבות לחברו, לא סיפר על כך לבני משפחתו, ולאחר

מכן נפטר. השאלה היא איך יידעו בני משפחתו שהנפטר הפקיד סכום גדול במזומנים בקופת

בית המשפט. באופן עקרוני, אם ערב נפטר צריך להחזיר את הכסף. השאלה הראשונה היא

איך יידע בית המשפט שערב נפטר. שאלה שניה - איך תדע המשפחה שהנפטר נתן ערבות. מר

רובין, מה המצב היום?
רמי רובין
עד לפני כמה חודשים כל העבודה נעשוק-; ידנית, כשהטיפול הוא ידני אין מידע ארצי

על התיקים השונים והערבויות השונות. ויתירה מזאת, אין קשר בין תיק המעצרים שנפתח

בבית משפט אי ובין התיק העיקרי שיכול להיפתח בבית משפט בי.

אנחנו נמצאים במהלך של מיחשוב בתי המשפט, שבתחום הפלילי יסתיים ביולי שנה זו,

כנראה. מה שאני יכול לומר שהטיפול בנושא של ערבויות, שקשור לא רק לנפטר, הרשיתי

לעצמי כבר ללכת קדימה ולבדוק גם את הנושא של החזרת ערבויות לאחר 180 ימים.

אשר לנפטר, לנו אין ידיעה שהערב נפטר ולבעיה הזאת כנראה שאין פיתרון, כי גם אם

נדע שהאיש נפטר אין אנחנו יודעים מי היורשים שלו, מי הזכאים לקבל, איפה הם גרים.
היו"ר שאול יהלום
איזה גורם במדינה מעונין לדעת שערב נפטר? אם אדם נפטר, ערבותו פקעה. החשוד

ששוחרר בערבות יכול לברוח לחוץ לארץ. מי הגורם במדינה, המשטרה או הנהלת בתי

המשפט, מי צריך לשים את היד ולהגיד שיש בעיה עם הערבות הזאת.
שמואל סף
גם התביעה וגם בית המשפט רוצים לדעת.
רמי רובין
מקובל על הנהלת בתי המשפט שהיא צריכה לאפשר ליורשים של אדם שנפטר לברר אם נתן

ערבויות.
היו"ר שאול יהלום
אני מדבר על האינטרס מן הצד של המדינה. אני מעונין שאם אדם שוחרר בערבות, אם

בידי המשטרה ואם בידי בית המשפט, הערבות תהיה ערבות. מרגע שערב נפטר, אין ערבות.

האם מישהו יודע שהחשוד מסתובב חופשי בלי ערבות? המשטרה עוסקת בחקירה של חשוד,

שחררו אותו לאחר שערב הפקיד 25 אלף שקלים, המשטרה שקטה ובטוחה שהמשוחרר יתייצב כי

הפקידו ערבות של 25 אלף שקלים, ואתם בכלל לא יודעים שהערב נפטר.



שמואל סף;

המשוחרר יודע את זה.
הי ו"ר שאול יהלום
קרוב לוודאי שהמשוחרר יודע. הגא עולה על המטוס הראשון ובורח. אני שואל מה

המנגנון שמאפשר לכם לקבל מידע. אתם יכולים להגיד שיש רק סבירות נמוכה מאד, נניח

אחד למאה אלף, שאדם ימות בתקופה שהוא ערב ואינם מוכנים לקבל עליכם סיכון כזה, אבל

הועדה צריכה לדעת שאתם מקבלים את הסיכון.

לבנת משיח;

אחרת יכול להיות מחיר כבד של דרישת התייצבות.

נצ"מ רחל גוטליב;

הבעיה מתעוררת כאשר החשוד מוזמן לחקירה ואיננו מתייצב, מנסים לממש את הערבות

וזה בלתי אפשרי.

היו"ר שאול יהלום;

זה כבר מאוחר מדי. השאלה היא אם אפשר להקדים רפואה.
נצ"מ רחל גוטליב
לא הפנו את תשומת לבנו שיש בעניו זה בעיה אקוטית שמחייבת טיפול.

היו"ר שאול יהלום;

את אומרת, שלפי הניסיון שלכם מקרים כאלה אינם שכיחים ולכן אפשר להניח לנושא

הזה.

שמואל סף;

אני חוזר על מה שאמרתי בישיבה קודמת, המידע נמצא בידי משרד הפנים. לדעתי,

אין דרך אחרת אלא לקבל את המידע ממשרד הפנים. אני רוצה להזכיר לועדה שיש עוד

מקרים שבהם בית המשפט לא עושה כלום להחזרת ערבויות. האחד - עברו 180 ימים ואין

כתב אישום. עד לפני זמן מה היתה חובה על בית המשפט להחזיר, היום משאירים את הדבר

לשיקול דעת. יש מקרים שהכסף מונח במשך שנים ואיש איננו יודע. השני -נגמר

המשפט. אני מציע הצעה שפותרת את כל הבעיות האלה ביחד.

במשרד הפנים רשומים כל הנפטרים במדינת ישראל. אם נמצא דרך שכל פקדון יירשם

במשרד הפנים, במחשב זה לא דבר מסובך, ברגע שאדם נפטר ייעשו מיד שתי פעולות

מקבילות. האחת - ביחד עם תעודת הפטירה תקבל המשפחה גם הודעה שהנפטר רותם ערבות

בתיק כך וכך.

היו"ר שאול יהלום;

מבחינה טכנית זה בוודאי אפשרי, אבל זה כרוך בהעברת מאגרי מידע מרשות לרשות,

ובמקרה זה מרשות יותר סגורה לרשות יותר פתוחה. במערכת המשפט יש דברים שנוגעים

לצנעת הפרט וקשורים בזכויות הפרט. משרד הפנים לא בנוי לאותה מידה של סגירות

שאנחנו דורשים בנושאים של רישום פלילי, ערבויות.
שמואל סף
להיפך. משרד הפנים היום הוא המשרד היחידי שיש לו מידע פתוח לקהל הרחב ויש לו

מידע של צנעת הפרט, והוא יודע יפה מאד להבחין ביניהם. כל אזרה יכול לקבל כתובת

ותעודת זהות כמעט של כל אדם. הוא משלם אגרה ומקבל את המידע. אבל במשרד הפנים יש

גם המון פרטים אהרים שאסור לתיתם - תאריך לידה, יציאות מן הארץ.
הי ו"ר שאול יהלום
אסור למסור את הפרטים, אבל השאלה היא מה מידת החשאיות, עד כמה הם שומרים על

המידע הזה.
שמואל סף
קודם כל צריך לבדוק אם המידע שאדם נתן ערבון כלשהו בבית המשפט הוא מידע

שרוצים לשמור בסוד, האם יש בו צנעת הפרט. אם כן, בואו נראה אם הרישום בתיק האישי

במשרד הפנים יש בו פגיעה.
הי ו "ר שאול יהלום
אני הושב שכן. נניח שבני נתפס בלילה בעבירת אלכוהול, אני בא לתחנת המשטרה,

נותן ערבות ומשחרר את בני , וזה נרשם בתיק שלי . אם מחר יבדקו וימצאו את המידע הזה

על הבן שלי, זה לא נעים.
שמואל סף
כל נגה שיהיה כתוב שם הוא שנתת ערבות 10 אלפים שקל בתיק מספר איקס, במשפט

מסוים. לא מעבר לזה. התיק בבית המשפט איננו חשוף לכל אחד. אדם לא יכול לקבל לידו

תיק מעצרים אלא אם הוא צד לענין או עורך דין שלו.
היו"ר שאול יהלום
הוא יכול לדעת את הכוינר של התיק, הוא יכול להבין במי מדובר?
שמואל סף
לא. רק מספר.

אם נפטר הערב, משרד הפנים צריך לעשות שני דברים. הראשון - הודעה למשפהת הנפטר

שיש ערבון בתיק זה וזה, בבית משפט זה וזה. מרגע זה המשפחה יודעת והיא צריכה

לפעול. הדבר השני - בית המשפט יקבל הודעה ממשרד הפנים שהערב בתיק זה וזה נפטר.

בזה סגרנו מעגל.
היו"ר שאול יהלום
כל זה בהנחה שלא איכפת לאדם שהמידע הזה יתגלה. אני חושב שכן איכפת.
סנ"צ אלי נוער מזוז
אם חושבים על הנושא מצד האינטרס של התביעה, כפי שהיושב ראש הציג אותו, אני לא

מסכימה להתייחסות של עו"ד סף רק לכסף שהופקד. אם יש אינטרס לתביעה הרי הרבה פעמים

הוא דווקא לגבי התחייבויות שאדם חתם עליהן, ואז כמות המידע שאמור לעבור היא גדולה

מאד. הלוגיסטיקה סביב הדבר הזה, גם במשרד הפנים וגם ברשויות התביעה, היא כל כך

גדולה וכבדה שהיא לא כדאית.
היו"ר שאול יהלום
אני לא רואה בזה סיבוך גדול. עו"ד סף מציע העברת מידע למשרד הפנים, ולזה אני

לא מסכים. אבל מה הבעיה בהעברת מידע בכיוון ההפוך? בהנהלת בתי המשפט יהיה מאגר

מידע על כל הערבויות במדינה, כפי שאמר עו"ד רובין. אדם נתן ערבות, זה נרשם במחשב.
סנ"צ אלי נוער מזוז
רק כסף.

הי ו"ר שאול יהלום;

כמו שנרשמים פקדונות בכסף אפשר להרהיב את המידע. לדעתי, יש לכם אותו אינטרס

שיהיה מידע גם על ערבויות אהרות. יהיה קוד לפקדון כספי ויהיה קוד לערבות אחרת.

יידעו שפלוני ערב, אפילו בלי פרטים למה ערב. אפשר לקבוע הסדר שאהת לחודש או אחת

לשבוע משרד הפנים שולח לאותו מאגר את רשימת הפטירות במדינת ישראל, והנהלת בתי

המשפט תעביר סרט מול סרט. אפשר למצוא פתרון טכני, והוא לא מורכב.
סנ"צ אלי נוער מזוז
זה בתנאי שבהנהלת בתי המשפט יהיה מאגר של כל הערבויות, כולל ערבויות צד ג',

של כל הרשויות, משטרה, רשות ניירות ערך ועוד.
היו"ר שאול יהלום
עו"ד רובין אומר שיהיה מאגר מידע על פקדונות בכסף. אפשר להרחיב. איש מחשב

יוכל בנקל למצוא פתרון. אני לא מסכים להצעה של עו"ד סף, שפתאום משרד הפנים ינהל

את ענין הערבויות. אבל שאתם תקבלו מידע על פטירות, זה אפשרי. פטירות אינן סוד.
שמואל סף
וכנה הצעד הבא, איך תדע המשפר1ה שהנפטר ערב?
שלמה שהם
התביעה אומרת שאין סטטיסטיקה, לדעתי אולי יש מקרה אהד למיליון שאדם נפטר בעת

שהיה ערב, והתביעה מוכנה לקבל עליה את הסיכון הזה כי הטורח שייגרם אם יצטרכו לבקש

מידע ולעשות כל שבוע הצלבות לא שווה בסיכון הקטן שערב ילך לבית עולמו בתוך תקופת

ערבותו. אם התביעה לא רואה בזה בעיה, אני לא רואה בעיה בצד השני. לנאשם בוודאי

אין בעיה.
שמואל סף
ומה בדבר משפחת הערב?
סנ"צ אלי נוער מזוז
אם הערב רוצה, כשהוא חותם על הערבות הוא יכול להודיע למשפחתו.
דורית ואג
הוא לא רוצה שאשתו תדע.
מיכל ברק
אם הוא לא רוצה בחייו, הוא בוודאי לא רוצה שהדבר יוודע לאחר מותו.

היו"ר שאול יהלום;

למה?

מיכל ברק;

אם הוא רואה בזה ענין שבצנעה ולכן הוא לא מספר למשפחה, הוא לא ירצה שתתגלה

קופת שרצים לאחר פטירתו, יוודע שהוא ערב למישהו שהיה שותף אתו למי-יודע-מה.

היו"ר שאול יהלום;

מה איכפת לו ?
מיכל ברק
הוא ערב למאהבת שלו.

הי ו "ר שאול יהלום;

אשתו לא תרצה לקבל 100 אלף שקלים?

מיכל ברק;

אולי היא תרצה, אבל הוא לא ירצה. עדיף לו שילך לאיבוד הכסף מאשר שמו הטוב_.
הי ו"ר שאול יהלום
זה כבר ענין של שיקול דעת שאנחנו לא יכולים להכנס אליו. אדם הוציא מהכספת שלו

מאה אלף דולר ונתן ערבות, הוא לא רצה שאשתו וילדיו יידעו. יכול להיות שלא רצה

שיידעו שאחיו בצרות. יכול להיות של הוא דווקא רוצה שיעזרו לאחיו לאחר שהוא עצמו

נפטר, הוא בוודאי רוצה שאשתו תקבל בחזרה את הכסף.

דורית ואג;

כשאדם חותם ערבות, הוא יכתוב גם מה הוא רוצה שייעשה אם ימות בתוך תקופת

הערבות.

שלמה שהם;

כמו שעושים בפוליסות.
נצ"מ רחל גוטליב
הבעיה היא איך יקבלו אינפורמציה.

שלמה שהם;

עד שבית משפט לא מקבל אינפורמציה, הוא לא פועל.



היו"ר שאול יהלום;

בכל מקרה אנחנו לא זונחים את הענין. אפילו אם יש קושי, מוכרחים למצוא פתרון.

גם אם יש חשש שהערב לא רצה שהדבר יוודע, מוכרחים למצוא פתרון כי אנחנו לא רוצים

שהכל יישאר בידי המדינה לאורך ימים.

רמי רובין ;

צריך להבחין בין ענין המשפחה, שצריכה או לא צריכה לדעת שיש ערבון, וזה תפקיד

שאנחנו צריכים לקבל על עצמנו, ובין מערכת דיווחים למשטרה, שכנראה לא רואה בזה

חשיבות רבה. זאת אופרציה כבדה, שאני לא בטוח שנוכל לעמוד בה.

היו"ר שאול יהלום;

אם המשטרה רואה בזה ענין זניח ומקבלת עליה את הסיכון, זה מקובל עלינו. אנחנו

ממשיכים.

רמי רובין;

אדם שיחזיק בידו צו ירושה או צו קיום צוואה של נפטר, יוכל לבקש מאתנו לדעת אם

יש אצלנו כסף של האיש הזה. את הדבר הזה נוכל לקבל על עצמנו.
נצ"מ רחל גוטליב
כמו מי נהל מילוות המדינה.

היו"ר שאול יהלום;

תוך כמה חודשים כל בתי המשפט יהיו ממוחשבים ונוכל לעשות את זח, זה לא דבר

מסובך.

היו"ר שאול יהלום;

מבחינתכם, לא קום ועשה. אם אדם נפטר ויש לו עורך דין טוב, הוא פונה לכל

הבנקים במדינה אם יש אצלם חשבונות על שם פלוני. האלמנה יודעת שלבעלה היה חשבון

בסניף בנק לאומי בפינת הרחוב, אבל העורך דין שואל בכל הבנקים. מעתה יידע הציבור

שצריך לפנות גם להנהלת בתי המשפט לברר אם הנפטר נתן ערבות.

שמואל סף;

זאת מכשלה.

