ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 04/02/1997

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצר ושחרור), התשנ"ו-1996; צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"ז-1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 45

מיסיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי. כ"ז בשבט התשנ"ז (4 בפברואר 1997} .שעה 11:30
נכחו
חברי הוועדה: ש' יהלום - היו"ר

ב' אלון

י' צוקר

מ' שחל
מוזמנים
ישראל אזר - הלשכה המשפטית, משרד הפנים

אפרת דון-יחיא - " " " "

מרינה לוי - מועצה אזורית משגב

ברוך קומפני - " " "

יפעת רווה - משרד המשפטים

יהודית קרפ - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

רחל סוכר - המשנה לפרקליטת המדינה

לבנת משיח - משרד המשפטים

שרית טובבין - פרקליטות המדינה

רמי רובין - הנהלת בתי-המשפט

נצ"מ רחל גוטליב - סגנית היועץ המשפטי.המשרד לבטחון פנים

סנ"צ אלינוער מזוז- עוזר ליועץ המשפטי, " " "

רפ"ק יהודית עלאיוף-מדור חקירות, המשרד לבטחון פנים

דייר מאיר חובב - משרד העבודה והרווחה

אביבה פלאי - " " "

רינת קיטאי - האגודה לזכויות האזרח

שמואל סף - לשכת עורכי הדין

פרופי קנת מן - הסניגור הציבורי
יועץ משפטי
ש' שהם
מזכירת הוועדה
די ואג
קצרנית
אי זכאי
סדר-היום
1. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס)(תיקון), התשנ"ז-1996.

2. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצר ושחרור),

התשנ"ו-1996-



צו המועצות המקומיות (עבירות קנס)(תיקון). התשנ"ז-1996
היו"ר שאול יהלום
אני מתכבד לפתוח את הישיבה, אנחנו עוסקים בצו המועצות המקומיות (עבירות קנס)

(תיקון), התשנ"ז-1996 .מדובר בבקשה של שר הפנים לגבי המועצה האזורית משגב בדבר

כנגה חוקי עזר.

אודה מאוד אם לכמה דקות חבר-הכנסת שחל ינהל את הישיבה.
בנימין אלון
האם אפשר לשמוע בהיועץ המשפטי מה המנדט של ועדת הפנים ומה המנדט של ועדת

החוקה בנושאים של חוקי עזר.
ש' שהם
היו ויכוחים בוועדת הכנסת מה גדר הסמכויות. בנושאים שאנחנו מדברים בהם היום

חל סעיף 221 לחסד"פ שהוא חד-משמעי : קביעת עבירה חדשה כעבירת קנס על-פי החוק היא

בסמכות ועדת החוקה; כאשר מדובר בשינוי שיעורי קנסות, כל ועדה הולכת למקום שלה

לפי הוראות סעיף 2 לחוק העונשין שם מדובר על ועדה שהענין בתחום סמכותה.
בנימין אלון
כלומר, סעיף עונשין יכול לעלות בוועדת הפנים?

ש' שהם;

המצב המשפטי לפי החלטה בוועדת הכנסת הוא כזה: התיקון החדש בחוק העונשין
ובחוק יסוד
הממשלה שאומר שכל הוראה עונשית טעונה אישור ועדה של הכנסת גם אם זה

יוגבל בתקנות, הולכת לפי הוועדה שהדבר בתחום סמכותה ואז אם זה קשור לוועדת הפנים

זה יהיה בוועדת הפנים; אם זה נושא של תעבורה זה יהיה בוועדת הכלכלה, כל דבר הולך

למקומו. מזה יוצא שכל קביעת עבירה כעבירת קנס חדשה היא על-פי חוק בוועדת החוקה,

ואלה הנושאים שאנחנו מדברים בהם היום.
היו"ר מ' שחל
כי היא עבירה חדשה.
בנימין אלון
הם אומרים שדבר זה וזה יהיה עבירה בחוק עזר וזה עדיין לא אושר?
ש' שהם
זה עדיין לא אושר. סעיף 221(ד) אומר: "קביעת עבירה כעבירת קנס טעונה אישור

ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת." ההסבר הוא: ייקבע שר המשפטים שעבירה פלונית היא

עבירת קנס", דהיינו זו עבירה שהיא ברירת קנס ואז אדם יכול לבחור אם ללכת להישפט

או לשלם את הקנס ובדרך כלל אם הוא לא עושה שום צעד אקטיבי הוא משלם קנס ובזה נגמר

הענין. קביעת כל עבירה עונשית כעבירה כזאת טעונה אישור ועדת החוקה.
היו"ר מ' שחל
ההגיון העומד מאחורי זה הוא שוועדת החוקה צריכה לתת את דעתה האם מן הנכון

שבסוג העבירה המסויים הענין המשפטי יהיה ברירת קנס או יישאר כברירת משפט, או כלל

לא
ש' שהם
נכון. למרות שזה נראה מיו סיפוח של ועדת החוקה אני איתן בדעתי שכל הקביעות

העונשיות בסעיפים צריכים להיות בוועדה אחת משום שאת האיזון אנחנו יכולים לקבוע פה

ולהשוות בין סוגי העבירות. כאשר ועדה ספציפית עוסקת בנושא מסוים מטבע הדברים יש

לה אינטרס להדגיש את עוצמתה של העבירה או להראות שהעונש עליה יהיה חמור ביותר ואז

נימצא בחוסר איזון בחוק העונשין ובחוקים אחרים שעבירות שלכאורה הן חמורות יותר

מקבלות עונש פחות מהמכסימום מאשר עבירות אחרות, הכול לפי הוועדה שדנה בהן.
בנימיו אלון
אם מועצה תרצה להגדיל, באישור משרד הפנים, את סכום הקנס מ-400 ל-500 שקל, גם

זה צריך לביא לכאן?
ש' שהם
לא, אני מדבר על קביעת עונשיו בכלל. בדוגמה שהבאת, כנראה נפטור אותם בכלל

מהצורך באישור הוועדה כי יש דברים שהם דה-מינימיס.
היו"ר מ' שחל
תודה רבה, ההסבר היה מעניין.

מי מציג את הצווים?
מי לוי
שמי מרינה לוי ויחד עם ברוך קומפנו אנחנו היועצים המשפטיים של המועצה המקומית

משגב. הצו המוצע נמצא לפניכם והצורך ברור ומוכר גם ברשויות אחרות. מדובר בכלי

שאמור לסייע למועצה לאכוף את חוקי העזר הקיימים. חשוב להדגיש שלא מדובר כאן

ביצירה של עבירות חדשות אלא בעבירות שקיימות בחוקים קיימים. הצו של עבירות קנס

מאפשר למועצה לקנוס את מי שעובר על חוקים ובכך לאכוף ביתר קלות וביעילות רבה יותר

אותם חוקי העזר הקיימים ממילא.

בנימין אלון;

מה היה העונש עד כה?
היו"ר משה שחל
השאלה של חבר-הכנסת אלוו, אם אני לא טועה, אח נניח שלגבי העבירה של סעיף 2

הקנס היה 360 שקל, מה הקנס הקיים היום?
מ' לוי
העונש הקיים על עבירה של סעיף 2 באחזקת מקלטים הוא קנס של 20,000 שקלים, אם

העבירה היתה נמשכת דינו קנס נוסף של 800 שקלים לכל יום בו נמשכת העבירה. אין פה

סכומים מדויקים, מדובר כאן בסכומים יותר גבוהים מאלה המפורטים בצו בדבר עבירות

קנס.



אני רוצה להבהיר את הנקודה. אני ממשרד הפנים ואני הכנתי את הצו הזה,

עד היום לא היה למשגב צו עבירות קנס, כלומר, שר הפנים טרם החיל עליהם את צו

עבירות הקנס. יש להם חוקי עזר וניתן לתבוע על-פיהם בבתי-המשפט כאשר הסכום

המכסימלי שם הוא 1.900 שקל, לגבי עבירות קנס, עבריין שהפקה תופס אותו ונותן לו

דו"ח של עבירה, יש לו ברירה לשלם את הקנס במקום ללכת לבית-המשפט, הסכום המכסימלי

כיום לעבירת קנס הוא 360 שקל, יש בפני הוועדה בקשה של משרד הפנים - ששר המשפטים

כבר רותם עליה - להגדיל את הקנסות האלה ב-38% והמכסימום צריך לעלות מ-360 שקל

ל-480 שקל. זה עדיין לא אושר בוועדה, הסכומים המופיעים כאן הם סכומים שהמועצה

ביקשה להטיל כעבירת קנס על עבריינים של אותם חוקי עזר. משרד הפנים אינו מתערב

בעניו הזה ונותן למועצה לבדה סמכות לקבוע, אנחנו קובעים לפי בקשתה של המועצה,
ה י ו "ר משה שחל
יכול להיות שיש מועצות שיש להם סכומי קנס שונים?
י' אזר
בוודאי, המכסימום שקבענו הוא 360 שקל, בצו פורסמו חמש דרגות של קנסות,

הרשית המקומית בוחרת לעצמה ומתאימה את הדרגה לעבירה. 360 שקל זו דרגה אי, 240

שקל זו דרגה בי, 160 שקל זו דרגה גי, יש עוד דרגה להעמדת רכב וחנייתו שאינה

מופיעה בצו הזה כי אין להם חוק עזר בענין הזה, בדרך כלל אנחנו לא מתערבים בדברים

האלה.
היו"ר נושה שחל
אני רוצה לקצר את הדיון, האם יש הערות?
ש' שהם
בעמוד 3. סעיף 10(א) - "אי מניעת אדם מבעל חיים", הניסוח צריך להיות:

אי-מניעת בעל חיים שבבעלותו או בפיקוחו של אדם מלהימצא במקום ציבורי,
היו"ר משה שחל
אם כך יש עוד בעיה לשונית שהפריעה לי. בסעיף 4: "גרימת מפגע בידי אדם או

הימנעות אדם, שבהשגחתו קטין או בעל חיים", כדי לחסוך בזמן הוועדה לא רציתי

להיכנס לזה אבל הניסוח לא נראה לי, התיקון שארנה מציע, מר שהם, בהחלט נדרש,
ש' שהם
קצת היסטוריה. הוועדה נתקלה בכל מיני עבירות מוזרות כמו יריקה ברשות הרבים

ודברים כאלה ואנחנו לא אישרנו אותן, לאט לאט דברים כאלה פחות מגיעים,
היו"ר משה שחל
בסינגפור זו עבירה חמורה,
ש' שהם
מכל מקום, תליית כביסה ברחוב או במקום פונה לרחוב במועצה האזורית משגב, כמו

שאני מכיר את האזור לא נראה לי שזה דבר שיש מקום להטיל עליו קנס, זה סעיף 13(ב)

בעמוד 5.
היו"ר משה שחל
אם עוסקים בבלשנות, סעיף 12 (ה): "רעיית אדם בעל חיים בגן ללא היתר ממפקח".

אני מבין שזה מהמלה "רועה". הסמיכות יוצרת בעיה ואני ממליץ לתקן את זה.

בנימין אלון;

המלה "אדם"מיותרת פה.
י' אזר
הניסוח הסופי נעשה במשרד המשפטים כך שההערות צריכות להיות מופנות אליו.
היו"ר שאול יהלום
מי נמצא פה ממשרד המשפטים? מה עם זה?
י' רווה
אני מייצגת פה את משרד המשפטים. קיבלתי להציג את זה בוועדה אחרי השלבים

שנעשו. אני מסכימה עם ההערות.
היו"ר שאול יהלום
ההנחה אומרת שמי שמגיע אלינו עבר על זה והוא מסכים לניסוח. דברים בולטים

צריכים להיות מתוקנים לפני שזה מגיע אלינו, תשאירי הוראת קבע כזאת במשרד.

חבר-הבנסת שחל, יש לך הצעה כלשהי?
משה שחל
כדי לייעל את הדיון אני מציע שנאשר את הצווים.
היו"ר שאול יהלום
האם מישהו רוצה להביע התנגדות לאישור הצווים המבוקשים? מי בעד אישור הצווים?

הצבעה

הצווים אושרו
היו"ר שאול יהלום
כולם בעד, אין נגד, אין נמנעים. הצו ו ים המבוקשים אושרו על-ידי הוועדה.



הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצר ושחרור), התשנ"ו-1996
היו"ר שאול יהלום
אנחנו ממשיכים בדיון בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -מעצר

ושחרור), התשנ"ו-1996.

