ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 21/01/1997

עבודת בתי-המשפט לתעבורה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתיקו



פרוטוקול מס' 38

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי. י"ג בשבט התשנ"ז (21 בינואר 1997). שעה 00;13
נכחו
חברי הוועדה: ש' יהלום - היו"ר

ב' אלון

א' זנדברג

ד' טל

י' יהב

ד' צוקר

מ' שחל
מוזמנים
השופט רוני בודסקי - סגן מנהל בתי-המשפט

השופט משה מכליס - סגן נשיא בית-משפט השלום, באר-שבע

סנ"צ טידי מיכאלי - ראש מדור חקירות במת"ן, המשרד

לבטחון פנים

רפ"ק אלי הרץ - ראש צומת תעבורה, המשרד לבטחון פנים

רפ"ק חיה קדוש - ראש חוליית סימול במענ"א, המשרד

לבטחו ו פנים

רבקה בן-יששכר - לשכת עורכי הדין
יועץ משפטי
ש' שהם
מזכירת הוועדה
ד' ואג
קצרנית
א' זכאי
סדר-היום
עבודת בתי-המשפט לתעבורה.



עבודת בתי-המשפט לתעבורה
היו"ר שאול יהלום
אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא שלנו הוא עבודת בתי-המשפט לתעבורה. אני

מקדם בברכה את שני השופטים שהגיעו, השופט רוני בודסקי, סגן מנהל בתי-המשפט שאחראי

על נושא התעבורה, והשופט משה מכליס, סגן נשיא בית-משפט השלום בבאר-שבע שעוסק

בנושא כשופט. מפעם לפעם אנחנו עוברים באופן שיגרתי לנושאים הקשורים בעבודת

בתי-המשפט ולפני שבועיים עסקנו בבית הדין לעבודה. מדי פעם מתפרסמות ידיעות

בעתונות ואנחנו גם מקבלים מכתבים לוועדה על מצב בלתי נסבל, עומס עצום ודברים

שאינם מאפשרים שיפוט בשיקול דעת כפי שהיינו מצפים שיהיה. אנחנו רוצים לדון היום

בענין, לשמוע ולנסות אם אנחנו יכולים לסייע בשיפור הנושא.

לקראת הישיבה הזאת ביקשתי מהיועץ המשפטי שלנו שלמה שהם, שופט בדימוס, שבוודאי

עסק גם בנושאים האלה, לעשות סקירה על מה שקורה היום בבתי-המשפט. הוא העלה בכתב

את הדברים שמונחים בתיקו של כל חבר כנסת והוא יפתח וימסור את הסקירה.
משה שחל
צריך לכלול בדיון את בית-הדין לתעבורה אחר-הצהרים כי זה היה חידוש והוא לא

מפורט בין הדברים.
הי ו"ר שאול יהלום
בסדר, חבר-הכנסת שחל.
ש' שהם
שקלתי כיצד בדיון הזה נוכל להגיע למסקנות ולשפר את המצב ומכאן נגזרים הדברים

שאומר.

השאלה הראשונה היא מה תפקידו של בית-המשפט לתעבורה. האם יש קורלציה בין

שפיטת עברייני תעבורה לבין מניעת לגאונות דרכים. לא אכנס למחקרים אבל ברור שמכאן

צריך להיגזר הכול. אם בית-המשפט שומע אנשים ויש רק רוטינה של רצון לאכוף נורמה

מסוימת של נהיגה במהירות כזו או אחרת, או דברים אחרים שאין להם ביטוי ממשי

במסוכנות למניעת תאונות דרכים, זה לא צריך להיות העיקר. בעיני הכיוון של הדיון

צריך להיות בשאלה איך פעילותו של בית-המשפט לתעבורה תעסוק יותר בנושא של ביטול

המסוכנות של תאונות הדרכים מצד אחד; מצד אחר, איך בבית-המשפט לתעבורה יהיה הליך

שיפוטי נכון וראוי ולא חלק מההליכים שאנחנו רואים היום.

חלק מהנושאים האלה נוגעים בעומס שיש לו כמה וריאנטים והוא לא רק כמות הנאשמים

שנשפטים אצל שופט. למרות המלצות ועדת בן-דרור והמלצות אחרות שיפוט התעבורה היום

עדיין שונה באופיו משיפוט השלום הרגיל. ועדת בן-דרור אמרה בצורה נחרצת שיש

להשוות את צורת השיפוט. בהנהלת בתי-המשפט לא יעלה על הדעת לקבוע היום לשופט יותר

מ-30 מענים, הקראות וישיבות, 40 זה כבר שיא. את הדיון התחלנו כתוצאה מידיעה

שפורסמה בעתון שבפני שופט תעבורה מסוים נקבעו 450 תיקים ליום משפטים. אנהנו

יודעים את הסטטיסטיקות, איזה חלק מגיע וגם את הסיפורים והתירוצים שחלק גדול מהם

דומים. אם אנחנו רוצים שהשיפוט בתעבורה יהיה ראוי, חייב להיות מינימום של זמן

סביר שבו שופט יכול להסתכל על אדם, לשמוע את טענותיו גם אם כבר שמע אותן עשרות

פעמים - תיכף נדבר על שחיקת שופטי התעבורה - שזה האל"ף-בי"ת.

דבר נוסף שמביא לאבסורד הזה. המקרה היחיד שבו המערכת המשפטית איננה שולטת

ביומן שלה זה המקרה של שיפוט בתעבורה, במיוחד בימי מענים. מי שקובע את מספר

התיקים שיובאו למענה בפני שופט זו המשטרה משום שהיא רושמת את הדו"חות ויש לה

חלוקה של מועדים. כך אנחנו מגיעים לאבסורד כששופט יכול לומר: רבותי, אני לא

מסוגל לשמוע יותר מ-50 תיקים ביום. אבל אף אהד לא שומע אותו ומביאים לו כמויות

עצומות של תיקים. יש משא-ומתן ואנחנו מכירים אותו.
משה שחל
זה מוסכם מראש.
ש' שהם
את הנורמות קובעת הנהלת בתי-המשפט, היא לא מתחשבת בזמן שמוקצב לכל נאשם ולא

בזמן ששופט יכול להקדיש לכל נאשם. אני שואל האם יש הצדקה לדברים האלה? האם לא

היינו רוצים ששיפוט התעבורה - ועדת בן-דרור דיברה על זה - יהיה מחולק באופן חד

ועבירות שיש בהן מסוכנות של ממש כמו עקיפה על פס לבן ודברים קשים, במיוחד עבירות

שקשורות בהסתבכות בתאונות דרכים, יישפטו בבית-משפט לתעבורה? כל עבירות התעבורה

האחרות שאין בהן מסוכנות של ממש צריכות להיות ברירות משפט ולא להישפט בבית-משפט

לתעבורה, עם כל הפרובלמטיקה. הייתי הולך בקטע הזה מעבר למה שהציעה ועדת בן-דרור.

כקוריוז, בזמנו ביקשו ממני להחליף שופט תעבורה שלא היה וביקשתי שלא יתנו לי את

התפקיד הזה מסיבה פשוטה, מכמונות המהירות מונחות תמיד במקומות שיש כביש דו-מסלולי

רחב, אין סכנה לחיי אדם, שם הנהגים מתפתים לנסוע במהירות ותופסים את אלה שנוסעים

שם במהירות. זאת למרות שלא הוכחה הקורלציה בין מהירות לבין תאונות דרכים, נושא

לעצמו.

לפי החלוקה הזאת היינו משאירים בבית-משפט לתעבורה את המשפטים הרציניים ובצורה

כזאת היתה אפקטיביות רבה יותר בענישה. אדם ידע שכשהוא מגיע לשופט תעבורה הרי זה

משפט פלילי לכל דבר. מה שקורה עכשיו הוא שהפכנו חלק גדול מהאוכלוסיה לעבריינים

ואנשים כבר גס לבם בעבירות תעבורה. כיוון שכך ומאחר שלפעמים יוצאים עם עונשים

קלים, אנשים הפכו לזלזל בעבירות התעבורה. זה פן אחד של הדברים.

פן אחר הוא של שופטי התעבורה. נתתי פה רשימה גדולה שלא אכנס אליה. בעיני,

שופט תעבורה חייב להיות לפחות במעמד של שופט שלום. היום הוא כזה באופן פורמלי

אבל לא באופן מעשי, לצערנו, המערכת המשפטית רואה בשיפוט תעבורה שלב ביניים. עדיין

יש ענין של מינוי זמני כששופט לא מתמנה שופט לכל חייו. יכול להיות שיהיה מינוי

לכל שופטי ישראל ואז נוכל לבחון שופט.
משה שחל
כמי שישב בוועדה למינוי שופטים אני אומר שזה לא היה מזיק. כמו באנגליה, אתה

קורא לו ל- BENCH , נותן לו אפשרות של שנה ואחר-כך מחליטים מה יהיה.
ש' שהם
הטענה היא שזו פגיעה באי-התלות שלו. שופט ירצה לרצות את אנשי המערכת כשהוא

יודע שבעוד שנה הם צריכים להמליץ אם הוא יישאר במערכת או לא. אני לא רוצה לקבוע

מסמרות בענין הזה אבל צריכה להיות אחידות, לא ייתכן שניתן מסר ששופט תעבורה זה

שלב ביניים עד שמישהו יהיה שופט שלום. בכך אנחנו מפחיתים את מעמדו ויוצרים

סיטואציה שהוא פחות חשוב ופחות שווה. אם שופט תעבורה מתמנה אחרי מספר שנים שופט

שלום - זה בסדר; מי שלא מתמנה - מתוסכל. זו עבודה שוחקת בצורה בלתי רגילה, כמה

פעמים אינה יכול לשמוע שאמא שלו היתה בבית-חולים ולכן הוא נסע מהר, כל שופט תעבורה

מכיר את הסיפורים הידועים. אחרי ששופט תעבורה שומע אלף פעמים את הסיפור הזה הוא

נעשה קצר רוח, ממילא הוא נותן לאנשים לדבר פחות, זה מין מעגל שוטה שלאט לאט פוגע

בצורה של השיפוט ובמינימום שצריך להיות. זה לא קורה לכל השופטים, חלקם מלאכים,

אני לא יודע איך הם עושים את זה. בעיני, השיפוט של תעבורה צריך לקבל מומחיות

מיוחדת ומעמד מיוחד ויותר גבוה של שופטי שלום כדי שאדם יגיד: אני רוצה להיות שופט

תעבורה כי זה ייעודי, אני במעמד של שופט שלום ומינוי לכל החיים. או שנעביר את

המינוי של השופטים למינוי זמני וזה ענין אחר. לא נכון בעיני להשאיר זאת כך.



בעיה נוספת קשה היא שעות ההמתנה, זאת משוס הצורך לנהלל את משפטי התעבורה במספר

כל כך רב של מוזמנים עם חוסר הידיעה כמה יבואו ביום המשפט. אתה יכול להיכנס

לאולם שיהיו בו 10 אנשים או 100 אנשים. קשה לצפות זאת ולכן קשה לחלק את יום

העבודה. יש שופטים שעושים זאת ושומעים 15 איש לכל חצי שעה, זה פחות חריף, אבל

חלק לא עושים את זה.
ד' ואג
15 איש בחצי שעה?
ש' שהם
זה במקרה הטוב. כמה מוזמנים יש?
ר' בן-יששכר
150 ביום הקראות זה טוב. היו מקרים יותר גרועים.
ש' שהם
כשהיום אנחנו מעלים את הקנסות של ברירות משפט הסיכוי הוא שיגיעו יותר, מה גם

שהשיפוט אחר-הצהרים הביא לנוכחות יותר גבוהה כי אין להם ימי עבודה ואז ממילא

הדיונים יותר עמוסים. בנוסף, אחרי שהשופט גומר לשמוע את הכול הוא צריך לדון

בתיקים בהיעדר הנאשם. ראיתי שאחרי שהוא גומר את יום העבודה בשעה 3- 4, יש לו עוד

ערימה של 100 תיקים שהוא עושה אווזה ברוטיניות ולא תמיד יכול להתייחס למכתבים

שאנשים כותבים לו. זה בעייתי.
אליעזר זנדברג
אולי הפתרון הוא להרבות בשופטי תעבורה?
ש' שהם
זה אחד הפתרונות אבל בהנהלת בתי-המשפט אומרים לי שיכול להיות שיהיה יום בו

יהיו לשופט 15 מענים. לדעתי, שיהיו לו רק 15 מענים.

