ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 09/12/1998

בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על אכיפת תקנות הבטיחות בתחום מילוי מכליות ומסופי דלק והחשיפה לבנזן בתחנות הדלק

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 260

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום רביעי. כי בכסלו התשנ"ט - 9.12.98. שעה 09:00
נכחו: חברי הוועדה
יוסי כץ - היו"ר
מוזמנים
משר מבקר המדינה: יאיר הורביץ - מנכ"ל

ששון איזקוב - ממונה על אגף

מנחם גוטרייך - סגן ממונה על אגף
משרד העבודה והרווחה
פיטר מגנוס - מפקח עבודה ראשי

דייר קורט למש - מפקח רפואי ארצי
משרד הבריאות
דייר עלמה אבני - ראש שירותי בריאות העובדה
המשרד לתשתיות לאומיות
יואב ערמוני - מנהל מינהל הדלק

סופיה זמקוב - מבקרת פנים
המשרד לאיכות הסביבה
רוני סרי - אגף לאיכות אוויר
מכון- לרפואה תעסוקתית
יהודה לרמן - עוזר ראש המכון לרפואה תעסוקתית,

קופ"ח כללית
חברת הדלק "פז"
עוזי פריד - מנהל אגף התפעול

יוסי לובטון - דובר החברה ועוזר המנכ"ל

גרשון קידר - קצין הבטיחות
חברת הדלק "דלק"
דוד -זיו - יו"ר ועדת בטיחות של דלק
חברת הדלק "סונול"
הראל גלבוע - סמנכ"ל תפעול
חברת הדלק "דור אנרגיה"
יוסי גונן - מנהל רישוי ופרוייקטים
חברת פי גלילות
אלי גנצר - מהנדס פרוייקטים
מכון ישראלי לנפט ולאנרגיה
שמואל קלמפנר - מנכ"ל החברה
מוזמנים אישית
משה חרוש

יצחק נגיר

דיאנה בכור - גל"צ
מנהל הוועדה
ברוך פרידנר
קצרנית
חדוה בנקין
סדר-היום
בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על אכיפת תקנות הבטיחות בתחום מילוי

מיכליות ומסופי דלק והחשיפה לבנזן בתחנות הדלק.



בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על אכיפת תקנות הבטיחות

בתחום מילוי מיכליות ומסופי דלק וחחשיפה לבנזן בתחנות הדלק
היו"ר יוסי כץ
אני פות.ח את חישיבח.

רבותיי, אני מעלה על סדר היום נושא שנתקלתי בו בצורה אחרת כשהייתי יושב

ראש ועדת העבודה והרווחה. בפעם שעברה דובר על מילוי דלק בתחנות דלק. התלונה

שקיבלתי בשעתה היתה שבמדינות אחרות בעולם יש מכשור מיוחד שמלבישים על המכשיר

שממלא את הדלק, ועל ידי כך מופחתת החשיפה של העובד לחומרים הרעילים, לבנזן.

הפעם מדובר בתלונה הרבה יותר חמורה, בעיניי, משום ההיקף שלה. המדובר בנהגי

מיכליות שממלאים דלק במסופי הדלק, בפי גלילות או במתקנים של חברות הדלק, נהגי

מיכליות שחשופים לבנזן במהלך המילוי, והוא הדין לגבי המילוי בתחנות הדלק.

בינתיים, עד שיגיעו נהגי מיכליות, הייתי רוצה לשמוע ממר יהודה לרמן אילו

נזקים יכול לגרום הבנזן ומה הסכנה בחשיפה.

יהודה לרמן;

אני מניח הנחה שהאיש חשוף לבנזן. זאת נקודה מאוד חשובה, כי ציבור רחב של

עובדים, בגילאים 50-40, יכול לפתח בעיות בריאותיות, בלי שום קשר לעבודה -

לכאורה קיים איזה שהוא גורם בעבודה, ואין אליו חשיפה. לכן כשאני מדבר כרופא,

אני מניח שהשאלה שמופנית אליי היא: לו נניח שהאיש חשוף לרמות משמעותיות של

בנזן, ולזמן ארוך, מה יכול לקרות?
היו"ר יוסי כץ
נכון.
יהודה לרמן
אם כן, אנחנו מדברים בעצם על חשיפה לממס אורגני, הידוע ככזה שפוגע במספר

איברים בגוף. אני אמנה חלק מהם: מערכת העצבים המרכזית, הוא יכיל לפגוע בכליות,

הוא יכול לפגוע בכבד. בזה הוא איננו שונה מממסים אחרים. לבנזן יש מאפיין מיוחד

- אולי הוא שותף לעוד מספר ממסים - הוא יכול לפגוע ספציפית במערכת הדם, ואז

יכולות להופיע תופעות העלולות גם להגיע, חס וחלילה, למצב של סרטן הדם או

לוקמיה.

קיימת פבר הוכחה בספרות המדעית המקצועית מזה עשרות בשנים על קשר סיבתי

ברור בין חשיפה משמעותית לבנזן לתופעת הלוקמיה. אם מופיעה לוקמיה, ובמקרה יש

בנזן בסביבה, צריך להיזהר מהמצבים האלה. כאשר יש חשיפה משמעותית, אומרים שיש

קשר סיבתי ברור לתופעת לוקמיה. על רגל אחת אלה בעצם התופעות העיקריות הקשורות

בזה.

מה יכול להיות הביטוי אצל העובדים? זה יכול להתבטא בסחרחורות, חולשה,

עייפות, שינויים במצבי רוח, כשיש פגיעה במערכת העצבים המרכזית.



היו"ר יוסי כץ;

לפני שאנחנו מתחילים לדון לגופו של ענין, הייתי מבקש ממר יואב ערמוני,

מנהל מינהל הדלק במשרד לתשתיות לאומיות, לפרט לנו איפה נעשית העבודה של מילוי

דלק, איפה נמצאים המתקנים העיקריים.

יואב ערמוני;

אתייחס לזה וגם אתייחס לשאלה איך אנחנו רואים את התמונה, גם מבחינת

הדברים שאנחנו יכולים או צריכים לעשות וגם מבחינת מה שבסמכותם של אחרים לעשות.

נכון לעכשיו, כפי שכולם יודעים, עדיין אין תחרות במשק הדלק, והבנזין כולו

מיוצר בבתי הזיקוק, הן באשדוד והן בחיפה. מבתי הזיקוק מוזרם הבנזין למסופי

ניפוק שנמצאים במתקני חברות הדלק באזור חיפה ומסופי פי גלילות, שנמצאים

בהרצליה, אשדוד, ירושלים ובאר שבע.

היו"ר יוסי כץ;

איך הוא מגיע לכל המקומות האלה, דרך צינורות?

יואב ערמוני;

- באמצעות צנרת. דווקא בענין הזה מדינת ישראל די מתקדמת ביחס למדינות

אחרות.

בעצם העובדים יכולים להיחשף לבנזן, לסכנותיו של הבנזן או לאדי הבנזן

שיוצאים מן הבנזין, בבתי הזיקוק עצמם, במהלך הייצור, ובמסופי הניפוק. במסופי

הניפוק מדובר הן על עובדי המסופים והן על נהגי המיכליות. לאחר מכן הבנזין יוצא

ממסופי הניפוק לתחנות הדלק.

היו"ר יוסי כץ;

כמה מסופי ניפוק כאלה יש?

יואב ערמוני;

במפרץ חיפה קיימים בעצם שלושה מתקנים נפרדים לניפוק של שלוש חברות הדלק;

"פז", "דלק" ו"סונול". קיימים עוד ארבעה מסופים של חברת פי גלילות; בהרצליה,

באשדוד, בירושלים ובבאר שבע.

היו"ר יוסי כץ;

מה יש בירושלים?

יואב ערמוני;

ליד שכונת הר נוף בירושלים קיים מסוף ניפוק שמנפק את כל המוצרים לירושלים

ובנותיה.

היו"ר יוסי כץ;

כלומר, לפי גלילות יש בעצם סניפים, נקרא לזה כך.



יואב ערמוני;

פי גלילות זו חברה שכל ייעודה ומטרתה אחסון וניפוק מוצרי דלק במדינת

ישראל. החברה הזאת הוקמה בשנות ה-60, כשותפות בין המדינה - באמצעות חברה

ממשלתית - לבין שלוש חברות הדלק שפעלו אז בארץ: "פז", "דלק" ו"סונול". באופן

כללי החברה הזאת מבצעת את ניפוק התזקיקים מקו נתניה דרומה, אבל יש יוצאים מן

הכלל. מקו נתניה וצפונה חברות הדלק מנפקות לעצמן מהמסופים שלהן באזור המפרץ.

זח באשר לפרטים הטכניים.

מכיוון שכבר קיבלתי את רשות הדיבור, אני רוצה להוסיף כמה דברים לגבי מה

שאנחנו עושים ואיך אנחנו פועלים.

היו"ר יוסי כץ;

אני מציע שנשמע קודם מפי מר מגנוס על תקנות הבטיחות. מה קובע החוק?

יואב ערמוני;

לפני תקנות הבטיחות, אולי צריך לטפל בתקן הבנזין וברמת הבנזן בתקן. התקן

הישראלי, כמו התקן האירופאי, מתיר היום עד 5% בנזן בבנזין. אני מדבר על דרישות

בתקן - עד 5%. בפועל בתי הזיקוק מייצרים היום בנזין קצת יותר טוב, שמכיל עד כ-

3% בנזן. בכל מקרה הם לא עוברים את דרישות התקן. התקינה האירופאית כבר קבעה,

שהחל משנת 2000 רמת הבנזן בבנזין תהיה עד 1%, ומינהל הדלק והמשרד לאיכות

הסביבה הגישו כבר לפני שלושה חודשים, או משהו מעין זה, הצעה לוועדת התקינה

לרביזיה בתקן הבנזין, שתביא את הבנזין הישראלי לרמה של הבנזין האירופאי, גם

במונחי בנזן וגם בעוד כמה וכמה פרמטרים. זה באשר לתקינה.

יש דברים נוספים שיכולים וצריכים לעשות, ומר פיטר מגנוס בוודאי יתן עליהם

את הדעת, ואני אזכיר אותם רק בראשי פרקים. קיימת אפשרות להקטין מאוד את פליטות

האדים האלה במסופי הניפוק באמצעות התקנים למילוי תחתי. זאת טכנולוגיה קיימת,

מוכרת וידועה, חלקית גם מבוצעת בארץ.
היו"ר יוסי כץ
אני מבין שבאירופה זה חלק בלתי נפרד.
יואב ערמוני
באירופה המערבית יש רק זה. באירופה המזרחית קיימים דברים אחרים, אבל

באירופה המערבית, במקומות שהיינו רוצים להידמות אליהם, לפחות על פי מה שאני

ראיתי במו עיניי במספר מקומות, מטפלים בדלק רק באמצעות טכנולוגיה של מילוי

תחתי. הטכנולוגיה הזו עשויה למנוע במידה רבה את הפליטה של אדי הבנזן, ולפי

דעתי, זה בידיו של מר פיטר מגנוס.

