הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 254

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי. הי בכסלו התשנ"ט - 11.9824. שעה 30;10

יוסי כץ - היו"ר

משרד מבקר המדינה: יאיר הורביץ - מנכ"ל

שלומית לביא - עוזר בכיר למבקר המדינה ודובר המשרד

דני דרורי - ממונה על אגף

משה שקד - ממונה על אגף

אברהם ליבנת - סגן ממונה על אגף

אברהם פרבר - מנהל ביקורת ראשי

דניאל רוזן - מנכ"ל

ברוריה ונרייק - לשכה משפטית

יאיר י וספי - מנהל פיתוח עסקי וקשר עם גורמי ממשל

עו"ד ארי וקסלר - עו"ד חיצוני

יצחק אהרנוב - מנהל אגף בחטיבת ההנדסה

מיה אשכנזי - מתמחה

ליפה אוגמן - סמנכ"ל הנדסה

גיא צפריר - עו"ד חיצוני

עו"ד רון גזית - עורך דין

רונן קשת - מחלקי תפעולית

דייר אהוד נאמן - ממונה על הקרינה

שיאלה קנדל - תחום קרינה

לאה בנאי - מבקרת פנים

עו"ד איילת רוזן - הלשכה המשפטית

דלית זילבר - מינהל התכנון

אנה שניידר

ברוך פרידנר

חדוה בנקין

בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על טיפול ברשויות המוסמכות בהצעת

אנטנות ללא רשיון, למערכת הטלפונים הסלולריים ובחשש לנזקי

קרינה מאנטנות התקשורת הסלולריות.



בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על טיפול ברשויות המוסמכות

בהצעת אנטנות ללא רשיון, למערכת הטלפונים הסלולריים

ובחשש לנזקי קרינה מאנטנות התקשורת הסלולרית

היו"ר יוסי כץ;

אני פותח את הישיבה.

מטרת הדיון הזה היא לנסות לברר מספר שאלות: ראשית, מה היקף האנטנות

שהחברות הקימו עד היום והאם יש תכנית לגבי הקמת אנטנות נוספות? האם האנטנות הן

נפרדות לכל חברה וחברה, ואם כן, כמה אנטנות יש לכל חברה? כל אחד מאתנו רואה

אנטנות שצצות חדשות לבקרים. לפחות מתוך נסיוני בטיפול בנושאים שטיפלתי בהם

בעבר, נדמה לי שהציבור שואל הרבה מאוד שאלות, לא בטוח שהוא מקבל תמיד את

התשובות המלאות. האם מצוי בידי כל הגורמים המידע המלא לגבי התוצאות של

האנטנות האלה מבחינת איכות הסביבה ואיכות החיים? האם כל האנטנות הן מקשה אחת?

האם יש סכנות בכל אחת מהן בנפרד ובהצטברות של מספר אנטנות ביחד? האם הן רק

פוגמות בנוף או בטבע, או שמא הן גם גורמות נזקים לבריאות? האם יש לנו תשובות

לכל השאלות האלה?

האם התקנת אנטנות, לסוגיהן השונים, טעונה אישור או רשיון מצד איזה שהוא

גורם ממשלתי או גורם עירוני, מועצה מקומית, ועדה לתכנון הבנייה וכדומה? אם כן,

מה האישור רזנדרש? האם החברות מקפידות לקיים את ההליכים הנדרשים בחוק כדי להציב

את האנטנה, אם אכן נדרשים הליכים כאלה? אין זה פלא שהציבור שואל הרבה מאוד

שאלות ומוטרד ממה שמתרחש בתחום הזה, וזו כוונת הדיון שלנו, ללבן את הדברים

האלה, לראות האם יש מקום לעשות בדיקה, גם על ידי משרד מבקר המדינה, אם החברות

הקפידו עד היום על כל ההליכים הנדרשים בכל מה שקשור להקמת אנטנות. האם אפשר

לדבר על כולן כמקשה אחת? סוף כל סוף מדובר בכמה חברות. האם יש שיתוף פעולה בין

החברות בנושא זה, או האם יש תחרות ביניהן בתחום הזה? כל השאלות האלה הן נשוא

הדיון שלנו.

אני מציע שיפתח מנכ"ל משרד התקשורת, ואחריו נשמע את דייר נאמן. בבקשה.

איך אומרים? - אין תקשורת אלחוטית בלי אנטנות, בלי שידור באוויר, והיקף

התקשורת האלחוטית בישראל הולך וגדל. היום ההיקף אצלנו דומה להיקף במדינות מערב

מובילות אחרות. יש מונחים שונים. אם להגיד את זה בצורה פשוטה, יש כמה אלפים של

אנטנות במדינה. הגדולות ביותר הן, כמובן, חברות הסלולר, או בשם המדוייק: חברות

הרט"ן - רדיו-טלפון נייד. יש שלוש חברות: פלאפון, שהיא הוותיקה יותר, סלקום

ופרטנר. אלה הגדולות יותר, אבל יש גם אחרים. קודם כל יש לבזק די הרבה אנטנות,

יש כל מיני גופים שמפעילים זימוניות, מערכות רדיו, רדיו חד מגמי וכוי. יש הרבה

מערכות. זה מבחינת ההיקף.

אשר לנושא האישורים שנדרשים, בעצם יש שתי מערכות אישורים שכל חברה שמקימה

תורן אנטנה צריכה לעבור, אחרי שקיבלה אישור מבחינת האלחוט, התדר וכיוצא באלה.

הליך אחד הוא של המשרד לאיכות הסביבה, במסגרת סמכותו לפי פקודת הרוקחים לטפל

בקרינה מכל סוג שהוא. זה קטע אחד, וקטע אחר הוא אישורי בנייה רגילים, ואין

הבדל בין אזרח שסוגר מרפסת לבין מישהו שמקים אנטנה.



הזכרת את הנושא הבריאותי, ואני מניה שד"ר נאמן ירהיב על זה את הדיבור.

אני רק רוצה להעיר מראש שהיום עוסקים הרבה מאוד בעולם המערבי בנושא של הנזק

הבריאותי במערכות קרינה אלקטרו-מגנטית בכללן ועושים הרבה מאוד מהקרים. בישראל

עובדים לפי תקנים של אירפא - , IRPAהארגון הבין לאומי להגנה מפני קרינה - שהם

די מהמירים באופן יחסי, שוב, כמו יתר הארצות בעולם המערבי, ואני לא הושב

שלמישהו יש איזו שהיא עדות שהתקנים האלה לא מספיק מהמירים, אם כי אלוהים יודע

מה יהיה בהתפתחות המדע והטכנולוגיה בעתיד.