אחד הנושאים הקשים הוא התיאום בין בית-המשפט לתעבורה, לבין המשטרה, לבין רשות

הרישוי. יש תיאום של זמני שמיעת המשפטים וכפי שאני מבין גם בתוך המשטרה יש בעיה

של חוסר תיאום. יש בעיה קשה של רשות הרישוי בקשר להעברת דיווחים לגבי שלילת

רישיונות ואיך הדברים נעשים. אני מניח שהדברים יעלו פה.

נושא אחרון הוא דרכי הענישה, ים של שיקולים, שיקולי ענישה, שיקול הרתעתי

ומשמעותו, עוצמתו, האם הוא משפיע או לא. האכיפה בעבירות שאין בהן מסוכנות מביאה

לתוצאות הפוכות כמו למשל בכביש ירושלים-תל אביב. זה כביש רחב שכולם נוסעים בו

מהר ואם הוא נוסע במהירות של 110 קמ"ש, המתח שנגרם לו כשהוא צריך להסתכל על

הספידומטר מביא ליותר תאונות. הרבינו בעבירות שהן עבירות על פקודת התעבורה כאשר

אנחנ ו מתייחסים פחות לעבירות הי ותר חמורות עם ענישה י ותר חמורה על נזקים שנגרמו.

אני ישבתי כשופט שלום בעבירות של גרימת מוות בהתרשלות, דברים קשים, לא מדובר

בעבריין אלא למשל בנער בן 18 שהיה צריך להתגייס לצבא וגרם למותם של שניים-שלישה

אנשים - היו לי תיקים רבים כאלה. משום שלשופטים יש סימפטיה לאדם כזה שהוא לא

עבריין, הם לא ממצים את הדין. במקרים האלה לפעמים אין ברירה במיוחד שמדובר במסר

חריף לנוער. בחור שנסע לפאב ביום שישי בערב בתוך העיר ב-100 קמ"ש כשהוא קיבל

רישיון שבוע לפני כן, יש לבטים קשים איך להעניש אותו. אין ברירה אלא להעניש אותו

בכל חומר הדין משום שהמסר הוא להציל נפשות אחרות, המסר צריך להיות חד כדי שהדברים

לא יחזרו על עצמם.



לגבי אחדות הענישה. כשמדובר על עבירות רוטיניות גם העונשים רוטיניים אבל

למרות ההשתלמויות לשופטים יש הבדל בין שופט לשופט.
היו"ר שאול יהלום
המטרה בישיבה הזאת היא לא רק לבקר ולבכות אלא לנסות למצוא רעיונות מתוחכמים

שלא עולים הרבה כסף, אם אין ברירה גם רעיונות שעולים כסף, כדי שנבוא אל משרד

המשפטים, אל המשטרה ואל האוצר ונגיד שאנחנו עומדים על כך שיהיו שינויים במסגרת

תכנית לטווח ארוך או בינוני. כרגע, המצב לא מסייע למערכת ובגלל העומס הרב והסרט

הנע ספק אם יש משפט צדק, בלי לפגוע בשופטים. כל אדם הוא רק אדם וכשהוא צריך

לעבור על 150 תיקים תוך 5-4 שעות, ספק אם הוא יכיל להשקיע בכל תיק את מה שהוא

צריך להשקיע.

אני מבקש מהשופטים פה להתייחס למה שנאמר כאן, לאשש את הדברים וגם להגיד אם יש

תכנית שאפשר לבצע אותה בשלבים או שלא בשלבים. בבקשה, השופט בודסקי.
השופט ר' בודסקי
אתן קודם תמונת מצב של הפעילות כי נאמרו פה דברים שאני לא מסכים להם. עד שנת

1993 משטרת ישראל היתה מזמינה נאשמים ליום משפט לטווח של שנתיים ויותר. בסוף

1993י שרי התעבורה, המשפטים והמשטרה החליטו להחיל משמרת שניה על בתי-המשפט

לתעבורה. היתה פעילות רב-מערכתית והופעלה משמרת שניה בבתי-המשפט לתעבורה, המערכת

תוגברה ב-10 שופטים. התורים קוצרו משנתיים ויותר לתקופה ממוצעת של פלוס-מינוס

שישה חודשים מיום ביצוע העבירה עד ליום ההקראה. זה היה קיצור משמעותי.

באותו מהלך הוקטנו המיכסות. במקום שיוזמנו 300 ויותר נאשמים ליום הקראה בפני

שופט אחד נקבעה מיכסה, על דעתם של נשיא בית-המשפט העליון ושר המשטרה שכיהן אז, של

150 נאשמים ליום הקראה. המיכסה שוכללה והועלתה ל-180 נאשמים. מתוך המיכסה הזאת

מגיעים במכסימום 50% והם מחולקים בהזמנות לעתים לשתי קבוצות, לעתים לשלוש קבוצות.

כל מי שמגיע ביום ההקראה אם הוא מודה, הטיעון קצר באופו יחסי; אם הוא כופר,

המשפט שלו נקבע לתאריך מאוחר יותר. נאמר שמתוך 50% הודו 80%, אז המשפט הוא קצר

ביותר.
דוד צוקר
אולי הם יכולים להודות בכתב?
השופט ר' בודסקי
אין הודאה בכתב. כך שלנאשם ניתן היום זמן סביר פחות או יותר לעומת מה שהיה

בעבר.
דוד טל
7, 8 או 10 דקות זה סביר?
השופט ר' בודסקי
אפרט את התהליך. השופט מקריא לנאשם את כתב האישום במה הוא נאשם. הנאשם צריך

להגיד מודה או לא מודה. אם הוא אמר מודה, הוא מרשיע אותו על סמך הודאתו, אומר

לתובע לטעון טענותיו לעונש, אומר לנאשם לטעון טענותיו ואין לו מה לטעון חוץ

מהסיפור שנסעו במהירות כדי להגיע לבית-חולים - כמו שאמר היועץ המשפטי - כל התהליך

לוקח 5 דקות.
אליעזר זנדברג
בחלק המקרים זה אולי כך אבל זה יותר מורכב, כפי שאני יודע מנסיוני. מי שמגיע

פעם שניה יש לו נימוקים שצריך לתרץ אותם.
השופט מ' מכלים
כיהנתי כשופט תעבורה 11 שנים. אנשים לא מדברים, אני צריך לחלוב אותם ברוב

הדברים ולשאול את הנאשם כמה זמן הוא נוהג, מה הוא עושה ומה יש לו להגיד לעבירה.

כשאדם מתחיל לדבר, מופעל בדרך כלל לחץ מהקהל "תפסיק לספר סיפורים, תגמור", הלחץ

לא מהשופט.
ש' שהם
כ' 80 איש מחכים בתור.
השופט מ' מכליס
בדרך כלל אין הרבה מה לטעון ולספר על העבירה השגרתית. אם תעמדו עם סטופר,

הדברים האלה לא לוקחים זמן , זה יכול לקחת 3-2- 4 דקות לתיק השגרתי הפשוט ביותר.

תובעי התעבורה גם לא מאריכים בדברים. תובע תעבורה אומר: אני מבקש עונש הולם

לעבירה. אני מבדיל בין תאונות הדרכים לבין הדו"חות, זה ברור.
דוד צוקר
מה שיעורי הנאשמים המיוצגים היום?
השופט מ' מכלים
בדו"חות מעט מאוד אבל עכשיו המספר יעלה.
הי ו"ר שאול יהלום
השופט בודסקי , אמרת שזה לוקח בערך 6-5 דקות. אם מגיעים 90 אנשים, נניח

שכ-70%-80% מהם עוברים בתהליך המקוצר. זאת אומרת כ-60 אנשים כפול 7 או 8 דקות.

לפי החשבון שלי זה 8 שעות ואם השופט בסדר והוא מגיע בזמן נניח שהוא גמר את כל

התיקים של האנשים האלה ביום. יוצא של-20% שנותרו שהם לא מודים אין זמן להגיד

אפילו מלה אחת.
משה שחל
דוחים את המשפט שלהם. הרי זה רק דו"ח על עבירת תנועה.
היו"ר שאול יהלום
אני מציע לא לזלזל בזה. אדם יכול להפסיד מקום עבודה כי שוללים לו את

הרישיון. גם בהודיה וגם בטיעונים לעונש כשאדם עשוי לחטוף שלילת רישיון לחצי שנה

המערכת צריכה לאפשר מינימום של זמן סביר בלי שיהיה לחץ של הקהל. השופט מכליס

דיבר על כך, איזו צורה יש למשפט כשהקהל לוחץ לא לדבר.
משה שחל
בתקופה שאני זוכר אותה הטענה היתה שדו"ח מגיע אחרי ארבע שנים ואדם שמגיע

לדיון משפטי על עבירת תנועה אחרי ארבע שנים ממשיך לעבור את העבירה כי הוא יודע

שאין ענישה, אין לזה כל ערך. אני מעריך שהממוצע היום הוא ארבעה-חמישה חודשים, זו

היינה השאיפה. כדי להגיע לזה היתה התייעלות רבה כמו שיפוט אחר-הצהרים, הגדלת מספר

השופטים, הגדלת מספר השוטרים, ברירת משפט. עבריין תנועה הוא איננו עבריין, כל



אזרח במדינת ישראל בפוטנציאל עובר עבירת תנועה, זה לא איש עם מחשבה עבריינית. מה

אתה רוצה ממנו? אינה רוצה הרתעה ולכן הענישה צריכה להיות מהירה. אם זו עבירה

מוחלטת מה הוא יגיד על זה שהוא נסע מהר שהוא מיהר הביתה? הוא יכול להוציא

תירוצים אבל תסמוך על השופט שהוא כבר מכיר את זה.
דוד טל
נעביר את הסמכות של השופטים לשוטרים והם ישפטו אותם במקום.
משה שחל
חייבים לראות את התמונה בצד השני של המטבע. אני הופעתי בוועדות של הכנסת
והטענה היתה
אתם לא עושים מספיק, אין גורם הרתעה, יש ריבוי תאונות דרכים. השנה

הזאת היא הראשונה שבה ירד מספר ההרוגים, 7% זה הרבה ויש ערך להצלת נפש אחת.
היו"ר שאול יהלום
השופט בודסקי , השופט מכליס, תמיד אפשר לשפר שיפורים קלים ואני סומך בזה על

המערכת אבל אתם אומרים שהמצב סביר, יש משפט צדק, המערכת מונעת תאונות דרכים והתור

בבתי-המשפט מתקצר. האם זה נכון?
השופט ר' בודסקי
בחלק מתחום התעבורה המצב סביר, בחלק אחר המצב בלתי סביר, ואבהיר. היושב-ראש