דבר נוסף הוא טכנולוגיה של מישוב אדים בתחנות דלק, שנקראת בזירגון

המקצועי ", STAGE ONE"והיום המשרד לאיכות הסביבה נמצא באיזה שהוא משא ומתן עם

חברות הדלק כדי להסדיר את הענין הזה, אבל לפי דעתי, גם על זה צריכות הרשויות

שמפקחות - וזה לא משרד התשתיות, לא מינהל הדלק - לתת את הדעת. עד כאן דבריי.



היו"ר יוסי כץ;

תודה. אני חושב שאתה ענית על שתי הנקודות החשובות. אין שום סיבה שמדינת

ישראל תהיה כאחת ממדינות העולם השלישי בנושא הזה. אם באירופה המערבית מקובל

שיהיה התקן מילוי תחתי ושיהיו מתקני מישוב אדים בתחנות דלק, אין שום סיבה

בעולם שמדינת ישראל לא תענה על הקריטריונים האלה ולא תפעיל את זה ממחר בבוקר.

למה אנחנו מחכים בסך הכל?

מר פיטר מגנוס, בבקשה.

פיטר מגנוס;

הכנתי סקירה. ברשותך, אני אחלק אותה.
היו"ר יוסי כץ
נקרא אותה עכשיו בשקט.

יאיר הורביץ;

מר מגנוס, בתחנות הדלק היה גם סקר קודם, או שזה הסקר הרציני הראשון?

פיטר מגנוס

תיכף אסביר גם את ההתפתחות, אבל היה סקר בשנות ה-80, שבעקבותיו החלטנו לא

לראות את עובדי תחנות הדלק במסגרת חלות התקנות.

יאיר הורביץ;

ולכן היה פטור בתקנות.

פיטר מגנוס;

אמת.

היו"ר יוסי כץ;

לפני שאתה מתחיל לסקור את מוז שכתוב כאן ולנתח את הטבלאות, אני רוצה לומר

שלגבי עובדי תחנות הדלק הועלה בשעתו רעיון להתקין מתקן נוסף על המשאבות. אתם

בדקתם את הנושא הזה?

פיטר מגנוס;

כן. מישוב אדים הוא טכנולוגיה ידועה, כפי שאמר כאן מר יואב ערמוני, והיא

נפוצה בעיקר בקליפורניה, שבה מחמירים מאוד בענין זה מטעמי איכות הסביבה. הדבר

כרוך בשינוי מאוד מהותי מבחינה טכנולוגית וגם מבחינה לוגיסטית. לא רק שאתה

צריך למנוע את פיזור האדים, אלא אתה צריך גם לאסוף את האדים במיכל נפרד ואחר

כך להוביל אותם למתקן, כדי לעבות אותם חזרה לדלק. זו מערכת לוגיסטית

וטכנולוגית לא קלה.

היו"ר יוסי כץ;

באירופה זה קיים?



פיטר מגנוס;

כן. קיימת היום מגמה - ונשמע על זה בהמשך מאנשי "דלק" - של התקן בתוך

המיכל של כל רכב, , CARBON CANISTERשאמור לספוג את האדים בזמן התדלוק ושנותן

אולי פתרון יותר טוב ויותר מעשי במרוצת הזמן.

היו"ר יוסי כץ;

אני מציע שתסביר לנו מה כתוב בסקירה שלך.

פיטר מגנוס;

ראשית, כידוע לכם, יש תקנות להשיפה לבנזן. את התקנות האלה הוצאנו ב-1981.

למעשה אח?/ התקנות הראשונות שהוצאנו במתכונת מאוד מקיפה היא בנושא של חשיפה

לחומרים מזיקים לבריאות העובד והאמצעים שיש לנקוט כדי למנוע את החשיפה הזו.

כפי שכתוב כאן, במרוצת הזמן הורדנו באופן משמעותי גם את תקני החשיפה

המותרים, בעקבות גילויים נוספים בספרות המקצועית הבין לאומית בנוגע לסיכונים,

והיום תקן החשיפה, מה שקרוי ייהערך המירבי המותר המשוקלל", הוא 0.6 חליימ -

חלקים למיליון - והוא בין התקנים המחמירים ביותר בעולם. נדמה לי שיש רק עוד

ארץ אחת, שוודיה, שבה התקן הוא 0.5, שהגיעה לרמה כזאת. ארצות הברית עדיין

נמצאת בתקן של 1 חליימ, ואירופה - עדיין ב-5 חליימ. כלומר, אנחנו הלכנו בכוונה

להחמרה בעקבות התופעות המאוד לא רצויות שדייר לרמן התייחס אליהן.

אנחנו גם הלכנו לאיסור רוב השימושים בבנזן בתור ממס, למשל, בדבקים. לפני

האיסור היו בדבקים ובעוד חומרים אחוזים גבוהים של בנזן, ואת כל זה אנחנו אסרנו

לחלוטין, ועומדים בזח היום.

נשארו מספר נושאים, שאחד מהם הוא הדלק למנוע, שבשלב זה לא ניתן להוריד

בהם את אחוז הבנזן בתוך הדלק, מטעמים של פעולה תקינה של המנוע. שמעתי את

הבשורה המשמחת שיש כוונה להוריד גם את התכולה של הבנזן בדלק ל-%1, וכמובן, זו

התפתחות מאוד מאוד חשובה וחיובית גם עבורנו.

אם נתרכז כרגע בסיכונים בענף הדלק, לדעתי, אנחנו צריכים לחלק את זה לשני

נושאים שעל כל אחד מהם צריך להסתכל בנפרד; ראשית, עובדי תחנות הדלק. כפי

שאמרתי, בשלב מסויים הוצאנו את עובדי תחנות הדלק מתחולת התקנה, בעקבות סקר די

מקיף שנעשה בשעתו בכל רחבי חארץ, בכל עונות השני!, וקיבלנו תמיד ערכים מאוד

מאוד נמוכים, ששואפים ממש לאפס. בעקבות זה אמרנו שאין צורך להכביד על כל

המערכת והוצאנו את עובדי תחנות הדלק מהתחולח. בשנים האחרונות, עם השינוי במשק

הדלק ועם הדלקים החדשים - נטולי עופרת וכו' - היה לנו חשש שיש פה אולי שינוי

לרעה לגבי החזיפה לבנזן, מה עוד שהיום יש גם שיטות בדיקה יותר מדוייקות ויותר

אמינות, ורצינו לחזור על הסקר הזה, ומח שאתם יכולים לראות בטבלה מס' 1 זו

למעשה התפלגות של אותן המדידות שנעשו בקרב עובדי תחנות דלק בכל רחבי הארץ.

היו"ר יוסי כץ;

איפה אתם מבצעים פיסית את הבדיקה?



פיטר מגנוס;

שמים משאבה על העובד, והוא נשאר עם המשאבה הזאת במשך שש או שמונה שעות

עבודה, ואז לוקחים את הפחם ועושים את האנליזה במעבדה. אנחנו יכולים לראות פה

ש-69% מהעובדים היו מתחת למחצית הערך המותר, כלומר, רהוק מאוד מהערך המותר.

21% נוספים היו בתחום של מחצית עד הערך המותר, כלומר, בסך הכל 90% היו מתחת

לערך המותר. לעומת זאת אצל 10% הנותרים כן נמדדו ערכים מעל 0.6. זה עדיין לא

אומר שאנחנו במצב קריטי, אבל זה אומר שאנחנו צריכים לשים לב. הערך המותר, כפי

שהזכרתי פה, הוא 0.6, כלומר, חשיפה במשך שמונה שעות עבודה מותרת, לפי התקנות

המחמירות שלנו, עד 0.6. אם כן, אצל 10% מהעובדים שנמדדו בסקר הזה נמצאו ערכים

מעל ל-0.6.

זה צריך להדליק אצלנו אור אדום, ואנחנו צריכים להמשיך בפעולות שלנו,

ובתיקון לתקנות הדלק, שהנחנו כרגע על שולחן ועדת העבודה, אנחנו מחזירים את

תחולת התקנות בתחנות הדלק על כל הקשור לסידורי הבטיחות והגהות בעבודה, למעט

החובה של בטיחות רפואית, ואסביר את הנקודה הזו. הרופאים מודעים לכך שבחשיפות

מאוד נמוכות הבדיקות הרפואיות לא מסוגלות לגלות את תופעות הלוואי, כלומר, גם

בבדיקה רפואית לא מוצאים איזו שהיא אינדיקציה של השיפות מאוד נמוכות. לכן

אנחנו חושבים שזה נכון לעשות את זה בצורה כזאת שכל הוראות הבטיחות, כולל

הדרכה, החלפת בגדים והוראות לא לעמוד ליד האקדח בזמן המילוי - וקיימנו ישיבה

גדולה והסברנו את כל הדברים האלה - את כל ההוראות האלה חייבות חברות הדלק

להסביר לעובדים ולאכוף את ההוראות האלה.

עם זאת, אנחנו גם עומדים לאמץ שיטה יותר רגישה לבדיקות הביולוגיות של

האדם, כדי לגלות חשיפות יתר, והיות שיושב לידי הקולגה שלי שהוא יותר בקי, מר

למש, אני מציע להעביר אליו את רשות הדיבור בענין זה. זה לגבי תחנות הדלק.

אתייחס עכשיו גם לנושא של מסופי דלק, שבהם לכאורה החשיפה יכולה להיות

הרבה יותר גדולה, ומדובר שם בכמויות הרבה יותר גדולות שזורמות בזמן המילוי.

היו"ר יוסי כץ;

נכנסו זה עתה מר משה חרוש ומר יצחק נגיר. הדובר כרגע הוא מפקח עבודה ראשי

במשרד העבודה והרווחה והוא מתייחס עכשיו למסופי הדלק. אני מבין שאתם נהגי

מיכליות.

משה חרוש;

כן.

היו"ר יוסי כץ;

מר נגיר, אתה עדיין נהג מיכלית?

יצחק נגיר;

הייתי נהג מיכלית במשך 22 שנה. הפסקתי.



פיטר מגנוס;

לגבי שיטת המילוי התחתי, שמר יואב ערמוני דיבר עליה, זו שיטה מצויינת.

היא לא מוציאה בכלל אדי דלק, ואדי בנזן בפרט, לעובדים שנמצאים במקום. עשינו

מדידות ליד עמדות כאלה של מילוי תהתי וקיבלנו ערכים מאוד מאוד נמוכים, כלומר,

מבחינתנו זה הפתרון שיפתור את כל נושא החשיפה של עובדים בתחנות המילוי.

נראה בכל זאת אילו ערכים מצאנו במדידות. ראשית, עובדים במסופי דלק נחשבים

כעובדי בנזן לכל דבר.
היו"ר יוסי כץ
מה המשמעות מבחינת החובה של החברות? מי אחראי, החברה שמובילה או החברה

שמפעילה את המסוף? או שזו אולי אותה חברה.

פיטר מגנוס;

לא. קודם כל האחריות הלה בכל מקרה על המעביד לספק ציוד מגן, להדריך את

העובד, לדאוג לכך - -

היו"ר יוסי כץ;

מה זה "ציוד מגן"?