שאלת על שיתוף הפעולה בין ההברות. יש קשיים בשיתוף הפעולה, ראשית, משום

שאלה הברות מתחרות. שנית, יש קשיים טכנולוגיים. אם תסתכל קצ ת מקרוב

בתרנים ובאנטנות, תראה שרובם הגדול הם דברים מאוד קטנים. הדוגמה הקיצונית היא

של מה שהקימה עכשיו הברת פרטנר. כל העסק הזה נראה כמו עמוד השמל רגיל, ואין לה

מקום לאנטנות נוספות, פרט לאלה שהיא הקימה, אבל יש שיתוף פעולה מסויים בין

ההברות, למען האמת, בעיקר בעקבות הלהץ בנושא איכות הסביבה, והרבה גם בעקבות

הלהץ של גופים לשימור נוף, ואז יש תורן גדול, גבוה, ויש מקום להרבה אנטנות,

אבל במספר מקומות כבר התחילו להופיע אנטנות של כולם על אותו תורן. בגלל

אילוצים טכנולוגיים שונים, זה יחסית מצומצם. אני חושב שבסקירה ראשונית זו

עניתי על השאלות שלך.

תפקידי במשרד הוא ראש אגף קרינה וממונה על הקרינה, ויש פה עוד שלוש

עורכת דין איילת רוזן, לאה בנאי ושיאלה קנדל.

אנחנו, המשרד לאיכות הסביבה והאגף לקרינה, מתמודדים כיום בכמה מישורים עם

הבעיה של מניעת חשיפה של הציבור לקרינה אלקטרו-מגנטית. זה בעצם שם הסיפור.

במישור של התקנים, המשרד מיישם את תקן אירפא - , IRPAהסוכנות הבין

לאומית להגנה מקרינה, שהיא גוף המוכר על ידי ארגון הבריאות העולמי ועוד גופים

בין לאומיים רציניים אחרים. כרגע אנחנו שוקדים על הכנת תקן ישראלי בתחום הזה.

התקן הזה נהשב לאחד התקנים המחמירים ביותר בעולם המערבי.

ישנו מישור האכיפה מול החברות. אתם מכירים בעיקר את החברות הסלולריות

סלקום, פלאפון ופרטנר. אנחנו בעצם אוכפים את ההוק גם על "בזק", גם על "מירס"

וגם על גופים אחרים. כתוצאה מכך אני יכול להגיד שכיום כבר הנפקנו אישורים או

היתרים לכ-700 מוקדי שידור - כך אנחנו קוראים לאנטנות - לכל אחת מההברות

סלקום ופלאפון, דהיינו 1.400, ולפרטנר 250. יש כ-600

אנטנות של "בזק", ויש אנטנות נוספות, כמו של הרשות השנייה, יש כל מיני אנטנות

רציניות. אם שמעתם, תחנת הלל היא לאחרונה מאוד בחדשות, תחנת השידור בגבעתיים,

בגבעת חי ים וכו'.

מה פירוש הדבר שאנחנו אוכפים את החוק? פה אני רוצה לציין שמדינת ישראל

היא אולי המדינה היהידה בעולם, ככל שאני יודע, שהאכיפה בה היא מאוד מאוד

עמוקה, מבחינה זו שאנחנו מנפיקים, בשני שלבים: אישר הקמה ואישור הפעלה. כתוצאה

מכך החברות הסלולריות חייבות להמציא לנו, באמצעות בודק מוסמך שאנהנו מאשרים

אותו, דו"ח הערכת סיכונים תיאורטית. מי הוא בודק מוסמך? למשל, רפא"ל הוא בודק

מוסמך וכן ממ"ג שורק, גופים מקצועיים מאוד רציניים. החברות מזמינות את הבודק

המוסמך, שהגדרתי כרגע מי הוא, והוא ממציא לנו דו"ה הערכת סיכונים תיאורטית, על

סמך כל הפרמטרים שמגדירים את מוקד השידור. אנחנו מקבלים גם הערכת סיכונים,

והאדם האחראי אצלנו - במקרח זה גב' שיאלה קנדל - בודק את התוצאות של הדו"ח מול

תקן אירפא. אם יש לה הערות, היא מעירה אותן, וכמובן, ההערות חייבות להתקבל. אם

הכל בסדר, אנחנו נותנים היתר או אישור הקמה למוקד השידור.



בשלב זה החברות חייבות עדיין להמציא את כל שאר ההיתרים שהרשות

המוניציפלית שמולה הן עובדות חייבות לתת להן, בין שזה היתר בנייה, בין שאלה

היתרים אהרים, וזה אמור לגבי כל שאר הרשויות. אני רוצה להדגיש שאנחנו אהראים

רק על הנושא של מניעת השיפה של הציבור לקרינה אלקטרו-מגנטית.

אחרי השלב הראשוני הזה - נניח שהחברה אספה את כל שאר האישורים - היא

מקימה את אתר השידור, ואז היא חייבת לעבור את השלב השני, וזה שלב ההפעלה. שוב,

בודק מוסמך שההברה מזמינה ומשלמת לו מכספה בודק את עוצמת השדה האלקטרו-מגנטי

בסביבת מוקד השידור והוא ממציא לאגף הקרינה את תוצאות הבדיקה. שוב, גבי שיאלה

קנדל, שהיא האדם המוסמך אצלנו, בודקת ומשווה לבדיקות של הדו"ח הראשוני, משווה

לתקן, ואם הכל בסדר, ניתן אישור הפעלה. אם לא, אנחנו מוסיפים ואומרים: תעשו

כך, תרימו את התורן וכוי.

היו"ר יוסי כץ;

מה קורה כאשר הברה אי מקימה אתר שידור, אנטנה, ואהרי זה חברה בי באה

ורוצה להקים לידה אנטנה? מה המשעות?

המנכ"ליתם של המשרד יזמה מהלך שבו ביקשנו מהחברות לאחד את האנטנות. כבר

ציינתי שיש פריסה של 1,700 מוקדי שידור. זה כבר מצב קיים. אם אתם נוסעים

אנטנה אחת, שתיים, שלוש. אנחנו היינו רוצים שהכל יהיה על

תורן אחד.

מה המשמעות מבחינת החשיפה של האוכלוסיה? הדבר הזה נבדק קודם כל באופן

מעשי. בודק מוסמך מרפא"ל בא עם מכשיר לשטה ורואה האם יש איזו שהיא תרומה למה

רקע אלקטרו-מגנטי. היום האנושות בכלל חיה במה שנקרא: ELECTRO-MAGNETIC

, SMOG זאת ומרת שיש לנו POLLUTIONגם אלקטרו-מגנטית כבר כ-100 שנה. משלהי

המאה ה-19 עד היום חשופה האנושות לקרינה אלקטרו-מגנטית, אם נרצה או לא נרצה,

והמחקרים מראים שבעבר החשיפה היתה עוד יותר גבוהה. היום אנחנו יודעים, למשל,

שהרקע האלקטרו-מגנטי בירושלים הוא 5 יהידות. לשאלתך, אדוני היושב ראש, ברגע

שאנחנו רואים מצבור של אנטנות, אנחנו שואלים אם אותן 5 יחידות הופכות ל-10,

וברוב המקרים התשובה היא שלילית. אם אנהנו רואים מצבור של אנטנות, התרומה

יכולה להיות 7 יחידות במקום 5, כאשר הסף הוא 400. אם תחשבו את זה באחוזים,

למעשה אנהנו רהוקים מאוד מאוד מסף התקן שנקבע על ידי אירפא.

