פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

שהתקיימה ביום בי. י"ט בשבט התשנ"ז. 27.1.1997. בשעה 15:00
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר שאול יהלום

רפאל אלול

בנימין אלון

טלב אלסאנע

יוסף ביילין

משה גפני

יעל דיין

צבי ויינברג

דוד טל

טלאח טריף

יונה יהב

אלכט לובוצקי

שאול עמוד

דוד צוקר

ראובן ריבלין

חיים רמון

משה שחל

טילבן שלום

מוזמנים; עו"ד עדנה ארבל, פרקליטה המדינה, משרד המשפטים

עו"ד טליה ששון, משרד המשפטים

עו"ד תנ"צ חנה קלר, היועצת המשפטית, המשרד לביטחון

פנים

אורית מייזליק, המשרד לביטחון פנים

יאיר שטרן, מנהל הטלוויזיה, רשות השידור

עו"ד עמית שכטר, היועץ המשפטי, רשות השידור

עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון

עו"ד יטמין קשת, היועצת המשפטית, התנועה לאיכות

השלטון

אלי ניטן, הטלוויזיה הישראלית בערבית

אולר גורדון, "ג'רוסלם פוטט"

עו"ד ישראל כלוף, לשכת עורכי-הדין

אתי אשד, דוברת משרד המשפטים

ריקי שפרינצק, "פופוליטיקה", רשות השידור
היועץ המשפטי
שלמה שהם
מנהלת הוועדה
דורית ואג
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ
סדר היום
הפרסומים על הליד בחירת היועץ המשפטי לממשלה



הפרסומים על הליך בחירת היועץ המשפטי לממשלה

היו"ר שאיל יהלום; אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק

ומשפט.

הישיבה הזאת זומנה בעיקר כדי לקבל את הודעת ממלאת מקום היועץ המשפטי

לממשלה, פרקליטת המדינה, הגברת עדנה ארבל, על החקירה שנעשית נוכח

הפרסומים שהיו בתקשורת. הפרסום הראשון והמרכזי נעשה על-ידי הטלוויזיה

הישראלית, הערוץ הראשון.

כאשר זימנתי את הישיבה, בסוף השבוע שעבר, זימנתי אותה על-מנת שהיא תהיה

מאיץ לתהליך חקירה רציני, אחראי, מקצועי, ללא משוא פנים וללא לחצים

פוליטיים. אני מוכרח לומר שבינתיים, אתמול, התברר שפרקליטת המדינה,

כממלאת מקום חיועץ המשפטי לממשלה, כבר החליטה על החקירה, ואני מכבד

ומוקיר את ההחלטה. אני גם מכבד ומוקיר את כל אישי המימשל בראשות

ראש-הממשלה שהחליטו והמליצו על חקירה משטרתית בנושא, משום שפרשה כזאת,

ברגע שהיא הועמדה על סדר יומנו על-ידי התקשורת, בגלל חומרתה, אי-אפשר

היה שלא לגשת לחקירתה.

מיד היועצת המשפטית של המשרד לביטחון פנים, לאחר דברי פרקליטת המדינה,

תקריא כאן הודעה של ראש אגף החקירות. ראש אגף החקירות וצוותו עוסקים

מאתמול בצורה אינטנסיבית בחקירה, ובואם לכאן יפגע במהירות החקירה, משום

שהם עוסקים כרגע בחקירה עצמה. אני שחררתי אותם מלבוא לכאן, ואת הודעתם

הברורה תקרא אחר-כך הגברת חנה קלר, היועצת המשפטית למשרד לביטחון

פנים.

רשות הדיבור לממלא מקום היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטת המדינה, הגברת

עדנה ארבל. אנא אמרי לנו איך התקבלה החלטתך, מה ההוראות שניתנו למשטרה,

האם יש שיתוף פעולה עם המשטרה ומה יהיו דרך החקירה וקצבה.

עדנה ארבל; אדוני היושב ראש, קהל נכבד, קיבלתי הזמנה

לבוא לוועדת חוקה, חוק ומשפט. אני מכבדת

אותה, את היו"ר שלה ואת חבריה, ולכן באתי. אני לא חושבת שאני יכולה

הרבה להוסיף ולהעשיר אתכם מעבר למה שהודענו אתמול באופן יוצא דופן.

הודענו על כך שהוריתי למשטרה לפתוח בחקירה. המשטרה התחילה בחקירה

אתמול, ואני כבר אמרתי בהזדמנות אחרת שאני מקווה שיאפשרו למשטרה לבצע

את החקירה; שהתקשורת, עם כל כמה שהיא באמת מעוניינת ורוצה לדעת, באמת

אולי תאפשר לה לעשות את הדברים קצת פחות לאור הזרקורים, כדי שהחקירה

תהיה יעילה, ממצה ומהירה.

כרגע אני לא יכולה לדווח על ההליכים הראשוניים או על ראשית החקירה, כי

אנחנו בדרך כלל לא מדווחים על חקירות, ובוודאי לא נעשה כך היום. החקירה

מתנהלת על-ידי צוות בכיר של המשטרה, בליווי פרקליטה צמודה מפרקליטות

המדינה ובליווי יום-יומי שלי ושל הצוות הבכיר במשרד. אנחנו נשתדל

שהחקירה תמוצה במהירות המרבית; ומקווים שניתן יהיה להגיע לחקר האמת.

אנחנו סבורים שחשוב שבמהירות, עד כמה שאפשר, הציבור וכולנו באמת נדע אם

חלילה יש ממש בחשדות הלכאוריים שהתעוררו, או לחלופין, שמא היו כאן

דברים שאין בהם ממש, או הוכפשו אנשים באופן ישיר או במרומז, ואין לזה

בסיס.



אני מאוד מקווה שהחקירה תוביל לזה, שאפשר יהיה לדעת את האמת עד כמה

שיותר מהר, וכמובן שהציבור כולו ידע את תוצאות החקירה.

היו"ר שאזל יהלום; יש לי אלייך שאלה, גברתי. אנחנו מסתפקים גס

הרבה מאוד בתקשורת וקוראים, וזוהי שאלה

שהיום באמת מטרידה מאוד אנשים רבים, והיא עולה וממלאת עמודים שלמים;

מאחר שהעובדות העיקריות בפרשה הועלו על-ידי תקשורת, על-ידי טלוויזיה,

על-ידי עיתונות במובנה המקצועי, והעיתונות בדרך כלל עומדת מאחורי

חיסיון עיתונאי, והרי אנחנו רואים שבעניין הזה העובדות לחקירה הן כל כך

חשובות, ועליהן עומד למעשה הנושא על כל מורכבותו לכאן או לכאן - איך

לדעתך נוכל לצאת מהסבך הזה? או הייתי שואל אפילו בצורה יותר ספציפית,

איך הפרקליטות תתגבר על הנושא של החיסיון העיתונאי, והאם תנקטו אפילו

אמצעים משפטיים?