פיטר מגנוס;

תיכף אגיע לזה. על המעביד חלה אחריות לדאוג לכך שהעובד יעבור בדיקות

רפואיות. פירטתי מעט מההוראות בתקנות הבנזן, אבל החובה לאכוף את כל הדברים

שהתקנות קובעות חלה על המעביד. זה אומר שעובדי מסופי דלק, ללא קשר למה שאנחנו

מוצאים בבדיקות הסביבתיות, נחשבים תמיד כעובדי בנזן. לכן התקנות חלות עליהן

במלואן. אי לכך יש חובה לבצע בדיקות סביבתיות תקופתיות, על מנת לדעת מה

החשיפה לבנזן.

אם תסתכלו על טבלה מס' 2, המתייחסת לריכוז מדידות חשיפה לבנזן במסופי

דלק, אנחנו רואים קודם כל תאריכי בדיקה. באחד הטורים בטבלה כתוב "מדידה

מרבית", ודו"ח כזה מכיל אולי 10 מדידות אישיות של האנשים, כלומר, כל מספר כזה

מייצג הרבה מדידות אישיות.

היו"ר יוסי כץ;

שוב, לפי אותה שיטה שמצמידים לאותו עובד שבו מדובר משאבה או משהו מעין

זה.

פיטר מגנוס;

כן, משהו שסופג את האדים, ואחר כך לוקחים את זה למעבדה.

היו"ר יוסי כץ;

והעובד הולך עם זה ממקום למקום.



פיטר מגנוס;

כן, הוא הולך עם זה במשך שש-שמונה שעות ביום.

אם כן, אני מדגיש שזאת לא מדידה אהת בכל תאריך, אלא עשרות מדידות, ואני

לקחתי פשוט את המדידה הגבוהה. אם אנהנו מסתכלים בטור שנקרא "חשיפות חריגות",

פה ציינתי את זה באופן אינדיבידואלי, כאשר היו מדידות מעל למותר. אנחנו אכן

רואים שפה ושם יש מדידות חריגות, ושוב, זה צריך להצביע על כך שכאן נשקפת סכנה.

אין ספק שהנקודה הרגישה מבחינת העבודה במסופי דלק היא כאשר הנהג, או מי

שנמצא בגשר העילי בזמן המילוי, מסתכל לתוך המיכל כדי להגיד מתי להפסיק את

המילוי, על מנת שלא תהיה גלישה מעבר לפתח. הוא עומד שם, והגזים נדחסים חרווצה

כשהנוזל נכנס, ופה הוא חשוף. כאן אנחנו מחייבים פשוט להשתמש במסכות - במסכות

תקינות, ולא במסכות מנייר, שהן נגד אבק. זו חייבת להיות מסכה עם מסנן המיועד

לבנזן. על זה אנחנו מקפידים מאוד.
היו"ר יוסי כץ
מי צריך לחבוש את המסכה עם המסנן?
פיטר מגנוס
- העובד שעומד על הגשר ומסתכל לתוך המיכל כדי להגיד מתי מגיעים למפלס

העליון.
לשאלתך
מי צריך לספק את ציוד המגן האישי ומי צריך לאכוף את השימוש בו?

אם אני זוכר נכון, אתה הוא שאישרת את התקנות החדשות בוועדת העבודה והרווחה,
והתקנות החדשות אומרות כדלקמן
המעביד הוא זה שחייב לספק את ציוד המגן האישי

ולדאוג שהעובד ישתמש בו, אבל כאשר יש מצב שעובד נמצא במקום שאינו בחצרי ו של

מעבידו, אותו בעל המקום הוא שחייב, בנוסף, לדאוג לכך שעובדים בצורה נכונה.
היו"ר יוסי כץ
זאת אומרת, יש להם אחריות משותפת.
פיטר מגנוס
נניח לרגע אחד שנהג שמוביל בא למסוף ועולה לשם למעלה בלי מסכה. גם ההנהלה

המקומית של אותו מסוף חייבת לבוא לנהג הזה ולהגיד לו: אתה לא תעבוד כך, אתה

צריך לשים מסכה. אם הוא אומר שהוא לא קיבל מסכה מהמעביד שלו, אותו מסוף חייב

לתת לו את המסכה ולהגיד לו שבלי זה הוא לא יוכל לעבוד.

עקב הגילויים שהיו בימים האחרונים, החלטנו לעשות פה מבצע מיוחד: לבקר

באופן אינטנסיבי במסופים האלה ולאכוף את כל מה שאמרתי כרגע. נעשה ביקורי פתע,

וכל מי שעובד בניגוד להוראות ולכללים, אנחנו פשוט נרחיק אותו מהעבודה על ידי

הפעלת צווים, עד אשר ענין זה יוסדר ויעבדו כפי שהתקנות מחייבות.
היו"ר יוסי כץ
יש פה טבלאות שמפרטות את הביקורים שכבר עשיתם, ומהן אני למד שיש מקרים

שבהם החשיפה היתה אפילו 7.
פיטר מגנוס
אמת.



היו"ר יוסי כץ;

אני לא מדבר על שורה ארוכה של מקרים שבהם יש חשיפה מעל למותר. שאלתי היא

כזאת: כשיש חשיפה מעל למותר, הואיל ובמקום אחד כתבו "עובד עם מסכה", יכול

להיות שבכל יתר המקרים לא היו עובדים עם מסכות.
פיטר מגנוס
לא, את זה לא הייתי מעז לומר. פה היה פשוט מצויין בדו"ח: "עובד עם מסכה".

מכאן אי אפשר להסיק שבשאר המקרים לא עשו את זה.

היו"ר יוסי כץ;

אבל בכל המקרים שבהם, לפי הטבלאות האלה, היתה חריגה, וחריגה משמעותית,

השאלה היא האם ננקטו אמצעים כנגד בעל המסוף, או כנגד בעל המתקן, או כנגד

המעביד.

פיטר מגנוס;

אם נתייחס לפי גלילות בהרצליה, ששם אנחנו רואים את הערכים הגבוהים, אני

מרשה לעצמי לומר שאם אנחנו מסתכלים על שנים עברו, המדידות האחרונות כיום היו

די בסדר, אבל זה לא מרגיע אותי.

היו"ר יוסי כץ;

אני מדבר על השנים האלה. האם ננקטו אמצעים?

פיטר מגנוס;

היו פעולות, יצאו מכתבים, היו כמה ישיבות מאוד רציניות עם הנהלת פי

גלילות שבהן הצענו לעבוד בהתאם לכל הכללים האלה, ויש מכתבים וסיכומים על כך.

היו"ר יוסי כץ;

אני שואל אותך דבר מאוד פשוט; החריגות האלה הן בניגוד לתקנות?

פיטר מגנוס;

כן.

היו"ר יוסי כץ;

למה לא הועמדו לדין האנשים שאחראים לזה?

פיטר מגנוס;

אנחנו לא נוהגים, על סמך מדידה אחת, מיד - - -

היו"ר יוסי כץ;

אבל זאת לא מדידה אחת. אתה בעצמך אמרת שכל קביעה כזו מבוססת על עשרות

מדידות.

פיטר מגנוס;

לא. מה שאמרתי הוא שבטור שנקרא "מדידה מרבית", מאחורי כל מספר כזה יש

עשרות מדידות. בטור של "חשיפה חריגה" פירטתי כל אחת מהמדידות החריגות.



היו"ר יוסי כץ;

אבל זה מאוד משמעותי. אני מבין שב-1996, ב-1995, ב-1994 וב-1993 היו

מדידות שהצביעו על חשיפות רוריגות. נראה לי שאוטומטית צריך לפעול כפי שפועלים,

למשל, במקרה שפקיד במשרד התעשיה והמסחר מגלה ג'וק בתוך בקבוק מיץ. אני עצמי

כעורך דין הופעתי במקרים כאלה, וזה נראה לי מאוד ברור שפשוט מגישים כתב אישום.

פיטר מגנוס;

אבל שים לב, אם אנחנו מתייחסים לפי גלילות הרצליה, בגדול אני רואה שיש כ-

10 חריגות במשך מספר שנים.

היו"ר יוסי כץ;

לא חשוב. הרי אתה בעצמך אומר שעכשיו, כתוצאה מהתחקיר, החלטתם לפתוח במבצע

נרחב ובביקורי פתע וכדומה.

בטבלה מופיעות גם חברות הדלק בחיפה. אני רואה שהיחידה הנקיה היא "פז",

ואצל "דלק" ו"סונול" יש הרבה הריגות ב-1995 וב-1996, ואני מבין שגם נגדן לא

ננקטו אמצעים משפטיים, אלא נשלחו רק מכתבים.
פיטר מגנוס
לא אמצעים משפטיים, אמצעים הסברתי ים ומכתבי התראה.

היו"ר יוסי כץ;

אני אומר לך; על פני הדברים, זה נראה לי לא בסדר ולא תקין, ואני חושב

שהיה צריך לנקוט אמצעים משפטיים. הסלחנות כלפי חברות הדלק, לפי דעתי, היא לא

במקומה. אם אנחנו לא רוצים להיות מדינה שמשתייכת לעולם השלישי, צריכים להחמיר

מאוד בענין הזה.

עכשיו אני רוצה לשאול את נציג חברת "פז". אני לא יודע אם זה מקרי או לא,

אבל עובדה היא שבחברת "פז" לא נמצאו שום חריגות. יש שני נושאים שיכולים למנוע

או להפחית במידה לא מבוטלת את החשיפה לבנזן; הראשון, מילוי תחתי, והשני,

מתקנים למישוב אדים. מה אתם עושים בכיוון הזה?

עוזי פריד;

אני אדבר קודם על ההיבט של המתקן בצפון, שבו אנחנו מנפקים דלקים. ראשית,

יש מערכת אוורור מאוד רצינית באזור המילוי, שלה יש השפעה על התוצאות שאתה

רואה, ושנית, בשנה שעברה כבר הכנסנו עמדה אחת למילוי תחתי למיכליות, וזו עמדה

שעובדת בשוטף, ואנחנו מנפקים ממנה בערך שליש מהניפוקים של הדלק - - -

היו"ר יוסי כץ;

מילוי תחת?

עוזי פריד;

כן. מעבר לזה, יש לנו חברה בת שעוסקת בהובלת דלקים. גם שם יש תקנה שבסוף

שנת 2001 כל המיכליות צריכות להיות ערוכות למילוי תחתי.
היו"ר יוסי כץ
יש הצעה לדהות את זה עד 2001?

עוזי פריד;

התקנה היתה צריכה להיות בשנת 2000 והיא נדחתה לשנת 2001. יש גם לחצים של

חברות ההובלה לדחות את זה הלאה. אנחנו נערכים לזה שבשנת 2001 ניתן דלקים

במילוי תחתי.

היו"ר יוסי כץ;

מבחינתכם יש בעיה להיערך לשנת 2000?

עוזי פריד;

לא.

יואב ערמוני;

אדוני היושב ראש, אני מבקש להעיר שחסר כאן נציג של משרד התחבורה. בנושא

של מילוי תחתי והקשר בין החברה המנפקת לבין המיכלית, מבחינת משרדי הממשלה, אם

מישהו יכול להגיד לחברה המנפקת שתהיה לח זרוע למילוי תחתי, הרי זה משרד

התחבורה, שצריך להגיד לחברת ההובלה שצריכה להיות לה משאית שערוכה למילוי תחתי.

