ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 11/12/1996

הצעה לסדר של חה"כ דוד צוקר; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הוראת שעה) (קביעת מועד בחירות והארכת וזקופת כהונה של מועצת הרבנות הראשית), התשנ"ז-1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 29

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי, אי בטבת התשנ"ז (11.12.1996) שעה 9:00

נכחו: חברי הוועדה: שאול יהלום - היו"ר

משה גפני

דוד צוקר
מוזמנים
יגאל ביבי - סגן השר לענייני דתות

אריה גמליאל - סגן השר לענייני דתות

אבי בלובשטיין - מנכ"ל, משרד הדתות

הלל קולין - היועץ המשפטי, משרד הדתות

ועו"ד אמנון דה-הרטוך משרד המשפטים

עו"ד מנחם ינובסקי - יועץ משפטי, הרבנות הראשית

גדליה שרייבר - מנכ"ל, הרבנות הראשית
מנהלת הוועדה
דורית ואג
קצרנית
אסתר מימון
סדר היום
א. הצעה לסדר של חה"כ דוד צוקר

ב. הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הוראת שעה) (קביעת מועד

בחירות והארכת תקופת כהונה של מועצת הרבנות הראשית),

התשנ"ז-1996



א. הצעה לסדר של חה"כ דוד צוקר
היו"ר שאול יהלום
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. לפני

שנתחיל לדון בנושא העיקרי שעל סדר-היום חה"כ דדי צוקר ביקש להעלות הצעה

לסדר.

חבר-הכנסת דדי צוקר, בבקשה.
דוד צוקר
הצעתי לסדר נוגעת לידיעות ששמעתי וקראתי עליהם היום בעניין היוזמה

שלד לכנס את הוועדה בתביעה - אני מצטט - לבקש להעמיד לדין משמעתי או

בטריבונל אחר את נשיא בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע. לפני שאני מעלה את

ההצעה, אני רוצה לברר אם הפרסומים היו מדוייקים, ולדעת בדיוק מה היתה

יוזמתך.
היו"ר שאול יהלום
מליאת הכנסת לפני כשבועיים, אני לא זוכר את התאריך המדוייק, דנה

בנושא, על-פי הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת יצחק כהן מש"ס. השיב לו שר-

המשפטים. שר-המשפטים ביקר קשות את מעשהו של השופט אליגון, והציע להעביר את

ההצעה לסדר-היום לוועדת החוקה, חוק ומשפט. ועדת החוקה, חוק ומשפט תעסוק

בעניין זה על-פי החלטת מליאת הכנסת, המעבירה לוועדה את ההצעה לסדר היום.

כפי שאני מבין מה שפורסם, אם דייקו בפרסום, אני אציע לוועדה שהיא

תמליץ בפני שר המשפטים, שהוא בעל הסמכות היחיד, לפי החוק, להעמיד את השופט

לדין משמעתי על התנהגות בלתי הולמת, והוועדה תחליט מה שתחליט. אף על פי

כן, מאחר ומדובר בשופט והנושא מאוד רגיש, החלטתי שלפני שאני מודיע על

כינוס הוועדה או על יוזמתי, אני אפגש עם נשיא בית המשפט העליון ואשמע את

דעתו על הצעתי זאת.

ואכן אתמול נפגשתי לשיחה עם נשיא בית המשפט העליון. נשיא בית המשפט

העליון אמר לי, שדבריו של השופט חמורים ביותר, לא ראויים, פגעו במערכת

המשפט, ופגעו בו כנשיא בית המשפט העליון באופן אישי. שאלתי אותו "האם

לדעתו ביקורת של הכנסת על שופט היא לגיטימית?" הוא אמר שהיא לגיטמית

בהחלט, כמובן, אם היא עניינית, והוא לא שולל אותה, והוא גם לא שולל את

האפשרות שהכנסת תדון במעשי שפיטה ובשופטים במידת הצורך, בניגוד לכאלה

ששוללים זאת. הוא אמר שלמרות שבחוק, הנושא של הקמת בית דין משמעתי נתון רק

לאדם אחד, לשר המשפטים, למרות זאת - מאחר והוא התייחס לעניין בחומרה רבה

- הוא קרא לשופט ונזף בו, דבר שלא נתון לסמכותו בחוק. עד כדי כך הוא ראה

את המעשה הזה כנדיר וחריג, והביע זאת גם בשיחה אישית וגם בכתב. השיחה על

מעשה השופט היתה הרבה יותר ארוכה ואני מוסר כאן רק את אותם הדברים שהוא לא

התנגד שאמסור. נשיא בית השמפט העליון אמר שתביעה להעמיד לדין את השופט היא

לא בסמכותו, והוא עשה את המקסימום שהוא יכול. והוא הוסיף שאם תובא הצעה

להעמיד את השופט לדין, מאחר והוא נזף בו, הוא לא ישב בהרכב בית הדין הזה.
דוד צוקר
עכשיו אני יכול להגיב על הדברים - חשוב היה לי, קודם כל, שהעובדות

יהיו מדוייקות.

