ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 04/12/1996

פקודת המטה הארצי 14/03/18 - המרשם הפלילי (גישה למידע לפי סעיף 4 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981), התשנ"ז-1996; תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע בידי משטרת ישראל), התשנ"ז-1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שנ י



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 22

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום רביעי. כ"ג בכסלו התשנ"ז. 04.12.96 . שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: שאיל יהלום - היו"ר

בנימין אלון

אליעזר זנדברג

יונה יהב

דוד צוקר
מוזמנים
פרופ' נחום רקובר - משנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

עו"ד לבנת משיח - משרד המשפטים

נצ"מ דורון בית-נר - המשרד לבטחון פנים

מפקח תמר בית-שרון - מח' חקירות פיקוח ומיחשוב,

חמשרד לבטחון פנים

תנ"צ אמירה כוכבא-שבתאי - יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

סנ"צ רונה קדמי - עוזרת ליועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

תנ"צ חנה קלר - יועמ"ש , המשרד לבטחון פנים

נצ"מ אורנה רשף - ראש יחידת פי"מ, המשרד לבטחון פנים

רפ"ק אסף שחור - ראש תחום אח"ק, המשרד לבטחון פנים

סגן תומר גוטהולף - ענף יעוץ וחקיקה, משרד הביטחון

רס"ן ירון הרמן - קצין יעוץ ענף שיפוט וחקיקה, משרד הביטחון

אל"מ צבי וקסברג - רמ"ח בקרה ואכ"א, משרד הביטחון

אל"מ אבי זמיר - ראש מינהל גיוס

עו"ד גבי בן-עמי - משרד ראש הממשלה

עו"ד ענת קלוגר - משרד ראש הממשלה

חנה אטקס - סגנית מנהל שרות מבחן למבוגרים,

משרד העבודה והרווחה

עו"ד נילי מיימון - יועצת משפטית, משרד העבודה והרווחה

מיכל אהרוני - האגודה לזכויות האזרח

עו"ד ירון דוד - לשכת עורכי הדין

עו"ד לנדא יהודה - לשכת עורכי הדין

עו"ד שמואל סף - לשכת עורכי הדין
י ועץ משפטי
שלמה שוהם
מנהלת הו ועדה
דורית ואג
קצרנית
הילה לוי
סדר היום
1. תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע בידי משטרת

ישראל), התשנ"ז-1996 -

2. פקודת המטה הארצי 14.03.18 - המרשם הפלילי (גישה למידע לפי

סעיף 4 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981}, התשנ"ז-

1996 -



1 .תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע בידי משטרת ישראל).

התשנ"ז-1996 -

2. פקודת המטה הארצי 14.03.18 - המרשם הפלילי (גישה למידע לפי סעיף 4 לחוק

המרשם הפלילי ותקנת השבים. התשמ"א-1981). התשנ"ז-1996 -
היו"ר שאול יהלום
בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוה את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט.

הנושאים שנדון בהם היום הם תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים, כללי מסירת מידע

בידי משטרת ישראל התשנ"ז?-1996 ופקודת המטה הארצי 14.03.18, המרשם הפלילי

גישה למידע לפי סעיף 4 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים התשמ"א-1981, התשנ"ז-

1996.

בישיבת ועדת החוקה שקדמה לבחירות. בראשותו של חבר הכנסת צוקר. עסקה

הוועדה בנושא במספר ישיבות ואחר כך היה בג"צ פישלר. על פניו, כל אדם מלא

ביקורת קשה על כך שהיינו צריכים לחכות ללחץ גדול מאד של מבקרת המדינה, של ועדת

החוקה, של הוועדה לענייני ביקורת המדינה ולאחרונה של בג"צ, כדי שתהיינה תקנות.

במשך 15 שנח התקנות הללו לא מתוקנות והאשמה היא, כמובן, על רשויות החוק. זאת

תעודת עניות למערכת החוק במדינה - למערכת המשטרה, שמנהלת את המרשם הפלילי

ושצריך לזרז אותה בעזרת בג"צ פישלר.

חבר הכנסת צוקר, אתה מעוניין לתת סקירת מעבר בין הוועדה שהיית בראשה

לבין המצב היום?
דוד צוקר
כן. אכן, במשך שנים לא הותקנו תקנות והאחריות להבאת הכללים והתקנות

היתה של שרי המשפטים, בהתייעצות עם שרי המשטרה. הממשלה הביאה את הכללים

והתקנות לפני כשנה. כלומר כחצי שנה לפני בג"צ פישלר. שר המשטרה דאז, חבר הכנסת

שחל. ביקש לזרז את ההליכים. פנינו לשר המשפטים ואז הובאו הכללים. יש פה חלוקת

אחריות בין הרבה מאד גורמים ומן הראוי לומר שהכנסת לא העירה מעולם את תשומת

ליבה של הממשלה על כך שהיא לא עשתה דבר, עד לפני שנה.
הי ו"ר שאול יהלום
אחרי דו"ח 42 של מבקרת המדינה העירה על כך גם הוועדה לביקורת המדינה.
דוד צוקר
לעצם העניין, צריך, לדעתי, להתחיל ולדון בחלק הנוגע לסעיף 4. בחלק

הנוגע לסעיף 5 נותרה סוגיה אחת שניתן לסיים אותה במהרה ולעבור לחלק הקשור

לסעיף 4. להערכתי יש עוד כמה משימות לוועדה, בעיקר בתחום הפיקוח. אני מציע

שהוועדה תבקש לקבל בכתב באופן ברור ומפורש מה עושה המשטרה עם לוח הזמנים.

אנחנו לא יכולים לפטור את עצמנו, בלי כמה תיקוני חקיקה, בהבטחת שלום הציבור

ובמלחמה בפשיעה מול צנעת הפרט וזאת משימתם של חברי הכנסת.
היו"ר שאול יהלום
יש מספר בעיות שמטרידות אותי. והן עולות גם בבג"צ פישלר: שורש העניין

הוא בכך שהמשטרה לא הפרידה בין המרשם הפלילי לבין מרשם אחר. צריך לדון בשאלה

מה הוא מרשם פלילי אבל אין ספק מה הוא מרשם אחר. יוצא מזה ששני הדברים

מתערבבים. תיקים שנסגרו מסיבות שונות נכללו במרשם פלילי. ובחוק אין רשות להגיד

על מרשם פלילי אלא מרשם אחר. והועברו לגופים אחרים.



בדו"ח מבקרת המדינה יש ביקורת קשה על המשטרה על כך שהיא משנה שלא

כדין את עילות סגירת התיקים, ומעדיפה לסגור תיק בעילה שתישאר במרשם מאשר בעילה

שתגיע כדין לתיק. המשטרה גורמת לסגירת תיקים בצורה לא נבונה על מנת להעביר

יותר דברים לתוך המרשם הפלילי.
עו"ד לבנת משיח
מבחינת הרישום אין הבדל בין חוסר ראיות לבין חוסר אשמה. היועץ המשפטי

קבע מלכתחילה שאין הבדל מבחינת הרישום, בפסק דין פישלר הנושא התחדד ובג"צ אימץ

את עמדת היועץ המשפטי בנושא הזה.
היו"ר שאול יהלום
יש לי תמיד בעיה להתווכח עם אנשים שכל כך בקיאים בנושא אבל הבנתי את

בג"צ פישלר בדיוק הפוך. הבנתי שיש הבדל בין חוסר ראיות לחוסר אשמה ובג"צ פישלר

אומר שחוסר אשמה לא יהיה חלק מהמרשם. אתם מביאים את עמדת פרקליטת המדינה

שאומרת שיש הבדל בין חוסר ראיות וצריך להבדיל מה להעביר לחוסר אשמח ומה להשאיר

בחוסר ראיות. בחוסר ראיות להשאיר רק דברים כגון: שהעד ברח לחו"ל, וברגע שמדובר

בחוסר אשמה שיישאר אחרי המיון הזה הוא דומה ל-א.ת. (אין תביעה).
עו"ד לבנת משיח
הוויכוח לא היה על כך אלא על ההבדל בין חוסר עניין לציבור לבין חוסר

ראיות.
תנ"צ אמירה כוכבא-שבתאי
אם בעקבות חקירה מסוימת מצאו אצל אדם חוסר אשמה, אין שום עקבות בשום

מרשם. הדבר לא היה והוא בטל מן העולם. בצד השני קיים עניין של חוסר עניין

לציבור וחוסר ראיות. בשני הדברים האלה היה ויכוח בין מבקרת המדינה לבין היועץ

המשפטי והגישה שלנו היא שהרישום שלהם צריך להיות זהה. הפירוש הזה קיבל את המשך

התוקף שלו על-ידי הבג"צ.
היו"ר שאול יהלום
את טוענת שיש הבדל בין חוסר אשמה לבין חוסר ראיות?
תנ"צ אמירה כוכבא-שבתאי
בוודאי.
הי וייר שאול יהלום
זה בדיוק מה שטענתי.
אמירה כוכבא-שבתאי
אתה צודק. חוסר אשמה איננו נמצא במרשם אף פעם. אם טוענים שאדם גנב

אבל אין בסיס לטענה, היא לא תופיע במרשם כלשהו.
דוד צוקר
גם לא במאגרי המודיעין שלכם?
אמירה כוכבא-שבתאי
בשום מאגר. לעומת זאת ההבדל בין חוסר ראיות לבין חוסר עניין לציבור

הוא לא תמיד גדול, מבחינה מעשית, ולא תמיד קל להבהנה. לגביהם היה ויכוח אם

ישאר או לא ישאר רישום.
דוד צוקר
במקרה של חוסר אשמה, אין שום אפשרות שהשירות, לדוגמה, יידע על כך?
תנ"צ אמירה כוכבא-שבתאי
אין אפשרות כזאת. זה נמחק באופן פיזי מכל רישום במדינה.
היו"ר שאול יהלום
אנחנו צריכים לדון בכמה נקודות - מה ההבדל בין מרשם פלילי לבין מרשם

אחר, מה פירוש קבצים נפרדים ולאחר מכן נדון בשאלה - מה עושים עם המרשם האחר.