עוזי פריד;

יש תקנה כזאת כרגע. היא מדברת על סוף 20001, והברות ההובלה לוחצות לדחות

את זה הלאה.

יואב ערמוני;

זה נדחה, ויש לחצים. זה פשוט ענין של כסף מול בריאות.

עוזי פריד;

דרך אגב, בתעריפי ההובלה אנהנו משלמים עבור תוספת שחברות ההובלה קיבלו,

כדי להיכנס למילוי תחתי. בהעלאת תעריפי ההובלה בשתי העלאות קודמות משרד

התחבורה הביא את זה בחשבון בתחשיבים.

יאיר הורביץ;

מר מגנוס, בנספח שלכם אני רואה שבדיקות נערכו פעם או פעמיים בשנה, או שמא

אלה רק חלק מהממצאים?

פיטר מגנוס;

מקוצר הזמן לא יכולתי לרכז את כל הבדיקות, את כל הדו"חות.

יאיר הורביץ;

מי מוודא שהבדיקות יהיו כאמור בתקנות, כל שלושה חודשים?



פיטר מגנוס;

אם אתה מסתכל על התאריכים, אתה רואה שזה די משקף את מה שאתה אומר, אבל

אני לא מתיימר לומר שאני הצלחתי תוך 24 שעות ללקט את הדו "דוות מכל הארץ.
יאיר הורביץ
אבל התקנות אומרות: בדיקה כל שלושה חודשים. מי אוכף את זה? מי מוודא שזה
יתבצע? בתקנות כתוב
במפעל או במקום עבודה שבו עובדים בבנזן יערוך המעביד על

חשבונו בדיקות סביבתיות תקופתיות של ריכוזי בנזן והאוויר סמוך לאזור הנשימה של

העובדים על ידי בודק מעבדתי מוסמך, בתכיפות של אחת לשלושה חודשים לפחות, אלא

אם יורה מפקח עבודה אזורי על תכיפות אחרת. אני מתאר לעצמי שהוא לא הורה אחרת.
קריאה
לגבי מסופי דלק בוודאי שלא.
יאיר הורביץ
זאת אומרת, אחת לשלושה חודשים צריכה להיערך בדיקה.
גרשון קידר
סליחה, הוא כן הורה אחרת. למשל, "פז" עושה בדיקות אחת לשישה חודשים,

לאור התוצאות הטובות לאורך השנים. זה נעשה אחת לשישה חודשים.
יאיר הורביץ
כמה שנים אתם כבר עושים זאת אחת לשישה חודשים?
גרשון קידר
לפחות ארבע שנים.
היו"ר יוסי כץ
- לגבי חברת "פז", לא לגבי חברות אחרות.
דוד זיו
אני ארצה להתייחס אחר כך.
יאיר הורביץ
כמו כן נאמר בתקנות שהמעביד יפרסם בתחנות העבודה השונות במפעל את תוצאות

הבדיקות הסביבתיות המתייחסות לאותו מקום עבודה, כדי שיובאו לידיעת כל העובדים.

מי אוכף את זה?
פיטר מגנוס
אנחנו, זו תקנה שלנו.
יאיר הורביץ
אני שואל מי אוכף את זה. אני יודע מי כתב את התקנה.
פיטר מגנוס
- מפקחי עבודה.



יאיר הורביץ;

ומי מוודא שמתבצעות בדיקות רפואיות במעבדות המוסמכות ושלכל עובד יש כרטיס

עבודה רפואי? מי בודק? אתה יכול להגיד לנו היום מה המצב הרפואי של העובדים

במסופי הדלק או של נהגי המיכליות?

פיטר מגנוס;

"מעבדות מוסמכות" - פירוש הדבר שהן עושות את הבדיקות הסביבתיות בתחנה.

בדיקות רפואיות מתבצעות על ידי המחלקות לרפואה תעסוקתית בקופת חולים, לפי

הוראות התקנות.

היו"ר יוסי כץ;

האם זה מבוצע הלכה למעשה?

פיטר מגנוס;

כן. אם אתם רוצים, אני אבקש מד"ר למש לתת סקירה על זה.

יאיר הורביץ;

- על המצב הרפואי. זאת אומרת, אתם בודקים שמתבצעות בדיקות רפואיות אחת

לשישה חודשים, או קודם לכן, ושיש פנקס רפואי לגבי המצב הרפואי של העובדים. זה

באחריות שלכם לעקוב ולאכוף.

פיטר מגנוס;

אמת.

יאיר הורביץ;

יש ממצאים חריגים בצד הרפואי?

דייר קורט למש;

מותר לי?

היו"ר יוסי כץ;

כן, בבקשה.

דייר קורט למש;

בשנים האחרונות קיבלנו מספר קטן מאוד של הודעות. אם עובד נבדק, והרופא

מוצא איזו שהיא חריגה, הוא חייב לדווח לנו, גם בהתאם לתקנות, והרופאים

התעסוקתי ים מדווחים לנו על כל מצב של אי-התאמה של עובד לעבודה, בכל תחום, כולל

הנושא של בנזן. בשנים האחרונות קיבלנו מספר קטן מאוד של הודעות על אי-התאמה,

והסיבות לאי-התאמה הן; בגלל המצב הבריאותי הכללי הירוד של העובד, בשל מחלות

כלליות שלא קשורות לחשיפה לבנזן, לא כדאי שהוא יעבוד עם החומר. במקרה כזה

הרופא מרחיק אותו, בצדק, אבל לא קיבלנו שום הודעה על לוקמיה, למשל, בקרב עובדי

בנזן במשך השנים.

יאיר הורביץ;

אתם מחכים להודעות שתתקבלנה, או שיש לכם עיון בפנקס הרפואי ובתוצאות של

הבדיקות?



ד"ר קורט למש;

אני אסביר. מה הכלי שיש לנו לפקח אם כל העובדים עברו או לא עברו את

הבדיקה? וגם זה כתוב בתקנות - לא רק בתקנה הזאת, אלא בכל התקנות שמהייבות מעקב

רפואי לגבי עובדים. יש מה שנקרא "פנקס בריאות". העובד הולך לבדיקה רפואית

במהלקה לרפואה תעסוקתית של קופת חולים שהוא שייך לה, ואחרי גמר הבדיקה, הרופא

התעסוקתי חותם על הפנקס הזה, אם אותו אדם מתאים או לא מתאים להמשיך בעבודתו

בגורם הספציפי הזה שהוא נבדק לגביו. אחר כך חוזר העובד למקום העבודה שלו עם

הפנקס החתום, וכשהמפקחים מבקרים במקום העבודה, הם מבקשים לראות את פנקס

הבריאות המעודכן. אם יש עובד שנמצא כבר בעבודה, והפנקס שלו לא מעודכן, המפקח

רשאי - וזרה מה שהם עושים בדרך כלל - להוציא צו ונותן זמן נוסף לבצע את

הבדיקות.
היו"ר יוסי כץ
כשהמפקח מבקר אחת לשלושה חודשים, הוא בודק - - - -
ד"ר קורט למש
לא, הוא לא מבקר אחת לשלושה חודשים. עם כוח האדם שיש לנו, הוא מבקר כשהוא

יכול.
היו"ר יוסי כץ
נניח שהוא מבקר פעם בשנה.
ד"ר קורט למש
לא אמרתי שהוא מבקר פעם בשלושה חודשים. זה לא יצא מפי.
יאיר הורביץ
הוא מבקר פעם בשנה?
פיטר מגנוס
יותר מאשר פעם בשנה.
יאיר הורביץ
כשיש תלונה, או באופן שוטף?
פיטר מגנוס
לא, באופן שוטף.
היו"ר יוסי כץ
כשהוא הוא מבקר, הוא בודק את הפנקסים של כל העובדים?
פיטר מגנוס
- של כל העובדים שחייבים להיות במעקב רפואי, בהתאם לתקנות.
היו"ר יוסי כץ
מה קורה כשהוא מגלה שאין פנקס?
ד"ר קורט למש
כשהוא מגלה שאין פנקס או שהפנקס לא מעודכן, הוא רשאי להוציא צו.
היו"ר יוסי כץ
רשאי, אבל מה קורה בפועל, מר מגנס?



פיטר מגנוס;

בזמן הקצר שעמד לרשותי לא הצלחתי לקבל נתונים בענין זה.

היו"ר יוסי כץ;

אני מתאר לי מה התשובה.

דיאנה בכור;

אם אפשר רק להעיר הערה, לקבלנים הפרטיים שממלאים מיכליות אין פנקס רפואי.

רק אנשי חברות הדלק בדרך כלל מנהלים פנקס רפואי, למיטב ידיעתי.

היו"ר יוסי כץ;

אני מבקש הפסקה, ברשותכם. אני רוצה לפנות למר משה חרוש. כמה זמן היית נהג

מיכלית ואיפה?

משה חרוש;

שבע שנים וחצי, בחברת "סונול" בחיפה.

היו"ר יוסי כץ;

שמעת פה מה צריך לעשות. תספר אתה על סוג העבודה שלך ומה קורה בפועל.

משה חרוש;

יש לי הערה למר פיטר מגנוס, המפקח, שאומר שהמלאן בודק את כמות הדלק בזמן

המילוי. המלאן נמצא על הגשר, הוא מפעיל את השעון של זרימת הדלק, אבל הנהג עומד

בפועל על המיכלית, פותח את הזרוע ומסתכל בתוך התא, שזה לא יגלוש, וכל הענן וכל

הגז הזה עוטפים את הנהג. גם חמלאן מקבל חלק מזה, אבל הנהג מקבל את המכה של

הענן הזה.

היו"ר יוסי כץ;

כמה פעמים ביום אתה עושה את הפעולה הזו, פעם אחת ביום, פעם ביומיים?

משח חרוש;

י ותר.

היו"ר יוסי כץ;

מה היקף הפעילות שלך? אולי תתאר את העבודה שלך.

משה חרוש;

שלוש-ארבע פעמים ביום.

היו"ר יוסי כץ;

כלומר, שלוש-ארבע פעמים ביום אתה ממלא מיכלית.

משח חרוש;

ואחר כך פורק אותה בתחנת דלק.

היו"ר יוסי כץ;

מח קורה בפועל?



משה חרוש;

אני גומר את המילוי, סוגר את הפקקים, שם את הפלומבות ויוצא לתחנת חדלק.

היו"ר יוסי כץ;

והבעיה שלך היא שאתה צריך להסתכל ולראות שזה לא עולה על גדותיו.

משה חרוש;

בדיוק, שזה לא יגלוש.

היו"ר יוסי כץ;

מה התחושה שלך באותו רגע?

יצחק נג'ר;

- מקבלים את כל הגזים.

משה חרוש;

יש ממש ענן של גז שעוטף את כל הגוף, עם גלי חום.
היו"ר יוסי כץ
אבל אתה לא עם מסכה?

משה חרוש;

לא, רק עם כפפות פלסטיק.

