ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 02/12/1996

הצעת חוק הפרשנות (תיקון - מועד הגשת דין וחשבון), התשנ"ו-1996 -של חבר-הכנסת משה גפני

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 24

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני. כ"א בכסלו התשנ"ז (2 בדצמבר 1996). שעה 13:00
נכחו
חברי הועדה;

שאול יהלום - יו"ר

משה גפני

יונה יהב

דוד צוקר

ראובן ריבלין
מוזמנים
משה ינון - משרד המשפטים

סיגל קוגוט - "

תמר לומברוזו - משרד האוצר, נציבות מס הכנסה, מנהלת מהי חקיקה

לוי מיוחס -" " סגן מנהל המכס

חביבה רובינשטיין- " " אגף המכס והמע"מ, יועצת משפטית

אהרן פקטור - המשרד לעניני דתות, הלשכה המשפטית

שמואל מזון - לשכת חשבונאים יועצי מס מוסמכים בישראל, נשיא

יעקב וירזבינסקי - " " " " " יו"ר הועדה המקצועית

יובל אזני - לשכת עורכי הדין

משה ענבר - " " "

יועץ משפטי; שלמה שהם

מנהלת הועדה; דורית ואג
קצרנית
אלה אשמן
סדר-היום
הצעת חוק הפרשנות (תיקון - מועד הגשת דין וחשבון), התשנ"ו-1996 -

של חבר-הכנסת משה גפני



הצעת חוק הפרשנות (תיקון - מועד הגשת דין וחשבון). התשנ"ו-1996 -

של חבר-הכנסת משה גפני
היו"ר שאול יהלום
רבותי, אני פותח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. הנושא שעל סדר היום: הצעת

חוק הפרשנות (תיקון - מועד הגשת דין וחשבון) - הצעת חוק פרטית של חבר-הכנסת משה

גפני.

מכיוון שחבר-הכנסת גפני איננו, אקרא את דברי ההסבר להצעת החוק: "מגישי דין

וחשבון ותשלומים אשר ניתנת להם קצובת זמן ניתקלים בבעיה כאשר הזמן האמור נופל

בימי חג, חול המועד או בחגים אשר לפי דתות אחרות אסורה בהן כל מלאכה, דבר הגורם

למגישי הדוחות לעבוד גם בימים אלו. על כן מוצע להגדיר את משך הזמן להגשת הדוחות

והתשלומים שלא יכללו בהם החגים כאמור, על אף שפעמים ישנה התחשבות בכך יש לעגן את

הדבר בחקיקה. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השלוש-עשרה."

מה דעת משרד האוצר על החוק?
לוי מיוחס
נושא הדיווחים הוא מסובך מבחינת הביצוע. מבחינת החוק הדבר פשוט מאד, בין ה-1

וה-15 בחודש צריך להגיש דוח, לשלם, לבקש החזר או להגיש דוח אפס. מספר ההחזרים

המבוקשים בחודש הוא בממוצע כ-30 אלי. מספר התשלומים - כ-360 אלף. הזמן שהחוק קבע

לתשלום הוא מה עד ה-15 בחודש. לא נקבע שיש לשלם רק ב-15 בחודש ואם היום הזה חל

בחג - לשלם ביום הבא אחריו, אלא בין ה-1 וה-15 בחודש.

בגלל ההחזרים אנחנו צריכים במע"מ, אולי בניגוד למיסים אחרים, להערך הרבה יותר

מהר לתת את ההחזר, אם אנחנו רוצים לעמוד בלוח הזמנים שנקבע בחוק. לוח הזמנים בחוק

קובע 30 יום, ואנחנו עושים את זה בזמן הרבה יותר קצר - לייצואנים תוך 5 ימים,

לעוסקים רגילים בדרך בלל בתוך שבועיים. רק במקרים מעטים אנחנו מגיעים ל-30 ימים,

ורק במקרים חריגים עוברים את התקופה של 30 ימים ואז אנחנו משלמים ריבית והצמדה.

כדי לעמוד בלוחות הזמנים אנחנו חייבים להיערך בכמה מקומות - בבנקים, קלדניות

של הבנקים ושלנו, מחשב שיהיה פנוי בתקופה הנכונה, ואחר כך במערך הבדיקה הראשונית

של מע"מ.

אם לא נעבוד בזמנים פחות או יותר קבועים, בעיקר מה-15 בחודש, כל הגופים

שעובדים אתנו בנושא הזה צריכים להיערך בצורה שונה. אם שע"מ צריך קלדניות שיקלטו

את ההומר, הרי הם צריכים לעמוד גם בלוחות זמנים כלפי גופים אחרים, וגופים אחרים

לא תמיד נותנים להם את האנשים שהם זקוקים להם. משמעות הדבר היא שברוב המקרים לא

נוכל לתת את השירות למי שצריכים לקבל החזרים. בתחום התשלומים הבעיה היא שלא נקבל

את הכסף בזמן, אבל זה פחות קריטי מאשר הבעיה בענין ההחזרים.