עדנה ארבל; ההנחיה למשטרה הייתה בשלב הראשון לפנות באמת

לערוץ 1 ולאנשים שמעורבים, ולקבל את

האינפורמציה המרבית שניתן לקבל. לאחר שאנחנו נקבל את האינפורמציה הזאת,

אנחנו נלמד אותה ונראה אם יש צורך לעשות מעבר לכך, אם יש צורך לפנות

לבית-המשפט ולבקש להסיר את החיסיון העיתונאי, אם בכלל ינסו לעשות שימוש

בחיסיון כזה. כבר נכתב ונאמר שהחיסיון העיתונאי הוא לא חיסיון מוחלט,

הוא לא מבוסס על הוראה חוקית, כמו שיש חסיונות אחרים לבעלי מקצועות

אחרים, אם זה לרופא, אם זה לעורך-דין וכוי. החיסיון, מכוח פסקי-דין של

בית-המשפט הוא בהחלט מוכר, הוא חיסיון שבדין. ישנם מקרים, כמו שאמר

הנשיא שמגר ואמר הנשיא ברק, בפסקי-דין שאני מניחה שהיושבים כאן ראו

ומכירים, שהאינטרס הציבורי מחייב או מצדיק גילוי חומר חקירה או גילוי

ידיעות; והאינטרס של הגילוי עולה על הרצון לכסות על הרצון לשמור על

חיסיון עיתונאי, או במקרים קיצוניים גם על מקורות מידע.

אני לא נוקטת בשלב זה עמדה, כי אני לא יודעת לאן תוביל החקירה. אני

מציגה את המצב המשפטי. כמובן שאם אנחנו נרגיש שאנחנו לא מצליחים להגיע

לחקר האמת או לקבל את מקסימום האינפורמציה שניתן, במידה שיהיה צורך,

נפנה לבית-המשפט, ובית-המשפט יחליט.

מאוד לא נוח לי לדבר על הליכים עתידיים, על הליכים אפשריים, או כבר

להודיע בתקשורת מה אנחנו נעשה, ושאולי נפנה לבית-המשפט. אנחנו רגילים,

כך תמיד עשינו, לפנות לבית-המשפט; ואז, כמובן, הדבר יהיה גלוי, ואנחנו

לא נסתיר אותו מעיני הציבור, ולא מעיני התקשורת. אם יהיה דיון, הוא

בוודאי גם יהיה דיון פתוח. אבל אני רוצה לקוות שבנסיבות המיוחדות האלה

- ואני כבר אמרתי שיש כאן לפי דעתי אינטרס ממלכתי עליון לקבל את

מקסימום המידע - נוכל לקבל את הדברים ואת האינפורמציה מהאנשים ברצון,

בחקירה רגילה, ולא יהיה צורך בצווים כאלה או אחרים של בית-המשפט. נדמה

לי שכל היושבים כאן שותפים לדעה שאנחנו חייבים לגלות את האמת, ומה

שיותר מהר.

חנה קלר; אני קודם כול רוצה לציין שאני היא זו שמביאה

את הודעת ראש אגף החקירות, מהטעם שלשכת השר

היא זאת שמתאמת את הופעתם של קציני משטרה בפני הוועדה; וכמובן שאני,

כיועצת המשפטית למשרד, מביאה אותה הנה. אין לזה שום אינדיקציה שלשר יש

איזו שהיא מעורבות בהליך החקירה.



חיים דמיו; רצוי היה שתהיה היועצת המשפטית של המשטרה

בגלל רגישות העניין. חבל שבאה היועצת

המשפטית של המשרד ולא של המשטרה. תעבירי את הדברים שלנו לשר.
חנה קלר
בהחלט. זה נבע מכך שקשה היה לתאם מאתמול

בלילה להבוקר, ולא רצינו להשאיר את הוועדה

ללא כל תגובה. נם המפכ"ל, גם ראש אגף החקירות, גם סגן המפכ''ל נמצאים

עכשיו מחוץ לירושלים.

לאחר ההתנצלות, אני מביאה דברים בלשונו של סנדו מזור, ראש אגף החקירות,
שאומר
"דומני שהאינטרס הציבורי לקדם את החקירה מחייב אותנו לא לשבש את הלו"ז

שנקבע מבעוד מועד, ואני משוכנע כי יו"ר הוועדה יקבל את עמדתי בהבנה

רבה.

בד בבד עם התנצלותי על אי-יכולתנו להופיע בפני הוועדה, אני מבקש להודיע

בשמנו כי צוות החקירה יעשה כמיטב יכולתו על-מנת לסיימה בהקדם האפשרי,

וכדרכה של המשטרה, בצורה מקצועית, וללא משוא פנים.

אדגיש כי עבודת הצוות מתבצעת ללא התערבויות ולחצים מסוג כלשהו".

היו"ר שאול יהלום; ביקשתי מהיועץ המשפטי שלנו, עורך הדין שלמה

שהם, לומר בקיצור נמרץ את דעתו על הנושא הזה

של החיסיון העיתונאי.
שלמה שהם
אני אציג את הנושא בקצרה. הנושא של החיסיון

העיתונאי, למעשה, נולד בישראל שלא במסגרת

הוראת חוק, אלא בפסק-דין ציטרין, שהיה כרוך באירוע מסויים בלשכת

עורכי-הדין, ובעקבותיו נתבקשו העיתונאים למסור את מקורות המידע שלהם.

האינטרסים הנוגדים, שעומדים לדיון ושנדונו אחר-כך בפסקי-דין מאוחרים

יותר, היו אינטרסים, מחד, על תקינות ההליך השיפוטי והצורך להגיע לעשיית

צדק, ומאידך, של העניין, כמו שאומר הנשיא שמגר בפסק-דין ציטרין: "יש

לציבור עניין כי עיתונאי ישיג את המידע, אך הוא יצליח בכך רק אם האיש,

שהוא מקור המידע, יוכל לרחוש אמון לכך כי זהותו לא תתגלה, וזהו למעשה

חלק מחירות הביטוי".