לבנת משיח;

האם הערבות רשומה על שם אדם ומספר תעודת זהות או לפי מספר התיק?

רמי רובין ;

היום רשומות הערבויות לפי מספרי התיקים. מבחי נת המיושב, הערב לא נחשב גורם

בתיק. צריך לעשות שינוי בתוכנה ולעשות את הערב גורם בתיק, כדי שאפשר יהיה לקבל

נתונים לפי שם הערב ומספר הזהות שלו. אפשר לבצע שינוי כזה בתוכנה.
שמואל סף
אנחנו חיים במדינת ישראל בשנת 1997. עוד לא הגענו לשנת 2500. רוב הצוואות

ורוב צווי הירושה מוצאים על ידי הנוגעים בדבר בעצמם, בלי עורך דין. ברוב המקרים

לא מדובר בהרבה בסף ואנשים לא פונים לעורכי דין. הולכים לבית דין רבני ומקבלים צו

ירושה בדרך מאד פשוטה יחסית. הם לא יידעו לפנות ולברר בהנהלת בתי המשפט.
שלמה שהם
בדרך כלל אלה גם לא מפקידים כטף, לכל היותר חותמים על ערבות.
שמואל סף
אתה הראשון שצריך לדעת שזה לא נכון. אם תבדוק בבית המשפט באשדוד מי חתם

ערבויות ומי הפקיד כספים, תמצא שאלה לאו דווקא שועי הארץ.
היו"ר שאול יהלום
אם אני אתן מרור ערבות לידיד משפחה, אשתי תדע זאת, כמו שהיא צריכה לדעת אם יש

לי חשבון בנק גם באשדוד. אתה מדבר על אנשים שמצאו לנכון, לא בכוונה פלילית, מצאו

לנכון לעשות פעולות בלי שהאשה תדע. המשפחה גרה במטולה, הבעל נפטר, איך תדע האשה

שלבעלה היו מאה אלף דולר בכספת בסניף בנק באשדוד? למה אתה שואל על הערבות ולא

שואל כל כספת בסניף בנק?
שמואל סף
כי הוא לא חתם על ערבות. זה לא ענין של חודש ימים. לעתים משפט נמשך חמש שנים,

יכול להיות שהערב שכח, משפחתו בוודאי שכחה את כל הענין. ואם בינתיים נפטר, בוודאי

שוכחים את הענין. המנגנון צריך להיות יזום מצד הרשויות, אחרת עושים עוול לאנשים

האלה.

המנגנון היה יזום עד ששינו אותו לפני שנתיים. גם כשהיה מנגנון יזום על פי

חוק, הוא לא פעל.
היו"ר שאול יהלום
זה לא משנה איך משפחה מוציאה צו ירושה. אדם שיש לו דירה לא הולך לבית דין

רבני? משפחה תדע שהיא צריכה לפנות לכל הבנקים ולכל הכספות, ואם היא חושבת שהנפטר

היה עשיר ונתן ערבויות בסכומים גדולים, מעבר לאלף שקלים, היא תפנה להנהלת בתי

המשפט עם מספר תעודת הזהות של הנפטר ותקבל תשובה. עו"ד סף מציע שהנהלת בתי המשפט

תחפש את המשפחה ותודיע לה שהנפטר הפקיד ערבות בסך כזה וכזה, ואם יביאו צו ירושה -

יקבלו את הכסף.
עמיר פרץ
אני מניח שההסתברות של מקרים שערבים מסתירים מבני משפחה שנתנו ערבות היא

נמוכה מאד. אם הסתירו בוודאי היו סיבות כל כך חשובות, ואינני יודע אם חשוב יותר

להסתיר או לגלות את הכסף. בדרך כלל כשנפטר אדם יש קונסיליום משפחתי, מתחילים לדון

איך ומה, ואחרי תקופת האבל אנשים עושים סריקה כללית כדי לדעת מרז יש.

אני מסכים להצעה שבכתב הערבות יירשם למי מבקש הערב להודיע אם ימות בתקופת

הערבות.



הי ו "ר שאול יהלום;

לא למי יודיעו אלא למי שייך הכסף.
רמי רובי ן
הוא רשם שם פלוני, אחר כך עשה צוואה אהרת ולא הודיע לנו. אנחנו לא נדע.

דורית ואג;

בעיה שלו .
שמואל סף
כמו פוליסת ביטוח וקופת תגמולים.

רמי רובי ן;

יש חוק מפורש שמדבר על מוטבים בפוליסת ביטוח.
הי ו"ר שאול יהלום
מה ההבדל בין זה ובין קופת גמל שאדם פותח בבנק וכותב שם למי יעבור הכסף לאחר

מותו?
רמי רובין
לקופות גמל ולביטוח יש חוקים מיוחדים שמסדירים את מעמד המוטבים וכו'. אני

מניח שאנחנו לא הולכים אגב חוק סדר הדין הפלילי לחוקק מחדש את חוק הביטוח.
שלמה שהם
אדם יכתוב שם, ואם זה עולה בקנה אחד - - -
רמי רובי ן
זה עלול לפגוע בו. אדם כתב את שם אשתו, לאחר שנתיים התגרש ממנה. הוא רוצה

שלאחר מותו הכסף שהפקיד יעבור למישהו אחר.
שלמה שהם
אתה מדבר רק על הפקדה של כסף. מדברים על מקרה אחד במיליון. צריך לראות את

הדברים ריאלית. אם במקרה אחד במיליון אדם שינה את הצוואה שלו, בית המשפט יחליט.
שמואל סף
עו"ד רובין, כמה כסף הצטבר בערבויות שכבר שנים אף אחד לא מבקש להחזיר?
רמי רובי ן
אין לי מושג ואי אפשר לדעת.
שמואל סף
אפשר לדעת.
רמי רובין
כבר הערתי לעו"ד סף, שאני מצטער שהוא מתיימר לדעת מה אני כן יכול לדעת ומה

אני לא יכול לדעת. אני חוזר ומעיר את זה שוב.

שמואל סף;

אפשר לבדוק. אתם פשוט לא עושים את העבודה שלכם.
רמי רובין
כשאני אומר כאן משהו, אני אומר אחרי בדיקה ולא דברים בעלמא. אמרתי שהעבודה

נעשתה ידנית ולא היה מאגר ארצי.
עמיר פרץ
השאלה שהציג עו"ד סף היא במקומה. אם אני נדרש לקבל ההלטה שנוגעת לעזבונות

בעשרות או במאות מיליונים שקלים, אני אומר שחייבים להתמודד עם הבעיות הטכניות. אם

הצטברו סכומים של מיליון אחד או שנים שלא נמצא להם דורש, הפגיעה היא לא כל כך

דרמטית. אם אין מספרים מדוייקים אולי תוכלו לתת לנו הערכה כדי שנדע סדר גודל, אם

הסכום הוא בין 50 ו-100 מיליון או בין מיליון ו-5 מיליון. זה יעזור לי לההליט.

הי ו"ר שאול יהלום;

שאלה נוספת. אם אדם מפקיד היום ערבות של 10 אלפים שקלים, הוא מקבל אותו בחזרה

עם הפרשי הצמדה?
רמי רובי ן
יש תקנות מייחדות שעוסקות בנושא הזה. יש הצמדה חלקית, יש תקופות שונות.
שמואל סף
פעם היתה הצמדה מלאה, אחר כך הורידו אורנה עד כדי לעג לרש. ונוסף לכך מורידים

מיד מס במקור בשעור 50%.
הי ו"ר שאול יהלום
אני מפקיד ערבות לחבר שלי 200 אלף שקלים. המשפט נמשך שלוש שנים. לאחר שהמשפט

הסתיים אני בא לקופת בית המשפט ומבקש להחזיר לי את הפקדון. כמה אקבל?

רמי רובין;

יש תקנות שעוסקות בזה. למיטב זכרוני, ההצמדה איננה מלאה.
הי ו"ר שאול יהלום
אין ריבית? אם אין ריבית לפחות צריכה להיות הצמדה. אם אדם עושה מעשה טוב

וערב לחברו, צריך עוד להעניש אותו ולשחוק את כספו?
רמי רובין
אנחנו פועלים כפי שהתקנות מחייבות. זאת לא החלטה שלי.
היו"ר שאול יהלום
התקנות האלה הן באישור הועדה שלנו?

לבנת משיה;

אלו תקנות לפי הוק בתי המשפט - תקנות בית משפט (ההזרת פקדונות וקנסות).

היו"ר שאול יהלום;

אני מבקש לבדוק את שעורי ההצמדה שהתקנות האלה קובעות.

עמיר פרץ;

אדוני היושב ראש, אני מציע שתבקש שיביאו לנו גם הערכה כמה כסף הצטבר בפקדונות

שלא הוחזרו.

רמי רובין;

אני מקבל את ההערה של הבר-הכנסת עמיר פרץ. אין לנו נתונים מדוייקים, אבל אני

יכול לבקש הערכה.

שמואל סף;

בית המשפט בתל אביב הוא הגדול ביותר בערבויות בתהום הפלילי, ושם היתה בעיה

בערבויות בשנים 1989 - 1991, לא הצליהו למצוא תיקים ואנשים לא יכלו לקבל את כספם

בחזרה. כשבדקנו ב-1994. הסתבר שבבית משפט אהד במשך שנה אהת לא ניתן למצוא בעלים

ליותר מ-1.5 מיליון שקלים. הכסף לא נדרש. ההליכים בתיקים הסתיימו מזמן והפקדונות

לא הוחזרו.

במקרה מסוים נתקלתי בבעיה כי השתבש מספר תיק. חשבתי שאין קושי לברר את הענין.

התשובה הרשמית שקיבלתי; קשה מאד לדעת למי זה שייך, כי יש לנו בשנה סכום אדיר של

ערבויות של בית משפט שלום ומעצרים שלא יודעים למי לההזיר. במשך השנים מצטברים

סכומי עתק. אנשים שוכהים שנתנו ערבות. אני טיפלתי בענינו של אדם שהפקיד כסף לפני

שש שנים.

היו"ר שאול יהלום;

עו"ד רובין, הכסף הזה מופקד בחשבון מיוהד של הנהלת בתי המשפט?

רמי רובין;

החשבון הוא של הנהלת בתי המשפט אבל הוא כולל הכל. במחשב של מערכת הגזברות

שלנו הכסף הזה איננו מסומן כערובה, הוא מסומן ככסף שהופקד בתיק.

היו"ר שאול יהלום;

אבל לא נוגעים בו?

רמי רובין ;

כמובן שלא נוגעים בו. אבל כאשר רוצים לדעת מה הכסף הזה, צריך לפתוח את התיק.
היו"ר שאול יהלום
מה עושה הנהלת בתי המשפט בכסף?

רמי רובי ן;

מעבירים אותו לאוצר. למיטב ידיעתי, בסוף כל שנה מעבירים לאוצר כל בנה שיש

בחשבונות שלנו, והכסף מוחזר בתחילת השנה הבאה.

היו"ר שאול יהלום;

אני רוצה להבין את הפרוצדורה, הרי אלה אינם כספי תקציב. אם בתקציב של הנהלת

בתי המשפט לתשלום משכורות וכדומה נשארת יתרה, הכסף עובר לאוצר והאוצר מקציב

מחדש. כאן מדובר בכסף של אזרחים, לא של המדינה. צריך היה להיות חשבון נפרד של

פקדון, שיתנהל באוצר או בבנק ישראל.

רמי רובין ;

למיטב ידיעתי, יש חשבון אחד כולל. אני לא מומרוה בגזברות, אם תרצו דיווח מדויק

אפשר יהיה להביא מי שבקי בנושא.
שלמה שהם
גבי ואג נתנה לי את התקנות. במקום שיהיה בתקנות סעיף אחד שאומר שהכסף מוחזר

בהצמדה, עשו חישוב מסובך למדי על עמוד שלם, כפי שאנחנו המשפטנים יודעים לעשות.

התקנות קובעות: שולמה היתרה תוך 60 יום מיום הגשת הבקשה, יתוספו לה הפרשי הצמדה

על סכום היתרה לתקופה שמיום ההפקדה עד ליום קום הזכות - זאת אומרת, הפרשי הצמדה

מלאים ל-60 יום; והפרשי הצמדה בשיעור 50% על הסכום שעמד לזכות הזכאי ביום קום

הזכות לתקופה שמיום קום הזכות עד תשלום היתרה בפועל - זאת אומרת הצמדה בשיעור 50%

מתום 60 ימים ועד התשלום בפועל.
הי ו"ר שאול יהלום
ואם עברו שלוש שנים... בתנאי האינפלציה שהיתה בארץ, אדם הפסיד את כספו. מי

ירצה לתת ערבות.
שמואל סף
לא רק זה. גם על אותם 50% שנותנים יש מיד מס במקור - 50% מס על הפרשי ההצמדה.
היו"ר שאול יהלום
נקיים ישיבה מיוחדת על כל הנושא של הפקדה והחזרה של כספי ערבות, איך החשבון

מתנהל בהנהלת בתי המשפט ובאוצר. נדון בתקנות עצמן. אנחנו מבקשים ממשרד המשפטים

לדון בתקנות ולהציג אותן לפני הועדה. אנחנו רוצים לבדוק אם התקנות צודקות או שעבר

זמנן וצריך לעשות בהן תיקונים רציניים.
שמואל סף
בכל בתי המשפט, גם במערכת הידנית, יש ספרים מדוייקים בנושא הפלילי וגם

בנושאים אחרים. אין שום מניעה לבדוק אחורה ארבע שנים. סביר להניח שרוב התיקים

מלפני ארבע שנים כבר הסתיימו.
היו"ר שאול יהלום
עו"ד רובין, אפשר לקבוע בתקנות החדשות שאחת לשנה במועד קבוע - זה לא חייב

להיות ב-1 בינואר כי אז יש הרבה עבודה ברשויות המדינה - אחת לשנה יוציאו מהמחשב

רשימת הערבויות שגילו מעל 9 חודשים ויבדקו מה נעשה.
רמי רובי ן
אני מציע סידור יותר טוב - דוח שוטף בענין הזה, אחת לשבוע או אחת לחודש יהיה

דוח למשטרה, כי צריך לבדוק אם הוגש או לא הוגש כתב אישום.
היו"ר שאול יהלום
אתה מדבר על דוח למשטרה. אני אומר שהנהלת בתי המשפט צריכה לבדוק את עצמה לגבי

ערבויות ישנות. אחת לשנה חייב להיות תזכיר של כל ערבות שמונחת שנה, או תקופה אחרת

שתמצאו מתאימה. תמצאו שבתיק אחד המשפט נמשך, הערבות בסדר. בתיק אחר ונתעורר שאלה,

עברו שנתיים, התיק סגור והערב לא דרש להחזיר את כספו. אפשר יהיה לבדוק במשרד

הפנים, יכול להיות שהערב נפטר והמשפחה לא יודעת שנתן ערבות. אחת לתקופה מסוימת

צריכה להיות בדיקה.

שלמה שהם;

מה עושים היום כשתיק הולך לגניזה ויש בו ערבות כספית?
רמי רובי ן
לא יודעים. זאת הבעיה. יכול להיות שתיק המעצרים הוגש בתל אביב, התיק לגניזה

ה ו גש במק ו ם אחר.

שלמה שהם;

שערוריה.