אחת, אני שותף לחלוטין להשקפה שלך על המעשה החמור שעשה השופט אליגון.



אני אומר את זה, אגב בסוגריים, למרות או בגלל שאני מכיר אותו. האיש הזה

שרת איתי במלואים שנים, ואני מכיר אותו היטב. אני חושב שהוא עשה דבר שלא

ייעשה. מי שרוצה לבקר ציבור כזה או אחר יואיל להסיר מעליו את אדרת השופט

ויגיד כל מה שהוא רוצה. אבל במקרה הזה היה הדבר מיותר ורע, והיתה כאן

פגיעה במערכת המשפט.

שתיים, אני חושב שמותר לבקר שופטים, עשינו את זה אפילו אתמול כאן

בישיבה, כמעט כולנו. אני עצמי נקטתי אתמול בלשון לא לגמרי מעודנת, כאשר

אמרתי שחלק גדול מהשופטים אינם מקיימים אחר החוק וכל מה שקשור להשלמת פסקי

דיך. רעה שאנחנו המעטנו לדבר עליה רק בגלל דבריו האחרונים של חוטר ישי.

הדברים הם הרבה יותר חמורים.

שלוש, אני חושב שאסור וצריך מאוד מאוד להיזהר כאשר מבקרים פסק דין

ספציפי או מקרה ספציפי או אירוע נקודתי, כיוון שאנחנו לא בקיאים בעובדות

וזאת צריכה להיות מלאכת השופט.

ארבע, וזה עיקר הדברים שלי. אני רוצה לבקש ממך להימנע מלהעלות הצעה

כזאת, חה"כ יהלום, זה תקדים מאוד מסוכן של פוליטיזציה, זאת הבעיה שלי עם

העניין. כלומר, אני חושב שראויים הדברים של אליגון להגיע לכאן, ואפשר לגבש

את כל הוועדה מאחורי גינוי לדברים שאמר. גם במקרה הזה של ציבור חרדי, וגם

אם היה זה ציבור אחר, אני מקווה שכל הוועדה תתאחד כדי לומר, "הס קטגור",

באמת אני חושב שאסור לומר את הדברים הללו, אבל אני רוצה לבקש ממך להימנע

מלהעלות את ההצעתך. חה"כ יהלום, זה רע למערכת המשפט, זה רע לכנסת. מחר זה

יהיה שופט שיתבטא בנושא אחר. המקסימום שמותר לנו הוא לבוא ולשבח ולקלס או

לקטרג על דברים של שופט. לבוא ולהצביע בוועדה ולגבש רוב סביב המלצה לצעדים

משמעתיים, או חלילה למעלה מזה, לדעתי יש בכך פוליטיזציה מאוד מסוכנת. לכן

אני רוצה שתימנע מכך. זאת חנות חרסינה שבה אנחנו צריכים להלך כחתולים,

באמת בזהירות מופלגת. ולכן אני מציע להימנע מזה. אני חושב שעצם העובדה

שהנושא הזה עלה על סדר היום, עצם העובדה שדבריו של השופט אהרון ברק

פורסמו, זה לא עושה לשופט אליגון את החיים קלים. הוא יושב על כס המשפט כל

יום, ואני חושב גם על מי שיושב בצד השני, איך הוא מתייחס אל השופט. לכן

אני מבקש ממך לא להעלות את ההצעה הקונקרטית הזאת. אני פונה אליך מתוך

זהירות מופלגת.
היו"ר שאול יהלום
אני חושב שהדברים שאמרת הם דברים מאוד רציניים, ואני אשקול אותם.