אני לתומי חושב, ואני אומר את הדברים בהתחשב בבג"צ ובמבקרת המדינה, שאנחנו

צריכים לאשר את הכל כמיקשה אחת. מאחר שיש כאן נושאים כל כך רגישים, אני חושש

שאם נאשר את נושא המרשם הפלילי לפי סעיף 5 וניתן לו מיד אישור, המשטרה תמשיך

במעשיה ועוד שנים רבות לא תביא בפנינו את שאר הדברים. לכן אנחנו צריכים לאשר

את הכל כמיקשה אחת.

כמו כן אני מבקש שתהיה אחדות מושגים בין משרד המשפטים לבין המשטרה,

אותן הגדרות ואותם מושגים כך שהכל יהיה ברור. כל התקנות וההגדרות בחוק יובאו

באותו שם. אם הכל מקובל אפשר להתחיל בעבודה.
דוד צוקר
אם חברי הכנסת שמים להם לדגש את עניין הפרטיות ושמו הטוב של אדם,

נראה לי טעות לכרוך את שני הדברים יחד משום שהתוצאה תהיה דחיה. אם אפשר לסיים

את העבודה על סעיף 5, נסיים אותה ונאפשר למשטרה להתחיל כבר לעבוד על פי הכללים

החדשים.
היו"ר שאול יהלום
אם אתה מסכים שכל הנושאים יהיו ראשונים - מה הוא מרשם פלילי ומה הוא

מרשם אחר, איך מוחקים תיקים, איך סוגרים תיקים, איך מוחקים רישומים וכו', אני

מוכן להצעתך. אני לא מוכן שהם יהיו אחרונים.
דוד צוקר
את כל הנושאים האלה צריך להסדיר.
היו"ר שאול יהלום
ודאי. מסדירים את הכללים לפי מרשם פלילי וגם לפי מרשם אחר. אתה מציע

שנאשר כללים בתיקים של כתב אישום, ובתיקים שנסגרו לא נאשר כללים? כלומר, אפשר

למסור אותם לכל העולם?
דוד צוקר
אין לי ויכוח איתך במהות אלא בזמנים, מה לאשר קודם ומה אחר כך. ברגע

שנסיים כללים נאשר אותם כדי לאפשר למשטרה לעבוד על פיהם.
היו"ר שאול יהלום
ההשש שלי הוא שמה שלוחץ עליהם זה לא מה שלוחץ עלינו.
דוד צוקר
אני מניה שהממשלה באה עכשיו עם הכללים ואני לא חושב לרגע שמישהו מנסה

להשהות את עבודת הוועדה. נראה לי מאד חשוב לקבל משר המשטרה הבהרה ברורה כיצד

נעשית הפרדה בין שני הקבצים. אין ספק שזה נעשה כי יש הערה של הבג"צ ולא יעלה

על הדעת שהדבר לא יבוצע, אבל אני רוצה את הישום הטכני.
תנ"צ חנה קלר
אנחנו נעלה את זה על הכתב ונפנה לוועדה.
היו"ר שאול יהלום
אם כך אני מבקש מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה להבהיר לנו את עמדתו

בנושא ולאחר מכן ניגש לעבודה.
פרופ' נחום רקובר
הכותרת "חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים" היא מורכבת והיא בעצם מהות

החוק. המרשם הפלילי מצד אחד ותקנת השבים מצד שני, כאשר ישנה השלכה מאד אמיצה

בין אלה השניים. מגמת החוק אינה הסדרה טכנית של הרישום אלא היא קביעה של דרכי

הרישום בשימת לב מיוחדת לתקנת השבים. המצב שלפני החוק היה שהמפקח הכללי של

המשטרה הוציא הוראות, הנחיות שעל פיהן נהגה המשטרה בנושא הזה עד שבא בית המשפט

העליון והחליט שהתקנות הללו הן אולטרה וירס. נושא כל כך רגיש וחשוב לגבי

זכויות האדם לא ייתכן שיוסדר בתקנות פנימיות, גם אם הן של המפקח הכללי של

המשטרה. כך הגיעה הממשלה להגיש הצעת חוק לכנסת שמיוסדת בעיקריה, גם בכללים וגם

בסיגים, על מקורות היהדות בקשר לשאלה הבסיסית הזאת. מצד אחד סודיות המרשם,

בשימת לב מיוחדת להגנה על כבודו של האדם ועל שמו הטוב, ומצד שני לאפשר במקרים

שהדבר נחוץ לשמירה על אינטרסים, במיוחד ציבוריים, וכך הדבר בנוי בחוק הזה

לאותם גופים שנהנים בתוספת, לקבל מידע מן המרשם הזה.

הנקודה האחרת שחשובה בחוק הזה גם היא התבססה על מקורות יהודיים שעם

חלוף הזמן ראו שגם מי שבעבר הורשע, ההרשעות הללו בתחילה מתי ישנות ולאחר מכן

נמחקות. אין הכוונה שהן נמחקות פיזית משום שלגבי גופים מסויימים גם אחרי תקופת

ה"מחיקה" הם זכאים לקבל את המידע הזה, אבל הן נמחקות לגבי מרבית הגופים

שזכאים, בדרך כלל, לקבל מידע מן המרשם. הרעיון הזה מבוסס על ההשקפה היהודית

שאומרת ש"מכיוון שלקה הרי הוא כאחיך ומקרה אחיך לעיניך". וכך פירשו חכמים

במשנה כבר לפני אלפיים שנה - אדם שקיבל את עונשו, ראוי לתת לו את כל האפשרויות

לשיוויון הזדמנויות עם כל אדם, בלא שהסטיגמה של העבר תהיה בעוכריו. הדבר חשוב

כל כך לעבריין שיידע שהוא רשאי ויכול והחברה תאפשר לו לפתוח דף חדש בחיים, ולא

שהוא יישלח או יושלך אל השוליים, הוא אבוד לחברה, הוא אבוד לעצמו ואין לו כל

אפשרות של תקומה. זאת המגמה העיקרית של החוק.



היו שתי אפשרויות בחוק הזה. כשהיתה הצעת החוק על הפרק היתה הדרך של צרפת,

למשל, שעל פיה מי שיש לו מרשם פלילי ושינה את דרכו ולפי דעתו הוא זכאי לשינוי

המרשם, היה הולך לשופט ומשכנע אותו בדבר הזכות שלו שהמרשם יימחק. הדרך הזאת

נשקלה ונפסלה משום שלא רצו להעמיס על בתי המשפט את המעמסה הנוספת הזו. משום כך

נקטו בדרך שהיא ודאי שרירותית אבל היא מאד יעילה, של תקופת זמן. תקופת זמן זו

היא שרירותית משום שייתכן שמשך הזמן לא פעל אצל אותו עבריין כפי שמניחים שראוי

היה שהזמן יפעל לגביו, לגבי הטבת דרכו, מצד שני יכול להיות אדם שבמשך זמן הרבה

יותר קצר כבר שינה את דרכו והוא ראוי למחיקה. בנקודה השניה קבע המחוקק דבר

מעניין וחוא על-ידי הוספה של סמכות לנשיא המדינה. בנוסף לסמכות שהיתח מוקנית

לו מאז, בדבר חנינה, מאפשר החוק הזה לנשיא המדינה לקבוע מיד עם ריצוי העונש את

המחיקה - מיידית או בקיצור תקופה. הדבר הזה מאפשר שוב את היישום של העקרון

היהודי שאדם עשוי להיות כאדם חדש, שוב איננו האדם שהיה קודם, אם הוא שינה את

אורחות חייו. את זה אדם יכול לקבל אם הוא שכנע את נשיא המדינה שאמנם הוא אדם

חדש.

כשאנחנו באים לבחון את התקנות שלפנינו אנחנו צריכים לשים לב לשתי

המגמות ששתיהן חשובות ביותר. מצד אחד - שכלול הדרכים של קבלת המידע לשם הגנת

הציבור או לשם הגנת אינטרסים שההצעה מדברת עליהם, דהיינו: של נושאי תפקידים

מיוחדים, תפקידים רגישים, עבירות חמורות במיוחד שלגביהן יש סייגים שגם הם

מיוסדים על המקורות היהודים, ומצד שני - הבחינה המדוקדקת של שמירה על כבוד

האדם, שהיום הפכה להיות לזכות יסוד בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, גם הכבוד

כשלעצמו במופשט, והגנה על שמו הטוב של האדם במפורש, שגם הוא נזכר באותו חוק

יסוד, דבר שלא היה בשעת קבלת החוק המקורי.

אפשר לומר שהערכים עלו בדרגה עוד יותר גבוהה מאשר היו קודם ולכן

תשומת הלב צריכה להינתן, במיוחד לגבי השאלה האם הכללים הללו אינם פוגעים במידה

שאינה ראויה בהגנה על שמו הטוב של האדם. במיוחד בחברה שלנו, שיש פעמים שבהם

חשדות הן ודאויות, בין בתקשורת ובין בדרכים אחרות, שבהן ודאי וודאי צריך לתת

את הדעת לכך שתחת הכרה של שלטון החוק יש להבחין בין אדם שנשפט על מעשהו לבנין

אדם שמייחסים לו מעשים פליליים, בין אם בעיתונים ובין בדרכים אחרות. הבחנה זו

היא הבחנה מהותית כאשר שלטון החוק הוא נר לרגלינו. לא ייתכן שייטפלו על אדם

ויפרסמו על אדם ועוד המשטרה אולי תתן מידע מעבר לנדרש לגבי דברים שטרם הוכחו.

הזהירות צריכה להיות עוד יותר גדולה מאשר לגבי עניינים שבית המשפט כבר פסק בהם

ואשר לגביהם השאלה החברתית היא עד כמה החברה תלך לקראת אותו עבריין שכבר קיבל

את עונשו, לחזור אל החברה. אדם כזה הוא אדם שמעד אבל מבקשים לאפשר לו לחזור,

בהבדל מאדם אחר שעוד אין מידע עליו כלל שהוא מעד אלא שמישהו אמר עליו, שנפתח

עליו תיק שבודק את הדבר הזה ולכן תשומת הלב צריכה להינתן במיוחד ובמידה רבה

לגבי הדברים האלה. אלה הם העיקרים בכלל.