לפני כן, הצעה לסדר לחבר-הכנסת צוקר.
דוד צוקר
קראתי היום בעתון שאמש התקיימה ישיבה במשרד המשפטים שעניינה עונשי מינימום.

מאחר ומדובר בהצעת חוק שלי ואני לא יודע מה סוכם שם אני מבקש מהממשלה לא להשתמש

בהצעת החוק שלי . אם הממשלה רוצה להגיש הצעת חוק משלה זה בסדר גמור אבל מאחר שזו

הצעת חוק של המציע זה יישאר של המציע.

נראה לי פגום מצדו של היושב-ראש לקיים ישיבה כזאת בלי המציעים. יותר מזה,

הערה כלפי לשכת השר, זו פעם שניה תוך יומיים שהממשלה מציגה הצעות של חברי הכנסת

כהצעות שלה. זה קרה שלשום עם הצעת חוק על אימוץ שכבר נגמרה. קראתי ידיעה

בעתונות על הממשלה שאישרה הצעת חוק לאימוץ, דברים שהם כבר חלק מהחוק שניזקק בערך

לפני שנה. אתמול ראיתי אווזה תופעה. אני אומר גם לגבי משיח וגם לגבי קרפ שראוי

להעיר במשרד שלהן, וראוי שהיושב-ראש ישמור על זה, שמה שמציעים חברי הכנסת יש

להשאיר להם. גררנו את הממשלה להצעת חוק עונשי מינימום, פרט ליהודית קרפ כמעט ולא

היינה תמיכה בענין הזה במשרד, רק שינוי עמדה של השר וחילופי פרקליט המדינה איפשרו

את הצעת החוק הזאת. אני אומר ליושב-ראש הוועדה שגם על זה צריך לשמור.

בכל מקרה, עד שלא יסוכם אחרת אני מבקש לא להעמיס את ההשקפה של הממשלה על הצעת

החוק הפרטית בענין עונשי מינימום שעברה בקריאה טרומית וראשונה כי זה לא מסוכם עם

בעל ההצעה אלא עם אנשים אחרים שיש להם משקל וכבוד רב אבל הצעת החוק אינה שלהם.
היו"ר שאול יהלום
אני רוצה להשיב לך. הישיבה זומנה על-ידי שר המשפטים ואני זומנתי אליה. בבואי

לישיבה אכן נדונה שם הצעת החוק אבל מצאתי שם את אחת המציעות של החוק, חברת-הכנסת

יעל דיין, י ושבת-ראש הוועדה למעמד האשה. מקובל בהרבה הצעות פרטיות שחבר כנסת אחד

מוביל ומציג את הנושא. מאחר שראיתי שם את חברת-הכנסת דיין חשבתי לתומי שהענין

הודע לכל המציעים והיא מייצגת גם אותד ולכן לא הייתי מעלה את הנקודה. מאחר

ששניכם קשורים כתאומי סיאם וחתומים על הצעת החוק הזאת, ומאחר שתוך כדי הישיבה

חברת-הכנסת יעל דיין, שהסכימה להליך מסוים שיוצע אם נעלה את הצעת החוק, לא אמרה

מלה על כך שיש מציע אחר שהדבר לא תואם אתו, זה הוסיף להרגשה שהענין כן תואם.
דוד צוקר
זה הכי פחות מפתיע.
היו"ר שאול יהלום
אין שום הנחייה בתקנון מה קורה כאשר יש מחלוקת בין שני אנשים החתומים על אותה

הצעת חוק.
דוד צוקר
צריך הסכמה של כל המציעים. הכול בדוק.
היו"ר שאול יהלום
ייתכן שאין מחלוקת ולכן אני מציע שקודם כל תבדוק עם המציעה בת-בריתך האם יש

מחלוקת או לא.
דוד צוקר
יש פה עניו עקרוני איך ממשלה מטפלת בהצעות חוק פרטיות. זה הנושא האמיתי . זו

תכונה של הממשלה ולא של מפלגה מסוימת, זה קורה לכל הממשלות, לדוד ליבאי היתה

תכונה להפקיע הצעות חוק פרטיות ותמיד מול הצעות חוק פרטיות שנראו לממשלה היתה

מגיעה הצעת חוק ממשלתית. עשיתי כל מאמץ לבלום את התכונה הזאת, זה היה לא בריא,

לא טוב ולא נכון . גם כענין הזה אני מציע לשמור על המעמד של הכנסת. אם ממשלה

רוצה לעשות משהו עם חוק פרטית ולהתקדם עם המציע, שתשב עם המציעים ותעשה את

זה. היא לא עשתה את זה אני, לפחות, אראה בזה ענין עקרוני ולא אאפשר התקדמות עד

שלא ידברו עם המציעים אני לא מוכן לשום פרוצדורה אחרת.
הי ו "ר שאול יהלום
אני אעלר, את הצעת החוק הזאת באהת הישיבות הבאות.
דוד צוקר
אני מבקש ממר לא להעלות אותה. עד שהצעת החוק מגיעה למליאה בקריאה שניה

ושלישית הצעת החוק שייכת למציע.
היו"ר שאול יהלום
תראה לי את זה אחר-כך בתקנון. אולי היועץ המשפטי ימצא את הסעיפים בתקנון.

זו גם הסיבה שהמציע הוא זה שמציג את הצעת החוק בקריאה הראשונה, אחרי שזה עובר

לוועדה מציג יושב-ראש הוועדה את הצעת החוק בקריאה שניה ושלישית.
דוד צוקר
לכן אמרתי שעד שהצעת החוק מגיעה למליאה בקריאה שניה ההצעה היא של המציע ובכל

שלב אני יכול לקחת אווזה.
היו"ר שאול יהלום
אני שואל מה כתוב בתקנון כאשר אחד המציעים של הצעת החוק רוצה להגיש אותה,

לדון בה ולהמשיך את ההליכים?

דוד צוקר;

אני לא רוצה ללכת לקרב הזה בין חברי הכנסת כי זו כנסת מול ממשלה.
ד' ואג
סעיף 142(א)(ב) לתקנון אומר: "עד גמר הדיון בוועדה לאחר הקריאה הראשונה רשאי

חבר הכנסת המציע לחזור בו מהצעתו. חזר בו המציע מהצעת החוק, יודיע יושב-ראש

הוועדה על כך לכנסת, ועם מסירת ההודעה...". "עד גמר הדיון", לפני שזה הונח

לקריאה שניה ושלישית.
היו"ר שאול יהלום
אבל יש כאן מציע אחר שנשאר.



דוד צוקר;

"המציע" - כיל מציע, זה הנוהג שהיה פה. כאשר היו דילמות בין מספר מציעים והיה
ויכוח אמיתי ביניהם אמרו
או שתגישו מהתחלה, או שתביאו כולכם יחד.
היו"ר שאול יהלום
אני לא מחויב לנוהג, זה לא כתוב בתקנון. אם זה נוהג, יכתוב את זה היועץ

המשפטי של הוועדה. בפרוצדורה, לכאורה יש כרגע ויכוח בין שני המציעים - הצעתי שלא

יהיה ויכוח.
דוד צוקר
אני לא יודע מה סוכם ולכן אני לא יודע אם יש ויכוח או לא.
היו"ר שאול יהלום
לכן הצעתי שתדבר עם המציעה.
דוד צוקר
אני לא אדבר עם המציעה. אם הממשלה רוצה, שתדבר עם כל המציעים. זה הפרינציפ

שאני מדבר עליו. חבל להסתבך עם זה ואני מודיע עכשיו שאין התקדמות עם הצעת החוק.
היו"ר שאול יהלום
מציעה אחת, חברת-הכנסת יעל דיין, מבקשת ממני בצורה ברורה להביא את החוק לדיון

ללא קשר לממשלה. מה שהממשלה תרצה להגיד היא תגיד בישיבה. המציע השני, חבר-הכנסת

דדי צוקר, מציע בשלב זה לא להביא את הצעת החוק לדיון . אני מבקש חוות-דעת בכתב

מהיועץ המשפטי של הוועדה מה לעשות ולפי זה נמשיך הלאה.
משה שחל
מאחר שהוזכר שמו של דוד ליבאי, כמי שישב אתו בוועדת השרים לחקיקה אני אומר

שדוד ליבאי היה מאוד רחב לב כלפי הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת.
דוד צוקר
בחופש המידע, בסניגוריה הציבורית זה היה הנוהג שהוא נהג.
היו"ר שאול יהלום
מעבר לענין הפורמלי מאחר שאני לא יודע ולא קראתי הבוקר את העתונים, אני רוצה

לומר שבאותה ישיבה הממשלה הודיעה שהיא תומכת בהצעת החוק ומבקשת דבר אחד מהותי :

שתחולת החוק תהיה שנה לאחר קבלתו משום שהיא עובדת על הצעת חוק הרבה יותר רחבה

והיא תגיש אותה תוך השנה הזאת.
ש' שהם
מתוך התקנון עולה שאין הוראה לנוהג.
היו"ר שאול יהלום
היועץ המשפטי יגיש לנו חוות דעת בכתב ויואיל להתייעץ גם עם חברת-הכנסת דיין

אולי יש לה מה להעיר.



אנחנו עוברים להצעת חוק סדר הדין הפלילי. אני עושה ספירת מלאי:

הנושא הראשון. היתה הצעה של פרופ' מן שבכל מעצר שבו אולי אין סניגור תהיה

חוות דעת של איש טיפולי, עובד סוציאלי, קצין מבחן על מצבו של האיש שתוגש לשופט.

משרד העבודה והרווחה אמר שהוא מוכן להתייעץ בעניו הזה עם פרופי מו ולעשות לנו

פיילוט. ניסוי, שבודק את זה. קיבלנו מכתב מד"ר מאיר חובב מט"ו בשבט בו הוא נותו

את ההסכמה והוא מבקש עבור הניסוי סכום של 300,000 שקל. נערוך ישיבה נוספת עם

אנשי האוצר ונבקש מהם את ההקצבה הזאת כדי שנוכל ללכת לניסוי.
ל' משיח
אני מעדכנת את חברי הוועדה שאתמול קיימנו ישיבה עם כל הגורמים הנוגעים בדבר

על הניסוי והגדרנו קריטריונים. דיברנו על כך שלא רק שיהיה צורך בתקציב למשרד

העבודה והרווחה אלא גם המשרד לבטחו ו פנים יצטרך לתת הצעת תקציב משום שלפי הדגם

שאנחנו רוצים להציע זה כרוך בהכפלת שוטרים, אנחנו עוד צריכים להתייעץ עם הנהלת

בתי המשפט. אנחנו סבורים שמן הראוי שהעצור יתראיין אצל קצין המבחן בבתי-המשפט

לפני הבאתו.
ה יו"ר שאול יהלום
בישיבה אתמול השתתתפו כל הגורמים כולל משרד העבודה והרווחה, פרופי מו ואנשי

האוצר? הישיבה הסתיימה במובן המקצועי?
ל' משיח
אנשי האוצר לא השתתפו בה. הישיבה הסתיימה במובו המקצועי בכפוף לכך שפרופ' מו

יתייעץ עם שופטים כדי לקבל שיתוף פעולה.
היו"ר שאול יהלום
אני מבין שמשרד המשפטים זימן את הישיבה. אני מבקש שמשרד המשפטים יוביל את

הפרוייקט, יבקש את התקציב מהמשרדים או מהאוצר. במידה וזה מסתדר - מה טוב; אם זה

לא מסתדר - נא להודיע לי ואני אזמו ישיבה עם אנשי האוצר וכל הגורמים ובה נציג את

הפרוייקט ו נבקש תקציב.

הנושא השני. אנחנו עדיין מחכים לדו"ח של פרופי קנת מן בשאלה איך להסדיר את

הענין של ערבויות ליליות, מה ההצעה בהתחשב במה שנעשה בעולם. או שנקבל את ההצעה

או שנקיים ישיבה עם כל הגורמים.
משה שחל
בענין הערבות הלילית. הבעיה התעוררה במקרים שבהם יש צווי מאסר על אי-פרעון

והיה קושי במציאת פתרון בעיקר במקומות מרוחקים. פרופי מן, אני ממליץ בפניך שתדבר

עם בנק הדואר. הייתי שר המשטרה ושר התקשורת והפתרון שמצאתי הוא שהדואר ימנה אדם

בישובים קטנים שיעסוק בזה. בתל-אביב ובחיפה יש סניף של בנק הדואר שפתוח כל הלילה

ושם פותרים את הבעיה, אני לא בטוח שיש סניף כזה בירושלים.
נצ"מ ר' גוטליב
סניף שפתוח כל הלילה יש בנתב"ג בלבד.
משה שחל
בזמני זה היה קיים ואני מצטער שזה בוטל כי אני לא רואה פתרון אחר. הפתרון

הוא שבנק הדואר שיש לו למעלה מ-600 סניפים בארץ ימנה אדם שהכתובת שלו תהיה במשטרה

וניתן יהיה להפנות אליו את המקרים האלה והוא יקבל תוספת שכר על הטירחה שלו בלילה
היו"ר שאול יהלום
האם יש לנו נושאים נוספים פתוחים?

