ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 23/10/1996

צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"ו- 1996 - מועצה מקומית יוקנעם; צו המועצות והמקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"ז - 1996, מועצה מקומית כפר ורדים; צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"ו - 1996 - עיריית לוד

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 11

מישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט

יום רביעי, י' בחשון התשנ"ז - (23 לאוקטובר 1996), שעה 9:00
נכחו
חברי הוועדה; אליעזר זנדברג - מ"מ יו"ר הוועדה

משה שחל

מוזמנים; חה"כ חגי מרום

עו"ד לבנת משיח - משרד המשפטים

עו"ד ישראל אזר - משרד הפנים

דוד מועלם - מזכיר המועצה המקומית יקנעם

אופיר אורן - מזכיר-גזבר המועצה המקומית כפר ורדים

עו"ר יהודה שועלי - יועץ משפסי, המועצה המקומית כפר ורדים
היועץ המשפטי לוועדה
שלמה שהם

המתמחה ליועץ המשפטי לייעדה; דנה קסל

מ"מ מנהלת הוועדה; ענת לוי
קצרנית
טובה רויז
הנושא
1. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"ו- 1996 - מועצה מקומית יקנעם

2. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"ו - 1996 - עיריית לוד

3. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"ז - 1996, מועצה מקומית כפר

ורדים.



צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"ו- 1996 - מועצה מקומית יקנעם
היו"ר אליעזר זנדברג
אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. יש לנו דיון על בקשות לגבי שלושה צווים. האחד: צו המועצות

המקומיות (עבירות קנס} (תיקון), התשנ"ו - 1996 - מועצה מקומית יקנעם, השני: צו העיריות (עבירות קנס)

(תיקון) התשנ"ו - 1996 - עיריית לוד, והשלישי: צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ''ז - 1996,

מועצה מקומית כפר ורדים. אלה שלושת הענינים שנמצאים על סדר היום.
שלמה שהם
קיבלנו מספר רב של צווים, אשר הוגשו לוועדת חוקה כדבר שבשיגרה בשנים שעברו, בעיקר מכוח סעיף 221

לחוק סדר הדין הפלילי, שמחייב את אישור ועדת חוקה כאשר קובעים עבירת קנס. בינתיים הוספו שני
סעיפים
סעיף 2 לחוק העונשין וסעיף 48 לחוק יסוד :הממשלה הקובעים שכל קביעה עונשית צריכה אישור

ועדה של הכנסת, אך לא נקבע איזו ועדה והנושא יעלה לדיון בוועדת הכנסת ב- 29 לחודש. לגבי השאלה האם

גם קביעת שיעורי הקנסות יכולים להיות בוועדת חוקה, כאשר ישנן עמדות שקביעת שיעורי הקנסות, להבדיל

מקביעת עבירה כעבירת קנס, שהיא בסמכות ועדת החוקה (כפי שאנחנו עושים כעת) צריכה להיות בוועדה

המתאימה (בוועדת הפנים או במקרה של תעבורה, בוועדת הכלכלה) והדבר טרם הוכרע.
היו"ר אליעזר זנדברג
כרגע על הפרק הצו של יקנעם. נמצא פה מזכיר המועצה מר מועלם, בבקשה.
דוד מועלם
הייתי מבקש ברשותך לתת רקע קצר על היישוב, כדי להבין מדוע אנחנו זקוקיים לעבירות הקנס.

יקנעם עלית הכפילה את עצמה בתוך ארבע שנים, כאשר בתקופה מאוד קצרה, בתוך חודשים, נגיע ל- 15,000

איש ועד שנת אלפיים נגיע כמעט לעשרים אלף. לכן אנחנו חייבים את חוק העזר הזה של עבירות הקנס, על מנת

ליצור אמצעי אכיפה מיידיים ביישוב, כדי לא ליצור סחבת של תלונות ובתי משפט ויצירת צוואר בקבוק

בדברים שבסופו של דבר לא מגיעים לידי פתרון. החוק הזה הוכן על-לדי היועץ המשפטי שלנו, מר ברטוב,

ועיריית המועצה אישרה אותו. החוק הועבר למשרד הפנים, שהעיר את הערתיו ואנחנו תיקנו את החוק

בהתאם. מבחינת אכיפת החוק, יש לנו מחלקה לאיכות הסביבה, שבראשה עומד מנהל ולרשותו פקחים,

שעומדים להוציא אל הפועל את כל תהליך האכיפה. כמי שחיי ביישוב הזה, אני אומר שהעניין הזה חשוב לנו

מאוד והוא מחוייב המציאות.
היו"ר אליעזר זנדברג
רק הערה אחת למי שהכין את הצו, לעניין ניסוח הסעיפים הבאים: סעיף 2 לחוק עזר ליקנעם-עלית (פתיחת

בתי עסק וסגירתם), סעיף 2(א) - "פתיחת בית עסק, למעט בית אוכל או בית קפה, בימי שבת או מועדי ישראל"

וסעיף 5 שם; "מכירת סחורה בבית קפה בימי שבת ובמועדי ישראל, לצריכה מחוץ לבית לזקפה", כאשר

השאלה מופנית אליכם, נציגי המשרדים, יותר מאשר אל מזכיר המועצה.
דוד מועלם
לעניין הניסוח, בבתי הקפה אצלנו מוציאים שולחנות החוצה, והכוונה היא למנוע מהם מלהתפשט מעבר

למסגרת בית הקפה.
היו"ר אליעזר זנדברג
הניסוח כאן הרבה יותר רחב, ועל פניו המדובר גם במקרה שבו אקח כוס קפה ואשתה אותה בבית.
דוד מועלם
סליחה, הכוונה היא במפורש שלא יהיה מצב שיוצאים אל המדרכות וגולשים מעבר לסטטוס בית הקפה.
לבנת משיח
אני רק רוצה להעיר משהו לגבי ניסוח הטור האמצעי (המתייחס לתוכן הסעיפים), הניסוח בו אינו העתקה

מילולית של הסעיף עצמו, אלא קיצור כדי שיהיה ברור לחברי הוועדה במה מדובר. הרי המסמך הזה אינו חלק

אינטגרלי של הצו. הניסוח הקובע הוא ניסוחו של הסעיף עצמו, שהוא סעיף 5 לחוק העזר.
ישראל אזר
נכון, סעיף 5 לחוק העזר מדבר על כך בדיוק, שאסור למכור על מנת להוציא מחוץ לבית הקפה בשבת.
היו"ר אליעזר זנדברג
האם הכוונה היא שהאדם שקנה הוא שמוציא או שבעל בית הקפה הוא המוציא תוך כדי הגשה. כי מה שהבנתי

הוא שהכוונה היתה מניעת שירות ללקוח מחוץ לשטח בית הקפה, מחוץ לחנות. האם אי אפשר למכור לי את זה

כאשר אני קונה במקום והולך הביתה?
ישראל אזר
הכוונה היא מכירה כדי להוליד את המוצר מחוץ לבית הקפה, זה מה שאסור.

היו"ר אליעזר זנדברג;

אז עכשיו הכדור חוזר אל מזכיר המועצה, אני מבין שהמדובר בדבר אחר לגמרי, לפחות מהדברים שעולים

כעת.
לבנת משיח
האם יש לכם את חוק העזר? כי פה כתובה רק הכותרת.