היו"ר יוסי כץ;

אין עליך מסכה?

משה חרוש;

לא, אין.

היו"ר יוסי כץ;

המעביד לא סיפק לך מסכות?

משה חרוש;

לא.

יצחק נגיר;

אף פעם לא אמרו את זה וגם לא נתנו לנו שום הוראה מפורשת שחייבים לשים

מסכה.

היו"ר יוסי כץ;

לגבי מה שחייבים לעשות אנחנו נשמע כאן, אבל לי חשוב לדעת מה קורה בפועל.

אני מבין שבפועל מר חרוש עבד שבע שנים וחצי, ולא נתנו לו מסכה.

משה חרוש;

לא קיבלתי מסכה.

היו"ר יוסי כץ;

דיברת על ענן של גז, על גלי חום שאתה מקבל. אנא המשך.



משה חרוש;

יש סחרחורות, הקאות.

היו"ר יוסי כץ;

אז מה אתה עושה, סוגר אחר כך את הפלומבות ועולה לרכב?

משה חרוש;

עולה לרכב ופורק את המיכלית.

היו"ר יוסי כץ;

מה קורה בנקודת הפריקה?

משה חרוש;

בנקודת הפריקה המתדלק מתחנת הדלק קורע את הפלומבות ופותח את תאי המילוי

מלמעלה, ולפי הכרטיסים אני מתחיל לחבר את הצינור למיכלית. כשאתה פורק את הדלק,

יש צינורות אוורור, משם גם יוצאים כל הגזים. הרי כשאני מכניס את הנוזל, הגזים

עולים למעלה ויוצאים דרך פתח האוורור, וכל זה יורד על הנהג.

היו"ר יוסי כץ;

מה קרה לך? אני מבין שאתה חושב שזה נגרם לך כתוצאה מהעבודה שלך, ואת זה

בוודאי מישהו צריך לקבוע, אבל מה קרה בעצם, למה הפסקת לעבוד?

משה חרוש;

חליתי במחלת הסרטן. עברתי סדרת טיפולים כימותרפיים, עברתי השתלות מח עצם,

וכיום אני מטופל בטיפול כימותרפי שלוש פעמים בשבוע, והטיפול הזה הוא עד סוף

החיים.

היו"ר יוסי כץ;

אתה עובד?

משה חרוש;

לא, אני לא יכול לעבוד. אני נכה %100.

היו"ר יוסי כץ;

בביטוח הלאומי אתה מוכר כנכה %100?

משה חרוש;

כן.

היו"ר יוסי כץ;

אתה רוצה להוסיף משהו, אדוני?

יצחק נג'ר;

אני עבדתי 22 שנה כנהג מיכלית בחברת "שלב". הובלנו לשלוש חברות; "סונול",

"פז" ו"דלק", ואף פעם לא אמרו לנו ללבוש מסכות. פי גלילות דאגה רק לפועלים

שלה, עם המכשיר. כל חצי שנה היו הולכים לעשות בדיקות. לנו לא נתנו את זה.



היו"ר יוסי כץ;

ומסכות?
יצחק נגיר
שום דבר.
משה חרוש
יש לי גם הערה לגבי הבדיקות הרפואיות. עשיתי בדיקות רפואיות בפברואר

1995, ושם התגלתה אצלי כמות גבוהה מעבר לרגיל של בנזן בדם. משום מה לא קיבלתי

את התוצאות ביד, אף אהד לא אמר לי לעזוב את העבודה למשך עשרה ימים - הודש,

לשבת בבית, והמשכתי לעבוד עד מארס 1996, והמחלה כבר התפרצה, אי אפשר היה לעצור

אותה.
היו"ר יוסי כץ
מה אתך, מר נגיר?
יצחק נגיר
אני עבדתי 22 שנה. התחלתי להרגיש עייפות כרונית, נרדמתי על ההגה. כל הזמן

היה בא לי לישון, יום ולילה. הייתי קם בחמש-שש בבוקר, יוצא לעבודה ואחרי חצי

שעה נרדם, באמצע הדרך. לא ידעתי מה קורה לי. במשך הזמן התחלתי להרגיש שאין לי

תיאבון, היו לי בהילות, הקאות, והיציאות שלי לא היו תקינות, עד שהגעתי לבית

ההולים, עשו לי סי.טי ומצאו אצלי גידול מהבטן עד הרקטום ועקרו לי את הכל. היום

אני נכה %100 בביטוח הלאומי - 2,000 שקל להודש.
היו"ר יוסי כץ
אתה עברת בדיקות תקופתיות?
יצחק נגיר
בהברה? - אף פעם. במשך 22 שנה לא הזכירו לנו את זה אף פעם, רק דאגו לעוד

נאגלה ועוד נאגלה, עוד נסיעה ועוד נסיעה. אם מישהו אמר שהוא לא מרגיש טוב,
איימו ואמרו
אתה לא תעבוד, ניקח לך את האוטו, תשב בבית. לא שאלו: למה הוא

חולה וכוי.
היוייר יוסי כץ
אדוני המפקח הארצי על הבטיחות, שמעת את האנשים האלה. אני חושב שצריך

להביא את זה בחשבון. אם צריך לנקוט הליכים משפטיים, לבצע חקירה, יש לך כלים.

אני חושב שצריך לבדוק את הדברים האלה. אלה דברים מאוד חמורים.
פיטר מגנוס
הדבר היחיד שאני יכול להגיד אהרי שני הסיפורים המצערים האלה ששמענו הוא

שזו הפעם הראשונה שאנחנו שומעים אותם. זו הפעם הראשונה.
יצחק נג'ר
קורות גם תאונות דרכים כתוצאה מדברים כאלה, כי נהגים לא יודעים שיש להם

את המחלה והם נרדמים, וקורות תאונות. נהגי מיכליות התהפכו בכביש הערבה, בים

המלח. אם נסעת פעם לים המלח דרך יריחו ודרך ערד, ראית בוודאי על ההרים מצבות

של נהגי מיכליות. זה נגרם כתוצאה מכך שלא עושים בדיקות ולא מודעים לשום דבר.

נהגים לא יודעים למה הם נרדמים.
היו"ר יוסי כץ
אני לא יודע איך תצא מפה קריאה גדולה, לא רק לחברות הדלק, אלא במיוחד

לחברות שמובילות דלק, לקבלנים הפרטיים ולכל מי שעוסק בתחום הזה, כיוון שאני

משוכנע שנשמע את הסיפור הזה מפי עשרות או מאות נהגי מיכליות.
יצחק נג'ר
סליחה שאני מפריע, אבל יש רבים שכבר נפטרו, ולא יודעים עד עכשיו ממיז הם

נפטרו.
היו"ר יוסי כץ
דייר למש, רצית להעיר הערה. אתן- לך את רשות הדיבור ואחרי זה אתן, כמובן,

גם לחברות.
דייר קורט למש
אני לא יכול להיכנס לפרטים רפואיים. זה סוד רפואי. אני מחזיק בידי את

הסיכום של התיק הרפואי של מר חרוש. הוא נבדק במשך כמה שנים באופן תקופתי

במחלקה לרפואה תעסוקתית בחיפה, ובבדיקה האחרונה ב-1995, שהוא התייחס אליה,

נתגלה אצלו משהו שאינו קשר בבנזן. הרמה של הדפנול בשתן שאנחנו בודקים היתה

נורמלית לחלוטין, אבל היה משהו מוזר: חריגה קלה בבדיקת הדם שלו, והרופאה

התעוסקתית כתבה מכתב לרופא המשפחה של מר חרוש - יש לי העתק של המכתב - שבו היא

מבקשת מרופא המשפחה לשלוח את מר חרוש לבירור המטולוגי כדי לדעת מה מסתתר

מאחורי החריגה הקלה.
היו"ר יוסי כץ
באיזה תאריך זה היה?
דייר קורט למש
- בפברואר 1995. וזה בעקבות בדיקה שגרתית אצל הרופאה התעסוקתית, בהתאם

לתקנות שלנו. הוא הגיע לשם, כי החוק דורש ממנו להיות במעקב רפואי תקופתי.
היו"ר יוסי כץ
ומה קרה? היא הנותנת. אני יוצא מנקודת הנחה שהאדם עצמו לא בקי בדברים

האלה. האם ההתכתבות הזו הובאה לידיעת הרופא של המפעל שבו הוא עובד?
ד"ר קורט למש
כן. אני מבין שמצאו אפילו העתק ב"סונול".



היו"ר יוסי כץ;

מר חרוש, אין לך התנגדות שנשמע את הדברים האלה?

משה חרוש;

לא, אני דווקא רוצה לשמוע.
דייר קורט למש
קרה פה משהו - זה מקרה ספציפי - מר חרוש החליט לעבור מקופה אחת לקופה

אחרת, מקופת חולים כללית לקופת חולים לאומית, והמכתב הזה שכתבה הרופאה של קופת

החולים הכללית בבדיקה האחרונה שהוא עשה הופנה לרופא המשפחה שלו בקופת חולים

לאומית. אני לא יודע, וגם הרופאה בקופת חולים כללית לא יודעת, אם רופא המשפחה

שלו קיבל את המכתב. ניסיתי לברר את זה ולא הצלחתי.
היו"ר יוסי כץ
אבל השאלה היא אם הדו"ח של הרופא התעסוקתי מגיע גם למעביד.
דייר קורט למש
למעביד אסור לקבל אבחנות. אסור לרופא להעביר אבחנות. אם יש אי-התאמה

לעבודה, כתוב בפנקס למטה "אי התאמה", והעובד לא יכול להמשיך לעבוד. במקרה של

מר חרוש לא היתה אי-התאמה, כי לא היה משהו חריג בולט שהצדיק אי-התאמה. כל מה

שהרופאה עשתה - ולדעתי, בצדק - זה לשלוח אותו לבירור. אם הבירור הזה היה מראה

שיש סיבה ממשית שמצדיקה אי-התאמה, היא היתה מודיעה גם לנו וגם למפעל על אי-

התאמה, אבל היא מצאה משהו חריג קל שהצדיק בירור נוסף, זח הכל.
היו"ר יוסי כץ
המקרה ספציפי של מר חרוש בוודאי יבוא לדיון במקום אחר.
ד"ר קורט למש
אבל הוא היה במעקב רפואי במשך שנים רבות.
דיאנה בכור
אלא שכל מטרת המעקב הוחמצה, מרגע שהוא לא קיבל את המכתב לידיו. אחרת, הוא

היה עוצר בזמן, הוא היה מפסיק לעבוד.
יאיר הורביץ
רציתי להפנות את תשומת הלב לכך שמשרד מבקר המדינה כתב דו"ח מקיף בנושא של

הפיקוח על בטיחות בעבודה ועל בריאות העובדים, בדו"ח 43, לפני מספר קטן של

שנים, והכנסת דנה בנושא. בענין זה אני פונה גם למר מגנוס וגם לדייר למש. מצאנו

אז מצב שמתייחס לכך שכוח האדם שעמד לרשותכם בפיקוח היה קטן, ולעומת זאת מספר

מקומות העבודה שהיו מפוקחים היה גדול. האם אתם יכולים לעדכן אותנו אם המצב

השתנה לטובה או לרעה? ראינו שעקב המצוקה הגדולה בכוח אדם, מול המספר הגדול של

מקומות עבודה הנתונים לפיקוח, התוצאה היתה מספר קטן יחסית - הרבה פחות מהדרוש

- של ביקורים.