בנוסף למרשם שנקבע בחוק שהוא סודי, לא נקבעה סודיות לגבי רישומים

אחרים בחוק. הדבר הזה נלמד מכללה, מהוראות סעיף 11 שאומר: "המשטרה או גוף

שרשאי למסור מידע לפי חוק זה רשאים למסור למי שזכאי לקבל מידע גם פרטים בדבר

משפטים וחקירות התלויים ועומדים". הבסיס איננו עדיין בחוק ואנחנו צריכים לתת

את הדעת לכך שאין אמירה מפורשת בחוק בדבר הסודיות. לדעתי זאת לקונה בחוק שראוי

למלא אותה ולקבוע שוב, במיוחד בנושא רגיש כל כך, משום שאז יכולה ביום מן הימים

לבוא טענה שהתקנות, כמה שהן תהיינה טובות, הן שוב אולטרה וירס. יכול להיות שהן

נכונות מבחינת הקונספציה של החוק, הן נשמעות מכללן הוראות סעיף 11 אבל הן לא

מבוססות דיין מבחינה חוקית.

לכן אני לא חושב שכדאי לעצור את המהלך עכשיו ולהזדקק לתיקוני חקיקה

שהם יותר מסובכים. אני חושב שכדאי להמשיך בדרך הזו תוך מחשבה שראוי לתת את

הדעת, שלא יבוא בית המשפט ושוב יאמר שנקודה כל כך חשובה ובסיסית לגבי זכויות

האדם תיקבע בתקנות, כאשר ההוק לא נתן את הכלים הראויים. בהמשך אני מציע שלבנת

תביא בפניכם את הגישות המתבטאות בתקנות שלפניכם לצורך בחינתם ואישורם.
עו"ד לבנת משיח
אנחנו עובדים מאד קשה על תיקון מאד רחב של כל החוק כדי לכלול בתוכו

את כל הנושאים שטרם עשו את ההסדר הממצה, שמן הראוי שיימצה בחוק ולא בדרגה

אחרת.

דוד צוקר;

יש כבר תזכיר?
עו"ד לבנת משיח
כן, אבל אנחנו בדיונים קדחתניים בנושא הזח כי אנחנו חושבים שצריך

להסדיר בכללותו את כל נושא התיקים הפתוחים יכל ההערות שנשמעו כאן.
עו"ד שמואל סף
גם מאגרי מודיעין במשטרה?
עו"ד לבנת משיח
לא, לדעתנו הם לא כלולים במסגרת הזאת. אנחנו נדרשים לקבוע כללים, הן

לפי סעיף 5 והן לפי סעיף 4. הכללים לפי סעיף 5 מיועדים לאפשר מסירת מידע

מהמרשם הפלילי לגורמים, שנקרא להם גורמים חיצוניים למשטרה, והם מפורטים כולם

בתוספת הראשונה של החוק וכוללים כ-30 גורמים. כפי שהוזכר קודם, התחלנו לעסוק

בכללים האלה וכמעט סיימנו אותם. נותרו לנו שתי בעיות - בנושא הגישה לתיקים

פתוחים לקציני מבחן ולרשויות הסעד. במקביל הגשנו כללים גם לפי סעיף 4, שמדברים

על גישה למידע בין גורמי הבטחון.
היו"ר שאול יהלום
כשתציגי לפנינו כל מי שמקבל מידע בתוספת הראשונה, איך אנחנו יכולים

להיות בטוחים ששני מאגרי המידע - המרשם הפלילי והמרשם האחר, מופרדים במשטרה?

ברגע שנאשר את הכללים ויכולה להיות ערבוביה, לא עשינו כלום. זה הבסיס הראשון

של הנושא.
עו"ד לבנת משיח
המשטרה תציג לפנינו בדיוק כיצד היא מפרידה בין המידע מהמרשם הפלילי

לבין הרישומים האחרים. הכללים שבהם אנחנו דנים, מבחינת סעיף 5, הם כללי העברת

מידע מהמרשם לגופים חיצוניים.
היו"ר שאול יהלום
אבל המרשם הוא הפלילי ולא האחר.
עו"ד לבנת משיח
נכון.
היו"ר שאול יהלום
האם אנחנו מגדירים שכרגע אנחנו עוסקים אך ורק במרשם הפלילי ולא במרשם

האחר, כאשר מרשם פלילי הוא הרשעות בלבד. אמת?
עו"ד לבנת משיח
לא בלבד אבל בעיקר-.
היו"ר שאול יהלום
לא תיקים שנסגרו.
מיכל אהרוני
אבל בסעיף 4 כלולים תיקים שנסגרו.

היו"ר שאול יהלום;

אנחנו עוסקים עכשיו בסעיף 5. סעיף זה לא יכלול בשום אופן תיקים

שנסגרו, ולא משנה מה היא עילת הסגירה.
עו"ד לבנת משיח
הדבר היחיד- שהוספנו בתוך הכללים האלה הוא התיקים הפתוחים.
היו"ר שאול יהלום
זאת סוגיה בפני עצמה ועוד מעט נדבר עליה.
עו"ד לבנת משיח
מכיוון שהחוק קובע שכל גורם רשאי לקבל מרשם פלילי וגם תיק פתוח,

כללנו באותם כללים, למען האחידות ולמען התמונה השלמה, את התיקים הפתוחים ואותן

תקנות בצורה מוגבלת.
היו"ר שאול יהלום
האם המשטרה מוכנה למסור לנו את ההפרדה?
תנ"צ אמירה כוכבא-שבתאי
אני מציעה שנצא מתוך הנחה שיש הפרדה. הסבר טכני לעניין נעלה בכתב

ונדון בזה במועד יותר מאוחר.
היו"ר שאול יהלום
אני מוכן אבל צריך להיות ברור שלא נאשר בלי שנהיה בטוחים.
נצ"מ אורנה רשף
מזה שנים מבוצעת בפועל במערכת המרשם המשטרתי הפרדה בין פרטי מרשם

פלילי לבין פרטי מרשם משטרתי באמצעות תוכנה. הכוונה היא לסדרה שלמה של

פעילויות שמבוצעות כדי להבטיח שכל שוטר, על פי התפקיד שהוא ממלא, על פי הגדרת

אגף החקירות מה מותר ומה אסור לאותו שוטר לראות, יראה רק את המידע שהוא זכאי

לראות. קיים מערך הרשאות שבאמצעותו נקבע, על פי תפקיד השוטר, בדיוק את פרטי

המידע.
היו"ר שאול יהלום
האם יש שני קבצים, שני תיקים, שבאחד לש את כל המרשם הפלילי ובשני את

כל המרשם האחר? האם מדובר בשני דיסקטים שונים?
נצ"מ אורנה רשף
לא. מערכת המרשם הפלילי קיימת עוד לפני שקיים חוק המרשם הפלילי משנת

1982. אין לעשות אנלוגיה בין מה שאנחנו מכירים, הפרדה בארונות ובמגירות, לבין

הפרדה פיזית של קבצים בעולם המחשבים. מערכת המחשבים היא יחידה אחת שיש בה

תוכנה ומאגרים ואין משמעות להפרדה פיזית משום שממילא, גם לו היתה הפרדה פיזית,

אפשר לגשת לשני הקבצים.
שלמה שוהם
השאלה היא האם יש לכם דרכי הגנה על המידע.
נצ"מ אורנה רשף
ההגנה ממומשת בתוכנה. הפרדה פיזית בין הקבצים איננה רלוונטית לצורך

העניין.
היו"ר שאול יהלום
לישיבה הבאה אני מבקש שיהיו כאן המומחים הגדולים ביותר למחשבים, כולל

ראש יחידת המחשבים של הכנסת, ואת הדיון הזה נקיים בנוכחותם.
דוד צוקר
אני מציע שאנשי המחשבים של המשטרה יגישו לנו בכתב את דרכי ההגנה על

המידע, נגיש את המסמכים למומחים שלנו ונקיים דיון בנושא. אני מבקש שבמידה

ויהיה צורך לשנות את הדרכים, תפעלו לשינוים. בנוסף לכך חשובים לנו השמות.

בקובץ השני לא צריכה להיות המילה "פלילי",
נצ"מ אורנה רשף
בפועל הנושא ממומש כבר.
היו"ר שאול יהלום
בהגדרת "מידע" (2) נכתב: "פרטים בדבר חקירות, בהן התגבש חומר לשם

פתיחת תיק, ומשפטים פליליים תלויים ועומדים כמשמעותם בסעיף 11 לחוק;".

מבחינתכם סעיפים 1 ו-2 הם אותו הדבר.
עו"ד לבנת משיח
משום שהחוק קבע שהגורמים הזכאים לקבל את 1 זכאים לקבל גם את 2.
היו"ר שאול יהלום
לדעת מבקר המדינה, עמ' 340 בדו"ח 43: "מידע בדבר חקירות ומשפטים

תלויים ועומדים הוא בחזקת חשד בלבד ויש למסורו במסורה. נוכח המספר הרב של

הגופים הרשאים לקבל מידע כזה ונוכח התמשכותם של הליכים פליליים, מן הראוי

לשקול שחלוף הזמן מפתיחת החקירה יהווה שיקול עניין למסירת מידע כזה לגבי כל

הגופים הרשאים לקבלו. כן ראוי שהמשטרה תעשה שימוש ושיקול הדעת המסור לה לעניין
זה ותקבע קריטריונים נוספים כגון
סוג העבירה, נסיבות ביצועה והגוף המבקש את

המידע". לכן אני לא מקבל את הקביעה שסעיפים 1 ו-2 הם אותו הדבר.
שלמה שוהם
סעיף 11 לא חייב את המשטרה למסור את המידע לגופים, אלא היא רשאית

למסור.
היו"ר שאול יהלום
בחור שהשתתף בהפגנה, נפתחה נגדו חקירה בדבר השתתפות בהפגנה. כמובן

שאם אדם משתתף בהפגנה לא חוקית, המשטרה מוסיפה עוד כמה האשמות: התפרעות במקום

ציבורי, הפרעה לעובד ציבור וכו' והתיק נגדו נסגר. מאחר והיתה חקירה, המידע

הועבר לצה"ל. אותו בחור קיבל איגרת לחייל המתגייס, חתומה על-ידי תת-אלוף שלום

בן-משה, קצין חינוך ראשי, ובה נכתב: "בצה"ל מופעלת ועדה לעיון בעבר הפלילי אשר

תפקידה לדון בבקשות ולקבוע האם חיילים יומלצו על-ידי צה"ל לחנינה, כלומר מחיקת

העבר הפלילי. המלצת הוועדה מועברת לכבוד נשיא המדינה....לתשומת לבך... הוועדה

תשקול בחיוב" וכוי. התיק נגד אותו בחור בוטל, מעולם הוא לא עמד לדין והתכתובת

עם הגב' קלר ידועה.

