הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 11

מישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט

יום רביעי, י' בחשון התשנ"ז - (23 לאוקטובר 1996), שעה 9:00

חברי הוועדה; אליעזר זנדברג - מ"מ יו"ר הוועדה

משה שחל

מוזמנים; חה"כ חגי מרום

עו"ד לבנת משיח - משרד המשפטים

עו"ד ישראל אזר - משרד הפנים

דוד מועלם - מזכיר המועצה המקומית יקנעם

אופיר אורן - מזכיר-גזבר המועצה המקומית כפר ורדים

עו"ר יהודה שועלי - יועץ משפסי, המועצה המקומית כפר ורדים

שלמה שהם

המתמחה ליועץ המשפטי לייעדה; דנה קסל

מ"מ מנהלת הוועדה; ענת לוי

טובה רויז

1. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"ו- 1996 - מועצה מקומית יקנעם

2. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"ו - 1996 - עיריית לוד

3. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"ז - 1996, מועצה מקומית כפר

ורדים.



צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"ו- 1996 - מועצה מקומית יקנעם

אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. יש לנו דיון על בקשות לגבי שלושה צווים. האחד: צו המועצות

המקומיות (עבירות קנס} (תיקון), התשנ"ו - 1996 - מועצה מקומית יקנעם, השני: צו העיריות (עבירות קנס)

(תיקון) התשנ"ו - 1996 - עיריית לוד, והשלישי: צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ''ז - 1996,

מועצה מקומית כפר ורדים. אלה שלושת הענינים שנמצאים על סדר היום.

קיבלנו מספר רב של צווים, אשר הוגשו לוועדת חוקה כדבר שבשיגרה בשנים שעברו, בעיקר מכוח סעיף 221

לחוק סדר הדין הפלילי, שמחייב את אישור ועדת חוקה כאשר קובעים עבירת קנס. בינתיים הוספו שני

סעיף 2 לחוק העונשין וסעיף 48 לחוק יסוד :הממשלה הקובעים שכל קביעה עונשית צריכה אישור

ועדה של הכנסת, אך לא נקבע איזו ועדה והנושא יעלה לדיון בוועדת הכנסת ב- 29 לחודש. לגבי השאלה האם

גם קביעת שיעורי הקנסות יכולים להיות בוועדת חוקה, כאשר ישנן עמדות שקביעת שיעורי הקנסות, להבדיל

מקביעת עבירה כעבירת קנס, שהיא בסמכות ועדת החוקה (כפי שאנחנו עושים כעת) צריכה להיות בוועדה

המתאימה (בוועדת הפנים או במקרה של תעבורה, בוועדת הכלכלה) והדבר טרם הוכרע.

כרגע על הפרק הצו של יקנעם. נמצא פה מזכיר המועצה מר מועלם, בבקשה.

הייתי מבקש ברשותך לתת רקע קצר על היישוב, כדי להבין מדוע אנחנו זקוקיים לעבירות הקנס.

יקנעם עלית הכפילה את עצמה בתוך ארבע שנים, כאשר בתקופה מאוד קצרה, בתוך חודשים, נגיע ל- 15,000

איש ועד שנת אלפיים נגיע כמעט לעשרים אלף. לכן אנחנו חייבים את חוק העזר הזה של עבירות הקנס, על מנת

ליצור אמצעי אכיפה מיידיים ביישוב, כדי לא ליצור סחבת של תלונות ובתי משפט ויצירת צוואר בקבוק

בדברים שבסופו של דבר לא מגיעים לידי פתרון. החוק הזה הוכן על-לדי היועץ המשפטי שלנו, מר ברטוב,

ועיריית המועצה אישרה אותו. החוק הועבר למשרד הפנים, שהעיר את הערתיו ואנחנו תיקנו את החוק

בהתאם. מבחינת אכיפת החוק, יש לנו מחלקה לאיכות הסביבה, שבראשה עומד מנהל ולרשותו פקחים,

שעומדים להוציא אל הפועל את כל תהליך האכיפה. כמי שחיי ביישוב הזה, אני אומר שהעניין הזה חשוב לנו

מאוד והוא מחוייב המציאות.

רק הערה אחת למי שהכין את הצו, לעניין ניסוח הסעיפים הבאים: סעיף 2 לחוק עזר ליקנעם-עלית (פתיחת

בתי עסק וסגירתם), סעיף 2(א) - "פתיחת בית עסק, למעט בית אוכל או בית קפה, בימי שבת או מועדי ישראל"

וסעיף 5 שם; "מכירת סחורה בבית קפה בימי שבת ובמועדי ישראל, לצריכה מחוץ לבית לזקפה", כאשר

השאלה מופנית אליכם, נציגי המשרדים, יותר מאשר אל מזכיר המועצה.

לעניין הניסוח, בבתי הקפה אצלנו מוציאים שולחנות החוצה, והכוונה היא למנוע מהם מלהתפשט מעבר

למסגרת בית הקפה.

הניסוח כאן הרבה יותר רחב, ועל פניו המדובר גם במקרה שבו אקח כוס קפה ואשתה אותה בבית.

סליחה, הכוונה היא במפורש שלא יהיה מצב שיוצאים אל המדרכות וגולשים מעבר לסטטוס בית הקפה.

אני רק רוצה להעיר משהו לגבי ניסוח הטור האמצעי (המתייחס לתוכן הסעיפים), הניסוח בו אינו העתקה

מילולית של הסעיף עצמו, אלא קיצור כדי שיהיה ברור לחברי הוועדה במה מדובר. הרי המסמך הזה אינו חלק

אינטגרלי של הצו. הניסוח הקובע הוא ניסוחו של הסעיף עצמו, שהוא סעיף 5 לחוק העזר.

נכון, סעיף 5 לחוק העזר מדבר על כך בדיוק, שאסור למכור על מנת להוציא מחוץ לבית הקפה בשבת.

האם הכוונה היא שהאדם שקנה הוא שמוציא או שבעל בית הקפה הוא המוציא תוך כדי הגשה. כי מה שהבנתי

הוא שהכוונה היתה מניעת שירות ללקוח מחוץ לשטח בית הקפה, מחוץ לחנות. האם אי אפשר למכור לי את זה

כאשר אני קונה במקום והולך הביתה?

הכוונה היא מכירה כדי להוליד את המוצר מחוץ לבית הקפה, זה מה שאסור.

היו"ר אליעזר זנדברג;

אז עכשיו הכדור חוזר אל מזכיר המועצה, אני מבין שהמדובר בדבר אחר לגמרי, לפחות מהדברים שעולים

כעת.