רמי רובי ן;

השלב השני שעליו אני מדבר יחסוך אפילו את הדוחות האלה. יהיה קשר מיחשובי בין

התיק העיקרי ובין תיק הערבות. עם מתן פסק דין בתיק העיקרי מיד תינתן הוראה לתיק

הערבויות; רבותי, צריך להחזיר ערבות. לא הוגש כתב אישום תוך 180 יום, מיד תינתן

הוראה להחזיר ערבות. ואז לא יהיה צורך בדוח שהיושב ראש הציע. זה השלב השני, שהוא

קצת יותר מתוחכם ומצריך עבודה, והוא בביצוע.

שמואל סף;

בניגוד לתיקים אזרחיים, שם אתה יכול להצמיד את כל ההמרצות ואת כל הדברים לתיק

העיקרי, בתיק פלילי זה אסור כי בתיק מעצרים חושפים את עברו של אדם, את ההרשעות

הקודמות שלו וכל מיני חשדות שאסור שיהיו לפני השופט שדן בתיק הפלילי. לכן יש

תיקים נפרדים. אין שום מערכת שעושה קורלציה. כאשר מסתיים התיק הפלילי אין מי

שימשוך את תיק המעצרים, ולפעמים יש שנים או שלושה תיקים. זאת תקלה נוספת. אילו זה

היה נעשה ומישהו היה בודק את התיק לפני גניזתו ומוצא שיש ערבויות, אולי אפשר היה

להתגבר על הבעיה. אגב, עד לפני שנתיים החוק חייב זאת אבל איש לא ביצע, אחר כך

שונה החוק לפי בקשה. חסר מנגנון שבודק ונותן עזרה לאזרח שנתן ערבות.
היו"ר שאול יהלום
גם זה נושא לבדיקה.
רמי רובין
זה בדיוק המנגנון שאנחנו מפתחים, ואני מקווה שהוא יופעל תוך מספר חודשים.
היו"ר שאול יהלום
מה עמדת משרד המשפטים? גבי משיח, את מוכנה שתיערך בדיקה בתקנות וחשיבה

מחדש?

לבנת משיח;

הייתי מציעה שהועדה תפנה בכתב כדי שנבדוק איך לדון בנושא הזה. בדברים כאלה

אנחנו צריכים לערב את האוצר, אלה דברים שתלויים לא רק בנו.
היו"ר שאול יהלום
התקנות בענין ההצמדה הן באישור ועדת החוקה חוק ומשפט?
דורית ואג
לא.
היו"ר שאול יהלום
נגיש הצעת חוק פרטית כדי לקבוע שהתקנות יהיו באישור הועדה.

נקיים דיון בנושא ונזמין גם את האוצר. נאחד את הדיון בנושאים האלה. אני רואה

בנושא הזה חלק מהנושא הכללי, לכן לא נסכם היום את הדיון. בינתיים תואילו לחשוב

בענין ולהתייעץ עם הנהלת בתי המשפט ועם גורמים נוספים כדי להביא לנו דבר בכתב

שמתחשב בדברים שנאמרו כאן ובכל הבעיות שהועלו. בעקבות התייעצות עם אנשי המחשב

בהנהלת בתי המשפט, אני מבקש לשמוע מה אתם נכונים לעשות.
רמי רובין
הנושא נבדק עם אנשי המחשב. דיברתי על דברים שעומדים לבצע.
שלמה שהם
מה בענין כספים מן העבר?
רמי רובי ן
זו בעיה קשה מאד.
שלמה שהם
אתם צריכים לומר מה תעשו בהם.
הי ו"ר שאול יהלום
על כל השאלות האלה אתם צריכים להביא לנו תשובות, ולו גם תשובות שליליות.

אנחנו צריכים לדון בדברים האלה.
עמיר פרץ
אני רוצה להמליץ לפני משרד המשפטים. אני חושב שההערה של היושב ראש היא חשובה.

התגלתה כאן תופעה של ניצול אזרחים בצורה לא מוצדקת. אין שום סיבה שישחקו כסף

שאזרחים מפקידים בקופה של המדינה. עדיף שאתם ביוזמתכם תציעו תיקון ולא שאנחנו

ניאלץ לעשות זאת. הצעת חוק פרטית שקובעת כי תקנות אלה ואלה יבואו לאישור הועדה,

זה בכלל עקרין. בלי קשר לכך, אני מציע שאתם תיזמו תיקון. הצמדה בשעור 50% אחרי

60 יום זה כמעט עושק. הרי לא היתה כוונה שהמדינה תעשה כסף על חשבון אזרחים.
הי ו "ר שאול יהלום
אזרחים טובים בדרך כלל.
לבנת משיח
התקנות חלות גם על קנסות.
עמיר פרץ
אם אדם נקנס, יש להניח שעבר עבירה ולא כואב לי אם כספו קצת נשחק. אולי ילמד

לקח.
הי ו "ר שאול יהלום
גם את -זה צריך לבדוק. אם אדם שילם קנס שהוטל עליו בטעות, גם לו צריך להחזיר

את הכסף בהצמדה. אבל ביטול קנס זה היוצא מן הכלל, החזרת ערבות זה הדבר הרגיל.

בדרך כלל אנחנו רואים מתן ערבות כמעשה חיובי, הערב הוא לא אדם שלילי, יכול להיות

שהחבר שלו שלילי. אדם מוכן לתת מהונו, החשוד לא ברח, הכל בסדר, למה שלא יקבל

בחזרה לפחות מר: שנתן? אילו שם כספו בתוכנית חסכון היה מקבל עוד 5%, כאן הוא צריך

לקבל לפחות הצמדה.
עמיר פרץ
אני מציע למשרד המשפטים לשקול להגיש הצעת חוק ביוזמתו. אני בטוח שאם חבר כנסת

יגיש הצעת חוק פרטית כזאת הוא תתקבל בקלות.
לבנת משיח
אני מציעה שבעקבות הדיון שהתקיים בועדה תהיה פניה לממשלה, כדי שתחשוב מחדש.
עמיר פרץ
הפניה רשומה. אנחנו פונים אליכם בזה בבקשה, במטותא מכם לתקן.
לבנת משיח
נבחן מחדש את התקנות נוכח הדיון כאן.
שלמה שהם
סעיף 108 לחוק בתי המשפט מגביל את הדרישה לאישור ועדת החוקה רק לתקנות

מסוימות. ההצעה שלי היא שתהיה בקורת של ועדת החוקה על התקנות בכל התחום של בתי

המשפט. אני מציע שתהיה התייחסות של משרד המשפטים גם לכך, כי אני מניח שהועדה תדון

בהצעת חוק בנושא זה.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו מציעים שהממשלה תגיש הצעת חוק בענין זה. אבל אם לא יסכימו, ונהיה הצעת

חול! פרטית.

אנחנו מפסיקים עכשיו את הדיון בנושא זה.
אביבה פלאי
אני מבקשת לחזור לסעיף 45 למשרד העבודה והרווחה יש הצעה, והגענו לסיכום עם

משרד המשפטים . ועם היועץ המשפטי לועדה, בענין גבול הפיקוח של קצין המבחן. הבוקר

מסרתי את ההצעה גם לגורמים הנוספים ויש כבר הערות.

היו"ר שאול יהלום;

אנחנו לא חוזרים לעניו אלא אם תהיה מחלוקת. אם יש הערות, תשבו ביחד, תדונו,

תתקנו. אם תגיעו להסכמה, בסדר. אנחנו לא חוזרים לסעיף אלא אם תהיה מחלוקת עצומה

בין המשרדים.

אנחנו עוברים לסעיף 55 - נוכחות בעלי הדין. (קורא את הסעיף)

יש הערות לסעיף קטן (א)? עו"ד סף, אתם מסכימים לסעיף הזה?
שמואל סף
לא. הערנו את הערותינו בישיבה הקודמת.
שלמה שהם
אם במקום "המשוחרר בערובה או סניגורו" נכתוב "המשוחרר בערובה וסניגורו" -

תסכימו לסעיף?
שמואל סף
חייבים לומר "המשוחרר בערובה וסניגורו", אם יש לו סניגור.
לבנת משיח
אדם ששוחרר בערובה שרוצה לשלוח סניגור להופיע במקומו ולא לבוא, אינה רוצה

לחייב אותו לבוא. האם זה נכון ונחוץ?
שמואל סף
אין דיון פלילי בהיעדר הנאשם או החשוד.
לבנת משיח
חוץ מאשר במשפט עצמו. לפי סעיף 128 לחוק סדר הדין הפלילי, המשפט יכול להתנהל

בהיעדר הנאשם.
שמואל סף
זה חריג.



לבנת משיח;

מדובר על היעדרות מרצונו של אדם. אם לפי רצונו של נאשם אפשר לנהל את כל הדיון

במשפט הפלילי שלא בנוכחות ובלבד שיש לו סניגור שמייצג אותו, למה למנוע אפשרות

כזאת מן המשוחרר בערבות.
שמואל סף
אין בעיה אם היוזמה היא של החשוד, אבל מה אם היוזמה היא של התביעה? יכול

להיות שלא איתרו את המשוחרר בערובה. איתרו את עורך הדין, אמרו לו לאתר את

לקוחו, הוא לא איתר אותו, אמרו לו: תופיע אינה. זה כבר קרה בדיונים.

בשורה הראשונה של סעיף 55(א) אני מציע לכתוב: בפני המשוחרר בערובה וסניגורו,

אם יש לו סניגור.
שלמה שהם
החשש הוא שיזמנו את הסניגור והמשוחרר בערובה לא יידע שמתקיים דיון, ואולי יש

חשש ללשכת עורכי הדין שיזמנו את המשוחרר בערובה ולא את הסניגור, ואז הסניגור

יפסיד את שכר הטירחה של הישיבה.
שמואל סף
לא את שכר הטירחה, את הייצוג. אני נמצא בירושלים, פתאום אומרים לי: אתה צריך

להיות כאן בשעה 12. אני אומר שאני עסוק בדיון אחר. אומרים לי: אדוני, הזמנו את

החשוד, הוא יבוא. צריך להיות הליך תקין. הרי לא יעלה על הדעת שאני אעשה מחטף

כלפי התביעה, וזה צריך להיות דו צדדי. הצדדים המעורבים בתיק הם התביעה והמשוחרר

וסניגורו. הם לא חלופיים. אם החשוד מוותר, לא יהיה סניגור.
הי ו ייר שאול יהלום
מי יוזם את הדיון? לא הערב.
לבנת משיח
הוספנו את הערב.
היו"ר שאול יהלום
זאת אומרת שהיוזם הוא העצור או המשוחרר בערובה, סניגור, תובע, ערב, קצין

מבחן. חמש אפשרויות. אם היוזמה היא של המשויורר בערובה, למה לחייב אותו להופיע?
שמואל סף
במקרה זה אין בעיה.
היו"ר שאול יהלום
צריך לנתח ולהבחין מתי יש חשש מתרגיל ומתי התרגיל לגיטימי. יכול להיות

שהמשוחרר נמצא בבית המשפט ואפשר לגמור ענין בחמש דקות. אני לא רוצה שבמקרה כזה

יגידו: אסור לנו, צריך שיהיה עורך דין. עורך הדין עסוק במקום אחר.
שמואל סף
בדיון הקודם כבר הצעתי שתי חלופית. האחת - לפי בקשה מפורשת של החשוד או

הנאשם רשאי בית המשפט לפטור אותו מהופעה. מי שיוזם את ההליך חייב לזמן אותו,

אבל אם החשוד עצמו הגיש בקשה לבית המשפט להיעדר מהדיון ואומר שישלח סניגור

במקומו, בית המשפט יכול לפטור אותו, ואז גם לא משנה מי יזם את ההליך.

שלמה שהם;

הבעיה היא שזה הליך נפרד ולא תמיד הייצוג של הסניגור, אנחנו יודעים את זה

במעצרים, הוא גם ייצוג להליך השחרור בערובה, לדיון החוזר או לערר. אם משוחרר

בערובה יגיד שהוא מבקש נוכחות של הסניגור שלו, והסניגור לא יכול לבוא באותו

יום, בבקשה. אבל זה לא הגיוני לכבול אדם לסניגור שלו.

שמואל סף;

להיפך. אני מציע שתי אפשרויות חלופיות; א. לפי בקשת החשוד רשאי בית

המשפט לפטור אותו מהופעה; ב. לפי בקשת החשוד אפשר לקיים את הדיון בלי

הסניגור.

בסעיף 55(א} כתוב "אם הומצאה למשוחרר הודעה". אם אומרים שיש חובה להביא

את החשוד, הניסוח בסדר. אם לא, אני מבקש לוודא שהיתה המצאה מסודרת ולא יתקיים

ההליך בהיעדרו ולכתוב; שהומצאה. המשמעות היא שבית המשפט צריך להשתכנע שההודעה

אכן הומצאה.

הי ו"ר שאול יהלום;

אני מציע להוסיף אחרי סעיף קטן (א); בכל מקום בסעיף הזה מדובר על הופעת

חשוד עם סניגורו, אלא אם כן ויתר החשוד על נוכחות סניגורו. כדי שלא יקרה

שבגלל לחץ זמן יהיה דיון שלא בנוכחות הסניגור כשהחשוד זועק שהוא זקוק

לסניגורו. ויתר על נוכחות הסניגור, בבקשה. אם לא, הדיון יידחה 72 שעות או פרק

זמן אחר, ימצאו זמן מתאים לדיון בנוכחות כל הצדדים. צריך להיות סעיף ברור

בענין הזה.

לבנת משיח;

בחוק שהתקבל, בסעיף 16 המדבר על הארכת מעצר, חייבנו לשלוח הזמנות גם

לחשוד וגם לסניגור. אין שום סיבה שכאן לא יישלחו הזמנות לכולם, ולהשאיר את

הנוסח כפי שהוא. כלומר, משוחרר בערובה יבוא או שיבקש שסניגורו יבוא במקומו, אם

הוא עצמו איננו רוצה לבוא, או שיבואו שניהם. את ההזמנות לשלוח לכולם ולאפשר

למשוחרר בערובה לא לבוא, אם הביע רצונו שהסניגור ייצג אותו שלא בנוכחותו.

שמואל סף;

אני חושב שרק המשוחרר בערובה יכול לבקש - הוא יכול לבקש להופיע בלי

הסניגור, הוא יכול לבקש להיעדר ושהסניגור יופיע במקומו.