אני לא אסקור כאן את המצב באנגליה ובארצות הברית, אבל אני רק אומר שגם

לפי פסק דין ציטרין וגם לפי המצב המשפטי היום וגם לפי פסק דין מאוחר

יותר של השופט עדיאל בבית-המשפט המחוזי בירושלים, החיסיון העיתונאי

למעשה הוכר, אבל הוא איננו חיסיון מוחלט. בפסק הדין של השופט עדיאל

נאמר בפירוש שהחיסיון איננו חיסיון לתוכן, אלא הוא אך ורק חיסיון של

המקור עצמו. למעשה, גם בארצות הברית, משם שאב הנשיא שמגר חלק מהנורמה

שאותה הוא ביסס בפסק דין ציטרין, נאמר די בבירור שהחיסיון - שם היה

עניין של הופעה בפני חבר מושבעים - הוא זכות שהדברים לא יתפרסמו, אך

אין זכות להימנע מלענות על שאלות. זאת אומרת, שם נאמר עוד פעם, הזכות

של המקור היא זכות שלא לפרסם אותו, אבל אין זכות להימנע מלענות על

שאלות. אני אומר בקצרה, שם נדונו מקרים חמורים אחרים, ושם נאמר בפירוש

שהחיסיון העיתונאי לא חל גם במקרים הרבה פחות חמורים, ובאמת פחות



חמורים מהמקרה שלפנינו. כמו למשל, בעניין של חובת נאמנות של עובד

למעבידו, פסק-דין גרנדה, ועוד פסקי-דין אחרים.

זאת אומרת, אם נלך על-פי הקו המנחה את הפסיקה עד היום, נראה שעל-פי

הפסיקה אפשר לומר שבמקרה שמדובר בענייו מהותי שדרוש לעשיית הצדק, יש

רגליים לדבר, שייתכן שהחיסיון העיתונאי לא יחול, אם ברור שהחיסיון הוא

רלוונטי, וברור שבלעדיו לא ניתן לעשות צדק. אלה למעשה שני האלמנטים

הבסיסיים, שני השערים שאותם צריך לעבור.

היו"ר שאיל יהלום; אני מביע את הוקרתי. לעניות דעתי, התהליכים

שנעשים כיום ושננקטו על-ידי פרקליטת המדינה

והמשטרה הם סבירים ונכונים.

אני מבקש מחברי הכנסת שנמצאים כאן וביקשו את רשות הדיבור, מאחר שאנחנו

גם במסגרת זמן, הערות קצרות לדברים שנאמרו ולנושא.

דוד צוקי; אני רוצה לפתוח בעניין שהוא לכאורה לא מרכזי

כאן, אבל נדמה לי שהוא מרכזי מאוד, לגבי

שאלת התפקיד שלנו או תפקיד של גורמים אחרים בכל הפרשה הזאת.

אני מאוד שמח שהמשטרה לא כאן, ולא מטעמי לוח זמנים, אלא מטעמים מהותיים

ביותר בפרשה שבאופיה, במהותה היא כל כך סבוכה ומסועפת לתוך העולם

הפוליטי, לא ראוי היה שהם יהיו פה בכלל. התוצאה היא בסדר, אבל הטעמים

הם לא טעמים טכניים, אלא באמת טעמים מהותיים, ואני שמח שגם היושב ראש

לא רק שלא התעקש, אלא שבאמת לא רצה את נוכחותם כאן, והוא צדק בזה.

אז מתעוררת שאלה נוספת, והיא, מה התפקיד שלנו. מה התפקיד של הכנסת

בעניין הזה. כנסת צריכה בסוגיות האלה ללכת על קצות האצבעות שלה, אבל

ממש על קצות האצבעות. אם באמת מתייחסים לחקירה הזאת, לבירור העובדות

באופן רציני, אנחנו מוכרחים ללכת על בהונות, ובאופן חרישי מאוד. מי

שיפיל את טביעת אצבעותיו הפוליטית, את הטייתו הפוליטית, וכולנו מוטים

פוליטית, רק יפגום ויקעקע אולי את התוצאות של אותו תהליך של בירור

עובדות. לכן אני גם מציע לנו לקיים ישיבה קצרה, וראוי שהכנסת תעסוק בזה

רק אחר-כך אולי בהיבט, של התוצאות, אבל בעיקר עכשיו, בזמן החקירה,

בהיבט מאוד מצומצם, מאוד מאוד מצומצם.

אני רוצה לומר מה מוטל פה על כף המאזניים. יותר מאשר בכל פרשה אחרת,

שבה צריך לברר עובדות או האשמות או חשדות, פה על כף המאזניים מוטלים
שני דברים
מוטלת החובה של בירור הפרשה ומה קרה שם, אבל על הכף השנייה

של המאזניים מוטל - אני לא רוצה לומר גורל התקשורת - אמינות ברמה הכי

מרחיקת לכת שאנחנו מוכרחים לחשוב עליה, של התקשורת והתפקיד שלה בחיים

הדמוקרטיים. כלומר, הטלוויזיה - אבל כאן זה כבר לא הטלוויזיה, אלא זאת

מערכת שלמה - נטלה על עצמה אחריות עצומה בכך שהיא חייבה את מערכת הצדק

לברר עובדות בפרשה, שאם גם חלק ממנה נכון, אז הרי השלטון הזה מזועזע;

ואם זה יוכח כלא נכון, אז עכשיו לא חשוב מה יקרה לכתב זה או אחר או

למנהל זה או אחר, אלא איך אני ואיך כל אזרח אחר במדינת ישראל יראה את

התפקיד של העיתונות, את התפקיד של העיתונות בחיים הדמוקרטיים. אנחנו

צריכים מאוד לפחוד שמא לא תתגלינה עובדות כפי שהן נאמרו מלכתחילה. אם

העובדות תתבררנה כאחרות, אנחנו כולנו בסיפור חדש לגמרי של התפקיד,

האמינות ורמת האמינות והקרדיט שיש לתקשורת בחיים הדמוקרטיים.



המבחן של הבירור עכשיו איננו בהכרח המבחן הפלילי. ייתכן בהחלט שיש

מסקנות ציבוריות; גס אס אין מסקנות פליליות, גס אס לא תמצאנה עובדות

שמחייבות הגשת כתבי אישום, הרי שאנחנו עשוייס למצוא את עצמנו בפרשה

כבדה ומסובכת. לכן אני מציע לעצמנו מעכשיו לאל חשוב שרק הבירור הזה,

שרק המבחן הפלילי, הוא המבחן אס הייתה פה פרשה אמיתית או לא הייתה פה

פרשה, או שמא הייתה פה פרשה מדומה, אבל הסיפור הגדול עכשיו הוא מי יוכח

עכשיו כטועה, הממשלה או עולס התקשורת.

משה שחל; מידה של זהירות דרושה במקרה הזה, ולדעתי היא

מחייבת כל אדס אחראי. אם הסיפור שנחשף בערוץ

הראשון, אס הוא נכון, אז הרי שהוא חמור מאוד, אולי חמור מאין כמוהו,

מפני שהוא מצביע על סכנה ממשית של ניוון מוסרי עמוק מאוד באחד התפקידיס

החשוביס ביותר שיש במערכות שלנו, של אכיפת חוק, שמירה על שוויון וטוהר

מידות.

