ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 21/12/1998

בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על טיפול הרשויות המוסמכות בבעיית המעורבות של בני נוער בחיפה בעבירות סמים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 264

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני. בי בטבת התשנ"ט (21.12.1998). שעה 12:00

נכחו; חברי הוועדה; יוסי כץ - היו"ר

מוזמנים; יאיר הורביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

גבי רוזמרי בן-עוז - מנהלת ביקורת ראשית במשרד מבקר

המדינה

שמואל גולן - מנהל ביקורת ראשי במשרד מבקר המדינה

תנ"צ דב שכטר - ממ"ר חיפה, המשרד לביטחון פנים

גב' רות לקט - מנהלת המח' למלחמה בסמים במשרד

החינוך, התרבות והספורט

מומי אלמוג - מנהל המח' לנוער וקידום נוער וצעירים

בעיריית חיפה

גבי דליה גנון - מנהלת הרשות החיפנית למלחמה בסמים

בעיריית חיפה

שלמה יחיאלי - יו"ר ועד הורים ארצי

אפרים תמרי - מנהל תחום באגף לביקורת המדינה, משרד

ראש הממשלה

היועצת המשפטית של הוועדה; אנה שניידר

מנהל הוועדה; ברוך פרידנר

קצרנית; חנה אלטמן

סדר-היום; בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על טיפול הרשויות

המוסמכות בבעיית המעורבות של בני נוער בחיפה

בעבירות סמים.



בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על טיפול הרשויות המוסמכות

בבעיית המעורבות של בני נוער בחיפה בעבירות סמים

הי ו"ר יוסי כץ;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת ומתכבד

להפנות את תשומת לבכם לפרסום די מדהים וגם מעציב, מכל מקום מדהים למדיי לפיו

הכותרת באחד העתונים המקומיים מדברת על "ראש מחלק חנוער במשטרה: 50% מבני

הנוער בחיפה מעורבים בעבירות סמים." תחת הכותרת כתוב כי "רפ"ק ניצה כהן

הדהימה את משתתפי כנס המועצה לצמצום עבריינות בישראל שנערך השבוע בעיר בנתונים

שמסרה". בהמשך הכתבה כתוב עוד כי "לדבריה כ 50%-מבני הנוער מעורבים בעבירות

סמים, בסחר בסמים ובשימוש בסם." בתשובת לשאלה שהיא נשאלה באותו מעמד היא

אמרה: "כן, אני עומדת מאחורי הנתונים האלה.".

לי נראית הקביעה הזאת, על פניה, מתוך הניסיון האישי שלי, מופרכת מיסודה.

אני אמנם לא גר בחיפה, אני גר בקריית טבעון אבל אין סיבה מיוחדת שהעניין הזה

יהיה שונה ממקום למקום לכן נראה לי שרפ"ק ניצח כהן מדברת באופן כללי על שיעור

עצום של מעורבות בני נוער בחיפה בעבירות סמים.

הבנתי כי באחד המקומות בארץ אפילו הציעו לבדוק בכליהם של התלמידים כשהם

נכנסים בשערי בתי הספר ועוד דברים מהסוג הזה שפשוט מבהילים אותי.

אני סבור שבעיית הסמים היא,

באמת, בעיה חמורה מאד, בעיה שמחייבת טיפול חינוכי, רב מערכתי בעצם, אבל אני לא

רוצה לחיות במדינת משטרה. אני יודע שבני, כמוהו רבבות ילדים, הם ילדים תמימים

שהעניין הזה לא בראש שלהם אז לחטט בכליהם בכניסה לבית הספר? זה דבר שמתאים

למדינת משטרה ואם אני מבין נכון אפילו מפקד המשטרה לא היה מוכן לחיות במצב

כזה. בכל זאת עולות מהכתבה שהונחה הבוקר על שולחננו שאלות נוקבות למדיי כגון:

כמה בני נוער נעצרו בשנה האחרונה בחיפה בקשר לעבירות סמים? באיזה סוג של חשד

לעבירות? סחר? הפצה? בלדרות? איזה תהליך של שיתוף פעולה קיים בין משטרת

חיפה לבין מערכת החינוך וגורמים אחרים שמטפלים בנושא הזה? הרשות למלחמה

בסמים, אל-סם וגורמים אחרים? האם מישהו מטפל ובאיזו דרך בתופעה הזאת כי באמת

לשבת בחיבוק ידיים מול תופעה שהולכת וגדלה זה דבר מסוכן.
אנה שניידר
מה מיוחד בעיר חיפה לעניין זה?
היו"ר יוסי כץ
אני לא מכיר עוד מקום אחד בארץ שלגביו כתבו שגורם משטרתי שעוסק בנושא הזה

יוצא בהודעה על שיעור כזה של בני נוער שמעורבים בעבירות סמים.

בהמשך לשאלות ששאלתי קודם אני מבקש לדעת האם הוגשו כתבי אישום נגד נערים

או נערות בבתי ספר? האם ראוי בכלל להגיש כתבי אישום כאלה? האם ראוי לפעול

בדרכים אחרות? מה מימדי התופעה שאנחנו דנים בה? במה מדובר?

ציפיתי שלישיבה הזאת תבוא רב פקד ניצה כהן שמסרה את ההודעה הזאת לעתונות

אבל כיוון שהיא לא נוכחת כאן אני מבקש שהוועדה לענייני ביקורת המדינה תקבל

הודעה מוסמכת מצד תת ניצב דב שכטר שאני מודח לו על כך שהוא הגיע לישיבה, בכל

מה שקשור להודעה של רב פקד ניצה כהן וכמובן שגם לגבי הנתונים שהיא מדברת

עליהם.



דב שכטר;

כדי להעמיד דברים על דיוקם אני מבקש להדגיש שלא מדובר על 50%מבני הנוער

שמעורבים בעבירות סמים ואגב כך אני מבקש להוסיף ולומר שלמחרת היום שבו התפרסמה

הכתבה יצאה הבהרה מטעמי שכן המספר שדובר עליו בכתבה נמסר כדי ליצור אפקט של

הלם בציבור. יחד עם זאת אני מבקש להדגיש כי גם אם 10% מבני הנוער מעורבים

בעבירות סמים - זה יותר מדי לטעמנו.
היו"ר יוסי כץ
האם כוונתך לומר שמצדה של רב פקד ניצה כהן זאת היתה פשוט התחלקות?

דב שכטר;

היא דיברה בהתלהבות, נגררה אחר הדברים וכל מה שהיא אמרה היה יותר מתוך

התלהבות כפי שכבר אמרתי וגם מתוך ניסיון ליצור אני לא אומר דרמטיזציה, אבל

כוונתה היתה להכניס את העניין לתודעת הציבור ואגב, היא לא התכוונה לכך שדבריה

יצאו מהכנס שבו היא השמיעה אותם, החוצה. מדובר על כנס של אנשים שיש להם בהחלט

עניין בנושא הזה, אחריות ומעורבות בו.

אני מבקש לומר לכם בהזדמנות הזאת שאין כמעט בית ספר בחיפה שלא ניתן למצוא

בו מספר כזה או אחר של נערים שמעורבים בעבירות שקשורות בסמים או שיש להם

נגישות כזאת או אחרת לסמים.