לבנת משיח;

כן. לפי דעתי, זה מה שכתוב בסעיף.
שמואל סף
כתוב "או".
לבנת משיח
חובת הנוכחות היא על "המשוחרר בערובה או סניגורו", אבל הזמנות יישלחו

לכולם.
היו"ר שאול יהלום
יש הבדל בין משלוח הזמנות ובין קיום הדיון, נאמר שעורך דין מתקשר בבוקר

לבית המשפט ומבקש לדחות את הדיון למחר כי הוא משרת במילואים. לפי נוסח הסעיף

כרגע, יענה לו בית המשפט: מותר לי לדון שלא בנוכחותך לאחר שקיבלת את ההזמנה 48

שעות מראש. אני לא מדבר על ההזמנה אלא על קיום הדיון. צריך לקבוע שהדיון יהיה

בנוכחות הסניגור. יבוא אדם ויגיד שהוא מוותר על נוכחות סניגורו, בסדר.
שמואל סף
החלק השני בסעיף קטן (א) אומר "ומותר לדון בבקשת תובע שלא בפני המשוחרר

בערובה". זה ענין בעייתי. הייתי רוצה שתהיה וודאות גבוהה שהמשוחרר אכן קיבל

את ההודעה והוא מסרב לבוא. לענין זה אנחנו מציעים את התוספת הבאה: אם שוכנע

בית המשפט שהומצאה למשוחרר הודעה כזאת. כלומר, נדרשת רמת וודאות גבוהה

יותר, כי אני פוחד מאד מדיון ביוזמת תובע בהיעדר המשוחרר.
היו"ר שאול יהלום
גם כאן צריך למצוא פתרון לענין הסניגור. מותר לדון בבקשת תובע שלא בפני

המשוחרר בערובה, אם הומצאה לו הודעה על הדיון או אם נוכח סניגורו. אם נוכח

סנ יגורו, זה מספיק.
שמואל סף
אני מבקש להוסיף: אם שוכנע בית המשפט שהומצאה הודעה למשוחרר. לא פעם קרה

שאני קיבלתי הזמנה ואמרו לי: תדאג להביא את החשוד. אמרתי: כבר שלושה חודשים

אין לי קשר עם החשוד, אני יכול רק לנסות לאתר אותו. אמרו: אין דבר כזה, אתה

חייב להביא אותו. אני באתי לדיון, אותו לא מצאו. אני לא מצאתי, המשפחה לא

מצאה, המשטרה לא מצאה. הדיון התקיים. זה לא תקין. לא היה לי יפוי כוח לדיון

החדש הזה. לא רציתי להיעדר כדי לא להפר צו.
הי וייר שאול יהלום
מצד שני צריך לתת אפשרות, אם באמת לא מוצאים את המשוחרר, נניח שהוא

מתחמק, ורוצים לשנות משהו בתנאי השחרור.
שמואל סף
אני יכול לבוא במקומו? אם הרשויות לא מוצאות אותו, ולי אין קשר אתו, איך

אפשר שאני אבוא במקומו?
היו"ר שאול יהלום
יש לך יפו י כוח.
שמואל סף
תוקפו של יפוי הכוח שלי נגמר.
היו"ר שאול יהלום
תבוא לבית המשפט ותאמר: רבותי, קרוב לוודאי שכאן עושים עוול, מקיימים

דיון בלי נוכחותו של המשוחרר, הוא איננו, לי אין סמכות לייצג אותו, לא דיברתי

אתו שלושה חודשים, אני לא יודע אם הוא יכול למצוא עוד חבר שיפקיד בשבילו

מיליון שקל ערבות, השופט ישמע דבריך ויחליט. מצד שני יכול התבוע להגיד: אם לא

נעשה את זה מיד, המשוחרר יברח.
שמואל סף
אני בהחלט מסכים לאפשרות שאני אבוא לבית המשפט ואגיד: אין לי קשר, אל

תחייבו אותי להופיע כי אין לי מה להגיד, אין לי יפוי כוח.

בהתחלת החלק הזה לא מדובר כלל על סניגור, וצריך להוסיף את זה. לכאורה לפי

הסיפא של סעיף קטן (א) אפשר לקיים דיון גם בהעדרו של המשוחרר בערובה, אם ניתנה

לו הודעה 48 שעות מראש.
לבנת משיח
לא ניתנה הודעה אלא "הומצאה". יש דרכי המצאה כדין.
שמואל סף
בדרכי המצאה כדין אפשר למסור את ההודעה לבנו של אדם, לגרושתו.
לבנת משיח
אמרנו כבר בדיון הקודם שאגב הנושא הזה לא נשנה את דרכי ההמצאה.
שמואל סף
כאשר מקיימים דיון בתנאי ערובה של משוחרר, לבית המשפט צריכה להיות וודאות

גבוהה שהמשוחרר אכן קיבל הודעה על הדיון. לא יתכן שישנו את תנאי הערובה בהיעדר

המשוחרר.
היו"ר שאול יהלום
מחר יזמנו אותו לישיבת בית משפט, יכולה להיות אותה בעיה.

שמואל סף;

לא. א. במשפט פלילי רגיל אי אפשר לתת גזר דין בלי הנאשם. לא משנה איך

נערך הדיון כולו, זה המינימום שמובטח. ב. בכל שלב ושלב יכול נאשם לבקש ביטול

כל הדיונים שנערכו בהיעדרו, אם יוכיח מדוע לא הופיע. כאן אין אפשרות כזאת.

שונו התנאים, המשוחרר יוכיח שהוא לא ידע על הדיון, ועדיין בית המשפט יגיד:

ידי כבולות.



הי ו"ר שאול יהלום;

למה מתנגדים להצעה שאי אפשר יהיה לשנות תנאים שלא בנוכחות המשוחרר?

שמואל סף;

או שבית המשפה שוכנע שהוא קיבל את ההודעה על הדיון.
נצ"מ רחל גוטליב
אתה מציע לשנות את סדרי ההמצאה.
שמואל סף
אם הוא לא גר בבית כבר שלושה חודשים וההודעה נמסרה לאשתו, לא היתה מסירה.

על פי החוק הרגיל זו מסירה כדין, במקרה כזה זו לא מסירה. את יודעת בדיוק כמוני

שזאת פיקציה.
נצ"מ רחל גוטליב
זאת לא פיקציה. בסדר דין פלילי זאת לא פיקציה. בסדר דין אזרחי יש ענין של

חתימות. בסדר דין פלילי ההמצאה היא לאדם.
היו"ר שאול יהלום
אני מבקש להשוות את הדיון שמדובר בו לדיון רגיל בבית משפט. אומר כאן עו"ד

סף, בדיון רגיל בבית משפט לא יהיו מסקנות שאינן ניתנות לערעור אם הנאשם אינו

נוכח, ולא כן בדיון הזה. ההצעה היא להשוות את המצב ולומר שאם המשוחרר לא היה

בדיון הוא יוכל לערער, ניתן לו אותה אפשרות שיש לו במשפט רגיל.
שמואל סף
לא לערער, דיון באותה ערכאה.
נצ"מ רחל גוטליב
תמיד עומדת לו האפשרות לחזור ולפנות לעיון חוזר או לערר. אם לא התחשבו

באיזו שהיא עובדה מכרעת במהלך הדיון, הוא יכול לבוא לבית המשפט ולבקש עיון

חו זר.
שמואל סף
בבקשה לעיון חוזר צריך להוכיח שינוי נסיבות. כל מה שאני רוצה הוא

שהמשוחרר יוכל להגיד: מסרו את ההודעה לאשתי, אני לא גר בבית כבר חצי שנה, היום

נודע לי שהיה דיון, מכיוון שההודעה לא הגיעה לידי אני מבקש דיון מחודש. בבית

משפט הדבר אפשרי, בדיון הזה בלתי אפשרי.
נצ"מ רחל גוטליב
אנחנו מבטיחים שהוא קיבל את ההזמנה, מאפשרים לו להתייצב לדיון, משום מה

בחר שלא לבוא.
היו"ר שאול יהלום
עד כאן הכל בסדר, אבל צריך לתת לאדם בחירה. את אומרת, הוא בחר שלא לבוא.

אני צריך להיות משוכנע שהוא בחר שלא לבוא. אומר עו"ד סף, יכול להיות שלא היתה

לו בחירה, כי לא קיבל את ההזמנה.
שלמה שהם
בדרך כלל כשאין המצאה כדין, אדם יכול לחזור לבית המשפט. פה אנחנו עוסקים

בעיון חוזר ו1:ערר, ברור מאליו שיהיה עיון חוזר אם אדם יגיד שלא קיבל הודעה.
שמואל סף
הדבר לא ברור מאליו. סעיף 130(ה) לחסד"פ קובע מפורשות: התנהל דיון שלא

בפני הנאשם ושלא בפני סניגורו לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט על פי בקשת נאשם,

אף בשעת הדיון, לבטל את הדיון שנערך בהיעדרם. הוראה מפורשת כזאת יש רק לגבי

המשפט, היא לא קיימת בסדר דין במעצרים ובעררים. אם נוסיף הוראה כזאת גם לענין

זה, פתרנו את הבעיה.
סנ"צ אלינוער מזוז
יכול להיות שצריך להגביל את זה ולומר: אם המשוחרר הוכיח שנעדר מסיבות

שאינן תלויות בו.
שלמה שהם
משאירים שיקול דעת לבית המשפט.
שמואל סף
הוא צריך לשכנע את בית המשפט שלא ידע שהיה דיון. בדיוק כמו במשפט רגיל.

נשווה את התנאים.
שלמה שהם
אני מבין שאין חולקים שלבית המשפט יש שיקול דעת להחליט מה לעשות.
סנ"צ אלינוער מזוז
אני מציעה לצמצם ולא לתת אותה אפשרות בכל מקרה שאדם התחרט מסיבה כלשהי.

יכול להיות שהמשוחרר לא בא, אחר כך ראה שהתוצאות לא נוחות לו והוא מבקש דיון

נוסף.
שמואל סף
לא. הוא צריך להוכיח שלא ידע שיתקיים דיון.
שלמה שהם
שיקול דעת. יבוא לשופט, השופט ישאל: למה לא באת?



סנ"צ אלי נוער מזו ז;

לא שיקול דעת כללי, כי אז על כל דיון יהיה עוד דיון. אני מציעה שכבר בחוק

ייקבעו הנסיבות: הוא לא ידע שמתקיים דיון, לא יכול היה לבוא בגלל סיבות שאינן

תלויות בו.
שמואל סף
כמה משפטים נפתחו מחדש או בוטלו על פי הסעיף הזה במדינת ישראל מאז קומה?

אלה חריגים שבחריגים.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו מקבלים את התיקון עם ההגבלה של הנסיבות המתאימות.

אושר סעיף 55(א) בשינויים שהתקבלו.

יש הערות לסעיף קטן (ב)?
שמואל סף
הסעיף הזה מסוכן מאד. ממנים עורך דין מזדמן להיות סניגור, מתקיים דיון -

זה לא בסדר.
שלמה שהם
הסכנה היא אחרת. לפי הפרוצדורה הקיימת במעצרים, לא פעם כבוד השופט קם

ממקום מושבו והולך לחולה, אם לבית חולים ואם לביתו. אני חושב שצריכה להיות

הוראה כזאת בחוק. יכול להיות שצריך לחשוב על אלטרנטיבה אחרת למקרים חריגים,

לדוגמה מחלות מדבקות. בדרך כלל צריך להיות דיון בנוכחות העצור, ואם הוא חולה -

יבוא השופט אלי ו.
לבנת משיח
זה לא דבר חדש בחוק שלנו. התמודדנו אתו בסעיף 16(2} לחוק שהתקבל, שם

מדובר בהארכת מעצר ונתנו פתרון מסוים. אני מציעה כאן אותו פתרון.

סעיף 16(2} קובע: הדיון יתקיים בפני החשוד אלא אם כן נוכח השופט, על

יסוד חוות דעת של רופא, שאין החשוד מסוגל להשתתף בדיון מפאת מצב בריאותו.

במקרה זה יתקיים הדיון בנוכחות סניגור, ואם איננו מיוצג ימנה לו שופט סניגור,

עד שיוכל להתייצב בבית המשפט.

כאן באה תוספת: פסקה המניעה להתייצבותו בטרם הסתיימה תקופת המעצר, רשאי

החשוד לדרוש דיון חוזר. אני מציעה לאמץ את הפתרון הזה. שם מדובר בהארכת מעצר,

כאן מדובר בדי ו ן חוזר.
היו"ר שאול יהלום
מר שהם מציע שאם אדם חולה, תהיה אפשרות ששופט יבוא לשמוע אותו.
שלמה שהם
בסעיף 16 לא כתבנו את זה. למה לא לכתוב את זה במפורש? זה לא ענין של יום

י ום.
נצ"מ רחל גוטליב
למה לכתוב את זה? ממילא יש שיקול דעת לבית המשפט. האופציה של מינוי

סניגור צריכה להינתן בבית המשפט, אבל בית המשפט ימצא לנכון ללכת למיטת חוליו

הוא תמיד יוכל לעשות זאת, בין שזה כתוב ובין שזה לא כתוב.

היו"ר שאול יהלום;

הסעיף אינו מדבר על אדם שלא בא לבית המשפט מפאת חוליו. הנוסח הוא: לא

ניתן לקיים דיון בנוכחות העצור מפאת חוליו. זה כולל גם שאינו יכול לבוא לבית

המשפט.
שלמה שהם
לפי הנוסח הזה, ב-95% מהמקרים השופט צריך ללכת אל החולה.
היו"ר שאול יהלום
נכון. אולי לא לזה התכוונו, אבל זה טוב מאד. ן
נצ"מ רחל גוטליב
גבי משיח הציעה להוסיף את הסיפא של סעיף 16(2), שמאפשר לקיים את הדיון

בנוכחות הסניגור בלבד. זה פתרון טוב.
היו"ר שאול יהלום
נוסיף לסעיף 55(ב) את הסיפא של סעיף 16(2) לחוק הקיים.

זה הנוסח הכי טוב, כי הוא כולל את כל המקרים.
שלמה שהם
זה מחייב את בית המשפט.
היו"ר שאול יהלום
"לא ניתן לקיים את הדיון" כולל את כל המקרים. אם החולה נמצא בניתוח

בקפריסין, בית המשפט יאמר: לא אסע לשם. יש שיקול דעת.
שמואל סף
האיש לא בא לבית המשפט. יכול להיות שהוא חולה בבית חולים, אבל הוא ער

וערני ויכול להשתתף בדיון, ואז חובה לקיים את הדיון שם, ויכול להיות שהוא לא

ערני. כמובן שאם הוא לא ערני, צריך למנות לו סניגור ולא לנסוע למיטת חוליו.

כמובן שכאשר הוא מתעורר הוא צריך לדעת ששינו את תנאי השיחרור, וזה מעורר בעיה.
לבנת משיח
הסניגור יגיד לו.
שמואל סף
אם מונה סניגור מזדמן מהרחוב, יש בעיה.

היו"ר שאול יהלום;

אפשר כאן לשפר ולקבוע, לא שבית המשפט ימנה לו סניגור אלא הסניגור הציבורי

ימנה, ואז יש אחריות שלא סתם לקחו סניגור לחמש דקות והלך.
שלמה שהם
מצד שני, צריך לזכור שזה עיון חוזר וערר, ואם יצטרכו ללכת בפרוצדורה של

הסניגור הציבורי אדם יישב עוד יומיים במעצר.
היו"ר שאול יהלום
אמרנו כבר שצריך להיות תורן מעצרים מטעם הסניגוריה הציבורית. הסניגור

הציבורי ממנה סניגורים מתוך רשימה, לא סתם מי שהזדמן. זה מבטיח רמה יותר

טובה.
שלמה שהם
בשלב זה הסניגורית הציבורית פועלת רק בכמה מקומות בארץ. לאחר שהסניגוריה

הציבורית תתרחב, הם יקחו את הסמכות הזאת.
היו"ר שאול יהלום
סעיף 56 - תוקף הערובה. (קורא את הסעיף)
לבנת משיח
לסעיף זה יש לנו הצעת תיקון.
היו"ר שאול יהלום
מדוע לא יחול סעיף 55, שקובע מי משתתף בדיון, גם על סעיף 56? כתוב כאן

שניתן להאריך את תקופת הערובה "אם ביקש זאת תובע".
לבנת משיח
בענין זה אנחנו מבקשים לתקן, הניסוה "אם ביקש זאת תובע" איננו טוב. הסעיף

הזה הוא סעיף כללי לכל הערבויות לפני הגשת כתב אישום, ומי שמופיע לפני הגשת

אישום לרוב הוא לא תובע אלא חוקר. לכן לא נכון לכתוב כאן תובע, כי בשלב זה לא

מופיע תובע.