ב. הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הוראת שעה) (קביעת מועד בחירות

והארכת וזקופת כהונה של מועצת הרבנות הראשית). התשנ"ז-1996
היו"ר שאול יהלום
אנחנו עוברים עכשיו לדון בהצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הוראת שעה)

(קביעת מועד בחירות והארכת תקופת כהונה של מועצת הרבנות הראשית), התשנייז-

1996. האם אדוני, סגן השר הרב אריה גמליאל, יציג את העניין או ניתן לנציג

משרד המשפטים להציג? מה אדוני בוחר, הרב גמליאל?
סגן השר לענייני דתות אריה גמליאל
זה עניין טכני, לכן ניתן לנציג משרד המשפטים להציג את הנושא.
אמנון דה-הרטוך
לפי חוק הרבנות הראשית לישראל ישנם עשרה חברי מועצה נבחרים, שנבחרים

לתקופת כהונה של חמש שנים. בפעם האחרונה נערכו הבחירות בחודש יולי 1991,

מכאן שתקופת הכהונה של אותם עשרת הנבחרים פגה ב-30 ביולי, ד' באב התשנ"ו,

כלומר, לפני כארבעה חודשים. כיוון שלפי החוק קוורום מינימלי של מועצת

הרבנות הראשית צריך להיות מחצית מחבריה, וכיוון שישנם עוד שישה חברים

ממונים - רבני עיר והרבנים הראשיים - המשמעות היא בעצם שהמועצה אינה

יכולה לפעול כרגע מפני שמספר חבריה פחת למטה ממחצית. אני מתייחס כרגע

להוראת סעיף 4(ב) לחוק הרבנות הראשית לישראל. ממילא עולה שחובה לבצע את

הבחירות מוקדם ככל האפשר.
דוד צוקר
מהן סמכויות מועצת הרבנות הראשית?
אמנון דה-הרטוד
תפקידי המועצה, כמוגדר בסעיף 2 לחוק, הם -

"(1) מתן תשובות וחוות דעת בענייני הלכה לשואלים בעצתה; (2) פעולות

לקירוב הציבור לערכי תורה ומצוות; (3) מתן תעודות הכשר על כשרות; (4) מתן

כשירות לכהן כדיין לפי חוק הדיינים, התשט"ו-1995; (5) מתן כשירות לכהן

כרב עיר לפי תקנות בחירות רבני עיר שהותקנו על פי חוק שירותי הדת היהודיים

[נוסח משולב], התשל"א-1971; (6) מתן כשירות לרב לכהן כרב רושם נישואין;

(7) כל פעולה הדרושה לביצוע תפקידיה על פי כל דין."

כפי שאמר סגן השר גמליאל עשרה הם חברי המועצה הנבחרת, אבל יש עוד

שישה שמתמנים מכוח תוארם ומישרתם - שני הרבנים הראשיים לישראל, וכן רב עיר

אחד מכל אחת מהערים ירושלים, תל-אביב, חיפה ובאר-שבע. והמשמעות שכיום עשרה

חברים פגה כהונתם.

על-פי ההצעה, הבחירות לחברי המועצה יתקיימו לא יאוחר מ-120 ימים מיום

פרסומו של חוק זה. אני מדגיש את חשיבות קיום הבחירות, כפי ההצעה, ולא

לדחות את התאריך מעבר לכך. וזאת, כיוון שגם אם אנחנו נפעל על-פי ההצעה,

המשמעות תהיה, למעשה, שהבחירות תתקיימנה לא יאוחר מהחודשים ניסן-אייר

התשנ"ז, ואז המשמעות תהיה שחברי המועצה שנבחרו לתקופת כהונה של חמש שנים,

יכהנו כמעט חמש שנים ועשרה חודשים. זה דבר שראוי לצמצם אותו ככל האפשר,

צריך להדגיש את הנקודה הזאת.

נקודה נוספת, בחוק יסוד הממשלה יש ביטוי לחשיבות הבחירה בתום מועד



תקופת הכהונה ולא מעבר לכך. כאן היו כנראה אילוצים שלא מוסברים בדברי

ההסבר להצעת החוק. אם חלילה נפטר ראש-ממשלה, או מועבר מכהונתו מסיבות

כלשהן, אזי, על-פי החוק החדש, יש לקיים את הבחירות תוך 60 יום מן היום

שנוצרה עילה לעריכתן. זאת אומרת, אנחנו רואים שאם מתקיימות בחירות מיוחדות

לכהונת ראש-ממשלה, וכל תושבי המדינה משתתפים בהן, צריך לקיימן תוך 60 יום,

ואם לגבי ראש ממשלה כך, אין צורך ב-120 יום לבחירות למועצת הרבנות.
דוד צוקר
למה הבחירות לא התקיימו במועדן?
אמנון דה-הרטוך
אין לי תשובה לשאלה הזאת, יתכן שמשתתפים אחרים יוכלו להאיר את עיניך.
היו"ר שאול יהלום
זאת אומרת, הינך אומר, שאנחנו עכשיו מעריכים את תוקף כהונתם של עשרה