דיבר על זה שמתייצבים 90 נאשמים ביום משפטים. אני לוקח כמות מדגמית מתל-אביב ולא

צריך לשכוח שמופיעים רק 50% מהם. בימי המשפטים הוגשו 110 אישומים, 125, 125,

110, 108. 75. 90. 100, 100. 125. 112, 160, 170, ביום אחד גם 315 לשופט אחד וזה

חריג שבחריגים.
היו"ר שאול יהלום
החריג הזה הוא טעות?
ר' בודסקי
זו טעות שאולי חברי יוכלו להסביר אותה. עוד שופט היה בהקראות באותו יום

ומפני שאותו שופט לא יכול היה להתגבר על המצב ביקשו משופט שהיה בהוכחות שיתפנה

ויעסוק גם בדברים האלה. כשיושבים בתל-אביב חמישה שופטים בו זמנית אפשר להתחלק

בעבודה בין השופטים. בממוצע מגיעים 120 אישומים כש-50% מתייצבים, 60 אנשים, והם

מחולקים בשני מועדים בשעה 8.30 ובשעה 11.30 והזמן הניתן לכל אחד הוא סביר ביותר.
י ו נה יהב
לא זו הבעיה. הבעיה היא שזה לא בית-משפט, כל הצורה שבה זה מתנהל גורם לנאשם

לחשוב שהוא בא לאירוע חפיף. ב-85%-95% הוא בא בלי ייצוג משפטי, הוא לא יודע את

הזכויות שלו, הוא לא י ודע את הפרוצדורה, הוא לא י ודע אי זה שאלות לשאול. ברוב

המקרים השופט מטיל עליו מורא, מסביר לו שאם הוא לא גומר באותו יום זה יעלה לו

יותר. ברוב המקרים הוא מאבד יום עבודה, בייחוד אנשים קשי יום בעלי משאיות, בעלי

מוניות ואחרים שההמתנה הגדולה במסדרונות גורמת להם להפסד כספי. זה לא בית-משפט,

זה "חרטה", זה לא צדק, זה כלום, זה לא הליך. אני אומר את זה לפרוטוקול באחריות

כעורך-דין שעסק בזה 20 שנה והסתובב במסדרונות ההם. זה ספק משפט, זה הליך שאני לא

יודע מהו. מי שאומר שזה צדק - אני מצטער, כבודך, שאתה אומר שזה מספק אותך - זה

מזכיר לי את הרס"ר חזי בכלא.
היו"ר שאול יהלום
אמרת מלה שאני מציע למחוק מהפרוטוקול.
השופט ר' בודסקי
מערכת בתי-המשפט מוכנה להוריד את המיכסה ל-50 אישומים ליום, יתייצבו 25 אנשים

וכל אחד יקבל את כל זמנו.
יונה יהב
זה לא שייך לזמן , זה שייך לפרוצדורה, לדעת מה מותר לו ומה אסור לו, לדעת שזה

לא נגמר בהקראה. תבוא אתי בבוקר לבית-המשפט באופו אקראי, אף אחד לא ידע מי אתה.

נלך לפתח-תקוה ונשאל את האנשים אם הם יודעים מה הזכויות שלהם בבית-המשפט. עורכי

הדין יעידו אם אני לא צודק.
היו"ר שאול יהלום
על פניו סברתי שהבעיה היא העומס. הברי הכנסת אומרים שזה לא בדיוק העומס

והשאלה היא האם נעשה משפט צדק, האם זה סרט נע, האם אדם לא יודע את זכויותיו, האם

לשופטים נמאס לרדת לעומק הענין, גוערים ואומרים בואו נגמור. זו השאלה המרכזית.

יש פה מכתבים שמפוצצים אותי על השופט בשן בפתה-תקוה, אני לא נכנס לדברים פרטיים

אבל אלה דברים מזעזעים. האם זה מייצג מערכת? האם זה קשור לכך שהקהל אומר לאדם

"תגמור כבר"? האם הוא יודע שהוא יכול לטעון לעונש? בסוף הוא מקבל שלילה של הצי

שנה.
יונה יהב
נניח שב-1 באפריל 1997 נעצרתי ב"עצוריי, שוטר ראה אותי במרחק של 300 מטר,

איך אחרי ארבע שנים כשאני מגיע לדין הוא זוכר אם עמדתי שם או לא? הרי בחקירה

הנגדית אעשה ממנו עפרא דארעא אבל אדם מהציבור לא יודע לעשות את זה. כפי שהצעתי,

שנינו נלך בוקר אחד לבית-משפט לתעבורה ואתה תראה את זה במו עיניך.
השופט ר' בודסקי
התשובה פשוטה. אני טוען שנעשה צדק בתוך סיר לחץ של יום הקראה. אם רוצים

להוריד את הלהץ - תכפילו את כמות השופטים.
יונה יהב
זו סתירה מיניה וביה, מעצם היותו סיר להץ לא יכול להיעשות שם משפט צדק. זו

הטענה שלי.
משה שחל
בעבירת תעבורה יש מנס-ראה? זו עבירה מוחלטת.
יונה יהב
לא, לפעמים השוטר עומד במקום שהוא לא יכול לראות.
משה שחל
אם הפנס האחורי שלך לא עובד? זו עובדה.
היו"ר שאול יהלום
סיפור שהיה לי. נעצרתי על-ידי שוטר אחרי סיבוב, הוא טען שעקפתי לפני פסי

רכבת וזו עבירה. השוטר הודה בפני שהוא עומד שם ורואה אם אנשים עוצרים לפני שלט

"עצור" אבל, הוא אומר, תפסתי אותך על כך שעקפת, אז מה, לא אעצור אותך? אמרתי לו:

לכאורה עקפתי טרקטור אבל ארגה לא ראית משום שהוא נסע בדרך עפר, עקפתי אבל לא סטיתי
שמאלה. הוא אמר
לא, והגיש דו "ח על עבירה. באתי לבית-המשפט עם עורך-הדין, אחרי

אי-הודאה, השופט קורא לעורך-הדין ואומר לו: אני מאמין לשוטר. אם לקוחך יודה,

הוא יקבל כך וכך; אס הוא לא יודה, רע ומר יהיה גורלו. יצא אלי עורך-הדין ושאל

אותי: להודות או לא להודות? אמרתי לו: תודה, אקבל קנס וגמרנו. זו דוגמה לעבירה

שאיננה מוחלטת, יכול חיה לחיות משפט צדק. לכן אי-אפשר להגיד שעבירת תנועח חיא

עבירה מוחלטת. הדברים לא מוחלטים. במקרח שמצלמח צילמח באור אדום, למשל, אולי

חיה פקק, אולי עבר שם אמבולנס.
משה שחל
אם תגעו בזח, אחת מן השתיים: או שיחיח תקציב כדי לחגדיל את מספר השופטים,

יותר מאשר להכפיל את מספרם; או להגיע למודל שאנחנו מדברים עליו שיש בו מידה של

סבירות באווירה שבח אין אזרח שהוא לא עבריין פוטנציאלי. יש עלייה ניכרת בתאונות

חדרכים הקטלניות וגם בכביש שהוא אוטוסטרדה אין ברירה אלא לחעמיד שוטר. צריך

להיות גורם הרתעתי. אני צרכן כבישים שגר בצפון - גם חברי-חכנסת זנברג ויחב -

תשאלו את שלושתנו. אחרי עתלית עומדת ניידת משטרח באופן קבוע וכולם יודעים את זה.

אני רואה איך הנהגים מאיטים, אני כבר מכיר את השוטרים, מנופף להם לשלום וממשיך.

במשך 20 שנח אני נוסע לכנסת ואף פעם לא עצרו אותי על עבירת תנועח.
אליעזר זנדברג
חיה לי מרצה באוניברסיטה שסיפר שעצר אותו שוטר באור אדום ואמר למרצה: בטח לא

ראית שיש אור אדום. אמר המרצה: את האור האדום ראיתי, אותך, השוטר, לא ראיתי.

ברמת האכיפה המצב הוא בעייתי אבל לא בזה אנחנו עוסקים. השאלה היא איך אנחנו

מטפלים במערכת של בית-המשפט. חבר-הכנסת יהב דיבר על צדק, בבית-משפט יש ראיות

והחלטה על ראיות.

הבעיה היא בכמה מישורים. לפני שהנאשם מגיע לבית-המשפט יש לו תחושח שמח שהוא

יעשה הרי בסופו של דבר אף פעם לא יאמינו לו. אבל יותר מטריד אותי שיש עניינים

טכניים שהנאשם לא יכול לבדוק אותם כמו תמונות, מצלמות. זה הקטע לפני ההודאה ויש

חלק אחרי ההודאה. זה נכון שיש הרבה אנשים שכאשר הם מגיעים לבית-המשפט הם לא

יודעים מה לטעון. האם העובדה שהם נוהגים 20 שנח היא לחובתם או לזכותם, חאם זה

רלוונטי או לא.

דבר נוסף שחשוב בעיני הוא חעובדח שיש סוג של לחץ. כבר שמעתי דוגמאות של

מקרים שבהם מלכתחילה כאשר נאשם לא מודח חשופט נותן לו להבין, לפחות לנאשמים

הראשונים, שחוא יחטוף עונש חזק מאוד, או שלנאשם שמודה נותנים עונש קל, יחסית, וזה

פותח את כל היום לכל אלה שיושבים באולם כדי שאנשים יודו ויקצרו את ההליך. זה לב

הבעיה. כשאתה מקבל זימון לדין צריך שהדברים האלה יהיו ברורים לך מתוך שתי שורות

שכתובות שם, למשל, שאתה יכול לבוא ולראות חאם חצילום של חרכב שלך נעשה כדין.

אנשים לא מבינים בדברים האלה ולא יודעים את זה. רוב האנשים לא ילכו להתייעץ עם

עורך דין בשביל עבירה של 500 שקל קנס, היום זה כבר 3,000 שקל. צריך לעשות משהו

כדי שהציבור ידע שהוא יכול לפנות ולברר את הפרטים שחוא זקוק לחם.

אשר לשלב של הטיעונים לעונש, במרבית המקרים אני לא רואה את חתביעח מנסח לקרוע

את חנאשם במלוא חומרת הדין. ראיתי בפרקטיקה מצב שבו התובע שואל את הנאשם כל מיני

פרטים לפני כן והוא אומר אותם גם אם חם לא לטובת חתובע אלא חיה מגיע לסוג של

הבנה. לדעתי , אין מקום לסניגוריה ציבורית או דבר אחר כי לא נעמוד בזה אבל צריך

שהדברים יהיו ברורים וידועים לציבור הנאשמים. יכול להיות שצריך לשחרר מהופעה

בבית-המשפט מקרים שמגיעים לבית-חמשפט בפעם הראשונה וכתוצאה מכך נצמצם את העומס

וניתן לשופט אפשרות מחייה.



יכול להיות שברוב המקרים הטיעון "מיהרתי כי הרגשתי לא טוב" הוא לא טיעון, אבל
יש שאלות אחרות
מה עושה אותו אדם, כמה קנס עומדים להטיל עליו, האם זאת עבירה

ראשונה, מה הנפקות של הרשעה בעבירה הזאת או בעבירה אחרת. נדמה לי שהיום אי-החזרת

האתת היא העבירה היחידה שאין עליה נקודות ואני לא בטוח שהאנשים יודעים את זה.

לפעמים מוכנים להגיע לפשרה אבל לא נותנים להם להגיע לפשרה. אני רואה את השופט

יושב למעלה כשהתביעה משחקת תפקיד ומנסה להגיע לכלל הבנה כדי לא ליצור מצב שהנאשם

הוא אומלל קטן מול מערכת גדולה. יש שיתוף פעולה בין התובע לבין בית-המשפט. כמו

שהציע חבר-הכנסת יהב, אם נשב באולם משפטים נראה את הדברים. אין פתרון מוחלט

לדברים, אפשר לעשות צעדים לקראת זה אבל מאחר שיש בעיות תקציב נראה לי שזה לא

ריאלי בטווח הקרוב להוסיף שופטים.
דוד צוקר
אמרתי בצד לחבר-הכנסת אלון שזה נראה לי כמו דיון על החמסין שיש לנו נגדו

טענות וטרוניות אבל הוא מגיע. אין הרבה מה לעשות נגד החמסין אבל יש כמה פטנטים

להתמודד אתו כמו להיכנס לבתים וכל מיני דברים אחרים.