החקירה המשטרתית דרושה. בעניין הזה יש איזה שהוא סדר שמחייב, מפני

שעל-פי הידיעה שפורסמה בטלוויזיה, לכאורה נעברו כמה עברות של שיבוש

הליכי משפט, קשירת קשר, ורק המשטרה מסוגלת לחקור את הנושא הזה. בהכירי

חלק מהצוות, בהכירי את המשטרה, יש לי אמון מלא ביכולת שלה, בעצמאות שלה

ובאפשרות שהיא תגיע לחקר האמת בלי מורא ובלי פחד. אני חושב שאחד

התפקידיס המרכזייס שלנו כוועדת כנסת זה לתת את התחושה שיש גיבוי מלא

למערכת לחשוף את האמת, כולה, והאמת דרושה במקרה זה. האמת חייבת להיאמר

מעבר לכל שיקול כזה או אחר. אחת מן השתייס: אס הסיפור הוא נכון, יועמדו

האנשיס האחראיס לדין בכל חומרת הדין. אס הסיפור איננו נכון, אלה שנתנו

את ידס לפרסוס צריכיס לתת את הדין. הס נגעו בציפור הנפש של שמות אנשים

ובאמינות שלהס; והאשמה שהוטחה היא מן החמורות ביותר שידענו.

אני רוצה לשאול את פרקליטת המדינה האס נשקלת אפשרות של בדיקת פוליגרף

לגבי האנשיס המעורביס, אס יימצא שיש תשתית ראייתית בנושא הזה.

שאלה שנייה מופנית ליושב ראש הוועדה, נאמר לי כאילו צוטט מפיך ששרי

המפד"ל נמנעו מההצבעה בישיבת הממשלה מפני שהס ידעו על הקנוניה. ואדוני

היושב ראש, כאשר אתה אומר את זה, אני מייחס לזה את מלוא החשיבות, גס

מתוך הערכה של העמדות שלך בזמן האחרון, שמפתיעות גס אותי לטובה, ואני

חייב לומר את זה בהקשר הפוליטי של העניין והמחלוקת בינינו.

אני רוצה לומר מילה בהקשר לדילמה הזאת של החיסיון. על לשון המאזניים

עומדת בעיה רצינית ביותר. בשאלה הזאת, אומר לכס את זה אדם שבזמנו הגיש

הצעת חוק להעניק חיסיון על-פי חוק לעיתונאיס, שיתוף הפעולה עפ המשטרה

כה חיוני מצדכס, כדי לאפשר להגיע לחקר האמת בסוגיה הזאת, והוא חייב

להיות לנגד עיניכס בכל מה שהמשטרה תעשה ועושה בימים האלה.
היו"ר שאיל יהלום
אני רוצה להדגיש, ביום שישי בו ישבה ממשלת

ישראל ובחרה את היועץ המשפטי רוני בר-און,

פורסם ברשת בי, ב"קול ישראל", לאחר ישיבת הממשלה, ששרי המפד"ל נמנעו

משוס שהיה ידוע להס או שהס חשדו בעסקה מסוימת. היוס, בריאיון עיתונאי,

ציטטתי את מהדורות החדשות האלה. התברר אחר-כך שהשריס אמרו גם אז, אלא

שאני לא ידעתי על כך, שלהס לא היו עובדות. זאת הייתה ידיעה עיתונאית

ללא ביסוס עובדתי. לי אין שוס ידיעה, מעבר לאותן מהדורות חדשות. אם



השרים אומרים שהידיעות בחדשות - לא היו מאחוריהן עובדות, כמובן הם

צודקים.
ראובן ריבלין
אחר-כך היה חיזוק בעיתון.

יינה יהב; דווקא בשעה כזאת, גברתי, כשאנחנו כולנו

קוראים למיצוי האמת ולגילוי האמת, אני בהחלט

אהיה כנראה קול יחיד כאן שמבקש לשמור מכל משמר על החיסיון של מקורות

מידע של עיתונאים. יש בכך כדי לשמור על אשיות המשטר שלנו ועל היכולת של

העיתונות להיות עצמאית, חוקרת ולוחמת.

אני הגשתי היום הצעה לתיקון פקודת הראיות, נוסח חדש, שמכניסה בכלל

רשימת הנושאים שיש עליהם חיסיון, גם חיסיון של מקורות מידע עיתונאיים

ואיזה שהוא פרמטר מתי אפשר לבטל חיסיון כזה ולמנוע גם את פרסומו של

הביטול.

אני מאוד מבקש, גברתי, שבהנחיות שלך לחקירה, את תשמרי על האיזונים

האלה. מחד, יש לשמור על הרצון שלנו לחקור את האמת, אבל מאידך, לאורך

זמן, יש לשמור על החיסיון העיתונאי של מקורות המידע, שהיום הוא חיסיון

מוגבל משום הפסיקה, בגלל שהוא לא נמצא בחקיקה, אבל כרגע זה תפקידך שלך,

בהנחיות לחקירה. יש לי רושם שנוצר פה איזה שהוא מצב רוח של התלהמות;

מוכנים היום להפקיר את הכול, את הבסיס, וזה הבסיס של עיתונות חופשית -

חיסיון של מקורות המידע. אין בסיס אחר, גברתי. אם היום בחקירה הזאת

אנחנו נשבור את הבסיס הזה, אנחנו נשלם על כך לאורך שנים רבות.
ראובן ריבלין
במחיר האמת?

יזנה יהב; לא אמרתי במחיר האמת. לא אמרתי את זה.
יעל דיין
אני מקווה שאת היועץ המשפטי החדש נברך בשמחה

נפרדת, אבל עם כל הלב, ברכות לאליקים

רובינשטיין.

אני רוצה לומר שמה שמאפיין אולי את הישיבה הזאת הוא שהיא חוצה קווים

מפלגתיים. זאת אומרת, ביום הראשון, ביומיים הראשונים, באו ואמרו שנפל

איזה אוצר. אבל אני רוצה לומר, כחברת אופוזיציה פעילה, שאם יש, ולו שמץ

של אמת בסיפור הזה, לא תהיה לי אישית, ואני מניחה גם לחבריי, שום שמחה

לאיד, כי ההאשמה היא חמורה מאוד; המשמעות שלה היא לגבי כולנו, כחברה,

כחברה שומרת חוק, כחברה ששומרת על הרשויות, ובראש וראשונה על הרשות

השיפוטית, שנפגעה כל כך בעת האחרונה. אין כאן עניין של שמחה לאיד, אלא

יש באמת חיפוש אמת.