חברים. ואם נאשר את הצעת החוק הזאת ככתבה וכלשונה אנחנו מוסיפים עוד עשרה

חברים לשישה הקיימים.

מה שמשונה בעיניי, ואני שואל אותך כנציג משרד המשפטים. אני מסתכל על

סעיף 2, האם אדוני שם לב שכתוב: "חברי המועצה שנבחרו ביום י"ד באב התשנ"א

(52 ביולי 1991), יוסיפו לכהן עד היבחרם של חברי המועצה הנבחרים לפי חוק

זה". אדוני בטוח שאותם עשרה חברים שנבחרו באותו תאריך מכהנים עד ערב

הבחירה?
אמנון דה-הרטוך
אני רוצה לענות לשאלה הזאת. נמסר לי היום, ששניים מחברי המועצה הם

אנשים שהחליפו אנשים אחרים שנבחרו. אני לא יודע באלו נסיבות. דיברנו על

זה לפני הישיבה ואני חושב שגישתו של עו"ד ינובסקי נראית לי נכונה ולא

צריכה להיות בעיה בנושא הזה. זאת כיוון שהוראות החוק מתייחסות להליך של

החלפת חבר.
דוד צוקר
השניים האלה לא נבחרו כלל. כלומר, החוק לא יחול על השניים האלה.
אמנון דה-הרטוך
זאת השאלה. אני חושב שלא צריכה להיות בעיה כיוון שסעיף 21(א) לחוק

אומר: "נתפנה מקומו של חבר מועצה נבחר, יבוא במקומו הרב מאותה עדה ספרדי

או אשכנזי, אשר קיבל את מספר הקולות הגדול ביותר מבין המועמדים שלא

נבחרו". זאת אומרת, מספר 11 או מספר 12 ברשימה באותו הליך בחירות. וממשיך

בסעיף 21(ב) ואומר: "מי שהיה לחבר המועצה לפי סעיף קטן (א) יכהן עד תום

תקופת כהונתו של קודמו." זאת אומרת, הוא לא יכהן חמש שנים, אלא עד תום

תקופת הכהונה של מי שאותו החליף. והמשמעות, כפי שאני מבין, סבירה מאוד,

שהוא גם נחשב מי שנבחר למעשה באותו הליך פנימי.
היו"ר שאול יהלום
מה שהייתי מבקש מאדוני הוא, להביא לכאן חוות-דעת בכתב של היועץ

המשפטי לממשלה שמאשר את הדברים. זאת אומרת, אני מלכתחילה מאוד חושש שיש

כאן איזה כוונה שבתום לב או שלא בתום לב, או טעות סופר, אינני יודע. אני



לא רוצה לשנות את החוק. על הממשלה להציע ניסוח אחר או למסור חוות דעת

האומרת שהניסוח הזה של היועץ המשפטי לממשלה תופס לגבי כל עשרת החברים.
אמנון דה-הרטוך
הדבר הזה לא נראה לי קריטי. יכול להיות שיהיה כאן צורך בשינוי. אס

צריך - הנוסח הזה ישונה. בכל מקרה אני אבדוק את זה, ואם יהיה צורך, למען

הסר ספק כלשהו שנשנה משהו - אנחנו נשנה.
היו"ר שאול יהלום
מה שיחליט משרד המשפטים תעבירו לנו בכתב, ולפי זה נמשיך בדיון.
דוד צוקר
אני מחזיר אותנו מעט אחורה. רציתי פשוט תשובה לשאלה למה ההליכים לא

קויימו כפי שהיו צריכים להתקיים. זאת ההתחלה של הסיפור.
היו"ר שאול יהלום
האם אדוני מוכן להציג לנו את הנוהל של הבחירות למועצת הרבנות הראשית,

את לוח-הזמנים, איך זה פועל, על כמה זמן מדובר וכדי.
אמנון דה-ארטוך
אני יכול להציג את אופן הבחירה של אותם עשרת חברי המועצה. לוח-הזמנים