ש י שהם;

בעקבות הניסוי נצטרך לחזור ולראות אם לתקן את הנושא של חוות-הדעת במעצרים

שנשאר פתוח.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו נמצאים בסעיף 46. (קורא את הסעיף).
משה שחל
בסעיף קטן (א), איורי המלים "או לפני קצין משטרה" אני מציע להוסיף: או לפני

קצין שירות בתי-הסוהר בדרגה מקבילה, למשל, בית המעצר בבאר-שבע הוא היום בידי

שירות בתי-הסוהר .
נצ"מ ר' גוטליב
כתוב בהמשך "קצין הנמנה עם סגל בית המעצר או בית הסוהר".
משה שחל
הייתי קובע שיהיה גם קצין שירות בתי-הסוהר בדרגה מקבילה.
היו"ר שאול יהלום
מה שמציע חבר-הכנסת שחל חייב להיות באופן מהותי ואם יש צורך הניסוח יתוקן.

אני שואל את אנשי המשטרה: האם יכול להיות מצב שבתחנת משטרה יש ב-12 בלילה

מפקד תחנה שהוא פחות מדרגת מפקח?
סנ"צ א' מזוז
כן. לכן הייתי מציעה לעשות ההיפך ממה שמציע חבר-הכנסת שחל ולהוריד את ההגבלה

של קצין בדרגת מפקח. הדרגה היחידה הנוספת שיש היא מפקח משנה ואני לא רואה הבדל

מבחינת הרצינות בין הדרגות. לגבי ההחלטה לעשות שחרור בערבות, ממילא יש הוראות

בחוק המעצרים שאומרות כי זה קצין ממונה, ושצריך לראיין אותו בשביל להחליט לגופו

של ענין. בשביל החתימה על כתב הערובה מספיק כל קצין.
היו"ר שאול יהלום
אם מפקד התחנה הוא לא קצין, מה תהיה הפרוצדורה בשעה 12 בלילה? בשעה 9 בלילה

היה בתחנה קצין והוא חתם על המעצר ל-24 שעות והכול בסדר. עכשיו יש חקירה על-ידי

חוקר שיושב שעתיים והעצור אומר לו: זה לא אני, הייתי אתמול בחוץ-לארץ, הנה

הדרכון. בשעה 11 החוקר לא יודע אם הדרכון מזויף או לא אבל קרוב לוודאי שלא

והחוקר רוצה לשחרר את האיש אבל הקצין כבר הלך לישון. יש בתחנה מפקד בדרגה של סמל

ראשון, מה קורה אז ?
סנ"צ א' מזוז
ראשית, יכול להיות קצין שהוא מפקח משנה. שנית, בנקודה שהעלית עכשיו, בבדיקה

שערכנו עכשיו לצורך חוק המעצרים שבו כתוב "קצין", התברר שיש מעט תחנות שיש שם

קצין תורן שממלא את התפקיד הזה אף-על-פי שהוא לא קצין. ההנחיות הן שלקראת כניסת

החוק לתוקף במאי, כדי לענות על הדרישה של קצין ממונה בכל מקרה יהיה קצין תורן

שהוא קצין. יכול להיות שזה יהיה קצין תורן משותף לכמה תחנות, לדוגמה, לשלוש

תחנות סמוכות יהיה קצין תורן אחד ואז יצטרכו לקרוא לו, אם זה דבר טכני לצורך

המטרה הזאת, יכול להיות שאפשר לרדת כשהדרישה של קצין.
היו"ר שאול יהלום
לצורך מה צריך קצין בחוק המעצרים?
סנ"צ א' מזוז
לצורך קבלת החלטה על המעצר אבל גם על שחרור בערובה של עצור. ההליך של שחרור

בערובה של עצור צריך להיות בפני קצין ממונה.
היו"ר שאול יהלום
אני חוזר לחוק המעצרים המקורי. לא רק שקצין צריך להחליט על המעצר אלא לא

יכול להיות שמישהו בדרגה פחות מזה יחליט על שחרור. לפי התיאור שתיארתי קודם מדוע

לא נאפשר את השחרור למפקד תחנת המשטרה שאחראי באותה שעה והוא גם מאשר מרדף אחרי

חמישה חשודים? אני לא מציע שנאפשר זאת לכל ילד.
ש' שהם
אנחנו רוצים להקל בשחרור ולכאורה זה נראה פשוט. מתוך מקרים שעברתי אני יכול

להגיד שהיו מעצרים בהם דרשתי שהשחרור יהיה בפני שופט משום שהיה-חשש של אלימות

שוטרים, והיו דברים מעולם. אם חוקר היכה עצור ויש סימנים, יכול להיות שהעצור

יתלונן והוא ישחרר אותו באותו רגע בלי שקצין משטרה יראה אותו. אס אנחנו רוצים

שקצין משטרה יעצור, צריך להביא בחשבון שיקול שלא ישוחרר אדם אלא אם קצין משטרה

יראה שהוא משתחרר.
היו"ר שאול יהלום
הוא יקה את המכונית, יסע לבית-חולים, יעבור בדיקה ואחר-כך יגיש תלונה למח"ש.
בנימין אלון
לא צריכה להיות ראייה חד-צדדית, יכולים להיות גם עבריינים. עם הקליטה

החדשה של כוח-אדם במשטרה ואחרי כל מה שהם מקבלים בקורס קצינים, אם אנחנו רוצים

לתת להם שיקול דעת, צריך את שיקול הדעת של קצין ואז צריך לקבוע דברים כלליים,

המחוקק לא יכול להתרשם ממקרה הומני שבו צריך לשחרר את האיש בתוך שניה. אפשר

לקרוא לקצין מביתו, זה לא סוף העולם. עד כמה שאני מבין בכל תחנה צריך להיות קצין

תורן שהוא קצין , לא מפקד שאינו קצין, והוא יגיע. יכול להיות גם עבריין שיש לו

השפעה על שוטר זוטר, כעקרון, קצינים זו רמה אחרת. השחרורים ימתינו לקצין, מה יש?
היו"ר שאול יהלום
חבר-הכנסת אלון, אם אדוני היה אומר שהיה צריך רק לטלפן, לא איכפת לי.
בנימין אלון
זו הפרוצדורה,
הי ו "ר שאול יהלום
לא, הפרוצדורה היא שזה צריך להיות בפני הקצין. אם אני סמל המשטרה במקום

והייתי עם אותו קצין כל אותו היום במשך 13 שעות בפעולה לעצירת עברייני סמים, אני

לא אעיר אותו כשהוא גר רחוק ואגיד לו שיתלבש ויבוא למשטרה בשעה 2 בלילה כדי

שהעצור יחתום בפניו. זה מוגזם. למה הוא צריך לשבת כל הלילה בתחנת המשטרה כשמפקד

התחנה הגיע למסקנה שעצרו אותו בטעות?
בנימין אלון
אני לא יודע אם יש קשר אבל אני מזכיר את המקרה של רמלה. ברמלה שוחרר אנס

וכמה שעות אחר-כך שוב היה אונס, יכול להיות שזה לא אותו אחד, הם עוד לא החליטו.

יש אחריות רצינית בשחרור ויש הרבה היגיון בכך שאדם שאיננו קצין לא יחליט על מעצר

או שחרור.
היו"ר שאול יהלום
היום, בחרבה תחנות משטרה האיש האחראי בלילה הוא לא קצין. אני בהחלט מקבל שאם

יש קצין צריך ללכת לדרגה של קצין. אדוני הציג את המקרה של רמלה, אנס יצא אבל

כרגע לא יודעים אם זה אותו אדם, אומרים שזה לא אותו אדם. בגלל זה אם אנשים נסעו

עם מישהו במכונית, תפסו את שניהם ואחד בכלל טרמפיסט וברגע שהם באו לתחנה בשעה 8

בערב עצרו את שניהם והיו שם כל הקצינים. אחרי זה התחילו לחקור עד 1 בלילה.

אדוני היה אתנו בתא המעצר וראה איך מושיבים אותם שם ולאיזה מצב הם מגיעים. תהיה

לטרמפיסט הזה טראומה לכל החיים כשהוא קטין והוא לא עשה כלום. למה לעשות את כל

הדברים האלה כאשר מטעמי כח אדם המשטרה לא מציבה קצין באותה תחנת משטרה אלא סמל

ראשון? אתה היית קורא לקצין? קצת אנושיות כלפי הקצין.

משה שחל;

אני מציע שאחרי המלים: יירשם או מזכיר בית המשפט" יבוא קצין משמרת.
היו"ר שאול יהלום
אתה מסכים שזה יהיה מפקד המשמרת? הוא האחראי על תחנת המשטרה באותו זמן.
משה שחל
בסדר , מפקד המשמרת.
ש' סף
סעיפים 23, 24, 25 לחוק עוסקים בסמכות לעצור על-ידי שוטר ובלי צו. שוטר

ברחוב עצר חמישה אנשים, לא הספיק לברר כלום, הגיע לתחנת המשטרה בה אין קצין ואין

אף אחד. תוך כדי הבירורים הראשונים התגלה לו ששלושה מהאנשים לא קשורים לענין

והוא רוצה לשחרר אותם. על-פי החוק יש פה לקונה. השוטר אומר: אתם לא חשודים

בעיני, אני רוצה שיקול דעת נוסף מחר בבוקר ועכשיו תלכו הבייט-! אבל קודם תחתמו לי

על איזה מסמך. על-פי החוק אסור לו. זו תקלה כי השוטר לא ירצה לקחת על עצמו
אחריות ואז הוא יגיד
תשבו בינתיים בתא המעצר עד שהוא יתפנה ויחשוב וזה יכול

לקחת לילה שלם. זו התקלה הראשונה.



התקלה השניה היא בסעיף 46 שאנחנו עוסקים בו לפיו זה צריך להיות רק קצין או

אחראי ממונה. מי שצריך לעשות זאת הוא השוטר העוצר או השוטר המטפל בחקירה, זו

ההגדרה הרחבה שיכולה להיות. הרי אף אחד לא יעז לעשות זאת אם איו לו די סמכות.

ההחמרה בדרגה המשחררת תביא לכך שבפועל לא יהיה שחרור.
היו"ר שאול יהלום
זה לא מדויק, זה פועל לשני הכיוונים.

ש' סף;

אם לשוטר יש ספק. בכל מקרה הוא יביא את הקצין. נניח שלשוטר אין ספק והוא
אומר לעצור
השתכנעתי שאני לא צריך אותך, סליחה טעיתי, אבל הבעיה היא שהוא לא

בטוח.
היו"ר שאול יהלום
זאת הנקודה, הוא לא בטוח והוא רוצה להשאיר לו כבטחון את הערבות.
ש' סף
אם הוא היה יכול להחתים אותו על נייר התחייבות הוא היה משחרר אותו. על-פי

סעיף 25 שכבר התקבל אתר, לא יכול לעשות זאת היום, רק קצין יכול לשחרר בערבות. לכו

אני מציע שבסעיף 46 ניתן סמכות רחבה ככל האפשר כדי שכל אחד יוכל לשחרר. אם זה

יהיה עם ערבות או בלי ערבות - על-פי הסעיפים בחוק.
היו"ר שאול יהלום
מה אומרים סעיפים 25, 26, 27.
ש' שהם
סעיף 25: "שוטר שעצר אדם ללא צו מעצר, יביאו ללא דיחוי לתחנת משטרה ויעבירו

לרשות הקצין הממונה, בהעדרו... אלא אם כן מצא לאחר המעצר שניתן לשחררו." אם הוא

משחרר אותו ללא ערובה, חל סעיף 25.

סעיף 26: "משהובא עצור לתחנה והועבר לרשות הקצין הממונה, יערוך השוטר שעצר

אותו בהקדם האפשרי דו"ח בכתב... שוטר שעצר אדם ושיחררו מבלי להביאו לתחנת

המשטרה... יערוך בסמוך ככל האפשר למעצר דו"ח...".