דליה גנון;

נערים ונערות.

דב שכטר;

כמובן. אני מדבר על נערים תיכוניסטים אם כי העניין הזה יורד גם לחטיבות

הביניים. מכל מקום המספר איננו עומד על 50% וזה ברור. אנחנו מדברים על

מאות בני נוער וגם בקשר למספר צריך לעשות סדר בדברים.

צריך לזכור שבדרך כלל עבירות של בני נוער, בעיקר עבירות בתחום הסמים, הן

עבירות שמחייבות חשיפה ואשר בהקשר אליהן צריך להבין שאף אחד לא מתלונן. גם על

עבירות סמים אצל מבוגרים אף אחד לא מתלונן. אחד קונה כי הוא רוצה לקנות, אחר

מוכר כי יש לו קונים, ואין מי שיתלונן על התופעה.

למעשה מדובר על עבירות שמתגלות אך ורק כשאנחנו שמגיעים אליהן או בשיחה עם

תלמידים שנחשפו לנושא הזח ואשר הבינו שהעניין לא טוב ושהם צריכים לספר עליו.

הנתונים שאני אמסור לכם נכונים ל-10 חודשים, והם כאלה שאנחנו ליבנו אותם

סופית; סקרנו מאות תלמידים מאז התחלת השנה ותיקים ממש פתחנו קרוב ל-200.

כשאני אומר שפתחנו תיקים קרוב ל-200 תיקים כוונתי היא לכך שלגבי מספר גדול

בהרבה יותר לא פתחנו כלל תיקים.

רות לקט;

פ"א או א"ת?



דב שכטר;

אני מיד אסביר את הדברים. אנחנו מוסמכים לפתוח שני סוגי תיקים; פ"א

שאלה הם תיקים פליליים, ו-א"ת שמשמעותם אי תביעה. ההחלטה לגבי בני נוער האם

לפתוח למי מהם תיק פלילי או תיק של אי תביעה זאת החלטה קריטית ביותר בכל

התהליך ויש לנו מספר כללים בסיסיים שעל פיהם אנחנו פועלים. בבסיסו של דבר

נער, תלמיד, שנתפס, זאת אומרת שיש נגדו עדויות או ראיות שהוא השתמש באופן חד

פעמי בסמים - לתלמיד כזה אנחנו לא פותחים תיק. בדרך כלל עניינו מסתיים באי

תביעה - א"ת, אם כי אנחנו יודעים שגם אלה שאינם מעורבים בעבירות סמים -

חשופים להם. הם מבינים מה קורה לידם ואי אפשר לקבל את הגישה שאומרת שכאשר

מתנהלים דברים כאלה - אחרים לא יודעים. הם יודעים.

לא היינו רוצים שתלמיד שהתנסה, בגלל סקרנות או בגלל סיבה כזאת או אחרת,

פעם אחת בסמים, יסומן לכל חייו כעבריין. לכן בדרך כלל עניין כזה נגמר בתיק

אי תביעה, א"ת, רישומו נקי, העניין הזה לא הולך אתו לשום מקום כך שבעתיד אף

אחד לא ידע שקרה לו מקרה כזה.

לא כך הדבר לגבי נערים שסוחרים בסמים, זאת אומרת שהם מוכרים סם לאחרים או

מפיצים אותו, כאלה שמשמשים בלדרים או סוחרים או כאלה שעישנו במספר רב של מקרים

ובזמנים שונים. נגד כאלה אנחנו בדרך כלל, לגבי מי שקשור בסחר או בהפצה,

פותחים תיקים. אני חוזר ומדגיש שאם זאת פעם ראשונה ונראה לנו, בתיאום עם

הרשויות, עוד מעט אני גם אגיע לעניין הרשויות - אנחנו לא ממהרים לפתוח תיקים.

המטרה שלנו היא לא פתיחת תיק אלא השאלה איך מגיעים לסוחרים. כאמור, אנחנו

מסמנים את המטרה העיקרית והיא להגיע לסוחרים.

אני מסכם את מה שאמרתי עד כה ומדגיש כי התופעה איננה עומדת על 50% אלא

היא הרבה יותר קטנה. יש לא מעט תלמידים שיודעים, ברמת ידיעה כזאת או אחרת, על

דברים שמתרחשים בסביבה שלהם אם כי הם לא מעורבים בהם ויכול להיות שאם ניקח את

כל האוכלוסיות האלה נגיע לכמה עשרות אחוזים אם כי אינני יודע אם אפשר לדבר על

50%.

דבר שני שאני מבקש להדגיש הוא כי העיר היפה איננה שונה בכל מה שקשור

לעניין שבו אנחנו דנים משום מקום אחר בארץ. אחד הדברים שדווקה חיוביים בחיפה

ופחות במקומות אחרים הוא שבחיפה מוכנים להתמודד עם הבעיה וכאשר אני אומר

שמוכנים להתמודד כוונתי היא לכך שאם מנהל בית ספר מטלפן למשטרה ואומר שיש לו

יותר משמץ של חשד שמתנהלים בבית ספרו דברים חריגים והוא מזמין אותנו להיכנס

למוסד שלו, להערכתי זאת תחילת הדרך להתמודד עם הבעיה. בבית הספר שיושב ראש

הישיבה חבר הכנסת יוסי כץ ואנכי מכירים בטבעון, עד לפני שנה שנתיים ניסו

להסתיר את הבעיה אבל היום הם מטלפנים אלינו וזאת, כאמור, תחילת הדרך לטיפול

בבעיה כי אז נוספים עוד דברים שמצריכים טיפול כגון הרצאות, הדרכות, הסברות

ועוד דברים שיכולים להרחיק את הילדים מהתופעה השלילית בדרך כזאת או אחרת.

אני חוזר ומדגיש כי חיפה לא שונה ממקומות אחרים בארץ בכל מה שקשור לנושא

שאנחנו דנים בו, אולי היא שונה לחיוב שכן לנו יש ניסיון ממרחב אחר, מכל מקום

היא מוכנה לדבר על הבעיה וזאת כבר חצי הדרך לפיתרונה.
אנה שניידר
המידע שמצוי בידיכם מגיע לצה"ל בשלב כלשהו?

דב שכטר;

כנגד מי שלא נפתח לו תיק פלילי - שום דבר לא מגיע לשום מקום. לא נרשם

כלום ברישום הפלילי של אותו אדם.



רות לקט;

אם כך מה הם ה-100 תיקים? דיברת על 100 תיקים שנפתחו. האם הם פ"א או

א"ת?
דב שכטר
לא הזכרתי מספרים בכלל. דיברתי על כמה מאות שנחקרו, ועל קרוב ל-200 תיקי

פ"א שנפתחו. לגבי היתרה לא נפתחו תיקי פ"א או א"ת.
היו"ר יוסי כץ
איך נעשית החלוקה בין תיקי פ"א ל-א"ת?
דב שכטר
בערך 50%.
היו"ר יוסי כץ
תודה. רשות הדיבור ליושב ראש ועד ההורים מר שלמה יהיאלי.
שלמה יחיאלי
בוקר טוב; שמי שלמה יהיאלי ואני יושב ראש ועד ההורים העירוני. אנהנו,

כמו רבים אחרים בוועד ההורים, נדהמנו לשמוע על הנתון שנמסר לעתונות ואני יכול

להוסיף ולומר בהקשר הזה של הדברים שיש לנו שיתוף פעולה טוב עם המשטרה שיחד אתה

הקמנו סיירת הורים למניעת פשיעה ולמניעת שימוש בסמים וגם יש לנו שיתוף פעולה

טוב עם עיריית חיפה בכל מה שקשור- לדברים האלה.