המצב הוא שתיק שנסגר, לא יועבר מידע לפוקד של צה"ל, אבל תיק שנמצא

בחקירה כן מעבירים. זה מה שקורה אם כוללים את סעיפים 1 ו-2 ולכך אני לא מוכן.

אני מקווה שאקבל לכך את הסכמת כל הוועדה.
תנ"צ אמירה כוכבא-שבתאי
בלי קשר למה שנחליט יש טעם לפגם בכך שהחיצים והביקורת מופנים כל הזמן

לגוף המעביר ולשיקול דעתו מה להעביר. לדעתי, שיקול הדעת שצריך לתקוף הוא שיקול

הדעת של אותו פוקד או מי שמקבל את המידע ומה הוא עושה איתו. מדוע מדברים על

העברת המידע ולא על מה שעושה מי שמקבל את המידע?
היו"ר שאול יהלום
את צודקת בכך שזה חלק מהתמונה. אתם ממונים על הברז והברז צריך להיות

סגור. האמת היא שאם אני הייתי הפוקד של לשכת הגיוס והייתי מקבל את האינפורמציה

הזאת...
דוד צוקר
הוא לא מקבל את המידע אלא מושך אותו ישירות.
היו"ר שאול יהלום
מה זה משנה? ראש מינהל הגיוס, שאמור בתוספת הראשונה, מקבל באופן

אוטומטי את כל המרשם הפלילי.
נצ"מ אמירה כוכבא-שבתאי
לא משנה איך המידע מגיע אליו אלא מה הוא שיקיל דעתו בנוגע למידע שהוא

מקבל.

היו"ר שאול יהלום;

אני רוצה לקדם בברכה קבוצה של קצינים משפטנים מהפרקליטות הצבאית

בפיקוד הצפון, שמסיירים בירושלים. הם מלווים על-ידי הבר הכנסת יזנדברג. אנחנו

מאחלים לכולכם הצלהה,

אנהנו חוזרים לנושא. אנחנו צריכים לטפל במאגר המידע ולא רק בגורמים

שלהם הוא נמסר. לא יכול להיות שנהרוס עתיד של אנשים בגלל שהתקבל מידע על תיק

שנסגר יותר מאוהר. אני מבקש לדעת מגבי משיה האם בתקנות שלך יש התייחסות לבקשתה

של מבקרת המדינה להשתמש בהבדל לגבי חקירות ומשפטים תלויים ועומדים?
לבנת משיח
כן. זה הנושא בתקנה 3ג. תקנה זו קובעת את המיגבלה במסירת תיקים

פתוחים. "לא יימסר מידע על תיק תלוי ועומד לרשויות ולבעלי תפקידים מן המפורטים

בתוספת הראשונה לחוק, (להלן - הגופים), כמפורט בטור אי בתוספת, לגבי עבירות

כאמור בטור בי לצידו, אם חלפה למן פתיחת התיק התקופה כמפורט לצידם בטור גי,

אלא אם כן הוגש כתב אישום בעניין. הוגש כתב אישום, יימסר מידע כאמור, כל עוד

לא נסתיימו ההליכים המשפטיים בתיק."

היו"ר שאול יהלום;

אם המחשב של גוף כלשהו, נניח של לשכת הגיוס, מחובר למחשב של המשטרה,

כיצד לא יימסר מידע?

תנ"צ חנה קלר;

יש הבהנה בסיסית בין הפוקד, שהוא אחד הגורמים המופיעים בתוספת

הראשונה, לבין סעיפים קטנים בסעיף 4 המדברים על נגישות ישירה למרשם. ההבחנה

הזאת משליכה על הליכי הסינון בצה"ל. הפוקד, המופיע בתוספת הראשונה, לא מקבל

תיקים סגורים אבל הוא מקבל תיקי מב"ד. (ממתין לבירור דין). הגורמים הכלולים

בתוספת הראשונה מקבלים את התיקים התלויים ועומדים. בצבא יש שני שלבי סינון של

מועמד לצה"ל.

היו"ר שאול יהלום;

אמרת שהם מקבלים את כל התיקים התלויים ועומדים ואני מבקש לדעת מדוע

זה חייב להיות כך?

רס"ן ירון הרמן;

היא לא יכולה לענות מדוע זה חייב להיות כך אלא בהיבט הטכני.



תנ"צ חנה קלר;

אני אסביר מדוע כשחוקקו את חוק המרשם הפלילי, הכלילו את התיקים

התלויים ועומדים. הדוגמה שהביא היושב ראש מקצינה כי הפתרון שלה הוא בכך שתלומנ

נגד אדם שמשתתף בהפגנה לא צריכה להגיע לגיבוש תיק פלילי אלא צריכה להסתיים באי

תביעה. יש הנחיות שאומרות שאם מדובר על מקרה ראשון של אדם והוא מתחרט עליו, לא

להגיע לידי תביעה. לשם כך הקימו את המסלול של אי תביעה.
היו"ר שאול יהלום
אבל הדברים נמצאים בחקירה ולא ניתן לדעת כיצד הדבר יסתיים.
תנייצ חנה קלר
הדוגמה שהבאת היתה צריכה להסתיים בהליך של אי תביעה. החשיבות של

תיקים ועומדים היא בכך שבין הגורמים המופיעים בתוספת הראשונה, נמצאת הוועדה

למינוי שופטים או כל מיני בעלי תפקידים חשובים ורגישים בשרות המדינה. אם יש לי

עבר נקי לחלוטין ואני רוצה להיות מועמדת לכהונת שופטת, אבל יש נגדי תיק תלוי

ועומד על שוחד, אם אני אחסום את המידע הזה מהוועדה למינוי שופטים, מה יקרה?

מאחר שאנחנו מודעים לכך שתיק תלוי ועומד יכול להסתיים בזיכוי או בסגירת התיק,

המשטרה צריכה להיות רגישה מאד בשיקול הדעת בפתיחת תיק פלילי, במיוחד לגבי בני

נוער, ויש קריטריונים לא לפתוח תיק פלילי.
הי וייר שאול יהלום
למינהל הגיוס יש גישה ישירה?
תנייצ חנה קלר
לא. הפוקד צריך להחליט האם לגייס את הבחור או לא. הוא מקבל את המידע

מהמשטרה ואין לו נגישות ישירה. אם הוא מוסר למשטרה מספר זהות הוא מקבל מידע על

הרשעות ועל תיקים תלויים ועומדים. הוא לא מקבל מידע על תיקים סגורים.
היו"ר שאול יהלום
מה ההבדל בין חקירה לבין תיק תלוי ועומד?
תנייצ חנה קלר
תיק תלוי ועומד הוא תיק שהוגש בו כתב אישום ומתנהל משפט.
הי וייר שאול יהלום
אם הפוקד נותן למשטרה את מספר תעודת הזהות של אותו נער שהבאתי

כדוגמה, נקרא לו נ.ע., האם הוא יקבל מהמשטרה מידע אודות משפטים שהתחילו בכל

הנושאים?
תנייצ חנה קלר
כן, על עוונות ופשעים אבל לא על חטאים.
הי וייר שאול יהלום
אם מתנהלת חקירה נגד הנער, הפוקד יקבל על כך מידע?



תנ"צ חנה קלר;

גם בחקירה יש שני שלבים. בשלב ראשון זאת חקירה ראשונית שמתגבשת לתיק

פלילי,
היו"ר שאול יהלום
האם בנושא חקירות ותיקים תלויים ועומדים אפשר, מבחינה טכנית, להפריד

כך שהפוקד לא יקבל מידע? האם אפשר ליצור מאגר נוסף שבו חקירות ותיקים תלויים

יהיו במאגר נפרד, ויהיה ברור שהפוקד לא צריך לקבל אותם כי מדובר רק על התקהלות

במקום ציבורי וכו'?

אליעזר זנדברג;

תלוי מה רוצה הפוקד.
היו"ר שאול יהלום
לא, אנחנו צריכים להגדיר את זה.
דוד צוקר
הוא ספק מידע, תן לו להגיד מה הוא רוצה.
היו"ר שאול יהלום
אני צריך לקבל תשובה טכנית ואחר כך תשובה מהותית לשאלה האם המשטרה

מסוגלת בכלל לעשות מיון. אם יכול להתבצע מיון כזה, אני לא אשאל אותו כלל אבל

אם אין יכולת לעשות מיון והפרדה מבחינה טכנית, לא אכפת לי אם הוא יקבל את הכל

או כלום.
תנ"צ חנה קלר
האבחנה לגבי אי תביעה איננה לפי סוגים. יש הליכים שנפתחו בעקבות כך

שלא רוצים שכל משובת נעורים תיגרר אחרי האדם לכל חייו. אם תלמיד עישן סמים

במסיבת סמים והוא לא סוחר- סמים אלא משתמש חד פעמי מזדמן, המשטרה פתחה אפיק

שנקרא אי תביעה שאין לו שום עקבה ברישום הפלילי. אם תתן את מספר תעודת הזהות

של אותו נער, עברו יהיה נקי לחלוטין. התשובה לתופעות כגון אלה שהצביע עליהן

היושב ראש היא אולי בשיקולים לאי תביעה של התיק ובאי העברתו למסלול של חקירה.

לגבי חקירה פלילית, כל אחד שיש לו הזכות לקבל את המידע מאיתנו, זכותו לקבל גם

את האזהרה שיכול להיות שהוא יואשם.
שלמה שוהם
אם יש תלונה נגד אדם, בדרך כלל המשטרה תפתח נגדו תיק וזח נקרא

התגבשות.
תנ"צ אמירה כוכבא-שבתאי
יש הוראות ברורות המעוגנות בפקודת קבע 14.01.01 המסווגות, מאפשרות,

מדריכות ונותנות קריטריונים לאופן סיווגם של תלונות, שבעיקבותיהן נפתחת חקירה.