בחוק לא כ"כ מותווה.
היו"ר שאול יהלום
אני רוצה לדעת האם יש כאן לוח-זמנים הגיוני. אדוני מדבר על כך שבחוק

יש לוח-זמנים, והוכח בעקבות שאלתו של חה"כ צוקר שמשהו לא קויים כאן. זאת

אומרת שיש בעייתיות מסויימת בבחירות, אחרת הן היו נערכות במועדן. ואז

כשאנחנו מאשרים את ההצעה, אולי לא נקבע ל-120 יום, אולי מספיק 100 יום,

אולי צריך 140 יום. לכן אני מבקש, שאדוני יציג לפנינו כיצד בוחרים את

הרבנות ומהו סדר הבחירות.
אמנון דה-הרטוך
אני אעשה זאת בשמחה. אני רק רוצה לציין שמבדיקת הליכי הבחירות

הקודמים (החוק הזה התקבל ב-1980, התש"מ) לא מצאתי אפילו מקרה אחד שבו הליך

הבחירות התקיים במועדו.
דוד צוקר
אז למה לעשות עכשיו יוצא מן הכלל ולקיים את הבחירות במועד?
אמנון דה-הרטוך
אם הליך הבחירות הבסיסי מאפשר הכנות במשך כל חמש שנות כהונת המועצה,

ואם העובדה שהבחירות אף פעם לא התקיימו במועדן, ניתן להניח שזה לא נובע

מקוצר זמן. כך שנראה לי שאין כל צורך בהארכה. אם יש רצון טוב לקיים את

ההליך הזה, אין הוא צריך למנוע את קיומן של הבחירות במועד שנקבע.

כפי שאמרתי, אם הליך בחירה של ראש-ממשלה בישראל, כשיש לנו למעלה מ-2



מליון בוחרים, עם קלפי והוצאות, יכול להיערך, לפי חוק הבחירות, תוך 60

יום, קשה להניח שמבחינת הפרוצדורה הטכנית יש בעייתיות רבה יותר בהליך

בחירה של עשרה נבחרים, כאשר בהליך הזה משתתפת אסיפה בוחרת של 150 חברים,

כשחלקם הם רבנים או בעלי משרות שבעצם הגדרתם הם חברים באסיפה, ואותם לא

צריך לבחור.
היו"ר שאול יהלום
אפשר לבחור ביום אחד גם להרבה תפקידים. יכול להיות שראש-ממשלה אפשר

לבחור ב-60 יום וראש אופוזיציה במאה שנה, אנחנו לא עוסקים כאן בתיאוריות.

עצם העובדה שאדוני אומר שמאז קיום החוק תמיד נאלצו להאריך את התקופה זה

מראה שהדברים לא פשוטים כ"כ, אלא להיפך, מסובכים יותר. ובחירות לראש-ממשלה

ולכנסת לא דחו כל פעם, ואני אומר את זה בלשון המעטה. השאלה היא, אם התהליך

פשוט או לא פשוט. אם התהליך פשוט אז לא היו מבקשים כל פעם דחייה, אם

התהליך מורכב, אז למה אתם מבקשים רק 120 יום? אני יושב בוועדת משנה בנושא

ביטוח רכב "אבנר", ושם מבקשים דחייה של שנה, וזה בערך אותו דבר, כמו

בעניין שלנו. למה נזכרתי? - כי בדיוק ההסכם עם "אבנר" היה לחמש שנים. במשך

חמש השנים היה צריך לדאוג למה יהיה בתום התקופה, ולא דאגו, עכשיו הם

מבקשים לדחות לשנה.

אם במשך חמש שנים לא דאגו לבחירות, הצעת החוק הזו, במקרה הטוב היתה

צריכה להיות מונחת על שולחננו בי"ד באב. אנחנו נמצאים היום כבר בסוף חודש

כסלו. אם מר דה-הרטוך כ"כ צודק בהערכתו, אז נניח שפתאום שמו לב שמסתיימת

כהונתה של מועצת הרבנות בי"ד אב התשנ"ו, היו צריכים להתחיל בתהליכים,

והתהליכים היו מסתיימים כבר היום, והיתה נכנסת לכהונתה מועצה חדשה. מה

יותר זועק לשמים מאשר פג תוקפה של מועצת הרבנות.
אמנון דה-הרטוד
ברשות יו"ר הוועדה אני רוצה לעבור לעניין ההליך. כשאמרתי שההליך הוא

פשוט לא התכוונתי לומר שההליך פשוט מכל זווית שהיא. כוונתי שמזוויתו של

החוק, מבחינת הפרוצדורה, הוא נראה פשוט בעיניי. אני אבקש להדגים את זה.