אני יודע שכבר שנים יש קו שמנחה את המערכת הממשלתית ויכול להיות שצריך לעשות

אותו יותר דרסטי מאשר עד היום. מה שמתרחש היום בבית-משפט לתעבורה הוא קרוב משפחה

של משפט, הוא מאותו זן אבל עדיין אופי הדיון ומשכו הופכים אותו למשהו דמוי משפט.

צריך לגרום לכך שכמה שפחות אנשים יגיעו למקום הזה וזה לא סותר את המגמה להמשיך

להיאבק בעקיפה של פס לבן. אני לא מכיר תרופה אחרת לחמסין הזה. אפשר להגיד:

תוסיף עוד 10 שופטים. מה שיקרה הוא שבתוך ארבע-חמש שנים נחזור לאותה מיכסה כי

יהיה ביקוש י ותר גדול.
משה שחל
תוך שנה אחת.
דוד צוקר
אני הייתי מתון. לכן הדרך היא לחתוך את העניו כמה שאפשר ולטפל יותר בעבירות

שהן לא ברירת קנס אלא רק קנס ולא לאפשר הליכה בשני המסלולים. מה שיקרה אז הוא

שמי שיגיע אל סגן הנשיא בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע יחיו המקרים היותר חריפים

והפרוצדורה תהיה יותר קרובה למשפט ולניסיון לבירור האמת. אגב, זו איננה טענה

כלפי היושבים כאן אלא זה בעיניים שלנו ובעיני הממשלה.
דוד טל
אני מקבל את הדברים של ידידי חבר-הכנסת צוקר ולא בכדי אמרתי קודם שצריך

להעביר את הסמכויות מהשופטים אל השוטרים. בצורה זו נוריד את הלחץ מסיר הלחץ

ואפשר שבבתי-המשפט ייעשו גם משפט וגם צדק היות והזמן יעמוד לרשות כל הצדדים. אני

יודע מניסיון מר שכאשר קודם נסעת בתוך העיר כ-120 קמ"ש במקום 60 קמ"ש עברת

אוטומטית לבית-המשפט ואילו היום בשביל עבירה כזאת אתה מקבל קנס רציני וכבד. אם

ארגה מודה שביצעת את העבירה אתה משלם את זה. אני נוטה להאמין לשוטרים שרוב האנשים

עוברים את העבירה אבל גם במקרה שאדם סבור אחרת יש לו אפשרות להגיע לבית-המשפט

ולטעון טענותיו. כך יורד הלחץ מבתי-המשפט מחד; מאידך, אני לא גורם לעיוות דין כי

לאנשים יש אפשרות לומר מה שהם רוצים. אז יישאר יותר זמן גם להם וגם לשופטים לדון

בענין בצורה יותר עניינית.
היו"ר שאול יהלום
אני מבקש לשמוע את המשטרה. איך הדבר נעשה, השוויון בין השופטים. בבקשה גבי

מיכאלי .
סנ"צ ט' מיכאלי
הדברים השתנו בשנים האחרונות. פעם המצב היה כמו שתיארו פה אבל עכשיו הוא לא

כזה. זה התחיל עם הוספת השופטים אחר-הצהרים, אנשים באים ושומעים אותם. יש

דוגמאות קיצוניות שלא אתייחס אליהן אבל יש דוגמאות של שופטים שתענוג לראות איך הם

מנהלים את המשפטים.

היום אין מצב שאחרי ארבע שנים אדם מגיע לבית-המשפט ואומר: אני לא יודע בכלל

על מה מדובר ואני לא יכול להתגונן. תקופת ההתיישנות קוצרה עכשיו לשנה ואם תוך

שנה אני לא שולחת לאדם דו"ח אני לא יכולה יותר לשלוח לו דו"ח. אם, למשל, צולמת,
אחרי שנתיים יכולת להגיד
אני לא זוכר, אני לא יכול להתגונן. זה היה נכון. אבל

עכשי- אנחנו חייבים לשלוח דו"ח שצולמת במצלמה, והוא לא נמסר לך ביד, בתוך שנה.
היו"ר שאול יהלום
את חושבת שאחרי שנה הוא זוכר? האם את אומרת שארבעה-חמישה חודשים אחרי העבירה

מקבלים זימון?
סנ"צ ט' מיכאלי
נכון .
יונה יהב
אם כך, למה לא לקצר במקרים של התיישנות של ארבע שנים?
משה שחל
לגבי העבר היה פיגור במשלוח ההזמנות וגמרו אותו. על עבירה שארגה עובר היום,

אתה מקבל הזמנה תוך כמה חודשים.
סנ"צ ט' מיכאלי
אם אני לא מספיקה לשלוח את הדו"ח אני לא שולחת. יותר מזה. אם אין לנו

מועדים קרובים לזימון לבית-המשפט, אנחנו שולחים הודעה לנאשם: דע לך שצולמת ועשית

כך וכך.
הי ו"ר שאול יהלום
את אומרת שאדם מוזמן לבית-המשפט בתוך ארבעה חודשים.
סנ"צ ט' מיכאלי
לא בכל המקרים. יש בתי-משפט בהם המועד החוק ויש בתי-משפט שבהם המועד הוא

קרוב. זה יכול להיות ארבעה חודשים וזה יכול להיות גם עשרה חודשים. אם יש לי

מועד של משפט בעוד חצי שנה ולא בעוד שלושה חודשים, אני מודיעה לנאשם הודעה כדי

שהוא ידע ויוכל להגן על עצמו. אני אומרת לו: עברת עבירה ובעתיד תקבל מועד משפט.
היו"ר שאול יהלום
אני מביא דוגמה. שוטר תפס אדם, נתן לו את הדו"ח ביד. אותו אדם סביר יושב

בלילה בביתו , כותב מה קרה לפרטי פרטים ושומר את זה חצי שנה. ניקח את הדוגמה של

המצלמה. אדם עובר באור אדום והמצלמה צילמה אותו. הוא לא יודע שהוא צולם ושהוא

עבר עבירה.
סנ"צ ט' מיכאלי
נכון .
היו"ר שאול יהלום
הוא לא יודע שום דבר ואחרי ארבעה חודשים הוא מקבל דו "ח עם זימון. איד,

לדעתך, אותו אדם סביר יכול לדעת מה היה לפני ארבעה חודשים למרות שכותבים לו באיזה

מקום זה קרה. איך אני אזכור מה היה באותו יום? אם נתתי את הרכב לאשתי, לבן או

לבת שלי? אולי הייתי צריך לעבור באדום בשעה שהיתה צפירה של אמבולנס והייתי צריך

לפנות לו את הדרך?
סנ"צ ט מיכאלי
הסברתי שאני מודיעה לאיש מיידית. בעבר אחרי שנתיים אדם לא יכול היה לזכור

למי הוא נתן לנהוג ברכב שלו. היום כשאנחנו מפענחים את התמונה ורואים שאין לנו

מועד למשפט תוך שלושה חודשים - האדם הסביר יכול לזכור אם הוא היה בחוץ-לארץ או לא

- אנחנו מודיעים לו מייד שהוא עבר עבירה.
היו"ר שאול יהלום
מה זה מייד?
ס נ "צ ט' מיכאלי
תוך חודש אנחנו מודיעים לו: דע לך שעברת עבירה.
היו"ר שאול יהלום
אני אומר לך מניסיון אישי שזה לא כך, לא קיבלתי הודעה אחרי חודש. אני מדבר

על דבר שקרה עכשיו.
סנ"צ ט' מיכאלי
תוך של ו שה ח ו דשי ם .
היו"ר שאול יהלום
בסדר, אני מקבל שאתם מודיעים תוך שלושה חודשים. אני שואל אותך: אקבל עכשיו

הודעה, איך אני זוכר מה היה לפני שלושה חודשים? תני לי פתרון או שתגידי לי שזה

אבוד ולא מעניין אותך שום נסיבה מקילה כי אני לא אזכור מה היה. את זוכרת מה היה

לפני שלושה חודשים? איך אפשר?
סנ"צ ט' מיכאלי
אני לא מתווכחת על זה, יש כאלה שלא זוכרים גם מה היה אתמול.
דוד טל
אולי אשתי נהגה?
משה שחל
בסדר, אבל מישהו עבר את העבירה. אני לא מבין אתכם.
היו"ר שאול יהלום
אם כמו שאמרת נסיעה באיי- אדום כשהמצלמה צילמה זו עבירה מוחלטת - לא צריך

משפט, נקבע קנס סופי. אם את חושבת שיש סיכוי שהיו שם נסיבות מקילות ולא היתה

עבירה? נניח שהיה אמבולנס או פקק, איך אזכור מה היה?
משה שחל
במשך שנתיים התנגדתי להפוך את העבירה של אור אדום לברירת משפט. אמרתי כי

מאחר שהעבירה היא חמורה, האיש צריך להישפט ולבוא עם ההוכחה, הגיעו למסקנה הפוכה

שהעבירה הזאת היא ברירת משפט. אם בעבירה כזאת מזהים את מספר המכונית שלך באופו

בולט, אין רלוונטיות לשום דבר אחר. אתה מדבר על הנהג התמים שלא זוכה. יש תמונות

עם תנועות גסות נגד המצלמה ועוד כל מיני מראות, תשאל את אנשי המשטרה. תפסו אותו

והוא יודע.
דוד צוקר
האינטרס הציבורי הוא לא להעניש אותך אלא לשמור על בטחון הציבור כדי לא לסכן

אותו. אין נפקא מינא מי עשה את העבירה והאם היו נסיבות מקילות.
דוד טל
יש נפקא מי נא מי עשה את העבירה.
דוד צוקר
מה שיותר כבד משקל הוא האינטרס הציבורי וזה שלא יחצו באור אדום. לצורך זה

אנחנו משלמים, נגיד, במחיר של בירור האמת. המסקנה היא לא ברירת משפט אלא קנס כי

האינטרס הציבורי אומר שצריך להטיל סנקציה על מי שעובר באור אדום ולשחרר את

בתי -המשפט מזה.
דוד טל
נכון שנעברה עבירה אבל חשוב אם דוד טל עשה עבירה, העובד שלו, אשתו או בנו או

בתו. לדוד יש גיליון נקי מכל עבירה ואם הוא עבר את העבירה יכול להיות שהשופט

יתחשב בכך שזו עבירה ראשונה, אם הבן שלו עשה את העבירה, יש לו כבר גיליון וזה

ענין אחר. השאלה היא גם למי נותנים את הנקודות. לכן זה רלוונטי מי עשה את

העבירה .
משה שחל
של מי המכונית?
דוד טל
המכונית היא של י .
משה שחל
בבקשה ממך, עברת עבירה אז תיזכר. אני לא מבין אתכם.
היו"ר שאול יהלום
אני רוצה לברר את התהליך. אדם עבירה עבירה והמצלמה צילמה.
סנ"צ ט' מיכאלי
אם אדם עבר באור אדום, מ-6 בדצמבר 1996 - על-פי החלטה של ועדת החוקה - אנחנו