אנחנו רוצים שכאשר מבקשים חארכה נוספת יהיה שיקול דעת של בעל דרגה יותר

גבוהה ולכן אנחנו מציעים לדרוש כאן אישור של פרקליט מחוז או הסכמתו, במקום

לכתוב "אם ביקש זאת תובע".
סנ"צ אלינוער מזוז
אם אומרים אישור של פרקליט מחוז, מה יהיה בפניות של המשטרה?
לבנת משיח
אני מדברת על העקרון, מי שמופיע בדיון הוא מי שמופיע דרך כלל בדיונים

האלה.
שמואל סף
יש סעיף כללי שקובע שבכל דיון כזה יופיעו זה וזה וזה?

לבנת משיח;

לא.
היו"ר שאול יהלום
מי משתתף בדיון?
שמואל סף
אפשר לקבוע סעיף כללי שיחול על כל הסעיפים האלה.
נצ"מ רחל גוטליב
הערובה הוטלה. החוק קבע מגבלה של 180 יום מתוך הנחה שבתוך הזמן הזה יוגש

כתב אישום. לא הוגש כתב אישום מפני שהחקירה לא הסתיימה. האם אנחנו רוצים שיהיה

דיון כשכל הבקשה היא להאריך את תקופת הערובה?
הי וייר שאול יהלום
בוודאי שצריך להיות דיון. אחרת אפשר היה להגיד שההארכה היא אוטומטית: לא

הוגש כתב אישום תוך 180 יום, מאריכים את התקופה בעוד 180 יום...
נצ"מ רחל גוטליב
180 זה מספר שרירותי.
הי ו"ר שאול יהלום
אני מסכים לקצר את התקופה ל-90 ימים. הקביעה של 180 ימים היא לטובתכם.

180 ימים הם חצי שנה. חצי שנה חוקרים אדם, מוציאים לו את הנשמה, בכל יום יש

בעתון הדלפות מהמשטרה, לא לכל אחד יש עורך דין שיכול לעצור את ההדלפות, אין לו

כבר בית, אין לו משפחה, אין לו כלום. טוב שמישהו יבדוק מה קורה. אחרי 180 ימים

יכול התובע לבקש הארכה, כי החקירה לא הסתיימה. אני מבקש שהחשוד יהיה נוכח

בדי ו ן.
שלמה שהם
אתם בעצם מצלמים מצב קיים. אבל כיוון שמחוקקים מחדש לאחר שיש לנו חוק

יסוד: כבוד האדם וחירותו, צריך לדון בשאלה הרבה יותר רצינית. צריך קודם כל

לדעת בכמה מקרים מגישים כתב אישום לאחר 180 הימים הראשונים, האם באותם מקרים

הדבר היה מוצדק.



נצ"מ רחל גוטליב;

יש פיקוח של בית המשפט.
שלמה שהם
אני רוצה קודם כל לדעת את הנתונים. אני חושב שראוי מאד גם בשלב הזה לצמצם

את עינוי הדין. אם יהיו למשטרה רק 180 ימים, אני בטוח שב-98% מהמקרים יגישו

כתבי אישום בתוך התקופה הזאת,
סנ"צ אלי ניער מזוז
לא. המשמעות היא שתיקים ייסגרו. ממילא נסגרים כל כך הרבה תיקים, ייסגרו

עוד יותר.
היוייר שאול יהלום
אני לא מוכן להגביל את החקירה, אבל שופט צריך לשים עין ואולי יאמר, אס

במשך 180 ימים לא הוגש כתב אישום האיש ישוחרר בלי ערבות, אולי בתנאים אחרים.

פי הסעיף הזה, התובע מביא את התיק לפני השופט ואומר: אני מוכרח עוד 180 יום.

אני שואל מי מופיע בדיון לפי סעיף 56.
שמואל סף
צריך להיות סעיף כללי בענין נוכחות בדיונים האלה.
שלמה שהם
כמו סעיף 133.
לבנת משיח
אין אחידות במקרים האלה. ברור שבדיון לפי סעיף 56 צריך להיות גם התובע

וגם החשוד. זה מה שקיים היום.
שמואל סף
זה לא כתוב.
היו"ר שאיל יהלום
אני מציע להחיל את סעיף 55 גם על סעיף 56. כמי שסעיף 55 חל על סעיפים 50

ו-51, יחול גם על 56. למה לא?
לבנת משיח
האם למשטרה יש התנגדות?
רפ"ק יהודית עלי יף
אני מבקשת רשות להתקשר טלפונית ולהתייעץ.



לבנת משיח;

אני מבקשת להעיר לדברים שאמר מר שהם. אנחנו לא צילמנו את המצב. היום יש

אפשרות הארכה נוספת ל-90 ימים. אנחנו קיצרנו את התקופה, אמרנו 180 ימים

ואפשרות בשיקול דעת להוסיף עוד 180.

בתיקים כלכליים כבדים החקירה מסובכת ונמשכת זמן רב. הפרקליטות העירה לנו

ש-180 ועוד 180 ימים לא מספיקים לתיקים הכלכליים הכבדים.

מיכל ברק;

נכון.
שלמה שהם
יצטרכו לעשות מה שעושים בחקירה רגילה, חוקרים קודם ואחר כך עוצרים. מדינת

ישראל וגם רשות ניירות ערך במקרים רבים עוצרים מהר מדי. אם צריך שנה לחקירה,

אפשר לדחות את המעצר, לעשות קודם מעקבים סמויים ופעולות אחרות.

לבנת משיח;

אנחנו מדברים על שחרור בערובה, לא על מעצר.

שמואל סף;

פעמים הערובה קשה.

היו"ר שאול יהלום;

שופט ישים עין ויגיד אם זה מוצדק אם לא. אנחנו סומכים על השופטים.

משרד המשפטים מציע להעלות בדרגה את הבקשה להאריך את הערבות ב-180 ימים.

אם אומרים שהבקשה תהיה של פרקליט מחוז, גבי שיינן שואלת מה יהיה בתביעות של

אגף המכס והמע"מ. גם שם אפשר להעלות בדרגה, צריך למצוא את המקבילה. משרד

המשפטים אומר שלא כל תובע ולא כל חוקר יוכל לבקש הארכה מעבר ל-180 ימים

ראשונים אלא פרקליט מחוז.

שלמה שהם;

זה מה שאתם מציעים עכשיו?

נצ"מ רחל גוטליב;

אני לא יודעת. ההצעה נפלה עלינו כרעם ביום בהיר.

היוייר שאול יהלום;

יש מחלוקת בין משרד המשפטים והמשטרה? משרד המשפטים אומר שלא כל חוקר

יכול לבקש הארכה מעבר ל-180 ימים אלא רק פרקליט מחוז. זה יפה, גם אנחנו היינו

מגיעים לזה. עכשיו צריך למצוא דרגה מקבילה בכל אגפי החקירות והתביעות.



מיכל ברק;

אני רוצה לתת את הפרספקטיבה מהצד של רשות ניירות ערך. קודם כל בנוגע למה

שגבי משיח אמרה בסוף לגבי 90 הימים הנוספים לאחר 180 ועוד 180 ימים. אצלנו

בארבעת החודשים האחרונים התבקשה את התוספת הזאת לגבי כל התיקים שהוגשו בהם

כתבי אישום, כתבי אישום חמורים. המועדים הקבועים גורמים לחץ קשה בתיקים

גדולים.
שלמה שהם
הסעיף הזה מדבר על הארכה לפני הגשת כתב אישום.
מיכל ברק
בוודאי. היום אנחנו נאלצים כדבר שבשיגרה לבקש את 90 הימים הנוספים, שהם

באישור היועץ המשפטי לממשלה. הדברים עוברים בחינה מאד מדוקדקת, איך ניצלנו את

הזמן, מה החשד, מה הראיות, ונמצא לנכון להאריך את התקופה ב-90 ימים נוספים,

ובכל התיקים האלה הוגשו כתבי אישום.
היו"ר שאול יהלום
האם ברוב המקרים הסיבות נובעות ממהות החקירה, או שאילו היה לכם עוד כוח

אדם, עוד חוקרים, אפשר היה לגמור את החקירה בארבעה חודשים?
שלמה שהם
לא ביקשתם הארכה מעבר ל-90 הימים הנוספים, כי אין אפשרות כזאת. כמה כתבי

אישום לא הגשתם מפני שלא היה לכם יותר זמן? כשיש דד-ליין, פתאום מספיקים...
מיכל ברק
משנים סדרי עדיפויות. תיקים שכבר פקעה בהם הערבות נדחים לסוף התור, למרות

שהם חמורים ויש בהם ראיות טובות, כי ממילא פקעה הערבות, החשודים ברחו או שלא

ברחו.

הערה בענין העליה בדרגה בבקשת הארכה. הדיונים האלה, לפחות בתיקים שלנו,

הם רציניים ביותר. אנחנו באים לבית המשפט כעבור 180 יום, עם הסניגור ועם

החשוד, עם קרגלים מלאים בראיות. השופט בודק את הראיות, שואל מה עשינו, מתי

לאחרונה גבינו עדויות, מה עשינו בחודשיים האחרונים. כבר היה מקרח ששופט התרשם

שלא היינו די זריזים ולכן לא האריך את התקופה ב-180 ימים אלא פחות. לא משנה

כרגע אם צדק אם לא, רציתי רק להגיד שמתייחסים לענין בכובד ראש רב, לא מחליטים

כלאחר יד.

אני לא חושבת שיש צורך להעלות בדרגה את הבקשה ל-180 ימים נוספים. י זה

יכביד מאד בתיקים כמו שלנו כי כעבור 180 ימים אנחנו עדיין בעיצומה של החקירה.

להעביר את החומר לפרקליטות בשלב הזה משמעו תוספת עומס על הפרקליטות, זה בזבוז

זמן. הבקורת המתאימה היא זו של בית המשפט שמתייחס לדברים, לפחות בענינים שלנו,

בכובד ראש רב מאד. מי שמכיר את התיק באותו שלב הוא החוקר שעובד עליו. אם כי לא

כל חוקר מוסמך כתובע אלא רק עורכי הדין.

אני מציעה להשאיר את המצב כפי שהוא היום. לאחר 180 פלוס 180 ימים יש

העלאה בדרגה. להארכה ב-90 ימים מעבר ל-360 יש צורך באישור של היועץ המשפטי

לממשלה. בהצעה הזאת אין אפשרות כזאת, ואני מקווה שתוסף.
היו"ר שאול יהלום
איך בנויה המחלקה שלכם?
מיכל ברק
אנחנו מטפלים בתוך מחלקו; החקירות בכל הנושאים של מעצר ושחרור בערובה

לרבות הארכת ערבויות וכדומה. יש לנו במחלקת החקירות עורכי דין שמוסמכים

כתובעים לצורך מעצר ושחרור בערובה ככל שזה נוגע לבית משפט השלום. אנחנו מטפלים

עד שהתיק עובר לפרקליטות, בפרקליטות מיסוי וכלכלה במחוז תל-אביב יש מדור שעוסק

בתיקי ני ירות ערך.
היו"ר שאול יהלום
איך נקרא מנהל המחלקה?
מיכל ברק
מנהל מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך.
היו"ר שאול יהלום
מה המבנה במכס?
ארנה שיינן
גם אצלנו יש מחלקת חקירות. החוקרים הם שעוסקים בבקשה למעצר ולשחרור

בערובה. יש חוקרים, לא כולם, שהוסמכו כתובעים והם מופיעים בבתי המשפט.
היו"ר שאול יהלום
מי ממונה על החוקרים והתובעים?
ארנה שי ינן
סגן מנהל המכס לעניני חקירה.
היו"ר שאול יהלום
אני לא מוכן שהוספת 180 ימים תהיה ענין שבשיגרה. אני מוכן שהוספת 180

ימים תהיה על פי בקשה של בעל דרגה גבוהה יותר משל תובע. לא איכפת לי שזה יהיה

ענין פנימי אצלכם, אבל מנהל יחתום על בקשה בכתב לבית המשפט. את הבקשה יגיש

החוקר, אני מניח שהוא גם יכתוב את הפרטים בבקשה אבל תהיה חתימה של המנהל.
מיכל ברק
ברוח דברי היושב ראש, הבקשה תכתב ותחתם בידי החוקר, אבל יהיה אישור של

מנהל המחלקה, כפי שנהוג היום בבקשות שמאשר היועץ המשפטי לממשלה, כי מי שחותם

על הבקשה הוא אחראי לתוכנה.
היו"ר שאול יהלום
מקובל, צריך לבדוק בכל רשויות החקירה והתביעה מי בעל הדו-גה שמאשר וחותם

על הבקשה המוגשת לבית המשפט.

לבנת משיח;

יתכן שנצטרך לעשות תיקון עקיף בחיקוקים המיוחדים לרשות ניירות ערך

וכדומה, כי זה חוק כללי שחל על המשטרה.

מיכל ברק;

אני רוצה שוב לסנגר על האפשרות לאשר 90 ימים נוספים. לפחות בתיקים, קשה

מאד לעמוד במגבלת הזמן 360 ימים. התיקים האלה דורשים המון המון עבודה.

שמואל סף;

ואם תוסיפו עוד שני חוקרים?

מיכל ברק;

זה לא פותר את הבעיה. דרוש זמן לקבלת נתונים מגופים חיצוניים, לעיבוד

נתונים. אי אפשר להשבית את הבנקים כדי שכל המחלקות שלהם ינפיקו לנו נתונים, אם

כי הם מקדישים לזה כח אדם, הם עובדים מהר ועובדים כראוי. לאחר שמקבלים נתונים

צריך לעבד אותם. אי אפשר שעשרה אנשים יעבדו נתונים כי צריך לעשות הצלבות וצריך

שהמידע יתרכז אצל מישהו. אי אפשר לחקור אותו אדם עשר פעמים בו זמנית, צריך

לחקור אותו עשר פעמים בזו אחר זו, לבדוק את הגירסאות שלו.
היו"ר שאול יהלום
את אומרת שבכל החקירות אי אפשר לסיים את העבודה במשך שנה?
מיכל ברק
לא בכל החקירות אלא בחלק ניכר מהן, בכל התיקים הגדולים.

היו"ר שאול יהלום;

ואת אומרת כאן בצורה מוסמכת שזה לא בגלל חוסר כח אדם אלא מפני מהות

החקירה. גם אילו היו לרשותך עוד עשרה חוקרים עדיין זה היה נמשך יותר מ-360

ימים?

מיכל ברק;

אני לא יכולה לענות בדיוק על השאלה מה היה קורה אילו היו עוד עשרה

חוקרים, אבל אני אומרת שיש חשיבות לכך שאותם אנשים עושים את מירב הפעולות. יש

חשיבות להצלבת מידע, ורק אם אתה יושב גם מול המסמכים, גם מול החשוד וגם מול

נחקרים אחרים, אתה מסוגל לנהל אתו את הפינג-פונג הנחוץ בחקירה. אם אתה פורש את

זה על פני מאה חוקרים, החקירה לא תהיה יעילה באותה מידה. יש גבול עד כמה אפשר

לפרוש חקירה ושעדיין תהיה יעילה.