במילים אחרות, אתה אומר בעצם שלא נובעת סכנה בריאותית מהמצב הקיים בשטח.

מבחינה זו אפשר להרגיע את הציבור. אין השש לבריאותו מהקמת האנטנות, לפחות לפי

התקנים המחמירים של אירפא, שמקובלים על ידינו, גם אם שתיים, שלוש או ארבע

אנטנות נמצאות זו ליד זו.

נכון בהחלט.

זאת בעיה של פגיעה בנוף, בצורה.

לזה נגיע מיד. באיזו מידה המחקר בתחום הזה נהשב כמחקר מתקדם? אני לא יודע

אם אתה האיש שצריך להפנות אליו את השאלה הזאת, אבל אני מניח שכן.

דייר אהוד נאמן;

אתה יכול בהחלט להפנות אלינו את השאלה הזו. אנחנו קשורים בטבור למרכז

המידע העולמי. לארגון הבריאות העולמי בג'נבה - - W.H.0יש גוף משני שנקרא

, E.M.Fבראשות דייר רפאצ'ולי, ואנחנו משלמים הרבה כסף על מנת להימנות עם הגוף

המקצועי ביותר בעולם בתחום המחקרים והמעקב אחר הספרות העולמית בתחום של קרינת

אלמ"ג - קרינה אלקטרו-מגנטית. לדוגמה, שיאלה קנדל תהיה בעוד עשרה ימים בכנס

חשוב מאוד בג'נבה, בדיוק בגוף הזה. אני הייתי שם לפני כמה חודשים. זאת אומרת,

שאנחנו ON LINEלגבי תוצאות המחקרים העדכניים ביותר בעולם.

אנה שניידר;

לגבי אישור ההפעלה, האם זה אישור חד פעמי, ברגע שהתחנה מתחילה לפעול, או

שזה אישור שאתם חוזרים ובודקים אותו בתקופת ההפעלה?

תודה על השאלה. זו שאלה טובה. אני פועל מתוקף תקנות הרוקחים. לגבי חומרים

רדיו-אקטיביים, שהם גם קרינה - אגב, הציבור מתבלבל בין קרינה מיננת לבין קרינה

לא-מיננת - אנחנו מחלקים את ההיתר כל שנה. במקרח הנדון, שאליו התייחסת בשאלתך,

אנחנו נותנים היתר שהוא כרגע היתר לתמיד. אני ממליץ - יושבת כאן עורכת דין

אילת רוזן, תוכלי לשאול אותה - שההיתר יתחדש כל שלוש שנים. חיה רצוי שההיתר

יתחדש כל שלוש שנים.

אבל זה לא כך.

זה לא כך.

רציתי רק להוסיף שזה נכון לגבי אתרים שלא חל בהם שינוי. כל שינוי שחל

באתר דורש היתר חדש ובדיקה חדשה באתר.

אני פונה כרגע לנציג מרכז השלטון המקומי. לפני כחודש שמעתי בכלי התקשורת,

שכאשר ניסתה אחת חחברות להקים אנטנה באישון לילה, ראש הרשות והתושבים עמדו

בפני הפועלים ומנעו מהם ביצוע הקמת אתר השידור, בנימוק שלא ניתן רשיון של

הרשות המקומית, וכמובן, מתוך חששות כאלה ואחרים, ואכן החברה לא הקימה את אתר

השידור באותו מקום. זה לפחות מה שפורסם בכלי התקשורת. האם אתם מקבלים

אינפורמציה בנושא? האם אתם מנחים את הרשויות המקומיות? מה אתה יכול לספר לנו

בנושא הזה של הרישוי של האנטנות? שנית, האם יש לכם עמדה לגבי הנושא הזה מבחינת

טבע ונוף?

תחום הרישוי נמצא בפררוגטיבה של כל אחת מהרשויות המקומיות, כשהרישוי

מגובה בחוק התכנון והבנייה ובתקנות שאושרו על פי חוק התכנון והבנייה. התקנות

שקיימות היום מתייחסות בדרך כלל לאנטנות טלביזיה ורדיו, וזאת מהסיבה הפשוטה

שכאשר הן הותקנו עדיין לא היו אנטנות סלולריות ואנטנות מסוגים אחרים, אבל ניתן

בהחלט להשליך מהתקנות האלה לגבי הצורך בהוצאת היתר בנייה גם לגבי האנטנות

הסלולריות.

אני יודע שבחלק גדול מהמקרים מוציאים היתרי בנייה, בעיקר כשמדובר על אותם

תרנים. נעשתה כאן הבחנה בין תרנים לבין אנטנות. אני יודע שבחלק גדול מהמקרים

מוציאים והיתרי בנייה, והרשויות אוכפות את הצורך בהוצאת היתר בנייה. אני לא

יכול לומר לך בביטחון שכך נעשה בכל המקרים. עם זאת, על פי התקנות הקיימות

היום, יש צורך בהוצאות היתר בנייה לכל אנטנה.

היו"ר יוסי כץ;

אני מצטער שמרכז השלטון המקומי שלח לכאן רק פרקליט, כי נדמה לי שיש כאן

גם ענין של אסתטיקה, לא שאין לך טעם, אבל היה רצוי שמרכז השלטון המקומי יתייחס

גם למימד הזה של אנטנות שצצות בכל מקום ופוגעות בנוף. מישהו סיפר לי על אנטנה

שיש לה צורה שמשתלבת בנוף. בוודאי שאפשר להציב אנטנות שמשתלבות בנוף, שנראות

עצים. בעוונותיי, אני חי במקום שמאוד מחשיב את

הנושא הזה של הטבע. אני גר בקרית טבעון, שכשמה כן היא, ואני משוכנע שזה מפריע

גם לתושבים וגם לאלה שעוברים במקום שאנטנות חדשות צצות חדשות לבקרים, גם

בדרכים, גם בצמתים. זה מפריע גם מבחינת המראה, ואתה שואל את עצמך האם אין

פתרונות אחרים. אולי זה לא בתחום שלך, אבל אני רוצה לשמוע מכל אחת מההברות כמה

אנטנות יש לה וכמה מתוכן קיבלו רשיון. מה המצב בחברת מוטורולה?