האם יש לכם את חוק העזר? כי פה כתובה רק הכותרת.

היו"ר אליעזר זנדברג;

אתן ליועץ המשפטי לומר את דבריו.

צריד לומר שעבירות אלה עוסקות בחלקן בנושאים חשובים מאוד, אך צריך לזכור שישנם במדינה כיום חוקי

יסוד, ושאלת החירות היא מאוד בסיסית ודווקא דברים אלה שנראים קטנים, כמו עבירה שהקנס עליה לא

גבוה, דווקא אלה פוגעים לפעמים בחירותו של האדם או בחופש עיסוקו בצורה קרדינלית ויכול להיות שכלל

אינם תקפים ואני מציע להסתכל על הדברים תוך שימוש בשכל הישר. בסעיפים אלה יש הטלת חובות

מסויימות, מענישים אנשים בגין מחדל, למשל בסעיף 74(א) לחוק עזר ליקנעם-עלית (מניעת מפגעים ושמירת

הסדר והנקיון) התשמ"ח- 1988, הקובע: "אי טאטוא מדרכה בידי בעל עסק גובל במדרכה", אתה למעשה

מטיל חובה לטאטא. יש עוד סעיפים שצריך לחשוב עליהם, למשל סעיף 10 לאותו חוק שתוכנו: "השקאת

צמחים באופן הגורם הפרעה לעוברים ברחוב או בנכס גובל, למעט בגן".

היו"ר אליעזר זנדברג;

כלומר, לא להשפריץ מים.

אך בהשקאת צמחים, לפעמים אין ברירה וקצת מים נשפכים לכביש. על דבר כזה יבואו ויגידו שאני עובר

עבירה. השקאת צמחים בעיני היא ערך חשוב, אם מישהו מתכוון להציף את כל הרחוב, אז יכול להיות שהוא

עובר גם עבירות אחרות, אבל לומר שזאת עבירה על חוק עזר? ולגבי סעיף 12(ב) לאותו חוק עזר המדבר על

"הימנעות בעל כלב מאיסוף גללים שהטיל כלבו במקום ציבורי", על זה יש ויכוחים גדולים.

לגבי גללים כבר יש צווים.

לגבי חוק עזר ליקנעם-עלית (פתיחת בתי עסק וסגירתם), התשנ"ה- 1995, העוסק בפתיחת וסגירת בתי עסק

בשבת, עולה השאלה המהותית, האם זה מהווה פגיעה, זאת שאלה ערכית שהוועדה צריכה להחליט בה, ועל

פיה לאשר או לא לאשר.

אם אנחנו לא מאשרים זאת כעבירת קנס, ניתן להגיע איתה לבית משפט, כי זו עבירה שקיימת ואנחנו לא

מתווכחים על תכנים של עבירות, על זה צריך להתווכח כאשר באים לאשר את החוק.

כאשר הייתי שופט, דווקא הנושאים האלה, לפי טבעם עוררו הרבה מאוד רעש, מאחר ובמצב המשפטי הקיים

היום, לכל בית משפט למעשה יש סמכות בגצ"ית (אנחנו מקווים שמצב זה ישתנה, אך זה המצב הקיים היום).

אני רוצה לומר לך, שבעיר שבה הייתי שופט, כאשר עלה הנושא הזה, של ברירת קנס, הדבר לא מגיע בכלל

לבית משפט ואין בכלל בעיה.

סליחה, אבל דווקא בעניין הספציפי הזה אין בעיה מפני שהיה תיקון לפקודת העיריות משנת 1988, שחל גם על

פקודת המועצות המקומיות, שמותר להסדיר פתיחת וסגירת עסקים בשבת ובמועדי ישראל על סמך טעמים

של מסורת דתית, ולכל חוקי העזר העוסקים בפתיחת וסגירת עסקים, יש תוקף במפורש.

השאלה היא פשוטה. הוועדה צריכה להחליט וזה ענייך ערכי. וחוץ מפסק הדיו של פרוטקצ'יה בענין חוק

ההסמכה, לא עמד הנושא במבחן בג"ץ.

אך התיקון היה אחרי פסק הדין של פתקצ'יה.

הדבר לא עמד במבחן בג"ץ וצריך לומר את זה. הוועדה תחליט את אשר תחליט.

המאטריה היא לקבוע האם העבירה יכולה להיות עבירת קנס, אנחנו לא עוסקים במהות הצווים, כי זה לא

בפנינו ויש דיון משפטי בוועדה אחרת בעניין.

ברגע שהעבירה אינה עבירת קנס, היא מגיעה לבית המשפט והנוהג אומר שבדרך כלל לא מגישים דו"חות אלה

לבית המשפט, מפני שלא רוצים להסתבך בהכרעה הערכית האם הדבר מותר או אסור.

אך אדם יכול להביא עבירה כזאת לבית המשפט, אין שום בעיה, משום שבעבירות קנס, אם אדם יחליט לא

לשלם, כעבור שבועיים יגיע העניו לבית המשפט.

רציתי לשאול לפני שאביע את דעתי, האם יש לוועדה אפשרות לאשר חלק מהצו המדובר? כי זה יקל עלינו

במידת מה, שכו רוב רובו של הצו הוא טריוויאלי, הוא לא חדש, יש חיקוקים או צווים מעין אלה בשורה

ארוכה של מועצות ורשויות מקומיות ואני לא רואה כאו שום בעיה עם העקתו, אף כי צודק היועץ המשפטי

לוועדה שמתעוררות שאלות של צווים אלה מול חוקי היסוד, אך לא הייתי מעורר אותו דווקא כאו, במסגרת

של אישור צו כזה או אחר ומו הראוי ששאלות אלה יו5בררו במסגרת פניה לבית המשפט העליון, מפני

שהוועדה, עם כל הכבוד הראוי, אינה יכולה לעשות את מלאכת הפרשנות החוקתית של מעשי חקיקה, אם כי

היא צריכה להימנע, ככל שתוכל להימנע, אם היא מבחינה בזה, מכל דבר העומד בסתירה לחוקי היסוד. אותי

מטרידה מאוד פיסקה שתיים בעמוד שלוש לחוק עזר ליקנעם עלית (פתיחת בתי עסק וסגירתם) ואני מציע

לוועדה לא לאשר פיסקה זאת.

חבר הכנסת מרום, המדובר כאן בעצם בתמצית המבארת מה תוכו חוק העזר הקיים שאוסר על פתיחת בתי

עסק וכדומה. אנו כאן נדרשים להחלטה, האם נסכים שעבירות על פי אותו חוק עזר הו עבירות קנס או לא.