היו"ר אליעזר זנדברג;

אתן ליועץ המשפטי לומר את דבריו.
שלמה שוהם
צריד לומר שעבירות אלה עוסקות בחלקן בנושאים חשובים מאוד, אך צריך לזכור שישנם במדינה כיום חוקי

יסוד, ושאלת החירות היא מאוד בסיסית ודווקא דברים אלה שנראים קטנים, כמו עבירה שהקנס עליה לא

גבוה, דווקא אלה פוגעים לפעמים בחירותו של האדם או בחופש עיסוקו בצורה קרדינלית ויכול להיות שכלל

אינם תקפים ואני מציע להסתכל על הדברים תוך שימוש בשכל הישר. בסעיפים אלה יש הטלת חובות

מסויימות, מענישים אנשים בגין מחדל, למשל בסעיף 74(א) לחוק עזר ליקנעם-עלית (מניעת מפגעים ושמירת

הסדר והנקיון) התשמ"ח- 1988, הקובע: "אי טאטוא מדרכה בידי בעל עסק גובל במדרכה", אתה למעשה

מטיל חובה לטאטא. יש עוד סעיפים שצריך לחשוב עליהם, למשל סעיף 10 לאותו חוק שתוכנו: "השקאת

צמחים באופן הגורם הפרעה לעוברים ברחוב או בנכס גובל, למעט בגן".

היו"ר אליעזר זנדברג;

כלומר, לא להשפריץ מים.
שלמה שהם
אך בהשקאת צמחים, לפעמים אין ברירה וקצת מים נשפכים לכביש. על דבר כזה יבואו ויגידו שאני עובר

עבירה. השקאת צמחים בעיני היא ערך חשוב, אם מישהו מתכוון להציף את כל הרחוב, אז יכול להיות שהוא

עובר גם עבירות אחרות, אבל לומר שזאת עבירה על חוק עזר? ולגבי סעיף 12(ב) לאותו חוק עזר המדבר על

"הימנעות בעל כלב מאיסוף גללים שהטיל כלבו במקום ציבורי", על זה יש ויכוחים גדולים.
חגי מרום
לגבי גללים כבר יש צווים.
שלמה שהם
לגבי חוק עזר ליקנעם-עלית (פתיחת בתי עסק וסגירתם), התשנ"ה- 1995, העוסק בפתיחת וסגירת בתי עסק

בשבת, עולה השאלה המהותית, האם זה מהווה פגיעה, זאת שאלה ערכית שהוועדה צריכה להחליט בה, ועל

פיה לאשר או לא לאשר.
לבנת משיח
אם אנחנו לא מאשרים זאת כעבירת קנס, ניתן להגיע איתה לבית משפט, כי זו עבירה שקיימת ואנחנו לא

מתווכחים על תכנים של עבירות, על זה צריך להתווכח כאשר באים לאשר את החוק.
שלמה שהם
כאשר הייתי שופט, דווקא הנושאים האלה, לפי טבעם עוררו הרבה מאוד רעש, מאחר ובמצב המשפטי הקיים

היום, לכל בית משפט למעשה יש סמכות בגצ"ית (אנחנו מקווים שמצב זה ישתנה, אך זה המצב הקיים היום).

אני רוצה לומר לך, שבעיר שבה הייתי שופט, כאשר עלה הנושא הזה, של ברירת קנס, הדבר לא מגיע בכלל

לבית משפט ואין בכלל בעיה.
ישראל אזר
סליחה, אבל דווקא בעניין הספציפי הזה אין בעיה מפני שהיה תיקון לפקודת העיריות משנת 1988, שחל גם על

פקודת המועצות המקומיות, שמותר להסדיר פתיחת וסגירת עסקים בשבת ובמועדי ישראל על סמך טעמים

של מסורת דתית, ולכל חוקי העזר העוסקים בפתיחת וסגירת עסקים, יש תוקף במפורש.
שלמה שהם
השאלה היא פשוטה. הוועדה צריכה להחליט וזה ענייך ערכי. וחוץ מפסק הדיו של פרוטקצ'יה בענין חוק

ההסמכה, לא עמד הנושא במבחן בג"ץ.
ישראל אזר
אך התיקון היה אחרי פסק הדין של פתקצ'יה.
שלמה שהם
הדבר לא עמד במבחן בג"ץ וצריך לומר את זה. הוועדה תחליט את אשר תחליט.
היו"ר אליעזר זנדברג
המאטריה היא לקבוע האם העבירה יכולה להיות עבירת קנס, אנחנו לא עוסקים במהות הצווים, כי זה לא

בפנינו ויש דיון משפטי בוועדה אחרת בעניין.
שלמה שהם
ברגע שהעבירה אינה עבירת קנס, היא מגיעה לבית המשפט והנוהג אומר שבדרך כלל לא מגישים דו"חות אלה

לבית המשפט, מפני שלא רוצים להסתבך בהכרעה הערכית האם הדבר מותר או אסור.
לבנת משיח
אך אדם יכול להביא עבירה כזאת לבית המשפט, אין שום בעיה, משום שבעבירות קנס, אם אדם יחליט לא

לשלם, כעבור שבועיים יגיע העניו לבית המשפט.
חגי מרום
רציתי לשאול לפני שאביע את דעתי, האם יש לוועדה אפשרות לאשר חלק מהצו המדובר? כי זה יקל עלינו

במידת מה, שכו רוב רובו של הצו הוא טריוויאלי, הוא לא חדש, יש חיקוקים או צווים מעין אלה בשורה

ארוכה של מועצות ורשויות מקומיות ואני לא רואה כאו שום בעיה עם העקתו, אף כי צודק היועץ המשפטי

לוועדה שמתעוררות שאלות של צווים אלה מול חוקי היסוד, אך לא הייתי מעורר אותו דווקא כאו, במסגרת

של אישור צו כזה או אחר ומו הראוי ששאלות אלה יו5בררו במסגרת פניה לבית המשפט העליון, מפני

שהוועדה, עם כל הכבוד הראוי, אינה יכולה לעשות את מלאכת הפרשנות החוקתית של מעשי חקיקה, אם כי

היא צריכה להימנע, ככל שתוכל להימנע, אם היא מבחינה בזה, מכל דבר העומד בסתירה לחוקי היסוד. אותי

מטרידה מאוד פיסקה שתיים בעמוד שלוש לחוק עזר ליקנעם עלית (פתיחת בתי עסק וסגירתם) ואני מציע

לוועדה לא לאשר פיסקה זאת.
היו"ר אליעזר זנדברג
חבר הכנסת מרום, המדובר כאן בעצם בתמצית המבארת מה תוכו חוק העזר הקיים שאוסר על פתיחת בתי

עסק וכדומה. אנו כאן נדרשים להחלטה, האם נסכים שעבירות על פי אותו חוק עזר הו עבירות קנס או לא.
חגי מרום
הכלי היחיד שיש בידי ברגע זה הוא לא לאשר סעיף זה בחוק העזר כעבירת קנס.
לבנת משיח
אני רוצה להבהיר: השלכה אחת היא, שאי אישור הצו הופך את העבירה לעבירה של כתב אישום המוגשת

