ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 17/11/1998

ביצוע הסכמים בתחום המיסוי עם הרשות הפלשתינית; ניכוי מס במקור מתשלומים המועברים לחו"ל

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 252

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי. כ"ח בחשון התשנ"ט - 17.11.98. שעה 00;09
נכחו: חברי הוועדה
יוסי כץ - היו"ר

מוזמנים;
משרד מבקר המדינה
יאיר הורביץ - מנכ"ל

אליעזר בראונר - ממונה על אגף

שלמה רצון - מנהל ביקורת ראשי

משרד האוצר;

יוני קפלן - סגן נציב מס הכנסה

עו"ד יהושע שרמן - לשכה משפטית - נציבות מס הכנסת

עו"ד יעל ייטב - " " " " "

עו"ד חיה ויטלסון - " " " "

עמוס מור - אגף ביקורת פנים - נציבות מס הכנסה

שמעון חנוני - מפקח ארצי בניכויים - אגף מס הכנסה

מאיר קפוטא - משנה לממונה על אגף כלכלה והכנסות המדינה

מכס ומע"מ - עו"ד טליה ירון אלדר
יועצת משפטית
אנה שניידר
מנהל הוועדה
ברוך פרידנר
קצרנית
חדוה בנקין
סדר-היום
א. ביצוע הסכמים בתחום המיסוי עם הרשות הפלשתינית -

עמוד 67 בדו"ח 48 של מבקר המדינה.

ב. ניכוי מס במקור מתשלומים המועברים לחו"ל -

עמוד 54 בדו"ח 48 של מבקר המדינה.



א. ביצוע הסכמים בתחום המיסוי עם הרשות הפלשתינית -

עמוד 67 בדו"ח 48 של מבקר המדינה
היו"ר יוסי כץ
אני פותח את הישיבה.

הנושא הראשון העומד על סדר היום הוא: ביצוע הסכמים בתחום המיסוי עם הרשות

הפלשתינית - עמוד 67 בדו"ח 48 של מבקר המדינה. נשמע את התקציר מפי נציג משרד

מבקר המדינה.
אליעזר בראונר
כפי שאנחנו יודעים, נחתמו הסכמים עם אש"ף. אחר כך אש"ף הפך לרשות

הפלשתינית. ההסכם העיקרי לענין הזה הוא הסכם פריס מאפריל 1994, שבו נקבעו

זכויות המיסוי של שני הצדדים. ההסכמים האלה עוגנו אחר כך גם בהקיקה.

רק בינואר 1997 הקימה הנציבות את הגוף הייעודי לטיפול בתחום הנדון

"משרד שומה אוטונומיה". במשרד מתנהלים כ-2,000 תיקים של נישומים עצמאיים,

שרובם עוסקים בתחום הבנייה.
הממצאים שלנו היו כלהלן
הנציבות לא הגדירה במפורט את תחומי הפעילות הייחודיים של המשרד;

עד מאי 1997 לא הוקמו במשרד יחידות חשובות: יחידות למודיעין, לגבייה

ולביקורות חוץ. במצב זה לא נערכו ביקורות במקומות ההעסקה, בעיקר באתרי הבנייה,

בייחוד כדי לאתר את הנישומים העצמאיים תושבי הרשות;

בתאריך הנ"ל התקבלו במשרד רק כ-200 דו"חות - 10% מהנישומים - לשנת המס

1995. רק לכמה עשרות נישומים הוצאו שומות; רוב השומות הסתכמו ביתרות זכות;

אין בידי הנציבות נתונים הכלולים בחשבוניות שהנפיקו עוסקים הרשומים ברשות

לעוסקים בישראל, המצויים ברשותו של אגף המכס. נתונים אלה עשויים לסייע באיתור

נישומים פוטנציאליים;

בחקיקה נקבע שישראל רשאית להעביר לרשות סכום השווה ל-75% מן המס שגבתה על

הכנסה מעבודה בישראל של שכירים תושבי הרשות, שאינם אזרחי ישראל. נציבות מס

הכנסה קבעה שמתשלומים אלה ינוכה מס במקור. המעסיקים הישראליים מדווחים על

הכנסותיהם של תושבי הרשות בגין עבודתם בישראל ומשלמים את המס שניכו במקור -

באמצעות שירות התעסוקה. ב-1996 הועברו לרשות באופן כזה למעלה מ-13 מיליון

שקלים.
היו"ר יוסי כץ
כתוב בדו"ח: "בחקיקה נקבע כי ישראל רשאית להעביר לרשות". למה השתמשו

במונח "רשאית"?
אליעזר בראונר
זה הנוסח בחקיקה.

היו"ר יוסי כץ;

"רשאית" במובן "חייבת"?
יוני קפלן
כן. אנחנו מעבירים 75%.
עו"ד טליה ירון אלדר
בהתאם להסכם.
אליעזר בראונר
אני ממשיך לקרוא מהתקציר;

הנציבות אינה דורשת את הדו"חות האמורים של מעסיקים, ולמעשה אין בידיה

מידע על העברת סכומי הניכויים לרשות. בכך יש ויתור על אמצעי חשוב לקבלת מידע

הנוגע למיסוי המעסיקים של עובדים אלה - מתווכים תושבי הרשות החייבים במס

בישראל שאינו מועבר לרשות. אף לא ניתן לוודא שלא נכללו בדו"חות שמות פיקטיביים

כדי להקטין את שיעור ניכוי המס במקור. זה לגבי מס הכנסה. החלק הבא מתייחס

למסים עקיפים.
היו"ר יוסי כץ
נתחיל במס הכנסה. נשמע הסבר איך זה נעשה בפועל.

יוני קפלן;

קודם כל צריך להבין שכאשר מדובר על טיפול בנישומי האוטנומיה, הכוונה היא

לנישומים פלשתיניים שמפיקים את ההכנסה שלהם בישראל.
היו"ר יוסי כץ
אתה יכול לתת דוגמאות?

יוני קפלן;

לדוגמה; קבלן בנין שמגיע לישראל ומפיק הכנסה בישראל.

כאשר החלטנו על היחידה, צפינו זרם הרבה יותר גדול של עובדים, זאת אומרת,

בפועל המספר היה הרבה יותר קטן, ולכן מבחינת סדרי העדיפויות של הקמת היחידה,

על כל הקשור בכך, זה לקח זמן. חוץ מזוז, החל מלפני שנה היחידה כבר עובדת וחיה.