סעיף 27 מדבר על בירור מטעם הקצין הממונה. הנושא של השחרור שאנחנו מדברים

עלי ו לא נמצא כאן.
סנ"צ א' מזוז
תסתכל בסעיף 28(א): "לא יחליט הקצין הממונה על מעצרו של אדם, על המשך מעצרו

או על שחרורו בערובה ולא יקבע את סוג הערובה, גובהה ותנאיה, בלי שיתו תחילה לאותו

אדם הזדמנות להשמיע את דברו, לאחר שהזהירו...". זאת אומרת, גם עניו השחרור

בערובה הוא הליך שלם בפני הקצין הממונה מתוך מחשבה שזה מורכב. זה אכו יוצר בעיות

במשטרה כמו שמעצר על-ידי קצין יוצר בעיות.
ש' שהם
סעיף השחרור הוא סעיף 31: "הסתיימו הפעולות לפי סעיף 30. יובא העצור בפני

שופט בהקדם האפשרי אלא אם כן החליט הקצין הממונה לשחררו ללא ערובה, או בערובה
היו"ר שאול יהלום
האם השוטר הממונה על החקירה במשטרת חצור יכול לשחרר בעריבה על סמך טלפון

לקצין התורן במשטרת קרית שמונה? לא, כי הוא צריך לשמוע, לעשות דו-שיח ודברים

כאלה. אני לא מבין איך קיבלתם את זה בזמנו, בשביל לעצור אני מקבל שצריך קצין עם

כמה פלפלים שאתם רוצים, אבל שוטר עצר מישהו בהפגנה והוא אומר: סתם עברתי והלכתי
לשתות, השוטר אומר
אולי לא, אני צריך לפענח את סרט הווידיאו. זה קטין והשוטר

אומר: אני משחרר אותך, רק תביא את האבא שלך שיחתום על 10,000 שקל. ארנה אומר פה

שלא, זה צריך להיות קצין אבל ב-12 בלילה יש רק סמל.
ש' שהם
ההיגיון היה שהקצין צריך לקבל החלטה האם הוא עוצר או האם הוא משחרר. אותו

קצין משטרה נמצא שם, אי-אפשר לעצור בלי קצין משטרה. סעיף 25 אומר: "שוטר שעצר

אדם ללא צו מעצר, יביאו ללא דיחוי... ויעבירו לרשות הקצין הממונה על

החקירות...". המהלך הראשון הוא מעצר על-ידי שוטר ובשביל המשך מעצר הוא חייב

להביא אותו קודם לפני קצין. אם הקצין החליט לעצור אותו - יעצור אותי; החליט

לשחרר אותו - ישחרר אותו. באותו רגע הוא רואה קצין, אחרת אי-אפשר להחזיק אותו

במעצר.
סנ"צ א' מזוז
ההנחיות במשטרה - לא לגבי מה שנעשה בשטח - הן שכאשר מביאים את האיש לתחנה הוא

יובא ישירות בפני הקצין הממונה אלא באוינם מקרים בהם אין באותו רגע קצין ממונה

וצריך לחכות. אם יש צורך להמשיך בחקירה כדי להביא לקצין חומר יותר בשל, ייעשה

אותו הבירור כולל גביית הודאה.
בנימין אלון
אבל מותר לשוטר לעצור עציר בשטח, לכלוא אותו באזיקים לעמוד חשמל לחמש שעות

ולשחרר אותו, והכול בלי קצין.
ש' שהם
זאת, לפי סעיף 25(ב}(2)(4}: "כדי למנוע פגיעה מיידית וחמורה בבטחון הציבור

או בבטחון המדינה, או מוות או נזק גופני חמור לאדם."
משה שחל
כל הדימויים לקוחים מהניסיון בהפגנות.
ש' סף
מרחב ירקון בתל-אביב הוא תחנה ענקית שממונה בלילה על כל תל-אביב ויש שם קצין

תורן אחד שבדרך כלל יוצא החוצה לאירועים. אפשר לחכות שם שתיים, שלוש וארבע שעות

עד שהוא יגיע כדי לשחרר או לעצור.
משה שחל
אתם מתארים את המצב כאילו כל מי שבא לתחנת המשטרה הם אנשים תמימים שבמקרה

הגיעו לשם.
היו"ר שאול יהלום
אני משהה את הדברים כדי שגם אס זה אדם תמים אחד הוא לא ייפגע. אני מסתכל על

האדם שבהפגנה הבלתי חוקית הלך עם האמא שלו לטיול ובמקרה כאשר השוטרים הסתערו גם

הוא נעצר, וגם על אותו אדם שנסע 150 קמ"ש ועצר ואסף מישהו ואחר-כך התברר שהוא עם

אלכוהול אבל זה שישב לידו הוא חייל טרמפיסט. את כל אלה לוקחים לתחנת המשטרה, אלה

תופעות ברורות. אני לא רוצה ששני האנשים האלה יבלו את הלילה בתחנת המשטרה, זאת

מטרתי. עכשיו צריך למצוא את הפרוצדורה הנכונה איך ליגת את מירב ההקלות שאנשים

כאלה לא יצטרכו לבלות את הלילה בתחנת המשטרה.
בנימין אלון
אם אני מבין נכון, החלוקה היא בין השטה לבין התחנה. כרגע, בתחנה קצין עוצר

וקצין משחרר; ואילו בשטח יש אפשרות לשוטר גם לעצור וגם לשחרר בלי ערבות. אדוני

רוצה שגם בתחנה. במידה ואין קצין, תהיה סמכות לשוטר לשחרר בערובה?
היו"ר שאול יהלום
כן .
נצ"מ ר' גוטליב
ההצעה. שיהיה קצין בכל תחנת משטרה למילוי התפקיד הזה עוררה בעיות במשטרה

כשבדקו את הצרכים התקציביים והלוגיסטיים. זה דבר שדיבר עליו השר בדיון שהתקיים

כאן בוועדה. מבחינתנו, נקבל את התיקון בברכה אבל הוא לא צריך להיות בסעיף 46

שהוא סעיף טכני, התיקון צריך להיות בסעיף 25. אם הוועדה תקבל תיקון לסעיף 25

שיאמר כי זה צריך להיות השוטר הממונה על התחנה - שלא חייב להיות קצין - ובאישור

טלפוני של הקצין הממונה על החקירות, נקדם את זה בברכה, זה פותר לנו הרבה בעיות.
ר' קיטאי
יכיל להיות שאפשר להבחין פה בין התחייבות עצמית, כשאז ניתן לאפשר זאת לכל

אחראי משמרת כשקצין לא נמצא, לבין ערובה אחרת שכרוכה בהגבלות יותר רבות על הפרט

כמו איסור חיוב להישאר בבית או הטלת ערובה כספית בפועל כשאנחנו רוצים שמישהו

בדרגה בכירה יטיל את ההגבלות האלה.
היו"ר שאול יהלום
לכל דבר יש שני צדדים. אותו אנס שלא יודעים שהוא אנס, אבל היו צעקות בבית

ושכנים הזעיקו משטרה ובאה הניידת, אם אני אומר לו: לך לשלום אבל אל תבוא 24

שעות אל הבית שלך, האלטרנטיבה היא מעצר.
ר' קיטאי
אז קשה להבחין בין המעצר לבין השחרור.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו ראינו את הדברים בבית המעצר וכל שחרור, ויהא המחמיר, עדיף בעיני על

מעצר. וזו הקלה.
ר' קיטאי
לפעמים יש מצב שבו למרות שברור שאין עילת מעצר ואין כוונה לעצור, לשוטר נוח

להטיל הגבלות על החשוד. שוטר רוצה להבטיח את עצמו מפני אדם שנראה ר7מים אבל הוא
היו"ר שאול יהלום
קטין שהורים צריכים לתת ערבות לשחרורו? אס נרד לפרטים נצטרך לעשות פה 34

תלונות. אי-אפשר לחזות עכשיו את כל המקרים, בעוד שנה יבואו ויגידו לנו נס-; קורה

בשטח ואז נתקן.

פרופ' ק' מן;

מתעוררת כאן בעיה שאנחנו מוצאים אורנה גם בהקשרים אחרים. למשטרה אין יכולת

להעמיד קצין אחראי, ממינה, בתוך התחנה ברוב שעות היום והלילה בעיקר במקרים

חריגים. אני נתקלתי בכל מיני בעיות כשקצין היה צריך לראות עציר כאשר הוא בחקירה,

אחרי חקירה או ממתין לחקירה, אם עציר היה צריך לראות עורך דין ואין קצין, עציר

לא רואה אותו עד שהקצין לא נותן אישור. אי-אפשר לשחרר, אי-אפשר לעצור. היום

צריך להביא אדם לפני קצין כדי שהוא ייעצר בתוך התחנה אבל עוקפים את זה ולא

מקיימים את זה משום שאין קצין. אנחנו מנסים להתמודד עם בעיה של העדר כוח-אדם.

החוק אומר שאדם יובא לפני קצין להחלטה על חמשך מעצרו. אם הוא מגיע לתחנה ואין

קצין, מרגע זה המעצר הוא בעצם בלתי חוקי משום שהוא צריך לעבור את הקצין. הרעיון

הוא שקצין הוא בדרגה גבוהה יותר והוא מסוגל לבדוק בצורה יותר- מקצועית אם יש

נסיבות המצדיקות את המשך המעצר. עצור שמגיע לתחנת משטרה שאין בה קצין, זו תקלה

שאי-אפשר לקבל אותה. אני תומך בסעיף 28 שיהיה מישהו בעל דרגה יותר גבוהה ממי

שביצע את המעצר. השאלה היא האם המשטרה מסוגלת להיערך לכך שיהיה קצין במקום.

העדר קצין כזה גורם להרבה תקלות חמורות.
היו"ר שאול יהלום
זאת המציאות. אנחנו מטילים עכשיו על המשטרה הרבה מטלות. כרגע הם אומרים

שאין באפשרותם להקצות לכל תחנה קצין במשך 24 שעות. כשאנחנו מבקשים מהם לעסוק

בחוק המעצרים שכרוך בהרבה כסף אני מציע שלא נטיל עליהם להעמיד קצין בכל תחנה כי

הם לא מסוגלים לזה.

דבר שני. צריך לקחת בחשבון שבמדינת ישראל יש הרבה ישובים קטנים, או שכונות,

ושואלים אם לפתוח שם תחנת משטרה או לא. בדרך כלל טוב לפתיח תחנה כזאת, לפי השיטה

שלך לא תיפתח תחנת משטרה אם למשטרה לא תהיה אפשרות לאייש אורנה עם קצין במשך 24

שעות, מה גם שלרוב הדברים לא צריך קצין. זאת אומרת, כך אנחנו מטילים עוד מגבלה

על פתיחת תחנות משטרה. לבסוף. בגלל תקנות שהן שוליות לתפקוד המשטרה נצמצם את

מספר התחנות ונוציא כספים לדברים שאין צורך בחם. אם נעשה מחר ישיבה על מערך כוח

האדם של המשטרה, איפה צריך קצינים ואיפה לא צריך קצינים, אני מסכים. כרגע יש לנו

מצב נתון.

נקודת המוצא שלנו הוא האדם המשוחרר. לכן, כדי לעצור אותו אני צריך סמכות,

אני מקבל את זה כי זה מנוגד למערכת חוקים של מדינה דמוקרטית ואדם הוא בחזקת זכאי

כל עוד לא הוכחה אשמתו.
בנימין אלון
יש עילות מעצר. אם יש בעל מכה, יבוא שוטר שהוא לא קצין וישחרר אותו בתנאי

שהוא לא יתקרב אל הבית?

היו"ר שאול יהלום;

יכול להיות ש-80% מהבעלים המכים הם בתהליכי גירושין כשהאשה עשתה תואנת שווא.

זאת הבעיה. למה כשאנחנו מדברים על מעצרים 80% מהעצורים משתחררים בלי כתב אישום?