באופו אוטומטי לבית משפט ולא עבירה של ברירת קנס. ושנית, אני רוצה להצביע על כך שיש עשתת רשויות

מקומיות בהו קיים אותו סעיף בדיוק, כלומר יהיה לנו מצב קצת אנומלי, של עשרות רשויות מקומיות אחרות

שיכולות להפעיל את העבירה הזאת, הם הרי מעתיקים את העבירות האלה.
חגי מרום
שאלה אינפורמטיבית נוספת: אם הוגש דו"ח על תשלום קנס, האם אז אין הגשת אישום אפשרית בכל מצב,

לאור עקרונות ה"דבל ג'פרדי"ל
לבנת משיח
אפשר תמיד. החוק קובע מלכתחילה, שאם יש למשל עבריין חוזר, אין חובה לתת לו מראש אפשרות תשלום

קנס וניתן להחליט שהנסיבות מצדיקות לתת לו אישום, למשל בגלל שהמדובר נניח באדם שמצפצף על החוק

וכל יום שני וחמישי עובר את העבירה.

אפשרות שניה היא, שאדם שמקבל הודעת תשלום קנס מהסוג הזה ואינו מרוצה ויש לו מה לומר, הרי אם לא

ישלם את הקנס, באופן אוטומטי כעבור שבועיים יש אישום בבית משפט, כך שהנושא מובא לדיון בבית משפט

אם רצונו בכך (על ידי כך שאינו משלם את הקנס).
שלמה שהם
יש לי הערה, פעם בחודש הייתי יושב בתיקים מקומיים ומנסיוני, בעבירות של ברירת קנס, אדם בדרך כלל

מעדיף לשלם ולא להגיע לבית המשפט ורוב בעלי העסק פועלים כך, אלא אם כן מגישים לו כל שבת עשרה

דוחו"ת ולפעמים עושים זאת. בכל מקרה אחר ואם המדובר במשפט, הענין מתברר.

היו"ר אליעזר זנדברג;

אנחנו יכולים להתקרב לקראת החלטה. היתה הערה ראשונית שהופנתה למשרדים לגבי ניסוח סעיף 5 לחוק

עזר ליקנעם-עלית (פתיחת בתי עסק וסגירתם), התשנ"ה - 1995, ואני אבקש להרחיב את ההערה לגבי הניסוח

של אותו סעיף, שגם חבר הכנסת מרום התייחס אליו, אשר סופו מדבר על "צריכה מחוץ לבית הקפה". שמענו

שתי גרסאות סותרות לגבי משמעותו, ונשאלת השאלה האם "צריכה מחוץ לבית הקפה" זאת קניית קפה

ב"TAKE AWAY" כמו שהסביר נציג משרד הפנים, או שתיית קפה מחוץ לשטח בית הקפה על שולחן הסמוך לו,

כפי שהסבירה המועצה המקומית. מכאן ההערה, שבפעם הבאה בה מביאים בקשה כזאת בפנינו, שיצורף לה

העתק הסעיפים, כדי שנוכל לדעת בבירור על מה מדובר.

הנושא השני שעומד על הפרק הוא אישור סעיף 2 לחוק העזר, שחבר הכנסת מרום התייחס אליו, ואני מבין

שהוא יותר בעייתי. אם רצונו בכך, ניתן לקיים לגביו הצבעה נפרדת.

נעבור כעת למהות הענין, האם נאשר או לא נאשר את העבירה כעבירת קנס. שמענו את עמדת היועץ המשפטי,

שכאשר המדובר בעבירת קנס, רבים פטורים מהטירדה להגיע לבית המשפט. עוד אציין, שעל סמך נסיוני בעבר,

כאשר אדם הגיע לבית המשפט יותר מפעם אחת, העונש שהוטל עליו היה יותר מהקנס ולפעמים גם מאסר על

תנאי, כך שאם המדובר בעבירת קנס, הדבר משרת את האינטרס של אותו אדם.

אני מבקש להעלות להצבעה את כל הצו למעט סעיף 2 שבו. מי בעד, מי נגד, מי נמנע.

הצבעה

הצו אושר
היו"ר אליעזר זנדברג
עכשיו אעמיד להצבעה את סעיף 2, שנמצא בעמוד 3 לבקשה שהופנתה אלינו והמתייחס לסעיפים 2(א), 5 ו- 3

לחוק עזר ליקנעם עלית (פתיחת בתי עסק וסגירתם). מי בעד לאשר את סעיפים 2(א), 5 ו- 3 כעבירה של ברירת

קנס, ירים את ידו, מי נגד?

הצבעה

אחד מול אחד.

סעיפים 2(א), 3 ו- 5 לא אושרו.

כך שאישרנו את הצו למעט סעיפים 2(א), 5 ו- 3.



צו המועצות והמקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"ז - 1996, מועצה מקומית כפר ורדים
היו"ר אליעזר זנדברג
נעבור כעת לכפר ורדים. נעסוק בצו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), הנוגע לחוקי העזר של המועצה

המקומית כפר הורדים, על פי בקשת המועצה המקומית. שר הפנים הביא את הדבר לדיוננו כאן. אנשי כפר

ורדים, הבמה שלכם.
חגי מרום
הצו מדבר בעד עצמו.
אופיר אורן
זאת מועצה ממונה וחלק מתהליך הקמת המועצה הוא חקיקת כל חוקי העזר, אשר אושרו ופורסמו ברשומות.

עבירות הקנס יאפשרו לנו לתת ברירת קנס במקום לתבוע את האזרחים בבית המשפט, דבר שיקח זמן ויגרום

טירדה לנו ולתושבים. אלה החוקים והסעיפים, עם דרגות הקנס השונות. זה באופן כללי מאוד.
היו"ר אליעזר זנדברג
נציגי המשרדים מרנבקשים להעיר הערה לפני שחברי הכנסת יתבטאו בענין.
ישראל אזר
אנחנו הכננו את הצווים.
חגי מרום
אדוני היו"ר, הייתי מבקש לחזור על הסתייגותי מחוק עזר לכפר ורדים (פתיחת עסקים וסגירתם), סעיפים 3,2,

5(א), (ב), (ג), ו- 6.
שלמה שהם
אתה צריך להחליט גם לגבי ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה ולגבי ערב יום הזכרון לחללי מלחמת הקוממיות

וצבא הגנה לישראל.

היו"ר אליעזר זנדברג-.