הכלי היחיד שיש בידי ברגע זה הוא לא לאשר סעיף זה בחוק העזר כעבירת קנס.

אני רוצה להבהיר: השלכה אחת היא, שאי אישור הצו הופך את העבירה לעבירה של כתב אישום המוגשת

באופו אוטומטי לבית משפט ולא עבירה של ברירת קנס. ושנית, אני רוצה להצביע על כך שיש עשתת רשויות

מקומיות בהו קיים אותו סעיף בדיוק, כלומר יהיה לנו מצב קצת אנומלי, של עשרות רשויות מקומיות אחרות

שיכולות להפעיל את העבירה הזאת, הם הרי מעתיקים את העבירות האלה.

שאלה אינפורמטיבית נוספת: אם הוגש דו"ח על תשלום קנס, האם אז אין הגשת אישום אפשרית בכל מצב,

לאור עקרונות ה"דבל ג'פרדי"ל

אפשר תמיד. החוק קובע מלכתחילה, שאם יש למשל עבריין חוזר, אין חובה לתת לו מראש אפשרות תשלום

קנס וניתן להחליט שהנסיבות מצדיקות לתת לו אישום, למשל בגלל שהמדובר נניח באדם שמצפצף על החוק

וכל יום שני וחמישי עובר את העבירה.

אפשרות שניה היא, שאדם שמקבל הודעת תשלום קנס מהסוג הזה ואינו מרוצה ויש לו מה לומר, הרי אם לא

ישלם את הקנס, באופן אוטומטי כעבור שבועיים יש אישום בבית משפט, כך שהנושא מובא לדיון בבית משפט

אם רצונו בכך (על ידי כך שאינו משלם את הקנס).

יש לי הערה, פעם בחודש הייתי יושב בתיקים מקומיים ומנסיוני, בעבירות של ברירת קנס, אדם בדרך כלל

מעדיף לשלם ולא להגיע לבית המשפט ורוב בעלי העסק פועלים כך, אלא אם כן מגישים לו כל שבת עשרה

דוחו"ת ולפעמים עושים זאת. בכל מקרה אחר ואם המדובר במשפט, הענין מתברר.

היו"ר אליעזר זנדברג;

אנחנו יכולים להתקרב לקראת החלטה. היתה הערה ראשונית שהופנתה למשרדים לגבי ניסוח סעיף 5 לחוק

עזר ליקנעם-עלית (פתיחת בתי עסק וסגירתם), התשנ"ה - 1995, ואני אבקש להרחיב את ההערה לגבי הניסוח

של אותו סעיף, שגם חבר הכנסת מרום התייחס אליו, אשר סופו מדבר על "צריכה מחוץ לבית הקפה". שמענו

שתי גרסאות סותרות לגבי משמעותו, ונשאלת השאלה האם "צריכה מחוץ לבית הקפה" זאת קניית קפה

ב"TAKE AWAY" כמו שהסביר נציג משרד הפנים, או שתיית קפה מחוץ לשטח בית הקפה על שולחן הסמוך לו,

כפי שהסבירה המועצה המקומית. מכאן ההערה, שבפעם הבאה בה מביאים בקשה כזאת בפנינו, שיצורף לה

העתק הסעיפים, כדי שנוכל לדעת בבירור על מה מדובר.

הנושא השני שעומד על הפרק הוא אישור סעיף 2 לחוק העזר, שחבר הכנסת מרום התייחס אליו, ואני מבין

שהוא יותר בעייתי. אם רצונו בכך, ניתן לקיים לגביו הצבעה נפרדת.

נעבור כעת למהות הענין, האם נאשר או לא נאשר את העבירה כעבירת קנס. שמענו את עמדת היועץ המשפטי,

שכאשר המדובר בעבירת קנס, רבים פטורים מהטירדה להגיע לבית המשפט. עוד אציין, שעל סמך נסיוני בעבר,

כאשר אדם הגיע לבית המשפט יותר מפעם אחת, העונש שהוטל עליו היה יותר מהקנס ולפעמים גם מאסר על

תנאי, כך שאם המדובר בעבירת קנס, הדבר משרת את האינטרס של אותו אדם.

אני מבקש להעלות להצבעה את כל הצו למעט סעיף 2 שבו. מי בעד, מי נגד, מי נמנע.

הצבעה

הצו אושר

עכשיו אעמיד להצבעה את סעיף 2, שנמצא בעמוד 3 לבקשה שהופנתה אלינו והמתייחס לסעיפים 2(א), 5 ו- 3

לחוק עזר ליקנעם עלית (פתיחת בתי עסק וסגירתם). מי בעד לאשר את סעיפים 2(א), 5 ו- 3 כעבירה של ברירת

קנס, ירים את ידו, מי נגד?

הצבעה

אחד מול אחד.

סעיפים 2(א), 3 ו- 5 לא אושרו.

כך שאישרנו את הצו למעט סעיפים 2(א), 5 ו- 3.



צו המועצות והמקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"ז - 1996, מועצה מקומית כפר ורדים

נעבור כעת לכפר ורדים. נעסוק בצו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), הנוגע לחוקי העזר של המועצה

המקומית כפר הורדים, על פי בקשת המועצה המקומית. שר הפנים הביא את הדבר לדיוננו כאן. אנשי כפר

ורדים, הבמה שלכם.

הצו מדבר בעד עצמו.

זאת מועצה ממונה וחלק מתהליך הקמת המועצה הוא חקיקת כל חוקי העזר, אשר אושרו ופורסמו ברשומות.

עבירות הקנס יאפשרו לנו לתת ברירת קנס במקום לתבוע את האזרחים בבית המשפט, דבר שיקח זמן ויגרום

טירדה לנו ולתושבים. אלה החוקים והסעיפים, עם דרגות הקנס השונות. זה באופן כללי מאוד.

נציגי המשרדים מרנבקשים להעיר הערה לפני שחברי הכנסת יתבטאו בענין.

אנחנו הכננו את הצווים.

אדוני היו"ר, הייתי מבקש לחזור על הסתייגותי מחוק עזר לכפר ורדים (פתיחת עסקים וסגירתם), סעיפים 3,2,

5(א), (ב), (ג), ו- 6.

אתה צריך להחליט גם לגבי ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה ולגבי ערב יום הזכרון לחללי מלחמת הקוממיות

וצבא הגנה לישראל.

היו"ר אליעזר זנדברג-.