אני רוצה לסבר את אזנך - אולי אתיז מכיר את המציאות הזו - ולצטט מהדו"ח:

"לא זו בלבד שמספר המפקהים המופקדים על הטיפול בנושאים האמורים לא גדל בהתאמה,

אלא שהוא מצטמצם בכ-15%: מ-80 מפקחים המופקדים על הטיפול בכ-50,000 אלף מקומות

עבודה בסוף שנת 1979, ל-69 בלבד המופקדים על כ-80,000 מקומות עבודה בסוף שנת

1991. במתכנות הפעילות הנוכחית, יקשה מאוד לשירות הפיקוח להתמודד כיאות עם

מילוי המשימות המגוונות שהוטלו על מפקחיו". הצענו כמה דברים ואמרנו מה עוד

ניתן לעשות, גם בכוח אדם מצומצם.

התייחסנו גם לנושאים של שימוש בחומרים מסוכנים, שעולים היום לדיון
בוועדה, ואמרנו
"בישראל, כביתר הארצות שיש לוזן טכנולוגיה מתקדמת, הולך וגובר

השימוש בכימיקלים מסוגים רבים מאוד בתעשיה ובמגזרים אחרים, ובהם חומרים כימיים

מסוכנים, שבדרגת ריכוז מסויימת או בתנאי אחסון לא נאותים, עלולים לפגוע בשלומם

או בבריאותם של הבאים במגע עמהם. בשנות השמונים ובתחילת שנות התשעים, התקין שר

העבודה והרווחה תקנות, שבהן פורטו נוהלי בטיחות וגיהות מיוחדים בנוגע ל-11

סוגי חומרים מזיקים בלבד, וכן באשר להגנת עובדים החשופים בעבודתם לרעש מזיק.

כן הותקנו ב-1990 תקנות בדבר ניטור סביבתי וביולוגי של עובדים החשופים לגורמים

מזיקים, שהן תקנות כלליות שבהן נקבעו ערכי חשיפה לגורמים כימיים ופיזיקליים

רבים, בלא פירוט מספק של נוהלי הבטיחות והגיהות שיש לנקוט במקומות העבודה שבהם

הם מצויים", וציינת את השינוי בנושא הספציפי בתקנות, שעומד על הפרק.

על כן הממצאים שלנו אז היו, ותקן את הדברים אם השתנה המצב לטובה: "הועלה,

כי שירות הפיקוח אינו עוקב בשיטתיות אחר ביצוע הבדיקות התקופתיות לסוגיהן שבהן

מחוייבים המעסיקים ועל תוצאותיהן. לא נמצא ברשותו מידע כולל בדבר מספר העובדים

המחוייבים בבדיקות רפואיות תקופתיות; כמה מהם נבדקים בפועל בכל שנה; מהו מספר

הנבדקים שנמצאו בכל שנה בלתי מתאימים לעבוד בחשיפה לגורמים מזיקים; מהם סוגי

הפגיעות העיקריים; מהם הליקויים העיקריים שנתגלו בבדיקות הסביבתיות והאם הם

תוקנו. בנסיבות אלה, הנהלת שירות הפיקוח" - דאז - "אינה ערוכה כיאות להפקת

הלקחים הדרושים בדבר שיפור תנאי הבריאות והגיהות התעסוקתית ואף לא להתוויית

מדיניות פעולה מתאימה בנדון".

זו היתה הנורית האדומה שנדלקה לפני מספר שנים.
הי ו"ר י וסי כץ
כיוון שאתה צריך לצאת, מר ערמוני, לפני זה אני רק מבקש לשאול אותך לגבי

הנושא של הפחתת שיעור הבנזן. למתי אנחנו מחכים?
יואב ערמוני
זה הליך של אישור בוועדת תקינה. ברביזיה הזאת בתקן הבנזין אנחנו רוצים

לכלול לא רק את הבנזן, כי גם הפחתת הבנזן קשורה לשינויים במרכיבים אחרים

ובדרישות אחרות של התקן.
היו"ר יוסי כץ
למתי זה קבוע?
יואב ערמוני
בעצם הגשנו את הבקשה והצגנו נתונים - גם המשרד לאיכות הסביבה וגם אנחנו -

לפני מספר חודשים. אנחנו כרגע בעיצומו של טיפול בשיפור איכות האוויר דרך תקן

הסולר, ומיד אחרי שנסיים את הענין הזה, נעבור לטפל בבנזין.



יאיר הורביץ;

מה התקן המותר בארצות הברית?

יואב ערמוני;

ההתייחסות שלנו היא לאירופה, מכיוון שגם מחירי הדלק הם מחירים אירופאיים.

יאיר הורביץ;

אירופה יורדת מדרגה מ- 5% ל- 1%?

יואב ערמוני;

כן. אירופה כבר קבעה זאת, ויש לי כל הבסיס להניח שבמהלך החציון הראשון של

1999 אנחנו נצליח לגמור כל מה שצריך לגמור בוועדה, על מנת שבתחילת שנת 2000

נעבור ל-1%.

היו"ר יוסי כץ;

מי אחראי לחיוב חברות הדלק בהתקנת מתקני מילוי תחתיים ובהתקנת משובי

אדים?

יואב ערמוני;

לפי דעתי, זה ענין של משרד העבודה והרווחה. זה לא ענין שלנו.
היו"ר יוסי כץ
לפני שנעבור לחברות הדלק, מר מגנוס, יש לך תשובה לשאלה הזי?

פיטר מגנוס;

אני חושב שחלקית זו בוודאי אחריות שלנו, אבל אם זו אחריות בלעדית שלנו,

אינני יודע.
היו"ר יוסי כץ
אני אומר לך: יש לי תחושה לא נוחה, תחושה שקצת מעיקה עליי, שיש מידה

מסויימת, או מידה גדולה, של רחמנות כלפי כל מי שמעורבים בענין, אבל בואו נשמע

עכשיו את חברות הדלק.
גרשון קידר
ברשותך, הייתי רוצה להוסיף נקודה לפני שמר ערמוני עוזב. יש עוד פרמטר אחד

שלא נדון פה בכלל ושהוא חלק ממרכיבי הדלק, וזה: מה מידת הנדיפות של הדלק? ככל

שהדלק נדיף יותר - ולא חשוב מה תהיה תכולת הבנזן בתוכו - האדים יכילו יותר

מאותו מרכיב מסויים. גם זה פרמטר שכדאי להביא בחשבון בשלב הזה של הרביזיה.
יואב ערמוני
זה חלק מן הרביזיה. חלק אחד מהרביזיה הוא הקטנת מה שנקרא: , R.V.Pאו כושר

ההתאיידות, והחלק האחר הוא הבנזן. זה בהחלט חלק מהרביזיה.



סופיה זמקוב;

גם אני מבקשת להעיר, לפני ההתייחסות של חברות הדלק.
היו"ר יוסי כץ
סליחה, מי הגברת?

סופיה זמקוב;

אני מהמשרד לתשתיות לאומיות וגם אני עוסקת בנושא אנרגיה. אנחנו דיברנו על

אמצעים למדידה ולבדיקה, אבל אפשר להתמקד גם באמצעים נוספים למניעה ובתהליכי

עבודה. אני לא יודעת למה צריכים לבדוק מפלס של מיכלית. הרי יש מזמן ציוד

משוכלל, וניתן להשיג אותו, והייתי רוצה שחברות הדלק יתייחסו לזה. יש ציוד

משוכלל למדידת המפלס. צריך לעשות רביזיה בתהליכי העבודה, צריך לעשות רביזיה

בכל סוגי הציוד שקיימים למדידה, ואחרי זה לבוא ולעשות בדיקות.
היו"ר יוסי כץ
נשמע תשובות מחברות הדלק, גם לשאלה האחרונה. בבקשה, נציג "סונול".
הראל גלבוע
קידם כל שלום למשה חרוש. אני לא רוצה להתייחס למקרה שלו, מסיבה פשוטה: זה

עומד כרגע בפני בית משפט. אנחנו בסך הכל ידידים טובים.
היוייר יוסי כץ
אנחנו מכבדים את זה. אין בעיה.
הראל גלבוע
ליוויתי אותו בשעות קשות. אני מאחל לשניהם בריאות ושייצאו מזה מהר.

לגבי הציוד - אני מדבר בשם "סונול" - מאז שאני זוכר את עצמי, מעולם לא

היה ב"סונול" ההכרח לעמוד מעל המיכל ולסגור את הברז כאשר מגיעה הכמות, כי כמו

שהזכירה כרגע הגברת, יש מה שנקרא בעגה המקצועית , "PRESET" המלאן, ולא הנהג,

מכוון את הכמות, פותח את המשאבה, וכל מה שנשאר לנהג זה לעמוד על גבי המיכלית,

כדי שלא יקרה, חס ושלום, , OVERFLOWשהרי מדובר בחומר, שמעבר להיותו רעיל הוא

גם פציץ, אבל יש ציוד שעוצר ובולם באותו רגע את הכמות. אני לא מדבר כרגע על

חברות אחרות, אני מדבר על "סונול".
היו"ר יוסי כץ
ראשית, האם יש לכם ציוד אוטומטי? שנית - משובי אדים; שלישית - מילוי

תחתי; רביעית - מסכות.
הראל גלבוע
לגבי הציוד האוטומטי לגבי כמויות, אמרתי לך: יש. הכל מפוקח מרחוק, אבל

עדיין עומד נהג על גבי המיכלית.



אשה למישוב אדים, שוב, שמעת לגבי שנת 2000. אנחנו בתהליך מאוד מתקדם של

מעבר למילוי תחתי.
היו"ר יוסי כץ
יש לכם בעיה לסיים את זה עד 1 בינואר 2000?
הראל גלבוע
אני לא רוצה להתחייב כרגע על הכל, אבל בוודאי נתחיל את המהלך עוד במרוצת

1999. לגבי סיום בשנת 2000 - אם זה מחוייב, אין לי ספק, אבל אני לא רוצה להגיד

מראש. היות שזו הוצאה אדירה, להתחייב כרגע זו תהיה קלות דעת.

לגבי מסכות, ראינו פה תוצאות. פיטר מגנוס ניסה להבהיר שאלה חריגים.