סעיפים 5(א), (ב)ו- (ג) עוסקים בחריג שמחוץ לגדר השבת.
חגי מרום
בשני הימים האלה עם ישראל עוצר מלכת ואני חושב שזה ראוי.
היו"ר אליעזר זנדברג
אגב, סעיף 2 עוסק ביום כיפור וראש השנה ואיני רואה הבחנה, לפחות על פי מה שרשום, ביניהם לבין השבת.
חגי מרום
אם הייתי יכול לבודד, הייתי אומר שראוי כי גם ביום כיפור יקבע כך, ולו מן הטעם שלא הייתי רוצה שמישהו

יפגע עד כדי כך ברגשות האנשים, אבל אני לא רוצה להיכנס לזה. באופן עקרוני, עמדתי זהה לזו אותה הבעתי

קודם.
לבנת משיח
האם באופן טכני אפשר לאשר רק את סעיפים 5(ב) ו-(ג).
היו"ר אליעזר זנדברג
כן אפשר. ההערה של חבר הכנסת מרום מתייחסת לסעיף 2, המתייחס לפתיחת בתי קפה בשבת ובמועדי

ישראל, לסעיף 3 העוסק בפתיחת חנות בימי חול אחרי השעה 21.00 ללא היתר, או פתיחת בית קפה או מקום

עינוג ציבורי אחרי שעה 24.00 ללא היתר (שזה, אגב כבר יום למחרת), לסעיף 5 שעוסק באותם ימים שציינו

וסעיף 6 שעוסק במכירת סחורה בבית קפה בימי שבת ובמועדי ישראל, בשעות מותרות לפתיחה, לצריכה מחוץ

לבית הקפה.
שלמה שהם
כמה דיסקוטקים יש לכם בכפר ורדים? כדי שנדע על מה אנחנו מדברים.
יהודה שועלי
יש פאב שעובד חלקית.
חגי מרום
אז מה אתם רוצים. עזבו את זה.
היו"ר אליעזר זנדברג
אני מבקש לדעת למה מכוון חבר הכנסת מרום מבחינת עמדתו לגבי סעיפים 5,3,2 ו- 6.
שלמה שהם
סעיפים 2 ו- 3 אני מניח.
חגי מרום
נכון.
היו"ר אליעזר זנדברג
ברצוני להעיר מספר הערות וזאת לאחר שדנו בצורה מדוקדקת בסעיפים השונים. ראשית היו מספר הערות על

טעויות דפוס והפננו את תשומת לב משרד המשפטים לכך, כמו למשל סעיף 7(א), בו מופיעה פעמיים המילה

"או", שזה לא קריטי מבחינת המהות.

שאלה לגבי סבירות גובה הקנס שאני מבקש להפנות לנציגי המועצה ולנציג משרד הפנים שמן הסתם עסק
בניסוח ובהחלטה
סעיף 5(ד} לחוק עזר כפר ורדים (פתיחת עסקים וסגירתם), המדבר על "הימנעות בעל בית

קפה או בעל מקום עינוג ציבורי מהצגת מודעה בכניסה לעסוק, במשך 48 שעות לפני ועד צאת ימי הזכרון

לשואה ולגבורה ולחללי מלחמות ישראל, שלפיה הם יהיו סגורים בערבי אותם ימי זכרון משעה 00.-17 עד שעה

06:00 למחרת", כאשר הקנס שנקבע בעבירה חמורה זו הוא 240 שקלים. מעיון בגובה הקנסות בעבירות

אחרות (סכום הקנס מצויין בסוגריים בצד כל עבירה), שמבחינת המיפגע, לדעתי הן חמורות יותר, כמו למשל,

ניקוי או ניעור אבק ברחוב (160 שקלים חדשים), "אי הוצאת אשפת צמחים", "כניסה למקום נטיעות גדור בגן,

ללא רשות" או "השלכה מרכב לרחוב אשפה, פסולת או חפץ אחר" (הקנס הוא 80 שקלים חדשים), אבל אי

הצגת שלט, 240 שקלים.
שלמה שהם
אני רוצה לשאול שאלה פרקטית. כמה בתי עינוג יש לכם בכפר ורדים, למה לבקש אישור סעיפים שאין להם

משמעות.
היו"ר אליעזר זנדברג
הם חושבים בגדול. אם יהיו עוד מקומות.
אופיר אורן
קודם כל, יש עוד מקומות.
שלמה שהם
בוא תאמר לי מה הם.
אופיר אורן
יש מסעדה שהיא גם בית קפה וקונדיטוריה.
שלמה שהם
אם היא סגורה, כולם יודעים מזה. אנחנו רוצים לקנוס אותו ב- 240 שקלים אם הוא לא שם מודעה. מה

המשמעות והסבירות של עבירה כזאת (למרות שאנחנו לא זכאים להכנס לדיון על כך, אך זה קשור אחד לשני).
אופיר אורן
בכפר ורדים יש הרבה רגישות, יש הרבה נכי צה"ל. עד היום שמו שלט לסירוגין. אנשים באו והעירו על כך ולכן

נכון יהיה לקנוס על אי הצבת שלט. אין לנו בעיה של עשרות מקומות ולא פקחים שרצים, אך נכון יותר יהיה

אם הדבר יהיה מאורגן.
היו"ר אליעזר זנדברג
אך למה הקנס במקרה זה צריך להיות בשיעור של 240 שקלים, היינו גבוה פי שלושה מהקנס על עבירות,

שלפחות על פניהן נראות חמורות או מזיקות יותר כמו זיהום, השלכת פסולת וכדומה שהקנס עליהן הוא 80

ש"ח? מה היו הקריטריונים או השיקולים שעל פיהם החלטתם על גובה הקנס?
ישראל אזר
אנחנו קבענו דירוג של חמש דרגות קנס, כשאנחנו מאפשרים לרשות המקומית לקבוע בעצמה את הדירוג

הרצוי לה. שר הפנים בדרך כלל לא מתערב בדברים האלה. הרשות המקומית קובעת והשר הולך בעקבות

בקשה של הרשות המקומית. כך שהשאלה צריכה להיות מופנית אל הרשות המקומית.
לבנת משיח
אעיר הערה בנושא הזה. זה נכון שהרשויות קובעות את הדירוג וכשהנושא מגיע למשרד המשפטים אנחנו

נוהגים להסתכל לרוחב, לבדוק את אותן עבירות ברשויות מקומיות אחרות ומה דרגת הקנס שנקבע להן וזאת

כדי שתהיה איזו שהיא סבירות. אנחנו מציעים להם את התיקונים בהסתמך על רשויות מקומיות אחרות או

על כך שאין צורך לקבוע את העבירה המסויימת כעבירת קנס וכ"ו. הרשויות מסכימות או לא מסכימות

ובהתאם לכך פועלים.
היו"ר אליעזר זנדברג
כלומר, 240 ש"ח הוא הסכום המקובל במדינת ישראל בנושא הזה?
לבנת משיח
כן, אבל זה לא דבר קדוש.
היו"ר אליעזר זנדברג
נראה לי סביר לעבור על כל המכלול והיכן שנראה שיש פרובלמטיקה נעלה אותה להצבעה בנפרד, כמו שעשינו

במקרה של יקנעם עלית.
אופיר אורן
רציתי להעיר לענין זה. למועצה אין התנגדות לקבל כל הצעה אחרת, שכן זה לא משהו מהותי.
היו"ר אליעזר זנדברג
הערה אחרת היתה לגבי סעיף 31 לחוק עזר לכפר ורדים (מניעת מפגעים ושמירת הסדר והנקיון), התשנ"ה -

1995, המדבר בעבירה שהיא: "פינוי או העברת זבל או אשפה מנכס בידי אדם שאינו עובד המועצה, ללא היתר

מראש המועצה". זה הנוסח של דברי ההסבר ולכן אני רוצה להיות זהיר בעניין ואני לא רוצה שנטעה.