היו"ר שאול יהלום;

אם את אומרת שבחלק גדול מהתיקים יש צורך בזמן כזה וכזה לצורך החקירה, אני

לא חושב שאנחנו יכולים לקצר את הזמן. צריך לבדוק מה היתה החשיבה של משרד

המשפטים, כנראה שמשרד המשפטים לא חושב כמוך. משרד המשפטים מכיר יותר ממני את

התיקים, וכנראה שהוא חושב שאפשר לסיים את החקירה במרבית התיקים ב-360 ימים,

ולכן לא הציע כלל אפשרות להוסיף עוד 90 ימים. משרד המשפטים מייצג את הממשלה.
מיכל ברק
אני מסכימה שבמרבית התיקים אפשר לסיים את החקירה ב-360 ימים, אני מדברת

על חריג קטן בתחום שאנחנו עוסקים בו. הייתי רוצה שיישאר ההסדר שקיים היום,

כדי להוסיף 90 ימים צריך לעבור רף נוסף ולקבל חתימה של היועץ המשפטי לממשלה,

והאצבע לא קלה על העט, אבל שתהיה אפשרות להאריך את התקופה במקרים חריגים

ומתאימים.
ארנה שיינן
גם אצלנו יש בעיה שלא תמיד מסיימים את החקירות ב-360 הימים, בעיקר בתיקי

מכס. אתן דוגמה אקטואליה מימים אלה. חקירה בענין הברחה של 12 מכולות של

סיגריות לארץ צריכה להתנהל בדנמרק, ואנחנו חיכינו עד שקיבלנו אישור מהמכס

הדני. האישור התקבל בימים אלה, עברו כבר 360 הימים ורק עכשיו ייצאו חוקרים. זה

תיק גדול, מעורבים בו עשרה חשודים. קיבלנו את ההארכה מהיועץ המשפטי לממשלה. גם

אצלנו יש חריגים כאלה. לא הרבה, אבל יש.
שמואל סף
נדמה לי שדנים בנושא לפי התפיסה הישנה. החוק החדש, החלק שהתקבל, בעצם

משנה את התפיסה. החקיקה הקודמת פחות התחשבה בחשודים. החוק החדש אומר שמה שהיה

לא יהיה. זה אומר שאם יש בעיה תקציבית, יצטרכו לתת תקציב. אם המדינה רוצה

לחקור חשודים, צריך להקדיש לזה תקציב, גם לציוד וגם לכח אדם. זו היתה התפיסה

של הועדה הזאת מאז הוגשה הצעת החוק הראשונה בנושא הזה. בסופו של דבר הענין

הוא כספי.
מיכל ברק
לא.
שמואל סף
אני מודה שלא את כל התיקים אני מכיר, אבל אני מכיר תיקי חקירות שנמשכו

שלוש או ארבע שנים, ובצדק. השאלה היא אם בזמן הזה החשוד, שעדיין אי אפשר לגבש

נגדו כתב אישום, צריך להיות נתון בסד של שחרור בערובה. הסד הזה הוא לפעמים

קשה, לדוגמה איש עסקים לא יכול לנסוע לחו"ל.
היו"ר שאול יהלום
ככל שהפשע נעשה יותר מתוחכם והחקירות מתנהלות בכל העולם, צריך לתת לחקירה

לפחות את הכלים המקבילים. אני חושב שאנחנו צריכים לעשות הכל כדי לצמצם תקופות

מעצר, אבל כאן מדובר על אדם ששוחרר בערבות. אומרות כאן שתי משפטניות שלצורך

חקירות בשני תחומים מתוחכמים דרושה התוספת של 90 ימים, והוספת כוח אדם לא

פותרת את הבעיה. אני חושב שאנחנו לא צריכים למנוע אפשרות זאת, הבעיה היא שמשרד

המשפטים כנראה חולק על דעתן המקצועית וחושב שאפשר לעשות הכל בתוך 360 ימים.



שמואל סף;

בניגוד למשטרה שעושה הרבה סטטיסטיקות ואפשר לקבל תמונה די טובה של המצב,

ובהרבה מקרים לאור המימצאים המשטרה מיישרת קו, אין לנו די נתינים על הנעשה

ברשות ניירות ערך ובאגף המכס. אני לא ראיתי בחמש השנים האחרונות סטטיסטיקה

מסודרת שהוגשה לועדה הזאת, אילו הוגשה, הייתי רואה אותה. יכול להיות שאם יעשו

סטטיסטיקה מסודרת ונראה את המספרים, נשתכנע אחרת, כיום התחושה שלי כסניגור:

היה לכם יותר מדי זמן, ובדרך כלל כשיש בקשה - היועץ המשפטי לממשלה חותם,

מיכל ברק;

סליחה, זה לא נכון. אתה טועה,

שמואל סף;

לא ראיתי אף אחד מכם מבקש סליהה מאדם שענינו נמשך שנה וחצי ובסופו של דבר

יצא זכאי.

מיכל ברק;

אני הופעתי לפני היועץ המשפטי לממשלה להסביר בקשה, הוא פשפש והסתכל בכל

הראיות שהבאתי לפניו, שאל שאלות. זאת בהחלט לא חותמת גומי. אתה לא מכיר את

התיקים שלנו. אתה מוזמן לבוא אלינו לביקור, אתה אומר כאן דברים, ובכל הכבוד,

בתחום הצר שלנו אתה טועה, גם בית המשפט צולב אותנו הלוך ושוב בשאלות, גם

הסניגורים עושים את העבודה, וכפי שאתה יודע, בתיקים האלה לא מופיעים סניגורים

מזדמנים, שדיברת עליהם. מופיעים מיטב הסניגורים, שואלים שאלות.

היו"ר שאול יהלום;

אני חושב שהועדה לא תקבל תנאים יותר נוקשים כל עוד לא תשכנעו מבחינה

מקצועית את משרד המשפטים. אם לא תצליחו לשכנע את משרד המשפטים, תבואו לשכנע

אותנו אבל תביאו לנו סטטיסטיקות, דוגמאות.

לבנת משיח;

ברוח הדברים של היושב ראש, אני מציעה שנקיים במשרד המשפטים ישיבה עם

הגורמים הנוגעים בדבר ונסכם עמדה.

היו"ר שאול יהלום;

בסעיף 56 נקיים דיון נוסף בענין הוספת 90 הימים באישור היועץ המשפטי

לממשלה,

סעיף 57 - שחרור באין אישום. (קורא את הסעיף)

שמואל סף;

מכיוון שהחוק הזה מקצר את התקופות, חשבנו שזה דבר ארכאי להשאיר כאן 90

ימים. ההמלצה שלנו היא לקצר את התקופה ל-45 ימים, מדובר ב-45 ימים במעצר ולא

הוגש כתב אישום, אני חושב שזה מתאים לחלוטין למערכת החדשה,

במקום "לאחר מעצרו" הנוסח צריך להיות; מיום מעצרו,



אנחנו מציעים למחוק את הסיפא "אולם רשאי בית המשפט לשחררו בערובה"

ולכתוב: בית המשפט יקבע את הערובה,
רינת קיטאי
אני מצטרפת להערה של עו"ד סף. לשם השוואה, באנגליה יש אפשרות לעצור חשוד

לפני הגשת כתב אישום רק למשך 4 ימים. אם חקירה לא מסתיימת בכתב אישום תוך

ארבעה ימים, צריך לשחרר את האדם. גם אם נקבע 45 ימים עדיין נמצא הרחק מרוב

מדינות אירופה. 90 ימים זו תקופה ארוכה מאד, במיוחד כשבכל מקרה לבית המשפט

העליון יש סמכות הארכה. אנחנו מדברים כאן על השלב לפני שמגיעים לבית המשפט

העליון לפי סעיף 60. כתקופה ראשונה, בדרג של בית משפט שלום, אני חושבת שדי ב-

45 ימים.
בנימי ן אלון
מה החוק הקי ים?
רינת קיטאי
90 ימים. הסעיף שומר על המצב הקיים לגבי מעצר לפני הגשת כתב אישום.
לבנת משיח
הסעיפים מ-57 עד סוף הפרק הם חזרה פחות או יותר מילולית על הוראות החוק

הקיים. אני רוצה גם להזכיר שהסעיפים האלה, כמו החוק כולו, נבחנו בועדת לוין.

ועדת לוין בחנה את כל המועדים שנקבעו לענין מעצר וגם לענינים אחרים, כולל

הסוגיות האלה, והמליצה בקטע זה להשאיר את המועדים הקבועים היום בחוק. אנחנו

אימצנו את ההמלצה.
היו"ר שאול יהלום
למה לא הוגש כתב אישום נגד החשוד, מפני שעדיין עומדים באמצע החקירה? לא

יכולה להיות עילה אחרת.
סנ"צ אלינוער מזוז
העילה למעצר איננה החקירה. עילת החקירה היא רק עד 15 ימים. העילות למעצר

מעבר לזה הן אחרות, החשוד מסכן אחרים, הוא עלול לשבש הליכים או לברוח. בניגוד

למה שנאמר כאן, לא נעשה קיצור כללי של תקופות המעצר. הקיצור היחיד הוא של

תקופת מעצר ללא צו, מ-48 ל-24 שעות, וקביעת תיקרה של 15 ימים לעילה של צרכי

חקירה. מדובר באדם שעצור בגלל סכנה לאדם או לציבור, שיבוש הליכים, בריחה.

החקירה נגדו טרם הסתיימה, אבל הוא לא עצור לצורך החקירה. כתב האישום נגדו טרם

גובש, אבל לא בגלל זה הוא עצור אלא בגלל העילות שציינתי.
בנימין אלון
אני רוצה להבין את הסעיף הזה בהקשר של סעיפים 59 ו-60, כי אי אפשר לדון

בכל אחד לחוד. בסעיף 60 כתוב: "על אף האמור בסעיפים 57 עד 59, רשאי שופט של

בית המשפט העליון..." אם יש אלטרנטיבה למשפט ויכול אדם לשבת במעצר שנה ואפילו

יותר אם שופט בית המשפט העליון האריך את התקופה, מה יזרז את הכנת כתב האישום?

עלולות להווצר שתי מערכות צדק. יכול להיות אדם שבשלב הראשון המעצר שלו מענין



מאד מבחינת התקשורת, אם זה ענין של משפחה, זריקת אבנים או ענין לאומי, ואחר כך

יישב במעצר תקופה ארוכה, שום דבר לא יזרז את בירור ענינו ואין שום סנקציה

שתחייב בקורת. מדובר כאן בתקופות ארוכות מאד.
לבנת משיח
כל המועדים האלה הם שלבי בקורת.
היו"ר שאול יהלום
כאן מדובר במעצר לפני שהוגש כתב אישום, כשעדיין לא יודעים אם בכלל ייגש

כתב אישום, יכול להיות שמתנהלת חקירה ובסופה יוחלט שלא מגישים כתב אישום, ואדם

ישב 90 ימים במעצר.
בנימין אלון
אני חושב שאנחנו צריכים לרענן את ההוראות בנושא הזה. כמו שאמר קודם עו"ד

סף, לא יתכן שלאחר כל הרי פורמה שנעשתה לא יהיה שינוי בנושא הזה.

אני מבקש לשאול, איזה שינוי מהותי, מבחינת זכויות האזרח, עושה הגשת כתב

אישום?
לבנת משיח
כתב אישום הוא שלב בהליך המשפטי, והוא מצביע על כך שנאספו ראיות ושיש

חשדות מוצקים שלכאורה אדם עבר עבירה. אחרי שהוגש אישום, יש סמכות לבית המשפט

להאריך את המעצר עד תום ההליכים.

כל עוד מתנהלת חקירה ויש עילת מעצר, לא נכון יהיה לקבוע מועדים שלא יהיו

ריאליים מבחינת ניהול החקירה. אדם ישוחרר, כעבור חודש יוגש כתב אישום ואז

תבקש התביעה הארכת מעצר עד תום ההליכים משום שעדיין קיימת אותה עילת מעצר או

עילה אחרת, אבל בינתיים אדם יצא לחופשי, יכול חיה לשבש הליכי משפט או לברוח,

וזה עלול לשבש את כל ניהול המשפט.
בנימין אלון
אני מבין שמרגע שמוגש כתב אישום נגד אדם יש הערכה כללית שבין כך וכך יישב

במאסר וזמן המעצר יקוזז מעונשו, ויכול להיות שבירוקרטיה תמשוך את הענין שנה,

שנתיים - - -
שלמה שהם
לא. משפטית, רמת החשד יותר גבוהה.
סנ"צ אלי נ וער מזוז
צריך לזכור שהיום אין חובה להטיל מעצר עד תום ההליכים בעבירות מסוימות,

ובכל מקרה ובכל שלב צריך לשקול אלטרנטיבות של שחרור בערובה או בתנאים. הוגדרו

בצורה מאד ספציפית גם העילות וגם החשדות שבחם בית המשפט צריך להשתכנע, בכל

שלבים החל בשלב הראשון עוד לפני הגשת כתב אישום. משנמצא כבר שיש הצדקה למעצר,

עברנו כבר הרבה שלבים.
היו"ר שאול יהלום
יש עילה של סכנה לציבור או שיבוש הליכי משפט, אבל עדיין הדברים מאד מאד

גמישים. כמעט תמיד אפשר להגיש שיש חשש שאדם ישבש הליכים. אם לא הוגש כתב אישום

נגד אדם, האם יש עילה להחזיק אותו במעצר כל כך הרבה זמן, שלושה הודשים?
נצ"מ רחל גוטליב
שיקול הדעת שהוטל על בית המשפט בשלב עד הגשת כתב אישום וההליך של הארכת

המעצר בבית המשפט בחוק שהתקבל - זאת המהפכה הגדולה. וזה כבר נעשה. בית המשפט

יבחן את פרק הזמן של 90 הימים בכל מקרה לגופו, כך ציווה עליו המחוקק, והוא

יכול גם לקבוע זמן קצר יותר. פעמים 90 הימים דרושים לחקירות, גבי מיכל ברק

בוודאי תצביע על החקירות המתוחכמות של הרשות לניירות ערך שצריכות יותר זמן. על

מנת להחזיק אדם במעצר בית המשפט ישקול אם החשוד אמנם מהווה סכנה, אם אמנם יש

חשש לשיבוש הליכי משפט. החובה הראשונה של בית המשפט היא לשקול שחרור בערובה.
שלמה שהם
אל תשכחו שחוק המעצרים החדש חוקק לאחר חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

הכוונה היא לא רק לעצור פחות, הכוונה היא שאין עוצרים אלא אם... הקונספט

השתנה. אנחנו באים עכשיו לקבוע גבול עליון למקרים מיוחדים וחמורים, אבל גם

בקביעת גבול עליון אנחנו לא יכולים להנתק מהקונספט. גם במקרים המיוחדים

והקיצוניים אנחנו לא יכולים לתת לעצמנו דרור בלי סוף, גם אלה חייבים להיות

בתוך המכלול.