ישנם ודאי סידורים אחרים, עניינים אחרים, שהם לא בתחום עסוקי, ואני לא

נכנס אליהם, אבל המורכבות של הסוגיה ככל שהיא קיימת אינה נובעת

מהפרוצדורה.
משה גפני
אני רוצה להבין בהמשך לשאלה של היו"ר. ידעו כל הזמן שעומד לפוג התוקף

של מועצת הרבנות, היה שר דתות בקדנציה הקודמת. מה קרה?
היו"ר שאול יהלום
לא קיבלנו תשובה על-כך.
דוד צוקר
משרד המשפטים לא יכול להסביר את זה, משרד הדתות צריך להסביר את זה.
אמנון דה-הרטוך
משרד המשפטים קיבל את פנייתו של משרד הדתות בעניין ב-הי באלול, 20

באוגוסט 1996, והודענו תוך שבוע ימים שמבחינתנו אין בעיה. מה קרה בין י"ב

באלול עד עכשיו, אני לא יודע.
היו"ר שאול יהלום
אדוני משיב לי לגבי החוק. אני שואל על משהו אחר. הרי לצורך החוק היה

צריך לגשת להכנות.
אמנון דה-הרטוך
אס כך, אני מבקש לפתוח בהליך של מועצת הרבנות הראשית. סעיף 11(א)
לחוק קובע
"לביצוע הבחירות של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי המועצה

הנבחרים, תוקם ועדת בחירות של חמישה חברים, מהם שניים שתבחר הממשלה, שניים

שתבחר המועצה שלא מבין חבריה, ויושב ראש, שופט או דיין, או דיין שיצא

לגמלאות, שימנה שר הדתות באישור הממשלה." זאת אומרת, הסעיף הראשון מדבר על

בחירה של ועדת בחירות של חמישה חברים ששלושה גופים אמורים להשתתף בבחירתם

של אותם חברי ועדה.
היו"ר שאול יהלום
האם אחד מהשלושה מינה כבר את נציגיו?
אמנון דה-הרטוך
אין לי תשובה לכך, אולי משרד הדתות יכול לענות.

על-פי סעיף 12(א) "ועדת הבחירות תקבע את המועד והמקום לעריכת הבחירות

ותפרסם על-כך הודעה ברשומות; הבחירות יתקיימו בירושלים. (ב) יושב-ראש ועדת

הבחירות יכנס את האסיפה הבוחרת ביום הבחירות ויפתח את האסיפה, וועדת

הבחירות תנהל את הבחירות."

על פי סעיף (13) "לפחות עשרים ואחד יום לפני יום הבחירות תפרסם ועדת

הבחירות ברשומות את רשימת חברי האסיפה הבוחרת ותודיע בדואר רשום או במסירה

אישית לכל חבר על חברותו בה."

ישנו עוד הליך אפשרי המפורט בסעיף 14(א) "20 חברים של האסיפה הבוחרת

בין מיוזמתם ובין מיוזמת מי שכשיר להיבחר להציע..." לענייננו, חבר מועצה

נבחר. זאת אומרת, חברי המועצה הבוחרת, 20 לפחות, יכולים להגיש שם של מועמד

שנראה להם מתאים לכהן כחבר במועצה.
היו"ר שאול יהלום
אני יכול לדעת מי האסיפה הבוחרת, והאם כבר ישנה כבר רשימה שלה.
אמנון דה-הרטוך
אני מעדיף, כיוון שאני לא מכיר את הנתונים לגבי העניין הזה, שיענו לך

על-כך ממשרד הדתות.
היו"ר שאול יהלום
אבל זה קשור ללוח-הזמנים. נניח, בדוגמה שהזכרת, על בחירת ראש-הממשלה.