לפי הניסיון שלנו, כשמזיזים את לוחות הזמנים אנחנו עוברים את 15 הימים,

בוודאי לא מספיקים לבצע את ההחזרים שאנחנו עושים בתוך 5 ימים, ובחלק מהמקרים לא

מספיקים גם לעשות מה שעושים בתוך 30 ימים, וזה בגלל כל האופרציה שסביב ההחזר. אי

מתן החזר בזמן גורם בעיה בתזרים מזומנים. עוסק שמחכה להחזר, וביחוד הבעיה קיימת

אצל ייצואנים, אם לא נותנים להם את ההחזר בזמן יש להם בעיה בתזרים המזומנים. אם

לא נוכל לתת החזרים בזמן, יהיה לחץ לא קטן מצד הציבור.

רבים מהעוסקים מגישים את הדוחות בעצמם, ויש להם זמן להגיש את הדוח מה-1 עד

ה-15 בחודש. אם קצת מתאמצים, אפשר להגיש את הדוח ב-1 בחודש. לא תמיד מוכרחים

לחכות דווקא ל-15 בחודש.



אלה שמבקשים דחית תשלום הם קבוצה די קטנה יחסית. זו הקבוצה של מייצגים

שנותנים שירותים לעוסקים, מגישים דוחות בשם העוסקים. המייצגים נכנסים ללחץ של

זמן .
היו"ר שאול יהלום
למה עוסק שאין לו מייצג לא מבקש דחיה?
לו י מי וחס
מכיוון שהוא צריך להכין רק דוח שלו עצמו. להכין דוח אחד לא כל כך קשה לעשות

בין ה-1 וה-15 בחודש, גם אם יצטרך להכין את הדוח ב-10 לחודש. מייצגים מכינים מספר

גדול יותר של דוחות ולכן נוצר לחץ גדול יותר.

כשאנחנו רואים שיש לחץ של זמן ואין די ימי עבודה, ברוב המקרים אנחנו דוחים

באופן פרטני את מועד הדיווח. לא עושים את זה באופן שוטף, כי אז אנחנו עלולים

להגיע למצב קשה מאד. אנחנו סבורים שלא רצוי לדחות מועדים באופן אוטומטי ורחב,

במיוחד כשאני לא יודע מה יהיה בעדות הדתיות האחרות שגם הן יבקשו להזיז מועדים.

מספר העוסקים שלא עובדים בחול המועד הוא לא גדול מאד, פחות מ-20%, הרוב הגדול

עובדים, המשק כולו עובד, הבנקים עובדים.

אנחנו מציעים לא לדחות מועדים.
חביבה רובינשטיין
אני כמובן מאמצת את כל דבריו של מר לוי. דחית מועדים תגרום בלבול עצום

במערכת. אני רוצה להוסיף דוגמה לדבר שהוא אמר. השנה ראש השנה בא ברציפות עם שבת,

ולכן באופן חד פעמי אישרנו שהמועד האחרון לדיווח במשק כולו יהיה 19 בחודש.

לא יקרה כלום אם עוסק שאינו עובד בחול המועד ידווח יום, יומיים או שלושה ימים

קודם. אם בימי חול המועד הוא במילא לא עושה עיסקאות, הוא יכול לדווח כבר ב-10

בחודש.

יש בעיה של מספר קטן מאד של מייצגים, ופתרון הבעיה הזאת עלול לגרום בעיה הרבה

יותר גדולה למשק כולו.
תמר לומברוזו
אנחנו מסתייגים כ/הצעת החוק.
היו"ר שאול יהלום
אני יודע שלמע"מ צריך לדווח ב-15 בחודש. איפה נכנס לתמונה מס הכנסה?
תמר לומברוזו
במס הכנסה יש מועדים שונים לנושאים שונים. לדוגמה, ניכויים ב-15 בחודש, דוח

שנתי במועד נקוב, הצהרת הון, יש הודעות שונות.

בחוק הפרשנות עצמו קבוע הסדר טוב ונאות לגבי מנין תקופות, והוא חל גם על הגשת

דין וחשבון. סעיף 10, שאותו מציע חבר-הכנסת גפני לתקן ולהוסיף לו סעיף קטן (ד),

קובע בסעיף קטן (ג) שבמנין תקופה יחולו גם ימי חג, שבתון ופגרה, אלא אם כן אלה

הימים האחרונים באורנה תקופה. את הגיון הדברים הציגו כאן חבריי ממע"מ.