לענייננו, הגופים יקבלו מה שנמצא במחשב. ההוראות לגבי מה ייכנס למחשב ולאיזו

מערכת הוא ייכנס, נמצאות באותה פקודת קבע שמסבירה סיווג. לא די בקבלת תלונה

כדי שכעבור שבוע הפוקד יקבל אותה אלא צריך שיהיה סיווג במשטרה.



ברגע שנחליט שהתלונה מצדיקה פתיחת תיק מסוג פ"א שיוצר רישום לאדם,

הפוקד או כל השאר יקבלו את הפרטים האלה. ברגע שאני אחליט שהתלונה לא מצדיקה

פתיחת תיק מסוג פ"א יהיה תיק חקירה ואף פוקד לא יקבל אותו.
היו"ר שאול יהלום
מבקרת המדינה אומרת במפורש, בעמוד 343 בדו"ח 43: "לדעת מבקר המדינה,

מידע בדבר חקירות ומשפטים תלויים ועומדים שהם בחזקת חשד בלבד, יש למסור

במסורה". כלומר, לא מוסרים את כל התיקים המסווגים כ-פ"א. אני ממשיך: "נוכח

המספר הרב של הגופים הרשאים לקבל מידע כזה בתוספת הראשונה, ונוכח התמשכותם של

הליכים פליליים, מן הראוי לשקול שחלוף הזמן מפתיחת החקירה יהווה שיקול ועניין

למסירת מידע כזה לגבי כל הגופים הרשאים לקבלו". כן ראוי שהמשטרה תעשה שימוש

בשיקול דעת המסור לה לעניין זה בחוק, ותקבע קריטריונים נוספים כגון: סוג

העבירה, נסיבות ביצועה והגוף המבקש את המידע". מבקרת המדינה אומרת לנו שבאופן

תאורטי הפוקד יצטרך לקבל את כל תיקי ה-פ"א, אבל יכול להיווצר מצב שבו הוא יתן

מס' תעודת זהות ולא יקבל פ"א. קודם אמרתם שהפוקד יקבל את כל תיקי ה-פ"א

ומהדברים שקראתי זה לא יכול להיות.
תנ"צ אמירה כובבא-שבתאי
נכון. הסברתי איך מבחינה טכנית זה יכול להיות אבל יש בתקנות

קריטריונים לפי סוג המקרים ולפי התקופה.
היו"ר שאול יהלום
אם במרשם הפלילי קיימים כל התיקים המסווגים כ-פ"א והפוקד מקבל את

כולם, לא תעמדו עם חמישה אנשי מחשבים בפיקוח שיבדקו אם התיק מתאים לקריטריונים

או לא והאם להעביר את התיק או לא.
תנ"צ אמירה כוכבא-שבתאי
יש תוכנות אוטומטיות לשם כך.
היו"ר שאול יהלום
זאת אומרת שאפשר לפקח על זה?
תנ"צ אמירה כוכבא-שבתאי
כן.
עו"ד ענת קלוגר
אבל יש מיגבלה אחת והיא הגשת כתב אישום.
היו"ר שאול יהלום
אני חוזר ואומר שזה בולל הגשת כתב אישום. הרי אמרה מבקרת המדינה

שמשפטים תלויים ועומדים הם בחזקת חשד בלבד לכן גם הגדרת כתב אישום נכנסת

לקריטריונים. אחרי שהכל ברור ניגש לטבלה ועליה נתווכח.



עו"ד לבנת משיח;

הטבלה שלפנינו נבנתה על פי הנהיות הוועדה. טור א' מתייחס לסוג הגופים

המפורטים בתוספת, טור ב' מתייחס לסוג העבירה ולסוג העבריין - בגיר או קטין

וטור ג' מתייחס לאורך הזמן שבו יימסר התיק לגוף המופיע בטור א'. הגענו לטבלה

-זו בשיתוף פעולה עם חברי הוועדה והוויכוח בינינו היה לגבי הסיווג שניתן בטבלה

זו לקציני מבחן ולרשויות הצבא.
היו"ר שאול יהלום
האם הטבלה הזאת כוללת כתבי אישום ותיקי חקירה שעוד לא הוגש כלפיהם

כתב אישום? לפי סעיף קטן גי לא מדובר כלל על כתב אישום.
עו"ד לבנת משיח
לפי סעיף זה יש הבדל בין תיק לפני שהוא מגיע לכתב אישום לבין תיק

אחרי שהוא מגיע לכתב אישום.
היו"ר שאול יהלום
תיק תלוי ועומד זה פ"א?
עו"ד לבנת משיח
עד להגשת כתב אישום.
היו"ר שאול יהלום
היכן נכתב שיש אבחנה גם לגבי הגשת כתב אישום?
עו"ד לבנת משיח
בסיפא של סעיף ג' נכתב: "הוגש כתב אישום, יימסר מידע כאמור, כל עוד

לא נסתיימו ההליכים המשפטיים בתיק". סברנו שברגע שמוגש כתב אישום אנחנו צריכים

לתת לבית המשפט לנהל את ההליכים עד תומם. אנחנו לא יכולים להחליט בשלב מסוים

שבית המשפט לא הזדרז מספיק ואנחנו נפסיק להעביר את המידע.
היו"ר שאול יהלום
את סותרת את מבקרת המדינה כי מבקרת המדינה כוללת במסורה גם את הגשת

כתב אישום. מבקרת המדינה אומרת שגם בהגשת כתב אישום צריך להפעיל שיקול דעת.

אני מוכן לקבל שהגשת כתב אישום העלה את זה בדרגת חומרה מסוימת אבל נאמר במפורש

שלא כל כתב אישום יימסר.
נצ"מ דורון בית-נר
ברגע שהוגש כתב אישום, התובע בחן את הראיות והגיע לכלל החלטה שיש

תשתית ראייתית להוכחת האשמה. מאותו הרגע נכנס שיקול הדעת של הגוף המבקש. אנחנו

לא יכולים להיכנס לנעליו של כל גוף ולדעת מה הוא רוצה ולשם מה. אנחנו יכולים

לשקול רק את השיקול שלנו. מבחינתנו, כשהגשנו כתב אישום אנחנו מאמינים שנצליח

להוכיח את האשמה.
היו"ר שאול יהלום
מבקרת המדינה מציינת גם את סוג העבירה ולכן אני מבקש ממך להפעיל גם

את שיקול הדעת שלך. אל תתן לי דוגמה של מקרים שאני מסכים עליהם כגון: אונס,

אלימות במשפהה או בידוי ראיות אבל יש דוגמות שאני לא אסכים איתן. הגוף המבקש

את המידע רוצה את המקסימום אבל החובה ניתנה בחוק לגוף המספק מידע, כלומר

למשטרה. לא כתוב שהמשטרה תיענה לגופים המנויים בתוספת הראשונה אלא כתוב:

"המשטרה רשאית". לכן המשטרה צריכה להפעיל שיקול דעת בהתחשב במהפכה החוקתית
הנובעת מחוק יסוד
כבוד האדם וחירותו, ולהפעיל את שיקול דעתה במידה הראויה

ולתכלית.
עו"ד שמואל סף
בדיונים קודמים שניהלה הוועדה דובר גם על כך שכל הגופים המופיעים

בתוספת הראשונה לא זכאים לקבל את כל המידע, לא רק מבחינת הזמנים. לדוגמה:

בסעיף ז' מצוין מנהל כללי של משרד, האם הוא צריך לדעת אם קטין עבר עבירה או

שעומד ותלוי נגדו תיק? זה אבסורד והכללים לא התייחסו לזה כלל. ברור לנו שרשימת

האנשים הזכאים לקבל מידע גדולה מדי. מהטבלה המופיעה לפנינו יוצא שכל הגופים

מקבלים את כל המידע, מי אחרי שלוש שנים ומי אחרי ארבע שנים.
היו"ר שאול יהלום
בדבריו אומר מר סף שהטבלה לא הוציאה מתוכה אף גוף. יכול להיות שיש

גוף שלא צריך לקבל מידע הנוגע לתיקים תלויים ועומדים.
עו"ד שמואל סף
דיברנו על כך שצריך לדון ברשימת כל הגופים והצרכים שלחם. תיקים

המתנהלים במסגרת תביעות המשטרה, הדיווח הוא כמעט שוטף אבל תיקים המתנהלים מחוץ

למשטרה כגון בפרקליטות, הדיווח לוקה מאד בחסר. לפעמים לוקח שנים עד שהמשטרה

יודעת שאכן הוגש כתב אישום. המשמעות היא שהטבלה חסרת שיניים כי אין לה דיווח

חוזר מהפרקליטות אם הוגש כתב אישום או לא.
היו"ר שאול יהלום
איך מגיע למאגר מידע על כך שאדם יצא זכאי?
עו"ד לבנת משיח
התובע מדווח על כך.
היו"ר שאול יהלום
מדוע לא תהיה חובת דיווח גם על הגשת התיק?
עו"ד שמואל סף
היום אין חובת הגשה.
עו"ד לבנת משיח
ברגע שיהיה הבדל, כפי שכתוב בתקנות, תהיה חובה לדווח על השלב הזה.
עו"ד שמואל סף
רוב היחידות המרכזיות במשטרה מנהלות תיקי מודיעין משלהן ושם מופיע

הכל, כולל חשד ראשוני. אין לנו בעיה עם זה ובלבד שהמידע הזה יישאר שם. חוק

הגנת הפרטיות לא עוסק במידע שהמשטרה אוספת לעצמה.
עו"ד גבי בן-עמי
תסתכל על סעיף 23ב לחוק הגנת הפרטיות.
עו"ד שמואל סף
זה מידע פלילי.
עו"ד לבנת משיח
אי אפשר לכתוב את זה בתקנות.
עו"ד שמואל סף
הנקודה הנוספת שפגומה בעיניי היא שמרגע שניתן מידע לגוף כלשהו והתיק

נסגר או שאדם זוכה בבית המשפט, אין היזון חוזר והמידע לא עובר לגוף שקיבל את

המידע.
היו"ר שאול יהלום
הערנו שתי הערות לגבי הראיה שלנו את הטבלה: 1. צריך לשקול האם בטבלה

יש מישהו שלא מקבל כלום. 2. לא כל אחד מקבל כתבי אישום כי הדבר הוא בניגוד

לעמדת מבקרת המדינה. היועץ המשפטי של הוועדה יעיר כמה הערות כחומר מחשבה

לדיון.
שלמה שוהם
חילקנו את סוגי העבירות בין פשעים לעוונות. בחוק העונשין, קביעת

הגדרה של עוונות ופשעים היא בעייתית ולכן צריך לחשוב על סוגי העבירות. צריך

לזכור שעדיין מדובר במב"דים וידה של המשטרה לא פעם קלה בהתגבשות תיק מבחינת

הכללים שלה. לכן צריך להיות סינון נוסף בקביעת סוגי העבירות.