אנחנו סבורים שהנתון שדובר עליו בכתבה הוא נתון מדאיג כמובן אם כי אנחנו

לא סומכים כל כך את ידינו עליו אבל אין לנו כל ספק בכך שצריך לנער את המערכות

ולבדוק כיצד עושים דברים יותר יצירתיים.

השאלות שאנחנו שואלים את עצמנו הן מה נעשה כיום בבתי הספר? או איך בכלל

סם נראה?

אי אפשר לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח מה עוד ששמענו מפיו של תת ניצב דב

שכטר שאכן יש בעיה של מעורבות בני נוער בעבירות סמים לכן אני אומר שביחד,
והמילה
ביחד, היא המילה שצריכה להוביל אותנו במאבק בתופעה. אנחנו מעורבים

במה שקורה בבתי הספר שם נעשות פעולות הסברה, וככאלה אנחנו מבינים שרק הסברה

והסברה בלבד לא תפתור את הבעיה.

אנחנו יודעים שיש אחוז משתמשים גבוה בסמים לצערנו הרב בבתי הספר, אין לי

נתון ואני גם לא רוצה לדבר על נתון כי גם 5% בשבילי זה הרבה כמו בשביל כל אחד

אחר מאתנו. ובכל זאת אני שואל מה אנחנו, כהורים, יכולים לעשות לטובת העניין

שלשמו התכנסנו? איך מניעים את ההורים לפעול יותר בכיוון הרצוי? אני מבין

שאני לא יכול לחנך את כל ההורים אבל ברור שהפנייה שלנו יחד עם הפנייה של

הוועדה למלחמה בנגע הסמים, היא אל כל ועדי ההורים, אם כי אנחנו מבינים שמנהלי

בתי הספר לא ששים כל כך לערב אותנו בבעיה הזאת. לא שמעתי ממנהל בית ספר אחד

שבא אל ועד הורים מקומי ואמר שבבית ספרו קיימת בעיה למרות שאני מבין שהמשולש:

משטרה, מערכת חי,נוך, הורים צריכה לפעול לשם מיגור התופעה כגוף אחד.



אני מעריך את מי שאמר שהוא יבדוק את הבעיה כדי לא לטאטא אותה אל מתחת

לשטיח, זאת הדרך הנכונה לטפל בה אבל לא שמעתי מאף אחד שמערבים את ההורים אם כי

אני יודע שקוראים להם אבל אני חושב שאפשר לעשות את העבודה בצורה יותר משולבת.

בנוסף על הדרכות עשינו ימי השתלמויות להורים ונציגים שלנו היו לא מזמן

בכנס של שביעיות שמיניות בבאר-שבע אבל לא גילינו דברים מיוחדים. כלומר, אין

בעניין הזה הוקוס פוקוס.

היו"ר יוסי כץ;

אתה מצפה שיידעו את ועד הורי התלמידים של בית הספר - - -

שלמה יחיאלי;

בהחלט. יותר מזה; צריך לשתף את מועצת התלמידים על מנת שהיא תפעל מקרבה

בגובה העיניים בקרב בני הנוער. אף אחד לא רוצה שתהיה לו תדמית שלילית אבל

צריך לדבר עם הנוער ובהקשר הזה של הדברים נשאלת השאלה; למה מלמעלה? צריך

לערב בנושא שאנחנו דנים עליו את מועצת התלמידים של כל בית ספר ובית ספר. הם

מספיק מבוגרים. בעוד שנה שנתיים הם יהיו העתיד שלנו, הם יצאו לצבא.

מה עוד עשינו? מעבר להרצאות, אחד הדברים שראיתי איך הוא פועל בתל-אביב

הוא שיטור קהילתי ואני סבור שצריך להנהיג דבר כזה בכל מקום בארץ. נכון שכולם

נכונים לשתף פעולה והגורמים הרלוונטיים משקיעים משאבים, לא מספיק, אבל אנחנו

דורשים התעוררות יותר מאסיבית, אנחנו מבקשים שתהיה יותר פעולה יצירתית, ואנחנו

דורשים להקצות, באמצעות השר קהלני, יותר שוטרים למחלק הנוער.

לפני שתת ניצב דב שכטר הגיע אלינו דרשנו יותר מפקחי בטיחות, כתבתי

לעיריית חיפה תכנית בטיחות לבתי הספר, דרשנו עוד שוטרים לחיפה ואכן הם הוקצו.

מה שאני מדגיש בהקשר הזה של הדברים הוא שדרושה פעולה משולבת של כל הגורמים

הרלוונטיים.

קיצוץ בשעות חינוך, לדוגמה, משפיע על כך שאין שעת העשרה והנושא שאנחנו

מדברים עליו נפגע כתוצאה מכך.

אני סבור שאם יידרש יותר כוח אדם ושיטור קהילתי בתוך בית הספר לתקופה

מסויימת של שנה או שנתיים על מנת למגר את התופעה השלילית, על מנת לעשות את בית

הספר לבטוח יותר, על מנת שתשרור בו אווירה יותר טובה, יחד עם ההורים ובמעורבות

של ההורים נצליח לנצח במלחמה ונקטין את התופעה החמורה של מעורבות בני נוער

בעבירות סמים. תודח.
היו"ר יוסי כץ
תודה לך. אני מעביר את רשות הדיבור לגב' דליה גנון ומבקש אותה להתייחס,

בין יתר דבריה, גם לשאלה האם יש מנהלים שלא משתפים אתכם פעולה? שמענו מתת

ניצב דב שכטר שלהודיע למשטרה על חשדות ועל עצם קיום התופעה זאת כבר חצי הדרך

וזה גם משתמע מדבריו של יושב ראש ועד ההורים האזורי של חיפה אלא שהוא היה רוצה

שתגיע הודעה גם ליושב ראש ועד ההורים ולמועצת התלמידים כדי שיהיה אפשר לפעול

ביתר שיתוף פעולה בתוך כותלי בית הספר. מכאן אני מגיע לשאלה האם יש מנהלי בתי

ספר שלא משתפים פעולה עם הרשויות המוסמכות?

דליה גנון;

ברשותך אני אתן קודם לכל פתיח של 2-3 דקות כדי שתבינו את מערך העבודה

שלנו בחיפה. הרשות העירונית למלחמה בסמים, מטבע הווייתה, היא רשות שבאה לתת



מענה, רשות שמהווה כתובת לתושבי העיר חיפה על כל שלוחותיה בנושא הסמים

והאלכוהול וזה חידוש מרענן שכן חיפה היא אחת הערים הבודדות בארץ שהכניסה את

נושא האלכוהול לתכנית שלה.