בהסדר שמציע חבר-הכנסת גפני יש כמה בעיות. ההצעה היא שיהיה הסדר כללי,

שלגבי תקופה קצובה להגשת דין וחשבון ימי חג לא יובאו במנין הימים. חג זה מושג

רחב מאד, הוא חל על כל מגישי הדוח ולא השנה מה דתם, לא משנה אם אותו חג הוא

אמנם חג שלהם, ולא משנה אם הם עושים מלאכה באותו חג. לדוגמה, היא חלה גם על

בני העדה הדרוזית שאין להם יום חג שבו אסור לעשות מלאכה - - -
היו"ר שאול יהלום
אני מציע שנניח לרגע לדתות האחרות ונדבר על מה שאנחנו מכירים יותר, נניח

שמדובר בעשר שבתות בשנה, ואחר כך נראה אם זה חל גם על בני דתות אחרות, אם זה

קשור באיסור מלאכה. נדבר קודם כל על העקרון. מר לוי אמר שההצעה הזאת מעוררת

בעיה מבחינת החזרים ועוד. נניח שיצטרכו לדחות הגשת דוחות למס הכנסה שלוש

פעמים בשנה. מה העמדה העקרונית של מס הכנסה?
תמר לומברוזו
העמדה העקרונית שלנו היא התנגדות. אנחנו סבורים שדחיית מועדים יכולה

להיות אם אכן יום חג, חג מוגדר, חל ביום האחרון להגשת אותו דוח. ולענין זה יש

כבר ממילא הסדר בחוק פרשנות, סעיף 10(ג}.
היו"ר שאול יהלום
סעיף 10(ג) קובע: "במניין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון

שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה." זאת אומרת, אם 15 בחודש

חל בשבת, צריך להגיש את הדוח עד ה-16.
תמר לומברוזו
חבר-הכנסת גפני מציע שתהיה דחיה לא רק אם החג חל ביום האחרון אלא בכלל אם

החג הזה כלול בתקופה. בתקופה יכולים להיות מספר ימים כאלה. אנחנו סבורים

שאין מקום להתחשבות המיוחדת הזאת, בעיקר אם נקבעה תקופה קצובה לא קצרה להגשת

דוחות, וגם אם מדובר במסכת קטן של ימי חג.
היו"ר שאול יהלום
מה נכלל ב"ימי מנוחה, פגרה או שבתון"?
חביבה רובינשטיין
ימי חג, שבת, אבל לא חול המועד. אנחנו אומרים שאפשר להקדים ולהכין דוח

לפני חול המועד.
תמר לומברוזו
גם אנחנו מסתייגים מהכללת חול המועד.
ראובן ריבלין
יש עוד הבדל בין המצב הקייס ובין המצב המוצע. אם ניתנה תקופה של שנה

להגשת דוח, לפי החוק הזה באופן אוטומטי יינתנו שנה וארבעים ימים. למה? כי במשך

השנה יש ארבעים ימי הג. אם אדם צריך להגיש דוה למס הכנסה עד 31 בדצמבר, לפי

החוק הזה באופן אוטומטי יאריכו לו את התקופה ב-40 ימים.
היו"ר שאול יהלום
חבר-הכנסת גפני, אנחנו מבקשים קודם כל להבין את הצעת החוק שלך. לפי

ההצעה שלך, אם המועד להגשת דוח חל בשבת או בחג, הוא נדחה למחרת. זה כבר קיים

בחוק הפרשנות. נניח לרגע לענין חול המועד, אחר כך נדבר על חול המועד.
משה גפני
נמצאים כאן נציגים של לשכת חשבונאים ויועצי מס, והם בוודאי יוכלו להציג

יותר טוב את העבודה שלהם. אני אינני עוסק בזה. נניח שאדם צריך להגיש דוח ב-15

בחודש שחל יום לאחר שמחת-תורה. יועץ מס שצריך להגיש את הדוח הזה בתוך 15 ימים,

אם הוא יהודי שומר מצוות ברוב הימים האלה איננו יכול לעבוד כי בתקופה הזאת יש

ראש השנה, סוכות, חול המועד, הושענא רבא, שמחת-תורה, שלא לדבר על שבתות. למעשה

כופים על מי שצריך להכין את הדוח, יועץ מס או רואה חשבון או אחר, כופים עליו

אחת משתים - או לעשות את העבודה בשלושה-ארבעה ימים, וזה בלתי אפשרי, או לעבוד

בניגוד למצפונו בימים שבהם אסור לו לעבוד.
היו"ר שאול יהלום
הבנתי את הבעיה לגבי חול המועד, נדון בה אחר כך. חוץ מהתחשבות בחול-

המועד, מה עוד אדוני מבקש לשנות?
משה גפני
אנחנו מדברים על דברים מוגדרים. אנחנו יודעים מתי חלים מועדי ישראל,

אנחנו יודעים שבחנוכה ובפורים מותר לעבוד, אנחנו גם יודעים מה המועדים של בני

דתות אחרות, לפי המסמך שקיבלנו ממשרד הדתות, אנחנו יודעים מתי אסור ומתי מותר

לעבוד. על כן צריך לדבר על שתי תקופות בשנה - חודש תשרי וחודש ניסן. בחודש

תשרי יש ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, שמחת תורה, מלבד השבתות. אנחנו לא

מדברים על חג השבועות שהוא יום אחד.