למוטורולה אין אתרים סלולריים.

מה המצב בחרת פלאפון?

כמו שנאמר פה, לחברת פלאפון יש מאות אתרי שידור.

כמה אנטנות בדיוק יש לכם, מר אהרנוב?

בדיוק אני לא אוכל לומר לך, אבל יש לנו סדר גודל של 700 אנטנות. מתוך ה-

700 יש לנו סדר גודל של 100-80 אנטנות שהן משותפות ל"בזק" ואתרים של "בזק",

על תרנים של "בזק", ויש לנו גם אתרים משותפים עם סלקום, על אותו תורן.

האם כל האנטנות שלכם עברו תהליך של רישוי ברשות המקומית הרלבנטית?



יצחק אהרנוב;

קודם אני רוצה להוסיף נקודה בנושא של 700 אתרי שידור שהזכרתי. לא לכולם

יש תרנים. יש אנטנות שצמודות, למשל, למעקה הגג או למשהו מן הסוג הזה שמשתלב

בצורה ולא בולט לעין.

אשר לשאלתך השניה בנושא הזה, כמו שהזכיר דייר נאמן, יש לנו פרוצדורה קבועה

לגבי תהליך הרישוי, ואנחנו עומדים בתהליך הזה.

מה התהליך?

לפני שאנחנו מחליטים שבאזור מסויים יש לנו צורך בהרחבה, מתחילים בהגדלת

שטח הכיסוי. לאחר מכן, מאחר שכמות המשתתפים הולכת וגדלה, צריך להוסיף אתר, כדי

שישא את העומס, זאת אומרת, כל אתר מתפצל כביכול לשני אתרים וכן הלאה. אנחנו

הרי מחוייבים כלפי משרד התקשורת גם באיכות השירות, כי אחד התנאים ברשיון שלנו

הוא לדאוג לאיכות השירות שאנחנו מחוייבים בה. לכן גם אם יש לנו אזור שהוא לא

כדאי מבחינה כלכלית, אנחנו מזהים את האזור הזח וקובעים את האזור שבו צריכים

להקים את האתר. מנסים לזהות אתר פוטנציאלי מבחינת השכירות, וכשאנחנו מזהים

אפשרות לשכור איזה שהוא נכס, אנחנו מביאים אותם בודקים שד"ר נאמן הזכיר,

שעושים את החישובים התיאורטיים - - -

עזוב את זה. השאלה היא כזו: אתם מעסיקים, למשל, יועץ לענייני נוף ואיכות

סביבה, שיתן לכם עצה לגבי המיקום של חאתר, או שאתם קובעים זאת רק על פי צרכים

טכניים?

אני מבקש לענות.

לא, אני רוצה לשמוע את המנהל.

בנושא של המיקום ישנה מגבלה טכנולוגית שאנחנו מחוייבים להקים את האתרים

באזורים צפופים במרחקים של 400- 500 מטר. זה בעיקרון המרחק שמאפשר לענות לצרכים

של השירות. לגבי נושא המיקום, אנחנו החברה הראשונה - יש לנו גם הוותק של חברה

ראשונה - שהתחילה, בלי לחצים של שום גוף, בחשיבה על הנושא של איכות הסביבה.

אנחנו הקמנו את ה"דקלים" הראשונים, את "דודי השמש" הראשונים, כלומר, אנטנות

בצורת דקלים, דודי שמש, מגדלי שעונים ודברים מהסוג הזה, מעין פסלים סביבתיים.

לצורך הענין הזה העסקנו אדריכלי סביבה ונוף, כדי שיתנו לנו את הרעיונות

הטובים, כי היו מקומות - למשל, רעננה - שבהם העיריה התנתה את הנושא בהקמת אתר

שלא יכער את הסביבה, ובעצה אחת אתם שילמנו הון יקר והעסקנו - - -

אני מבין למה אתה חותר. אני מעריך את זה.

אני לא חותר לשום דבר. אני רק מוסר אינפורמציה.



היו"ר יוסי כץ;

בתור לקוח שלכם אני מאוד מעריך און זוז שאתם רוצים לשמור גם על השירות וגם

על איכות הסביבה, והרי זה משובח, ובכל זאת מובן מאליו - תקן את דבריי אם אני

טועה - שהשאלה איזה דגש נותנים לצד הנופי של הענין תלויה במידה רבה ברשויות

המקומיות.

בעיקרון זה נכון.

עו"ד ארי וקסלר;

תרשה לי להוסיף בנקודה הספציפית.

לא, תרשה לי. אנחנו הולכים לפי סדר מסויים.

אתה יכול לשים יד על הלב ולהגיד שכל האנטנות שלכם הוקמו ברישוי

על פי חוק, מחזיקות ברשיון בנייה על פי חוק?

השאלה שלך היא מאוד ישירה.

סליחה, אני מבקש לענות על השאלה הזאת, וחברת פלאפון זכאית, כמובן, לקבוע

מי יהיה הנציג שלה שיענה על שאלות היושב ראש הנכבד, כאן או בכל מקום אחר.

ראשית, זה לא מדוייק. שנית, לא נתנצח על זה. תענה אתה.

אני אשמח לענות על השאלה. בכל אופן הכוונה היא, כמובן, למסור מידע, ולא

להסתיר מידע. אנחנו פה משום שאנו מכבדים את הצורך הציבורי בדיון הזה ובוודאי

שאנחנו באים למסור מידע.

ראשית, צריך לדייק בשאלה, משום שרישוי הבנייה של אתרי שידור של רדיו-

טלפון נייד משתנה מסוג לסוג של אתר ומתחום לתחום שבו מוקם האתר. כאשר מדובר,

למשל, באזורים כפריים, על פי הדין שקיים היום יש תקנות ספציפיות שפוטרות מהיתר

בנייה בפרוצדורה הרגילה והמקובלת וקובעות פרוצדורה אחרת, שגם בה משולבים אנשיו

של ד"ר נאמן וכל הגורמים המוסמכים האחרים. שם זה לא נקרא "היתר בניה", אלא

משהו אחר. בתוך תחומי הרשויות, שאינם אזורים כפריים כהגדרתם בתקנות, הפרוצדורה

היא של היתר בנייה רגיל, בכל מקום שנדרש ההיתר הזה על פי הדין.

אני חושב שיחיה נכון לומר שבהתחלת הדרך היו בהחלט חריקות בתחום הזה, לפני

שהרשויות המקומיות גם ידעו איך לנקוט את התהליך. אני לא רוצה לדבר על ביטויים

כמו "יד על הלב" ואני לא חושב שבהיקפים של מאות רבות של אתרי סלולר אפשר

להתייחס בדיוק לכל דבר ודבר, אבל אין לי ספק - מתוך ידיעה ברורה - שלכל הפחות

קרוב מאוד לכל האתרים עוברים הליכי רישוי.