היו"ר יוסי כץ;

כאשר אתה מדבר על סדר גודל של 2,000 איש שמפיקים את ההכנסה בישראל, אני

מבין שהכוונה לא לשכירים, אלא רק לעצמאיים. שכירים הולכים דרך שירות התעסוקה,

עם ניכוי. במקור.
עו"ד חיה ויטלסון
נכון. אני רוצה להגיד יותר מזה. גם עצמאיים, במרבית המקרים, מוגדרים בעצם

כשכירים, ויש לנו בעיה עם זה. הם פשוט מגיעים ומציגים אח. עצמם כשכירים, כי על

ידי כך קל יותר להשיג אישורים מהרשויות הביטחוניות, שהרי כדי לקבל אישור

צריכים לעבור דרך הרשויות הביטחוניות. כך שחלק מאלה המוגדרים כ"שכירים" -

ואנחנו לא תמיד יודעים את זה - הם למעשה קבלנים עצמאיים.
היו"ר יוסי כץ
מה זה אומר על היקף הפעילות? באיזה סדר גודל מדובר מבחינת הפעילות של

העצמאי ים?
יוני קפלן
כאמור, היקף הפעילות הוא מצומצם יותר. זה לא ההיקף שאנחנו חשבנו עליו

מלכתחילה. כמובן, יש עוד כאלה שאנחנו צריכם לאתר אותם בשטח. כנראה, הם פועלים

בשטח, ואנחנו עוד לא הצלחנו להגיע אליהם ולפתוח להם תיקים, אבל היקף הפעילות

הוא מצומצם ביותר, וגם ההערכות שלנו הן, שכאשר כבר נגיע אליהם, ספק גדול מאוד

אם ההכנסות שלהם יגיעו לחיוב מס בישראל.

היו"ר יוסי כץ;

מה קורה, מהצד האחר, בחבר-ות ישראליות שמפיקות הכנסה ברשות הפלשתינית?
עו"ד טליה ירון אלדר
חברות ישראליות שמפיקות הכנסה ברשות הפלשתינית, הרשות אמורה לפתוח להן

תיקים, זאת אומרת, הם יכולים לחייב אותן במס לפי הדין המקומי. אנחנו מפעילים

לגביהן את סעיף 3(א) לפקודה, זאת אומרת, אנחנו יכולים לגבות מהן את המס השיורי

לפי החוק אצלנו.
עו"ד חיה ויטלסון
החובה וגס ההנחיה הן לפתוח שני תיקים, גם אצלנו וגם אצלם.

היו"ר יוסי כץ;

מה קורה אם חברה ישראלית מקימה חברה בת ברשות?

יוני קפלן;

אם חברה ישראלית מקימה חברה בת ברשות, והחברה הישראלית שולטת בחברה הזו,

כי אז החברה הזו מוגדרת כנישום ישראלי, ולכן היא חייבת לדווח והיא חייבת במס

בישראל לפי הפקודה בישראל.
היו"ר יוסי כץ
והיא גם חייבת במס לפי הדין המקומי?

יוני קפלן;

היא גם חייבת במס לפי הדין המקומי. אנחנו נגבה רק את המס השיורי, זאת

אומרת, ניתן לה זיכוי על מה שהיא משלמת שם.
עו"ד חיה ויטלסון
אבל כשמדברים על הרשות, צריכים להבדיל בין השטחים " B", "A"ו-"C", כי אם

זה ב"C", אין נגיעה לרשות הפלשתינית.

היו"ר יוסי כץ;

כלומר, רק ב-"B" ו-"A".

מה היקף הפעילות של חברות ישראליות?
יוני קפלן
צריך להבחין בין פעילות שיווקית, שנעשית מכאן לשם ושהיקפה גדול מאוד,

לבין פעילויות אקטיביות בתוך השטח שלהם.
היו"ר יוסי כץ
מתפרה, למשל.
יוני קפלן
מתפרה היא בדרך כלל גוף מקומי, לא גוף ישראלי.

כאמור, בפעולות של שיווק מפה לשם יש מכירות בסדרי גודל גדולים מאוד.

נציגי הרשות הגיעו אלינו מדי פעם וניסו שאנחנו נהיה מעין מתווכים בינם לבין

החברות הישראלית. היה נסיון כזה, לדוגמה, לגבי חברת הטלפונים, כדי לנסות לראות

את החלק של ההכנסה שנצמחה בתוך השטח של הרשות, אבל, למיטב ידיעתי, לא היו

מקרים מהותיים שבהם היתה פנייה כזאת אלינו, כדי לנסות לראות את העלאת הרווח

כתוצאה מהפעילות השיווקית שנעשית בתחום שלהם.
היו"ר יוסי כץ
אקח סתם דוגמה. נניח שחברת "אוסם" מוכרת מוצרים בשטחים.
יוני קפלן
אם יש סוכנות של "אוסם" שפועלת בתוך השטח שלהם ושיוצרת פעילות כזו שמעלה

את הרווח, הרי פעילות זו לכאורה יכולה להיות ממוסת על ידי הרשות הפלשתינית.

אנחנו עוד לא נתקלנו בבעיות מהסוג הזה. הם עוד לא התארגנו בצורה מספיק טובה

כדי להגיע לכך, או שאולי זה בכלל אינטרס שלהם - - -
היו"ר יוסי כץ
אבל מההיבט של המיסוי הרשות הפלשתינית מפסידה הכנסות כתוצאה מכך.
יוני קפלן
אין ספק, אבל השאלה מה קודם למה. יכול להיות שהם רוצים לעודד את הפעילות

הכלכלית. הם רוצים לפטור בכלל ממסים את הנישומים הישראליים שיבואו לשם.
היו"ר יוסי כץ
כדי לעודד אותם לבוא, כמו שמדינות אחרות בעולם מעוניינות לעודד השקעות

זרות.
יוני קפלן
אבל אני צריך לומר, שלמיטב ידיעתי, הפטור הזה עוד לא נעשה בחקיקה. יש

נסיונות כאלה. הוא עוד לא נעשה בחקיקה, אבל הוא נעשה דה-פקטו, על ידי זה שהם

לא אוכפים לא החוק המקומי לגבי החברות האלה.