אני מבקשת להדגיש ואני מבקשת שיהיה ברור שאנחנו לא יכולים לטפל בבעיה ללא

חיבור למערכות השונות בעיר חיפה דהיינו משטרה, משרד החינוך והתרבות, היחידה

לקידום נוער, המחלקה לנוער וכיוצא באלה.

אם אני אנסה לתמצת את הדברים לשלושה תחומים אני אומר כך; בראש ובראשונה

אנחנו מתנים את מתן השירותים שלנו במעורבות של כל הגורמים זאת אומרת שכאשר

נכנסים לתכנית הסברה בתוך מסגרת החינוך הפורמלי לצורך העניין שאנחנו מדברים

עליו, הדברים לא יתבצעו ללא חיבור עם מחלק הנוער, ללא חיבור עם השירות

הפסיכולוגי היעוצי - שפ"י, וללא חיבור עם אגף החינוך של עיריית חיפה כאשר

אנחנו למעשה גם גוף מטעם עיריית חיפה אבל אנחנו מהווים גם את המטריה האווירית

של הנושא.

במחלק הנוער, עד שהוקמה יחידת נוער חשיפה, היו 16 עובדי נוער. אני מכהנת

בתפקידי כ-4 שנים וככזאת אני יכולה לומר שכל שוטרי מחלק הנוער מחוברים אלינו

בתכנית הכשרה מזה 3 שנים לגבי השאלות: כיצד לבצע את פעולות ההסברה בתוך בתי

הספר? כיצד לעמוד בפני כיתה? איך להעביר את המסר באופן חינוכי פדגוגי נכון

ולא באופן ששוטר מצטייר בעיני נער או נערה.

השירות הפסיכולוגי היעוצי מכשיר את כל היועצות לתכנית כישורי חיים שבאה

ללמד אסרטיביות, התמודדות במצבי לחץ וכיוצא באלה ולא זה המקום לפרט את הדברים

האלה.

אין היום בית ספר בעיר חיפה שלא משולב בתכנית הסברה כוללת שמחוברת לכל

הגורמים הרלוונטיים. בנוסף לכך יש לנו פרוייקט יפה מאד שנקרא: הכשרת עמיתים,

הנחיית עמיתים, שהוא פרוייקט הכשרת מנהיגים צעירים לצורך העניין שאנחנו דנים

עליו. אלה מקבלים הכשרה מיוחדת ואחר כך הם מעבירים את התכנים בכיתות. בחיפה

נערך השנה חידוש שלא קיים במקום אחר בארץ וגם בתי ספר של משרד העבודה נכנסו

לעניין.

מגזר ערבי; יש בחיפה 27 אלף תושבים ערביים. כל בתי הספר, 5 בתי ספר,

אחד עירוני ו-4 פרטיים, כולם משולבים בתכנית.
היו"ר יוסי כץ
באותו היקף?
דליה גנון
אפילו יותר כי לשמחתי הרבה בתי הספר האלה פנו מיוזמתם וביקשו לקבל הכשרה

לצוותי הורים בהיקף של 56 שעות.

אני מבקשת להתייחס למשולש הנצחי, הצוות הבין מקצועי של בית הספר, ההורים

והתלמידים ולומר שלא יכול להתקיים קודקוד אחד ללא שני הקודקודים האחרים.

בהקשר הזה של הדברים אני מבקשת לציין באזניכם כי בעוונותיי הרבים הייתי מנהלת

בית ספר כ-10 שנים וככזאת אני רוצה להגיד לכם שלהביא הורים לבית הספר זאת

משימה קשה מאד. מי מההורים מגיע לערב מודעות והסברה בנושא סמים? - לא ההורים

שאנהנו זקוקים להם.
האמירה
לי זה לא יקרה, אולי נשמעת שבלונית ובנאלית אבל כמעט כולנו כאן

הורים ואני מוסיפה ושואלת אתכם האם לנו זה לא יקרה? זה כן יכול לקרות לנו לכן



אני אומרת שאנחנו לא הולכים להמציא את הגלגל. חיפה לא שונה מערים אחרות אבל
בחיפה יש כתובת והכתובת אומרת
אתה יכול לפנות אלינו ואנחנו נתייחס אליך

באמפטיה. לא נכניס אותך למצב חרדה. אי לכך יש אצלנו יותר חשיפה וכיוון שיש

יותר חשיפה ויותר מודעות יכול לפנות אליי הורה ולומר: עד שלא קיבלתי את חומר

ההסברה שלך חשבתי שהבן שלי עושה ניסוי בטבע. זאת אומרת שצריכה להיות גישה

מערכתית של כל הגורמים, ולא תהיה תכנית מניעה לתלמידים בלי שהמורים ומנהל בית

הספר יעברו הכשרה. לא ייתכן שאנחנו, המוסדות, יושבים בכנסת, הכנסת לוקחת

אחריות ציבורית, אנחנו לוקחים על עצמנו אחריות ציבורית, אבל איפח מקומם של אבא

או אימא? אני מצפה מאבא או מאימא שהם יהוו את ראש החץ של העניין הזה.

ניסינו פעמים רבות, יחד עם יושב ראש ועדת ההורים, שלמה יחיאלי, להביא
הורים אלינו אבל הם אומרים
הנושא אמנם מפחיד אבל אני אחרי יום עבודה, אני לא

יכול לבוא.

אם אני לוקחת 24 אלף תלמידי כיתות זי עד י"ב זה אומר שאחד כן אחד לא, אחד

כן אחד לא מעורבים בעבירות סמים, משהו כמו פרסומת לאיידס. מכאן מה האמירה

שלי? בכל בית שני שניכנס אליו יש בעיית סמים על פי האמירה הזאת ואני מבקשת,

בהקשר הזה של הדברים, להביא בפניכם נתונים מספריים. תחנת אל-סם שאמורה לטפל

בבני נוער באזור חיפה והקריות טיפלה בחודשים ינואר עד נובמבר, חסר לי חודש

דצמבר 1998, ב-72 מטופלים כאשר האחוז הניכר שלהם הם ילדי הקריות. ילדי חיפה
נמצאים במיעוט. ההתפלגות היא כזאת
גילאי 13 עד 15 - 13 ילדים, 16 עד 17

- 36 ילדים, ו-18 עד 19 - 32 ילדים.
יאיר הורביץ
האם זאת אינדיקציה על היקף הבעיה? האם המספר 72 מלמד שזה, בערך, היקף

הבעיה או שיכול להיות שבאים לטיפול רק מעטים?
דליה גנון
השאלה ששאלת חשובה עד למאד; בתחום הסמים, וזה חשוב מאד שיאמר, מי שלא

רוצה לעזור לעצמו - אי אפשר לעזור לו. אי אפשר למשוך אותו באוזן לטיפול. אי

אפשר להביא אותו בכוח. גם במשטרה, גם אם הוא יילך לשירות המבחן לנוער הוא

יקבל טיפול, אז מה? אחר כך הוא יחזור לחיות עם הבעיה.
יאיר הורביץ
את המומחית; מה את לומדת מהמספר שנתת לנו?
דליה גנון
אני לומדת ממנו קודם כל שהיקף הבעיה ואני לא רוצה להשתמש באחוזים כי מחר