סעיפים 5(א), (ב)ו- (ג) עוסקים בחריג שמחוץ לגדר השבת.

בשני הימים האלה עם ישראל עוצר מלכת ואני חושב שזה ראוי.

אגב, סעיף 2 עוסק ביום כיפור וראש השנה ואיני רואה הבחנה, לפחות על פי מה שרשום, ביניהם לבין השבת.

אם הייתי יכול לבודד, הייתי אומר שראוי כי גם ביום כיפור יקבע כך, ולו מן הטעם שלא הייתי רוצה שמישהו

יפגע עד כדי כך ברגשות האנשים, אבל אני לא רוצה להיכנס לזה. באופן עקרוני, עמדתי זהה לזו אותה הבעתי

קודם.

האם באופן טכני אפשר לאשר רק את סעיפים 5(ב) ו-(ג).

כן אפשר. ההערה של חבר הכנסת מרום מתייחסת לסעיף 2, המתייחס לפתיחת בתי קפה בשבת ובמועדי

ישראל, לסעיף 3 העוסק בפתיחת חנות בימי חול אחרי השעה 21.00 ללא היתר, או פתיחת בית קפה או מקום

עינוג ציבורי אחרי שעה 24.00 ללא היתר (שזה, אגב כבר יום למחרת), לסעיף 5 שעוסק באותם ימים שציינו

וסעיף 6 שעוסק במכירת סחורה בבית קפה בימי שבת ובמועדי ישראל, בשעות מותרות לפתיחה, לצריכה מחוץ

לבית הקפה.

כמה דיסקוטקים יש לכם בכפר ורדים? כדי שנדע על מה אנחנו מדברים.

יש פאב שעובד חלקית.

אז מה אתם רוצים. עזבו את זה.

אני מבקש לדעת למה מכוון חבר הכנסת מרום מבחינת עמדתו לגבי סעיפים 5,3,2 ו- 6.

סעיפים 2 ו- 3 אני מניח.

נכון.

ברצוני להעיר מספר הערות וזאת לאחר שדנו בצורה מדוקדקת בסעיפים השונים. ראשית היו מספר הערות על

טעויות דפוס והפננו את תשומת לב משרד המשפטים לכך, כמו למשל סעיף 7(א), בו מופיעה פעמיים המילה

"או", שזה לא קריטי מבחינת המהות.

שאלה לגבי סבירות גובה הקנס שאני מבקש להפנות לנציגי המועצה ולנציג משרד הפנים שמן הסתם עסק

סעיף 5(ד} לחוק עזר כפר ורדים (פתיחת עסקים וסגירתם), המדבר על "הימנעות בעל בית

קפה או בעל מקום עינוג ציבורי מהצגת מודעה בכניסה לעסוק, במשך 48 שעות לפני ועד צאת ימי הזכרון

לשואה ולגבורה ולחללי מלחמות ישראל, שלפיה הם יהיו סגורים בערבי אותם ימי זכרון משעה 00.-17 עד שעה

06:00 למחרת", כאשר הקנס שנקבע בעבירה חמורה זו הוא 240 שקלים. מעיון בגובה הקנסות בעבירות

אחרות (סכום הקנס מצויין בסוגריים בצד כל עבירה), שמבחינת המיפגע, לדעתי הן חמורות יותר, כמו למשל,

ניקוי או ניעור אבק ברחוב (160 שקלים חדשים), "אי הוצאת אשפת צמחים", "כניסה למקום נטיעות גדור בגן,

ללא רשות" או "השלכה מרכב לרחוב אשפה, פסולת או חפץ אחר" (הקנס הוא 80 שקלים חדשים), אבל אי

הצגת שלט, 240 שקלים.

אני רוצה לשאול שאלה פרקטית. כמה בתי עינוג יש לכם בכפר ורדים, למה לבקש אישור סעיפים שאין להם

משמעות.

הם חושבים בגדול. אם יהיו עוד מקומות.

קודם כל, יש עוד מקומות.

בוא תאמר לי מה הם.

יש מסעדה שהיא גם בית קפה וקונדיטוריה.

אם היא סגורה, כולם יודעים מזה. אנחנו רוצים לקנוס אותו ב- 240 שקלים אם הוא לא שם מודעה. מה

המשמעות והסבירות של עבירה כזאת (למרות שאנחנו לא זכאים להכנס לדיון על כך, אך זה קשור אחד לשני).

בכפר ורדים יש הרבה רגישות, יש הרבה נכי צה"ל. עד היום שמו שלט לסירוגין. אנשים באו והעירו על כך ולכן

נכון יהיה לקנוס על אי הצבת שלט. אין לנו בעיה של עשרות מקומות ולא פקחים שרצים, אך נכון יותר יהיה

אם הדבר יהיה מאורגן.

אך למה הקנס במקרה זה צריך להיות בשיעור של 240 שקלים, היינו גבוה פי שלושה מהקנס על עבירות,

שלפחות על פניהן נראות חמורות או מזיקות יותר כמו זיהום, השלכת פסולת וכדומה שהקנס עליהן הוא 80

ש"ח? מה היו הקריטריונים או השיקולים שעל פיהם החלטתם על גובה הקנס?

אנחנו קבענו דירוג של חמש דרגות קנס, כשאנחנו מאפשרים לרשות המקומית לקבוע בעצמה את הדירוג

הרצוי לה. שר הפנים בדרך כלל לא מתערב בדברים האלה. הרשות המקומית קובעת והשר הולך בעקבות

בקשה של הרשות המקומית. כך שהשאלה צריכה להיות מופנית אל הרשות המקומית.

אעיר הערה בנושא הזה. זה נכון שהרשויות קובעות את הדירוג וכשהנושא מגיע למשרד המשפטים אנחנו

נוהגים להסתכל לרוחב, לבדוק את אותן עבירות ברשויות מקומיות אחרות ומה דרגת הקנס שנקבע להן וזאת

כדי שתהיה איזו שהיא סבירות. אנחנו מציעים להם את התיקונים בהסתמך על רשויות מקומיות אחרות או

על כך שאין צורך לקבוע את העבירה המסויימת כעבירת קנס וכ"ו. הרשויות מסכימות או לא מסכימות

ובהתאם לכך פועלים.

כלומר, 240 ש"ח הוא הסכום המקובל במדינת ישראל בנושא הזה?

כן, אבל זה לא דבר קדוש.

נראה לי סביר לעבור על כל המכלול והיכן שנראה שיש פרובלמטיקה נעלה אותה להצבעה בנפרד, כמו שעשינו

במקרה של יקנעם עלית.