אם כך מנוסח גם סעיף חוק העזר, הרי אנחנו בבעיה קשה מכיוון שלמעשה כל נטילת שקית אשפה על מנת

להשליך אותה מחוץ לשטח הבית, היא פינוי או העברת זבל או אשפה מנכס בידי אדם שאינו עובד המועצה,

ללא היתר... אני מניח שראש המועצה לא נתן היתר כללי לאנשים לפנות זבל.
ישראל אזר
לא מדובר בפינוי מהבית, המדובר בפינוי אשפה מהמקום שבו היא מונחת. בדרך כלל המדובר באשפת בנייה

שכדי לפנות אותה צריך באמת לקבל היתר מיוחד, היתר באשר האם ולהיכן לפנות.
היו"ר אליעזר זנדברג
הדברים הרשומים כאן הם הרבה יותר כלליים מהדברים שאתה מפרט, עורך דין אזר. השאלה היא מה כתוב

בצו או בחוק העזר.
ישראל אזר
בחוק העזר כתוב: לא לפנות אשפה, אבל אשפה זה לא מתוך הבית. אני לא זוכר בדיוק את הניסוח המדויק.
יהודה שועלי
הניסוח בסעיף 31(א) הוא: "לא יפנה אדם, פרט לעובד המועצה או מי שמינתה המועצה לעשות כן, לא יעביר

ולא יוביל אשפה או זבל מנכס, אלא לפי היתר, בהתאם לתנאי ההיתר". כמובן שהניסוח באמת רחב אך לא זו

היתה הכוונה.
היו"ר אליעזר זנדברג
אני חושב שזה עדיין נמצא בגדר הרחב ביותר ואני מניח שלא הוצאו היתרים על ידי ראש המועצה לכל עקרת

בית או לבעלה.
חגי מרום
האם זה תמיד כך, בכל הצווים, שנדרש היתר מראש המועצה?
ישראל אזר
בעיות ראש המועצה הן לא רק לגבי חוק העזר.
היו"ר אליעזר זנדברג
אני אגיד לך מר אזר, מה שמטריד אותי בעניין נוגע בעצם לאותם דברים שאמר חבר הכנסת מתם אך מזווית

אחרת. אם יחליטו להתנכל לאדם מסויים, לא לגבי שקית זבל, כי כולם יבינו את האבסורד שבעניין, אבל אם

רוצים להקפיד יותר עם אדם מסויים, וזה יקרה דווקא ברשויות קטנות ואני לא מדבר על מועצה מקומית כפר

הוורדים חס וחלילה, אך בישובים קטנים זה קורה, ויכולים לומר שיש עבירה, מגישים דו"ח וכמובן שעדיף

לשלם קנט ולא להגיע לבית המשפט ואנשים עלולים להיפגע. אני חושש שהסעיף רחב מידי מכדי שניתן את

האפשרות להגיע איתו לעבירה של ברירת קנס. זו לפחות דעתי האישית.
חגי מרום
אני רוצה להבין לגבי סמכויות ראש המועצה. האם כל ההיתרים ניתנים על ידי ראש המועצה?
ישראל אזר
ראש המועצה מוגדר גם כמי שהועברו אליו סמכויותיו ראש המועצה. יש פקח ולמעשה מי שנותן את הדו"ח

הוא הפקח.
חגי מרום
לא לגבי מי שנותן את הדו"ח, אלא נאמר: אלא אם קיבל היתר לכך מראש המועצה".
ישראל אזר
ראש המועצה מוגדר גם כמי שאליו הוא העביר את סמכויותיו, ובדרך כלל זה מה שהוא עושה, הוא מעביר את

סמכויותיו בכתב.
לבנת משיח
אולי יעסיקו קבלנים להובלת אשפה?
חגי מרום
לא, "האציל לפקח, לפקיד" וכ"ו.
היו"ר אליעזר זנדברג
ההערה השלישית נוגעת לסעיף 38 המדבר על: "הימנעות אדם המוכר, מרכיב או מספק חלפים לחפצים

מיושנים או הימנעות בעלם או מחזיקם מלפנותם ממקום ציבורי או פרטי למקום שקבע, בהודעה בכתב, ראש

המועצה או מפקח". כאשר גדר הבעייתיות במילה פרטי, ואני חושב שההערה היתה מוצדקת. אם אדם מחזיק

בחצריו או בביתו אפילו חפץ מיושן וכדומה ונמנה מלהעביר אותו -
ישראל אזר
כאשר קיבל הוראה מהפקח להעביר, וכאשר ההוראה הזאת ניתנה בסמכות וברשות כמובן.
שלמה שהם
השאלה שמתעוררת פה היא האם אנחנו רואים בזה מפגע. אם אדם מחזיק בחצרו הפרטית מוסך של מכוניות.
היו"ר אליעזר זנדברג
- מה הקריטריונים ובאילו נסיבות נותן ראש המועצה או הפקח את ההודעה בכתב?
ישראל אזר
זה לפי שיקוליו של הפקח.
לבנת משיח
אם מגיעות למשל תלונות מהשכנים.
היו"ר אליעזר זנדברג
אם נדע שזה רק במקרים בהם אכן המדובר במטרד.
חגי מרום
אם זה פוגע בערכי הנוף למשל.
לבנת משיח
לבלון המביא-למטרד.
היו"ר אליעזר זנדברג
אולי באמת, בעצת "הלשכה המשפטית" סעיף 14 לחוק המסמיך, שהוא הסעיף המסמיך: "להסדיר ולאסור

את הנחתו של גרוטאות ברזל וחפצים אחרים מרשות הרבים ולהורות על סילוקם של אותם חפצים ומה יעשה

בהם כשהונחו ברשות הרבים או ברשות היחיד, בנסיבות אשר יש בהם משום פגיעה בנוחותם של תושבי

הסביבה".

והערה לגבי העתיד לבוא ולאו דווקא לצורך האישור של הסעיף כאן, וזאת כדי שכאשר יבואו צווים נוספים,

הדברים יהיו ברורים וגם המילים האלה של אלמנט הפגיעה יהיה כתוב בהם. אני רוצה להעיר לגבי סעיף 67

בעמ' 6, שבו יש ע.נייו יותר מהותי.
ישראל אזר
יש לי רק הערה אחת. צריך להיות ברור שכל דברי ההסבר האלה אינם מחייבים כמובן לצורך פרשנות החוק.
היו"ר אליעזר זנדברג
אך אנחנו דנים בזה מהטעם הפשוט, שאין בפנינו דבר אחר וכבר ביקשתי שבישיבות הבאות יהיו בפנינו

הסעיפים המדוייקים.

סעיף 67 מדבר על עבירת קנס לגבי "שיפוץ בית, מבלי שבעלו קיבל דרישה או היתר לכך מראש המועצה או

מהמהנדס או שיפוץ שנעשה שלא בהתאם לתנאים ולהוראות בדרישה או בהיתר". אותי מטרידה האפשתת

שאדם יגיע למצב של ברירת קנס שעה שאדם אחר אולי יועמד לדין על פי חוק אחר, כמו חוק התכנון והבניה.