בסעיף 60 כתוב שאפשר להאריך את המעצר לפי סעיף 57 "לתקופה שלא תעלה על

שלושים חודשים".
שמואל סף
זאת טעות. ההארכה היא לשלושה חודשים. אבל אפשר לחזור ולהאריך את המעצר.
מיכל ברק
אם אני לא טועה, עד היום יושמה הסמכות להאריך מעצר מעבר ל-90 הימים רק

לגבי דימאניוק.
שלמה שהם
אין ספק שרשויות החקירה יצטרכו להיערך אחרת, כי יש לנו חוק אחר. בדרך

כלל צרכי החקירה כוללים גם את הזמן הדרוש להסיע את החוקר למקום החקירה, כוללים

את הזמן שחוקר מסוים בחופשה, כוללים את המציאות שאנחנו חיים בה. זה חלק מצרכי

החקירה. המתח של החוק הזה הוא בין הצורך בזמן, שנראה לכם היום טבעי וברור,

ובין חירותו של הפרט.

מעתה יצטרכו לחקור אחרת, יותר מהר. צריך יהיה להגיש כתבי אישום הרבה יותר

מהר. המשטרה צריכה להיערך לבצע חלק גדול יותר של החקירה לפני המעצר. היערכות

אחרת בחקירות כרוכה בתוספת תקציב. מדובר כאן בחקירות היותר מסובכות, כי בתיקים

הפחות מסובכים לא מגיעים בכלל לסעיף הזה. את הפורצים הרגילים ואפילו סוחרי

סמים עוצרים ל-15 ימים ותוך הזמן הזה יש כתב אישום, לכל היותר 30 ימים. מדובר



כאן במקרים הקיצוניים, ונכון שבמקרים כאלה משטרת ישראל תצטרך להיערך אחרת.

הקונספט צריך להיות שונה. ואותו דבר אמור גם לגבי רשות ניירות ערך. נכון

שהתיקים של הרשות הם סבוכים, אבל גם שם צריך להיות גבול, מה גם שברוב התיקים

של הרשות אין מעצר אלא שחרור בערובה.
מיכל ברק
אני לא מדברת על הסעיף הזה.
נצ"מ רחל גוטליב
אם לא על בתי המשפט נסמוך ולא על המחוקק שקבע לבתי המשפט מסגרת - - -

שלמה שהם;

אם כך, למה לכתוב 90 ימים? אפשר לא לכתוב כלום.
נצ"מ רחל גוטליב
צריך לקבוע איזו שהיא מסגרת.
שלמה שהם
אם את רוצה מסגרת של 90 יום, אפשר לעשות אותה קשיחה - בלי אפשרות הארכה.

נחייב את המשטרה תוך 90 ימים להגיש כתב אישום, ואפילו במקרה של דימאניוק.
נצ"מ רחל גוטליב
סופו של דבר יהיה שפושעים יסתובבו חופשיים.
בנימין אלון
אילו סמכנו רק על בית המשפט העליון לא היה צורך בחוקי יסוד, די היה

בבג"צ.
היו"ר שאול יהלום
נקרא את סעיף 60 - הארכת המעצר וחידושו. (קורא את הסעיף)

על החלטת שופט בית המשפט העליון אין ערעור?
שלמה שהם
אין ערובה ששופטי בית המשפט העליון אינם טועים, אבל ידוע שאין ערעורים על

החלטותיהם.
היו"ר שאול יהלום
בענין זה הגשתי הצעת חוק, שלושה שופטים יוכלו לערער על החלטה של בית

המשפט העלי ו ן.
שלמה שהס
ההצעה היא שיהיה דיון נוסף. ההלכות של דיון נוסף מאד מצמצמות. זה לא פותר

כאן את הבעיה. יגידו שצריך להיות שינוי הלכתי מעמיק ומהותי.
היו"ר שאול יהלום
עברו 90 ימים ולא הוגש כתב אישום, ואתם רואים שהענין הוא קשה ויש סיבות

רציניות לכך שעדיין לא הוגש כתב אישום, פונים לשופט בית המשפט העליון, דן

יחיד, מציגים לפניו את הדברים וקרוב לוודאי שיאשר הארכת מעצר. אלה צריכים

להיות מקרים חריגים ומעטים, כל שופט בית המשפט העליון ידון בשנים - שלושה

מקרים כאלה בשנה, בסך הכל עשרים - שלושים מקרים בשנה. אבל פרט ליוצאים מן הכלל

האלה די בפחות מ-90 ימים. אי אפשר להגיש כתב אישום תוך חודש או חודשיים? למה

שלושה חודשים? אם במשך חודשיים לא הספקתם, תפנו לשופט בית המשפט העליון ואז

תצטרכו להביא סיבות טובות כדי שיקבל את הבקשה. בדרך כלל די בששים ימים, ביחוד

כשאפשר להגיש שני כתבי אישום, אחרי זמן מה אפשר לתקן את כתב האישום הראשון.
שמואל סף
כל החוק הזה נחקק בעקבות מסקנות ועדת לוין והבקורת של מבקרת המדינה, שהיו

יותר מדי מעצרים, יותר מדי אנשים היו במעצר ללא צורך.
היו"ר שאול יהלום
גב' גוטליב, אנחנו מחכים לסטטיסטיקה של המשטרה.
נצ"מ רחל גוטליב
היא כבר מוכנה אבל עדיין לא מסודרת.
שמואל סף
יש שני מצבים בסיסיים של מעצר, אם נתעלם מכמה מצבי ביניים. יש מעצר

שאיננו דחוף. יש חומר, חוקרים וחוקרים בחקירה סמויה, והמשטרה בוחרת מתי לגלות

את הדבר ולבצע מעצר. לדעתי, ב-90% מהמקרים האלה אסור שאחרי מעצר ימשיכו עוד 90

יום בחקירה.
מיכל ברק
יש גבול למה שאפשר להשיג בחקירה סמויה.
היו"ר שאול יהלום
אם משיגים הרבה מאד חומר בחקירה סמויה, צריך לעבוד הרבה בחקירה גלויה עד

הגשת כתב אישום.
שמואל סף
להיפך. לאחר שנגמרה החקירה שלא היתה דחופה ואדם נעצר, ברוב רובם של

המקרים אפשר להגיש כתב אישום תוך 45 ימים. אני אומר את זה גם לפי חוות הדעת

שניתנו וגם לפי המימצאים של מבקרת המדינה.



המצב השני הוא יותר בעייתי - יש ארוע ואדם נעצר על אתר. במקרה בזה המשטרה

לא בוחרת את המועד. יש רצח, יש הצתה, יש שוד מזוין ואדם נתפס. הדבר נפל על

המשטרה, אין לה זמן לתכנן. אני מסכים שבמקרים כאלה דרוש יותר זמן לחקירה. אבל

גם במקרים האלה די ב-45 ימים, למעשה רוב כתבי האישום מוגשים תוך 30 ימים, תוך

22 ימים. כדי להמשיך במעצר מעבר ל45 ימים צריכה להיות הצדקה מיוחדת, ואותה

צריך להציג לפני בית המשפט העליון.
מיכל ברק
החשוד עצמו הוא שמשפיע על הצורך לעצור אותו. אביא לדוגמה מצב נוסף, שעו"ד

סף לא דיבר עליו. חקירה שמטבעה יכולה היתה להתנהל כשאדם משוחרר בערובה, חקירה

סבוכה ומסובכת ועלולה להימשך שנה או שנה פלוס 90 יום, אבל החשוד מתחיל לשבש.

זה היה המקרה היחידי שבו נזקקנו לסעיף הזה. אדם מתחיל לשבש, טלפונים לעדים,

משלוח מכתבים עם תידרוכים. מדובר במר צברי שכבר הורשע על שיבוש עוד לפני שבכלל

הוגש נגדו כתב אישום על תיק ניירות ערך. מה עושים? הוא כופה את הצורך במעצר.
היו"ר שאול יהלום
פונים לשופט בית המשפט העליון.
מיכל ברק
אומר בכנות למה אנחנו לא עשינו את זה. לא פנינו כי עד היום התקדים היחיד

היה דימאניוק.
שלמה שהם
בתיקון לחוק המגמה היא שיהיה פיקוח יותר מדוקדק.
מיכל ברק
ואכן היה פיקוח כזה. כל 15 ימים מתייצבים לפני בית המשפט והוא בודק. בית

המשפט בודק אם אנחנו די זריזים בעבודה, אם השיבוש היה חמור, מה הראיות שיש

לנו, עד כמה מתקרבים להגשת כתב אישום.
שמואל סף
בית משפט שלום.
שלמה שהם
כמה זמן ישב צברי במעצר?
מיכל ברק
90 יום ואז שיחררנו אותו, ועבר עוד זמן עד הגשת כתב אישום.
שלמה שהם
בסופו של דבר היה כתב אישום, למרות השיבוש.
מיכל ברק
בוודאי, יש כתב אישום מהחמורים שהיו. אבל אחרי שישב 90 יום על שיבוש,

הורשע על השיבוש וישב במאסר על השיבוש, אז הוא כבר הפסיק לשבש. הוא כפה עלינו

את המעצר.
שלמה שהם
לא הספקתם לגמור את החקירה קודם?
מיכל ברק
לא. גם 90 הימים לא הספיקו כדי לגמור את החקירה. להיפך, היא רק הלכה

והסתעפה ורחבה עד שכללה ארבעה חשודים ולא רק אחד.
היו"ר שאול יהלום
אומרים לי שישבה ועדה מכובדת ורצינית, ועדת לוין, והיא השאירה את הזמנים

האלה.
סנ"צ אלינוער מזוז
אני רוצה להזכיר שמעבר לכך שלאחר 15 ימים לכל היותר צריך לבוא לבית משפט, וכדי

לבקש הארכת מעצר מעבר ל-30 ימים צריך אישור של היועץ המשפטי לממשלה. היועץ

המשפטי לממשלה עשה את הבקרה. אפילו אם השופט הוא לא שופט בית המשפט העליון,

היועץ המשפטי לממשלה עשה בקרה על הבקשה להאריך מעצר מעבר ל-30 יום.
שלמה שהם
הבקרה הזאת - - -
סנ"צ אלינוער מזוז
אני הייתי מעורבת בהליכים כאלה והבקורת היא מאד יסודית. האישור הוא של

היועץ המשפטי לממשלה עצמו, אחרי שפרקליטות המדינה עוברת על החומר ואחרי

שבמשטרה זה נעשה בידי מחלקת החקירות באגף החקירות. זאת לא פניה ישירה של איש

משטרה ליועץ המשפטי לממשלה, הענין עובר הרבה מסננות ובקורת מאד מאד מדוקדקת אם

הבקשה מוצדקת. וכמובן שבסוף יש שיקול דעת של בית המשפט.
היו"ר שאול יהלום
אני מציע לקבוע 75 ימים במקום 90. חבר-הכנסת אלון, אתה מסכים?
בנימין אלון
אני מציע להוריד יותר. נכון שועדת לוין דנה בנושא, ובוודאי חיתה לה

מדיניות. אם כך, מדוע השאירה את פרקי הזמן האלה? יכול להיות שהמדיניות שלה

היתה לתפוס את המאסה, אותה מאסה שמבקרת המדינה דיברה עליה, המון מקרים קטנים

שבהם אפשר להגיש כתב אישום תוך 15 ימים ושבהם נעשה אי צדק בהארכה מעבר לדרוש,

והועדה חשבה שבמקרים מיוחדים, שממילא חשופים לבקורת ציבורית, שם הליכי הצדק

הטבעי כבר יעשו את שלהם.



אם אנחנו עומדים לחוקק חוק שאומר שמעצר ללא משפט זח דבר לא טוב, זה אסור

אלא אס כן... הייתי מציע לחקטין את פרק הזמן ל-45 ימים, ביחיד כשיש עוד אפשרות

לפנות לשופט בית המשפט העליון ולבקש חארכח.
לבנת משיח
המדיניות של ועדת לוין היתה לקבוע שלבים והבטחה של שיקול דעת ראוי ונאות

בכל אחד מהשלבים. כלומר, שיקול דעת בקביעת העילות באופן מצומצם, קביעת בקרה

בשלבים, אבל להשאיר את המסגרת שתאפשר עבודה נאותה. זו המדיניות הכללית של

הועדה.
היו"ר שאול יהלום
מאחר שאנחנו לא מתאחדים בהצעה אחת, נכריע בסעיף הזה בישיבה הבאה.
שמואל סף
למה כתוב "אולם רשאי" - בניגוד למה? אפשר לכתוב: בית המשפט יקבע את

תנאי הערובה.
לבנת משיח
אנחנו רוצים להדריך את בית המשפט שבדרך כלל צריך לשחרר, אבל הוא יכול

לשקול שחרור בערובה. לפי דעתי, זה דווקא מתאים למגמה שלך.

אילו אמרתם שיש שימוש מופרז ולא ראוי בהארכת מעצר, היה מקום לדון בכך.

אבל השימוש הוא במקרים חריגים בלבד ולכן צריך להשאיר את המסגרת עם הפעלה של

בקרה ושיקול דעת בדרך.
שמואל סף
90 יום זה חריג שבחריגים. במקרה חריג שבחריג אפשר אחרי 45 ימים לפנות

לשופט של בית המשפט העליון.
לבנת משיח
כפי שאתה אומר, רוב כתבי האישום מוגשים תוך 30 ימים. לא מנצלים את פרק

הזמן הנתון בחוק.
שמואל סף
זה עוול גם אם יש עשרה בני אדם שעצורים 90 ימים לפני שהוגש כתב אישום

ומתוכם אחד או שנים משתחררים בכלל בלי כתב אישום. את זה צריך לתקן. אחרי 45

תהיה בקורת של שופט בית המשפט העליון. מה החשש? שופטי בית המשפט העליון לא

ממהרים לשחרר. אם השופט ישתכנע שבמקרה מסוים יש צורך להאריך את המעצר, כך

יחליט.
היו"ר שאול יהלום
סעיף 58 - שחרור באין משפט. (קורא את הסעיף)
שמואל סף
אנחנו מבקשים לקבוע 30 ימים ולא ששים. כאשר התחלת המשפט היא רק הקראה

בלי תשובה, אין שום סיבה שאדם יחכה ששים ימים עד שיקריאו את כתב האישום.
היו"ר שאול יהלום
שאלה להנהלת בתי המשפט, האם יש סיבה שאחרי 30 ימים לא יחל המשפט?
רמי רובין
כן ולא. כן - פעמים יש תור והמשפט לא מתחיל. לא - כמו שאמר עו"ד סף,

אם יקבעו 30 ימים ההקראה תוקדם. נדמה לי שלא זאת הבעיה העיקרית.
שלמה שהם
בדרך כלל הבעיות הן טכניות. המשטרה מכינה כתב אישום ומביאה אותו להקראה,

זה נמשך שלוש דקות, אם יש סניגור זה נמשך שעה, ואחר כך עובר זמן רב על לדיון.

אני הייתי מקבל את ההצעה של עו"ד זמן לקצר את הזמן. אם נחייב לקיים לפחות את

ההקראה ככל האפשר סמוך יותר להגשת כתב אישום, אני לא רואה בזה בעיה. הבעיה

העיקרית מתחילה אחר כך. גם הסניגורים מבקשים דחיה.
שמואל סף
הפסיקה כבר קבעה שההקראה היא בלי תשובה. בית המשפט מקריא, והתשובה תהיה

כשהסניגור יופיע. 60 ימים הולכים לאיבוד ללא סיבה.
שלמה שהם
אני לא חושב שתהיה בעיה מבחינת המשטרה. אפשר לקצר את התקופה ל-30 יום.