יצטטו אותי בעתונות הארצית, לא המקומית, ואני אהיה בצרות. מכל: מקום על פי

המחקרים, ב-7 בדצמבר, במלאת 10 שנים לרשות למלחמה בסמים, התפרסם סקר שבדק מה

אחוז בני הנוער שיש לו מעורבות בסמים? 85% אמרו שהם מתנגדים ממש לשימוש

בסמים. 15% אמרו שהם לא יעזו לגעת בסמים. נהיה לארגי'ם ונגיד שמשהו התחלק,

כמו שהילדים אומרים, עדיין אנחנו צריכים להיות בעלי אחריות ציבורית ולהיזהר

ממתן מספרים ללא סטטיסטיקה, ללא מחקר, ללא - - -
היו"ר יוסי כץ
על פי הנתון שמדבר על 24 אלף תלמידים - - -



דליה גנון;

על פי זה אחוז אחד של בני הנוער משתמש בסמים. אבל אני אומרת: לא. אני

שואלת מי הם בני הנוער שפנו כדי לקבל טיפול? מה הם הנתונים? גם אם תשאל אותי

כמה מכורים לסמים בקרב הבגירים אני אוכל להגיד לך מי מגיע לאישפוז ומי
היו"ר יוסי כץ
סליחה, זח לא מדוייק. כנגד אחוז אחד או פחות נפתחו תיקים.
דליה גנון
אם תיקח 200 תיקים - - -
היו"ר יוסי כץ
תת ניצב דב שכטר אמר לנו שמאות נחקרו ויש חשדות כנגד 4%.
דליה גנון
שירות המבחן לנוער מחובר ישירות למחלק הנוער אבל מי שנעצר בעוון עבירת

סמים או בעוון עבירה אחרת - מועבר לשירות המבחן לנוער. מינואר עד נובמבר 1998

גילאי 12 עד 18 הגיעו 137 נערים לא רק מחיפה כי שירות המבחן לנוער מאגד את

הפריפריה. אגב, מקומן של הנערות לא נפקד בעניין הזה. מדובר על 137 מטופלים

כשהמופנים מייצגים 15% מכלל המופנים לשירותי הרווחה. זאת אומרת שיש גם

אוכלוסיות בסיכון שנמצאות אצל מר מומי אלמוג, מנהל היחידה לטיפול בנוער, ושם

מקבלים את הטיפול כמו שצריך.

נשאלה שאלה חשובה מאד בקשר לתהליך שיתוף הפעולה בין המשטרה למערכות

השונות ואני מבקשת לענות עליה ולומר שבעיר חיפה אין דבר כזה שברשות שלי, אני

לוקחת את מלוא האחריות על דבריי אלה, ברשות שלי, הרשות החיפנית למלחמה בסמים,

לא יהיה חיבור הדוק ומלא עם כל המערכות שעוסקות בפורמלי, בבלתי פורמלי ובקהילה

במסגרת הסברה, מניעה, טיפול, שיקום ואכיפה.
היו"ר יוסי כץ
כמה עובדים יש ביחידה שלך?
דליה גנון
אני עובדת מקיר לקיר ויש לי 2 רכזים שעובדים במסגרת של שלושת רבעי משרה

אבל יש לי 40 ארגונים, 40 אנשים שמטורפים או משוגעים לעניין והם מחוברים אלינו

בכל המערכות. אם תרצו - אני אשאיר לכם חוברת עבודה מסודרת שמכילה את כל

התכניות. תודה רבה.
היו"ר יוסי כץ
תודה לך. רשות הדיבור לגבי רות לקט, מנהלת המחלקה למלחמה בסמים במשרד

החינוך, התרבות והספורט.
רות לקט
מאחר ואני עומדת בראש היחידה שאחראית על תכנית מערכת החינוך אני מבקשת

לספר לכם עליה ולאחר מכן אני אומר מה אנחנו עושים. אני מודאגת מאד מהתופעה של



מעורבות בני נוער בעבירות סמים והמספרים אם הם 5% או 7% או 10% בעיניי הם לא

המשמעותיים כיוון שיש בארץ אווירה שהולכת ומתרחבת, של מתירנות בנושא שימוש

בסמים בעיקר בסמים שבטעות נקראים בציבור: סמים קלים, כמו חשיש, גראס ואקסטאזי

למרות שחשיש היום כמעט אין למצוא בארץ, יש יותר גראס. יש דור צעיר של הורים

ולצערי מצויים גם בתוך מערכת החינוך אנשים שהעמדות המתירניות האלה נשמעות

מפיהם דבר שנובע מבילבול בידע. יש מידע סותר למדיי שקשור לסוגי הסמים כך

שאנשים מאמצים לעצמם עמדות שאבד עליהן הכלח גם מבחינת המידע שכן אנחנו יודעים

היום על החומרים האלה מכפי שידענו עליהם בעבר מבחינת הרכבם ומבחינת הנזקים שהם

גורמים. המדע, כאמור, מתקדם אבל האנשים מאמצים לעצמם את העמדות של פעם.

תופעה אחרת שמדאיגה אותנו למדיי היא הירידה בגיל וכדי שקצת תתקרבו למה

שאני מדברת עליו אני אספר לכם שלפני שבוע ילדה בת 11 סיפרה לי על נרגילות

שילדים נוהגים להשתמש בהן בשילוב עם סמים. הילדים לוקחים אתם את הנרגילות

לטיולים ומנהלי בתי הספר שואלים אותי אחר כך: מה יש בהן? ערכנו בדיקה ראשונית

והסתבר לנו שבנרגילות האלה מעשנים חשיש ולא רק טבק. הילדים מורחים בכלי שנמצא

מעל הנרגילה, חשיש, שמים עליו פחם, מדליקים אותו, בתוך הכלי יש מים עם וודקה

ובהקשר הזה של הדברים חייבים להבין כי השילוב בין החומרים האלה הרסני למוח.

ילדים גילאי 10, 11 ו-12 משתמשים בנרגילות האלה וכאשר שאלתי אותם על כך הם
אמרו לי
את לא יודעת? זה שום דבר.

אני באה הרבה מאד לישיבות בכנסת של הוועדה למלחמה בנגע הסמים, שם מדברים

בלי סוף על הבעיה וכאשר יוצאים החוצה כל אחד חושב - - -
היו"ר יוסי כץ
מה שסיפרת לנו עכשיו, על שימוש של ילדים בנרגילות, הוא בגדר תופעה של

ממש?
רות לקט
כן, והיא הולכת ומתרחבת. אין לי מספרים סטטיסטיים אבל אני מקבלת דיווחים

על הרבה מאד מקרים של פאבים ומסיבות פרטיות בבתים שבהם יש פינות מיוחדות

למעשני נרגילות. המבוגרים שעדים להימצאות הנרגילות בבתיהם לא מבינים שהוכנסו

אליהם חומרים לא חוקיים שהסכנה מהם גדולה מאד.