רציתי להעיר לענין זה. למועצה אין התנגדות לקבל כל הצעה אחרת, שכן זה לא משהו מהותי.

הערה אחרת היתה לגבי סעיף 31 לחוק עזר לכפר ורדים (מניעת מפגעים ושמירת הסדר והנקיון), התשנ"ה -

1995, המדבר בעבירה שהיא: "פינוי או העברת זבל או אשפה מנכס בידי אדם שאינו עובד המועצה, ללא היתר

מראש המועצה". זה הנוסח של דברי ההסבר ולכן אני רוצה להיות זהיר בעניין ואני לא רוצה שנטעה.

אם כך מנוסח גם סעיף חוק העזר, הרי אנחנו בבעיה קשה מכיוון שלמעשה כל נטילת שקית אשפה על מנת

להשליך אותה מחוץ לשטח הבית, היא פינוי או העברת זבל או אשפה מנכס בידי אדם שאינו עובד המועצה,

ללא היתר... אני מניח שראש המועצה לא נתן היתר כללי לאנשים לפנות זבל.

לא מדובר בפינוי מהבית, המדובר בפינוי אשפה מהמקום שבו היא מונחת. בדרך כלל המדובר באשפת בנייה

שכדי לפנות אותה צריך באמת לקבל היתר מיוחד, היתר באשר האם ולהיכן לפנות.

הדברים הרשומים כאן הם הרבה יותר כלליים מהדברים שאתה מפרט, עורך דין אזר. השאלה היא מה כתוב

בצו או בחוק העזר.

בחוק העזר כתוב: לא לפנות אשפה, אבל אשפה זה לא מתוך הבית. אני לא זוכר בדיוק את הניסוח המדויק.

הניסוח בסעיף 31(א) הוא: "לא יפנה אדם, פרט לעובד המועצה או מי שמינתה המועצה לעשות כן, לא יעביר

ולא יוביל אשפה או זבל מנכס, אלא לפי היתר, בהתאם לתנאי ההיתר". כמובן שהניסוח באמת רחב אך לא זו

היתה הכוונה.

אני חושב שזה עדיין נמצא בגדר הרחב ביותר ואני מניח שלא הוצאו היתרים על ידי ראש המועצה לכל עקרת

בית או לבעלה.

האם זה תמיד כך, בכל הצווים, שנדרש היתר מראש המועצה?

בעיות ראש המועצה הן לא רק לגבי חוק העזר.

אני אגיד לך מר אזר, מה שמטריד אותי בעניין נוגע בעצם לאותם דברים שאמר חבר הכנסת מתם אך מזווית

אחרת. אם יחליטו להתנכל לאדם מסויים, לא לגבי שקית זבל, כי כולם יבינו את האבסורד שבעניין, אבל אם

רוצים להקפיד יותר עם אדם מסויים, וזה יקרה דווקא ברשויות קטנות ואני לא מדבר על מועצה מקומית כפר

הוורדים חס וחלילה, אך בישובים קטנים זה קורה, ויכולים לומר שיש עבירה, מגישים דו"ח וכמובן שעדיף

לשלם קנט ולא להגיע לבית המשפט ואנשים עלולים להיפגע. אני חושש שהסעיף רחב מידי מכדי שניתן את

האפשרות להגיע איתו לעבירה של ברירת קנס. זו לפחות דעתי האישית.

אני רוצה להבין לגבי סמכויות ראש המועצה. האם כל ההיתרים ניתנים על ידי ראש המועצה?

ראש המועצה מוגדר גם כמי שהועברו אליו סמכויותיו ראש המועצה. יש פקח ולמעשה מי שנותן את הדו"ח

הוא הפקח.

לא לגבי מי שנותן את הדו"ח, אלא נאמר: אלא אם קיבל היתר לכך מראש המועצה".

ראש המועצה מוגדר גם כמי שאליו הוא העביר את סמכויותיו, ובדרך כלל זה מה שהוא עושה, הוא מעביר את

סמכויותיו בכתב.

אולי יעסיקו קבלנים להובלת אשפה?

לא, "האציל לפקח, לפקיד" וכ"ו.

ההערה השלישית נוגעת לסעיף 38 המדבר על: "הימנעות אדם המוכר, מרכיב או מספק חלפים לחפצים

מיושנים או הימנעות בעלם או מחזיקם מלפנותם ממקום ציבורי או פרטי למקום שקבע, בהודעה בכתב, ראש

המועצה או מפקח". כאשר גדר הבעייתיות במילה פרטי, ואני חושב שההערה היתה מוצדקת. אם אדם מחזיק

בחצריו או בביתו אפילו חפץ מיושן וכדומה ונמנה מלהעביר אותו -

כאשר קיבל הוראה מהפקח להעביר, וכאשר ההוראה הזאת ניתנה בסמכות וברשות כמובן.

השאלה שמתעוררת פה היא האם אנחנו רואים בזה מפגע. אם אדם מחזיק בחצרו הפרטית מוסך של מכוניות.

- מה הקריטריונים ובאילו נסיבות נותן ראש המועצה או הפקח את ההודעה בכתב?

זה לפי שיקוליו של הפקח.

אם מגיעות למשל תלונות מהשכנים.

אם נדע שזה רק במקרים בהם אכן המדובר במטרד.

אם זה פוגע בערכי הנוף למשל.

לבלון המביא-למטרד.

אולי באמת, בעצת "הלשכה המשפטית" סעיף 14 לחוק המסמיך, שהוא הסעיף המסמיך: "להסדיר ולאסור

את הנחתו של גרוטאות ברזל וחפצים אחרים מרשות הרבים ולהורות על סילוקם של אותם חפצים ומה יעשה

בהם כשהונחו ברשות הרבים או ברשות היחיד, בנסיבות אשר יש בהם משום פגיעה בנוחותם של תושבי

הסביבה".

והערה לגבי העתיד לבוא ולאו דווקא לצורך האישור של הסעיף כאן, וזאת כדי שכאשר יבואו צווים נוספים,

הדברים יהיו ברורים וגם המילים האלה של אלמנט הפגיעה יהיה כתוב בהם. אני רוצה להעיר לגבי סעיף 67

בעמ' 6, שבו יש ע.נייו יותר מהותי.

יש לי רק הערה אחת. צריך להיות ברור שכל דברי ההסבר האלה אינם מחייבים כמובן לצורך פרשנות החוק.

אך אנחנו דנים בזה מהטעם הפשוט, שאין בפנינו דבר אחר וכבר ביקשתי שבישיבות הבאות יהיו בפנינו

הסעיפים המדוייקים.