יש פה בעיה שגם היא צריכה להעסיק אתכם במסגרת הדיון הזה. לפעמים, על אף

שישנם כל האישורים המקצועיים ועל אף שיש חוות דעת תכנוניות שמחייבות הקמת

אתרים, נתקלים בבעיות, בסחבות, בהליכים משפטיים מיותרים ובנזקים כבדים בגלל

התנגדות תושבים בכל מקום, ואם הזכרת את טבעון, זו דוגמה טובה מאוד לכך. אם

תרצה, אני מוכן להרחיב.

היו"ר יוסי כץ;

אתם ה י י תם מעורבים בסיפור של טבעון?

בהחלט.

ספר.

הסיפור של טבעון הוא סיפור יוצא מן הכלל, משום שאין חולק על כך שתושבי

קרית-טבעון, שהם אנשים המודעים לנוף ולסביבה שלהם, הם גם אנשים שהם לקוחות של

חברות. חרט"ן, כולל חברת פלאפון. בקרית-טבעון חברת פלאפון הגישה בקשה להיתר

בניית בנכס שהיא שכרה אותו מלא אחר מאשר המועצה המקומית, הגישה תיק מסודר של

היתר בנייה והתחילה בהליכי הקמת האתר. היתה התנגדות של התושבים במקום הזה,

אולי המקום שבחרנו לא כל כך מתאים.

- חכו עד הבחירות.

לא, לא היה מדובר בתקופת הבחירות.

זו היתה מילתא דבדיחותא.

אני רוצה לומר לך שזו דוגמה יוצאת מן הכלל, משום שלא היה מדובר לא בתקופת

בחירות ולא בשום דבר אחר, אלא אמרו לפלאפון: נכון, אישרנו לכם את המקום, ובגלל

זה שכרתם אותו, בגלל זה השגתם את כל האישורים ובאתם להקים את האתר, אבל אין

דעת תתושבים נוחה מזה, אולי נמצא מקום אחר. ואחרי דין ודברים הפנו את פלאפון

מוסד אורים, שיש בו קמפוס לא קטן, ושם ניתן היתר בנייה לאתר של

פלאפון, כאשר בשל התחשבות בנוף לא הוקם אותו תורן מכוער, עם הרבה רגליים, שאתה

מדבר עליו, אלא הוקם תורן ירוק, של עמוד אחד, שמשתלב בסביבה. כמובן, ניתנו כל

האישורים מכל הרשויות.

זה אחרי הפרשה של אזור יער השומרים?



עו"ד ארי וקסלר;

אני לא חושב שזח היה קשור לפלאפון. את השם "יער חשומרים" אני לא מכיר,

אבל אני כן יכול להגיד לך, שבשל לחץ של חתושבים חוצא על ידי המועצה המקומית צו

הפסקת בנייח, והוא בוטל על ידי בית משפט בחחלטח מאוד חריפה - איך קרה שהמועצה

שנתנה את חחיתר יום קודם ההליטה פתאום לבטל אותו - - -

מתי זח קרח?

עו"ד ארי וקסלר;

זה חיח לפני שנתי ים בערך.

חדבר חזח חתגלגל. חברת פלאפון חשקיעח מאות אלפי דולרים בגלגוליו השונים

של האתר הזה, עד אשר ועדת הערר של מחוז חיפה והצפון פסקה שהוא צריך להישאר שם,

וזה לא לפני שהעבירו את פלאפון שבעה מדורי גיהינום, וכמי שהיה מעורב בענין הזה

ומכיר אותו לפרטי פרטיו - אני מוכן לעמוד מאחורי כל מילה שאני אומר פה - אני

יכול לומר שפשוט היה לחץ פסול של תושבים.

אולי נעבור כאן מהמקרה הספציפי לבעיה הכללית. כל אחד מהיושבים פה בחדר,

כל אחד, חשתמש ברדיו-טלפון נייד, אני מוכן להתערב. אף אחד מאתנו לא רוצה שתהיה

על הגג שלו אנטנה. למה? - ככה. כולם גם רוצים לנסוע באוטוסטרדות, אלא שאף אחד

מאתנו לא רוצה שיפקיעו לו חלק מהחצר בשביל חאוטוסטרדות חאלח. זו תופעה טבעית

ומובנת, אבל אתם ואנחנו, כולנו יושבים פח כדי ליצור את איזון האינטרסים.

היו"ר יוסי כץ;

כתושב קרית-טבעון שמשתמש בפלאפון, אני אומר לך שאיכות הקליטה בתוך הקריה

לא טובה במידה מספקת.

עו"ד ארי וקסלר;

בוודאי, כי לא נותנים לנו להקים מספיק אתרים. על זה נאמר בספר שמות: תבן

אין ניתן לעבדיך, ולבנים אומרים לנו עשו.

אני אסיק את המסקנות שלי בדיון הזה אחרי שאשמע את כולם. חברת סלקום היא

החברה הבאה בתור מבחינת לוח הזמנים. מי מייצג את סלקום?

אני.

מר אוגמן, כמה אנטנות יש לכם?



ליפה אוגמן;

ראשית, שמחתי לשמוע גם את דברי ד"ר נאמן שלכל האנטנות שלנו יש היתרי

בנייה, כי כמות ההיתרים של המשרד לאיכות הסביבה היא בערך כמות האנטנות שיש

לנו. אני חושב שאנחנו היינו החברה הראשונה שהלכה יד ביד עם המשרד לאיכות

הסביבה בכל הנושא של רישוי האתרים מבחינת הבטיחות, מבחינה אלקטרו-מגנטית, וזה

מתבצע באדיקות, ואומר במה מתבטאת האדיקות שלנו. כדי לנסות לקבל את היתר

ההפעלה, האנטנה כבר צריכה לפעול, כי המדידה מתבצעת על משהו שעובד. אנחנו

מודדים את האנטנות שלנו בו ביום שהאנטנה מוקמת, וכל אותם מודדים מוסמכים מטעם

המשרד לאיכות הסביבה מתואמים עם תהליך ההקמה שלנו. בו ביום שהאנטנה מופעלת

המודד נמצא כבר בשטח, ודו"ח מופק למחרת היום ומועבר למשרד לאיכות הסביבה, כך

שכל העבודה הזו נעשית בשיתוף עם המשרד לאיכות הסביבה.

מה לגבי הרשויות המקומיות?