הדאגה שלי היא לא אם התופעה מקיפה יותר תלמידים או פהות תלמידים אלא

כיוון שיש בציבור אווירה שעושה את העניין הזה הרבה יותר לגיטימי ובהקשר הזה של

הדברים צריך גם לזכור שבגיל ההתבגרות הצעיר או הצעירה ממילא מסתקרנים.

מה שמערכת החינוך עושה הוא שהיא עובדת באמצעות מפקחים בכל מחוז, שחלק

מתפקידם זאת אחריות על הפעולה במחוז וד"ר דליה לורנץ היא מפקחת שעובדת בתיאום

עם הרשות. יש לנו מדריכים שהם יועצים חינוכיים, לצערי היקף משרתם קטן מאד אבל

הם מנחים את המערכת ומכשירים את המורים ואת היועצים - - -
היו"ר יוסי כץ
אתם משקיעים עבודה גם בחטיבות הביניים?
רות לקט
בוודאי.



דליה גנון;

תחל מכיתה זי. בחיפה התחלנו לעבוד על תכנית מעברים בכיתה ו' לקראת המעבר

לחטיבת ביניים.

רות לקט;

אני רוצה שלא יהיה בלבול בין הדברים שכן מי שמפעיל תכניות במערכת החינוך

היא לא הרשות. הרשות החיפנית או כל רשות אחרת מסייעת למערכת - - -

היו"ר יוסי כץ;

אתם פועלים גם בחטיבות הביניים? גם בכיתות זי?

רות לקט;

בוודאי. גם בכיתה זי. אנחנו עובדים על תכניות עישון, ולא המקום כאן

לדבר על משמעות תכנית מניעה כי תכנית כזאת היא לא מלחמה ולא הסברה. הסברה,

כפי שאתם יודעים, נכנסת מאוזן אחת ויוצאת מהאוזן השנייה. הסברה היא חלק

מהתכנית. תכנית מניעה כוונתה לכך שאחרי שהתלמידים עוברים את כל ההכשרות,

סדנאות, חשיבה, התמודדות עם ערכים, עם מידע סותר והם גם מקבלים הרצאה אבל - -

היו"ר יוסי כץ;

אתם עוקבים אחר ביצוע התכניות הלכה למעשה?

רות לקט;

בוודאי. אני לא יכולה לומר שהמעקב שלנו יורד לכל הפרטים כי אם יש מדריך

ליום בשבוע - קשה מאד לצפות שהוא יידע מה קורה בתוך בית הספר בדיוק אבל יש

לנו, כפי שתראה בעמודים 6 ו-7 של החומר שהעברתי אליך, טבלה שעניינה היקף

הפעולה שלנו.

המשמעות של תכנית מניעה פירושה חינוך ובתוך החינוך במערכת בית הספר, כחלק

מבריאות הנפש של הילד, מפעילים בצורה מקצועית מאד את הנושא הזה.

היו"ר יוסי כץ;

בטבלה המסכמת שלכם של מחוז חיפה, מספר התלמידים 450. למה הכוונה?

רות לקט;

הטבלה מחולקת לשני חלקים; החלק הראשון, הטבלה העליונה, מדברת על כמה בתי

ספר יסודיים עם חטיבות ביניים וכו' מופעלים בכל אחד מהמחוזות בארץ ושם תראו

שבחיפה יש; יסודיים, דווח לנו רק על בית ספר אחד שהנושא של סמים נכנס אליו כי

אסרטיביות אין פירושה שילד לא יתנגד לסמים. הוא צריך ללמוד איך עושים את זה.

36 חטיבות ביניים הפעילו תכניות, 67 חטיבות עליוניות, סך הכל 104 בתי ספר, 17

אלף ו-200 תלמידים.

אנחנו מפעילים פרוייקט מיוחד במינו בכל הארץ שנקרא; הנחיית עמיתים. בכל

הארץ הופעלו, תסתכלו בטבלה המסכמת, בשנת הלימודים האחרונה, כמחצית, כ-5 אלפים

תלמידים בכל הארץ שמקבלים מאתנו הכשרה איך לעבוד עם החברים שלהם בבתי הספר - -



היו"ר יוסי כץ;

אני מבין שהם מהווים מעין נאמני ניקיון של סמים.

רות לקט;

נכון. אנחנו טוענים שיזם מייצגים את הרוב, הם לא המיעוט אבל הרוב לא נשמע

כי הצלצולים של המתשמשים נשמעים ברעש יותר גדול.

ברצוני לומר ליושב ועד ההורים של אזור היפה שהעמיתים האלה משולבים

בפעילות של מועצת התלמידים הארצית אבל עד שהעניין הזה יגיע לשטח - עוד יארך

קצת זמן - - -

היו"ר יוסי כץ;

מה עמדתך לגבי הטענה שנשמעת שכאשר יש מקרים כאלה לא רצוי לסגור את הדברים

בתוך כתלי בית הספר, ודאי שלא, אבל לא רק עם המשטרה אלא צריך גם להודיע על כך

לוועד ההורים של בית הספר ולמועצת התלמידים?

רות לקט;

באוקטובר 1997 יצא חוזר המנהל הכללי שמדבר על נוהל טיפול בתלמיד שנמצא

מעורב בשימוש בסמים והנוהל הוא פרי תרגום הנחיות היועץ המשפטי - - -

היו"ר יוסי כץ;

האם אפשר לקבל עותק של החוזר?

רות לקט;

בהחלט. אני אשאיר לכם אותו. מכל מקום מדובר על פרי הנחיות היועץ המשפטי

לממשלה שנוסחו יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים והן מדברות על תלמיד שנתפס מעורב

בשימוש בסמים. הגיע דיווח מהמשטרה ומשירות המבחן לבית הספר, יש נחלים

שמחייבים את מנהל בית הספר; קודם כל אסור לו לסלק את אותו תלמיד מבית הספר

בגין עבירת סמים. דבר שני - הוא חייב להקים ועדה בית ספרית, בעצם הוא היה

צריך להקים אותה כבר קודם אבל אם היא לא הוקמה - הוא מקים אותה, בראשה הוא

עומד ובתוכה יושבים פסיכולוג, יועץ חינוכי, מחנך הכיתה, מוזמן אליה נציג שירות

מבחן לנוער מקומי, כל זאת על פי הסכמח שהושגה בין כל הגורמים. החוק נתן

אפשרות לחחליט, באמצעות הוועדה הזאת, לאיזה טיפול כדאי להפנות את הילד.

הוועדה הזאת, שהאחראי בה על הטיפול הוא קצין שירות המבחן, מחליטה להפנות את

הילד, לדוגמה, לאגודת אל-סם. הילד מטופל בכמה שיחות בתקווה שהוא ייצא ממגעל

המשתמשים וכו'. קצין שירות המבחן חייב לעקוב אחרי הטיפול ולדווח למשטרה ואז

המשטרה לא פותחת תיק וסוגרת את העניין בתיק שנקרא; איית.

מנהל בית הספר חייב לעשות פעולה חינוכית וכאן מגיע הצד השני של העניין,

כשפעולה חינוכית נובעת מכך שהשימוש בסמים מערב לא רק את המשתמש אלא גם את כל

בית הספר. כאשר קורה דבר כזה צריך להבין שקיים איזשהו אי שקט, יש

דיבורים - - -

היו"ר יוסי כץ;

לא כללת בדברייך הקודמים את ועד ההורים.