האם אין פה בעיה של סיכון כפול, שיוצר מעין חסינות (דבריו של השופט ברק מאתמול עוד מהדהדים באוזניי)

סיכון כפול במובן ההפוך, שכן ברצותו, יכול לבוא ראש המועצה או פקח, להטיל את הקנס במסגרת ברירת

הקנס ואז עולה השאלה מה המשמעות לעניין חוקי התכנון והבניה לגבי מי ששיפץ בית מבלי שקיבל היתר.

מנגד יש את חוסר הסבירות של שיפוץ בהגדרתו המצומצמת והמינימלית, אבל אם לא נדרש היתר מלכתחילה

אין את הבעיה הזאת. למשל שיפוץ, אפילו קטן, בתוך הבית, מה משמעותו לצורך העניין. לא הייתי רוצה

שיהיה מצב שבו נדרש היתר (ולמעשה כל מעשה של בנייה, שדורש היתר, מחייב זאת) גם על פי חוק התכנון

והבנייה וניתן יהיה לפתור את אותו עבריין במקרה זה בעבירת קנס, מבלי לגרור אותו בכלל לזירה של חוקי

התכנון והבנייה. זה בעצם החשש שלי בעניין.
ישראל אזר
סליחה, אני לא הבנתי, שיפוץ לא מתייחס לשיפוץ בתוך הבית.
שלמה שהם
איך אתה יודע אתזה?
לבנת משיח
רק מה שלגביו נחוץ היתר בצורה כלשהיא מראש המועצה.
היו"ר אליעזר זנדברג
בוא נצא מנקודת הנחת ששיפוץ בית אינו טעון היתר. מה שמטריד אותי זה משהו אחר. נאמר שאותו שיפוץ

טעון היתר ועברנו את המכשלה של שיפוץ בתוך או מחוץ לבית. הבעיה היא שלא יהיה מצב שבו, כתוצאה מכך

שאנחנו מתירים את עבירת הקנס, נאפשר לעבריינים מסויימים לפחות, להתחמק בדרך של תשלום הקנס

ומניעת העמדתם לדיל במסגרת חוקי התכנון והבנייה.
שלמה שהם
אם יש את חוק התכנון והבנייה מדוע אנחנו צריכים את הסעיף הזה.
יהודה שועלי
כפר הוורדים מקפיד מאוד על חוקי התכנון והבנייה, המדובר פה על סעיף 66 שקודם לאותו סעיף, שם ראש
המועצה אומר בעצם לאדם מסויים
"הבית שלך, מבחינת חזותו החיצונית, הגיע למצב גרוע, שפץ אותו" ורק

אז חל הסעיף שלנו.
היו"ר אליעזר זנדברג
אך סעיף 67 עוסק בלשון פוזיטיבית: שיפוץ בית מבלי לקבל היתר.
יהודה שועלי
לא. "לא ישפץ אדם אלא כאמור בהודעת שיפוץ האמורה בסעיף 66". סעיף 66 מתייחס למצב שראש המועצה

ראה בית מוזנח ונתן לו הוראת שיפוץ. זה לא מקרה כללי של שיפוץ.
חגי מרום
איפה זה כתוב?
היו"ר אליעזר זנדברג
רק עכשיו אנחנו שומעים את נוסח סעיף 66.
יהודה שועלי
לסעיף 66 שלושה סעיפים. ראש המועצה או המהנדס רשאי לדרוש מבעל בית, בהודעה בכתב, לבצע בחזית

הבית עבודות שיפוץ כמפורט בהודעה.
היו"ר אליעזר זנדברג
למעשה סעיף 67 מדבר על אותם מקרים בהם לא מקיימים את הצו הפוזיטיבי שמחייב אותך לשפץ, וזה מצב

אחר מזה שהעלתי קודם.
יהודה שועלי
זה סעיף 66.
היו"ר אליעזר זנדברג
וסעיף 67 מתייחס לאי קיום הצו.
שלמה שהם
יש כאן טעות חמורה בצורה שבה ניסחו את הסעיף.
חגי מרום
אני לא מבין מדוע בסעיף 67 בכלל מופיעות המילים "...מבלי שבעלו קיבל דרישה..."
שלמה שהם
אני רוצה לדעת מחו נוסח סעיף 67.
יהודה שועלי
נוסח סעיף 67: "לא ישפץ אדם בית אלא על פי הודעת השיפוץ כאמור בסעיף 66 ..."
שלמה שהם
כלומר אם ראש המועצה לא אמר לך לשפץ אז אסור לד לשפץ את הבית.
היו"ר אליעזר זנדברג
לא. יש מקרים בהם ראש המועצה מחייב אותך לשפץ. באותם מקרים, אם לא שיפצת עברת עבירת קנס לפי

סעיף 67.
חגי מרום
למה מופיעות המילים שיפוץ בית מבלי שבעלו קיבל דרישה או היתר. אני מבין שמתייחסים למצב שבו "מבלי

שבעלו קיבל היתר" אדם הלך לשפץ את ביתו. מה עניין הדרישה לענייננו בסעיף הזה.
לבנת משיח
מה שחסר פה בהסבר סעיף 67 ואין הכוונה לתוכן הסעיף, הוא שהיה צריך להוסיף: "מבלי שקיבל היתר

ודרישה לפי סעיף 66". זה מה שהיה צריך להיות כתוב כדי שהסעיף יהיה מובן.
שלמה שהם
הסעיפים הללו לדעתי הם בעיתיים מאוד. נניח שמחר ראש המועצה, שהוא איש נחמד, אומר לאדם שהוא

דורש ממנו לשפץ את ביתו באופן כזה, שיוסיף שלוש קומות נוספות. גם זו דרישה. או למשל פרגולה יפה בחצר.
ישראל אזר
יש שיפוץ מקומי ויש שיפוץ אחר.

שלמה שהם .?

אבל עדייו החוקים האלה חיים יחד עם חוק התכנון והבנייה והס לא בסינתזה. ושימו לב, האם ראש המועצה

צריך להוציא היתר לפני שהוא בא בדרישה כזאת, או שאינו צריך להוציא היתר. ואיזה סוג של דרישה, איזה

סוג של שיפוץ. כל העניין הזה הוא אנומלי.
אופיר אורן
ראש המועצה יכול לדרוש מבעליו של בית שנפגע, למשל שהחזית שלו סדוקה, שישפץ.
שלמה שהם
אבל מרוב מאמץ עשיתם גם את המצב ההפוך, זה שהוא דורש לשפץ וצריך לשפץ, את זה אני מקבל. אבל

בנוסף לזה הוספתם שאם שיפצת בלי דרישה, גם זו עבירה. זה מה שכתוב בסעיף 67. סעיף 67 הוא סעיף לא

גבון.
ישראל אזר
נכון, יש דבר לא נכון בסעיף 67.
אופיר אורן
צודק, אני מקבל את ההערה.
שלמה שהם
ולכן בוודאי שאין לאשר אותו כברירת קנס.
היו"ר אליעזר זנדברג
אז רשמנו גם את הסעיף הזה להצבעה לאחר מכן. לגבי סעיפים 63 ו- 65 בעמוד 8 (אני מדבר על דברי ההסבר,