כלומר, אם אני אתקשר עכשיו למשרד הפנים הרשימה קיימת? ואם הרשימה של

האסיפה הבוחרת היא רשימה שקיימת, ולא איכפת לי אם במשרד הדתות או במשרד

הפנים, אנחנו יכולים לפעול. אבל אם עדיין צריך להרכיב חלק מהאסיפה

הבוחרת, אז זה מעכב עוד קצת את לוח-הזמנים. מה שאני מבקש, שאם כבר נדחו

הבחירות - נעשה עבודה שלמה. בהתחשב במצב הקיים כאשר כבר ברור שהבחירות לא

יתקיימו במועדן, ואולי ותיכף נשמע את הסיבה מדוע הן לא קויימו. אני לא



חושב שהוועדה כאן צריכה לדון עשר פעמים בנושא הזה.

אנחנו צריכים לקחת טווח זמן ולקבוע שמאריכים את כהונת מועצת הרבנות

הראשית, מצידי לשנתיים, לשנה, לחצי שנה. וצריך להביא בפנינו בצורה יותר

ברורה את סדר הזמנים, ולהודיע לנו, נניח שהממשלה כבר מינתה את חבריה, ושר

הדתות מינה את מי שהוא צריך למנות, ולהראות לנו כמה זמן נדרש עד שקובעים

ומתכנסים, וכמה זמן זה לקח בבחירות הקודמות מאז שנת 1980. וכן, כמה זמן

ארכה מערכת הבחירות הזאת לפי החוק הזה, האם זה לקח שבוע או לקח שנה. כל

הדברים האלה צריכים להיות פרוסים בפנינו, ואז נוכל לדון ולהחליט. הרגשתי

שיש כאן עסק לא טוב. אני רוצה, שבסופו של דבר, נקבע משהו מציאותי שאפשר

יהיה לעמוד בו. אני מבקש שבעניין הזה יטפל היועץ המשפטי של משרד הדתות, או

היועץ המשפטי של מועצת הרבנות.
אמנון דה-הרטוך
אני רוצה לסיים את דבריי על הליך הבחירות כפי שהתבקשתי, ואני יכול

לתת רק תשובה חלקית על השאלה, עד כמה מורכב ההליך של בחירת חברי האסיפה

הבוחרת. לכאורה, רוב החברים אינם צריכים להיבחר מכיוון שהם זכאים, בהגדרה,

על-פי מישרתם, להיות חברים באסיפה הבוחרת, וזאת כיוון שהאסיפה הבוחרת לפי

סעיף 6 היא בת 150 רבנים, מתוכם 70 נציגי ציבור.

סעיף 7 קובע מי הם הרבנים שבאסיפה הבוחרת, אני רוצה לומר, שישנה זיקה

לסעיף 10, הקובע לעניין סעיפים 7 ו-8 "הגדולים" ו"הגדולות" - אני אסביר

מיד במה מדובר - "לפי מספר תושבים יהודים, ותעודה של שר הפנים תשמש ראיה

חותכת לכך". ובכן הרבנים באסיפה הבוחרת, לפי סעיף 7 לחוק, הם - "30 רבני

עיר מן הערים הגדולות; 14 רבני עיר מן המועצות המקומיות הגדולות; שני

רבנים אזוריים מהמועצות האזוריות הגדולות...; 8 רבנים מן המושבים הגדולים;

רב שכונה ותיק מכל אחת מן הערים ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה ובאר-שבע...;

10 הדיינים הוותיקים ביותר...; הרב הצבאי הראשי וסגנו...;" נקודה אחת

שאני חושב שהיא היחידה שלגביה אין ודאות כרגע, היא 10 רבנים שימנה שר

הדתות באישור הממשלה. וכאשר אנחנו מדברים על שר הדתות, מדובר על שר הדתות

בתקופת הליך הבחירות.

סעיף 8 מדבר על נציגי הציבור שבאסיפה הבוחרת. נציגי הציבור שבאסיפה

הבוחרת יהיו - "25 ראשי הערים הגדולות; 6 ראשי המועצות המקומיות; 4 ראשי

המועצות המוקמיות הגדולות; 14 ראשי המועצות האזוריות הגדולות; 14 ראשי

המועצות הדתיות של הערים הגדולות; 4 ראשי המועצות הדתיות של המועצות

המקומיות הגדולות; 2 שרים שתבחר הממשלה; 5 חברי הכנסת שתבחר הכנסת או ועדה

מוועדותיה שהסמיכה לכך; 10 אנשי ציבור שימנה שר הדתות באישור הממשלה." אני

בהחלט מסכים עם קביעת יו"ר הוועדה, שישנם כאן מספר הליכים ומשתתפים בהם

הממשלה, שר דתות, והכנסת. הם אלה המשתתפים בבחירתם של, אמנם, מעט חברי

מועצה בוחרת.
דוד צוקר
לשם כך צריך 4 חודשים?
היו"ר שאול יהלום
זאת רק לגבי האסיפה הבוחרת.
אמנון דה-הרטוך
אני חושב שזה החלק הכבד של כל הנושא.
היו"ר שאול יהלום
קודם כל, צריך למנות את ועדת הבחירות, צריך להגיע להסכמה על שניים,