בעיה נוספת שדובר עליה דנה בכך שבמדינת ישראל לוקח זמן רב עד שסוגרים

תיק שנפתח כ-פ"א, וישנם הרבה מאד תיקים שלא קורה בהם כלום. הצענו שמח"ק תעשה

בדיקה ותקבע כללים, ואם כך מדוע לא נאמר שהטבלה מותנית רק בהגשת כתב אישום. אם

מוגש כתב אישום על פשע שעבר בגיר, צריך לקבוע את הזמן מרגע שהוגש כתב אישום.

לדוגמה, בוועדה למינוי שופטים יש חשד על אדם שהוא עבר עבירה שהיא פשע לפני

ארבע שנים. מסיבות שונות התיק תלוי ועומד במשך ארבע שנים ולא הוגש כתב אישום,

אולי הוועדה לבחירת שופטים לא צריכה את האינפורמציה הזאת.
תנ"צ חנה קלר
אני מצפה שהוועדה למינוי שופטים תראה שחלפו ארבע שנים והיא תבדוק מה

בדיוק קרה.
היו"ר שאול יהלום
על פי החוק האחריות היא על המשטרה ואם היא חושבת שעברו הרבה שנים,

אפילו עשרים שנה, והוועדה למינוי שופטים לא צריכה לקבל את המיידע, היא לא תמסור

אותו. שיקול דעתה של המשטרה קודם לכל. אנחנו לא עוסקים בטבלה מבחינה ספציפית

אלא מתווכחים על העקרונות. אנחנו מנסים לבקש מכם להגיע למסקנה שצריך לעשות

טבלה אחרת ולהפעיל בה יותר שיקול דעת, גם בנושאים שהגשתם, גם בכך שצריכות

להיות לדעתנו עמודות ריקות לגמרי וגם בנושא כתבי אישום. אחר כך נבדוק האם

מספיק תוכנה אוטומטית או שצריך לעשות מאגר נוסף.

תנ"צ אמירה כוכבא-שבתאי;

אנחנו מסכימים לבדוק.

היו"ר שאול יהלום;

אני אבקש גם מהיועץ המשפטי שלנו לרכז את ההערות שהועלו, לדון עם גבי

שבתאי וגבי קלר ולנסות למצוא דרכים לשיפור העניין.
סנ"צ רונה קדמי
הגישה שמוצגת כאן מתייחסת למשטרה כאל רשות-על מעיל כל אותם גופים

שהשיקולים שלהם אינם בהכרח שיקולים משטרתיים. המשטרה נמצאת בשני כובעים. הכובע

שאנחנו מדברים עליו הוא הכובע של המשטרה כמנהלת הרישום. דיברנו גם על העניין

הזה במושב הקודם של הכנסת וניסינו לראות מה הם הצרכים של הגופים האחרים לעניין

תיקים תלויים ועומדים. זומנו לכאן מספר גופים שהציגו את הצרכים שלהם ומסקנתם

היתה שהם לא מסוגלים לומר - עבירות אלה כן ועבירות אלה לא. הם ביקשו את מלוא

המידע על מנת שיוכלו לברור מתוכו את מה שרלוונטי לגביהם. אנחנו נקבל את כל מה

שהוועדה תגיד לנו אבל אנחנו לא יכולים לראות את כל גווני הצרכים של הגופים

המכובדים לצורך מילוי תפקידם, וביניהם: נשיא המדינה, יושב ראש הכנסת, ועדת

מינויים לפי חוק השופטים, שר המשפטים ועוד.
היו"ר שאול יהלום
גישתך, שהיא גישה מאולצת על-ידי אילוצים של הגופים, אינה מקובלת

עלינו ואינה מקובלת על מבקרת המדינה. באופן אישי, אם הייתי שומע את דברייך

אולי הייתי מקבל אותם אבל מאחר שדו"ח מבקרת המדינה מונח לפניי, אני אומר לך

בצורה מוחלטת שאני לא מקבל את דברייך. מקסימום את יכולה לבוא לכאן ולתת לי

טבלה שעליה נתווכח. אני לא מקבל את העניין שאת לא נותנת קודם כל את שיקול דעתך

לעניין ומה שצריך להנחות אותך הוא המהפכה החוקתית של חוק יסוד: כבוד האדם

וחירותו. זהו הדבר הראשון והבסיסי שממנו כולנו חיים ושותים. אי אפשר שלא

נתייחס לזה. בחודש ינואר אמר אלוף משנה זמיר בוועדה הזאת שיש ניקוד ויש סוגי

ניקוד. אני רוצה שלא רק שיקבלו אדם לצבא אלא שהוא יוכל להתקבל לסיירת מטכ"ל או

לקורס חובלים ויכול להיות ששם אפילו חמש נקודות מפריעות.

אני מצפה להפעיל את שיקול דעתך ולא להיכנע לכל מי שמבקש מידע. אני לא

מוכן שבחור שהשתתף בהפגנה יקבל מכתב מהצבא, כפי שציינתי בתחילת הישיבה. כפי
שאני מבין את חוק יסוד
כבוד האדם וחירותו, דבר כזה לא צריך להגיע לצבא.
אל"מ אבי זמיר
אני מבקש להבהיר כמה דברים שנאמרו כאן. הרישום הפלילי לא מונע גיוס

של פרט לצה"ל. הרישום הפלילי מהווה אמצעי בדיקה בלבד. הרישום הפלילי אינו קשור

ואינו עובר לשיבוצו של הפרט בצה"ל. אני קובע האם הוא מתגייס או לא ומאותו רגע

אין קשר לשיבוצו של הפרט בצה"ל. ברגע שקבעתי שאותו אדם מתגייס לצבא, אני לא

מעביר את הרישום הפלילי שלו, הוא נשאר אצלי ומתוייק בגניזה.
היו"ר שאול יהלום
אם כך, האגרת לחייל המתגייס שהצגתי קודם היא עבירה על החוק? תת-אלוף

בן-שלום עבר על החוק?
רס"ן ירון הרמן
אפשר לראות את תוכן הדברים באיגרת?
היו"ר שאול יהלום
לבקשת רס"ן ירון הרמן אני מציין שהבחור השתתף בהפגנה, נפתח נגדו תיק

שנסגר אהר כך מכיוון שהמתלונן ביטל את התלונה. זאת עבירתו היחידה של הבחור

ולפני גיוסו קיבל הביתה את המכתב הבא: "צבא ההגנה לישראל, מפקדת קצין חינוך

וגדנ"ע. לכבוד (אני לא אומר את שמו), איגרת לחייל המתגייס. חייל יקר, אם בעת

גיוסך לצה"ל הינך נושא עמך הרשעות פליליות מן התקופה שלפני גיוסך...", הבן שלי

לא קיבל איגרת כזאת. אם אתה אומר לי שכל חייל שמתגייס לצה"ל מקבל איגרת כזאת,

זה שקר. את האיגרת הזאת מקבלים רק חיילים בעלי רישום פלילי.
רס"ן ירון הרמן
אני מוכן להסביר את המהות של האיגרת. יש ועדה בראשות קצין חינוך

שמטרתה להמליץ לנשיא המדינה על מתן חנינה לחיילים מסוימים. הוועדה מופיעה

בתוספת הראשונה ונקראת "ועדה לעיון בעבר פלילי של חייל בראשות קצין חינוך

ראשי". תפקידה של הוועדה הוא להמליץ על חיילים ששירתו שירות סדיר תקין של

שנתיים בפני נשיא המדינה, למתן חנינה על הרשעות שהיו להם לפני שירותם הצבאי.

החייל עצמו רשאי ליזום פניה לוועדה הזאת והצבא לא פונה ומציע לחיילים מתוך כך

שאין לו את המרשם הפלילי. כל תכליתה של הוועדה היא שיקום חיילים ששירתו שירות

סדיר.
היו"ר שאול יהלום
למיטב ידיעתי, החייל לא פנה לוועדה ולא ביקש ממנה שום דבר. האיגרת

הזאת נשלחה בידי הצבא לחייל הזה, יש כאן מיחשוב וחתימה של תת-אלוף שלום בן-

משה, לא בסוף גיוסו אלא לפני גיוסו או בימים הראשונים לגיוסו. באיגרת נאמר:

"עם גיוסך לצה"ל מצאנו לנכון", זאת לא תשובה אליו, תראה איך אתה מטעה את

הוועדה, "להביא לידיעתך הסדר מסוים". אתה אמרת שזאת לא יוזמה של צה"ל ושמדובר

על סוף הגיוס ולא על תחילתו.
רס"ן ירון הרמן
צה"ל מיידע אותו על זכותו. אני לא מאמין, ואני מוכן לבדוק את זה,

שקצין חינוך וגדנ"ע ראשי שולח איגרת כזאת על סמך מידע קונקרטי שיש לו על החייל

הזה.
אל"מ אבי זמירי
למה אנחנו מסתכלים על האיגרת הזאת בצורה שלילית? צריך לראות את הצד

החיובי בעניין.
היו"ר שאול יהלום
אני מבקש ממנהלת הוועדה להוציא מכתב לתת-אלוף אורי שוהם, הפרקליט

הצבאי הראשי, עם פרוטוקול הדיון בוועדה, ולציין שלעניות דעתי רס"ן ירון הרמן

ניסה להטעות את הוועדה ואני מבקש את התייחסותו לנושא. אסור לו לומר דברים לא

נכונים. אם הוא לא יודע הוא צריך לברר את הדברים. מדובר כאן על יוזמה של הצבא

ולא על יוזמה של החייל ואני מבקש שהעניין ייחקר.
רס"ן ירון הרמן
אני מבקש להגיב לפרוטוקול.
היו"ר שאול יהלום
לא ניתנת לך הזכות להגיב.
רס"ן ירון הרמן
אני מבקש לציין בפרוטוקול שביקשתי להגיב לפרוטוקול ושלא ניתנה לי