בנושא של המע"מ, אנחנו הסדרנו את הענין. אנחנו מקבלים את הנתונים ואפילו

הוצאנו הוראת ביצוע שעוסקת - - -

אליעזר בראונר;

הערה זו מתייחסת להערה שלנו שהיה נתק בין מע"מ לבין מס הכנסה. מה שמר

יוני קפלן אומר הוא שהנתק הזה נגמר, והם מקבלים דיווחים ממע"מ ויש להם כל

המידע. בעצם הדו"ח שלנו דן בשני ניתוקים: נתק בין מס הכנסה לבין שירות התעסוקה

ונתק בין מס הכנסה לבין מע"מ. לגבי מע"מ, אני מבין שזה נסגר.
יוני קפלן
אם אסכם את ההערות, אפשר לומר שהדברים בוצעו, זאת אומרת, הקמנו יחידת

אוטונומיה שאמורה לטפל במישורים האלה. לגבי הנושא של מע"מ, אנחנו מקבלים את

המידע, הוצאנו הוראת ביצוע שעוסקת בענין הזה. לגבי הקדשת משאבים, היינו, כמה

לטפח את חיחידה הזו, זאת בהחלט שאלה, כיוון שהפעילות, כפי שאמרתי, היא לא

פעילות גדולה, ואת עיקר המס אנחנו גובים באמצעות שירות התעסוקה.
היו"ר יוסי כץ
אני מציע שנעבור עכשיו לשכירים. קודם נשמע מה השיטה, ואחר כך - מה

הביקורת.
אליעזר בראונר
כמו שקראתי קודם, כתבנו בביקורת שכל המיסוי נעשה דרך שירות התעסוקה. למס

הכנסה לא היה שום מידע, הוא לא ידע מה נעשה בתחום הזה.
היו"ר יוסי כץ
כל המערכת החשבונאית של ניכוי מס במקור מתושבי השטחים שעובדים כשכירים

בישראל מבוצעת באמצעות שירות התעסוקה. התשלום הוא לשירות התעסוקה, וזה מעביר

את התשלום למי?
עו"ד חיה ויטלסון
למס הכנסה.
היו"ר יוסי כץ
למס הכנסה הוא מעביר את הניכוי במקור. מה לגבי התנאים הסוציאליים?
עו"ד חיה ויטלסון
אני לא ממשרד העבודה והרווחה ואני לא אמורה לדבר על התנאים הסוציאליים,

אבל הוא מבטיח את הזכויות שלהם. כמה באים אחר כך ודורשים את הזכויות והיכן

נשמר הכסף, אינני יודעת. אני מדברת על מה שקשור בניס הכנסת. במס הכנסה יש מה
שנקרא
דיווח חודשי של ניכויים, בטפסי 102, ויש מה שנקרא: דיווח שנתי. על

שכירים מדווחים בטפסי 126, כל מעביד חייב לדווח בסוף השנה על כל העובדים שהוא

העסיק, ועל תשלומים אחרים מדווחים בטפסי 856.
היו"ר יוסי כץ
מת המס במקור שמנכים?
עו"ד חיה ויטלסון
המסק במקור שמנכים הוא מס לפי שיעורי המס בישראל ולפי תקנה מיוחדת

שתוקנה. על אף שהם אינם תושבי ישראל, נותנים לחם שתי נקודות זיכוי ורבע,

ונקודת זיכוי עבור אישה שאינה עובדת, מפני שלרובם יש נשים שאינן עובדות,

כלומר, המקסימום שהם מקבלים זה שלוש נקודות זיכוי ורבע, ואת המס הזה ששירות

התעסוקת גובה הוא מעביר במישרין מדי חודש ומדווח לשע"מ. זה כן מדווח בטפסי

102, כלומר, בדיווח החודשי אין בעיה של העברת המס.

הבעיה היתה בדיווח השנתי. אנחנו אכן לא קלטנו בשע"מ את הדיווחים שלהם.

בעבר נעשו הדיווחים על ידי משרד חיצוני, משרד ברוידא, ולאחרונה ברוידא יצא

מהתמונה, וחברה בשם "תים", שעובדת עם המל"מ בקבלנות משנה, זכתה במכרז, ובימים

אלה אנחנו יושבים עם המל"מ כדי שהם ידווחו ויעבירו טפסי 126, בנפרד לגבי

הפלשתינים. קרוב לוודאי שזה יבוצע כבר לגבי הדיווח של שנת המס 1998.
היו"ר יוסי כץ
מה השינוי שיהיה כתוצאה מכך?
עו"ד היה ויטלסון
עד היום זה לא נקלט באופן ממוכן. אנחנו מדברים על זה שכל מעביד, שמדווח

על העובדים הרגילים שלו - מל"מ ידווה עבור העובדים הפלשתינים ויעביר במישרין

את המידע לשם, כך שיהיה לנו כל המידע הממוכן, כלומר, מה שיש לנו על עובדים

ישראליים יהיה לנו גם על עובדים פלשתיניים. על ידי כך נוכל, כמובן, להצליב

אינפורמציה ולראות אם אותו עובד פלשתינאי אינו עובד אצל מספר מעבידים ואם אינו

עובד גם כקבלן עצמאי.
היו"ר יוסי כץ
זו תשובה להערה של ביקורת המדינה.
עו"ד חיה ויטלסון
אני רק לא מבטיחה שזה ייעשה כבר ב-1998, כי יש כמה בעיות טכניות.
יוני קפלן
ב-1998 זה לא ייעשה.
עו"ד חיה ויטלסון
אינני יודעת. צריך לזכור ששע"מ, הנותן לנו שירותי עיבוד, עובד בפול טיים

על פרוייקט "שנות 2000", ולכן אולי זה כן ייעשה ב-1998.
יוני קפלן
גב' ויטלסון, היום ה-17 בנובמבר. אנחנו צריכים לומר לוועדה שב-1998 זיו לא

י יעשה.
עו"ד חיה ויטלסון
אני לא מתחייבת על 1998, אבל אולי יהיו הפתעות לגבי 1998. מאחר שמל"מ

קיבל את העבודה לידיים והוא מאוד מתורגל ובקי, אולי זה ייעשה כבר ב-1998.
אליעזר בראונר
אני חושב שהבעיה האחרונה בנושא זה היא הענין של משרד השומה עצמו, כלומר,