הצעת החוק הזאת אמנם תכביד במידה מסוימת על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר - -
דורית ואג
גם הם לא עובדים בחול המועד.
לוי מיוחס
המחשב עובד.
משה גפני
אני חושב שבמדינה מתוקנת, שמבוססת על עקרון של מניעת הפליה וזכות פעילות

שווה לכל, אי אפשר להפלות לרעה את מי שאינם עושים מלאכה בימים הללו. לכן הייתי

מבקש מנציגי משרדי הממשלה הנוגעים בדבר לתמוך בהצעת החוק הזאת - על פי נוסח

שנסכים לו כולנו.
היו"ר שאול יהלום
קודם כל נגדיר מה שמבקש חבר-הכנסת גפני. לא חשוב מה הנוסח בהצעת החוק, אם

יהיה צורך נשנה את הנוסח. חבר-הגפני אומר שיש בעיות בשתי תקופות בשנה, תשרי

וניסן. יכול להיות שה-1 בחודש יחול בראש השנה ו-15 בחודש יחול בט"ו בתשרי.

ליועץ מס שומר מצוות, שלא עובד בראש השנה ולא בשבתות ולא בחגים, נשארים שלושה

- חמישה ימים נטו לעבודה. אני מקבל שאדם פרטי יכול להקדים להכין את הדוח

למע"מ, אבל יועץ מס מצליח שיש לו הרבה מאד לקוחות, אם הוא שומר מצוות - ידיו

כבולות. השאלה היא איך פותרים את הבעיה לגבי דוחות מע"מ, ניכויים משכר. אני

מניח שהבעיה לא קיימת לגבי הצהרות הון ומאזנים, דוחות שמגישים בסוף דצמבר.

דוד צוקר;

אי אפשר לפתור את הבעיה בהוראה מינהלית?
משה ינון
חשוב לדעת קודם כל לאיזה דוחות מתכוונים, כי יש שיקולים בגללם חשוב שדוח

מסוים יוגש דווקא תוך מספר מצומצם של ימים. הצעת החוק של חבר-הכנסת גפני היא

רחבה מאד, היא חלה על כל דוח שהוא. היא גם לא פותרת הרבה מאד בעיות, כי דוחות

מע"מ לא מוגשים תוך תקופה קצובה אלא עד תאריך נקוב.
משה גפני
בין ה-1 וה-15 בחודש.
היו"ר שאול יהלום
מר ינון אומר, תלוי מה כתוב בחוק - אם כתוב בחוק מה-1 עד ה-15 בחודש,

החוק המוצע בכלל לא יחול; אם כתוב בחוק שצריך להגיש דוח תוך 15 ימים מסיום

החודש הקודם, החוק יחול. יכול להיות שלפי לשון החוק, החוק המוצע בכלל לא יחול

על דוחות אלה.
משה ינון
נכון.

אני מבין שהכוונה כאן היא להציג את העקרון ולראות איך אפשר ליישם אותו

בחקיקה. בענין זה חשובים לנו שני דברים. קודם כל האינטרס שעומד מאחורי הדרישה

שדוח יוגש במועד מסוים, ואותו הציגו נציגי המשרדים הנוגעים בדבר. דבר נוסף

שחשוב לנו הוא שלא תהיה הפלייה או הטבה שניתנת לציבור מסוים ואינה ניתנת

לציבור אחר. לעורכי דין, למשל, לא נותנים את היתרון הזה שחול המועד לא ייחשב

במנין הימים לענין ערעורים, סיכומים.
משה גפני
זה רעיון לא רע, אבל הדברים לא דומים.
היו"ר שאול יהלום
מר ינון, אתה נותן לחברי הכנסת רעיונות נוספים להצעות חוק.
דוד צוקר
ואת כל זה נתרגם גם לבני דתות אחרות, חול חמועד רמאדן - - -
היו"ר שאול יהלום
אנחנו לא חייבים היום לסיים את הדיון. נתאר לעצמנו סיטואציה של יועץ מס.

במשפטים המצב שונה, עורך דין מופיע בפני שופט, השופט קובע תאריך בעוד שלושים

יום, עורך הדין אומר לו שבתקופה הזאת הוא משרת במילואים, או שיש חגים, והשופט

קובע שישים יום. אבל לגבי הגשת דוחות המועדים קבועים בחוק. כתוב בחוק שדוח

מע"מ מגישים עד 15 בחודש. תאר לך שאדם לא עובד 7 או 10 ימים מתוך 15, העבודה

בימים אלה אסורה על פי דתו.
דוד צוקר
מה היה עד עכשיו, היתה בעיה ממשית? יש דבר שבור שצריך לתקן?
משה ינון
הממשלה התנגדה להצעת החוק. הושמעו הטעמים של משרדים. טעם נוסף הוא חשש

מקיפוח מקצועות רבים אחרים. לפי פקודת סדרי שלטון ומשפט, חול המועד לא נחשב

יום מנוחה. אם ליועצי מס תכיר בחול המועד כיום מנוחה, אתה מפלה אותם לטובה

לעומת כל עובד שכיר שאין לו יום מנוחה בחול המועד. כמובן שאנחנו לא הולכים

עכשיו לתקן את פקודת סדרי שלטון ומשפט ולהציע שימי חול המועד יהיו ימי מנוחה.
אהרן פקטור
אני מסתייג מדברי חברי מר משה ינון. בחודש ניסן יש פגרה לבתי המשפט

ועורכי דין לא צריכים להופיע.