השוטרים סתם הלכו ברחוב ועצרו? השוטרים חם אנשים הגיוניים, הם לא עצרו סתם 80%

משוחררים בגלל שאלה תלונות שווא או טעויות. לכן, כדי לעצור ולשלול באדם את

חירותו אני צריך שיקול דעת מרובה ולכן זה צריך להיות קצין. את זח אני לא רוצה

לשנות
בנימין אלון
אתה אומר שצריך לשחרר עצור בערובה על-ידי שוטר גם אחרי צו מעצר ואחרי ששופט

ברק את עילות המעצר?
היו"ר שאול יהלום
כרגע אני רוצה לטפל בטעויות. ברגע המעצר נראה שיש לך עילה אבל כעבור כמה

שעות התברר שטעית, לגבי מיעוט לא לגבי כולם, ובשעות האלה אני צריך לחכות לקצין.

מה פתאום?
משה שחל
אני מציע שתשתחרר מהדוגמאות של ההפגנות.
היו"ר שאול יהלום
הבאתי גם את הדוגמה של האלכוהוליסט שנהג 150 קמ"ש.
משה שחל
יש צורך לתת למשטרה אפשרות לתפקד. התפקיד שלה הוא לא הנוסע ששינה לשוכרה והיה

אתו טרמפיסט, יש אנשים שמבצעים עבירות חמורות והיא צריכה להיתמודד אינם.

דבר שני, לא בכל מקום יש תחנת משטרה. אני לא מודאג כי תמיד יש קצין בתחנת

משטרה.
הי ו "ר שאול יהלום
בזמנך היה קצין, היום המשטרה אומרת שאין קצין בכל תהנה.
משה שחל
המינוח לא נכין. בהרבה מקומות יש נקודת משטרה שיש לה בנין ושם יש בעיה של כוח

אדם ואין קצינים. אם יטילו את האחריות על קצין תהיה בעיה, או שזה יגרום

לאינפלציה בדרגות או שתהיינה עלויות מיותרות לגמרי.

בשיקול הדעת לגבי המעצר דווקא הדרגה הגבוהה חשובה כי הוא שולל את חירותו של

אדם ואומר שהוא הגיע למסקנה שיש עילה לכך. לגבי השחרור הייתי נותן גמישות, מה גם

שזו עמדת המשטרה כאן. הייתי אומר שזה ייעשה על-ידי מפקד המשמרת בדרגה הגבוהה

ביותר שנמצא באותה עת, ובידיעת ובאישור הממונה על היקירה, אז הוא יכול לקבל ממנו

גם אישור טלפוני. מעשית, זה יכול להיות הדבר הגמיש, בוודאי כשמדובר בסעיף 46

שהוא טכני, זה כמו התימה בפני עורך דין. אני מסתפק במפקד המשמרת. יש מקרים שבהם

מפקד משמרת הוא רס"ר, יש רס"רים שהם בעלי ידע יותר ממפקח המשנה שהוא קצין חדש.

דבר נוסף. יושב-ראש הוועדה אומר כבר פעם שניה ש- 80% מהעצורים משוחררים.

לפחות בתקופה שלי זה לא היה 80%, לא היו מעצרי שווא בכמויות כאלה. אני מבקש

שהמשטרה תמציא לנו נתונים מדויקים בין השנים 1992 עד 1996 על המעצרים והעמדה לדין

הלכה למעשה וכמה מתוכם היו מעצרים לא חוקיים.
הי ו"ר שאול יהלום
לא מעניין אותי המעצרים הלא-חוקיים, זה מופיע בדו"ח מבקר המדינה 43 או 44.

אני מדבר על מעצר חוקי כשאחרי שלוש-ארבע שעות התברר שרוצים לשחרר ולא משחררים, או

אחרי יום או אחרי שבוע. אני מסכים שהמשטרה תביא לנו נתונים.
בנימין אלון
אני מפנה את תשומת לב היושב-ראש לסעיף 20 שמחייב שיהיה קצין לשחרור עצור

על-פי צו. אם היה שיקול דעת של שופט שבחן את עילות המעצר, לא ייתכן שמי שאינו

קצין ישחרר. לפי זה אני מוכן לקבל שהמעצר יכול להיעשות בשטח על-ידי שוטר, למרות

שזה הובא לתחנה ואושר על-ידי קצין, וחוא ישוחרר על-ידי מישהו שהוא מפקד משמרת, או

מש"ק, מפקד שאינו קצין. אני פוחד מהכיוון והשני ושנתחרט על שחרור ללא שיקול דעת.
היו"ר שאול יהלום
מה דעת משרד המשפטים בסוגיה שאנחנו עוסקים בה?

י' קרפ;

עסקנו בסוגיה אחת וגלשנו לסוגיה אחרת. סעיף 46 הוא סעיף טכני שדרגת הקצונה

בו אינה מעלה ואינה מורידה. זה סעיף שדן בפרטים הטכניים של חתימה על כתב ערובה

וקובע בפני מי זה יכול להיות. כשם שהרשם, או מזכיר בית-המשפט שנזכרים בסעיף הם

לא אלה שקובעים את התנאים ולא אלה שמחליטים לשחרר, כך גם איש המשטרה שמנוי בסעיף

46 הוא לא זה שמחליט את ההחלטות. הוא זה שצריך להיות נוכח במעמד החתימה והוא

צריך לראות שהאיש חותם על הטופס הנכון.

מכאן גלשנו לסוגיה אחרת שיש בה לקונה מסוימת בחוק שהתקבל, אנחנו טיפלנו

באפשרות של שחרור על-ידי שוטר רק בשטח וקבענו את הפרוצדורה שחייבים להביא אותו

מייד בפני הממונה, ונתנו לממונה את ההחלטה לברר את עילת המעצר בשטח ולשחררו מייד.

כלומר, השלב הראשון של שיקול הדעת של הממונה מבחינת המשטרה הוא לבדוק אם מה שנעשה

בשטח חיה ראוי, או לא ראוי, ומצדיק שחרור ואחר-כך לעבור לנושא של השחרור. לא

הסדרנו את הנושא ששוטר שהביא אותו לתחנת המשטרה מתחרט וחושב שאולי צריך לשחרר

אותו, וגם לא את האפשרות שמלכתחילה יודעים שצריך לשחרר, בין בערובה ובין בלי

ערובה, ואז האם אנחנו צריכים להשהות את הפרוצדורה של השחרור עד שיהיה ממונה על

תחנת המשטרה. לכן בישיבה שהתקיימה אצלנו השבוע סיכמנו שבהנחיות המשטרה מקום

שקיים צו כזה, יבקש השוטר בטלפון את אישור הממונה ולא יצטרך לחכות עד שיגיע

הממונה. זה מתוך הראייה שאין שום סיבה לעכב. זה היה מקביל לשחרור בלי ערובה.

כשאנחנו מגיעים לשחרור עם ערובה אני רואה בעיה עם ההורדה לדרגה של מפקד

משמרת. אנחנו צריכים לזכור ששחרור בערובה זה תנאים מגבילים, הגבלת חירות בצורה

זו או אחרת והשאלה היא אם אנחנו רוצים להפקיד את זה בידי קצין משטרה בדרגה נמוכה.
היו"ר שאול יהלום
הפרוצדורה היא נכונה. מבחינת משרד המשפטים אתם רואים את זה כהמשכיות. שמעתם

את דעת היושבים בוועדה. אני מניח שעם קצת מאמץ חבר-הכנסת שחל ואני היינו משכנעים

את חבר-הכנסת בני אלון אבל אני לא רוצה להחליט בניגוד לעמדת משרד המשפטים. אני

מציע שנשאיר את השאלה פתוחה, הנושאים הועלו בפניכם ותתייעצו על הענין. האישור

שהמשטרה ביקשה באותה הישיבה בא מתוך אילוץ, מלכתחילה אני מציע לא להגיע לאילוץ

הזה אלא למצב יותר מציאותי. זה לא נעים להעיר בכל פעם את הקצין וגם מבחינה

מהותית הוא לא יוכל לבוא לענין השחרור בפועל. הרוח כאן בוועדה היא להקל ולא

להחמיר ואני מקבל את ההפרדה בין מצב אחרי שהובא לשופט לבין מצב לפני שהובא לשופט.

מדובר על הפרוצדורה שקצין עוצר, מישהו הגיע למסקנה שהיתה טעות, או שנגמר הענין,

או שאין עילה, ובגלל הנושא של הקצין הענין לא נגמר. תחשבו על זה.
ד"ר מ' חובב
הערה טכנית. הייתי במשטרה מספר שנים ואני יודע שיש תפקיד ביניים בין קצין

לבין שוטר וזה האחראי על הדקירות.
נצ"מ ר' גוטליב
זה מצוי בחוק. קצין הממונה על החקירות הוא אחד מהאנשים שמצוי בהגדרה.
סנ"צ א' מזוז
הסיכום שסיכמת מתייחס לשאלה המהותית של שחרור בערובה על-ידי מי שאיננו קצין.

האם לגבי סעיף 46 אפשר כבר עכשיו להגיד שלא צריכה להיות בכלל דרישה של קצין ויהיה

כתוב שוטר או איש שב"ס, שוטר או סוהר? זה הפן הטכני לפני מי חותמים את כתב

הערבות.
היו"ר שאול יהלום
לגבי הצד הטכני רצוי להקל ולא להחמיר.

אנחנו עוברים לסעיף 47. (קורא את הסעיף).

כשאני קורא את סעיף קטן (א) אני שואל: למה הוא צריך לזמן, אחר-כך גם בצו, את

הערב האחר שערב יחד עם המבקש?
סנ"צ א' מזוז
כי הערב האחר סוכן להיות ערב כי הוא ידע שיש עוד ערב לאורנה מטרה, זו ערבות

משותפת. זה פוגע בו אם יבטלו את הערבות לאחד כי אז הסכום שלו יהיה יותר גדול.
בנימין אלון
מי זה התובע?
סנ"צ א' מזוז
השוטר , המדינה.
ל' משיח
להזכירכם. זה סעיף קייס. אנחנו לא מחדשים פה אלא רק בקטע שמדבר על הזימון של

המבקש, התובע.
היו"ר שאול יהלום
אני ערב ירוד עם חבר שלי לשחרורו בערבות של חבר נוסף שלנו. עכשיו רוצים לשחרר

את החבר שלי ומחייבים אותי להופיע בבית-המשפט. נכון שכאן אינם מטרטרים ערב לטובתו

אבל יכול להיות שאני מסכים שההוא יחליף, או יתן ערבות עצמית. אומרים לי: לא,

מישהו רוצה להחליף את החבר שלך שרוצה לנסוע לחוץ-לארץ ואתה תופיע בבית-המשפט אחרת

החבר שלך לא יסע לחוץ-לארץ. על פניו זה נראה לי נוקשה.
ר י סוכר
אפשר להוסיף: אלא אם כן הסכים אחד הערבים להיות ערב יחיד. אם הוא מסכים הוא

לא צריך לזמן אותו.
היו"ר שאול יהלום
אני מסכים שאת תחליפי את החבר שלי אבל אני לא רוצה להופיע בשביל זה בבית-

המשפט .
רי סוכר
נכון, לכו אומרים שהוא לא יזומן אם הוא מביע הסכמה, אם הוא מסכים לשינוי

התנאים.
היו"ר שאול יהלום
אם חתם בפני עורך דין או משהו כזה.
ל' משיח
זה פתח מסוכן, כי השאלה היא אם אדם באמת מסכים והציגו לו את הדברים בצורה

נכונה.
י' קרפ
האם המציאות שלפיה זה היה קיים העלתה בעיות?
שי סר
בשטח המצב קצת שונה. אם בית-המשפט בתל-אביב קבע ערבות לשחרור של 15,000 שקל,

רק בחתימה, בלי הפקדה, לא נותנים לאדם בודד שיהיה ערב צד גי כי הסכום גדול מדי.

אז מבקשים מהחשוד להביא שניים-שלושה ערבים כדי שהסכום יהיה ריאלי לגבי כל אחד.

הערב לא יכול להתפטר מהערבות אלא אם הובא ערב אחר במקומו בסכום דומה.