רות לקט;

ועד ההורים הוא לא גוף שאפשר לחייב אותו כדי שיהיה מעורב בדברים. כתוב

בהנחיות שניתן למנהל בית הספר להחליט אם לערב גם את ועד ההורים - - -

היו"ר יוסי כץ;

זאת אומרת שהעניין הזה נתון לשיקול דעתו של מנהל בית הספר למרות שההורים

רוצים לקהת על עצמם אהריות, הם רוצים להיות שותפים למה שקורה אבל יכול להיות

שלמנהל בית הספר לא נוח כי הוא לא רוצה שמחוץ לכותלי בית הספר ישמעו בכלל על

מה שקורה אצלו בתוך המוסד. לעומתו ההורים טוענים שאם קיימת בעיה - הם רוצים

להיות מעורבים בה ולדחוף את הנושא לקראת פיתרון. מר יחיאלי אומר שצריך לערב

גם את מועצת התלמידים כאשר קורה מקרה כזה.

רות לקט;

קודם לכל אני מבקשת להפריך את ההתייחסות למנהלי בתי ספר ואני לא מדברת על

חיפה כיוון שיש לי תמונה ארצית. בשיתוף הפעולה של מנהלי בתי הספר עם המשטרה

חל שיפור עצום מאז הנחיות החוזר שכן מנהלי בתי הספר מבינים כי השיתוף הזה הוא

מחוייב המציאות, והם כן עובדים בשיתוף פעולה עם המשטרה. כמובן שיש מנהלי בתי

ספר שעדיין לא משתפים פעולה עם הגורמים הרלוונטיים אבל כמגמה יש שינוי גדול

מאד לעומת מה שהיה נהוג בעבר.

לגבי הורים שהבן שלהם מעורב בשימוש בסמים, מנהל בית הספר חייב ליידע אותם

ולוודא שהם מיודעים ואגב זה גם דבר שכתוב בחוזר מנכ"ל. הוא חייב לשתף אותם

בתוך ועדה בית ספרית שהיא ועדה מקצועית שהורים הם לא הגורם המקצועי שלה אבל הם

צריכים להיות מעורבים יחד עם הילד שלהם. הדבר הזה הושג בעזרת הוועדות. כמובן

שלא בעניין ילדים אחרים. מכל מקום שם דנים פסיכולוג ויועץ חינוכי במצבו של

הילד ובשאלה אם זה ילד - - -

היו"ר יוסי כץ;

לי נראה שהיה צריך להפריד בין שני דברים; ככל שזה נוגע לילד ספציפי שעלו

עליו - צריך לשמור על צנעת הפרט גם מול ועד ההורים של בית הספר. הגורמים

המקצועיים יכולים לקבל את המידע עליו, זה תפקידם, זה מקצועם, הם שומרים על

דיסקרטיות אבל באשר להורים - קיימת בעיה. אין מקום לחשוף בפניהם פרטים מזהים

אבל אם קיימת תופעה - חשוב שחם ידעו עליה. זה לא דבר שצריך להשאיר אותו

לשיקול דעתו של מנהל בית הספר.

רות לקט;

צריך לעשות הבחנה בין חדברים שכן קיים עניין של הליך פלילי. אם תלמיד

משתמש בסמים כי אז מדובר על עבירה פלילית. החברה החליטה, למרות שמדובר על

עניין פלילי, להקל עם התלמיד כי הוא בחזקת ילד מתבגר וכו'. בעניין הזה יש

הנחיות ברורות מאד ולוועד ההורים, לפי שיקול דעת כל הגורמים, אין מקום להיות

חלק מאותה החלטה.

לגבי שיתוף ועד ההורים אנחנו בהחלט ממליצים, יש לנו גם תכניות שאנחנו

ממליצים עליהן ואם הדבר הזה לא נעשה במקומות מסויימים - צריך לעזור לקדם זאת.

היו"ר יוסי כץ;

תודה. רשות הדיבור למנכ"ל משרד מבקר המדינה.



יאיר הורביץ;

דיברת על מגמות, על מתירנות ועל הורים צעירים כך שבוודאי חשוב לך לקבל

נתונים - - -

רות לקט;

אני מכירי! את הנתונים.

יאיר הורביץ;

אלה הן ודאי הערכות. בהקשר הזה של הדברים ברצוני לשאול האם אנחנו מדברים

גם על מצב בו בשנים האחרונות, לאו דווקה בחיפה אלא בכלל הארץ, יש החמרה

בשימוש, בהפצה או בסחר בסמים של בני נוער גילאי 12 עד 18, הן במסגרות של

לימודים והן מחוץ למסגרות של לימודים? אני מבין שלצורך העבודה שלכם חשוב לכם

לעבוד על סמך נתונים.

רות לקט;

מקורות המידע שלנו הם מחקרים שנעשים על ידי הרשות למלחמה בסמים כל הזמן

ואני גם עוקבת אחר מחקרים שנעשים ביישובים מסויימים שאת חלק מהם הזכירה גבי

דליה גנון. לפי הסטטיסטיקה אנחנו מדברים על כ-%10 בני נוער שמשתמשים בסמים לא

חוקיים וכשמדובר על כ-10% זאת אומרת 52 אלף תלמידים. 10% נשמעים מעט אבל

מדובר על הרבה מאד - - -

יאיר הורביץ;

קוראים להם משתמשים מזדמנים.

היו"ר יוסי כץ;

זאת אומרת שכל ילד עשירי משתמש בסמים?

רות לקט;

משתמש מזדמן פירושו מישהו שהשתמש אפילו פעם אחת בחודש האחרון. הוא לא

נחשב משתמש קבוע.

אני דיברתי על מגמה שמטרידה אותי שכן יכול להיות שילד אחד - - -

יאיר הורביץ;

כשמסתכלים על ה-10% ובודקים אותם לפי המחקרים לאורך השנים, האם המגמה היא

של עליה או של התמתנות? אולי בגלל החשיפה יודעים היום יותר?

רות לקט;

בהקשר הזה של הדברים צריך לזכור כי יש יותר ילדים היום בגלל העלייה.

יאיר הורביץ;

על מה מדברים אנשי המקצוע? האם קיימת מגמת החמרה? התייצבות?



רות לקט;

הנתונים האחרונים מדברים על כך שעד השנתיים האחרונות בהחלט היתה עלייה.

אם העניין הזה התחיל מ-3,6 הוא הגיע ל-9,6, וזאת נחשבת עלייה. אבל בתוך זה לא

לקחו בחשבון את הגידול במספר התלמידים. בשנתיים האחרונות, יש סקרים שנעשו

לדוגמה בראשון לציון, שמראים מגמה של ירידה שמשמעותי מאד בגילאים שאנחנו

מדברים עליהם. שם יש פעילות קהילתית וזה המסר שאני רוצה להעביר בוועדה

לענייני ביקורת המדינה בתגובה על דוח מבקר המדינה. במקומות שהרשויות המקומיות

מעורבות בתכניות ומשתפות פעולה עם מערכת החינוך, במקומות שיש רשות למלחמה

בסמים זה עוזר אבל אנחנו מדברים על 70 רשויות עם רשות ועל 340 או 370 בלי

רשות. כאמור, היכן שקיים שיתוף פעולה - מקדמים את העשייה במערכת החינוך,

עוזרים לנו במשאבים ואז התכניות הן תכניות שהן לא הרצאה של איש משטרה אלא באמת

תכניות בילד אין בתוך החינוך שניתן בבית הספר.