לפחות יקריאו לנאשם את כתב האישום, יגידו לו על מה הוא יושב במעצר, במה הוא

נאשם.
שרית טובבין
אם יש הצעה לשינוי בנושא זה, בסעיף 57 ובסעיף 58, צריך להביא אותה לפני

הפרקליטות ונגבש את עמדתנו לקראת הישיבה הבאה.
רינת קיטאי
לענין סעיף 58 צריך להבחין בין שלב ההקראה ובין שלב תחילת ההוכחות, וגם

את הסוגיה הזאת צריך לפתור במסגרת הסעיף. שלא יווצר מצב שההקראה תהיה תוך 30

יום ובית המשפט יקבע את תחילת המשפט לאחר עשרה חודשים, שלא ביוזמת הסניגור.

זאת הבעיה העיקרית, לא מועד ההקראה אלא פער הזמן בין ההקראה ובין תחילת המשפט.
שמואל סף
זאת חרב פיפיות. לבית המשפט יש לוח זמנים והוא רואה מתי יש לו זמן פנוי.

להתחיל לנהל משפט כשלבית המשפט יש רק שעתיים ולא הזמן הדרוש לענין, זה לא

רציני, זה פוגע קודם כל בנאשם.
רינת קיטאי
למה רק שעתיים?
שמואל סף
אין לו יותר מזה. אם בית המשפט יצטרך לקבוע מוער להוכחות תוך שלושה

חודשים והלוח עמוס, בית המשפט יישב שעה אחת, ישמע חצי עד, וישלח את הנאשם לעוד

חודשי ים.
רינת קיטאי
באבו-כביר יש נאשמים שיושבים סתם עשרה חודשים.

שמואל סף;

זה ענין לעיון חוזר.

יש עוד דבר חשוב, צריך גם זמן כדי ללמוד את התיק. לפעמים בית המשפט קובע

מועד כעבור חודשיים, אבל יש כל כך הרבה חומר שהסניגור לא מספיק ללמוד אותו.
רינת קיטאי
אני לא מדברת על דחיה לפי בקשה של סניגור, יש הרבה נאשמים שאין להם

סניגור.
שלמה שהם
עו"ד סף, גם הסניגורים צריכים לשנות את התפיסה. אם יושב אדם במעצר

ולסניגור יש עוד עשרה תיקים אזרחיים, יעזוב את הטיפול בתיקים האזרחיים ויתרכז

קודם כל בתיק של נאשם במעצר.
שמואל סף
אני מסכים, אבל בית המשפט לא ילך לקראתי.
מיכל ברכן
בוודאי לא אם הנאשם משוחרר בערובה.
היו"ר שאול יהלום
סעיף 59 - שחרור באין הכרעת דין. (קורא את הסעיף)
שלמה שהם
הייתי מציע ליושב ראש הועדה לקיים בנושא זה דיון מיוחד. הנושא של נאשמים

הנמצאים במעצר עד תום ההליכים תקופות ארוכות מאד מאד, גם אם בעבירות חמורות,

בעיני זו רעה חולה איומה של מערכת המשפט. אני חושב שאי אפשר לעבור על זה לסדר

הי ום.

יש לי הצעות חקיקה בענין הזה. אם נאשם יושב שמונה חודשים במעצר עד תום

הליכים, הייתי רוצה שבית המשפט לא ידון באף תיק אזרחי. אם יש עומס, שום תיק

אזרחי לא יידון עד שלא ייגמר משפטו של אותו נאשם. ואם צריך שופט לשבת מיום

ליום, כמו שקובעות התקנות, יישב מיום ליום. בענין זה יש מעין הסכמה שבשתיקה,

שמגיעה עד בית המשפט העליון, שזה המצב ואין מה לעשות. אני חושב שזו רעה חולה

שאי אפשר לעבור עליה לסדר היום. אני חושב שהועדה הזאת צריכה לעשות שינוי.
בנימין אלון
מה אתה מציע לשינוי סדר הדיון?

שלמה שהם;

כמה דברים. ראשית הייתי רוצה לשמוע עמדה הרבה יותר מגובשת של הנהלת בתי

המשפט ולשאול מה עושים בענין הזה. למה שמשפטים של נאשמים במעצר יימשכו כל כך

הרבה חודשים? למה משפטים לא נשמעים מיום ליום, כמו שהתקנות מחייבות? אם יש

צורך בהתארגנות חדשה של בתי המשפט בנושא הזה, הרי זה צריך להיות חלק מהענין.

כשם שהמשטרה לקחה על עצמה בחוק הזה את נושא המעצרים, תנאי המעצר, וכדי לשנות

את המצב דרושה היתה קפיצה גדולה, שגם בתי המשפט יקחו על עצמם אחריות לענין

הזה. אי אפשר מצד אחד לדבר על כבוד האדם וחירותו, וכשזה מגיע לבתי המשפט

שצריכים לדון בענינים של כבוד האדם וחירותו ביומיום לומר, אותי זה לא מענין,

או אני לא עושה את המאמצים הראויים.
בנימין אלון
אדוני היושב ראש, אני מצטרף לדברים של השופש שהם, והייתי מציע בהזמנה

לישיבה הבאה להודיע לכל החברים שהדיון יהיה בנושא הזה, ולא רק בסעיפים אלה.

נדון מחדש בדברים האלה. בינתיים משרד המשפטים יעיין בהם. נלמד את הנושא. הייתי

רוצה גם לדעת מדוע ועדת לוין השאירה את הדברים בתחום הזה כפי שהיו, מה ההיגיון

בדברים האלה.
שלמה שהם
אם סעיף 60 נשאר כפי שהוא, מה היה קורה אילו הועדה היתה קובעת בסעיף 59

לא שנה אלא חצי שנה? אני כרגע לא מציע הצעה אני רק מעלה את האפשרות. לדעתי,

היה שינוי בקונספט, משהו היה זז, המערכת היתה צריכה להתארגן. המערכת היתה

יודעת שבית המשפט העליון ידון, ואנחנו יודעים שבית המשפט העליון לא בנקל מאריך

מעצר אחרי שנה.
בנימין אלון
הרושם הוא שועדת לוין וגם אנחנו עד עכשיו "ירדנו" על המשטרה, מרגע

שעוסקים ברמה של בתי המשפט, מגלים יותר הבנה ומניחים את הדברים כמות שהם.
שלמה שהם
כשם שאנחנו דורשים מהתביעה ומהסניגוריה אנחנו דורשים גם מבתי המשפט

להתארגן אחרת.
שמואל סף
צריך להזהר מאד שזה לא יהיה לרעת הנאשם. למעשה התיק נפתח לפני הנאשם רק

ביום הגשת כתב האישום, לפני כן הוא יכול רק לנחש מה יש בחומר הראיות אבל הוא

לא רואה. על סמך חומר הראיות הוא צריך לחפש את ראיות ההגנה שלו. זה לוקח זמן.

מטבע הדברים, הזמן הדרוש כדי לחפש ראיות הגנה הוא פי חמישה או עשרה מאשר

למשטרה.
שלמה שהם
נכתוב שאם הנאשם רוצה להשאר יותר זמן במעצר הוא יבקש ואנחנו נאשר...



שמואל סף;

צריך להיות הבדל ברור בין שלב עדויות התביעה ובין שלב עדויות ההגנה, כי

רק בסוף עדויות התביעה אתה יכול לדעת בדיוק איפת אתה עומד ואתה יכול לתכנן את

ההגנה כמו שצריך. צריך 01,/ גם כדי לאתר את העדים ולהזמין אותם.

שלמה שהם;

אני מבין שהתביעה טוענת את זה, אבל לא הייתי מצפה לשמוע את הדברים האלה

מצידך.

שמואל סף;

יש לי בעיה אם בית המשפט כופה עלי להופיע בעוד שבועיים וההגנה לא מוכנה.

שלמה שהם;

תקבל פחות תיקים.

מיכל ברק;

כמו שאמרת לנו, תיקח עוד עובדים במשרד...

שמואל סף;

הנאשם הוא המשלם, ואין לו כסף. התשלום הוא לא מקופת המדינה.

צריך להביא את הדברים האלה בחשבון כשדנים בנושא. אם רוצים שיעבדו

סניגורים כמו שצריך ולא יקחו את מי שפנוי, צריך לתת במקביל הוראה לשופטים

אחרים שאם עלי כסניגור מוטל לנהל תיק מיום ליום - שיתחשבו בזה ויבטלו דיונים

אחרים שבהם אין דחיפות. לפעמים מדובר על בית משפט שלום ובית משפט מחוזי, כי

רוב העבודה בפלילים תרד לבית משפט שלום. לשופט מחוזי יש עדיפות על פי הגדרה של

בית המשפט העליון. צריך לראות את כל הבעיות.

היו"ר שאול יהלום;

סעיף 60 כבר קראנו.

סעיף 61 - שחרור והפטר עם תום המשפט. (קורא את הסעיף}

עוד נדון איך יוחזר הערבון הכספי. לסעיף הזה אין מתנגדים.

אושר סעיף 61.

סעיף 62 - מעצר בשל מעשה אחר. (קורא את הסעיף)

אושר סעיף 62.

סעיף 63 - סמכותו של שוטר. (קורא את הסעיף}

אושר סעיף 63.



אני חוזר לסעיף 60. מה שלא נחליט בסעיפים חאחרים, אני חושב שבכל מקרה

צריך לתת סמכות לשופט בית המשפט העליון "לצוות על הארכת המעצר או על מעצר

מחדש".

שלמה שהם;

השאלה היחידה שצריך לשאול כאן אם זה ללא גבול.
שלמה שהם
אני חשבתי שהמגבלה של שלושים חודשים היא מוחלטת, זאת אומרת שאי אפשר

שמעצר עד תום ההליכים יעבור שלושים חודשים. כך חשבתי תחילה עד שנאמר לי שזו

טעות דפוס וצריך להיות שלושה חודשים. אולי צריך לקבוע גבול עליון, שגם בית

המשפט העליון לא יוכל לעבור אותו. אני מעלה את השאלה לפני הועדה. זו שאלה

שצריך לחשוב עליה.
בנימין אלון
אני מבקש להוסיף שתי שאלות. האחת - אם זה צריך להיות בידי דן יחיד, אני

לא בטוח. זה מסוג הענינים שאנחנו מנסים להוריד מבית המשפט העליון, אבל אין

ברירה. המדיניות היא להוציא דברים שבאים לבית המשפט העליון כערכאה ראשונה.

השאלה היא גם גם בענין זה אפשר שתהיה ערכאה קודם.
שלמה שהם
לא הייתי מציע להוריד את הנושא הזה. ראשית, מספר המקרים לא יהיה גדול, זה

לא יהיה עומס רב.
שמואל סף
אולי כדאי שההארכה תהיה בסמכות בית משפט מחוזי ואז תהיה זכות ערעור. זה

יאפשר לשני שופטים לדון בהארכה מעבר לזמן המוקצב - השופט שהאריך והשופט שדן

בערר. כדאי לחשוב על זה.
היו"ר שאול יהלום
רבותי, אישרנו את הסעיפים 61 עד 63. אשר לסעיפים 56 עד 60, אני אומר

לנציגי כל רשויות השלטון שמגמת הועדה לעשות שינויים להקלה, לא להחמרה. אנחנו

מציעים שעד הישיבה הבאה תחשבו ותעלו רעיונות. אני הייתי מקבל את הרעיון שהעלה

עו"ד סף לסעיף האחרון. יכול להיות שהפתרון לא יהיה בקיצור התקופות אלא אישור

הארכה בדרגה גבוהה יותר. אני מציע שכל הגורמים יתייעצו ותביאו לנו הצעות

לישיבה הבאה, כי אחרת אנחנו נחליט לקצר את התקופות בכל הסעיפים האלה.

בסעיף 60 יכולות להיות שתי אפשרויות לתיקון, או שתי דרגות כפי שהציע עו"ד

סף, או קביעה שאחרי שנתיים צריכה להיות החלטה של שלושה שופטים של בית המשפט

העליון, שלא יוכל שופט אחד לעצור אדם למאה שנים.
שמואל סף
עוד שני רעיונות למחשבה לקראת הישיבה הבאה. הראשון - אם תקופת המעצר

תצומצם ל-45 ימים, גם ההארכה תהיה ל-45 ימים ולא לשלושה חודשים. תחשבו על זה.



השני - כמו הרעיון שמר שהם העלה, לקבוע מקסימום לתקופת מעצר לאחר כתב

אישום. אנחנו הצענו 15 חודשים. צריך לחשוב בענין.
היו"ר שאול יהלום
גבי משיח, אני מבקש שמשרד המשפטים ירכז צוות שידון בחמשת הסעיפים 56 -

60, לא יסתפק בדוח של ועדת לוין, יתייעץ גם עם היועץ המשפטי לועדה מר שהם,

יתחשב בכל הרעיונות שהועלו כאן, כדי להתאים גם את הנושא הזה לתקופתנו - לחוקי

היסוד ולמהפכה בחוק הזה.

מכיוון שבזה סיימנו את פרק בי, אני רוצה להזכיר את החובות שיש לנו. אנחנו

צריכים לקבל תזכיר מפרופי קנת מן ולדון בשאלה איך עושים שחרור בערובה בלילה.

נקיים דיון מיוחד בכל הנושא של הפקדת ערבון כספי, החזר, הצמדה, הודעה

למשפחה, אישור ועדת החוקה לתקנות. לנושא זה צריך להזמין לכאן את האוצר ואת מי

שמנהלים את החשבונות, לראות איך הענין מתנהל כולל ההצמדה. לקראת הדיון הזה

אנחנו מבקשים מהנהלת בתי המשפט ומהאוצר לתת לנו השערה באיזה סכום מדובר. שמענו

שבמחוז תל אביב בשנה מסוימת היו 1.5 מיליון שקלים שקשה היה לאתר למי הם

שייכים. לאחר שנסכם את כל הדיון הגדול הזה, סעיף 48 ינוסח.

אנחנו צריכים עוד לדון בעלות קציני המבחן. צריך לבדוק את הנושא עם גבי

יהודית קרפ, נדמה לי שאושר תקציב לשלושה חודשי ניסיון. דייר חובב אמר שיכתוב

לנו מה העלות של הסעיף שהוספנו. בענין זה נצטרך לקיים דיון עם האוצר.
שלמה שהם
בענין הסעיפים 56- 60 אני רוצה לומר דבר ברור להנהלת בתי המשפט. אני לא

רואה איך אתם פותרים היום את הבעיות האלה. אני חושב שצריכה להיות היערכות ברמה

הגבוהה ביותר של הנהלת בתי תמשפט לענין המעצר עד תום ההליכים. הייתי רוצה

לשמוע אם המצב מניח את דעתכם, ואם לא - איך אתם רוצים לשנותו. זה תלוי רק

בהנהלת בתי המשפט, זה לא קשור למשטרה ולתביעה.
שמואל סף
אדוני היושב ראש, צריך לתקן גם בענין שירות המבחן - תקופת זמן והארכתה.
היו"ר שאול יהלום
תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:25)

קוד המקור של הנתונים