המשטרה מדברת עם החשוד, לא עם הערבים והיא אומרת לו: הערב ההוא רוצה לצאת

מהענין, תסדיר מחליף. אם יש ערב אחר שנכנס לתמונה, היום לא מזמינים את הערב האחר

בפועל אלא מחליפים שם בשם ובזה נגמר הענין. מתי מזמינים את הערב? כאשר יש שני

ערבים והחשוד לא מצליח להביא ערב אחר במקום זה שרוצה לעזוב.
היו"ר שאול יהלום
לפי הסעיף הזה יזמינו אותו בכל מקרה.
שי סף
אם התחלופה מקובלת על המשטרה, לא צריך להזמין את הערבים הנוספים.
היו"ר שאול יהלום
הטענה של משרד המשפטים היא שהמשטרה מסכימה אבל הערב לא מסכים, הוא אומר:

החשוד מביא לי מישהו מהרחוב ואני לא מוכן לחתום.
ש' סף
תיאורטית, הבעיה יכולה להתעורר, מי שמסכים זו המשטרה, היא הראשונה שתגיד:

אני לא מקבלת את הערב הזה, הוא לא אמין מספיק. שם זה ייעצר. כאשר קיימת חלופה

שמוסכמת על המשטרה לא צריך להביא את הערבים האחרים, אפשר לעשות זאת ביחד ולהודיע

לערב הנוסף על השינוי ותהיה לו הזדמנות של כמה ימים להתנגד. הבעיה מתעוררת כשהוא

הופך להיות ערב יחיד בעוד שקודם היו שניים או שלושה ערבים. אז לא הייתי מסתפק
בידיעה כללית אלא אומר
מצבך משתנה ואתה ערב יחיד, או שסכום הערבות עכשיו הוא

הרבה יותר גדול מאשר קודם, ולטובתו הייתי רוצה שהוא יופיע.
היו"ר שאול יהלום
מה הכוונה בפיסקה "אולם בית המשפט לא יסרב לבקשה אם המשוחרר התייצב או הובא

בפני בית-המשפט." אם כך, בשביל מה צריך את כל השאר?
פרופ' ק' מן
הכוונה היא שיש לאדם -זכות מוחלטת לצאת מן הערבות ואם הוא לא יכול להביא מחליף

האיש ייעצר.
ש' סף
אני ערב לדאוג להביא אותו לבית-המשפט. ברגע שהבאתי אותו והוא נמצא

בבית-המשפט, בית-המשפט לא יכול לכלוא אותי, בית-המשפט אומר: אתה הערב הולך

הביתה ואתה החשוד תדאג למישהו אחר. פה נגמרת הערבות.
היו"ר שאול יהלום
הפרוצדורה תהיה גם אם לא יבוא הערב השותף. המשפט הזה מרוקן מתוכנו את מה

שאמרתי. אם בפרוצדורה הזאת העצור חייב לבוא, מה איכפת לו אם השותף בא או לא בא?
סנ"צ א' מזוז
העצור לא חייב לבוא וגם הערב לא חייב לבוא. אם המשטרה תגיד שיש הסכמה של

הערב שיבטלו את הערבות של האחר, בית-המשפט רשאי להוציא צו הבאה אבל הוא לא חייב.
ר' סוכר
אני לא חושבת שזו בעיה של ערב יחיד או לא. אם יש ערבות של יותר מערב אחד

השאלה היא איזה ערבים אלה וכמה הם יכולים לשלם, לפעמים מדובר על יותר מ-15,000

שקל. תלוי גם מי העבריין, אם הוא נמלט או לא. זו משוואה של כלים שלובים ואם אתה

מוציא אחד כל הפירמידה מתמוטטת. הנכונות של מישהו לחתום היא בגלל שיש עוד שניים

אחרים, או לפחות אחד נוגהם בעל נכסים ומסוגל לשלם. כשבעל הנכסים יוצא הסיכון

הפוטנציאלי של הערב האחר גדל לאין שיעור. זה סעיף שבא להגן על הערבים והוא צריך

להיות.
ש' סף
אם הוא מסכים והוא לא רוצה לבוא?
ר י סוכר
אני רוצה להיות בטוחה שהוא יודע על מה הוא מסכים ושלא יגיד: לא הסבירו, או

כן הסבירו לי, יש לנו תיקים כאלה. לא הייתי מסתכנת. מי שחותם על ערבות נוטל על

עצמו את האחריות לשחרורו של החשוד, זו המשמעות. לכן, יתכבד, יבוא ויגיד את דברו

כדי שבית-המשפט יהיה משוכנע שהוא הבין מה שנאמר לו. לפעמים אדם רוצה להפטיר עצמו

מערבות מכל מיני סיבות, אולי הוא יודע שהאיש רוצה לנסוע. למה אדם שאתמול היה

מוכן לחתום רוצה להשתחרר מזה היום?
שי סף
ב-90% מהמקרים זו לא בעיה של חתימה אלא כשפיזית הוא הפקיד כסף והוא רוצה אותו

הזרה.



ר י סוכר;

הסעיף בא להגן על הערב שחתם ושמצבו משתנה לרעה, הוא צריך להיות ער לדברים. לא

הייתי משנה את הסעיר.
היו"ר שאול יהלום
אצל מי נעשה כזה, אצל הרשם?
ש' סף
אצל שופט שלום שעוסק במעצרים.
הי ו "ר שאול יהלום
נניח שהפקדתי 50.000 שקל ונסעתי לחוץ-לארץ לעסקים. עכשיו בא חבר שלי שגם כן

הפקיד 50.000 שקל ורוצה להחליף את הערבות עם מישהו אחר. אומרים לו: ארזה לא יכול

לעשות זאת עד שאני אביא לבית-המשפט, וזה כש-50,000 נמצאים אצלך בקופה. גב'

סוכר, יכול להיות שאני צריך לשלוח לד מכתב חתום על-ידי עורד דין שאני יודע המהליך

ומסכים לי. אל תחייבי את האדם הטוב שנתן ערבות, לא חטא ולא פשע, להופיע

בבית-המשפט בגלל בעיה של צד שלישי, לשבת יום שלם בדיונים עד שהתיק שלי יגיע, כל

אחד מסתכל יחושב שאני כבר עצור וכל העתונאים מסתובבים סביבי.
בנימין אלון
נאמר כאן: "אולם בית-המשפט לא יסרב לבקשה אם המשוחרר התייצב או הובא בפני

בית-המשפט." אם הבנתי נכוו את מה שהוסבר כאן זו תשובה משמעותית ששוללת

מבית-המשפט את שיקול הדעת. אם אדם שהוא ערב צד שלישי וולונטרי אומר: האדם שאני

ערב לו נמצא עכשיו אצלד באולם, אדוני השופט, או בבית המעצר בחקירה ואני רוצה את

הכסף בחזרה, אין שיקול דעת לבית-המשפט?
ש' סף
נכון .
בנימין אלון
צריך איזה משפט פותח ומסביר את הדברים. אם זה נכון, שאר הדברים צריכים להיות

בפרופורציה הזאת. נניח שלא יבואו האחרים שזומנו, ברגע שהאיש הזה נמצא - ואין

לבית-המשפט שיקול דעת - חי יב בית-המשפט לשחרר את הכסף, את הערבות האישית של צד

גי. שאר הדברים נגזרים מזה.
היו "ר שאול יהלום
ניקח דוגמה שבה המשוחרר לא מופיע אלא הוא חולה ושוכב עכשיו בבדיקות

בבית-חולים. עדיין צריכה לפעול הפרוצדורה שבה אני יכול להחליף את הערבות שלי

בערבות של מישהו אחר.
י' קרפ
לכאורה, לפי סעיף קטן (א), החששות שמעלה היושב-ראש לא קיימים משום שהחובה של

בית-המשפט היא לזמן את הערב השני. היוששות עשויים להתעורר אם יישמו את סעיף קטן

(ב) כשמוציאים צו הבאה נגד הערב בעל כורחו. אלמלא סעיף קטן (ב) מקבל הערב זימון,

רוצה - מופיע, לא רוצה - לא מופיע, ובית-משפט פועל לפי שיקול דעתו.
היו"ר שאול יהלום
זימון לבית-משפט לא מחייב לבוא?
ש' סף
זימון זו חובת הבאה. צריך להוסיף פה סעיף שאם ביקש והסכים הנערב לא להופיע,

צריך לאפשר לו זאת.
היו"ר שאול יהלום
צריך למצוא סידור שהוא לא חייב להופיע, אפשר להודיע לו על קיום הדיון. אתם

מקבלים את התיקון?
י' קרפ
אני מבקשת שתינתן לנו הזדמנות לברר עם המשטרה לצורך פט-; נכתב סעיף קטן (ב).
סנ"צ א' מזוז
זה לא אי נטרס משטרתי .
היו"ר שאול יהלום
זה אינטרס להגן על הערב הראשון, טוב שיש אינטרס כזה וחשוב לשמור עליו. אם

הוא לא רוצה להופיע בבית-המשפט אני רוצה למצוא מסלול הסכמה גמיש יותר.
ל' משיח
צריך לתת לו הזדמנות להופיע בדיון.
ש י סף
יש פה פן נוסף שלפיו סעיף קטן (ב) מיותר. כאשר הערב הנוסף לא מופיע, יודע

ולא שלח שום מכתב, מה קורה אז? גם אז לא הייתי רוצה שהערב הראשון יהיה בן-ערובה.
היו"ר שאול יהלום
שני ערבים חתמו, אני אמרתי לאחר: אני מוכן לחתום יחד אתך. ברגע שאתה מתחלף

אני לא מוכן לתת את הערבות שלי.
ש' סף
אין ויכוח. בית-המשפט לא יודע כלום אלא רק שקיבלתי זימון ולא הגעתי. יעצרו

אותי בגלל זה?
הי ו "ר שאול יהלום
לא. אבל אם אין לך ממני היזון חוזר אם אני מסכים או לא, אני לא יודע אם

ההחלפה תיעשה. לא מספיק שנשלח מכתב, אולי לא שמתי לב, אולי לא לקחתי אותו

מהדואר, אולי אני בחוץ-לארץ. צריך תגובה מהערב לתהליך.

נציגות משרד המשפטים, שמעתן את ההערות וצריך לינת על כך תשובות. עד לישיבה

הבאה משרד המשפטים יביא לנו נוסח אחר לסעיף 47 שמתחשב במסלולים האלה. תבדקו

אפשרות לתת לו הזדמנות להופיע ולא זימון שהוא חובה, להודיע לו שיש דיון ולהגיד:

רשאי הערב להופיע ובית- משפט חייב לשמוע אח דעתו ורשאי הוא לתחום על הסכמה לתהליך

בתנאי שיהיה ברור שהוא ידע על מה מדובר.



אנחנו עוברים לסעיף 48. (קורא את הסעיף). אדם הפקיד מרצונו בקופת בית-המשפט

ערבות של 100,000 שקל למישהו והוא נפטר. מדוע הערבות בטלה?
שי סף
הוא ערב שהוא מתחייב להביא את החשוד למשטרה או לבית-המשפט. אם הוא מת, הוא

לא יכול לעמוד בהתחייבות הזאת.
היו"ר שאול יהלום
אתה אומר שהכסף לא שווה כלום אלא 1( התחייבות אישית שלו ומאחר שהאיש לא נמצא

כבר אין צורך בכסף,

מה זה "וסכום ערבונו יוחזר לעזבו נו לכשיתבקש הדבר"?