מילה אחת לגבי התקשורת, כולם רוצים לשמור על הממשלה ועל הכבוד ועל

האמת, אבל מי שומר על רשות השידור? כאן אני מצטרפת, אמנם אולי קיווית

שתהיה יחיד, חבר הכנסת יהב, אבל אתה לא יחיד. אני סומכת על פרקליטת

המדינה שהיא תדע היכן הקו. זאת אומרת, זה לא שיש ישיבה אחת, אומרים אל

תבלבלו לנו את המוח, אתם מעלימים כאן ראיות ועובדות, נלך בית-משפט

שיחייב אתכם להסיר חיסיון. את החיסיון על מקורות אסור להסיר עד לנקודה

המקסימלית שבה אין בררה. אין כאן שום סימטריה. העליהום על רשות השידור,



לא דומה לתקיפה שאנחנו תוקפים, או לאמת שאנחנו מחפשים אצל הממשלה. זה

לא שאם הממשלה לא תיפול, אז צריך לסגור את רשות השידור. מה בכלל

הדיבורים האלה לסגור את רשות השידור?! וזו ההזדמנות גם להפריט וגם

לסגור? אני מבקשת להתייחס לרשות השידור לא בסימטריה לממשלה. יכול להיות

שהממשלה תיפול, אני מקווה שהיא לא תיפול, בגלל המשמעות של זה. אני

מקווה שהאי-תקינות כאן היא לא כזאת שתפיל ממשלה, אבל זה בלי שום הקשר

ללסגור או לפתוח או לקיים את רשות השידור. אני חושבת שתפקידנו בין השאר

בבית הזה הוא גם לשמור על רשות השידור, גם לשמור על חיסיון המקורות,

וכפי שאמרתי, אני סומכת על המערכת שהיא תגיע עד קצה גבול היכולת לפני

שהיא באמת תחייב מישהו לחשוף מקורות.

ראובן ריבלין; לא יכול מישהו להטיל האשמה כל כך חמורה

ולהתחבא מאחורי החיסיון.

יעל דיין; לא אמרתי את זה.
סילבן שלום
אני חושב שבישיבה הזאת אנחנו עדים לתופעה

שהיא חמורה מאוד. שר המשטרה לשעבר, אם מישהו

היה אומר לך שאתה צריך לעשות חקירה בפוליגרף למישהו, אתה היית קופץ עד

הגג. אל תיתן עצות לפרקליטת המדינה מה לעשות. עם כל הכבוד, יש לה

עצמאות, ואי-אפשר לבוא ולהורות לה מה לחקור. אני מכיר את חבר הכנסת שחל

כאדם שבאמת היה חרד לכל התערבות, והוא עצמו לא התערב בשום פעילות

ממשלתית. אני אומר לך, אני שומע את זה מהקצינים הגבוהים ביותר במשטרה,

מעולם הוא לא התערב בחקירה. לכן קצת הופתעתי כאשר הוא בא לכאן ומציע

הצעות. וחבר הכנסת יהב, אתה כבר אומר לה: את חייבת לשמור על החיסיון.

עם כל הכבוד, זה לא תפקידך לומר זאת לפרקליטת המדינה. היא תעשה את מה

שהיא חושבת. אסור בשום צורה שהיא להתערב בעבודתה.

לעצם העניין, אני חושב שאנחנו נמצאים באיזו שהיא פרשת דרכים. פרשת

הדרכים הזאת מחייבת אותנו לבחון את המקרה, כפי שהוא עומד כיום. חבר

הכנסת צוקר, יכול להיות שיש היבטים ציבוריים, אבל האשימו כאן בהיבטים

פליליים מהמדרגה הראשונה. נאמר שביום רביעי בלילה, כאשר הדברים נאמרו,

הייתה קנוניה פנימית. על דבר כזה מעמידים לדין פלילי, זה לא איזה נזיפה

בתיק האישי. זאת אחת העבירות החמורות ביותר שיש בחוק הפלילי, לעשות דבר

ממה שהואשמו שאכן נעשה.

דוד צוקר; לכן אמרתי, המבחן לאמיתות מה שנאמר

בטלוויזיה איננו רק המבחן הפלילי, יש גם

מבחן ציבורי.

סילבן שלום ; אם היה כאן מצב שבו היו מאשימים בהיבטים

ציבוריים, המאבק היה על קרקע של היבטים

ציבוריים. פה האשימו בהיבטים פליליים ברורים ומוגדרים, ורק כעבור 48

שעות ראש-הממשלה פתאום לא היה בסוד הקנוניה. זה גם כן פתאום איזה שהוא

שינוי מדהים. הרי כל העניין היה שהייתה איזו שהיא קונספירציה של ראשי

המערכת במדינת ישראל, ראשי הפירמידה, ראש הממשלה מצד אחד ויושב ראש

תנועה וסיעה קואליציונית הגדולה ביותר שיש, שעשו קשר לא ייאמן. אם

דברים כאלה בכלל יכולים לעלות בדעתם של אנשים, אז בכלל אני לא יודע

איפה אנחנו חיים ונמצאים. אבל כעבור יומיים, שום דבר לא קרה. אני לא

רוצה להגיד שזה בלון שהאוויר יוצא ממנו לאט לאט, אבל בקביעות.



חיסיון זה דבר חשוב. אריה גולן אמר לי שפעם הייתי עיתונאי, ושאל אותי

אם לא הייתי מפרסם את זה. אמרתי שהייתי מפרסם, אבל לא רק לאחר שהייתי

עושה את הבדיקות ואת ההצלבות, אלא גם לאחר שהייתי בודק עם היועץ המשפטי

של רשות השידור, שאומר שאפילו לא שאלו אותו. יש עיתונאי, עורך עיתון

שהיה מפרטם דבר כזה מבלי להביא את זה לעיון היועץ המשפטי של העיתון?!

אתם מאמינים שקורה דבר כזה בעיתון?! כל ידיעה, כל מאמר, כל כתבה הייתה

עוברת 200 אלף פעם יועץ משפטי שמתקן, מוסיף ומוריד; וכל מי שהוא

עיתונאי, יודע בדיוק על מה אני מדבר. אני שומע שהיועץ המשפטי אפילו לא

בדק את העניין.

לכן אני חושב שטוב הדבר, אם זה ייקח מספר קצר של ימים - זאת לא הוראה,

סתם משאלה - שהדבר לא יימשך הרבה זמן. צריך להבין את ההבדל, יש חיסיון

אחד שהוא לגבי המקור, אבל אם למשל אותו עיתונאי קיבל קלטת, שכמובן

הושגה בהקלטה חוקית - לא בהקלטה שהיא בלתי חוקית, שזה בכלל אסור -

זכותם לדרוש אותה, זכותם לקבל אותו. מבחינת העניין יש חיסיון על זה

שמסר את הקלטת, ולא על עצם הקלטת.