ההתארגנות שלו, ואנחנו ציינו במיוחד את אי-היציאה לשטח, אי-האיתור של העובדים

בשטח - נכון לתאריך הביקורת שלנו.
היו"ר יוסי כץ
מה היקף הפעילות של ניכוי מס במקור מעובדים שעובדים דרך שירות התעסוקה?
עו"ד חיה ויטלסון
כמו שאמרנו, אין לנו הנתונים האלה, מפני שזה לא היה ממוכן. ברגע שזה יהיה

ממוכן, נוכל לעבד נתונים.
היו"ר יוסי כץ
למעשה את לא יודעת כמה משלמים לתושבי שטחים שעובדים בישראל, דרך שירות

התעסוקה.
עו"ד חיה ויטלסון
אין לנו נתונים ממוכנים.
יוני קפלן
התשובה לשאלה השנייה היא: מאות אלפי שקלים בודדים.
היו"ר יוסי כץ
מה דינם של כל אותם אלפי פועלים מהשטחים שגונבים את הגבול ואין דיווח

עליהם? האם יש איזו יחידת מודיעין? עזבו כרגע את הצד הביטחוני.
יוני קפלן
על זה בדיוק העירו לנו אנשי מבקר המדינה. הם העירו לנו על ההתארגנות

האיטית יחסית של הקמת יחידות שטח שיגיעו לאנשים האלה. אמרתי שזה אכן היה איטי,

בין היתר, בגלל המציאות בשטח. המציאות בשטח היתה כזו, שבשנים 1994 ,1995 ,1996

כמות הפלשתינים שעבדו אצלנו הלכה ופחתה, וכמות העובדים הזרים גדלה. המציאות

בשטה היתה כזו שהיא לא חייבה אותנו לכנס את כל הכוחות, ודווקא בנושא הזה

להתארגן בצורה מהירה. היה פה איזה שהוא תהליך.

היו"ר יוסי כץ;

אתם מביאים בחשבון שהסכם וואי יכול להביא איזו שהיא רגיעה?
יוני קפלן
אבל היום אנחנו מאורגנים, זה מה שאני בא לומר. אנחנו מאורגנים כבר מזה

שנה. הביקורת היתה על התקופה של 1997-1994. אני חושב שמבחינת היקף הפעילות,

ומול זה כוח האדם והאזור הגיאוגרפי שהיחידות האלה קבועות בו, אנחנו יכולים לתת

את התשובות שאנחנו צריכים אותן באופן יחסי. אם הסכם וואי יתממש והפעילות הזאת

תגדל, מובן שזה יחייב הגדלת תקנים והגדלת היחידות.

היו"ר יוסי כץ;

איזה סוג של פעילות עושות היחידות? ניקח לדוגמה את היחידה בצפון. אתם

הולכים לאתרי בנייה?
יוני קפלן
הפעילות של היחידות מורכבת מפעילות שטח, איתור האנשים, ומפעילות משרדית,

שהיא די זהה לפעילות שעושים כלפי נישומים ישראליים.
היו"ר יוסי כץ
יש עוד שאלות בענין זה?
אליעזר בראונר
אני חושב שמיצינו את נושא מס הכנסה בענין זה.

היו"ר יוסי כץ;

לי אין ספק שאם ההסכם עם הפלשתינים יקרום עור וגידים בשטח ותהיה לו

משמעות כלכלית ברורה, גם מי שהותר להפרדה בין שני העמים לא יוכל להתעלם מהצורך

של שני הצדדים להיות מעורבים זה בכלכלה של זה. אין לי ספק שאם ההסכם יעלה את

היחסים על דרך המלך, אתם תצטרכו, כמובן, לתת תשומת לב יותר גדולה למה שמתרחש

מבחינת הפעילות הכלכלית. זה ברור לי.

אם אין הערות נוספות, אנחנו עוברים לנושא הבא; מסים עקיפים.
אליעזר בראונר
הנושא של המסוי העקיף שונה באופן מהותי מהמסוי הישיר, כי נקבעו הסדרים

להתחשבנות הדדית בינינו לבין הרשות הפלשתינית, דבר שיצר מערכת לא פשוטה של

החלפת מידע ונסיונות לתחבל קצת. כל צד מגיש חשבונות לצד השני ומקבל החזרים.

בהסכם פריס נקבע העיקרון שאין גבולות מכס בין ישראל לבין הרשות, ודיני הייבוא

לישראל יהיו בדרך כלל גם דיני הייבוא לרשות. כן נקבע שתהיה התחשבנות הדדית על

מע"מ.

בהנחיות האגף נקבע שעל עוסק להגיש דו"ח מיוחד הנוגע רק לעסקאות עם גופים

ברשות; וכן כי לגבי עסקאות עם גופים ברשות יש להוציא חשבוניות מס מיוחדות

(חשבוניות התחשבנות). חשבוניות אלו הן שמיות, והודפסו בידי האגף תוך סימון

מיוחד ומספור שוטף. זאת התארגנות יוצאת דופן של אגף המכס לפני שההסדר הזה יצא

לפועל, כדי ליצור מערכת חדשה לגמרי של חשבוניות מיוחדות, עם מספור שמי,

כשהרעיון כבר אז היה לנסות למנוע ניצול לרעה כתוצאה מההתחשבנות ההדדית.

מדי חודש נערכת ההתחשבנות לגבי סכומי המע"מ ובמהלכה כל אחד מהצדדים מציג

את החשבוניות שהוציא הצד האחר לחודש הקודם. האגף הקים יחידה מיוחדת לענין הזה,

שעוסקת בזה. יש פה נתונים. ב-1996 דרישת הרשות היתה כ-982 מיליון שקלים, דרישת

ישראל היתה כ-207 מיליון שקל, ולבסוף הועברו נטו לרשות כ-725 מיליון שקל.

היחידה המיוחדת מרכזת את נתוני החשבוניות ומבצעת בדיקות על מנת לאתר

חריגות מסוגים שונים. כן עורכת היחידה ביקורות במחסומים בינינו לבין שטחי

הרשות. היא עוצרת עוסקים כדי לראות את מהות העסקאות עם הרשות.

במסגרת פעולות הבירור מבקשת היחידה שהמשרדים האזוריים של מע"מ יערכו

בדיקות. התברר כי היחידה אינה דורשת ואינה מקבלת מידע על תוצאות בדיקות אלה.

כמו כן קיימת אי נכונות של משרדי מע"מ האזוריים לטפל בתיקים הרבים שהועברו

אליהם מהיחידה;.