ש' סף;

זה ענין קשה. לפני שנים מעטות החוק דיבר על כך שערבונו יוחזר. נקבע שזו

הוראה שמחייבת את מערכת בתי-המשפט והם חייבים להחזיר את הכסף בלי בקשה. אם

כבית-משפט אתה יודע שצריך להחזיר את הערבות - תחזיר אותה, מדובר על החזרה בתום

שישה חודשים או בתום הארכה אם היתה וכו'. בתי--המשפט אמרו שהם לא מסוגלים לעקוב

אחרי זה והוראה פוזיטיבית כזאת מכניסה אותם לפלונטר כי אין להם שליטה על זה וקשה

להם לדעת את הדברים. היה תיקון כלשהו אבל לזמן קצוב והוא: שמערך בתי-המשפט

יתארגן , ידווח לו על-ידי המשטרה והפרקליטות והוא ידע מתי התיק נגמר אם נפתח כתב

אישום בזמן. פה אנחנו מחזירים אחורה מצב שלדעתי הגיע הזמן לתקן אותו. בית-המשפט

י ודע שערב נפטר.
ד' ואג
איך הוא י ודע?
ש' סף
מדובר על כך שבית-המשפט יודע, מישהו הודיע לו. אם הוא לא יודע, אין שום

דרישה כלפיו. אם בית-המשפט יודע, לא צריך להגיש בקשה נוספת להחזיר את הכסף.
י י קרפ
בית-המשפט לא יודע שהערובה פקעה.
ש' סף
במקרה המסוים הזה בית-המשפט יודע שהערב מת ורק אז נכנס הסעיף הזה לתוקף.
היו"ר שאול יהלום
בדרך כלל כשאדם נפטר יש לו אשה שיורשת אותו והיא יודעת פחות או יותר איפה הוא

ניהל את חשבונות הבנק שלו והיא יודעת שיש לו תכנית חסכון זו או אחרת אבל היא לא

יודעת שלבעלה יש חבר בנצרת עלית ואתמול בעלה הפקיד שם את הכסף. זאת אומרת, היא

לעולם לא תבקש את הכסף ובית-המשפט לעולם לא יודיע לה. לאן ילך הכסף? צריך למצוא

פרוצדורה שבה בית-המשפט ידע איך להחזיר את הכסף למשפחות במקרה שאדם נפטר.
ר' סוכר
יכול להיות שצריך להיות סעיף כללי בו ייאמר שכאשר הליך נגמר ותיל! נסגר יש

לעבור על התיק.
היו"ר שאול יהלום
האם אחרי שתיק נסגר מצלצל איזה כוכב במחשב בתי-המשפט חודש אחרי זה שלא לקחו

את הכסף? האם זה קיים?
ש' סף
לאלמנה קשת לגלות זאת. אבל אם אף אחד לא יפנה ותהיה הוראה מחייבת כזאת, בתום

שישה חודשים בית-המשפט ישלח הודעה שיש כסף והוא מבקש לבוא לקחתו.
היו"ר שאול יהלום
לפי מה שאיזה אומר התהליכים ייגמרו רק בעוד שנה אבל נניח שלאלמנה אין כסף

לערוך את ההלווייה ולשלם את המצבה וכאו היא יכולה לקבל את הכסף ולהשתמש בו במקום

שה י א תבקש הל ו ו אה בר י ב י ת קצוצה.
ר' רובין
בשעתו לא תוקן סעיף 48 אלא סעיף שדיבר על פקיעת הערובה בתום 180 יום שבהם לא

הוגש כתב אישום. זה דבר שנמצא בשליטת המערכת, התביעה, המשטרה ואולי בתי-המשפט -

אני אומר שלא - אז תוקן הסעיף שיעברו שנתיים וכן הלאה. אני שואל מה זה "הודע

לבית-המשפט", איך בתיק אזרחי אני יודע שהוא נפטר והאם זה אותו אדם? אם בתיק

פלילי האלמנה תכתוב אלי שהערב נפטר והיא לא תבקש להחזיר את הערבות ברור שהערבות

תוחזר.
ר' סוכר
היא לא יודעת שהיא צריכה לבקש.
ר' רובין
אבל גם אני לא י ודע,
ר' סוכר
פגה עושים בתיק אזרחי עם פקדונות כאשר המפקיד נפטר? זה אותו סיפור.
ר' רובין
אני מעריך שאם לא מבקשים אותם יש בעיה.
ש' סף
אחד הרעיונות הוא שתהיה הודעה על הפקדת כסף למשרד הפנים כי הוא מוציא את

תעודות הפטירה ואז אוטומטית יהיה כתוב לפניו שלאיש הזה יש פקדון פה ושם. זה

המקום היחיד שבו אפשר לרכז נתונים ואז היורשים יקבלו את ההודעה.
בנימין אלון
הכסף הזה צמוד?
ר' רובין
יש תקנות מיוחדות על סיטואציות שונות.
היו"ר שאול יהלום
יש למישהו השערה כמה ערבויות כספיות יש בחודש, הפקדות? אלפים או עשרות

אלפים?
ר י רובי ו
אני מוכן לבדוק את זה.
היו"ר שאול יהלום
מר רובין, תחשוב על כמה אפשרויות מקוריות כדי לטפל בענין הזה. אם אי-אפשר -

אי-אפשר. יכול להיות שצריך להיות מאגר בהנהלת בית-המשפט של כל ערבות של 100,000

ומעלה, יכול להיות שאלמנה צריכה לטלפן טלפון אחד לבית-המשפט כדי לדעת אם בעלה נתן

ערבות, צריך למצוא דרכים מקילות לזה.
רפ"ק י' עלאיוף
אני מבקשת שהוראות סעיף 48 יחולו גם על ערבות שניתנה בתחנת המשטרה.
ש' סף
אם יש ערבות כספית היא לא מופקדת במשטרה, גם הם מפקידים אותה בבתי-המשפט, זה

אותו המאגר.
היו"ר שאול יהלום
גב' עלאיוף רוצה שזו תהיה אותה פרוצדורה.

ובכן, סעיף 48 יבוא לדיון נוסף כאשר הנהלת בית-המשפט תיתן את חוות-דעיגה.

אנחנו עוברים לסעיף 49. (קורא את הסעיף). נניח שאדם הופיע בבית-המשפט - הוא

הרביץ לאשתו, זה היה תנאי בערבות והוא כן עשה את זה - ובכל זאת את לוקחת ממני את

הכסף. את מענישה אותי?
סנ"צ א' מזוז
נניח שזו הפרת תנאים. אמרו לו לא להיכנס לישוב ומישהו נתן ערבות שהוא לא

ייכנס לישוב הזה אלא ישב במעצר ולא יצא. הוא יצא, הביאו אותו לבית-המשפט ודנים

אבל אחת הסנקציות היא שיחלטו את הערבות בגלל שהוא הפר את התנאי.
ר' סוכר
צריך להבהיר באופן ברור שהערבות היא גם להתייצבות וגם שימלא את תנאי הערובה.
שי סף
כאשר הערב מוזמן מסבירים לו על מה הוא ערב. יכול להיות שיש 10 תנאי ערובה

והערב אחראי רק על 3 מהם. צריך לכתוב שזה רק במקרה שהופרו התנאים שהוא ערב להם.

נניה שהזמנתי את החשוד בתאריך x, פניתי אל הערב, הערב התאמץ ולא הצליח להביא אותו

אלא אחראי שבועיים. האם אני יכול לחלט את הכסף או לא?
סנ"צ א' מזוז
זה ענין של שיקול דעת.
ר' סוכר
אם אומרים לו לבוא תוך שבועיים מפני שרצו לעשות קו נפרונטציה עם עד אחר

שאחר-כך אי-אפשר לעשות אותה, הוא סיכן את החקירה ואז אפשר לחלט את הכסף. זה נתון

לשיקול דעת.
היו"ר שאול יהלום
כתיב: "היה לשוטר יסוד סביר להניח כי משוחרר בערובה הפר תנאי מתנאי השחרור",

זה לא בטוח במאה אחוז אלא יש לו יסוד סביר, הוא חושב שהוא עומד להימלט מן הדין

אבל הוא לא בטוח בזה והשוטר אומר לו : תבוא לבית-המשפט בתוך 24 שעות. שופט שדן

בענין רשאי לחלט את הערבות, לא חייב.
ש' סף
אנתנו חושבים שסעיף 49 חבר מדי. במחזור הראשון האיש היה בבית-המשפט או

במשטרה ושוחרר. עכשיו זה מחזור שני , המשטרה אומרת הפרת את תנאי השחרור שלך "היה

לשוטר יסוד סביר להניח", זה לא מקרה של עילת מעצר, זה ייתכן. אנחנו מבקשים
שהניסוח יהיה
שוכנע שוטר שהיתה הפרה של צו.
ר ' סוכר
אחה מרע עם עצמך, ארגה מוציא את זה מהמבחן האובייקטיבי לגבי מה שהשוטר שוכנע.

יכול להיות שהוא שוכנע בטעות.
ש' סף
אחרי שהשוטר שוכנע הוא צריך להביא אותו מייד אל הקצין, זה לא כתוב פה.
נצ"ס ר' גוטליב
הסעיף הזה מופיע בנוסח קצת שונה בסעיף 23(6) לחוק שכבר נחקק ושם זה נמצא בכל

עילות המעצר. אין צורך בסעיף הזה.
סנ"צ א' מזוז
סעיף 23(6) זהה לסעיף הזה מלבד זה שנאמר כאן בסעיף 49 שהוא רשאי למסור לו

הזמנה להתייצב בפני בית-המשפט תוך 24 שעות. בחוק המעצרים הוסדר הנושא שהוא רשאי

לעצור אותו אם יש לו יסוד סביר להניח שהוא הפר תנאי מתנאי השחרור.
הי ו"ר שאול יהלום
אם כך, נמחק את סעיף 49 סעיף קטן (א).
ל' משיח
ובלבד שנכניס את הנושא של ההזמנה להתייצב בסעיף 23(6).
היו"ר שאול יהלום
בסדר.
ש' סף
אפשר למחוק גס את סעיף קטן (ב), כי זה גם כן נכלל בסעיף 23.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו מוחקים את סעיף קטן (ב).

מה עם סעיף קטן (ג)?

ש' סף;

צריך להיות ברור שהחילוט הוא במקרה שהערב היה ערב לתנאי שהופר,

היו"ר שאול יהלום;

זה ברור. אם בך, אנחנו משאירים את סעיף קטן (ג) ואת סעיף קטן (ד). הם

הופכים לסעיף קטן (א) ולסעיף קטן (ב) משום שאנחנו מוחקים את סעיפים (א) ו-(ב}

הקיימים. כמובן, צריך לתקן את סעיף 23(6). תגישו לנו נוסח ונשמח לתקן את כל

סעיף 49.

אנחנו עוברים לסעיף 50 .(קורא את הסעיף). אני מבין שהענין הזה הוסדר ואפשר

למחוק את הסיפא מהמלים "ולרבות כשאדם מוחזק במעצר..." ועד הסוף.

ל' משיח;

אנחנו רוצים למנוע אפשרות של הגשת עיון חוזר בצורה אחרת וזה לא מזיק להשאיר

את זה.

הי ו ייר שאול יהלום;

דנה תבדוק עם מר שהם האם יש סתירה לגבי מה שסיכם והאם זה מיותר.

ד' קסל;

אבדוק את זה. צריך להוסיף לסעיף 50 את קצין המבחן.

א' פלאי ;

נכון. אם יש פיקוח של קצין מבחן, צריך שתהיה לו אפשרות להחזיר אותו

לבית-המשפט. בהפרת תנאי מבחן קצין המבחן מודיע לבית-המשפט.
שי סף
יש הבדל בין הודעה לבין הגשת ערר. זו טעות להוסיף את קצין המבחן. זו פעם

ראשונה שלקצין מבחן יש STANDING בבית-המשפט ואז אני אחקור אותו. זה מתנגד לעקרון

שקצין מבחן לא עומד לחקירה.

נצ"מ ר' גוטליב;

גם המשטרה באה כינביעה, אין מקום לפזר את זה.
ל' משיח
קצין המבחן צריך להיות בקשר עם התביעה כי לא ייתכן שתהיינה עמדות נוגדות שלו

ושל התביעה
ד"ר מ' חובב
בסעיף 45(6) הוחלט על פיקוח של קצין מבחן: "חובה להימצא בפיקוחו של קצין

מבחן לאחר קבלת הסכמתו של קצין מבחן." נניח שקיבלנו פיקוח של קצין מבחן, הוא

אמר לאיש שהוא צריך לעשות א', ב', ג' אבל האיש לא עשה כלום. יש אפשרות להתעלם

מהנושא - אני מניח שלא זאת הכוונה. יש אפשרות להודיע לתובע או לבית-המשפט והפרה

כזאת היא כמו כל הפרה של תנאי מבחן. אנחנו חשבנו שכל כללי המבחן רולים גם בנושא

הזה ולכן צריכים לכלול גם את כל הכללים של הפרת כללי המבחן. אנחנו רוצים לראות

את צו המבחן הזה כחבילה משותפת לכל צווי המבחן בארץ.
י י קרפ
זה לא חלק מהמבחן.
ד"ר מ' חובב
אם זה לא חלק מהמבחן , לא צריך את זה. אנחנו לא באים לפה כאנשי משטרה אלא

כעובדים סוציאליים ואנחנו צריכים את כל החבילה שקשורה למבחן.