סעיף 67 מדבר על עבירת קנס לגבי "שיפוץ בית, מבלי שבעלו קיבל דרישה או היתר לכך מראש המועצה או

מהמהנדס או שיפוץ שנעשה שלא בהתאם לתנאים ולהוראות בדרישה או בהיתר". אותי מטרידה האפשתת

שאדם יגיע למצב של ברירת קנס שעה שאדם אחר אולי יועמד לדין על פי חוק אחר, כמו חוק התכנון והבניה.

האם אין פה בעיה של סיכון כפול, שיוצר מעין חסינות (דבריו של השופט ברק מאתמול עוד מהדהדים באוזניי)

סיכון כפול במובן ההפוך, שכן ברצותו, יכול לבוא ראש המועצה או פקח, להטיל את הקנס במסגרת ברירת

הקנס ואז עולה השאלה מה המשמעות לעניין חוקי התכנון והבניה לגבי מי ששיפץ בית מבלי שקיבל היתר.

מנגד יש את חוסר הסבירות של שיפוץ בהגדרתו המצומצמת והמינימלית, אבל אם לא נדרש היתר מלכתחילה

אין את הבעיה הזאת. למשל שיפוץ, אפילו קטן, בתוך הבית, מה משמעותו לצורך העניין. לא הייתי רוצה

שיהיה מצב שבו נדרש היתר (ולמעשה כל מעשה של בנייה, שדורש היתר, מחייב זאת) גם על פי חוק התכנון

והבנייה וניתן יהיה לפתור את אותו עבריין במקרה זה בעבירת קנס, מבלי לגרור אותו בכלל לזירה של חוקי

התכנון והבנייה. זה בעצם החשש שלי בעניין.

סליחה, אני לא הבנתי, שיפוץ לא מתייחס לשיפוץ בתוך הבית.

איך אתה יודע אתזה?

רק מה שלגביו נחוץ היתר בצורה כלשהיא מראש המועצה.

בוא נצא מנקודת הנחת ששיפוץ בית אינו טעון היתר. מה שמטריד אותי זה משהו אחר. נאמר שאותו שיפוץ

טעון היתר ועברנו את המכשלה של שיפוץ בתוך או מחוץ לבית. הבעיה היא שלא יהיה מצב שבו, כתוצאה מכך

שאנחנו מתירים את עבירת הקנס, נאפשר לעבריינים מסויימים לפחות, להתחמק בדרך של תשלום הקנס

ומניעת העמדתם לדיל במסגרת חוקי התכנון והבנייה.

אם יש את חוק התכנון והבנייה מדוע אנחנו צריכים את הסעיף הזה.

כפר הוורדים מקפיד מאוד על חוקי התכנון והבנייה, המדובר פה על סעיף 66 שקודם לאותו סעיף, שם ראש

"הבית שלך, מבחינת חזותו החיצונית, הגיע למצב גרוע, שפץ אותו" ורק

אז חל הסעיף שלנו.

אך סעיף 67 עוסק בלשון פוזיטיבית: שיפוץ בית מבלי לקבל היתר.

לא. "לא ישפץ אדם אלא כאמור בהודעת שיפוץ האמורה בסעיף 66". סעיף 66 מתייחס למצב שראש המועצה

ראה בית מוזנח ונתן לו הוראת שיפוץ. זה לא מקרה כללי של שיפוץ.

איפה זה כתוב?

רק עכשיו אנחנו שומעים את נוסח סעיף 66.

לסעיף 66 שלושה סעיפים. ראש המועצה או המהנדס רשאי לדרוש מבעל בית, בהודעה בכתב, לבצע בחזית

הבית עבודות שיפוץ כמפורט בהודעה.

למעשה סעיף 67 מדבר על אותם מקרים בהם לא מקיימים את הצו הפוזיטיבי שמחייב אותך לשפץ, וזה מצב

אחר מזה שהעלתי קודם.

זה סעיף 66.

וסעיף 67 מתייחס לאי קיום הצו.

יש כאן טעות חמורה בצורה שבה ניסחו את הסעיף.

אני לא מבין מדוע בסעיף 67 בכלל מופיעות המילים "...מבלי שבעלו קיבל דרישה..."

אני רוצה לדעת מחו נוסח סעיף 67.

נוסח סעיף 67: "לא ישפץ אדם בית אלא על פי הודעת השיפוץ כאמור בסעיף 66 ..."

כלומר אם ראש המועצה לא אמר לך לשפץ אז אסור לד לשפץ את הבית.

לא. יש מקרים בהם ראש המועצה מחייב אותך לשפץ. באותם מקרים, אם לא שיפצת עברת עבירת קנס לפי

סעיף 67.

למה מופיעות המילים שיפוץ בית מבלי שבעלו קיבל דרישה או היתר. אני מבין שמתייחסים למצב שבו "מבלי

שבעלו קיבל היתר" אדם הלך לשפץ את ביתו. מה עניין הדרישה לענייננו בסעיף הזה.

מה שחסר פה בהסבר סעיף 67 ואין הכוונה לתוכן הסעיף, הוא שהיה צריך להוסיף: "מבלי שקיבל היתר

ודרישה לפי סעיף 66". זה מה שהיה צריך להיות כתוב כדי שהסעיף יהיה מובן.

הסעיפים הללו לדעתי הם בעיתיים מאוד. נניח שמחר ראש המועצה, שהוא איש נחמד, אומר לאדם שהוא

דורש ממנו לשפץ את ביתו באופן כזה, שיוסיף שלוש קומות נוספות. גם זו דרישה. או למשל פרגולה יפה בחצר.

יש שיפוץ מקומי ויש שיפוץ אחר.

שלמה שהם .?

אבל עדייו החוקים האלה חיים יחד עם חוק התכנון והבנייה והס לא בסינתזה. ושימו לב, האם ראש המועצה

צריך להוציא היתר לפני שהוא בא בדרישה כזאת, או שאינו צריך להוציא היתר. ואיזה סוג של דרישה, איזה

סוג של שיפוץ. כל העניין הזה הוא אנומלי.

ראש המועצה יכול לדרוש מבעליו של בית שנפגע, למשל שהחזית שלו סדוקה, שישפץ.

אבל מרוב מאמץ עשיתם גם את המצב ההפוך, זה שהוא דורש לשפץ וצריך לשפץ, את זה אני מקבל. אבל

בנוסף לזה הוספתם שאם שיפצת בלי דרישה, גם זו עבירה. זה מה שכתוב בסעיף 67. סעיף 67 הוא סעיף לא

גבון.