ידוע לאגף כי ישנם עוסקים ישראלים שלא דיווחו במתכונת שנקבעה על

עסקאותיהם עם עוסקים ברשות. כתוצאה מכך לא התאפשר לאגף לתבוע מהרשות בגינן את

החזר המע"מ ששולם. הרשות אינה מציגה פרטים על עוסקים ישראלים שרכשו מעוסקים

תושבי הרשות; כך אין האגף יכול לאתר את רוב העוסקים הישראלים שלא דיווחו, כדי

לחייבם בדיווח במועד. על פי הערכות האגף ל-1996, כ-40% מסכום המע"מ הכלול

בחשבוניות שהוציאו עוסקים ברשות - כ-135 מיליון ש"ח - נשארו בידי הרשות.
היו"ר יוסי כץ
כדי לסבר את האוזן, אני מבקש לדעת מה קורה לגבי ישראלי שמוכר טובין

לשטחים, לגבי ישראלי שרוכש טובין, לגבי הספק מהשטחים שמוכר לישראלי וכוי.
עו"ד טליה ירון אלדר
לפני שאנו מדברים על המעקב, אולי אתן הסבר קצר איך המערכת הזו מתנהלת.
העיקרון הוא מאוד פשוט
כשפלשתיני מוכר או עושה עסק, הוא משלם מע"מ לרשות

הפלשתינית. כשישראלי מוכר או עושה פעילות עסקית כלשהי, הוא משלם מע"מ לישראל,

אם מול ישראלי עומד פלשתיני, או מול פלשתיני עומד ישראלי, מי שקיבל את

החשבונית רשאי לנכות את מס התשומות הגלום בתוך החשבונית הזאת. אם כן, במקרה

שישראלי עומד מול פלשתיני, יש למעשה ישראלי שמנכה את מס התשומות ששולם לרשות

הפלשתינית כתשומות אצלו בדו"ח, זאת אומרת, הוא מנכה את זה מהמע"מ שהוא חייב

לישראל; ולהיפך, הפלשתיני מנכה מהמע"מ שהוא חייב לפלשתינים את המע"מ ששולם

בישראל. בעצם המערכת קובעת מערכת התחשבנות - - -



אליעזר בראונר;

הישראלי מנכה את התשומות, אבל מדווח עליהן לרשויות מע"מ, ורשויות מע"מ

מתקזזות מול הרשות הפלשתינית.
היו"ר יוסי כץ
בעצם שתי הרשויות צריכות להתקזז זו מול זו.
עו"ד טליה ירון אלדר
נכון. במקום להגיד להם; תלכו ותתקזזו ברשות השנייה, יש קיזוז בין

חרשויות, וזו ההתחשבנות החודשית. זה נעשה במרוכז על ידי חשבוניות מיוהדות

ודו"חות מיוחדים, כמו שכתוב פה. למעשה החשבוניות והדו"חות המיוחדים היו מיד

לאחר כניסת ההסכם לתוקף. מבחינת התוקף המשפטי, קודם כל היה חוק היישום שקבע את

זה בחוק מע"מ, ואחר כך היו תקנות שהבהירו בדיוק מה צריך להיות בחשבוניות

המיוחדות, ואנחנו מאוד מאוד מקפידים על זה שאי אפשר יהיה לנכות תשומות

שמשולמות לרשות הפלשתינית כשאין החשבוניות המיוחדות. הסיבה להקפדה היא בדיוק

מה שמצויין פה בדו"ח. בעצם זה כסף שמשולם לרשות הפלשתינית, ואם אנחנו לא נגיע

עם ההתחשבנות תוך חצי שנה - וחצי שנה זה המועד שקבוע בהסכם פריס - לא נוכל

לקבל חזרה את הסכום. לכן אנחנו מאוד מאוד מקפידים. באיזה מובן אנחנו מקיפידים?

בחוק מע"מ יש אפשרות להאריך מועדים לכל מיני דברים. לזה אנחנו לא מאפשרים

הארכת מועדים. אנחנו מקיפים על המועדים. מדובר בחצי שנה.
היו"ר יוסי כץ
אני מציע שנתרגם את זה לשפת המעשה, כדי שזה יהיה מובן יותר.

אליעזר בראונר;

צריך להבין שהעוסק הישראלי בעצם אדיש, וזה מה שגרם לבעיה פה. הוא מנכה את

מס התשומות. הוא צריך לדווח על זה, כדי שהמדינה תקבל את זה חזרה.
היו"ר יוסי כץ
נניח שאני ישראלי שמוכר לשטחים סחורה. מה המע"מ שאני משלם אצלנו ומה

המע"מ שאני משלם בשטחים?
עו"ד טליה ירון אלדר
כשאתה מוכר לשטחים, אתה משלם מע"מ אצלנו, מוציא חשבונית והולך לרשות

הפלשתינית ומבקש החזר תשומות. לא אלה הבעייתיים, כי זה עניינה של הרשות

הפלשתינית להגיד; המע"מ שולם אצלכם, תחזירו לי. הקושי מבחינתנו נוצר כשהעוסק

הישראלי קונה ברשות הפלשתינית ומקבל חשבונית.
היו"ר יוסי כץ
כמה מע"מ הם גובים?
עו"ד טליה ירון אלדר
המע"מ הוא אותו מע"מ. העוסק הפלשתיני משלם את המע"מ לרשות הפלשתינית.
היו"ר יוסי כץ
והעוסק הישראלי בא למע"מ בארץ ואומר: שולם כך וכך מע"מ, אני מבקש לקזז את

זה בדו"ח החודשי או הדו-חודשי שלי. הוא מקבל כסף, הוא נהנה מאותם 17% שרשומים

בחשבונית, אבל בעצם הכסף עצמו נמצא ברשות, ואתם עושים התחשבנות.
עו"ד טליה ירון אלדר
נכון. לכן החשיבות של ההתחשבנות בזמן, שלא ייווצר מצב שאנחנו מחזירים את