היו"ר יוסי כץ;

האם נושא המלחמה בנגע הסמים מוכנס למערכת החינוך בתכנית החינוך בתור

תכנית חובה?

רות לקט;

בחוזר מנכ"ל משנת 1990 הוזכר שהובה על כל מנהל בית ספר מכיתה אי עד כיתה

י"ב, להפעיל תכניות מניעת סמים. לצערי הרב זאת אמירה שנאמרת לגבי הרבה מאד

נושאים ואין שעת חובה בתוך מערכת הלימודים זאת אומרת שאם אין תרגום תקציבי -

זאת אמירה שמקיימים אותה אבל כל אחד על פי הדרך שהוא בוחר אותה.

היו"ר יוסי כץ;

זה אחד הדברים שצריך להעיר את תשומת לב הרשויות אליו ולכן הוועדה לענייני

ביקורת המדינה תמליץ לקיים שעת חובה בכל בתי הספר. 10% פירושו היקף גדול מאד

ולא ייתכן שהאמירה שדיברת עליה תישאר ריקה מתוכן.

שלמה יחיאלי;

זה חלק מהקיצוץ בשעות החינוך.

היו"ר יוסי כץ;

חייבת להיות שעת חובה שעניינה מלחמה בנגע הסמים - - -

דליה גנון;

חזון אחרית הימים.

היו"ר יוסי כץ;

נבקש את משרד מבקר המדינה להתייחס לעניין הזה ואם הקטע הזה יופיע בדוח

הבא של מבקר המדינה - יהיו לכך הדים וההתייחסות לבעיה תהיה שונה.

רות לקט;

בשנת 1996 הוגשה לוועדת שרים של הממשלה תכנית אב שחוברה יחד על ידי הרשות

למלחמה בסמים הארצית ומשרד החינוך והתרבות, מר שושני היה אז המנכ"ל של המשרד,



התכנית אושרה ומשרד החינוך והתרבות היה אמור להקצות 8 מיליון שקלים כל שנה,

במשך 5 שנים, כדי לפתח את התכניות, להכשיר את האנשים הרלוונטיים ולהכניס זאת

כתכנית חובה. התכנית לא מתבצעת.

אפרים תמרי;

מדוע? בגלל העדר תקציב?

רות לקט;

אני לא צריכה להשיב על השאלה הזאת.
היו"ר יוסי כץ
רשות הדיבור למר שלמה יחיאלי.

שלמה יחיאלי;

אני מבקש להדגיש שיש לנו שיתוף פעולה טוב עם רב פקד ניצה כהן, אנחנו

אוהבים אותה כי היא תורמת הרבה לחברה וגם ההורים תורמים ומעוניינים לתרום לכן

אני מבקש שני דברים מתת ניצב דב שכטר; 1. האם אתה יכול להפנות את הנושא

אליה ולהכניס שיטור קהילתי לבתי הספר? 2. לחדש את הפעלת סיירת ההורים

שתקועה אי שם למרות שההורים מוכנים, רוצים, ויכולים לתרום לנושא.

דב שכטר;

בתשובה לשאלותיו של מר יחיאלי ברצוני להשיב: 1. אני מבקש להתייחס למושג;

שיטור קהילתי, ולהדגיש שזאת לא תרופת פלא לכל דבר. שיטור קהילתי זאת תפיסת

עולם; זאת איננה תרופה.

2. במרחב חיפה נוספו 7 עובדי נוער במהלך השנה האחרונה ושם גם עלתה כמות

התיקים שנפתחו לבני הנוער בשיעור של 20%. אם אני אוסיף עוד 10 עובדי נוער -

ייפתחו עוד 20% תיקים. כשישבתי במהלך הישיבה והקשבתי לנאמר בה נזכרתי בסיפור

על בגדי המלך החדשים שבהקשר אליהם אני מבקש לומר שאף אחד לא העז להגיד; המלך

הוא עירום.

אני לא רוצה לדבר על סטטיסטיקות ובכלל אני מתייחס בערבון מוגבל למספרים

כיוון שהם לא תורה מסיני, יחד עם זאת ברצוני לומר שלא רק שאנחנו מוכנים לשתף

פעולה עם כל גורם אלא שבמקרה ישבנו אתמול, קבוצה של 40 איש, חציים אנשי משטרה

חציים אנשי עיריית חיפה, עם כל הגורמים הרלוונטיים והכרזנו שהטיפול בכל מה

שקשור לעבריינות נוער יהיה יעד עבודה מספר אחד של המשטרה בחיפה ושל העירייה גם

יחד. הקמנו לצורך כך ועדה שתתחיל לעבוד ממש בימים הקרובים. בשמחה אני אצרף

אליה, אחרי סיכום על כך עם ראש העיר, נציגות של ועד ההורים; בפירוש כן.

שלמה יחיאלי;

נשמח מאד על כך.

דב שכטר;

כל מי שרוצה לתרום - יבורך.
היו"ר יוסי כץ
רבותיי, לסיכום ישיבה זאת אני קובע באופן הברור ביותר שהנתונים שפורסמו

בתקשורת, המדברים על 50% מבני הנוער בהיפה המעורבים בעבירות סמים, מופרכים

מיסודם. הבעיה מספיק חריפה ולא צריך להוסיף עליה נתון מפחיד שעלול ליצור יאוש

בציבור.

אני משבח את כל הגורמים הרלוונטיים, מדגיש את הצורך בשיתוף פעולה רב

מערכתי ואני מקבל באהדה רבה את הגישה החיובית של תת ניצב דב שכטר לגבי שיתוף

ועד ההורים בנושא.

הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת תבקש ממבקר המדינה לשים לב לדברים

שנאמרו במהלך הישיבה ואנחנו גם נקרא לממשלה להכניס את שעת החובה בנושא מניעת

סמים, לתכנית מערכת החינוך במדינת ישראל. צריך להקצות את התקציב שסוכם עליו

בסוף שנת 1995 להכשרה הזאת כדי שלנושא שאנחנו מדברים עליו יהיה ביטוי מעשי ולא

מן השפה ולחוץ.

אני שוב מודה לכל המשתתפים בדיון ומקווה שהדברים יבואו לידי ביטוי גם

בעבודתו של משרד מבקר המדינה.

רות לקט;

מספר ההחלטה לגבי תכנית האב - - -

היו"ר יוסי כץ;

אני מעוניין לקבל את צילום ההחלטה. האם זאת החלטת ממשלה?

רות ללזט;

זאת החלטה של ממשלת ישראל.

הישיבה ננעלה בשעה 00;13

קוד המקור של הנתונים