נכון, יש דבר לא נכון בסעיף 67.

צודק, אני מקבל את ההערה.

ולכן בוודאי שאין לאשר אותו כברירת קנס.

אז רשמנו גם את הסעיף הזה להצבעה לאחר מכן. לגבי סעיפים 63 ו- 65 בעמוד 8 (אני מדבר על דברי ההסבר,

שכן אלה מונחים לפני), שניהם עוסקים למעשה במחדל של הימנעות בעל בית: סעיף 63 - "הימנעות בעל בית

מאחזקת חזית הבית וחדר המדרגות שבו, במצב נקי" וסעיף 65 - "אי אחזקת חזית בית וחדר המדרגות, בידי

בעלו והמחזיק בו, במצב תקין ומראה נאה". כאשר השאלה פה היא של הקריסריונים, של סבירות העניין

ומידת הדיוק שבהם. האם נוכל לשמוע מה הסעיפים האלה אומרים באמת.

סעיף 63 אומר:"בעל בית יחזיק את חזית ביתו וחדר המדרגות שבו במצב נקי". סעיף 65 קובע: "בעל בית

והמחזיק בו חייבים לשמור על המצב התקין והמראה הנאה של חזית הבית וחדר המדרגות".

אותי מטרידה המילה נאה. איך אתם מגדירים את העניין הזה. על נקי אפשר להתווכח, אבל על נאה?

נקי יחסי וגם נאה יחסי. בסך הכל אני חושב שאנחנו נמצאים במתח שביו רצון הרשות, שלתושבים תהיה מידה

מינמלית של משמעת ושאפשר יהיה לנהל את היישוב ולראות אותו נקי ומטופח, לבין חרויות הפרט לעשות

בשלהם כרצונם.

אני רק רוצה להפנות את תשומת הלב לכך, שבעמוד 8 בסעיף 79 בדרגת קנס ז' זה 175 שקלים ולא 165 שקלים.

יש לנו שלושה נושאים שנצביע עליהם בנפרד, הראשון דומה לזה שהצבענו עליו בצו המועצות ביקנעם, שחגי

מרום יבקש להצביע עליו בנפרד. אני אבקש להצביע בנפרד על סעיף 67 העוסק בשיפוץ ועל סעיף 31(א) המדבר

בהעברת זבל, שלדעתי הם גורפים מידי, ובנסיבות הנוכחיות אני לא חושב שיש מקום שנאשר אותן כעבירות

קנס.

הייתי מציע בכל זאת, שאת הסעיף הזה של פינוי זבל כן לאשר, ואנחנו נתחייב לסייג את הנושא ולהגיש תיקון

לחוק העזר,כך שהסעיף לא יחול על שקיות האשפה עליהן דיברנו קודם.

אני לא יכול לשנות את הסעיף. תשנו את החוק והעבירו העתק מהנוסח המתוקן אלינו.

הסעיף הזה הוא הכי חשוב בכל חוק העזר הזה.

מקובל עלי העקרון כל עוד לא חרגנו מעבר...

אם כך נצביע בשלוש הצבעות נפרדות. האחת מתייחסת ספציפית לסעיף 2 ו- 3 לחוק עזר כפר ורדים (פתיחת

עסקים וסגירתם), התשנ"ד- 1994.

מי בעד אישור הסעיף, ירים את ידו. מי נגד.

הצבעה

שני הסעיפים לא אושרו.

הצבעה אחרת נוגעת לסעיף /6 לחוק עזר כפר ורדים (מניעת מפגעים ושמירת ויסדר והנקיון), התשנ"ה- 1995.

מי בעד אישור הסעיף? מי עד?

הצבעה

הסעיף לא אושר.

נצביע עכשיו על כל יתר הסעיפים בחוקי העזר השונים ואין צורך שאקריא את כולם.

מי בעד האישור? מי נגד?

הצבעה

הסעיפים אושרו.



צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"ו - 1996 - עיריית לוד

נשארנו עם עירית לוד. האם הם בדרך או שלא יגיעו?

אפשר בלעדיהם.

נעבור עכשיו לדון בצו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"ו - 1996, הנוגעים לחוקי העזר של עירית לוד, על

פי בקשתה של מועצת העיריה ועל פי בקשתו של שר הפנים אלינו (שגם בירך אותנו בברכת שנה טובה במכתב

הפניה). אין כאן נציגים של עירית לוד. האם נציג משרד המשפטים ומשרד הפנים מבקשים לומר דבר.

אני רק יכול לומר שעירית לוד מאוד ביקשה לקדם את הצו הזה ולחצה עלינו. אנחנו הכננו אותו לפי בקשת

העיריה.

ירשם שנציג העיריה לא הגיע למרות בקשתם ההיסטרית שנאשר את הדברים.

לגבי סעיף 14(ד) לחוק עזר ללוד (אספקת מים) התשכ"ז- 1967: "רחיצת אדם במים של מפעל מים או הכנסת

בעל חיים או חפץ למפעל מים, שלא כדין, או גרימה לזהום מים או להפרעה באספקתם", לא הבנתי מה זה

הכנסת בעל חיים או חפץ לתוך מפעל מים, האם הם רוחצים חמורים במפעל מים של מקורות?

המדובר בלוד, שם יש בעלי חיים.

גם מפעל מים זה דבר רחב.

אולי מביאים כבשים לשתות במפעלי מים ואם אתה לא תופס אותן שותות, אלא רק מצויות בשטח, אתה יכול

להפעיל סמכות כדי למנוע את הצורך במארב.

האם יש הערות. האם חבר הכנסת מרום מבקש להעיר הערה?

לי יש תוכי ואני שואל את עצמי כיצד אני מחזיק אותו במקום ציבורי מבלי שהוא יהיה קשור היטב במחסום

על פיו.

לאיזה סעיף אתה מתייחס?

סעיף 11(א) לחוק עזר ללוד (פיקוח על כלבים ובעלי חיים אחרים), התשנ"ב -1991: "החזקת בעל חיים במקום

ציבורי מבלי שבעל החיים יהא קשור היטב ומחסום על פיו".

האם ההערה של חבר הכנסת מרום תופסת לגבי סעיף 11(א) או שזאת רק הערה?

אני מבין שמדובר פה על כלב, למה לקרוא לזה בעל חיים? הרי זה לא תופס לגבי כל בעל חיים.