חכסף ואי אפשר לבוא ולדרוש אותו מהרשות, כי עברה חצי שנה. אנחנו מקפידים על

הזמנים ועל הדו"חות. אנחנו מנהלים היום עשרות תיקים בבתי משפט.
היו"ר יוסי כץ
ובאיזה היקף מדובר?
עו"ד טליה ירון אלדר
יש פה הנתונים עד 1996. הסכומים עלו במקצת.
היו"ר יוסי כץ
אני מבין שנוצר פער.
עו"ד טליה ירון אלדר
אנחנו כל הזמן מחזירים כסף לרשות.
היו"ר יוסי כץ
מה הסיבה לכך שאנחנו מחזירים כסף לרשות?
עו"ד טליה ירון אלדר
הם קונים אצלנו יותר משאנחנו קונים אצלם.
יוני קפלן
כיום הרשות הפלשתינית היא מדינת הייצוא מס' 2 של מדינת ישראל - אחרי

ארצות הברית.
היו"ר יוסי כץ
מה סדרי הגודל שבהם מדובר?
יוני קפלן
- מאות מיליונים.
היו"ר יוסי כץ
מכל הסוגים, כל הסחורות?
יוני קפלן
למשל, דלק, קמח וכל הדברים האלה הם קונים מאתנו.
עו"ד טליה ירון אלדר
יש כבר דברים שהם קונים פחות.

כאמור, אנחנו מאוד מקפידים על ההתחשבנות הזאת, מערכת המעקב קיימת, כולל

המועדים, כולל זה שאנחנו מבקשים עכשיו תיקון ההוק כדי לקצר את המועדים. מאחר

שמדובר בחצי שנה, אנחנו מבקשים לקצר את המועדים שבהם אפשר להגיש אותו דו"ח

מיוחד ואותה חשבונית מיוחדת להחזר, מ-6 חודשים ל-4, כדי שזה יאפשר לעשות את

ההתחשבנות הזאת ביתר קלות.
היו"ר יוסי כץ
מר קפלן, אתה אומר שהרשות הפלשתינית מבחינת מדינת ישראל היא גורם הייצוא

מסי 2.

יוני קפלן;

- אחרי ארצות הברית.
היו"ר יוסי כץ
מה יקרה אם מחר בבוקר זה לא יתקיים? זה נזק משמעותי לכלכלה של מדינת

ישראל?
יוני קפלן
לדעתי, כן. זה נזק משמעותי מאוד.
שלמה רצון
בהקשר של נושא הפיקוח, היכולת של ההתחשבנות קיימת כל זמן שהעוסקים

הישראלים מפרידים בדיווח שלהם בין חשבוניות ההתחשבנות לבין החשבוניות

הישראליות הרגילות, והבעיה שהעלינו היא שהעוסקים הישראלים לא מקפידים לעשות את

ההפרדה הזאת בדו"חות, וזה אומר שישראלי יכול לנכות מס תשומות בגין חשבוניות

ההתחשבנות כאילו היו חשבוניות ישראליות - - -
היו"ר יוסי כץ
- ולכן אין לנו יכולת לדרוש את ההחזר מהרשות, וזו בעיה.
אליעזר בראונר
צריך לתמרץ אותם שיגישו את הדיווח לשלטונות המס.
היו"ר יוסי כץ
איך מתמרצים אותם?
עו"ד טליה ירון אלדר
אנחנו עושים בדיקות וביקורות, וכשמגלים שמישהו לא דיווח - - -

היו"ר יוסי כץ;

ולא כדאי לתת אולי איזה בונוס לאלח שדיווחו?
עו"ד טליה ירון אלדר
לתת להם בונוס על זה שהם מדווחים? אין פה בונוס שאפשר לתת.
יאיר הורביץ
מה הענישה בפועל, לא בספר החוקים? כמה הועמדו לדין וכמה שילמו קנסות?
עו"ד טליה ירון אלדר
הענישה היא מאוד חמורה. אדם כזה שלא מגיש דו"ח אוטונומיה או לא נותן

חשבונית, ומגלים את זה, לא מכירים לו בתשומות האלה. ברגע שלא מסירים לו

בתשומות האלה, הוא משלם את המע"מ פעמיים. כלומר, גם בלי שיקראו לזה קנס, הוא

משלם מע"מ פעמיים.
יאיר הורביץ
יש לך נתונים כמה היו כאלה ב-1997 וב-1998?
עו"ד טליה ירון אלדר
על אלה אין לי נתונים, אבל אני יכולה להגיד לכם נתון שיש לי לגבי בתי
המשפט. אנחנו אומרים לאותו אדם
לא הגשת את הדו"ח בזמן, ולכן לא נכיר לך
בתשומות. הרי הוא בא ואומר
עכשיו תאריכו לי את המועד להגשת הדו"ח המיוחד

ותכירו לי בתשומות, ואנחנו אומרים לו: לא הגשת את הדו"ח בזמן, יש כל

ההתחשבנות, חשוב להגיש את הדו"ח בזמן. עשרות תיקים הסתיימו במקרים כאלה, ובתי

המשפט קיבלו את עמדתנו. יש עכשיו ערעור אחד לבית המשפט העליון. אני מקווה

שימשיכו לקבל את עמדתנו. אנחנו מאוד מאוד מקפידים על זי;.
היו"ר יוסי כץ
כמה אנשים עוסקים בביקורת הזו?
עו"ד טליה ירון אלדר
אין מישהו שעוסק בביקורת הספציפית הזאת, אבל במסגרת הביקורות הרגילות

עושים ביקורות ששמות דגש על ענין זה.
היו"ר יוסי כץ
מה סוג העסקים של עשרות העוסקים האלה שהובאו לדין?
עו"ד טליה ירון אלדר
זה מגוון. מדובר בקבלנים, בשירותים שונים שניתנים.
אליעזר בראונר
רק הערה לשאלה הקודמת שלך, אדוני היושב ראש. מי שעושה את הביקורות של

יחידת ביקורת החשבונות עושה אותן במסגרת ביקורות החשבונות הרגילות של האגף.