אני באמת הייתי רוצה שכל העניין הזה - שנראה עכשיו כהצגה תקשורתית,

אנחנו כולנו פתוחים לתקשורת והישיבה משודרת בערוץ 33 - יסתיים תוך הזמן

האפשרי הקצר ביותר, כמובן מבלי לפגוע בחקירה, אם צריכים יותר זמן לזה.

כלומר, השיקול של קוצר הזמן לא צריך לעמוד בפני ההקירה, אבל מוטב יהיה

גם למערכת השלטונית וגם לרשות השידור, אם הדבר הזה יסתיים כמה שיותר

מהר.

חיים רמון; אדוני היושב ראש, לי יש משאלות, כדי שלא

יהיו אי-הבנות, מפרקליטת המדינה.

קודם כול, באמת ברכה על ההודעה המאוד מדויקת שהוצאת אתמול, ואני מברך

אותך על כך.

אני מאוד מבקש שבמקרה הזה לא יהיה שום קשר למשרד לביטחון פנים בחקירה

הזאת, אפילו לא בעקיפין, ואפילו לא למראית עין. אני רוצה לקוות שזו

הפעם האחרונה, אם יתקיימו פה דיונים, שיופיע נציג של המשרד לביטחון

פנים. זה עסק של המשטרה, זה הנושא הכי רגיש אולי שהיה במדינת ישראל

מבחינה פוליטית, ואני מקווה שאפילו השר לביטחון פנים לא יקבל עדכונים

מהחקירה הזאת.

דבר שני שאני רוצה לבקש ממך, גברתי, זה שכל החוקרים במשטרה שיכולים

לחקור יחקרו את העניין הזה במהירות האפשרית. מכיוון שהפרשה הזאת היא צל

שמאפיל על חיינו כאן, ועד שהוא לא ימוצה עד תום, אנחנו לא יכולים לחזור

לסדר היום הרגיל שלנו. מערכת פוליטית הואשמה שהיא עשתה עסקה מאפיוזית.

אם זה נכון, זאת עסקה מאפיוזית נוראה של השתלטות על התביעה הכללית

במדינה דמוקרטית ואין דבר יותר חמור מזח בתולדות המדינה. אם זה לא

נכון, קרה דבר נורא שהואשמה מערכת פוליטית שלמה בעסקה מאפיוזית.

ולכן, ידידי, חבר הכנסת צוקר, הפרשה הזאת לא יכולה להסתיים מבלי שאנשים

עומדים לדין, חד משמעית. או שעומדת המערכת הפוליטית לדין, או שעומדים

המאשימים לדין. כי אם לא יעמדו לדין בפרשה כל כך חמורה, אז למדינת

ישראל אין דין ואין דיין.



בנימין אלוו; אדוני היושב ראש, קודס כול, אני רוצה באמת

להצטרף לכל הכבוד לפרקליטה על המהירות. גס

פה, גס בדוה גדרון, אין טיוח ויש מהירות, והצדק ייעשה וגם ייראה בקצב

שנדרש וכו'.

אני חשבתי שנשמע כאן משהו מרשות השידור. אני מבין שעורכי-הדין שלהם

יעצו להם, כך הם הודיעו בתקשורת, לשמור על זכות השתיקה, ומילה בסלע,

שתיקה שווה בטון.

היו"ר שאול יהלום; אם הם ירצו להגיב, הם יגיבו.

בנימיו אלו1: אני אשמח אם הם יגיבו. אני באתי כדי לשמוע,

ואני רואה. באמת, איך שגלגל מתהפך, איך

שזכות השתיקה הקדושה הופכת כרגע לנכס של רשות השידור. אני רוצה לומר לה

רק מילה אחת-. חיסיון או לא חיסיון, זה לא עניין משפטי, לטעמי. זה פשוט

אינטרס שלהם. אם לא יוסר החיסיון, מה שיוודע זה מה שיוודע כשישאלו את

האנשים הפעילים ואז זאת תהיה האמת הגלויה, והמסקנות תהיינה מסקנות. אם

אכן הם רוצים שהדברים שנאמרו יוכחו כאמיתיים, האינטרס צריך להיות שלהם

מול האינטרס האחר שדיברו עליו פה אחרים, והם יצטרכו לשקול אותו. אני לא

הייתי מאיץ בהם, זה לא ענייני. אני פשוט חושב שלא ייתכן להגן בכזאת

קנאות מצדם, סתם, מבחינת התפיסה העיתונאית שלהם, על זכות השתיקה, בלי

שום פרופורציה.

טלב אלסענא; כבוד היושב ראש, חברי הכנסת, תארו לעצמכם

אילו באמת היה שהפרשה הזאת היא אמיתית וכל

מה שנאמר הוא נכון, אבל מאחר שלא ניתן להגן על מקורות המידע, המקור

שמסר את המידע הזה לא היה מוסר אותו. מה החברה הישראלית הייתה אז

מפסידה? פרשה כזו קיימת, אמיתית, אבל לא ניתן להגיע אליה בגלל שלא נתנו

את החיסיון הדרוש למקורות המידע, לביקורת הציבורית, לאמצעי התקשורת.

אני רוצה לומר, כבוד היושב ראש, שפעם הועלתה שאלה אם הייתה פגישה בין

ראש-הממשלה ללושנסקי, בתיווכו של שרנסקי, ומה מידת הנגיעות של המאפיה

לממשלה. היה ויכוח אם הייתה פגישה, אם היה תיאום מועד או לא הייתה

פגישה. אבל אם הפרשה הזאת היא אמיתית, אין לי ספק שיש נורמות חדשות

שמתחילות לחלחל בשלטון הישראלי, במערכת השלטון, ומתחילים לאמץ איך

להשתלט על תפקיד היועץ המשפטי, ומחר אולי על בית-המשפט העליון או על

איזו שהיא מערכת שיפוטית אחרת, ואז מתפשטת לה תופעה של שליטה

מאפיונרית.

לדעתי צריך לברך, בשלב הזה, את רשות השידור על אומץ הלב. לא היה יותר

קל מאשר להגיד "זה דבר מסוכן, אנחנו נזהרים, אנחנו לא רוצים לגעת בדבר

הזה". עצם ההחלטה היא מאוד מאוד אמיצה, ועצם הביקורת הזאת, לדעתי, היא

צעד מבורך. הם מסרו תאריכים ומועדים על פגישות, ופרקליטת המדינה

והמשטרה יכולים לבדוק את האליבי של כל נחקר ונחקר, איפה הוא היה ביום

הזה ובשעה הזאת.