עקרונית אנחנו תומכים ברעיון של חבר-הכנסת גפני.
דוד צוקר
משרד הדתות ומשרד המשפטים הם של אותה ממשלה?
אהרן פקטור
אני לא מתווכח עם מר ינון. אני אומר, באופן עקרוני אנחנו תומכים ברעיון

של חבר-הכנסת גפני, שצריך לעגן את הדבר בחקיקה. אבל אנחנו לא תומכים בדרך שהוא

מציע. אנחנו חושבים שההצעה שלו לא עונה לצרכים, היא מצומצמת יותר מדי כי היא

מתרכזת רק בהגשת דוחות, ואנחנו במשרד הדתות חושבים שצריך לטפל בחוק בכל הענין

של ימי חג, של בני כל הדתות.
משה גפני
כך כתוב.
אהרן פקטור
יש כמה חוקים, לדוגמה חוק חדש, תקנות סדר דין בבית המשפט הגבוה לצדק,

שקובע כי תקופת הפגרה בחודש ניסן, שכוללת את חג הפסח וחול המועד פסח, לא תבוא

במנין הימים שנקבעו להגשת דברים מסוימים. גם בסדר הדין האזרחי יש תקנה דומה,



תקנה 529. כלומר יש כבר תקדים שהחקיקה דנה בענין זה.
ראובן ריבלין
נוצרה גם פרקטיקה, משרדי הממשלה לא עובדים בחול המועד.
אהרן פקטור
נכון. יש הופשה מרוכזת.

בפועל החוק שמציע חבר-הכנסת גפני הוא לא כל כך משמעותי. חבר-הכנסת גפני
עצמו אומר בדברי ההסבר
יי... על אף שפעמים ישנה התחשבות בכך, יש לעגן את הדבר

בחקיקה." התחשבות מצד משרדי המיסים. בפועל אם אנשים נתקלים בבעיה, אפשר

לפתור אותה באופן פרטני.

הזכרתי את תקנות סדר הדין שקובעות מתי עורכי דין יכולים להגיש סיכומים,

מתי הם יכולים להשיב לתביעות. אבל בפסק דין זילברשטיין נגד החברה להחזקה

ולנאמנות בני משה אברהם, פד"י מ"ו, ההרכב קבע שהתקנות שציינתי לא נוגעות לענין

פסקי דין. לדוגמה, אם שופט אומר שאדם צריך לשלם את חובו תוך שבועיים, לא

מורידים מהחשבון ימי פגרה ומועדים. אנחנו מציעים לחבר-הכנסת גפני להתייחס גם

לנושא זה.

לסיכום, אנחנו טוענים שההצעה מצומצמת יותר מדי. מלבד זאת, סעיף 10 לחוק

הפרשנות הוא לא המקום המתאים לתיקון כזה, כי סעיף קטן (ד) המוצע סותר את סעיף

קטן (ג). אנחנו סבורים שאם חבר-הכנסת גפני מעונין להביא את ההצעה שלו לכנסת,

הוא צריך להציע חוק חדש ולא תוספת מלאכותית לחוק הפרשנות. נוסף לכך אנחנו

טוענים שהחוק המוצע לא משמעותי, צריך להביא הצעה רחבה יותר.
שמואל מזון
יורשה לי להגיב על כמה דברים שנאמרו כאן על ידי אנשי מע"מ ומס הכנסה.

נציגת מס הכנסה גבי לומברוזו יודעת שמחזור מע"מ, על אותו מחזור מדווחים גם

למיקדמות מס הכנסה ומס הכנסה נותן ארכה אוטומטית שבוע ימים לפני הטלת כל קנס,

ואילו מע"מ לא נותן אפילו יום אחד, והקנס על פיגור ביום אחד או בשבוע ימים

הוא 130 ש"ח.

לא ביקשנו ולא התיימרנו לבקש שידחו את המועדים לדוחות שנתיים ולהצהרות

הון. בענין דוח שנתי יש הבנה בין מס הכנסה ובין המייצגים, לפחות לתקופה של

שישה חודשים בין אפריל ואוקטובר, אם לא - מבקשים אפילו התחשבות פרטנית. לגבי

הצהרת הון יש לנו אטוטמטית 120 יום, ואם לא - מבקשים התחשבות פרטנית. לגבי

דוחות ניכויים - ביטוח לאומי ומס הכנסה של עובדים - בדרך כלל אין דחיה, כי רוב

האנשים רוצים לקבל משכורת ב-1 בחודש, ואם יש ימי חג אנחנו מבקשים דחיה. בענין

זה אנחנו כן מבקשים דחיה, כי נוצר לחץ. הלקוחות שלנו מזרימים אלינו חומר בין

ה-4 וה-14 בחודש, והלחץ הוא בעיקר בין ה-7 וה-14.