ליפה אוגמן;

בקטע הזה אני רוצה להוסיף דברים שאולי לא נאמרו. הסלולר, מה שהחברות

הסלולריות מפעילות, זאת לא אמצאה ישראלית. כל החברות המיוצגות כאן מייבאות

ציוד מהמדף מהעולם הגדול וכולן עובדות עם הספקים הכי גדולים בעולם בנושא ציוד

התשתית הזה, כך שלא מדובר פה על רמות שידור ותדרי שידור שלא מקובלות בכל

העולם. בכל העולם זה אותו דבר. אין פה שום התאמה ישראלית שדורשת, חלילה, גם

תקן ישראלי, משום שאנחנו חלק מהעולם. עם אותו פלאפון אתה יכול לנדוד היום

ולדבר במקומות אחרים, כך שהעבודה היא מסודרת, ואני יכול להצטרף למה שאמר ד"ר

נאמן, שבנושא העיקרי שממנו צריכים לחשוש אין לנו ממה לחשוש.

היו"ר יוסי כץ;

הרשויות המקומיות, היתרים.

אני חושב שחברת פלאפון הציגה את הנושא בצורה ממצה.

זאת אומרת, אתה מסכים לכל מה שנאמר.

בהחלט.

גם אתה אינך יכול לקבוע באופן מוחלט שכל 700 האנטנות יש להן רשיון. אתה

גם מסכים שבתחילת הדרך היו תקלות ושעכשיו הענין נע על מסלול יותר ברור. אתה

מסכים שלרשויות המקומיות יש חלק מכריע בקביעת הסטנדרטים לגבי המיקום והעיצוב

החיצוני של האנטנה.

אני רק רוצה להוסיף דבר שלא נאמר בקשר לרשויות, והזכיר אותו מר רוזן בחצי

משפט. זו תשתית תקשורת. זו תשתית בדיוק כמו כבישים, כמו חשמל וכמו טלפון.



היו"ר יוסי כץ;

אפשר לעשות מחלף כגוש בטון, ובזה לגמור את

הסיפור. מרולף כזה הוא מאה אחוז מבחינה בטיהותית ומבוחינת נתיבי הנסיעה וחלוקת

העומס של הנסיעה, אבל אפשר לעשות גם מחלף בצורה אחרת, עם דשאים ועם עצים,

שמשתלב בנוף הטבעי ונראה אחרת. אתה יכול להגיד: מה איכפת לי? אבל אני חושב

שבמדינת ישראל של שנת 2000, אם מאמצים סטנדרטים של מדינות אחרות - ואין ספק

שהם חודרים לאזור שלנו - צריכים גם להקפיד על הנושא של העיצוב.

כבר טיפלתי בנושא שקשור לאנטנות וראיתי את חוות הדעת המקצועיות לגבי

הנושא הבריאותי. היה מקרה של חיפה. נדמה לי שמשרד מבקר המדינה בתוקף תפקידו

כנציב תלונות הציבור טיפל במקרים כאלה של אנטנות. לפחות אני קיבלתי מכם את

החומר הזה. יש פה גם ענין של כיבוד שלטון החוק. להבדיל מאדם פרטי, החברות האלה

מבחינתי חן חברות רציניות, שמספקות שירות חיוני לציבור, והן מקבלות זכיון על

פי חוק ופועלות בשיתוף פעולה עם ממשלת ישראל, וגם אם זה בא על חשבון הרווחים,

מן הראוי שחברות אלה יתנו איזה שהוא בונוס לציבור בנושא של עיצוב פני הנוף

והסביבה. זה כל כל הסיפור.

ברשותך, בנושא של הטיפול בנוף והעיצוב הייתי רוצה לומר דבר נוסף. חברת

סלקום מטפלת ברישוי של האנטנות, של האתרים שלה. כפי שעורך דין וקסלר הסביר,

הנושא שונה מאזור לאזור, בהתאם לכל מתקן ומתקן. יש לנו בארץ 108 ועדות לתכנון

ובניה, לא פחות, וכמו שכולנו פה בוודאי יודעים, לכל אחת מהן - או לפחות לחלק

מהן - יש המדיניות שלה, הדרישות שלה, תפיסת הנוף שלה, ואם אחד אומר על דבר

חס וחלילה. עם כל ועדה כזאת, לגבי כל מתקן, מתנהל

משא ומתן תכנוני ומתנהלת פעילות ישירה מול גורמי הוועדה, כפי שהם רואים את

עיצוב הנוף. סלקום עושה את העבודה הזאת לגבי האנטנות שלה.

משרד הפנים ומשרד התקשורת יזמו מהלך, שנכנס כרגע להליך ביצוע ממשי, של

תכנית מתאר ארצית לנושאי תקשורת - תמ"א 36. נבהר כבר מתכנן, ניתנה הוראה לערוך

את התכנית הזאת, וכבר בחודש הבא מתחילות ישיבות העבודה בענין זה. במסגרת הזאת

הכוונה היא למסד כל אותם נושאים ולטפל בהם.

אני מהלשכה המשפטית במשרד לאיכות הסביבה ואני מבקשת להוסיף משהו בענין

זה. כפי שד"ר נאמן הסביר, המעורבות שלנו התחילה בנושא הקרינה, והסמכות שלנו

היא בנושא הקרינה ובטיחות הקרינה, אבל התחלנו להבין שהנתק הזה בין אישור

הקרינה לבין החובה להשיג אישורי בנייה פוגע בסופו של דבר גם באיכות הסביבה.

לכן יש שני מהלכים של מדיניות חדשה במשרד שלנו. המהלך הראשון הוא לשתף את

הרשויות המקומיות בתהליך של הוצאת היתר הקרינה מראשית דרכו, זאת אומרת, שכל

בקשה להיתר קרינה שמתקבלת אצלנו במשרד תופנה ליחידה הסביבתית בתוך הרשות

המקומית, אם יש כזאת. לדעתנו, חשוב שהרשות המקומית תדע שיש בקשה כזאת.

נתקלנו בהתנגדות ראשונית של החברות הסלולריות, ומחר מתקיימת ישיבה כדי

לדון בבסיס המשפטי להתנגדות הזאת. אנחנו בדעה שאין בסיס להתנגדות. כשיותר לנו

להעביר את המידע, זה גם יעורר את תשומת הלב של הרשות המקומית.



אזכיר דבר שאולי לא עלה, או עלה במאמר מוסגר. יש כאן בעיה משפטית. כפי

שנאמר, לא כל מוקדי השידור מופיעים בתרנים. יש נושא המיקרוסלים, שהם פסים

שקשורים, מבורגים, למרפסות. מבהינת קרינה אנהנו בדעה שיש לנו שליטה על כך.

הבעיה היא מבחינת תכנון ובנייה, אם הם חייבים היתר, ואנחנו רוצים שהרשות

המקומית תדע גם על אלה ותדון בזה.