א' פלאי ;

הפנייה דרך התובע לא נראית לי ברמה העקרונית. לפי ההגדרה אנחנו OFFICE OF

THE COURT והמשמעות היא שאנחנו לא אחד משני הצדדים, אנחנו הסמכות האובייקטיבית

שתפקידה לפעול לפי החוק. יכול להיות שהמלים "עיון חוזר" מעוררות בעיה משפטית אבל

צריכה להימצא דרך שאנחנו באופן עצמאי, לא באמצעות אחד מן הצדדים, נודיע

לבית-המשפט את מה שיש לנו להודיע. יכול להיות שעד עכשיו לא היה נכון לתת לו

להיכנס הביתה ודווקא לשבועיים הבאים כדאי לנסות זאת אבל זה צריך להיעשות בתיאום

עם בית-המשפט והשופט יחליט אם יהיה דיון או לא. בפועל צריך שיהיה לנו STANDING

של פנייה ישירה לבית-המשפט אחרת הכלי של קצין המבחן הוא חסר משמעות.
נצ"מ ר' גוטליב
זה נראה לי לא נכון. כל הטענות בדבר הפרת תנאי ערובה צריכות לבוא מפה אחד

והוא של התביעה, זה לא משנה מי הגורם המפקח.
היו"ר שאול יהלום
ניקח מקרה שבו האדם אלים ובתנאי הערובה אסרו עליו להיכנס לבית מסוים. כאן

אומרים שקצין המבחן הוא לא חלק מהתביעה אלא הוא גורם מקצועי עצמאי והמדינה נותנת

לו ללוות את הענין. קצין המבחן אומר: הגענו למסקנה שאותו אדם לא היה מרביץ

לנשים, או רק לאשתו, ולכן כשאשתו לא בבית מותר לו להיכנס לבית, אחותו שם באים אל
התובע מדברים אתו והתובע אומר
עזוב אותי, יש לי כאן אלף תיקים אחרים, פגה איכפת

לי שהאיש הזה לא ייכנס לביתה של אשתו, נטריד עכשיו את בית-המשפט בשביל זה? לקצין

המבחן, בגלל המקצועי ות שלו , זה יותר חשוב והוא אומר: בגלל שאתם עמוסים לא נטפל

בזה? אז הוא מודיע על הענין לבית-המשפט. גבי גוטליב, את אומרת: מה פתאום, תבואו

דרך התובע. אבל יש מחלוקת בין הגורם המקצועי הטיפולי לבין הגורם המקצועי המשפטי,

אלה דברים של יום יום.
שי סף
פקודת המבחן קובעת את כל הנושא של קציני המבחן ויש שם פרק של אי-עמידה במבחן.

בזה אנחנו עוסקים כרגע, באי-עמידה בצו שיפוטי שניתן לגבי מבחן.
י' קרפ
כאשר ההליך נ גמר .
ש' סף
בשום מקום אין STANDING לקצין המבחן. אם נגיד "שוכנע בית המשפט", איך שוכנע?

על סמך הודעה בכתב הנתמכת בשבועה. הפרוצדורה הזאת יכולה להמשיך להתקיים גם לגבי

הנושא שלנו.
פרופ' ק' מן
אני לא רואה הבדל מבחינת החקירה אם הוא מודיע או הוא בא כתובע.
ש' סר
קצין המבחן יודיע לבית-המשפט: נתת לי הוראה כזאת אבל דע לך שהאיש לא עומד

במבחן . אם ההודעה רצינית ויש בה ממש זה עובר ביקורת ראשונה של השופט ורק אז הוא

מזמן דיון. לעומת זאת, בעיון חוזר אין שיקול דעת לבית-המשפט והוא חייב לזמן

דיון .
ד"ר מי חובב
בית-המשפט רשאי לשאול את קצין המבחן שאלות עובדתיות וקצין המבחן מתייחס

אליהן. הוא לא נחקר. לכן אנחנו רוצים מעמד של הפרת המבחן, או שנוותר על התפקיד

שלנו. אנחנו לא רוצים ליהפך לצד בבית-המשפט.
ר' רובין
צריך להבחין בין שני שלבים, בין השלב שבו מגיעים למסקנה שהאיש הפר את תנאי

הפיקוח שלו. לבין השלב שבו צריך לבקש משהו מבית--המשפט בעקבות ההפרה הזאת.
בבית-המשפט יש שני גורמים
הסניגור שממונה על האינטרס של הנאשם, והתובע שממונה

על האינטרס של המדינה והוא היחיד שממונה על האינטרס של המדינה, והשופט מכריע

ביניהם. לכן, כאשר מבחינה עובדתית נשאלת השאלה אם האיש הפר או לא הפה את התנאים

הם צריכים להודיע למי שאחראי על אינטרס המדינה בתחום הזה והוא יחליט - זו סמכותו

הבלעדית - האם זה מצדיק בקשת מעצר, אולי זו הפרה לא חמורה ולא צריך להגיש שום דבר

לבית-המשפט. אין שום סיבה שהם ישלחו הודעת סינמית לבית-המשפט בלי בקשה אופרטיבית

שהתובע הוא שמוסמך לתת אותה.
א' פלאי
תוך כדי ההליך, כאשר צו המבחן איננו מתקיים, אנחנו מודיעים על כך בכתב

לבית-המשפט. הפיקוח של קצין המבחן, לפי סעיף (6) המוצע, יתקיים כל עוד משפטו של

האדם נמשך. כלומר זה תהליך מתמשך ומבחינה זו הוא דומה להליך של צו מבחן שהחל

ברגע מסוים עם תוכן אחר ונמשך עד רגע אחר. כל זמן שההליך הזה נמצא בתוקף הצו

נמצא בתוקף ויש עלינו חובה לבצע אותו. אם זה לא מתבצע מסיבה כלשהי, או אם צריך

לשנות את התנאים, צריך להיות STANDING לגורם המפקח לבוא לבית-המשפט, לדווח לו

ולבקש X או Y, או שום דבר. אחרת אין משמעות לפיקוח.
היו"ר שאול יהלום
מי שהטיל את הפיקוח הוא בית-המשפט ולא התובע. יש למדינה אינטרס לדבר בקול

אחד, יש אינטרס אחר שבו המקצועיות הטיפולית חולקת לפעמים על המשפטיות, ובית-המשפט

צריך לשמוע את שני הצדדים ולהכריע. אם נחליט שההודעה לבית-המשפט יכולה להיעשות

רק דרך התובע, ויש לו מחלוקת עם קצין המבחן, לא תמיד בית המשפט יזמן. התוצאה

תהיה שבגלל המחלוקת שבבית המשפט לא ישמע את הגורם המקצועי ואצזה צריך לתקן
ר' סוכר
המשטרה היא שממונה על הפרת יתר תנאי הערובה, אם הוא ממשיך לעבור עבירות, אם

הוא יצא מהארץ שלא ברשות, אם תפסו אותו כשהוא נכנס למקום אסור, המשטרה מודיעה

לפרקליטות ואז אנחנו מגישים ערר או עיון חוזר. איך אדע, בלי שהדבר הובא לידיעתי,

שהאיש לא עמד במבחן כאשר זה תנאי מתנאי הערובה שהופר? אם ההודעה היא לבית-המשפט,

כמו בהליך עצמו, בדרך כלל בית-המשפט מטיל עליו פיקוה, אבל בתום ההליך.

אני מפנה תשומת לבכם שזה חל לא רק עליכם אלא לגבי כל טיפול רפואי או

פסיכולוגי .
היו"ר שאול יהלום
כבר קבענו את זה, זה מחזק אותם.

ר' סוכר ;

נכון שאר פעם לא הייתם צד ואתם צריכים להמשיך לא להיות צד. אם אתם רואים

שאדם לא קיבל טיפול או לא עמד בתנאי המבחן, אתם מודיעים לתביעה, התביעה מגישה ערר

ואתם מודיעים לבית-המשפט. יכול להיות שיש לכם הסבר לגיטימי למה הוא לא עמד בתנאי

המבחן, זה בסדר, אבל לא כצד, אתם לא עוררים ואתם לא מגישים עררים. אתם מודיעים

לתביעה עם הודעה לבית-המשפט.
א' פלאי
אנחנו מודיעים לבית-המשפט עם העתקים לצדדים.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו מדברים כאן על מצב שביום הראשון בית-המשפט שיחרר והוא נתן 25 תנאים.
באחד התנאים הוא אמר
אסור לך להיות בקרית-שמונה. הוא נתן עוד תנאי: ארגה תהיה

בפיקוח קצין מבחן. אחרי חודש מגיע קצין המבחן למסקנה שהאדם כבר עבר גמילה והוא

יכול להיכנס לקרית-שמונה. אם אין מחלוקת עם התובע, אפשר למצוא פרוצדורה שבה

התחנה הראשונה של קצין המבחן יהיה התובע. אבל יש מחלוקת עם התובע וקצין המבחן

אומר: מרגע זה ואילך צריך להחזיר אותו לקרית-שמונה כדי שהוא יחזור למקום עבודתו
אחרת הוא מידרדר. התובע אומר
אני לא רוצה להסתכן כי הוא עלול להרוג את האשה

בגלל שהיתרנו את זה. הם מתווכחים ביניהם אבל זה לא מגיע לבית-המשפט. מאחר

שמדובר פה במעצר לא תמיד יש סניגור ולכן יכול להיות שאם קצין המבחן לא יעשה פעולה

אקטיבית זה לא יגיע לבית-המשפט. לכן אומרים כאן שרוצים כי לקצין המבחן תהיה

פרוצדורה להודיע לבית-המשפט.
ש' סף
צריך לזכור שקצין המבחן נכנס לתמונה מכיוון שהמשטרה אמרה שהיא לא יכולה לפקח

על כל הדברים של המבחן . המשטרה ויתרה פה למעשה על חלק מהפיקוח של תנאי הערובה.
א' פלאי
אנחנו לא במקום המשטרה.
היו"ר שאול יהלום
אני מבקש ממשרד המשפטים להגיש לנו בתיאום עם קצין המבחן נוסח חדש לסעיף 50.

בנוסח זה צריך לראות האם יש אפשרות להטיל על בית-המשפט את האחריות לזמן את

הצדדים. זה צריך לבוא לשופט והוא יחליט.
פרופ' ק' מן
האם יש מצבים שבית-חמשפט מזמין את הצדדים בלי שהסניגור או התובע פנו?
ש' סף
כן, בגלל כל הסיבות של הפרה.
ד"ר מ' חובב
בכל הוקי הנוער קצין המבחן יוזם פנייה לבית-המשפט, גם בפקודת המבחן אנחנו

יוזמים. בית-המשפט יכול להתעלם ולהגיד: אני דוחה את זה. לפעמים קורה גם שעד

שבית-המשפט דן כבר נגמר צו המבחן. אנחנו לא אחראים על הזמן של בית-המשפט, אנחנו

מודיעים והוא יוזם את הפגישה.
א' פלאי
בחוק השירות לתועלת הציבור, בחוק העונשין, אנחנו מודיעים לבית-המשפט. היה

דיון בבית-המשפט העליון על כך שאיש לא סיים את צו המבחן, הודענו לבית-המשפט,

הדיון היה יום לאחר שנגמר הצו ובית-המשפט העליון דן והחליט שהאיש צריך לגמור את

הצו הזה. אנחנו שולחים העתקים גם לתביעה וגם לסניגור.
ר' סוכר
בסעיף 48 נאמר שבית-המשפט יכול לחלט ערבות והוא נותן לו הזדמנות להגיד את

דברו . הוא אמר את דברו אבל הוא לא מרוצה מההחלטה של בית-המשפט, אני חושבת שצריך

לתת לו הזדמנות לערור.
ל' משיח
זה סעיף מקביל לסעיף 51.
היו"ר שאול יהלום
נוסיף את הבקשה הזאת לסעיף 51.

לסיכום, לא אישרנו היום אף סעיף. עברנו מעבר ראשון על סעיפים 46 עד 51.

אנחנו מבקשים ממשרד המשפטים לעבור על כל הסעיפים. בסעיף 46 אינם צריכים לינת לנו

נוסח חדש לגבי הנושא של מפקד תחנת משטרה בתיאום עם המשטרה, לתקן את החוק שכבר

קיבלנו בענין הזה ולפשט את הפרוצדורה. בסעיף 47 אתם צריכים למצוא דרך שבה הערב

השני לא צריך לבוא בגופו אלא לתת לו יותר גמישות. בסעיף 48, בתיאום עם הנהלת

בתי-המשפט ועורך דין רובין , צריך למצוא דרך להודיע למשפחה על הערובה כדי שלא

תהיינה תעלומות. בסעיף 49 סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יימחקו, יתוסף זימון לסעיף

23(6), וסעיפים קטנים (ג) ו-(ד) הופכים ל-(א} ו-(ב). בסעיף 50 אתם מביאים לנו

נוסח חדש ונותנים מעמד לקצין המבחן. בסעיף 51 אתם מביאים נוסח חדש עם זכות ערר

לערב שכבר חולט ערבונו.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:20

קוד המקור של הנתונים