צבי ויינברג; אדוני היושב ראש, כמי שחי את פרשת ווטרגייט

מ-א' עד ת', במשך שלוש שנים, וזוכר אותה

היטב, אני רוצה להגיב על כל ההשוואות ששמעתי כאן. אתמול בטלוויזיה

הבריטית, ב-BBC, אחד הפרשנים המשפטיים של, נדמה לי, עיתון "מעריב" אמר



שזה יותר גרוע מווטרגייט. אני רוצה להזכיר לכולם שב-ווטרגייט היה מעורב

נשיא המדינה, וכאן אנחנו כבר שמענו שראש-הממשלה בכלל לא היה בפרשה.

דבר שני, לעיתונאות, מי שלא זוכר, ה-''וושינגטון פוסט" ישב על הסיפור

הזה במשך שלושה חודשים ובדק ובדק, עד שגילה אותו.

אני גם רוצה לשאול את מר יאיר שטרן שנמצא כאן, למה אתם חיכיתם 48 שעות

כדי לגלות לכל המדינה שראש-הממשלה איננו מעורב בפרשה? אני רוצה לצטט

מעיתון "הארץ" של אתמול, שם כותב אהוד אשרי: "מה שערוץ 1 מציע כרגע,

במקום ראיות לעסקת דרעי-בר-און, הוא המילה של חלבי ועוד כמה ראיות

נסיבתיות ממחוזות הספקולציה". רציתי שאולי מר שטרן יוכל להגיב גם

לשאלתי וגם לציטוט ממאמרו של מר אשרי.

אלכס לונוצקי; בתרבויות מסוימות מכריעים מחלוקות בדו-קרב,

אבל יש שני סוגים של דו-קרב. יש דו-קרב שבו

שני המתגוששים יוצאים לשדה, נאבקים, ואחד מנצח את השני. ויש סוג של

דו-קרב, שחייב להיגמר במותו של אחד מהשניים, שזה חלק מההסכם. אני מצטער

לומר שסוג הדו-קרב הזה כאן, שקיים היום בין ערוץ 1 לבין הממשלה, הוא

במובן מסוים דו-קרב מהסוג השני. אני לא מתכוון בכך שאו תיפול הממשלה או

ייסגר ערוץ 1, אני מאוד מתנגד שערוץ 1 ייסגר, אני חושב ששירות ציבורי

הוא חשוב לנו, ואני גם לא חושב שהממשלה צריכה ליפול אם אכן ראש-הממשלה

איננו מעורב בנושא; זה לא הממשלה חטאה, אלא אם בכלל, זה אנשים ספציפיים

ברשות הממשלתית שחטאו.

כאן אני דווקא רוצה לפנות לאנשי ערוץ 1, ואני חולק על ידידי חבר הכנסת

יונה יהב ואחרים שהצטרפו לדעתו, שטענו לקדושת החיסיון העיתונאי. זה

עלול לשחק לרעת הנושא של החיסיון העיתונאי, אם כל המגדל הזה יעמוד אך

ורק על הנושא הזה של החיסיון העיתונאי. אם בשלב מסוים אי-אפשר יהיה

אולי לאמת כל דבר, ויש שימוש מסוים בחיסיון העיתונאי, זה סביר...

חיים רמוו; פרקליטת המדינה יודעת מה הגבולות, היא יודעת

איפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר. זאת פסיקה

מאוד מתקדמת במדינות העולם.

אלפס לובוצקי; לפרקליטת המדינה אני לא רוצה לומר לא הנחיות

ולא משאלות, מםני שאני חושב שהיא צריכה לבצע

את תפקידה באופן עצמאי לחלוטין. אבל לטלוויזיה כרשות ציבורית, אני כן

רוצה לתת משאלות. והמשאלה היא לנסות שלא להשתמש בנושא הזה של החיסיון

העיתונאי. הצל הזה, ואתה אמרת זאת, חבר הכנסת רמון, שיושב עלינו, חייב

לבוא לאיזו שהיא הכרעה לכאן או לכאן.

דוד טל; גברתי פרקליטת המדינה, אני רוצה לברך את

גברתי על ההחלטה לפתוח בחקירה, אבל אני רוצה

לומר גם שאנחנו צריכים להיות ערים ורגישים, משום שעדיין מדובר בבני-אדם

ולא כל דאלים גבר, וכל אחד יכול לומר כל מה שהוא רוצה.

אני מאוד מאוד חושש, גברתי, שהנושא הזה, כפי שהוא עלה וכפי שהוא עולה

היום בכותרות, וימשיך כנראה להעסיק אותנו בשבוע הקרוב - ואני מקווה שלא

יותר משבוע זה, הרי גם אמרו קציני המשטרה שלא יכולים להגיע לכאן משום

שהם רוצים לטפל בנושא הזה בצורה אינטנסיבית - אני מאוד מאוד מקווה



שהנושא הזה לא ישפיע על מהלך המשפט של חבר הכנסת אריה דרעי, ואת זה

צריך לזכור. אי-אפשר שיומטרו מאות ואלפי מילים על הנושא הזה, ושלא תהיה

פה השפעה כזאת או אחרת, עם כל הכבוד לשופטים שלנו, ואנחנו בסך הכול

בני-אדם. אי-אפשר שלא תהיה השפעה כזאת או אחרת על שופטים במדינת ישראל,

אתמול נחרדתי לקרוא, כמדומני את מי שמתי גולן כתב. הוא מאשים את אריה

דרעי על כך שהוא התנגד לבחירתו של עורך הדין דן אבי-יצחק ליועץ המשפטי

לממשלה. האם מישהו מכם היה יכול להיות במצב של אריה דרעי, שהולך עם

עורך-דיו כברת דרך, משקיע הון תועפות באיש הזה כדי שיגן עליו, שהוא

מכיר את כל תמצית המשפט, האדם שבעצם יודע הכול על הכול, האם הוא יכול

לוותר באותו זמן, באותו יום על דן אבי-יצחק? אז מאשימים אותו למה הוא

התערב לבטל את המינוי הזה, וזה מדהים.

אני רוצה גם לשאול, עם כל הכבוד ליאיר שטרן, איך זה יכול להיות, אדוני,

שביום רביעי אומרת אילה חסון שאריה דרעי בא לראש-הממשלה נתניהו ומנכ''לו

איבט ליברמן, ומודיע שאם בר-און לא ימונה, ש"ט תפרוש מהממשלה; ותוך 48

שעות אנחנו שומעים שראש-הממשלה לא היה בסוד הדברים האלה?! אז מה נכון

כאן? אריה דרעי בא או לא בא? אם ראש-הממשלה לא היה בסוד הדברים, אז

אריה דרעי לא בא. כל כך קל, כל כך פשוט לשלוף ככה הודעות, להעביר את זה

לאנשים כדי להמשיך ולהעמיס ולהעמיס? לא יותר נכון ולא ראוי יותר

להתייחס לזה יותר בכובד ראש, יותר בשפיות, יותר במגמה אובייקטיבית? סתם

לזרוק ככה דברים? כל אחד מכם שישים את עצמו במקום אריה דרעי, והייתי

רוצה לראות מה הוא היה מרגיש.