הן לא עוסקות ספציפית בענין הזה, וגם כך אין שום פרופורציה בין סדרי הגודל של

יחידת ביקורת החשבונות לבין מספר העוסקים, על כל סוגי העבירות שעוסקים יכולים

לייצר.
יאיר הורביץ
האם יש הערכה כמה דיווחים מגיעים לאחר חצי שנה? הרי בלוח הזמנים הצפוף

הזה של חצי שנה זה מאוד לחוץ. האם יש הערכה כמה אנחנו מפסידים משום שזה מסתבר

לאחר שחלפח חצי שנה?
עו"ד טליה ירון אלדר
אין לי נתונים. אני רק יכולה להגיד שפעם, בתחילת חדרך של השיטה הזאת, זה

היה היה הרבה יותר.
יאיר הורביץ
אם אנחנו מדברים על היקפים של מאות מיליוני שקלים, יכול להיות שעשרות

מיליוני שקלים הם סדר הגודל שמוחמץ אחרי חצי שנה? אולי צריך לנסות להגיע להסכם

שמדבר על תקופה שמעבר לחצי שנה.
עו"ד טליה ירון אלדר
אין לי קנה מידה לגבי זה,
היו"ר יוסי כץ
כל כמה זמן ישראל מעבירה כסף לרשות, אחת לחודש?
עו"ד טליה ירון אלדר
כן.
היו"ר יוסי כץ
אין עיכובים בענין הזה?
עו"ד טליה ירון אלדר
מסיבות שלא תלויות - - -
יאיר הורביץ
ניסו לעשות הארכה מעבר לחצי שנה?
מאיר קפוטא
נדמה לי שביקורת המדינה דיברה על סדר גודל של עשרות מיליונים, לא של מאות

מיליונים, כלומר, פספוסים כתוצאה מחוסר בדיקה. למיטב זיכרוני, זה סדר הגודל.
יאיר הורביץ
קודם דובר הוזכר פה המספר 970 מיליון שקל.
עו"ד טליה ירו ן אלדר
כן, העברה.
יאיר הורביץ
אם נניה ש-5% הם פספוסים, הרי זה מתבטא בעשרות מיליונים של שקלים.
מאיר קפוטא
אלה שני דברים שונים לחלוטין. באותם 970 מיליון שקלים מדובר על סדר של 80

עד 100 מיליון שקל לחודש של העברות מע"מ מישראל לאש"ף, וזה סיפור אחד. אני
דיברתי על סיפור אחר לגמרי
חשבוניות שלא הגיעו במועד, ולכן ישראל לא- - -
יאיר הורביץ
בתחושה, באינסטינקט, ההערכה היא שבפספוסים האלה אנחנו מדברים על עשרות

מיליוני שקלים?
עו"ד טליה ירון אלדר
זה יכול להגיע לעשרות מיליונים. באמת הכל ניחוש.

יאיר הורביץ;

יש סיכוי לנסות להאריך את ההסכם, או שזה אינטרס פלשתיני חד משמעי שיהיו

פספוסים כאלה?
עו"ד טליה ירון אלדר
כן, זה אינטרס.

יאיר הורביץ;

זה אינטרס פלשתיני מוצק שיהיו פספוסים כאלה ושהם ירוויחו אולי עשרות

מיליוני שקלים.
עו"ד טליה ירון אלדר
נכון.

היו"ר יוסי כץ;
נעבור לנושא הבא
חשבוניות פיקטיביות. אני רואה שאתם העליתם 24 מקרים

שבהם תושבים ישראליים פתחו חברות ורשמו אותן כ"עוסק" בישראל, ולאחר זמן קצר

הועברו מניות החברה לתושבי הרשות, כדי שהבעלים החדשים ישתמשו בחשבוניות החברה

כדי להפצין ללא ביצוע עסקה, תוך ניצול העובדה שהם תושבי הרשות וקשה לאתרם. אלה

מקרים שהובאו למשפט פלילי?
עו"ד טליה ירון אלדר
אני לא יודעת אם אלה המקרים, אבל יש עכשיו בבתי המשפט מפיצים של חשבוניות

פיקטיביות שאנחנו מביאים אותם לדין פלילי. הרבה פעמים, כשמדובר בתושבי הרשות

ואנחנו מצליחים לאתר אותם, אנחנו מבקשים מעצר עד תום ההליכים, כדי שנוכל לאכוף

את הדין אחר כך, ולא ייעלמו לנו בלי שתהיה לנו אפשרות לאכוף את הדין. כבר

הגענו לערר לבית המשפט העליון בתיק של מפיץ גדול של חשבוניות פיקטיביות.

היו"ר יוסי כץ;

תושב השטחים?

עו"ד טליה ירון אלדר;

תושב הרשות, אזור חברון. בינתיים הוא עצור.

היו"ר יוסי כץ;

מה סמכות השיפוט?
עו"ד טליה ירון אלדר
יש לנו סמכות, כי הוא מפיץ את החשבוניות הפיקטיביות בישראל. הוא עבר את

העבירה בישראל, ותפסו אותו בישראל. הוא גם ניסה לברוח. אני מקווה שלא נגיע

לבית המשפט העליון, ושם יגידו שלמרות הכל צריך לשחרר אותו ואי אפשר לעצור אותו

עד תום ההליכים, כי ההשש הוא תמיד שאחרי שהוא יחזור לרשות, כל הערבויות שבעולם

לא יספיקו כדי להחזיר אותו לישראל.
יאיר הורביץ
זה בוודאי קשור גם לישראלים.
עו"ד טליה ירון אלדר
אנחנו מטפלים גם ברוכשי החשבוניות.
היו"ר יוסי כץ
היקף התופעה של הפצת חשבוניות פיקטביות בקרב תושבי הרשות גדול יותר מאשר

בקרב תושבי מדינת ישראל?
עו"ד טליה ירון אלדר
יש יותר מפיצים של חשבוניות פיקטיביות שהם תושבי רשות או תושבי השטחים

בכלל. זה תמיד היה כך, זאת לא תופעה חדשה מאז הקמת הרשות הפלשתינית. זו תופעה

שתמיד היתה קיימת. כאחראית על עורכי הדין שמגישים את כתבי האישום אני יכולה

לומר, שבאותם מקרים שבהם ניתן לאתר את האנשים האלה או למצוא איזה שהוא קצה

חוט, אנחנו משתדלים לאתר אותם ולהביאם לדין, בייחוד כשמדובר בסכומים האלה. שני

המפיצים שאני מדברת עליהם עכשיו, שלגביהם אנחנו כרגע בדיונים עם בתי המשפט,

עוסקים בהפצות של חשבוניות פיקטיביות בעשרות מיליוני שקלים.
היו"ר יוסי כץ
הישראלים שפתחו את החברות משתפים אתם פעולה?
עו"ד טליה ירון אלדר
יש סוג מסויים, שהם פשוט אנשים תמימים שנוצלו.
היו"ר יוסי כץ
אנשי קש.
עו"ד טליה ירון אלדר
כן. הם לא משתפים פעולה בהפצת החשבוניות הפיקטיביות. יש לפעמים כאלה