שולחים לאדם תוך שלושה חודשים ברירת משפט.
היו"ר שאול יהלום
אם הוא עבר את העבירה ב-5 בדצמבר?
סנ"צ ט' מיכאלי
אנחנו שולחים לו ברירת משפט.
הי ו"ר שאול יהלום
מה הקנס היום על אור אדום?
סנ"צ ט' מיכאלי
1,000 שקל.
היו"ר שאול יהלום
אם הוא עבר את העבירה ב-5 בדצמבר מה היה אז הקנס?
סנ"צ ט' מיכאלי
אז לא היה קנס, זו היתה עבירה של הזמנה לדין ואנחנו הפכנו את זה לקנס כדי

לצמצם את הזימונים למשפט.
היו"ר שאול יהלום
אדם עבר עבירה ב-5 בדצמבר והיום פיענחת את הסרט. מה את שולחת לו?
סנ"צ ט' מיכאלי
לכל האנשים שלא הספקתי לשלוח להם לפני ה-5 בדצמבר הזמנה לדין אני שולחת ברירת

משפט של 1,000 שקל. אנחנו חושבים שברירת משפט זה הדין המקל יותר מאשר בית-משפט.
היו"ר שאול יהלום
למרות שרק ב-6 בדצמבר אנחנו הפכנו את זה לברירת משפט של 1,000 שקל אתם קבעתם

שגם על עבירות שנעברו לפני ה-6 בדצמבר ישלמו קנס של 1,000 שקל. בדקתם אם זה

חוקי ?
סנ"צ ט' מיכאלי
כן, בדקנו. התייעצנו עם משרד המשפטים. חשבנו שלא יכול להיות שכאשר אנשים

שנתפסים היום מקבלים ברירת משפט, נשלח הזמנה לדין לאנשים שנתפסו לפני שלושה

חודשים. חשבנו שזה לא ראוי ולא טוב. התייעצנו עם משרד המשפטים, הם אישרו את זה

וכך אנחנו נוהגים.
דוד צוקר
למה לא נשאר רק קנס, למה נותרה עדיין גם ברירת המשפט?
סנ"צ ט' מיכאלי
אין רק קנס. זכותו של אדם להגיד שהוא לא אשם והוא יכול להגיש בקשה להישפט.
היו"ר שאול יהלום
אם ועדת החוקה החליטה על דבר מסוים מה-6 בדצמבר ואילך, מי החליט שיכולים

להחיל אותה - לא משנה מה ההיגיון - לפני כן?
ס נ "צ ט' מיכאלי
זה לפי ההיגיון המשפטי. לפי סעיף 5 בחוק העונשין אנחנו צריכים ללכת לדין

המקל. ברירת משפט מקילה עם האדם. היום הוא מקבל ברירת משפט. אם הוא רוצה, הוא

משלם את הקנס; אם הוא רוצה ללכת לבית-המשפט, כמו שהיה קודם, הוא מבקש להישפט ואני

נותנת לו, לא הצרתי את צעדיו בענין .
היו"ר שאול יהלום
אם לפני ה-6 בדצמבר היה בא לבית-המשפט אדם ומודה בעבירה, הוא היה מקבל 500

שקל קנס. אם הוא מודה עכשיו הוא משלם 1,000 שקל. את לא נתת לו עכשיו את הדין

המקל, לא הודעת לו שיש שינוי והוא לא יודע עליו.
סנ"צ ט' מיכאלי
מה אני אגיד לו - את רמת הענישה בבית-המשפט? שופט יכול לתת קנס עד 5,000 קנס.

יש שופט שנתן 200 שקל ויש שופט שנתן 2,000 שקל. אין אצל השופטים קוד לגבי אור

אדום ואין אחידות.
היו"ר שאול יהלום
מר בודסקי , אתה חושב שזה בסדר שיש אותה פרוצדורה על עבירות שנעשו לפני ה-6

בדצמבר?
השופט ר' בודסקי
לא לי לחוות את דעתי. יש יועץ משפטי לממשלה ושהוא יחווה את דעתו.
סנ"צ ט' מיכאלי
לא נקבעה שם תחולה. לא עשינו את זה על דעת עצמנו. עשינו זאת על דעת משרד

המשפטים ועל דעת גב' יהודית קרפ.
היו"ר שאול יהלום
אני מבקש את חוות-הדעת של גב' יהודית קרפ בכתב על כך שמותר היה למשטרה להחיל

את הדין הזה רטרואקטיבית. כשאישרנו את הדבר בוועדת החוקה לא הבנו זאת כך.
סנ"צ ט' מיכאלי
דבר נוסף שחשבנו שאנחנו מקילים בו הוא קיצור מועדי המשפט. מבחינתנו נבנתה

מערכת של ויסות הדו"חות, בין מועדים שניתנים לשטח לאכיפה לבין המועדים שמוציא

המחשב, כמו בעבירות שיש בהם צילום. יש חריגים וטעויות וכל פעם אנחנו מתקנים את

עצמנו אבל אנחנו מנסים להגיע לכך שכל יום יהיו 150 דו"חות, כמו שקבע השופט שמגר

בזמנו, ולא יהיה מצב שבו שופט אחד יקבל ביום דין אחד 20 דו"חות וביום אחר 300

דו"חות.



לגבי האמירה שאדם לא יודע אי זה זכויות יש לו. באר תיק פלילי לא מסבירים לאדם

אי זה זכויות יש לו. דווקא בדו"חות הזמנה לדין וגם בדו"חות של ברירת משפט הוספנו

ספח שלם מאחורי הדו"ח שמסביר לאיש את הזכויות והחובות שלו, מה הוא צריך ויכול

לעשות. הכנו לו אפילו ספה מיוחד של טיעון לעונש שבו הוא יכול לכתוב בכתב-יד
ולשלוח לבית-המשפט כמו
מתי הוא אמור לשלם, מתי הוא מבקש להישפט, למי הוא צריך

לפנות. עשינו הכול כדי להקל ואני לא חושבת שזה קיים בתחום אחר של דין.

כאן אומרים שאין דין ואין דיין. גם ההליך המשפטי קשור לחוק סדר הדין הפלילי.

תסתכלו על הפסיקה ותראו שלפעמים כל דו"ח הופך למשפט רצח, פה חסר פסיק ושם חסר

משהו אחר. יש טענות אבל אנחנו מתקנים את עצמנו. אם תשמעו שופטים הם אומרים:

תנו לנו תיקים של תאונות דרכים ואל תתנו לנו תיקים של דו "חות. זה לא כמו שמתואר

פה שבתוך שתי דקות כולם עפים החוצה.

דבר נוסף. כשדנו בצו הקודם בוועדת החוקה חוק ומשפט, כדי להקל הבאנו בפני

משרד התחבורה בקשה להעביר עוד מספר עבירות לברירות משפט, לעשות אחידות בקנסות וגם

להעלות אותם. אישרתם בסך הכל שמונה עבירות ואנחנו מדברים על כל התקנות.
היו"ר שאול יהלום
אישרנו הכול חוץ מדבר אחד וזה צריך להיות יחד עם משרד התחבורה.
סנ"צ ט' מיכאלי
יש לנו בשבוע הבא ישיבה עם משרד התחבורה כדי להמשיך בענין וזה יובא בפניכם.

אמרנו אז שזה רק פתיח.
היו"ר שאול יהלום
בדוגמה של עבירה באור אדום עם מצלמה, ביקשנו להקים ועדה שתחליט שאחרי שלוש

עבירות כאלה לא יסתפקו בקנסות של 3,000 שקל אלא האיש יובא למשפט. הבטיחו לנו

שתוקם ועדת בין-משרדית, האם את משתתפת בה?
סנ"צ ט' מיכאלי
לא, אני לא יודעת.
היו"ר שאול יהלום
יש אזרחים שמבקשים לבטל את הדו"חות. כמה אזרחים עושים את זה?
רפ"ק ח' קדוש
כ-10% מתוך 1,200,000 דו "חות.
היו"ר שאול יהלום
זאת אומרת, מקבלים 120,000 מכתבים?
רפ"ק ח' קדוש
כן, לכן היה פיגור כל כך גדול.
הי ו "ר שאול יהלום
מישהו קורא את המכתבים האלה?
רפ"ק ח' קדוש
כן, אחד לאחד.
היו"ר שאול יהלום
כמה מתוך 120,000 מכתבים נענים בתשובה חיובית?
רפ"ק א י הרץ
יש להפריד בין סוגי המכתבים. יש מכתבים שנוגעים לבעיות טכניות של הדו"ח ויש

טיפול מסו ים. יכול להיות שהוא קיבל דו"ח פעמי ים, או שזה לא רכבו; יש מכתבים שהם
בקשות ערעור בהן האזרח מבקש
תוותרו לי בגלל סיבות אלה ואלה ואז יש נוהלים

פנימיים, מדיניות והנחיות איך לטפל בזה.
הי ו"ר שאול יהלום
זה בערך 10,000 מכתבים בחודש. כמה אנשי צוות קוראים אותם?
רפ"ק ח' קדוש
צוות של 25 איש במטה הארצי , ובכל לשכת תנועה אדם שעושה את זה. אחוז המכתבים

הגבוה ביותר מגיע אל המטה הארצי אבל יש מכתבים שמגיעים גם ללשכות התנועה.
הי ו"ר שאול יהלום
מי אחראי על הענין הזה?
רפ"ק ח' קדוש
כרגע אני לא אחראית על זה כי עברתי לתפקיד אחר.
סנ"צ ט' מיכאלי
ראש מחלקת פניות נהגים ארצי.
היו"ר שאול יהלום
מטריד אותי שאומרים לאדם: אם תשלם את הקנס, לא יעזור לך דבר גם אם נמצא את

פנייתך צודקת; רק אם לא תשלם את הקנס ונמצא את פנייתך צודקת אתה לא משלם.
סנ"צ ט' מיכאלי
החוק שונה בסוף הכנסת הקודמת, זה סעיף 29 לחוק סדר הדין הפלילי. אם אני

מוצאת שיש עילה לסגור את הדו"ח, אפילו אם הוא שילם אני מחזירה לו את הכסף.
רפ"ק א' הרץ
כמה הבהרות לגבי דברים שנאמרו כאן. צריך להבדיל בין דו"ח ידני כשהשוטר מסר

את ההזמנה לדין לאזרח ביד, האזרח הודע באותו רגע לתאריך המשפט שהוא בממוצע תוך

חמישה חודשים. יש בתי-משפט "סוררים" שבהם זה מגיע לשנה ויש כאלה שבהם זה מגיע

לארבעה-חמישה חודשים.
דוד צוקר
מה הדירוג של בתי-המשפט?
השופט ר' בודסקי
היום מוזמנים בחיפה לחודש דצמבר, בנתניה מוזמנים לדצמבר, בחדרה לחודש

אוקטובר, בעכו לחודש ספטמבר. אלה בתי-המשפט ה"סוררים". קיבלנו חמישה שופטים על

חשבון קרן הבטיחות של משרד התחבורה, אנחנו מייעדים שופטים למקומות האלה כדי לקצר

את התורים.
היו"ר שאול יהלום
בכמה תקצר את המועדים הוספה של שופט אחד? האיש יקבל הזמנה אחרי ארבעה חודשים

או אחרי אחד-עשר חודשים?
השו פט ר' בודסק י
התורים לא יקוצרו. נאשמים שיבצעו את העבירה היום יוזמנו תוך תקופה קצרה

ביותר, תוך שלושה חודשים, וכך התור נבלם בדצמבר. שופט אחד מוסיף ימי הקראה

ועל-ידי תוספת ימי הקראה מקוצרים התורים.
הי ו"ר שאול יהלום
בגלל שאתם מוסיפים חמישה שופטים נגיע לשוויון בכל הארץ?
השופט ר' בודסקי
תוך שלושה-ארבעה חודשים נחזור לשוויון. נתתי לכם תמונה סטטיסטית כמותית. יש

גידול של 14% בכמות תאונות הדרכים שהוגשו, ויש גידול ב-29% בכמות תיקי התעבורה

שנפתחו.
דוד צוקר
תוך כמה זמן נחזור לתור של שנה?
השופט ר י בודסקי
זו השאלה הנכונה. יש גידול בכמות הנאשמים שכופרים בהאשמות בגלל רמות הענישה.