רשות.
אל"מ אבי זמיר
אני מרגיש חובה להתייחס במילה נוספת לוועדה שהוזכרה.
היו"ר שאול יהלום
כפי שראית, לא רק אדוני מקבל מידע אלא גורמים נוספים. יש ידיעות

בדוקות בתצהירים של חיילים שהתראיינו בלשכות הגיוס ושם המראיינות שלהם ידעו

פרטים על השתתפות בכל מיני תהליכים שרשומים במרשם הפלילי. הן ידעו לציין

לפניהם על ימים ספציפיים שבהם אותם חיילים השתתפו בהפגנות וכו'. עד כמה שאדוני

יודע, מקרה ספציפי טופל ומראיינת ננזפה על סגנון דבריה.
אל"מ אבי זמיר
אני חבר בוועדה שהוזכרה ולדעתי חבל להתייחס לנושא כל כך חשוב בצורה

שלילית. החייל מחכה, לקראת סוף גיוסו, להגיע לוועדה ולגרום לכך שצה"ל יתמוך

בו, ימליץ לנשיא לחון אותו ולבטל לו את הרישום הפלילי. יחד עם זאת, צריך לבדוק

את מהות המכתב הספציפי ומדוע הוא הוצא. אני מוכן להתחייב לפרוטוקול שמקחגייר לא

חשוף לרישום פלילי ולא מקבל רישום פלילי אלא אם הוא מבקש לטובת הוועדה על פרט

ספציפי ותו לא. צריך לבדוק לאיזה אוכלוסיה נשלח המכתב הזה אבל אני מוכן

להתחייב שזה לא עקב רישום פלילי של אותה אוכלוסיה.
היו"ר שאול יהלום
יש כמה אפשרויות לשליחת המכתב: אם הצבא שולח לכל חייל לפני גיוסו אני

לא מתנגד לזה, אבל אם הצבא שולח את המכתב לאוכלוסיה מסוימת אני מבקש לקבל לכך

הסבר. אתם שמים תו על אוכלוסיה שאין לה מרשם פלילי? כשאדוני אמר אוכלוסיות,

למי הוא התכוון? לאיזה אוכלוסיות בצורה רחבה שולחים מכתב סטנדרטי כזה?
אל"מ אבי זמיר
אם הייתי יודע בוודאות הייתי עונה לך, אני יודע בוודאות שהמסמך לא

נרשם למי שיש רישום פלילי. אנחנו צריכים לבדוק את המכתב ולאיזו אוכלוסיה הוא

נשלח. אנחנו נברר את העניין וניתן לוועדה תשובה.

היו"ר שאיל יהלום;

האם אתה מקבל את העניין שאם מדובר באוכלוסיה מסוימת זה יותר גרוע? אם

מדובר באופן ספציפי על חייל שיש לו מרשם פלילי, יש לנו ויכוח. אני טוען שלא

צריך למסור אבל לפחות אותו חייל באמת עשה משהו. אם מדובר באיכלוסיה שאין

שייכות בינה לבין פרטים על המרשם הפלילי, והקבלה של אותה ועדה למרשם הפלילי

היא רק בעת הדיון בחנינה, זה הרבה יותר חמור.

אל"מ אבי זמיר;

המטרה היא חיובית וחבל להסתכל על הדברים בצורה שלילית.

תנ"צ חנה קלר;

מה רע בפך שאדם בא לצבא ופורשים לפניו את זכויותיו? נותנים לאדם

מוטיבציה לשרת טוב בכך שאם הוא סוחב איתי משהו מעברו, הפרס על המוטיבציה יהיה

בכך שהצבא יעזור לו להתנקות לחלוטין כי רוצים שהוא יפתח בחיים נקיים.

היו"ר שאול יהלום;

כשהערתי לרס"ן ירון ציינתי ששני בניי לא קיבלו את המכתב. אם כל

מתגייס לצבא במדינת ישראל היה מקבל את המכתב, הייתי מקבל את זה. אם יש חוברת

למתגייס שכוללת מספר הוראות וביניהן גם העניין בדבר מחיקת הרישום הפלילי, זה

יוצא מן הכלל. במקרה שלפנינו האגרת נשלחה בציון תעודת הזהות של החייל עוד לפני

גיוסו.

אל"מ אבי זמיר;

אני חוזר לנושא שלי כפוקד ואני מזכיר ואומר שרישום פלילי אינו מונע

גיוס לצבא אלא מהווה תמרור בדיקה. מרגע שהחלטתי לגייס את החייל, למרות שיש לו

רישום פלילי, אף אחד לא יודע שיש לו רישום פלילי. נכון שאם הוא רוצה להתקבל

לסיירת מטכ"ל או ליחידה נבחרת אחרת מתבצעת בדיקה ספציפית-נקודתית. מרגע שהוחלט

לגייס את החייל אין לגורמי השיבוץ נגיעה לרישום הפלילי.

כסמכות פוקד אנחנו מקבלים רישום פלילי פעמיים לגבי כל בחור; פעם אחת

עם הזימון הראשוני ופעם נוספת סמוך לגיוס. המטרה הנוספת של הוצאת הרישום

הפלילי היא שאם יש לאותו פרט תיק מב"ד, אנחנו יכולים לראות בפרק הזמן הזה כיצד

התקדם התיק - האם הוא הגיע לכלל סגירה, האם הוא עדיין פתוח ומה קורה בסוגיה

הזאת. אנחנו מקפידים מאד על כך שלא יקרה מצב שבו בחור לא יגוייס בגלל שיש לו

תיק שנמצא בבדיקה. אנחנו מבקשים חוות דעת של המשטרה או של הפרקליטות לגבי

הסבירות לסגירת התיק, ואם אנחנו רואים שהסבירות היא שהתיק יסתיים בעוד זמן רב,

אנחנו מקבלים החלטה לגבי הפרט הספציפי, האם לגייס אותו או לא, בהתייחס לעבירה.

היו"ר שאול יהלום;

אני מבקש לדעת איך המראיינות ידעו לשאול את המרואיינים שמולם, בשלב

שלפני גיוסם, שאלות המתייחסות למעשים שהם עשו, לכאורה מעשים פליליים?
אל"מ אבי זמיר
לפני כשנה הבהרנו בצורה ברורה לחלוטין שלמראיינות אין נגיעה לרישום

הפלילי הזה והוא עומד לשיקולו של מפקד לשכת הגיוס או הסגן שלו, בהיעדרו.

היו"ר שאול יהלום;

אם כך אתה אומר שבשנה האחרונה יש סדרים חדשים.
אל"מ אבי זמיר
אכן. שיטת הניקוד נותנת מענה לכך שנעשה שימוש נכון ומושכל במידע

התכני שאנחנו מקבלים מהמשטרה. שיטת הניקוד נקבעה יחד עם שופטי הנוער וכל

העבירות נלקחו בחשבון. אין מצב שבו מישהו הגיע למספר נקודות שמונע ממנו

להתגייס. אם יש בעיה, אותו חייל מגיע לראיון אישי בפני מפקד לשכת הגיוס

ומתראיין על-ידו. אם יש לו עבירות שמעבר ל-300 נקודות, החחלטה מגיעה לשיקולו

האישי של הפוקד הראשי, ראש מינהל הגיוס. אין מצב שבו רישום פלילי וניקוד מסוים

גורר אוטומטי שחרור או פטור, אלא הכל מובא לשיקול דעת.
היו"ר שאול יהלום
רס"ן ירון הרמן, אחרי שנרגעתי, אתה רוצה להעיר הערה לפרוטוקול?
רס"ן ירון הרמן
אני מבקש להודיע שלא היתה לי כל כוונה להטעות את אדוני וגם לא לפגוע

בו. אם נגרמה פגיעה כזאת, אני בוודאי מתנצל. ביקשתי להבהיר את הפקודה

הרלוונטית בצבא הנוגעת לכך שאסור לקצין חינוך ראשי לקבל מרשם פלילי ישירות

מלשכת הגיוס או מכל גורם צבאי אחר, שלא לפי הפרוצדורה הקבועה והמעוגנת בתקנות.

לא ידוע לנו על בסיס איזה נתון יצא אותו מכתב אבל גם שם לא מצוין נתון פלילי

כלשהו או שידוע שיש נתון פלילי כלשהו לגבי אותו חייל.

אני מבקש שאדוני ישקול מחדש את הוצאתו של המכתב כי נראה שהוא לא דרוש

בנסיבות אלה.
היו"ר שאול יהלום
לא יישלח מכתב ואני מבקש למחוק את בקשתי. אני מבקש מכס לחקור את

הנושא ותוכלו, לשם כך, לקבל צילום של האיגרת. אני מבקש בכל לשון של בקשה שהדבר

לא י ועבר לחי יל עצמו.
רס"ן ירון הרמן
אני מבקש לומר מספר הערות כלליות, לגבי הגופים המנויים בתוספת

הראשונה. מדובר על למעלה מ-30 גופים המקבלים את המידע על-פי כללי המרשם

הפלילי. הפוקד הוא גוף אחד מתוך כל הגופים האלה. תהליך הגיוס לצבא דומה מאד

לגיוס למשטרת ישראל או לשירות בתי הסוהר. חייל המשרת בצבא, להבדיל מכל עובד

אחר בשירות המדינה או מכל ממלא תפקיד אחר, נושא נשק כמעט מדי יום, ואדם שאיננו

כשיר לשאת נשק מכל סיבה שהיא, אינו כשיר ברמה עקרונית לגיוס לשירות צבאי.