החריגים גם מופיעים בתקנה. נאמר מה קורה בזמן חריג. אנחנו מדברים על האופן

השוטף של החיים. באופן השוטף של החיים שום תקנה שבעולם לא מחייבת מסכה, ואין
לנו בעיה, ואני מצהיר
כל מסכה שתידרש, החברה מתחייבת לתת. ובעובדה היו נהגים
שבאו ואמרו
אנחנו מבקשים מסכה. לא עלה בדעתנו אפילו עיכוב של שנייה, והם

קיבלו.
היו"ר יוסי כץ
עצור רגע. מר מגנוס, התקנה מחייבת או לא מחייבת מסכות?
פיטר מגנוס
התקנה מחייבת מסכה במקרים חריגים שבהם יש חשיפה מעל למותר, וזה מה

שהסברתי קודם. בעמידה מעל המיכל יש לעתים - לא תמיד, אבל לעתים - חשיפת יתר,

ולכן שם אנחנו כן מחייבים.
הראל גלבוע
ואין שום בעיה לעבור לזה, רק אני אומר עוד פעם שהתקנה לא מחייבת. הרי

הרצון שלנו הוא באמת רצון שכולם יעבדו ויבואו ויילכו בשלום ושלא יגיעו, חס

ושלום, למצב כזה. התקנה מחייבת לגבי הריגים, והחריגים מוגדרים בתקנה. אומרים:

תיבדק אתת לשלושה חודשים - נבדקים.
היו"ר יוסי כץ
אני רוצה להבהיר את זה בצורה מדוייקת. מר מגנוס, אתה שומע את הדברים

שנאמרים כאן. נהג מיכלית רגיל שעושה את הפעולות שהוא עושה - צריך או לא צריך

מסכה?
פיטר מגנוס
אני מקבל מה שאתה אומר, ומחר נוציא הוראה לכל החברות, לכל המובילים,

שלפחות מי שנמצא מעל המיכל בזמן המילוי חייב במסכה.
הראל גלבוע
ואנחנו נכבד מיידית את ההוראה.
היו"ר יוסי כץ
מה לגבי מתקנים למישוב אדים?



הראל גלבוע;

אתה מדבר על תחנות או על מילוי? לגבי תחנות, כרגע קודם כל מסתמן הפתרון

שהזכיר מר מגנוס. אין היום תקנה שיש להתקין מישוב אדים בתחנות דלק, אלא באותם

מקומות - וזו אמנה שיש לנו מול איכות הסביבה - שהם מאוד מקורבים לאזורי

מגורים.

יוסי לובטון;

אני חושב שהוא שאל על ."STAGE ONE"

שמואל קלמפנר;

אדוני היושב ראש, מילה אחת, בבקשה.

היו"ר יוסי כץ;

מיד. נשמע עכשיו את נציג חברת פי גלילות, מר אלי גנצר.

אלי גנצר;

קודם כל אנחנו בחברת פי גלילות עושים בדיקות סביבתיות ארבע פעמים בשנה

לכל העובדים שלנו, ויש לי פה ארבע הבדיקות האחרונות של גלילות ל-1998. לעובדים

שלנו אנחנו עושים כל הזמן בדיקות. הבדיקות שיש לנו פה מראות על הרבה מתחת

למותר.

היו"ר יוסי כץ;

מה לגבי התקופות החריגות?

אלי גנצר;

היו כמה חריגות, אבל אם אני מדבר על התקופה של היום, הרמה היא ממש נמוכה

מאוד.

היו"ר יוסי כץ;

אתם מבצעים את הבדיקות לעובדים שלכם. מר! קורה לגבי עובדים של חברות

פרטיות?

אלי גנצר;

היו"ר יוסי כץ;

מה לגבי חבישת מסכות?

אלי גנצר;

לעובדים שלנו רכשנו מסכות. אנחנו יודעים שבאים נהגים עם מסכות, והרבה

פעמים הם לא שמים אותן. כל נהג מקבל אצלנו פנקס כמו זה שאני מראה לכם; "הוראות

לנהג המיכלית".

היו"ר יוסי כץ;

אתה יכול להעביר אליי חוברת כזו?



אלי גנצר;

בבקשה. יש לי פה החוברת האחרונה וגם החוברת שהיתה לפני זה.

היו"ר יוסי כץ;

מה כתוב פה לגבי המסכה?
אלי גנצר
כתוב שיש חובה לחבוש את מסכת המגן.

היו"ר יוסי כץ;
כתוב כאן
"כללי בטיחות למילוי דלק ברציפי מילוי עילי: על הנהג לחבוש

מסכת נשימה מתאימה לסינון אדי בנזין כל זמן שהותו ברציף המילוי". האם זה מתבצע

הלכה למעשה? זו השאלה.
אלי גנצר
חלקית זה מתבצע, חלק מהנהגים עושים זאת.
היו"ר יוסי כץ
אתם לא נוקטים אמצעים כנגד נהג שלא מבצע את זה.
אלי גנצר
לא, זה לא נהג שלנו, אנחנו לא המעביד שלו, אבל אנחנו מודיעים לחברות

ההובלה, כותבים להן מכתבים שנהגים שלא שמים - - -
היו"ר יוסי כץ
תודה.

אלי גנצר;

סליחה, ברשותך, אני חייב עוד לציין שלא מספיק להגיד; מסנן. יש כל מיני

מסננים. צריך שמישהו יבדוק שזה מסנן מתאים, וצריך להחליף בפנים את ערכת

הסינון. לפעמים פג התוקף. לכן זה לא מספיק שאתה רואה שיש לו מסנן, אלא צריך גם

שמישהו יעקוב.
דיאנה בכור
יש מסכות בד שהן בלתי יעילות לסינון לצורך זה. באחת מחברות ההובלה

הגדולות יש מזה שנים מסכות בד. אולי זה טוב לנגריה, כדי שלא ייכנסו רסיסים

לדרכי הנשימה.
אלי גנצר
רציתי לדבר על מילוי תחתי. בפי גלילות התחלנו בשנת 1993 בהסבת גשרים

למילוי תחתי, הרבה לפני התקנות שהיו בשנת 1995.
היו"ר יוסי כץ
כל המילוי נעשה במילוי תחתי?



אלי גנצר;

לא, זו הוצאה מאוד גדולי;, אבל יש לנו בגלילות 2 עמדות מילוי תחתי ו-7 -

מילוי עילי, כאשר כבר היום התחילו בעמדה שלישית. באשדוד יש לנו 3 עמדות מילוי

תחתי ו-5 - מילוי עילי.

אני הייב לציין, כמו שנאמר פה, שזה לא מספיק שפי גלילות בונה עם מילוי

תחתי. יש לנו במדינת ישראל 60 מיכליות עם מילוי תחתי, כאשר יש עוד כ-500

מיכליות שאין להן מיתקון למילוי תחתי, ב-100 מתוכן עשו רק הכנות. אין להן כל

המכשור. משרד התחבורה מחייב לעשות את ההכנות האלה. פעם בחמש שנים הם צריכים

רשיון, וכשהם פונים לצורך הרישוי, משרד התחבורה מכריח אותם לעשות את המיתקון,

אבל לא שלם, זאת אומרת, כל המכשור לא קיים על המיכלית. יש לו כל ההכנות, אבל

אין לו המכשור. פי גלילות יכולה לבנות את הכל עם מילוי תחתי, אבל אם הצד השני

לא

היו"ר יוסי כץ;

אבל אני מבין שבסופו של דבר זה כלול בתעריפים.

אלי גנצר;

לא.

עוזי פריד;

תעריף ההובלה שקיבלו המובילים כולל בתוכו מרכיב - - -

אלי גנצר;

הוא מדבר על הצד שלנו. פי גלילות מממנת את המילוי התחתי. כל עמדה כזאת

עולה כ-700 אלף דולר.

היו"ר יוסי כץ;

זה אצלכם, אבל ההתאמה למיכלית נכנסת לתעריפים.

אלי גנצר;

יש תקנה למיכלית חדשה, שהיא צריכה להיות בנויה לפי מילוי תרזתי. במיכליות

ישנות אין תאריך למעבר.

היו"ר יוסי כץ;

הנקודה הזו ברורה. בבקשה, נציג חברת "דלק".

דוד זיו;

אני רוצה להתייחס פה לענין בשני כובעים; בכובע של חברת "דלק" ובכובע של

מכון הנפט, מאחר שאני גם מעורה שם ואולי גם בדברים כלליים שנעשו בנושא. קודם

כל אתייחס כאיש חברת "דלק" למתקן של החברה בצפון. בעיקרון, במתקן אין בעיה של

חשיפה, רק במקרים בודדים, ותיכף אתייחס אליהם, גם למתקן המצויין פה.

היו"ר יוסי כץ;

המילוי שם הוא תחתי או עילי?



דוד זיו;

כיום המילוי הוא עילי. תוך חודשיים, פלוס-מינוס, תיכנס לפעולה עמדה של

מילוי תהתי למיכליות. היא בשלבי התקנה אחרונים.

לגבי הסבה של כל המתקנים, זה קשור קשר חד-ערכי עם הסבה של המיכליות. הסבה

של המיכליות זאת הוצאה אדירה. לגבי מיכליות קיימות, הסבה כרוכה בהוצאה של 12

אלף עד 15 אלף דולר למיכלית, כך שגם אם תהיה התייחסות בתעריפי ההובלה,

ההוצאה תתכסה בטווח מאוד ארוך. זה נפרס לאורך שנים. גם אם יסבו מחר את כל

המסופים, אין מיכליות. לגבי המיכליות של חברת "דלק", שקשורה בחברה בת, כ-25%

מהן כבר הוסבו במהלך השנים, בתיאום עם משרד התחבורה שהוציא את התקנות בנדון.

אני רוצה להתייחס לנקודה של החריגות. מדי פעם יש חריגות. לא פעם גילינו

מעשה קונדס של אדם שדחף את החיישן לתוך פתח של מיכל, כשהתחלנו לחקור את הסיבה

מדוע זה קורה, או שראינו עובד שהסתובב עם בגדים ממש מטונפים. עכשיו אני רוצה

להתייחס לחריגה פה, כי למדתי אותה עד הסוף. באוקטובר 1995 היתה רמה כללית יותר

גבוהה, זאת לא היתה חריגה אחת. אתח יכול לראות שבאותו תאריך זה היה גם ב"דלק"

וגם ב"סונול".

מאחר שזו היתה חריגה כללית, ביקשתי מאנשי "דלק" הקשורים בבתי זיקוק לבדוק

את הנקודה שם, אולי קרה משהו בדלק שגרם לעלייה. והעובדה היא כזאת: יש ישיבה של

צוות טכני שנערכת אהת לתקופה מסויים בבתי הזיקוק, כלומר, של אנשי בתי הזיקוק

ואנשי הברות הדלק. יש לי הדו"ח שקיבלתי בזמנו - הוא שמור אצלי - מישיבת צוות

טכני, ואני אקרא את הפסקה האחרונה, שהיא הרלוונטית: "היתה עליה בתכולת בנזן

בבנזין לאחרונה. אין בכך מגמה, אלא מצב זמני בלבד". ואני אתייחס בדיוק

לתאריכים האלה. יש לי פה הגרפים, ואפשר לראות את הקפיצה הדרמטית באחוזים, כי

אם הממוצע לאורך תקופה הוא בערך 05%-%0.6, הם קפצו ל-5%. רואים את הקפיצות על

הגרף, וזה לכל האורך, וזה תואם בדיוק את התאריכים האלה. כלומר, אם יש קפיצה,

אין לאף אחד שליטה על זה. אנחנו גם לא יודעים על זה.