שכן אלה מונחים לפני), שניהם עוסקים למעשה במחדל של הימנעות בעל בית: סעיף 63 - "הימנעות בעל בית

מאחזקת חזית הבית וחדר המדרגות שבו, במצב נקי" וסעיף 65 - "אי אחזקת חזית בית וחדר המדרגות, בידי

בעלו והמחזיק בו, במצב תקין ומראה נאה". כאשר השאלה פה היא של הקריסריונים, של סבירות העניין

ומידת הדיוק שבהם. האם נוכל לשמוע מה הסעיפים האלה אומרים באמת.
יהודה שועלי
סעיף 63 אומר:"בעל בית יחזיק את חזית ביתו וחדר המדרגות שבו במצב נקי". סעיף 65 קובע: "בעל בית

והמחזיק בו חייבים לשמור על המצב התקין והמראה הנאה של חזית הבית וחדר המדרגות".
היו"ר אליעזר זנדברג
אותי מטרידה המילה נאה. איך אתם מגדירים את העניין הזה. על נקי אפשר להתווכח, אבל על נאה?
חגי מרום
נקי יחסי וגם נאה יחסי. בסך הכל אני חושב שאנחנו נמצאים במתח שביו רצון הרשות, שלתושבים תהיה מידה

מינמלית של משמעת ושאפשר יהיה לנהל את היישוב ולראות אותו נקי ומטופח, לבין חרויות הפרט לעשות

בשלהם כרצונם.
לבנת משיח
אני רק רוצה להפנות את תשומת הלב לכך, שבעמוד 8 בסעיף 79 בדרגת קנס ז' זה 175 שקלים ולא 165 שקלים.
היו"ר אליעזר זנדברג
יש לנו שלושה נושאים שנצביע עליהם בנפרד, הראשון דומה לזה שהצבענו עליו בצו המועצות ביקנעם, שחגי

מרום יבקש להצביע עליו בנפרד. אני אבקש להצביע בנפרד על סעיף 67 העוסק בשיפוץ ועל סעיף 31(א) המדבר

בהעברת זבל, שלדעתי הם גורפים מידי, ובנסיבות הנוכחיות אני לא חושב שיש מקום שנאשר אותן כעבירות

קנס.
יהודה שועלי
הייתי מציע בכל זאת, שאת הסעיף הזה של פינוי זבל כן לאשר, ואנחנו נתחייב לסייג את הנושא ולהגיש תיקון

לחוק העזר,כך שהסעיף לא יחול על שקיות האשפה עליהן דיברנו קודם.
היו"ר אליעזר זנדברג
אני לא יכול לשנות את הסעיף. תשנו את החוק והעבירו העתק מהנוסח המתוקן אלינו.
ישראל אזר
הסעיף הזה הוא הכי חשוב בכל חוק העזר הזה.
היו"ר אליעזר זנדברג
מקובל עלי העקרון כל עוד לא חרגנו מעבר...

אם כך נצביע בשלוש הצבעות נפרדות. האחת מתייחסת ספציפית לסעיף 2 ו- 3 לחוק עזר כפר ורדים (פתיחת

עסקים וסגירתם), התשנ"ד- 1994.

מי בעד אישור הסעיף, ירים את ידו. מי נגד.

הצבעה

שני הסעיפים לא אושרו.
היו"ר אליעזר זנדברג
הצבעה אחרת נוגעת לסעיף /6 לחוק עזר כפר ורדים (מניעת מפגעים ושמירת ויסדר והנקיון), התשנ"ה- 1995.

מי בעד אישור הסעיף? מי עד?

הצבעה

הסעיף לא אושר.
היו"ר אליעזר זנדברג
נצביע עכשיו על כל יתר הסעיפים בחוקי העזר השונים ואין צורך שאקריא את כולם.

מי בעד האישור? מי נגד?

הצבעה

הסעיפים אושרו.



צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"ו - 1996 - עיריית לוד
היו"ר אליעזר זנדברג
נשארנו עם עירית לוד. האם הם בדרך או שלא יגיעו?
שלמה שהם
אפשר בלעדיהם.
היו"ר אליעזר זנדברג
נעבור עכשיו לדון בצו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"ו - 1996, הנוגעים לחוקי העזר של עירית לוד, על

פי בקשתה של מועצת העיריה ועל פי בקשתו של שר הפנים אלינו (שגם בירך אותנו בברכת שנה טובה במכתב

הפניה). אין כאן נציגים של עירית לוד. האם נציג משרד המשפטים ומשרד הפנים מבקשים לומר דבר.
ישראל אזר
אני רק יכול לומר שעירית לוד מאוד ביקשה לקדם את הצו הזה ולחצה עלינו. אנחנו הכננו אותו לפי בקשת

העיריה.
היו"ר אליעזר זנדברג
ירשם שנציג העיריה לא הגיע למרות בקשתם ההיסטרית שנאשר את הדברים.
שלמה שהם
לגבי סעיף 14(ד) לחוק עזר ללוד (אספקת מים) התשכ"ז- 1967: "רחיצת אדם במים של מפעל מים או הכנסת

בעל חיים או חפץ למפעל מים, שלא כדין, או גרימה לזהום מים או להפרעה באספקתם", לא הבנתי מה זה

הכנסת בעל חיים או חפץ לתוך מפעל מים, האם הם רוחצים חמורים במפעל מים של מקורות?
ישראל אזר
המדובר בלוד, שם יש בעלי חיים.
לבנת משיח
גם מפעל מים זה דבר רחב.
היו"ר אליעזר זנדברג
אולי מביאים כבשים לשתות במפעלי מים ואם אתה לא תופס אותן שותות, אלא רק מצויות בשטח, אתה יכול

להפעיל סמכות כדי למנוע את הצורך במארב.

האם יש הערות. האם חבר הכנסת מרום מבקש להעיר הערה?
חגי מרום
לי יש תוכי ואני שואל את עצמי כיצד אני מחזיק אותו במקום ציבורי מבלי שהוא יהיה קשור היטב במחסום

על פיו.
שלמה שהם
לאיזה סעיף אתה מתייחס?
חגי מרום
סעיף 11(א) לחוק עזר ללוד (פיקוח על כלבים ובעלי חיים אחרים), התשנ"ב -1991: "החזקת בעל חיים במקום

ציבורי מבלי שבעל החיים יהא קשור היטב ומחסום על פיו".
היו"ר אליעזר זנדברג
האם ההערה של חבר הכנסת מרום תופסת לגבי סעיף 11(א) או שזאת רק הערה?
חגי מרום
אני מבין שמדובר פה על כלב, למה לקרוא לזה בעל חיים? הרי זה לא תופס לגבי כל בעל חיים.
היו"ר אליעזר זנדברג
אנחנו עוסקים בבקשה של עירית לוד, באמצעות משרד הפנים, לאשר עבירות מסויימות של צו העיריות

כעבירות קנס. הרשימה לפניך? עסקנו בחוק עזר ללוד (פיקוח על כלבים ובעלי חיים אחרים), התשנ"ב -1991

והערתו של חבר הכנסת מרום היתה באשר לצורך לקשור היטב ולהניח מחסום על פיו של תוכי וזאת כיוון

שהעבירה עוסקת בהחזקת בעלי חיים במקום ציבורי. האם יש התייחסויות.
ישראל אזר
הסעיף אינו בפני ואני לא זוכר אותו בדיוק, אבל אני מניח, שיכול להיות מדובר גם בחמור או בסוס, המצוי

במקום ציבורי להוא צריך להיות קשור ועם מחסום על הפה.
היו"ר אליעזר זנדברג
האם חבר הכנסת שחל מב: קש להעיר הערות נוספות לענין תוכים נמרים וכ"ו?
חגי מרום
עזבו, זה היה קוריוז.
משה שחל
מה אני צריך לעשות עם הכלב שלי עכשיו?
היו"ר אליעזר זנדברג
לא לנסוע ללוד, זה בטוח.