נשכיל ונבין שמס הכנסה והביטוח הלאומי הם לפעמים קצת לארג' אתנו בענין

הזה, ומי שמתמיד בעקשנות הוא מס ערך מוסף, כי הם רואים ביום ה-15 בחודש מועד

שקדש ולא יעבור. השתמע מדבריו של ידידי מר מיוחס לוי, שכאשר מבקשים ממנו הוא

נותן ארכה עד ה-19 בחודש. רבותי, אני עצמי מבקש ממנו ופעמים רבות ניתקל

בסירוב, גם אני מבקש ארכה יום או יומיים, פחות ממספר ימי העבודה שאנחנו

מפסידים.

יועצי המס מייצגים 200 אלף נישומים ועוסקים.
היו"ר שאול יהלום
אדוני תומך בחוק?
שמואל מזון
אני תומך בחוק עם ההסתייגות, שלא ביקשנו שידחו את המועד להגשת הצהרת הון

ולא לדוחות השנתיים. אני מדבי- על דוחות חודשיים, בעיקר מס הכנסה לגבי מיקדמות,

מס ערך מוסף, ניכויים של מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי. חוסר ימי עבודה גורם

בעיה בעיקר בדוחות אלה.
היו"ר שאול יהלום
ממה נובעת הבעיה, אנשים שומרים מצוות ולא עובדים בימי חול המועד?
שמואל מזון
גם מפני שאנשים לא עובדים בימים אלה, וגם מפני שנבצר מאתנו לקבל חומר על

מנת לעשות את העבודה. הדואר כמעט לא עובד.
היו"ר שאול יהלום
גם אדוני רואה את הבעיה בעיקר בשני החודשים תשרי וניסן?
שמואל מזון
בוודאי. בשנת 1997 לא תהיה בעיה בניסן, כי יום ראשון של פסח חל ב-22

באפריל, כלומר אחרי ה-15, ואנחנו נספיק לעשות את העבודה במועד. לעומת זאת ראש

השנה חל ב-2 וב-3 בחודש אוקטובר, אנשים לא עובדים גם בערב ראש השנה או מקדימים

לצאת הביתה, יום הכיפורים חל ב-11 בחודש, חג סוכות חל ב-16 בחודש. חסרים ימי

עבודה. אם נשארים לנו פחות מ-10 ימי עבודה נטו אנחנו לא מסוגלים לספק אותה

סחורה שמע"מ מצפה שמייצגים שיספקו.
היו"ר שאול יהלום
צמצמנו את הענין לשתי תקופות בשנה. לא מבקשים דחיה בגלל שבתות ויום חג פה

ושם, מסתדרים. אם יש 10 ימי עבודה במקום 15 אפשר עוד להסתדר. אבל חבר-הכנסת

גפני וגם יועצי המס אומרים שיש בעיה אמיתית בשתי תקופות בשנה. הם אומרים

שהבעיה לא רק אצלם אלא גם אצל מעסיקים. יכול להיות שמנהל חשבונות ראשי של

מעסיק הוא אדם שלא עובד בחול המועד. נכון שחול המועד זה יום עבודה, אבל אדם

שומר מצוות יכול לקחת את החופשה השנתית שלו בימי חול המועד. המעסיק אינו יכול

לומר מילה נגד זה, כי יש בעיה הילכתית דתית בענין עבודה בהול המועד.

אם נצמצם את התיקון רק לשתי התקופות ורק לנושאים הספציפיים, האם נציגי

הממשלה מוכנים לקבל פתרון? מדובר על דוחות חודשיים, לא דוחות שיש תקופה

ארוכה להכנתם.
דוד צוקר
אני יוצא מאותה נקודת מוצא של היושב ראש, שיש בענין זה גם פגיעה בזכויות

אדם וגם תקלה למשק שמשך הזמן מתקצר, וגם זה שיקול, אף אחד לא רוצה לגרום תקלה

למשק. אפשרות אחת היא לעשות תיקון בחקיקה, בדיוק באותה גיזרה שדיבר עליה היושב

ראש. השאלה שלי היא אם אין אפשרות אחרת שהיא גם יותר מהירה - הוראה מינהלית



או תקינה, שתיתן תרופה בדיוק לאותה חבורה.
היו"ר שאול יהלום
אני שואל את נציגי הממשלה, האם מבחינה עקרונית אתם מוכנים לתת פתרונות?

לוי מיוחס;

הדיווח ב-15 בחודש בשתי התקופות שמדובר בהן הוא לא תמיד בעייתי. אמר

ידידי מר מזון, שבפסח הקרוב לא תהיה הפרעה,
היו"ר שאול יהלום
מר לוי, אני שואל אם במקום שזה מהווה בעיה אתה מוכן לתת פתרון.
לוי מיוחס
במקום שזה מהווה בעיה, והיו דברים מעולם, באופן מינהלי דחינו את יום

הדיווח.
דוד צוקר
היום יש נכונות להתחשב. אנחנו רוצים להבטיח שהדבר לא יהיה נתון לקפריסה

של מי שממלאים תפקיד בתקופה מסוימת.
היו"ר שאול יהלום
חבר הכנסת רוצה לקבוע את הדבר לדורי דורות. יכול להיות שהיום מכהן בתפקיד

אדם נפלא שברצון טוב פותר את הבעיות, אבל מחר יהיה אדם שיגיד: זה בכלל לא

מענין אותי, לא איכפת לי, מי שלא רוצה - שלא יהיה יועץ מס. אנחנו מקיימים כאן

את הדיון לאחר שהמליאה קיבלה את הצעת החוק בקריאה טרומית.