שניים ואחד. עד שבוחרים את ועדת הבחירות, עד שמתכנסת ועדת הבחירות, עד

שועדת הבחירות מורה על כינוס האסיפה הבוחרת, זה לא פשוט.
דוד צוקר
יכול להיות שאנחנו צריכים לאשר את פרק הזמן על-פי לוח הזמנים ששר

הדתות ימסור לוועדה, שבעצם יהיה בכך, מעין מחוייבות של שר הדתות אל

הכנסת, ולפי זה אנחנו נחליט, ונוסיף טווח בטחון מסויים, אבל על משרד הדתות

לתת מיד תרשים זרימה כזה.
היו"ר שאול יהלום
סגן השר יגאל ביבי, בבקשה.
סגן השר לענייני דתות יגאל ביבי
אני רוצה לומר שני דברים. אני פונה ליו"ר ועדת החוקה לגמור את הדיון

בהצעת החוק מהר, כי זה לא מכובד שאין מועצת רבנות ראשית. אם החוק הזה לא

יכנס לתוקף והמועצה תמשיך להתכנס, זה לא יהיה מכובד. תארו לכם שכנסת לא

מתפקדת כל זמן שלא נבחרה, שאין כנסת בכלל, שיש ואקום, אין דבר כזה במדינה.

לכן אני פונה לידידי יו"ר ועדת החוקה, שמהר, תוך שבוע יסיים את הדיון

בנושא ושתיבחר מועצת רבנות ראשית.

דבר שני, אני לא רוצה שיהיו "בושות". יו"ר הוועדה, בצדק, טוען שיש

הליכים ובדיקות וכדי, שלא יקרה מקרה שנקבע תאריך, ובסופו של דבר לא נעמוד

בו, ושוב נתבזה. צריך לקחת בחשבון את לוח-הזמנים ושהכל ייעשה בצורה

מסודרת, ויש לקחת בחשבון שיהיו בג"צים ועיכובים וכדי. אולי היה אפשר

להכניס סעיף נוסף שיתן לנו טווח בטחון - במידה וההליכים לא יסתיימו במועד

- שוועדת הבחירות תהיה רשאית להאריך לעוד חודש חודשיים את ההליך הזה, ולא

יצטרכו להתחיל עוד פעם בכל תהליך החקיקה.
היו"ר שאול יהלום
ראשית ברצוני להתנצל בפני עו"ד ינובסקי, אני מבקש את סליחתו, אבל

באופן עקרוני אני מקבל את הצעת סגן השר ביבי, ומקבל את הצעת חבר-הכנסת דדי

צוקר. אני רוצה לברך את שני סגני השר לענייני דתות ואת המנכ"ל אבי

בלובשטיין המופיעים בפעם הראשונה בוועדה. אני מציע שנפסיק כאן את הישיבה

ונכנס בהקדם ישיבה נוספת, ולישיבה הבאה אני מבקש שני דברים. קודם כל מנציג

משרד המשפטים, להביא בפנינו או תיקון נוסח או חוות דעת של היועץ המשפטי

לממשלה. דבר שני, אנחנו מבקשים ממשרד הדתות - אם ירצו לעשות את זה בשיתוף

משרד המשפטים לא נתנגד - להביא בפנינו לוח-זמנים, ולוח-הזמנים, כפי שאמר

חבר-הכנסת צוקר, הוא לוח-זמנים לא דווקאי אלא התחייבותי, לוח-זמנים מעשי

שייקבע על-פי מה שהיה, לוח זמנים שהוא לא טכני, אלא התחייבות כלפי הכנסת.

ואני מבקש שתשקלו, יתכן ואנחנו יכולים לחוקק חוק, שכל עוד לא תיבחר מועצת

הרבנות, מועצת הרבנות ממשיכה בכהונתה. במקום לקבוע תאריך, לתקן את החוק

בכיוון הזה. רבותי, אני מאוד מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 9:45

קוד המקור של הנתונים