הואיל ולמעשה אין הסתייגויות המחייבות הצבעה נפרדת על כל אחד מהסעיפים השונים, ניגש להצביע על

כולם יחד.

מי בעד אישור הבקשה להפיכת אותם הסעיפים לעבירות קנס במסגרת צו העיריות, ירים את ידו.

הצבעה

הצו אושר
היו"ר אליעזר זנדברג
הערה אחרונה המופנית למשרד הפנים. קשה לקיים את הדיון בצורה ברורה ויעילה כשאין בפנינו את נוסח

הסעיף, ואם לא קשה, רצוי שהדברים יהיו מובאים מראש. פשוט לצרף למסמך שמופנה אלינו העתק מחוקי

העזר.
ישראל אזר
את כל חוקי העזר?
היו"ר אליעזר זנדברג
לא, רק את אותם סעיפים רלוונטיים.
ישראל אזר
למעשה צריך להגיש את כל חוקי העזר.
היו"ר אליעזר זנדברג
ישב כאן עורך דין ופקידה ועסקו בהעתקת הסעיפים תוך כדי התימצות שלהם. כדאי לחסוך את כל המאמץ

המחשבתי והפיזי, פשוט על ידי צילום אותם סעיפים ספציפיים והבאתם כנספח. כל אחד יוכל לעיין בהם, זה

לא כל כך הרבה אני מניח. גם אם כן, זה יקל עלינו את הדיון. לפחות שיהיה כאן עותק אחד, כי מי מחברי

הוועדה שירצה לעיין בהם יום קודם יוכל לעשות זאת והבעיה הטכנית תפתר.
ענת לוי
רצוי יום לפני.
שלמה שהם
אני מציע, ברשותכם, שזאונ תהיה החלטה של הוועדה ואז זה יחייב אותם. כי יש להם נוסח שאותו הם כבר

בטח מגישים שלושים או אהבעים שנה. החלטת הוועדה תהיה, שעל מנת לאשר צווים כאלה, אנחנו מבקשים

שהנוסח המלא יהיה בפנינו.
היו"ר אליעזר זנדברג
אני מציע שהחלטת הוועדה תהיה, שעותק אחד מהסעיפים אליהם אנחנו מתבקשים להתייחס, יומצא לפחות

יום לפני למזכירות הוועדה, באופן שכל אחד יוכל לעיין בהם לפני הדיון והנוסח גם יונח לפנינו ונמנע כל תקלה.

אם אין התנגדות נקבל גם את ההחלטה הזאת וננעל את הישיבה.
לבנת משיח
יש לי רק בקשה אחת. מכיוון שהיו פה חילוקי דעות באשר לוועדה שצריכה לאשר, אני רוצה שתודיעו לי

באישור, שצווים אלה אושרו (כמובן בכפוף לשינויים) על ידי ועדת החוקה, ושזה האישור היחיד שאנחנו

זקוקים לו.
חגי מרום
איפה היו חילוקי דעות בעניין הזה?
שלמה שהם
אמרתי בתחילת הישיבה ואולי אומר שוב.
חגי מרום
לשון החוק קובעת כי ניתן להפריד את הדיון לוועדות שונות.
לבנת משיח
צריך לדעת האם אישור ועדת החוקה הוא אישור הכנסת לצורך העניין.
חגי מרום
זו שאלה עקרונית שהיתה צריכה לבוא לדיון פה בוועדה.
היו"ר אליעזר זנדברג
הבעיה היא שאנחנו לא מוסמכים לדון בה. ועדת הכנסת נזקקת לשאלה זו.
חגי מרום
מה החליטה הוועדה?
שלמה שהם
שיש סמכות לוועדת חוקה.
חגי מרום
לוועדת החוקה בלבד?
שלמה שהם
לא. סמכות מקבילה.
חגי מרום
אני חושב שחבר הכנסת גולדשמיט מערער על כך וחושב שבעיניני תעבורה זה צריך להידון בוועדת הכלכלה.
לבנת משיח
אבל כל הצווים האלה הם עבירות חדשות, זאת הכרזה חדשה ולא שינוי.
שלמה שהם
לכן הפרדנו. במקרה הזה אנחנו עוסקים בקביעת עבירות קנס, שסעיף 221 לחוק סדר הדין הפלילי אומר

שברור שהנושא שייך לוועדת החוקה ועל זה אין מחלוקת. השאלה היא מה קורה כאשר יש רק שינוי שיעור

הקנס, שעל פי סעיף 2 לחוק העונשין וסעיף 48 לחוק יסוד: הממשלה, המדובר בוועדה של הכנסת ולא כתוב שם

ועדת חוקה ושאלה זאת עלתה לדיון.
חגי מרום
היה דיון על זה?
שלמה שהם
יש דיון בוועדת הכנסת ב- 29 לחודש.
משה שחל
נדמה לי שכתוב ועדה מתאימה.
שלמה שהם
כתוב ועדה של הכנסת, כשהדבר בתחום סמכותה.
היו"ר אליעזר זנדברג
ולכן אנחנו מנועים מלהשיב על השאלה של משרד המשפטים עד שוועדת הכנסת לא תחליט מיהי הוועדה

המוסמכת.
חגי מרום
עד כה היה ברור שוועדת החוקה חוק ומשפט היא אשר קובעת בכל הנושאים הללו. עכשיו יש ערעור על כך, לכן

אני לא חושב שיש בעיה עם החלטה של ועדת החוקה, חוק ומשפט, כל עוד ועדת הכנסת לא החליטה אחרת.
היו"ר אליעזר זנדברג
אני מקבל את ההערה של חבר הכנסת מרום.
שלמה שהם
במקרה זה איו בעיה בכלל, שכן המדובר בקביעת עבירות כעבירות קנס וזה וודאי בסמכות ועדת חוקה.
לבנת משיח
אני מבקשת שתשלחו לי את תוצאות החלטתה של הוועדה.
היו"ר אליעזר זנדברג
לדעתי נוכל לציין את הסעיפים שמקנים את הסמכות לוועדה.
שלמה שהם
אך אל תשכחו שבעניין סעיפים אלה אין מחלוקת, שכן כתוב בסעיף 221 שקביעת עבירה כעבירת קנס היא

באישור ועדת חוקה חוק ומשפט.
היו"ר אליעזר זנדברג
תודה לכולכם, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00

קוד המקור של הנתונים