אם יש הסכמה עקרונית, אנחנו עוצרים בשלב זה את הדיון ומבקשים מכם - נציגי

משרד המשפטים והיועצים המשפטיים של המכס ושל מס הכנסה - תוך חודש או חודשיים

לחשוב על הצעה. לפי דעתי, ומיד אשאל גם להסכמתו של חבר-הכנסת גפני, הצעת החוק

צריכה לחול רק על דברים שבהם יש צורך בדחיה. אם לא תגיעו לשום פתרון, צריך

יהיה לקבוע הוראה יותר כללית. אבל יכול להיות שתגידו, אם כשמורידים ימי חג

וחול המועד נותרים רק חמישה ימי העבודה, נותנים עשרה ימים. זאת לא הצעה אלא

רק דוגמה למבנה, ואתם תכינו הצעה הגיונית. אם אתם מוכנים, נעשה כאן הפסקה

ואתם תכינו הצעה. אם ההצעה תהיה שונה מהותית מההצעה של חבר-הכנסת גפני, חבר-

הכנסת גפני יציג את ההצעה מחדש; אם נראה שההצעה משתלבת, כך נכין אותה לקריאה

ראשונה.
דוד צוקר
אני חוזר ושואל, אולי אפשר לפתור את הבעיה בתקינה.
היו"ר שאול יהלום
יכול להיות שיציעו לנו תקינה.
דוד צוקר
גם אם הפתרון יהיה בתקינה ולא בחקיקה, צריך לתת ביטוי פומבי לכך שהיוזמה

היתה של חבר הכנסת שהגיש את הצעת החוק. מבחינת חברי הכנסת זה חשוב מאד.
יונה יהב
למה הצעת החוק מדברת רק על הגשת דין וחשבון? מה בדבר סיכומים בבית משפט?
משה גפני
דיברנו על זה לפני שנכנסת. נאמר לנו שבמה שנוגע לבתי המשפט יש פתרון.
חביבה רובינשטיין
המועדים לוחצים על כולם, גם על עורכי הדין וגם בעלי מקצועות אחרים, כי

משום מה חול המועד פסח לא בא במנין התקופות וחול המועד סוכות כן בא במנין

התקופות. לצורך ערעורים חחוק קובע 45 ימים, ולא אקבל הארכה בבית משפט. בהרבה

דברים אין ברירה, עורך דין שומר מצוות יקדים לעשות את העבודה. אולי באמת צריך

לחשוב על המשק כולו.

משה גפני;

ליועצי מס יש בעיה ספציפית.
היו"ר שאול יהלום
למה לנו עכשיו להרחיב את הענין? מי שירצה, יציע הצעת חוק להרחבה. כדי

לא לטרפד את ההצעה שלפנינו, אני מציע לא להרחיב עכשיו.

אנחנו מדברים עכשיו בהצעתו של חבר-הכנסת גפני. אני פונה לנציגי הממשלה
ושואל
האם אתם מוכנים לפתרון? אני מבין שהתשובה היא חיובית.
תמר לומברוזו
אני מבקשת רק להעיר. בענין חול המועד יש הבדל בין דוחות מס ובין ענינים

שנוגעים לבית המשפט. הבנקים המסחריים פתוחים בימי חול המועד, מרבית הנישומים

משלמים באמצעות הבנקים המסחריים. הבנקים המסחריים עובדים, רבים מהנישומים

עובדים באותה תקופה. זה שונה מענין הגשת מסמכים לבית משפט.
היו"ר שאול יהלום
בשולחן-ערוך כתוב שאסור לעשות מלאכה, פרט למקרים יוצאים מן הכלל, אם עלול

להיות נזק גדול וכו'. יש אנשים שלא הולכים לבדוק ולחקור מה מותר לעשות. לאדם

יש מנהל חשבונות או יועץ מס שאומר: אני לא עובר על הוראות השולחן-ערוך, אני

יוצא לחופשה בחול המועד.

אני הצעתי לכם הצעה יותר מקילה מזו של חבר-הכנסת גפני. לא אמרתי שכל חול

המועד לא ייחשב. בשנה מסוימת יכול להיות שרק יום אחד של חול המועד נכלל

בתקופה, ואז אין צורך בדחית דוחות. אתם צריכים להציע לנו פתרון למקרה שהצירוף

של חול המועד וימי חג מותיר פחות מכך וכך ימי עבודה.
יעקב וירזבינסקי
נדמה לי שיש כאן טעות. לא מדובר בחילוניים ובדתי ים. אם אני כן עובד בחול

המועד אבל הספק של הלקוח שלי לא עובד, אין לו חשבונית. כלומר, הבעיה היא לא רק

אצל יועץ המס.