אנה שנדי יר;

שאלה בתחום הזה. כפי שנאמר כאן קודם, מדינת ישראל לא ממציאה את הגלגל

בתחום התקשורת, ואני מניחה שהיא גם לא ממציאה את הגלגל בתחום איכות הסביבה.

האם יש לכם מידע כיצד פותרים את הבעיה הזאת בעולם הגדול, בעולם המערבי, שיש בו

רגישות רבה לנושא של איכות הסביבה?

בנושא הקרינה?

אנה שניידר;

לא, איכות הסביבה יחד עם התקשורת.

נקרא לזה: נוף וטבע.

האמת היא שאני לא יכולה לענות על כך על רגל אחת. אני יודעת שכל מנגנון

התכנון והבנייה והרבדים שיש לנו הם, כמובן, ירושה מהבריטים שלא בטחו בנו

והכניסו את כל שסתומי הבקרה האלה - - -

אם מותר לי, אני רוצה לומר שבמספר רב של אזורים בעולם המערבי - אני מדבר

על אזורים, ולא על מדינות, כי בכל אזור זה אחרת - יש מין אישור גורף. למשל:

לעמוד חשמל, לעמוד טלפון או לתורן סלולרי נמוך מגובה מסויים - לא צריך היתרים.

יש היתרים גורפים, וזה מוביל לכך שהמפעילים הסלולריים מקימים אנטנות יותר

קטנות, כי מכריחים אותם לעשות זאת, ולא, הם צריכים לעבור למסלול של האישורים.

זה מאוד מקובל בהרבה מדינות בעולם.

במידה רבה זה גם ענין של משמעת עצמית ושל מגבלות שגופים מטילים על עצמם.

נניח שאתה צודק, וזה המצב, אבל אני מצפה שבלב אזור שיש בו הקפדה על נוף וטבע

לא יקימו פתאום יער של תרנים, שאולי הוא בסדר מבחינת הקרינה, אבל ללא ספק פוגם

בנוף. לפעמים הוא גם מושך את תשומת לבו של הנהג, וזה גם דבר בעייתי כשלעצמו.

נשמע את נציגי חברת פרטנר. יש לכם מה לחדש?



עו"ד רון גזית;

אין לי מה לחדש. אני רק לומד מיחבריי.

מה קצב הגידול שלכם?

עו"ד רון גזית;

לפני רוודשים אחדים שילמנו למדינת ישראל שיק של 420 מיליון דולר. אנחנו

משקיעים סכומים רבים מאוד כדי להתחרות בחברות הסלולריות האחרות. אנחנו בתהליך

של השמת אנטנות, כאשר המדיניות המוצהרת של פרטנר, שמובצעת הלכה למעשה, היא

שהכל נעשה ברשיון וכחוק. לא מוקמת אנטנה שלא כחוק. תנאי מוקדם - איכות הסביבה;

תנאי מוקדם - צה"ל; תנאי מוקדם - הנושא של תעופה אווירית, רשות שדות התעופה;

תנאי מוקדם - רשיונות ותיאום עם הרשויות. במובן זה אנחנו חברה שומרת חוק,

ונעמוד בכל הקריטריונים.

כדי לסגור את הנושא הזה, הייתי מבקש שכל אחת מהחברות תעביר אלינו בכתב,

תוך 30 יום, נתונים כמה אנטנות הוקמו בפועל ולכמה מהן יש בפועל היתרים

מהרשויות המקומיות, כמה נמצאות בשלבים של רישוי ולכמה אנטנות אין בכלל רישוי

ואינן מטופלות. אני לא רוצה לפנות לגורמים אחרים. אני חושב שעדיף שהוועדה תקבל

מידע מלא על היקף התופעה.

אני מבקש תשובות לשתי שאלות. אמרו לי שיש אנטנה בעלת צורה שמשתלבת בנוף,

בדרך לירושלים.

עו"ד ארי וקסלר;

נכון, במחלף בן שמן.

היו"ר יוסי כץ;

בדיוק. של מי היא?

של פלאפון. יש לה צורה של עץ דקל.

מה היה השיקול להקים אנטנה כזו?

מאחר שהיא ממוקמת באזור ירוק, ויש שם עצי דקל, רצינו שהיא תשתלב בנוף.

שאלתי השנייה נוגעת לפרסום מלפני חודשיים-שלושה - לדעתי, לא יותר - על

תושבים מקרית-טבעון שחסמו את הבנייה. מי היא בכל זאת ההברה שבה מדובר? אני לא

מתכוון למתוח ביקורת על אותה חברה. אני שואל בשביל האינפורמציה.



עו"ד גיא צפריר;

האנטנות של סלקום בטבעו ן הן מלפני כשנתיים.

אנה שניידר;

השאלה אם התושבים חסמו את הבנייה כתוצאה מטענות בנושא טבע ונוף, או בנושא

קרינה. אולי לתושבים אין מספיק אינפורמציה.

היו"ר יוסי כץ;

אין לי מושג. במקרה עברתי באותו לילה במקום וראיתי תכונה של מכוניות

וכו', ולמחרת שמעתי ברדיו שראש המועצה הופיע במקום.

אבל כאן נאמר דבר חשוב מאוד, שאין סכנה בריאותית בגלל הקרינה. אולי

התושבים לא יודעים זאת.

היו"ר יוסי כץ;

זה ברור, זה יהיה בראש הכותרת שלנו - אני מבטיח לכם - כי אני חושב

שהציבור צריך לדעת אחת ולתמיד שאין כאן סכנת קרינה.

עו"ד ארי וקסלר;

נכון. יש פה פשוט פוביה, פחד המונים.

היו"ר יוסי כץ;

כן. לכן אני אומר שאת זה צריך להבהיר לציבור, אבל זה לא גורע מהדרישות

המחמירות - דיברנו על דרישות מחמירות - ואני במלוא הכנות חושב שמרכז השלטון

המקומי צריך להיות יותר מודע לענין הזה, לקבוע מדיניות כוללת, לברר יותר אצל

הרשויות המקומיות. אני בהחלט מקבל את הגישה של המשרד לאיכות הסביבה שהרשויות

המקומיות, שנמצאות בשטח, צריכות לדעת מבעוד מועד מה וזן הכוונות, ואולי להעיר

את ההערות שלהן ולשתף יותר פעולה. אני לא רואה בזה פסול. אני חושב שזה דווקא

בריא וטוב וזה יחסוך הרבה מאוד התנצחויות.

רצינו להרחיק לכת עוד יותר. הרי אנחנו מקבלים הרבה בקשות ומידע על מיקום

אנטנות. לדעתי, גם הציבור זכאי לקבל מידע היכן באזור שלו, ואולי בפריסה כלל

ארצית, ממוקמות האנטנות האלה.

היו"ר יוסי כץ;

לפני שאנחנו מסכמים, מר רוזן ביקש להעיר.