מעבר לכך, גברתי, אני מאוד מתפלא, וידידי סילבן שלום כאן העיר את זה,

שזה נעשה ללא ייעוץ משפטי. ללא ייעוץ משפטי, מר יאיר שטרן? מה הייתה

הלהיטות הזאת? לא היה לכם זמן להתייעץ ביועץ המשפטי שלכם?! אצה לכם

הדרך?! מה היה בידיים שלכם?! אם תפוח אדמה בוער, אתם צריכים לזרוק

אותו?! היה קשה להתייעץ עם היועץ המשפטי, שאתם משלמים לו יפה?! ללא

ייעוץ משפטי, ללא ההצלבות המתאימות, העיקר להריץ את הדברים האלה.

עוד דבר חשוב שאני רוצה לומר. עירבו כאן את הרב עובדיה יוסף, כאילו

הנושא הזה היה בעסקת חברון. יש מישהו שיכול להעלות על דעתו את הנושא

הזה? יושבים כאן עמיתיי מהשמאל, האם עמיתיי מהשמאל לא יודעים שעוד

בממשלה הקודמת גילה הרב עובדיה יוסף בנושא הזה ואמר מה שאמר בקשר

לחברון, שערך קדושת האדם חשובה מהאדמה?! שכחתם את ההתנפלויות שהיו על

ביתו של הרב עובדיה יוסף? שכחתם את ההפגנות שהיו שם? והוא לא אמר את זה

גם לפני שלושה חודשים כשהוא שכב בבית-חולים?! עוד לפני שמישהו חשב על

משהו בכלל, לפני שמישהו חשב שמחליפים יועץ משפטי. לקשור את זה עם זה?

כל כך פשוט? כל כך קל לעשות את הדבר הזה?

גברתי, אני רוצה שוב לברך אותך בנושא הזה, ואני מאוד מאוד מקווה שכל מי

שעוסקים שבנושא הזה יעסקו בנושא הזה בזהירות מרבית. מדברים פה בנפשות.

מר יאיר שטרן, בנפשות מדברים פה. ושלא יהיה קל. גם אתה לא מחוסן בפני

הכול. אז צריך לזכור את זה. תנהג באדם כמו שהיית רוצה שינהגו איתך.

יאיר שטרן; אני לא רוצה להתייחס לכל מיני האשמות שהוטחו

כאן בחלל האוויר.



דוד טל; אדוני, אתה נמצא פה כדי להתייחס למה שהוטח

לחלל האוויר.

היריד שאול יהלום; אני אפשרתי למנכ"ל הטלוויזיה לומר דבר כפי

שהוא מבין. אני מבקש לאפשר לו לומר את בל

דבריו, כפי שהוא מבין.

יאיר שטת; אנחנו מאמצים את כל מה שאמרה פרקליטת המדינה

כאן. כפי שאתם יודעים, נפתחה חקירה של

המשטרה. אנחנו, מתוך רצון טוב וכן להגיע לחקר האמת, מסייעים למשטרה ככל

יכולתנו. אתמול נפגשנו עם המשטרה. היום האנשים שלנו נפגשו עם המשטרה,

ואנחנו נותנים למשטרה את כל המידע האפשרי שאנחנו יכולים, עם שמירה על

חיסיון המקורות העיתונאיים, כדי לא להזיק להם. אנחנו נעשה את הכול

על-מנת לסייע למשטרה להגיע לחקר האמת, ואני גם מקווה שזה יקרה מהר.

יש לנו תחושה שלכל מיני אנשים אצה הדרך, והם רוצים את כל התשובות עכשיו

ומהר; ואני מציע שהמשטרה תבצע את עבודתה, תחקור לא רק אותנו, אלא אנשים

וגורמים נוספים שמעורבים בפרשה, ושהמסקנות שהיא תגיע אליהן יהיו

מקובלות על כולנו. אנחנו לא מבקשים את זכות השתיקה, מעולם לא ביקשנו את

זכות השתיקה, אבל פשוט בשלב זה אנחנו מעדיפים למסור את כל המידע שיש

לנו לחוקרי המשטרה, שנפגשנו איתם, והם טובי החוקרים במדינה.

צבי ויינברג; האם תוכל להתייחס לשאלתי?

יאיר שטרן; אני רק יכול להגיד שאנחנו עומדים מאחורי כל

המידע ששידרנו, ואין סתירה בדברים ששידרנו.
צבי ויינברג
אז למה חיכיתם 48 שעות כדי להודיע

שראש-הממשלה איננו מעורב?

היו"ר שאול יהלום; עורך הדין עמית שכטר, האם אתה מעוניין

להוסיף משהו?

עמית שכטר; אין צורך.

חנה קלר; רציתי רק להשיב למר דדי צוקר שהכוונה הייתה,

אם היה מתאפשר לראש אגף החקירות לבוא לכאן,

רק בגלל כבוד לוועדה, כמו שהעירה גם פרקליטת המדינה.

עדנה ארבל; כבר אמרתי בראשית הדברים, שלא נוח לנו להיות

שותפים או אפילו נוכחים בדיון מסוג זה. זה

רק טבעי שהרוחות סוערות, והדברים שנשמעים הם גם דברים שמופיעים בתקשורת

ובוודאי מעסיקים את הציבור. אני באתי יחד עם טליה ששון, שהיא מטעם

הפרקליטות בעניין, יחד עם חנה קלר, כדי באמת לכבד את הוועדה, ומשום

שהנושא כל כך חשוב וכל כך נוגע לכל הציבור. כמובן אני לא אתייחס לגופה

של חקירה, לא עכשיו ולא במהלכה. אנחנו מבקשים לאפשר למשטרה לבצע את

החקירה. אנחנו מלווים אותה, ואני מאוד מקווה שבסופה של החקירה - ואנחנו

נשתדל שהיא תהיה מהירה ויעילה עד כמה שאפשר - העובדות תדברנה בעד עצמן,



ולא יהיה צריך פרשנויות. וכל החששות שמועלים כאן אולי יקבלו את התשובות

הראויות. כך אני מקווה.

היו"ר שאול יהלום; אני רוצה לסכם ולומר שהוועדה רושמת לפניה את

הודעת פרקליטת המדינה, ממלאת מקום היועץ

המשפטי לממשלה. אני חושב שזה סיכום שאין עליו מה להוסיף. תודה רבה,

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלת בשעה 00;16

קוד המקור של הנתונים