לקחתי לוח וראיתי, לפני שנתיים ערב סוכות חל ביום ראשון. ביום ששי הרוב

לא עובדים. גם אם אני רוצה חשבונית מבית דפוס, לא אוכל לקבל. בשבת לא עובדים.

חג סוכות נגמר ב-19 בחודש. מה עשיתי באותה שנה? לא עשיתי דוחות.
שלמה שהם
קראתי את מכתבו של דייר נסים דנה, מנהל האגף לעדות דתיות במשרד הדתות,

ואני רואה שאין איסור דתי על עדות אחרות לעשות מלאכה בחגים שלהם. אפשר לצמצם

את הבעיה ולדבר אך ורק על חול המועד. לגבי דוחות שמגישים לתקופות ארוכות לא

יעלה על הדעת שלא לכלול שבתות וחגים. הבעיה היא אך ורק לגבי חול המועד ואך ורק

לגבי דוחות חודשי ים.

אם רוצים לפתור את הבעיה בחקיקה, מה טוב. אם רוצים לפתור אותה בתקינה, מה

טוב. אפשר במשפט אחד לפתור את הבעיה ולומר: אם נקבעה תקופה קצובה להגשת דין

וחשבון חודשי מדי חודש בחודשו, ימי חול המועד לא יובאו במנין הימים.

אני לא רואה סיבה להתווכח על זה. אם תאמרו שאתם לא רוצים לקבוע את זה

בחוק אלא בתקנה פנימית, אני לא חושב שהועדה תתנגד.
משה גפני
אני מקבל את ההצעה של מר שלמה שהם.
היו"ר שאול יהלום
ההצעה של מר שהם מקובלת על הועדה. בשלב זה אנחנו עוצרים. אנחנו מבקשים

את תמיכת הממשלה. אני מבקש שנציג משרד המשפטים ירכז את הבדיקה של משרדי הממשלה

ותוך חודש תגישו לנו הצעה. הועדה תחזור לדון בנושא בעוד שישה שבועות.
משה ענבר
ברוח של צמצום ההצעה לדוחות חודשיים בלבד - מע"מ, מס הכנסה ואולי גם

ביטוח לאומי - בוודאי נתמוך בהצעה, היא הגיונית. אחרת זה יהיה, כמו שאמר חבר-

הכנסת ריבלין, חוק להארכת מועדים ללא גבול, דחיה של הגשת דוחות שנתיים שיש

תקופה של חצי שנה להגשתם, דוחות למס שבח שיש 50 ימים להגשה, ולשם כך אין צורך

לדחות מועדים.

להערכתנו, התיקון הזה אין מקומו בחוק הפרשנות. אם תוסיף אותו כסעיף קטן

(ד) לסעיף 10, הוא נוגד את סעיף 1 לחוק. סעיף 1 לחוק הפרשנות קובע במפורש:

"חוק זה יחול... אם אין הוראה אחרת לענין הנדון". חוק הפרשנות הוא לגס

ג'נרליס, חוק כללי. כל אחד מהחוקים הרלוונטיים, כמו למשל חוק מס ערך מוסף, חוק

מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, הוא חוק ספציפי שיש בו הוראה ספציפית לענין זה.

לכן אנחנו חושבים שאם יתקבל תיקון כזה, הוא צריך לבוא כתיקון לסעיפים

הספציפיים בחוקים הרלוונטיים.



יובל אזני;

חוק הפרשנות בסעיף 10 יש לו הגיון מסוים, הוא בא לומר שאם תקופה קצובה

מסתיימת ביום שבת, כאילו היא מסתיימת ביום שלאחר מכן. אבל זה לא חוק לעניני

מועדים בכלל, שמחר יבוא מיגזר אחר ויבקש לתקן את חוק הפרשנות ולהוסיף לו סעיף

שיתאים לענינו. חוק הפרשנות לא בא לתת מענה ספציפי לענין דוחות חודשיים. אם

רוצים לתקן, צריך לתקן בחוקים הספציפיים. אין קושי לתקן אותם, כי בסך הכל

מדובר בחוק הביטוח הלאומי, חוק מס ערך מוסף וחוק מס הכנסה.
היו"ר שאול יהלום
אני מסכם. קיבלנו כאן החלטה חיובית בנושא העקרוני, ועל כך מגיעה התודה

לחבר-הכנסת גפני היוזם והמציע. אנחנו מבקשים מנציגי הממשלה להגיש לנו הצעת

תיקון, אם אפשר לעשות את התיקון בחוק הפרשנות או תיקונים בחוקים הספציפיים.

תנו לנו את ההצעה הטובה ביותר מבחינה משפטית.

תודה רבה. בעוד שישה שבועות נחזור לדון בנושא.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:00}

קוד המקור של הנתונים