דניאל רוזן;

אני רק רוצה להעיר שאנטנות ותרנים מוקמים לא רק על ידי חברות הענק

הסלולריות, אלא גם על ידי אנשים פרטיים. אדם רוצה להקים בבית אנטנה כדי לקלוט

יותר טוב בטלביזיה, בלי לשלם לחברות הכבלים. אולי עסק קטן מקים אנטנה כדי

שיוכל לדבר עם העובדים שלו, ואנחנו צריכים להיזהר שעם כל תהליכי הרישוי האלה

לא נשפוך את התינוק יחד עם מי האמבט מבט. צריך בכל אופן לאפשר לאזרח הקטן להקים

אנטנה קטנה, בלי להרוג אותו בדרך.

עו"ד ארי וקסלר;

אדוני היושב ראש, אני מבקש להוסיף מספר מילים. הגישה של פתרון כולל

ומעורבות של הרשויות היא בוודאי גישה ראויה לברכה. היושב ראש שם כאן את עצמו

לפה לאינטרסים החשובים והראויים להגנה של איכות הסביבה, הנוף והפיקוח הציבורי

על הדברים חאלה. אני רוצה לשים את עצמי לפה לאינטרסים, הלא-פהות חשובים של

הציבור - אין ספק שבמקרה הזה חם עולים בקנה אחד עם האינטרסים של חברות הרט"ן,

אבל הם לא פחות חשובים - לתקשורת רט"ן איכותית, אמינה וזמינה בכל מקום.

לכן כל הסדר, שמשמעותו המעשית היא הכבדה על הליכי הרישוי, צריך לכלול

בתוכו, כמשקל שכנגד, הסדרים המחייבים את הרשויות לקבוע הנחיות ברורות, אבל

לעמוד בהן שלא על בסיס מקומי. למגה כוונתי? יש רשויות מקומיות בארץ - והדבר הזה

ידוע - שבהן יש מדיניות, אפילו מוצהרת, לא חשאית. לא היתה שום בעיה לראש

עיריית גבעתיים בשעתו לבוא ולהגיד לנציגי כל חברות הסלולר, שבגבעתיים לא יהיו

אנטנות רט"ן, נקודה, ולך צעק "חי וקיים". אלה דברים שנאמרו פורמלית, נכתבו

פורמלית.

לכן כל הסדר שכזה, במידה שהוא צריך להתחשב בשיקולים האחרים שהוזכרו כאן

בהרחבה ושהושם עליהם הדגש בדיון - בה במידה צריך לשקלל בתוכו את השיקולים של

הבטחת תקשורת רט"ן זמינה, שלא על בסיס לוקאל-פוליטי, שלא לומר: לפעמים

פופוליסטי, כדי למצוא חן בעיני תתושבים.

אני בהחלט לא פוסל אפשרות של פנייה למרכז השלטון המקומי, ובאמצעותו -

לרשויות המקומיות. אני אעביר גם למרכז השלטון המקומי את פרוטוקול הדיון. אני

בהחלט חושב, שאם חוות הדעת לגבי הנושא של הקרינה היא כה חד משמעית, אין שום

סיבה להערים קשיים בפני החברות שחייבות, גם מכוח החוק וגם מכוח זי; שיש מאות

אלפי מנויים, לדאוג לשירות תקין. המנויים זכאים לקבל שירות תקין, ללא ניתוקים

למיניהם. לפעמים אתה מדבר שתי דקות, ומסתבר לך שאין אף אחד מעבר לקו, ועוד

כהנה וכהנה. לא אחזור על הצרות שסובלים מהן האנשים שמשתמשים בטלפון הסלולרי.

ברור שהנושא הזה יבוא לידי ביטוי, אבל אסור שאנחנו נתעלם מהנושא הזה של

איכות הסביבה ושל נוף וטבע, ואני מתכוון להמשיך ולטפל בנושא. אני חושב שצריך

לדרוש מהרשויות המקומיות, מצד אחד, להיות פתוחות כלפי החברות בנושא של הקמת

אנטנות, ומצד אחר, להיות מעורבות בנושא מבחינת האסתטיקה. אין לי ספק שהחברות

יקפידו יותר אם תחיה מעורבות של הרשויות המקומיות.

אני מבקש שתדגיש: בלי להרוג את האזרח הקטן.

בסדר.

ד"ר אהוד נאמן;

רציתי להזכיר משהו קצת מדאיג. לא דובר פה על אפשרות של השפעה - הוזכר

המצב בגבעתיים - של האנטנות לא על תרנים, מה שקרוי "מיקרו-סלס", על אנשים עם

קוצבי לב או עם מערכות של הזרקת אינסולין. נתקלנו בתופעה שדווקא במיקרוסלים,

כשממקמים אותם על מרפסת של בנין, עם כל ההגבלות שלנו, השדה האלקטרו-מגנטי

בדירה הסמוכה עלול להוות בעיה למי שיש לו קוצב לב או מערכת הזרקה של אינסולין.

איך פותרים את הבעיה?

אני העברתי את הבעיה למשרד הבריאות. לדעתי, חשוב שהחברות יהיו מודעות לזה

שעלולה לצמוח פה איזו שהיא בעיה בריאותית, וזה לא שייך ישירות לאיכות הסביבה,

אבל הפניתי את הענין למשרד הבריאות. יכולה להיות בעיה, והיא חייבת להיבדק.

אני מודה לך על ההערה. אני אעביר פנייה בנושא זה, עם תיאור התופעה, לשר

הבריאות, כדי שיתן את הדעת על סוגיה זו.

יש שאלה שמסקרנת אותי, ואולי אחת החברות יכולה להשיב עליה. נניח שחברה

מאתרת פיסת קרקע והיא חושבת שזה מיקום טוב מבחינה טכנולוגית לאנטנה. האם היא

שוכרת את המקום, קונה אותו, משלמת דמי שימוש חודשיים?

שכירות חודשית.

באילו סכומים מדובר? או שמא זה תלוי במיקום?

זה תלוי במיקום.

ביקוש והצע.

זה תלוי במיקום, תלוי בצורך שלכם, וזה נתון למשא ומתן אישי. אין פה ענין

של תעריפים.

אין ענין של תעריפים.

וזה בא בחשבון גם באדמות פרטיות וגם באדמות מינהל.

הדברים משתנים. זה תלוי בצרכים, באדמה, במיקום, בנתונים התכנוניים, ברשת

שבה מדובר. זה מתנהל על בסיס של משא ומתן מול בעל הנכס עצמו.

ואתם לא מתואמים ביניכם בעניינים האלה.

הס והלילה.

באדמות מינהל שהזכרת יש גם הסדר עם מינהל מקרקעי ישראל.

רבותיי, תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:40)