ברגע שעלינו על זה, אני אישית רכשתי באותה תקופה מסכות לכל עובדי המתקן,

למלאנים ולנהגים של החברה. יצאה אז הנהיה של מנהל המתקן בצפון, לכל המובילים,

להשתמש במסכות. אחר כך זה הלך וירד, רמות החשיפה הלכו וירדו משמעותית, ואין

צורך בזה יותר.

הבדיקות עצמן נעשות באופן רצוף, אחת לשלושה חודשים - בדיקות הבנזן במתקן

של חברת הדלק בצפון. כל העובדים של החברה שקשורים בזה הולכים לבדיקות רפואיות,

ואלה לאו דווקא נהגים או מלאנים. זה כולל גם טכנאים, גם עובדי מתקן, כל מי

שחשוף לבנזין הולך לבדיקות רפואיות, בהתאם לתקנות. עד היום לא קיבלנו דיווח

שלמישהו היתה איזו שהיא בעיה.

נוסף לכך, ההעתקים של הבדיקות הסביבתיות עוברים למפקח עבודה אזורי, ואם

הוא רואה פה הריגה, הוא חוזר אלינו ושואל למה. לפעמים יש לנו הסבר, כמו העובד

שהיה עם בגדים מלוכלכים, או דברים כאלה.

לגבי שיטת המילוי, בשנת 1975 הותקנה מערכת PRESETלקביעה מראש של הכמות,

כך שאין יותר צורך לדחוף את האף פנימה כדי לבדוק את הכמות. כמעט שלא הופעלה -

סירוב מוחלט של הנהגים, כי זה טרטור מבחינתם לרוץ כל פעם לגשר, לכוון את

הכמות. בכל מקרה הם לא צריכים להסתכל פנימה, כי יש להם מול העיניים מונה של

כמות של דלק, שנותן להם את הכמות שהם צריכים לקבל. אם מישהו רוצה 5,000 ליטר,

הוא רואה שזה הגיע ל-5,000 ליטר, הוא סוגר את הברז, כאשר הברז לא נמצא למטה;

יש לו ידית יותר מוגבהת. כלומר, הוא לא צריך להיות ממש בעין הסערה. זה לגבי

המתקן בצפון.



עכשיו אני רוצה להתייחס לעוד כמה נקודות תחת כובע אחר, הכובע של מכון

הנפט, בכל העולם יש מגמה להוריד את אחוז הבנזן. נתקלתי בפרסום. באוסטרליה,

למשל, ירדו לחלוטין, ירדו טוטלית מזה. לפני כשלוש-ארבע שנים יזמתי במכון הנפט

פגישה עם אנשי בתי הזיקוק כדי להוריד את אחוז הבנזן. יש להם בעיה טכנית להדיח

את הבנזן.

היו"ר יוסי כץ;

לגבי הנושא הזה אולי עדיף לשמוע את מנכ"ל המכון.

דוד זיו;

אני יושב ראש ועדת הבטיחות של מכון הנפט, ולכן לקחתי לעצמי את הזכות

לדבר גם בכובע של מכון הנפט.

אם כן, יזמתי את הפגישה הזאת והעלינו את הנושא. כאמור, יש להם בעיה טכנית

להדיח את הבנזן, על אף שהבנזן עצמו הוא חומר זינה שמשתמשים בו, והנושא הזה

נשאר פתוח.

קריאה;

יש רביזיה בתקן.

דוד זיו;

הבעיה היא טכנית, של התקנה. על אף שמר יואב ערמוני אמר שניתן להוריד

ויכניסו לתקן, צריך להיערך לזה. זיז לא מהיום למחר. זה שינוי מתקנים ושינוי

הכל.

אני רוצה להתייחס לדבר נוסף. אני לא יודע אם מישהו נתן דעתו על כך שבבנזן

עיקר הפליטה, שהיא מעשה ידי אדם, היא מהאגזוזים של המכוניות; 80% עד 85%

מהבנזן שבאוויר הם מצינורות פליטה של מכוניות. נעשו בדיקות ומחקרים. באירופה

עשו בדיקות מקיפות ומחקרים בתחנות דלק. בכולם חרמה היתה פחותה מהחשיפה המותרת

שם. התברר שהרקע מהסביבה, כולל מכוניות שעוברות ופליטה, תורמים עשרות אחוזים

לאחוז של הבנזן. הראיתי עוד נתון, שאף אחד לא מאמין לו, אבל עובדה, הוא מופיע

בכתובים; כל סיגריה שבן אדם מעשן תורמת 30 מיקרו גרם של בנזן לאדם עצמו. זו

עובדה.

היו"ר יוסי כץ;

אנחנו דנים כרגע קודם כל על האוכלוסיה שחשופה לכמות יותר גדולה. אנחנו לא

מתכוונים לפתור את הבעיות של העולם כולו.

דוד זיו;

אני רוצה להתייחס עכשיו רק לנקודה של תחנות דלק. יש מה שנקרא "STAGE ONE"

ו" . STAGE TW0"-הראשון מתייחס למילוי של מיכלי התחנה. יש סיכום עם אנשי המשרד

לאיכות הסביבה, עם אגף האוויר שם, שעד סוף השנה כל התחנות, בהתאם לתמ"א 18,

יהיו עם התקנים של ", STAGE ONE"כלומר, מישוב כל האדים שנפלטים ממיכלי הדלק

בזמן המילוי.

היו"ר יוסי כץ;

עד מתי?



דוד זיו;

- עד סוף השנה. בהברת "דלק" זה כמעט בשלבי גמר.

יוסי לובטון;

בענין הזה צריך להדגיש שהסיכום עם המשרד לאיכות הסביבה מדבר רק על תחנות

שמכונות "תחנות ציבוריות". יש מאות תחנות שמכונות "תחנות פנימיות", שרמת

הסיכון בהן לנהגי המיכליות לא פחותה, וכל ההבדל הוא שהן לא מוכרות דלק לציבור

הרהב. שם משום מה אין כוונה לאכוף את התקני מישוב האדים, .STAGE ONE

דוד זיו;

נקודה נוספת. בזמן התדלוק של המכוניות יש שתי שיטות מוכרות בעולם.

הראשונה, טובה יותר, השניה, טובה פחות. השיטה הפחות טובה והיקרה ביותר,

שיורדים ממנה בעולם, היא כזאת; על האקדה עצמו אתה שם התקן ומחזיר למכונית. לפי

פרסומים בחוץ לארץ שנבדקו, היעילות של השיטה הזאת היא בסביבות 60%, וזו השקעה

של עשרות אלפי דולרים לתחנה. השיטה השניה היא התקן של פילטר פחם באוטו -

- CARBON CANISTERשהיעילות שלו היא כ-95%. אני מתייחס לפרסומים רשמיים של

מכוני נפט בריטיים ותעשיות. העלות היא של עשרות או מאות דולרים למכונית. פה

צריך להכניס את זה כתקנה של משרד התחבורה ליבוא כלי רכב. בארצות הברית זה

מיושם כבר. כבר ניסינו פה, ויש לנו פגישה - - -

היו"ר יוסי כץ;

תודה. אנחנו לא יכולים להיכנס לזה עכשיו. מישהו עוד רוצה להעיר הערה

אחרונה? בבקשה.

שמואל קלמפנר;

נערכות בדיקות לחשיפה לבנזן במסופים. אני רוצה להדגיש מה שאמר פיטר

מגנוס, שרוב הבדיקות, כמעט כל הבדיקות, הן המתחת לחשיפה המותרת, וכשהוא עושה

בדיקות מתחת לחשיפה המותרת, אלה עשרות בדיקות. כשהוא מסמן הריג, זה חריג אחד,

והחריג הזה יכול להיות מכל מיני סיבות: הראשונה, שסתם העובד התכופף; השניה - -

היו"ר יוסי כץ;

טוב, הבנו.

שמואל קלמפנר;

החריגות נדירות מאוד.

מילוי תחתי - נכון שמילוי תחתי יכול למנוע חשיפה יותר גבוהה של העובד

שממלא דלק. מילוי תחתי זה דבר שנעשה היום בארץ, אנחנו באמצע תהליך, אבל אני

חושב שהתהליך הוא לא רק ענין של כסף, אלא גם של יכולת טכנית לשנות את כל

המיכליות ואת כל המסופים בתקופה קצרה, והיכולת הטכנית הזו היא גם כן מגבלה של

זמן, וזה לא נבדק, אבל אינני בטוח שאפשר לעשות זאת בתקופה קצרה.

נאמר פה שבעולם הנאור, בארצות הברית ובגרמניה או בכל אירופה, יש רק מילוי

תחתי. אני רוצה לתקן; זה לא נכון, זה לא מדוייק. גם בגרמניה, שהיא בין

המתקדמות בעולם, וגם בארצות הברית יש מסופים רבים עם מילוי עילי. רובם עם

מילוי תחתי, אבל עדיין פועלים גם עם מילוי עילי, ואני ראיתי במו עיניי, לפני

מספר חודשים, מסוף עם מילוי עילי בפרנקפורט בגרמניה.



לנושא של מישוב אדים בתחנות. צריך להפריד בין " , STAGE ONE"שבו מדובר על

פריקה של המיכלית לתחנה, לבין " - STAGE TWO"לקיחת דלק לאוטו הפרטי. בזמן

פריקת המיכלית לתחנה, הנהג וכל עובדי התחנה אינם חשופים לשום זיהום של בנזן או

בנזין, המערכת פועלת, ו" STAGE ONE"בא למנוע הוצאת אדים לאטמוספרה, כדי להגן

מפני אותם 12%. ידידי דיבר קודם על כך ש-85% עד 90% הם פליטה של הבנזן

מהאגזוזים, ו-12% הם מכל מיני דברים אחרים, והוא לא אמר שהחלק של המיכליות

מגיע ל-2%,

היו"ר יוסי כץ;

תודה.

שמואל קלמפנר;

עוד לא סיימתי.

היו"ר יוסי כץ;

מצטער, אי אפשר, אני פשוט צריך ללכת להצבעה. זה לא מסוג הדברים שאני יכול

להתפשר עליהם.

ראשית, אני מבקש מהמשרד לתשתיות לאומיות לזרז את תהליך החיוב במילוי תחתי

ובהתקנת מתקני מישוב אדים. אני חושב שהמגמה הזו אפשרית גם לביצוע הלכה למעשה.

אנחנו נעקוב ונבקש מהשר לתשתיות לאומיות לדווח לוועדה על לוח הזמנים, במגמה

לזרז את התהליך ולסיים אותו עד 31 בדצמבר 1999.

שנית, אני מבקש ממשרד העבודה, מהמפקח הארצי, לדווח תוך 60 יום כמה עובדים

צריכים לעבור בדיקות רפואיות, האם העובדים נבדקו על פי התקנות. הרופא מתבקש

לבדוק ולהודיענו לאחר מכן האם נתגלו ממצאים רפואיים הדורשים התייחסות.

הוועדה תקיים בעוד שלושה חודשים דיון חוזר בענין, כדי לעקוב אחר הפעולה

של המשרדים הממשלתיים וכדי לקבל דיווח מכן, החברות, על ההיערכות שלכן לגבי

הדברים שנאמרו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:50)

קוד המקור של הנתונים