מאז שהחלו הדיונים כאן בוועדה, לפני למעלה משנה, מרכז הצבא עבודת מטה

מקיפה ויסודית בראשותו של רמ"ח ארגון בקרה באכ"א, שנמצא איתנו, של כל הגופים

בצבא שיש להם נגישות למרשם הפלילי.
היו"ר שאול יהלום
חוץ ממינהל הגיוס והוועדה, איזה עוד גופים צבאיים מקבלים מידע?
רס"ן ירון הרמן
הגופים הצבאיים המנויים בתוספת הם: 1, הפרקליטות הצבאית והתביעה

הצבאית, 2. הרשות המאשרת והרשות המקלה, והכוונה היא לאלופי הפיקודים כאשר יש

להם זכות לתת מעין חנינה בבתי דין צבאיים לעונשים שהטיל בית הדין הצבאי, גם

לעניין של עבירות רגילות שנידונות כאן וגם לעניין של עבירות תעבורה. 3. הוועדה

לעיון בעונש, המוסמכת לקצר מחצית מעונשו של חייל שנידון בבית דין צבאי והיא

מקבילה לוועדת השחרורים במגזר האזרחי, 4. הוועדה לאישור סניגורים צבאיים

שאמורים להופיע בתיקים רגישים בראשות שופט בית המשפט העליון גבריאל בך, 5,

הוועדה לעיון בעבר הפלילי בראשות קצין חינוך וגדנ"ע ראשי, 6. הוועדה המייעצת

להתרת התחייבות של חייל בשירות קבע, בראשות ראש חטיבת הסגל, שדנה במקרים

ספציפיים שעולים בפניה, בדרך כלל בעקבות התנהגות בלתי הולמת, בין אם מדובר

בהרשעה ובין אם בנסיבות אחרות של אנשי קבע בצבא, וצריכה לשקול אם להתיר את

החוזה שלהם ולשחררם, 7, הפוקדים, העוסקים בגיוס לצבא ובעיקר ראש מינהל גיוס

שמטפל באוכלוסיות של מתגייסים חדשים שבאים בתהליך הגיוס הרגיל, 8. חטיבת הסגל

שעוסקת בגיוס של אנשי קבע, 9. בסיס קליטה ומיון שאחראי על הטיפול גם באנשי

מילואים וגם במתגייסים בגיל יותר מבוגר, 10. ראש מחלקת בריאות הנפש בצבא,

המוסמך כפוקד לפי חוק שירות ביטחון, כאשר מדובר בעבירות רפואיות וחלקן קשור

לעבירות סמים, 11. קצינת פניות הציבור באכ"א, שעוסקת בעיקר בפניות הנוגעות

לאלימות במשפחה והיא מחליטה אם לפטור או להקפיא שירות מילואים של אנשים

שמגיעות תלונות לגביהם. אלה, בראשי פרקים, הגופים העוסקים בקבלת מידע. מעבר

לזה מציין החוק גם את ראש המטה הכללי ואת ראש אגף כוח אדם בצבא כבעלי סמכות

לקבל מידע מסוים בכוחות עצמם. המידע הזה מסויג מכוח סעיף 13 בחוק להוראות

ספציפיות איזה מידע מותר להם לקבל.
היו"ר שאול יהלום
כל הגופים האלה יכולים לקבל מידע על כל אזרח שהם רוצים?
רס"ן ירון הרמן
החוק מגביל אותם לקבלת מידע לצורך מילוי תפקידם. למינהל הגיוס אין

בעיה כי הוא מעביר את הסרטים המגנטיים.
היו"ר שאול יהלום
הגופים האחרים מתנהגים מול מחשב המשטרה בזהותונים?
אל"מ אבי זמיר
אם חייל בשם אבי זמיר רוצה להתגייס לקבע, ראש חטיבת הסגל מוציא עליו

רישום פלילי לפני שהוא מגייס אותו לקבע.
היו"ר שאול יהלום
היכן נכתב שאם רח"ט סגל יבקש רישום פלילי של אשתו של אבי זמיר, לא

יתנו לו את זה? בתוספת הראשונה שמציינת 30 גופים הזכאים לקבל מידע, האם יש

הגבלה גם לגבי השאלה למי מוסרים את האינפורמציה?
רס"ן ירון הרמן
ההגבלות האלה אמורות להיות בכללים של הצבא ובפקודות הצבא. סיימנו

להכין כללים הנוגעים לגופים לפי סעיף 4, כלומר, למחלקת ביטחון שדה ולמשטרה

צבאית, ואנחנו בשלבים של קביעת הכללים לגבי יתר הגופים, ניפוי והגדרה של מי

שנדרש להם.

היו"ר שאול יהלום;

הגופים המנויים בתוספת הראשונה המקבלים מרשם פלילי, לא יכולים לקבל

מרשם אחר, אמת?

עו"ד לבנת משיח;

למעט מה שייקבע לגבי התיקים הפתוחים.

היו"ר שאול יהלום;

אני מתכוון לתיקים שנסגרו.

עו"ד לבנת משיח;

הם לא יכולים לקבל אותם.

היו"ר שאול יהלום;

אבל מי שמנוי בסעיף 4א כן יכול לקבל.

עו"ד לבנת משיח;

נכון.
רס"ן ירון הרמן
השלמנו את הכנת הכללים גם לפי הנחיות הוועדה עוד במושב הקודם, לגבי

הגופים המנויים בסעיף 4, ועם השלמת עבודת המטה, אנחנו נגבש את הכללים שיאמרו

מי מורשים לגשת.

היו"ר שאול יהלום;

בסעיף 4א' קבענו 4 גופים ששניים מהם צבאיים ולגביהם כמעט כל המידע

פתוח. אלה באמת גופים מיוחדים ולכן קביעת הכללים לגבי התוספת הראשונה היא הרבה

יותר חשובה. אם יתברר לי שמינהל הסגל עבר על התקנות של הצבא, איך אפשר לראות

שזאת עבירה פלילית?

רס"ן ירון הרמן;

זאת עבירה על חובת הסודיות הקבועה בחוק, שהיא עבירה פלילית. סעיף 22

קובע שמי שקיבל מידע ביודעין, במישרין או בעקיפין שהוא אינו זכאי לקבלו, דינו

מאסר שנה.

שלמה שוהם;

אבל הוא יטען שהוא זכאי למידע לצורך מילוי תפקידו.



היו"ר שאול יהלום;

אם ראש מינהל הסגל בצבא עבר על הכללים וקיבל מידע על אדם שאסור היה

לו לקבל...
עו"ד לבנת משיח
?זה לא יכול להיחשב כמילוי תפקיד.
רס"ן ירון הרמן
זאת עבירה לפי חוק הגנת הפרטיות וגם לפי פקודות הצבא.
היו"ר שאול יהלום
אני רוצה לציין נקודה ולסייג אותה. על פניו, המשטרה חייבת להפעיל

שיקול דעת במסירת מידע לכל הגופים שמנה רס"ן ירון. לא יכול להיות שכל כך הרבה

גופים יקבלו כל כך הרבה מידע. אולי גופים מסוימים, כפי שאמר עו"ד סף, לא

צריכים לקבל כלל מידע. לפי הפירוט שקיבלנו המידע מגיע למאות אנשים וברור שיש

משם דליפת מידע.
תנ"צ אמירה כוכבא-שבתאי
יש צד שני למטבע והוא הגנת הציבור.
היו"ר שאול יהלום
אם לא היה מדובר בהגנת הציבור, היינו דוחים את העניין. נקודת המוצא

היא הגנת הציבור אבל יש גם הגנת הפרטיות וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. המשטרה

חייבת להפעיל שיקול דעת כפי שניתן לה בחוק.

אני מסכם את הנושא עד לישיבה הבאה. הדבר ההשוב ביותר הוא שייערך כאן

דיון בנושא מאגרי מידע, בהשתתפות מומחי מחשבים. אנחנו דורשים הפרדה גמורה

ומוחלטת כולל קודים נפרדים לסוגי מידע שונים. בנוסף לכך נקבע טבלה חדשה שתכלול

את נושא כתבי האישום, תבדוק שוב את השיקולים ויהיו בה עמודות ריקות ואוכלוסיות

ריקות - יכול להיות שנשיא המדינה לא יוכל לקבל את כל המידע על כולם אלא רק על

מי שביקש חנינה. בטבלה יהיה מיון לפי הפיסקה המצויה בעמי 340 של דו"ח 43 של

מבקרת המדינה, שנותנת לנו שני שיקולי דעת, גם לפי סוג העבירה וגם לפי הזמן

שעבר.

אנחנו מצפים לקבל מהצבא את תוצאות חקירתו לגבי אותה ועדה בראשות קצין

חינוך, ששלחה איגרת למתגייס, למרות שכאן נאמר לנו שהדבר לא מתבצע כך. אנחנו

מבקשים מהמשטרה וממשרד המשפטים לגשת בצעדים מהירים ביותר לנושא כדי להשלים את

כל התמונה. לדעתי סעיף 4א יותר דחוף כי אנחנו רוצים לעצור את הנושא של רישום

אחר, כולל המלצת הבג"צ שאומרת שצריך למצוא קריטריונים חדשים לסוגיה של חוסר

ראיות. כאשר מדובר על חוסר ראיות אנחנו צריכים לצמצם תיקים שנסגרים מחוסר

ראיות לעומת חוסר אשמה. היום יש יותר תיקים שנסגרים מחוסר ראיות והיו יכולים

להיסגר מחוסר אשמה.
מפקח תמרי בית-שרון
עד כמה שידוע לי בג"צ פישלר לא נכנס לקריטריונים לגבי עילות סגירה של

חוסר ראיות. ידוע לי על בג"צ קבלרו שבו נתן כבוד השופט זמיר פרשנות להליכה

לחקיקה בנושא ואנחנו פועלים בהתאם לקריטריונים חללו.
היו"ר שאול יהלום
לידיעתך, בג"צ פישלר מצטט את זה כחידוש.
מפקה תמר בית-שרון
אין לי ויכוח עם זה וכך אנחנו פועלים.
הי ו"ר שאול יהלום
צריך להבין שככל שנהיה "נדיבים" בסעיף 4א לגבי חוסר ראיות, זה יהיה

נובע מהקריטריון של מה שנשאר בחוסר ראיות. לא ניתן לכם להעביר מידע על תיקים

שנסגרו מחוסר ראיות אם לא נהיה משוכנעים שבתיקים של חוסר ראיות אתם מבצעים את

בג"צ קבלרו בכל הדבקות ועם הנחיות בכתב. לכן אני מבקש לעשות את זה.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.

קוד המקור של הנתונים