התוצאה תהיה שתוך חצי שנה עד שנה נגיע בחזרה לתורים מעבר לשנה אם המערכת לא

תתוגבר בשופטי תעבורה.
משה שחל
הגידול בהכנסה מהקנסות יאפשר להגדיל עוד פעם את מספר השופטים והשוטרים. היום

מגיע מספר שוטרי התנועה לכ-600, לפי תכנית החומש מדובר על כך שעד סוף החומש מספר

השוטרים י גיע ל-1,900.
דוד צוקר
ואז תוכפל כמות התלונות.
משה שחל
ההנחה היא שאם אחת לשנתיים אדם מקבל דו"ח תנועה, גורם ההרתעה פועל עליו והוא

זוכר את זה. אס בישראל יש סיכוי שאדם ייתפס אחת לארבע שנים או אחת לשש שנים,

גורם ההרתעה משפיע פחות. השאיפה שלי היתה שיתפסו אדם פעמיים בשנה, ואז גורם

ההרתעה הוא אפקטיבי .
רפ"ק א י הרץ
אני מתייחס לאורכי הזמן. גם כשתהיה התייעלות מכסימלית של בתי-המשפט, יש פרק

זמן מסוים מתאריך העבירה ועד תאריך המשפט שזקוקה לו המשטרה, בין שלושה לארבעה

חודשים ולא נרד מזה. אנחנו מעריכים שהפער בין תאריך העבירה לבין מועד המשפט יהיה

כזה ברוב סוגי הדו"חות.

בדו"ח אוטומטי זכותו של כל אזרח לבקש לעיין בראיה שבעטיה הוא קיבל את הדו"ח.

אדם רשאי, למשל, לעיין בתמונה שצולמה. אדם רשאי לפנות ללשכת התנועה, לשלם אגרה

מסוימת ולבקש לראות את התמונה.
היו"ר שאול יהלום
קיבלתי עכשיו דו"ח, מה אני עושה?
רפ"ק א' הרץ
ארנה הודעת על זה שעברת באור אדום, אדנה אומר שזה לא יכול לחיות ושאינה רוצה

לראות את התמונה. אתה פונה ללשכת התנועה הקרובה לביתך, לאו דווקה זו שבה עברת את

העבירה.
היו"ר שאול יהלום
איך אני פונה, בכתב או בעל-פה?
רפ"ק א' הרץ
אתה צריך לגשת ולשלם אגרה כלשהי.
ר' בן -יששכר
אם זו עבירה של אור אדום - 16 שקלים.
רפ"ק א' הרץ
אז אתה רשאי לראות את התמונה.
היו"ר שאול יהלום
אני ר ו אה א ו תה במק ו ם ?
ר' בן -יששכר
לא.
רפ"ק א' הרץ
צריך להזמין את התמונה ממעבדת רמזורים ואתה מוזמן לקבל את התמונה.
ד י ואג
פעם לבוא לבקש, ופעם לקבל את התמונה.
ויפ"ק א י הרץ
אז יש שתי אפשרויות שלרוב אחת מהן מתקיימת והאדם אומר: אכן זה רכבי אבל

התמונה לא פותרת את השאלה אם זה הוא שנהג או אשתו. היום הוא מקבל על זה קנס.
יונה יהב
כאשר יש שלושה כלי רכב בתמונה הוא לא יודע מה הזכויות שלו בכיוון הזה ואז הוא

הולך לעורך-דין .
רפ"ק א' הרץ
לגבי אמבולנס. מי שמפענה את סרט הצילום במעבדת רמזורים רואה שבצמוד למעבר של

הרכב יש גם מעבר של אמבולנס באור אדום ואז המפענח רושם על גבי הטופס שאף-על-פי

שזאת עבירה מוחלטת הוא לא רושם לה דו"ח מפני שהיא נגרמה בשל נסיבות מסוימות. זאת

אומרת, יש פה שיקול דעת של השוטר. יכול להיות ששיקול הדעת של השוטר לא תמיד נכון

ולכן יש בית-משפט.

המשטרה משתדלת לווסת את כמות המשפטים והיא מחלקת אותם לפי מספר שעות. אם

המיכסה היא 150. ככלל אשלח 50 לשעה 8.30; 50 לשעה 9.30; 50 לשעה 10.30. אם

האזרחים יבואו בשעה הנקובה, יש כאן ניסיון להקל על האזרח.
ש' שהם
זאת אומרת שבממוצע נשפטים 25 איש בשעה. קודם דיברתם על 6 דקות.
סנ"צ ט' מיכאלי
אנחנו מתחילים אחר-הצהרים ב-3.30 וב-5.30
רפ"ק א' הרץ
לענין ההודעות. כיחידת מחשב אנחנו שולחים הודעה לאדם בדבר ביצוע עבירה כדי

שהדו"ח לא יתיישן רק במצבים שבהם אין תאריך משפט במחשב. מאחר שהיום המערכת

מיושרת, לרוב יש תאריך משפט למרות שלעתים הוא רחוק והוא בן שנה. לכן פוחת מספר

הפעמים שאצטרך לעשות זאת בשני שלבים וקודם להודיע לאדם שעבר עבירה ובמועד מאוחר

י ותר יקבל זימון לדין.
הי ו "ר שאול יהלום
לא השבתם לי איך אדם זוכר מה היה לפני שלושה-ארבעה חודשים.
סנ"צ ט' מיכאלי
זה החוק.
הי ו "ר שאול יהלום
תחליטו שזו עבירה מוחלטת ללא אפשרות להתגונן.

נשמע את עורכת דין בן-יששכר.
ר' בן -יששכר
הגדירו כאן את המצב סיר לחץ וזה נכון. זה משפיע גם על השופטים. גם על טיב

השפיטה וגם על הציבור. יש קיצור תורים בבתי-המשפט אבל אני מצטרפת למה שאמר מר

שהם פרט לנושא של המינוי הזמני. לציבור יש תהושה לא נוחה בבתי-המשפט לתעבורה,

אני מופיעה בתחום הזה 11 שנה ובכל הארץ ואני רואה מה שקורה ושומעת את התלונות של

האנשים. לפעמים אני חסה על אנשים ומרגיעה אותם כדי שלא יצאו בתחושה של קיפוח, לא

תמיד זה מוצדק אבל לפעמים יש תחושה של קיפוח בבתי-המשפט לתעבורה.
היו"ר שאול יהלום
מתי מוצדקת התחושה של הקיפוח?
ר' בן -יששכר
מה שאמר השופט מכליס מייצג אותו, הוא שפט באשקלון ויש לו יכולת מיוחדת. אני

מדברת על תל-אביב שם יש הרבה שופטים אבל יש מסה של תיקים. בכל אולם 1!-, אחרת.

אני מזמינה את כולכם בכל שעה שהיא, בבוקר, או אחר-הצהרים, תשבו ותראו מה מתרחש

שם.

אני מדברת על מקרה שהיה ביום הקראה. כאשר אדם מואשם על עבירה באור אדום
ואומר לשופט
אכן נכנסתי באור אדום אבל לפני הכניסה לצומת, לפני קו העצירה, היתה

תאונה עם קטנוע, היה שוטר שנתן הנחיה לפנות את המקום ונאלצתי לפנות את המקום.
השופט אמר לו
יש לך את הפרטים של השוטר? אמר לו האזרח: אין לי פרטים, ניסיתי

לפנות למרחב הירקון והם אמרו שהם לא יכולים לעזור לי. השופט כתב לפרוטוקול: אני

מו-שיע את הנאשם, נראה שהנאשם לא יוכל להוכיח את טענותיו, בכך נגמר הדיון. הוא

הורשע ונגזר דינו. נקודת המוצא של השופט היתה שלאזרח אין מה להגיד כי השוטר תמיד

צודק. עובדתית זה לא נכון. אני מאמינה שאם לשופט היה קצת יותר זמן, קצת יותר

ניסיון וקצת יותר פתיחות הוא לא היה מגיע לזה אלא מאפשר לאזרח לדחות את הדיון

למועד אחר, או לקבוע לו הוכחות, לשמוע אותו, לעשות השוואת עדויות ולהחליט.

למרות שבבית-המשפט לתעבורה חלים גם המשפט הפלילי, חוק העונשין וכל הכללים,

למעט ההוראות הספציפיות בפקודת התעבורה ובחוק סדר הדין הפלילי שמגדיר את הנושא

בעבירות קלות, הנושא הזה נשחק. אתה צריך להתחנן כדי לטעון טענותיך ולהביא את

השופט לסיטואציה שבה הוא יקשיב. למה? כי, אובייקטיבית, הוא לחוץ. אני לא באה

לפגוע באף שופט, גם אם יש שופטים מיומנים והגונים הם לא מסוגלים לעמוד ביום

הקראות של 150 תיקים. יש כאן שחיקה וצריך יותר שופטים.

מטעם המשטרה צריך להפעיל שיקול דעת גם בנושא של הגשת כתבי אישום וגם במענה

לפניות הציבור לביטול דו"חות. אני מדברת על המרות באזהרה. בעבר, עד לפני שנתיים,

כשהיו פונים למטה הארצי בבקשות להמיר דו"חות באזהרה לגבי אדם שיש לו ותק רב ולא

היו לו עבירות בשנים האחרונות לפני מועד העבירה - אני מדברת על אלמנט של הודאה -

נהגו להמיר את זה באזהרה. לפני שנתיים השתנתה המדיניות. לדוגמה, אדם עם ותק של

15 שנות נהיגה ללא הרשעות אמרו לו שאין המרה. אני חושבת שכאשר אדם מקבל המרת

דו"ח, הוא מבסוט ולוקח את זה לתשומת לבו כי זה אלמנט חינוכי.
הי ו"ר שאול יהלום
אני שואל את המשטרה: כמה דו"חות תנועה יש בשנה?
רפ"ק א' הרץ
1,200,000.
היו"ר שאול יהלום
כמה מתוכם אלה דו"חות שנובעים ממצלמות אוטומטיות?
ריפ"ק א י הרץ
כ-60,000-50,000- אור אדום, ו-70,000 עבירות מהירות. אלה מספרים מעוגלים. יש

כ-160,000 הזמנות לדין בשנה.
הי ו"ר שאול יהלום
אם כל הענין הוא 10% מסך כל הדו"חות, הרי העבירות האוטומטיות נראות לי בעיה

חוקית מבחינה זו שאי-אפשר לשחזר את העבירה, ספק אם או7ה מעמיד את האדם הנכון לדין,

אומרים פה שאדם יסתדר עם אשתו.
דוד צוקר
יש רכב. האם אין טעם להפוך את זה לעבירה מוחלטת עם קנס, לעזוב הכול ולאפשר

לאחרים להביא את זה למשפט.
ש' שהם
זה מה שימנע תאונות?
דוד צוקר
זה משהי אחר. מה שימנע תאונות הוא רק שלילת רישיון ולא שום סכומים כספיים.