אנחנו עוסקים בבקשה של עירית לוד, באמצעות משרד הפנים, לאשר עבירות מסויימות של צו העיריות

כעבירות קנס. הרשימה לפניך? עסקנו בחוק עזר ללוד (פיקוח על כלבים ובעלי חיים אחרים), התשנ"ב -1991

והערתו של חבר הכנסת מרום היתה באשר לצורך לקשור היטב ולהניח מחסום על פיו של תוכי וזאת כיוון

שהעבירה עוסקת בהחזקת בעלי חיים במקום ציבורי. האם יש התייחסויות.

הסעיף אינו בפני ואני לא זוכר אותו בדיוק, אבל אני מניח, שיכול להיות מדובר גם בחמור או בסוס, המצוי

במקום ציבורי להוא צריך להיות קשור ועם מחסום על הפה.

האם חבר הכנסת שחל מב: קש להעיר הערות נוספות לענין תוכים נמרים וכ"ו?

עזבו, זה היה קוריוז.

מה אני צריך לעשות עם הכלב שלי עכשיו?

לא לנסוע ללוד, זה בטוח.

הואיל ולמעשה אין הסתייגויות המחייבות הצבעה נפרדת על כל אחד מהסעיפים השונים, ניגש להצביע על

כולם יחד.

מי בעד אישור הבקשה להפיכת אותם הסעיפים לעבירות קנס במסגרת צו העיריות, ירים את ידו.

הצבעה

הצו אושר

הערה אחרונה המופנית למשרד הפנים. קשה לקיים את הדיון בצורה ברורה ויעילה כשאין בפנינו את נוסח

הסעיף, ואם לא קשה, רצוי שהדברים יהיו מובאים מראש. פשוט לצרף למסמך שמופנה אלינו העתק מחוקי

העזר.

את כל חוקי העזר?

לא, רק את אותם סעיפים רלוונטיים.

למעשה צריך להגיש את כל חוקי העזר.

ישב כאן עורך דין ופקידה ועסקו בהעתקת הסעיפים תוך כדי התימצות שלהם. כדאי לחסוך את כל המאמץ

המחשבתי והפיזי, פשוט על ידי צילום אותם סעיפים ספציפיים והבאתם כנספח. כל אחד יוכל לעיין בהם, זה

לא כל כך הרבה אני מניח. גם אם כן, זה יקל עלינו את הדיון. לפחות שיהיה כאן עותק אחד, כי מי מחברי

הוועדה שירצה לעיין בהם יום קודם יוכל לעשות זאת והבעיה הטכנית תפתר.

רצוי יום לפני.

אני מציע, ברשותכם, שזאונ תהיה החלטה של הוועדה ואז זה יחייב אותם. כי יש להם נוסח שאותו הם כבר

בטח מגישים שלושים או אהבעים שנה. החלטת הוועדה תהיה, שעל מנת לאשר צווים כאלה, אנחנו מבקשים

שהנוסח המלא יהיה בפנינו.

אני מציע שהחלטת הוועדה תהיה, שעותק אחד מהסעיפים אליהם אנחנו מתבקשים להתייחס, יומצא לפחות

יום לפני למזכירות הוועדה, באופן שכל אחד יוכל לעיין בהם לפני הדיון והנוסח גם יונח לפנינו ונמנע כל תקלה.

אם אין התנגדות נקבל גם את ההחלטה הזאת וננעל את הישיבה.

יש לי רק בקשה אחת. מכיוון שהיו פה חילוקי דעות באשר לוועדה שצריכה לאשר, אני רוצה שתודיעו לי

באישור, שצווים אלה אושרו (כמובן בכפוף לשינויים) על ידי ועדת החוקה, ושזה האישור היחיד שאנחנו

זקוקים לו.

איפה היו חילוקי דעות בעניין הזה?

אמרתי בתחילת הישיבה ואולי אומר שוב.

לשון החוק קובעת כי ניתן להפריד את הדיון לוועדות שונות.

צריך לדעת האם אישור ועדת החוקה הוא אישור הכנסת לצורך העניין.

זו שאלה עקרונית שהיתה צריכה לבוא לדיון פה בוועדה.

הבעיה היא שאנחנו לא מוסמכים לדון בה. ועדת הכנסת נזקקת לשאלה זו.

מה החליטה הוועדה?

שיש סמכות לוועדת חוקה.

לוועדת החוקה בלבד?

לא. סמכות מקבילה.

אני חושב שחבר הכנסת גולדשמיט מערער על כך וחושב שבעיניני תעבורה זה צריך להידון בוועדת הכלכלה.

אבל כל הצווים האלה הם עבירות חדשות, זאת הכרזה חדשה ולא שינוי.

לכן הפרדנו. במקרה הזה אנחנו עוסקים בקביעת עבירות קנס, שסעיף 221 לחוק סדר הדין הפלילי אומר

שברור שהנושא שייך לוועדת החוקה ועל זה אין מחלוקת. השאלה היא מה קורה כאשר יש רק שינוי שיעור

הקנס, שעל פי סעיף 2 לחוק העונשין וסעיף 48 לחוק יסוד: הממשלה, המדובר בוועדה של הכנסת ולא כתוב שם

ועדת חוקה ושאלה זאת עלתה לדיון.

היה דיון על זה?

יש דיון בוועדת הכנסת ב- 29 לחודש.

נדמה לי שכתוב ועדה מתאימה.

כתוב ועדה של הכנסת, כשהדבר בתחום סמכותה.

ולכן אנחנו מנועים מלהשיב על השאלה של משרד המשפטים עד שוועדת הכנסת לא תחליט מיהי הוועדה

המוסמכת.

עד כה היה ברור שוועדת החוקה חוק ומשפט היא אשר קובעת בכל הנושאים הללו. עכשיו יש ערעור על כך, לכן

אני לא חושב שיש בעיה עם החלטה של ועדת החוקה, חוק ומשפט, כל עוד ועדת הכנסת לא החליטה אחרת.

אני מקבל את ההערה של חבר הכנסת מרום.

במקרה זה איו בעיה בכלל, שכן המדובר בקביעת עבירות כעבירות קנס וזה וודאי בסמכות ועדת חוקה.

אני מבקשת שתשלחו לי את תוצאות החלטתה של הוועדה.

לדעתי נוכל לציין את הסעיפים שמקנים את הסמכות לוועדה.

אך אל תשכחו שבעניין סעיפים אלה אין מחלוקת, שכן כתוב בסעיף 221 שקביעת עבירה כעבירת קנס היא

באישור ועדת חוקה חוק ומשפט.

תודה לכולכם, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00