יש שני אינטרסים וצריך לראות מה מכריע. יש אינטרס שמי שיוענש הוא האיש שעבר את

העבירה. יש אינטרס שני, גם הוא של ההברה, שאומר שאנחנו צריכים להיאבק במעבר באור

אדום, בעקיפה של פס לבן ללא קשר לזהות. השאלה מה מכריע פה. אינה אומר: מה שחשוב

הוא שייענש האיש הקונקרטי שעמד לדין; מאהר ולא מדובר בעונש מאסר ולא מדובר בדבר

שיש עמו קלון אלא גם כסף או שלילה, מאחר ורק זה העונש, האינטרס השני גובר, לפי

דעתי, והוא המאבק בפריצה לאור אדום ובעקיפת פס לבן.
היו"ר שאול יהלום
לפי הרוח שלך מדיונים אחרים אתה אומר שלפעמים כדאי ש-10 אנשים ישוחררו.
דוד צוקר
אין ספק, 100, לא 10.
הי ו "ר שאול יהלום
יש פה סוג של טכניקה שעלולה לשבש את זהות העבריין ולא לתת משפט צדק כי אדם

סביר לא יכול לדעת מה קרה לפני שלושה הודשים. אני מדבר אישית כאדם שיש לו לוח

מסודר ואני לא יכול לדעת מה היה לי לפני שלושה חודשים. מאחר שזה 10% מהדו"חות,

אני טוען שצריך להפסיק עם העניו של מצלמות. שוטר צריך לתפוס אותך על המקום.
דוד צוקר
יש לי שתי שאלות לגבי הטכניקה: האחת - המהימנות של המכשיר הזה לא רק כמזהה

את העבריין אלא כמי שאומר אם נעברה עבירה או לא נעברה עבירה. בהקשר הזה יש בעיה

שניה: מה מידת המהימנות של המזימה החדשה שנרקמת נגד נהגים כשרים על-ידי המסוק?

אני מודה שהאפקטיביות של שלילה מינהלית היא גבוהה ומרתיעה, מבחינתי. השוטר עוצר
אותי ואומר לי
נענשת מן השמים ומצביע למעלה. אני רואה מסוק מעל פדחתי עם משקיף

תנועה. מה מידת התקפות והמהימנות של שני המכשירים האלה?
ר' בן-יששכר
המהימנות של המכשירים האלה עוד לא הוכחה. באחד התיקים נטען שעוד לא הוכח

שהמכשיר הזה מהימן, הנושא הגיע לבית-המשפט המחוזי, המשטרה הביאה מידע

מארצות-הברית.
סנ"צ ט' מיכאלי
בית-המשפט המחוזי קבע שהמכשיר אמין ובית-המשפט העליון דחה את בקשת רשות

הערעור.
השופט מ' מכליס
השופט זמיר נתן בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב שני פסקי-דין. אחד אמר שלא הוכחה

האמינות, פסק-דין מאוחר יותר קבע שהוכחה האמינות, הוגשה בקשת רשות ערעור לעליון

והיא נדחתה. כיום פסק-הדין הזה מנחה בתי-משפט לתעבורה שהמכשיר כמכשיר הוא אמין -

לא מדובר על צורת ההפעלה שלו - והשופט זמיר קבע שהוא מסוגל למדוד מהירות בצורה

אמינה. מכאן עוברים לשאלה האם השוטר שהפעיל את המכשיר הוכיח לבית-המשפט שהוא

הפעיל אותו בהתאם להוראות או שהוא מדד נכונה את הרכב שכנגד נהגו הוגש כתב אישום.
דוד צוקר
המזימה מן השמים תקפה?
השופט מ' מכליס
אני מבין ששוטר שטס במסוק ראה אותך מבצע עבירה בדיוק כמו ששוטר שנוסע ברכב

שלו רואה אותך מבצע עבירה.
דוד צוקר
מה הראיה שהוא מביא לבית-המשפט?
השופט מ' מכליס
אותו השוטר בא להעיד על מראית עין?
דוד צוקר
ממרחק של 300 מטר?
רפ"ק א' הרץ
מלמעלה רואים יפה מאוד.
השופט מ י מכליס
הוא יצטרך להוכיח את זה.
ר י ב ן -יששכר
נכתב שם במפורש שאין בזה כדי להשפיע על קביעת המהימנות במקרים אחרים.



כפי שנאמר יש הבדל בין דו"ח ידני שאדם מקבל ליד, לבין הדו"חות פרי המחשב

בעקבות צילום. כאשר נהג מקבל את הדו"ח ביד - אני מתייחסת לאנשים כאנשים

אינטליגנטיים ואומרת את הדברים באחריות - הוא לא תמיד מבין שהדו"ח הזה הוא הזמנה

לבית-המשפט על אף שזה כתוב על גבי הדו"ח. הרבה פעמים קורה שהזימון הוא לתקופה

מאוחרת ולא מיידי ואז האדם שוכח או מאבד את המסמך ולא מופיע לדיון. בתוך הקבוצה

שלא מופיעה לבית-המשפט קיימת גם קבוצה של אנשים שחושבים שהם יקבלו בדואר הזמנה

מבית-המשפט מפני שהם לא הבינו שהדו"ח שהם קיבלו מהשוטר הוא גם הזמנה לבית-המשפט.

אחר-כך הם נשפטים, מקבלים עונש ואומרים: איך שפטו אותנו בלי שיש לנו הזמנה. אז

הם מציפים את בית-המשפט בבקשות לביטול פסקי-דין. באופן כזה שופט שמסיים יום דיון

רגיל, לא רק שהוא צריך לדון בשפיטה בהיעדר אלא יש לו עוד ערימה של בקשות שלפעמים

הוא מצליח להגיב עליה באותו יום ולפעמים לא. על השופט יש עומס אדיר.
דוד טל
כל זה במסגרת של שש שעות?
ר' בן-יששכר
לנושא המצלמות. בפקודת התעבורה, סעיף 27(א) דיבר על החזקה שקובעת שכאשר רכב

נתפס בצילום קיימת חזקה שהבעלים הרשום רואים אותו כאילו הוא נהג אלא אם הוא יוכיח

מי נהג. היום יש הצעה לתיקון ובוועדת הכלכלה המליצו לתקן שמדובר לא רק על הבעלים

אלא על המחזיק. כאן קיימת בעיה אמיתית כי גם כאשר אדם מקבל הודעה שהרכב שלו נתפס

ממצלמה, אחרי שלושה חודשים - במקרה הטוב זה אחרי שלושה חודשים - הוא איננו יכול

לזכור מי נהג באותו היום. נניח שאוכיח בבית-המשפט על-פי דרכון שכלל לא הייתי

בארץ ואין ספק שלא נהגתי, אם לא אצביע על הנהג הספציפי לא יעזור לי דבר וגם
המשטרה תגיד
את תעמדי לדין ותורשעי מכוח החזקה.

בעקבות התיקון שנכנס לתוקף ב-6 בדצמבר יש בעיה משום שאזרח זכאי לדעת על מה

הוא עומד לדין. כדבר שבשיגרה, ברגע שמגיע אלי דו"ח של מצלמה אני מבקשת את פיתוח
הסרט. בדו"ח כתוב
יש סרט של מצלמה ואז אני פונה לאותו מרחב - לשכת התנועה

מעולם לא ממציאה לי תמונות - עם העתק הדו"ח, עם אגרה שאני משלמת ואני יודעת

כעורכת דין לאן לפנות. אזרחים לא יודעים את הדברים והם לא יכולים לפנות לכל לשכת

משטרה, תמיד מטרטרים אותם. במקרה הטוב אני מקבלת את הפיתוח של התמונה אחרי חודש,

לפעמים אחרי חודשיים. תארו לכם אדם שמקבל ברירת משפט ורוצה לדעת אם אכן זה הרכב

שלו אבל הוא לא יכול. אם הוא רוצה, הוא צריך לבקש את פיתוח התמונה ויכול להיות

שעד שהוא יקבל את התמונה יעבור המועד לתשלום הקנס. יש אנשים שעושים טריק ומגישים

בקשה להישפט כי הם חושבים שאולי זה איננו רכבם. היו מקרים שבדקתי את התמונה וזה

לא היה הרכב שמדובר עליו. קרה לי מקרה כזה באשקלון, ביקשתי פיתוח, הגעתי

לבית-המשפט, ראיתי את התמונה ואכן זה לא היה מספר הרכב בו טיפלתי. אני לא מאשימה

איש אבל זה יכול לקרות.
היו"ר שאול יהלום
רב-פקד הרץ אמר שאין שום בעיה, אדם בא לכל לשכת תנועה, משלם אגרה, מקבל את

התמונה או ששולחים לו. עורכת הדין בן-יששכר אומרת שזה לא פשוט, לא מקבלים את זה

בלשכת התנועה. מה התשובה שלכם?
רפ"ק א' הרץ
אני לא חולק על כך שהתהליך הוא ארוך.
דוד טל
זאת אומרת שמוציאים לך את הנשמה עד שאתה מקבל לבסוף את התמונה.
היו"ר שאול יהלום
איפה האיש משלם?
רפ"ק א' הבץ
בדואר.
שאול יהלום
זה בלשכת התנועה? זה לא בכל תחנות המשטרה?
ר' בן -יששכר
זה לא בלשכת התנועה.
היו"ר שאול יהלום
איפה אני יכול לקבל טופס לתשלום האגרה?
ר' בן-יששכר
בתל-אביב אני פונה לדיזנגוף, זו איננה לשכת התנועה. יש שם מחלקת כספים של

משטרת ישראל.
היו"ר שאול יהלום
אגש לשם עם העתק הדו"ח, אבקש טופס לבנק הדואר, אשלם בבנק הדואר.
ר' בן-יששכר
אחר-כך אתה צריך לשלוח את הקבלה למחלקת הכספים ואז הם יגידו: כשהתמונה תהיה

מוכנה בעוד חודש תקבל הודעה.
היו"ר שאול יהלום
איפה היא תהיה מוכנה?
ר' בן-יששכר
במחלקת הכספים במשטרה.
היו"ר שאול יהלום
הם יודיעו לי שהתמונה מוכנה?
ר' בן-יששכר
כן ואז אתה הולך ומקבל את זה.
היו"ר שאול יהלום
כמה מחלקות כספים יש כמו זו שבדיזנגוף?
ר' בן-יששכר
בכל מרחב.
היו"ר שאול יהלום
אני הולך לדיזנגוף, נכנס למחלקת הכספים, אומר שקיבלתי דו"ח ומבקש טופס לשלם.
דוד טל
מאיפה אתה יודע שאתה יכול לקבל את זה?
היו"ר שאול יהלום
יש פה דברים יותר חמורים.
ר' בן - יששכר
היה מקרה יותר בעייתי. נניח שהיו לי מקרים ברחובות ובירושלים. אם אזכה לקבל

אחרי חודשי ים-שלושה את התמונה ברחובות זה יהיה טוב כי אני לא יכולה לבקש שיעבירו

את זה דרך המרחב לתל-אביב בגלל שאני גרה בתל-אביב. אני צריכה לנסוע לרחובות, אני

צריכה לשלם את האגרה שם.
ש' שהם
אם זה באילת, תסעי לאילת.
ר' בן - יששכר
בירושלים, גם אם שילמתי וגמרתי את כל ההליך הם לא מוכנים לשלוח לי את התמונה
בדואר. הם אומרים לי
תבואי לירושלים לקבל את התמונה. התחננתי ואיימתי ולא עזר

לי דבר. כל זה ביורוקרטיה למרות שיש מקומות שהם בסדר.
היו"ר שאול יהלום
סגן-ניצב מיכאלי , איפה מפתחים את התמונות?
סנ"צ ט' מיכאלי
יש לנו מעבדה אחת בארץ ששייכת למחלקת התנועה ושם מפתחים את התמונה.
היו"ר שאול יהלום
אני חושב שאת העבירות של אור אדום צריך לבטל כי האנשים לא זוכרים דבר ואולי

הם חפים מפשע. לדידכם, אם אתם לא מבטלים ויש רק מעבדה אחת ואני גר ברחובות, מדוע

על דו"ח תנועה שהיה בבאר-שבע אני לא יכול לשלם ברחובות, רחובות תזמין את התמונה,

תקבל אותה ואני אבוא לרחובות ואקח את התמונה?
סנ"צ ט' מיכאלי
הפיתוח נעשה במרכז, בירושלים. אפשר לבדוק את הנוהל ואם יש תקלות במקום מסוים

נתקן .
רפ"ק ח' קדוש
האזרחים שמגיעים אלינו ואנחנו מפנים אותם ללשכות התנועה, אם הם לא מקבלים

תשובה נכונה חוזרים. אני לא שומעת תלונות של אזרחים על אי-קבלת תמונות.
ש' שהם
כי הם נשברים לפני כן ומודים.
ר' בן -יששכר
יש לשכת תנועה ואפשר לארגן את זה מלשכת התנועה. יש מקרים שבתם אתה רואה

שנעברה עבירה אבל לא אותה עבירה שמייחסים לך. אז אפשר לשנות את סעיף האישום דבר

שהוא משמעותי גם מבחינת הנקודות וגם מבחינת הרקורד.
היו"ר שאול יהלום
המלצמה עובדת רק באור אדום?
ר' בן - יששכר
המצלמה עובדת באור אדום ובמהירויות.
היו"ר שאול יהלום
היא לא מופעלת כלל כשיש אור ירוק?
ר' בן - יששכר
לא. המצלמה מופעלת אם אדם עובר את קו העצירה במעבר חציה באור אדום. זו

הגדרת העבירה בחוק. יש שני צילומים של המצלמה. יש מקרים בהם רואים שאדם עבר את

קו העצירה אבל עצר בתמונה השניה.
היו"ר שאול יהלום
זה אומר שהם לא רואים אותו בתמונה השניה או שהוא רחוק מאוד?
סנ"צ ט' מיכאלי
אם אין לנו שתי תמונות אנחנו לא שולחים דו"ח. יש כאלה שלא הספיקו, הם עוברים

את קו העצירה והתמונה השניה תראה אותו באותו מקום - הצילום הוא מיידי - ואז לא

נשלה לו דו"ח על מעבר באור אדום. יש שיקול דעת גדול של המפענח.
ר' בן - יששכר
לצערי לא מופעל מספיק שיקול דעת בפיענוח וזה מקשה על בתי-המשפט. אם מגיע אלי

אדם עם ברירת משפט ואומר לי: אני לא ביצעתי את העבירה, אני בודקת את הנסיבות עד

כמה שניתן בשלב הזה כי חומר הראיות נמצא בירושלים בברירות משפט, זה איננו נמצא

בכל לשכת תנועה. אז אני שולחת מכתב ואם יש ספק, יש עדות של שוטר מול עדות של
נאשם ואומרים לאזרח
תפנה אל בית-המשפט תעלה את טענותיך שם. עורכי דין שמגיעים

לבית-המשפט מבקשים לראות את התמונה במקום וזה לוקח זמן. התובעת לחוצה כי יש לה

ערימה של תיקים. השופט לחוץ כי יש לו עומס. אני לא מתעלמת מהדברים האלה, זה לא

סימפטי. לי יש הבנה עם הרבה שופטים. אני משתדלת לא להופיע ביום הקראות. אני

מגישה בקשה לקבוע את זה למועד שנוח לשופט בפרק זמן סביר ואז אני באה לשם בשקט ולא

בעצבים. יש מקרים שבהם אין לי ברירה ואני חייבת להופיע כי זה חשוב לאדם.
היו"ר שאול יהלום
אדם שלא מודה זה נידחה לו מיום הקראות.
ר' בן-יששכר
נכון זה נידחה .
היו"ר שאול יהלום
מה יקרה אם אני אכתוב שאני לא מודה?
סנ"צ ט' מיכאלי
ארנה לא יכול לכתוב, אתה צריך להופיע ולהגיד שאתה, לא מודה.
הי ו "ר שאול יהלום
למה שלא יתנו לי אפשרות לכפיר באשמה בכתב?
ש י שהם
אם אתה רוצה לכפור באשמה אתה צריך להופיע, אם אתה מסרב לבוא מרשיעים אותך.
ר' בן-יששכר
כבר כמה שנים יש על זה מלחמה של כמה עורכי דין. הם אומרים שלא מאפשרים את

הכפירה בכתב כדי לגרום לאנשים לבוא, הם יגידו מה שיש להם להגיד, אז השופט יגיד:

אין לך הגנה, תודה. בצורה כזאת יקוצרו התורים.
סנ"צ ט' מיכאלי
החוק הזה תוקן לפני שנה. קודם היתה אפשרות של כפירה, עשו בדיקות וראו שרוב

אלה שכפרו לא ידעו בדיוק על מה הם כפרו. האיש רוצה לבוא ולהגיד: אני מסכן,

מיהרתי לחתונה. הוא לא רוצה לקבוע את התיק להוכחות. עשו בדיקות עם נתונים

מדויקים וגילו שאלה רוב האנשים. אחר-כך בדקו וראו שרוב אלה שביקשו לכפור לא

הופיעו .
ש' שהם
מה יקרה אם הוא יכפור, אחר-כך יזמינו אותו להוכחות ובהוכחות יתגלה שהוא מודה?
סנ"צ ט' מיכאלי
מה עם היום שהשופט קבע להוכחות?
היו"ר שאול יהלום
גב' מיכאלי אומרת שהשופט קבע שעתיים והאיש בא ואומר: באמת עברתי באור אדום.
סנ"צ ט' מיכאלי
החוק הזה תוקן רק לפני שנה וזה המצב היום. נתנו לאיש אפשרות לטעון לעונש

והוספנו ספח לדו"ח של טיעון לעונש שם נאמר: במידה ולא תופיע עדיין אתה יכול לבוא

ולספר את הסיפור שלך. זה נשלח ישירות לבית-המשפט כך שהוא לא נפגע.
ר' בן-יששכר
לנושא המינוי הזמני. זה לא FAIR שיש הבחנה בין שופטי השלום לבין שופטי

התעבורה, לדעתי ההשוואה צריכה להיות הפוכה. זאת אומרת, כל השופטים בישראל, ללא

יוצא מן הכלל, צריכים לעבור תקופת ניסיון. בנושא של תעבורה יש חשיבות להבנת יתר

ולמקצועיות. נניח ששופט תעבורה שוגה, גם הוא בן-אדם, ואני רוצה לערער לבית-המשפט

המחוזי. רוב הדיונים היום בבית-המשפט המחוזי , פרט לתאונות קטלניות או הפקרה, הם

בפני דן יחיד וכל שופט שם יש לו דעה משלו . אני לא באה לפגוע, חלילה, בשופט כלשהו

אבל לא כולם מבינים את המאטריה ולא לכולם יש סבלנות ורצון להתעסק במאטריה הזאת.

יש משום מה הקרנה מלמעלה שתחום התעבורה הוא מסיג בי, זה דבר שלא בריא למערכת משום

שדווקא לבתי-המשפט לתעבורה מגיע חתך אדיר של כל הציבור.

גם רוב הערעורים לעונש נדחים מכל מיני שיקולים. ערעורים על ההרשעה יש אינם

בעיות אם אין הבנה ומומחיות. אם אין רצון ויכולת להקדיש זמן כדי לשמוע את הערעור

לגופו ולהיכנס לעובדות - מה גם שאי-אפשר להתערב בשיקולי מהימנות - הערעור נידחה.

אם אינה מגיש בקשת ערעור לעליון יש מחסום. בעקבות התיקון לפני כשנתיים אפשר לדחות

היום בקשת רשות לערער גם בכתב בלי שאתה מופיע לטעון טענותיך לבקשה בבית-המשפט

העליון. יכול להיות מצב שהשופט אמנם טעה עובדתית או משפטית אבל זה לא מספיק חשוב

שיצדיק מתן רשות לערער. אנחנו נמצאים במדינה שבה תאונות הדרכים הן בעיה רצינית

שחייבת לבוא על תיקונה.
הי ו "ר שאול יהלום
קודם כל אני מודה לנוכחים שנמצאים כאן.

אני מסכם בכמה מישורים. עורך דין שהם, אני מבקש להגיש שתי הצעות חוק פרטיות

שלי : האחת, הצעת חוק להחזיר את האפשרות לכפור בכתב, האזרח לא צריך להיות מטורטר;

השניה, הקשורה למצלמות, דו"ח אוטומטי ילווה בתמונה.

אני ממנה בזאת ועדה. ביקשתי מעורך דין חבר-הכנסת יהב שיעמוד בראשה וירכז את

מי שמעוניין, אם לשכת עורכי הדין מעוניינת להשתתף בבקשה. ביקשתי ממנו להביא לנו

תכנית של רעיונות בנושא של בתי-המשפט לתעבורה, חלקם הועלו כאן וננסה לקדם אותם.

השופט בודסקי , אני יודע ששופטי תעבורה לא קבועים. נוכח מה שהועלה כאן, ביחוד

הנקודה שעלתה כאן שכאשר מגיעים לבית-המשפט המחוזי אף אחד לא יודע במה במדובר, האם

ניסיתם לבדוק שיטה שלכל שופט שלום יהיה יום אחד של משפטי תעבורה?
השופט ר' בודסקי
לא חשבנו ולא הלכנו לזה.
היו"ר שאול יהלום
לסיכום.

נראה לי שעם כל המלחמה בתאונות דרכים לא יכול לצאת משפט צדק כאשר בשעה אחת יש

לפני השופט 25 תיקים ובממוצע 2 דקות לכל אדם. זה לא יכול להיות. עם כל מה

שהשופטים אמרו כאן אף אחד לא יכול לשכנע אותי שיהיה משפט צדק, מה גם שמזמינים

מחצית מהקהל ויש לחץ קבוצתי מתוכו לסיים. גם כך קשה לדבר בפני שופטים, אדם מקבל

רעד ופיק ברכיים ואז יש לו רק שתי דקות וגם לחץ קבוצתי.

דבר נוסף. הענין של מצלמות אוטומטיות לדידי צריך להיות בטל מן העולם. לא

יכול להיות שיהיה מצב שיהיה ספק לגבי חלק מהאנשים כי הם חפים מפשע. חזקה של בעל

הרכב היא לא חזקה, אותו אדם יכול להסתדר עם מישהו אחר מבני המשפחה שיש לו פחות

הרשעות, אותו אדם לא יכול לזכור מה היה לפני שלושה-ארבעה חודשים ולא יכול להתגונן

כיאות, זה 10% מהדו"חות. צריך להוסיף למנגנון הזה כמה שוטרי תנועה והאכיפה תחיה

לא פחות יעילה.



אלה הדברים שעלו כאן. אני מזמין את כל מי שמוצא לנכון, ביחוד את לשכת עורכי

הדין, לבוא אל חבר-הכנסת יהב ולמסור לו כל רעיון בענין . אני מציע למערכת לבדוק

אפשרות לתת יום אחד לכל שופט שלום כי מדובר על שחיקה נוראה. ברגע שיהיה יום אחד

של שפיטת תעבורה זה יעלה את הרמה של ההתיידדות לנושא התעבורה, יעלה את המקצועיות

של הערעורים במחוזי משום שכל שופט יהיה מיומן בזה, וגם יביא לכך שאותו שופט לא

ייתקל בדברים השגרתיים שחוזרים על עצמם באלפים. אם ניתן לו יום אחד בשבוע אני

מניח שגם ייעשה יותר צדק.

נקיים עוד דיון כאשר יהיו בפנינו המסקנות שירכז עורך דין חבר-הכנסת יהב.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:15

קוד המקור של הנתונים