שאנחנו יודעים שיש להם שותפים ישראליים, ואז אנחנו בוודאי מטפלים בכולם. לגבי

תושבי הרשות הפלשתינית, הקושי הוא תמיד לגבי אלה שאי אפשר לאתר אותם, כמה

משאבים להשקיע בהגשת כתבי אישום, בבדיקת הראיות, בחקירה ובכל הכרוך בכך כשאתה

יודע שבסופו של דבר, במקרים רבים, לא תוכל להעמיד את האדם לדין. אנחנו כן

ממשיכים לנסות לאתר אותם בכל מיני אמצעים, למשל, דרך המחסומים, במעברים;

למשל, על ידי העברת מידע לכל מיני גורמים שעוסקים בהיתרים ואישורים, כדי לדאוג

שאם הם יגיעו לשם, נוכל לאתר אותם.
שלמה רצון
הבעיה מתחילה בזה שמתאפשרת העברה של מניות בין בעלי מניות ישראליים לבין

בעלי מניות שהם תושבי הרשות הפלשתינית. זה בעצם מקור הבעיה. אם היה איזה שהוא

מעקב לגבי המעברים האלה שבין ישראלים לבין תושבי הרשות, אפשר היה לעלות על כך

איך שהוא כבר בשלב הראשוני. מה שקורה הוא שהמע"מ מגיע אליהם בשלבים כל כך

מאוחרים, שכבר אין מה לעשות - חפש את הרוח.
היו"ר יוסי כץ
זה משום שיש בזה משום פגיעה בצנעת הפרט או משהו מעין זה? הלא אם מעבירים

את המניות, זה עובר רישום אצל רשם החברות.
עו"ד טליה ירון אלדר
מה שרשום אצל רשם החברות - מיידית נמצא אצלנו.

יוני קפלן;

או שכן או שלא.
שלמה רצון
זה נעשה.

היו"ר י וסי כץ;

אתם מקושרים לרשם החברות?
עו"ד טליה ירון אלדר
אנחנו מקושרים לרשם החברות ומנסים לאתר, אבל יש הרבה בעיות. קודם כל לא

הכל מדווח לרשם החברות. יש העברת מניות, ולא תמיד רצים לדווח על זה מיידית

לרשם החברות.

יוני קפלן;

נאמר כך; מי שמתכנן מראש להוציא את החשבוניות הפיקטיביות לא ירוץ לדווח

לרשם החברות.
עו"ד טליה ירון אלדר
מעבר לזה, לא בכל העברה של חברה לתושב פלשתיני מדובר בסופו של דבר

בחשבוניות פיקטביות. צריך להכיר בזה שלפעמים יש פעילות לגיטימית במסגרת הזאת,

ויש גם אנשים ישרים. אני יכולה לומר שכן בודקים את הדברים האלה, אבל זה בלתי

אפשרי לעשות מעקב כזה - - -

יאיר הורביץ;

בשנתיים או בשלוש השנים האחרונות הסתיימו כבר מקרים בהרשעה?
עו"ד טליה ירון אלדר
של פלשתינים?
יאיר הורביץ
גם של ישראלים.
עו"ד טליה ירון אלדר
כן.
יאיר הורביץ
ואנחנו מדברים בעשרות מקרים שהסתיימו בהרשעה, או במקרים בודדים?
עו"ד טליה ירון אלדר
בהרשעה של פלשתינים - עשרות. זה יכול להיות סדר גודל של 10 או 15 מקרים.
יאיר הורביץ
ומה לגבי ישראלים? מדובר בעשרות מקרים של חשבוניות פיקטיביות שהסתיימו

בהרשעה?
עו"ד טליה ירון אלדר
ביחידות מע"מ יש בכל יחידה יועץ משפטי, שתפקידו להגיש כתבי אישום, בין

היתר, בתיקים האלה, אבל הקטע של החשבוניות הפיקטיביות מתוך כלל עבודתו הוא

יחסית גדול. אם אנחנו מגישים בערך 900 כתבי אישום בשנה, הרי סדר הגודל של כתבי

האישום בנושא החשבוניות הפיקטיביות הוא כ-600 - לא הכל עם תושבי הרשות. גם

כשאני קונה סחורה ממישהו ונותן חשבונית של מישהו אחר - זה נקרא חשבונית

פיקטיבית. הסתיימו עשרות תיקים של חשבוניות פיקטיביות במובן הזה.

היו"ר יוסי כץ;

נעבור לנושא של מס קנייה.

אליעזר בראונר;

יש נושא קודם, שהוא הנושא שנמצא עכשיו בכותרות; כל פרשת רמאויות הדלק.

אנחנו פה חזינו אותה.
עו"ד טליה ירון אלדר
חז יתם אותה ממש.
היו"ר יוסי כץ
נשמע הסבר בנושא זה.
עו"ד טליה ירון אלדר
על רכישה, על ייצוא, על מכירה של דלק יש תשלומים של בלו. על פי הסכמי

פריס, דלק שמסופק ברשות הפלשתינית, הבלו עליו משולם לרשות הפלשתינית. על דלק

בישראל הבלו משולם לישראל. למעשה כל הדלק מגיע דרך ישראל, הוא לא מגיע ישירות

לרשות הפלשתינית. דרך בתי הזיקוק הוא נמכר לחברות הדלק, והן מעבירות חלק לרשות

הפלשתינית.



הנושא שעליו מדובר פה בדו"ח - וזה הפיקוח הבעייתי ביותר - הוא העברת

הדלק לרשות, כשאנחנו בעצם גובים את הבלו, אבל משלמים אותו לרשות, והשאלה היא

כמה דלק נשאר ברשות וכמה חוזר לישראל, כי לגבי הדלק שחוזר לישראל הבלו צריך

להיות שלנו, ולא של הרשות הפלשתינית, זאת אומרת, יש התחשבנות בינינו לבין

הרשות הפלשתינית. היה חשד שכמות מסויימת של דלק לא הולכת לרשות הפלשתינית - זה

ממש כאילו קראו את דו"ח הביקורת ובדקו את זה - וזו החקירה שמתנהלת עכשיו.

יאיר הורביץ;

חבל שהם לא קראו ולמדו.
היו"ר יוסי כץ
מה המשמעות?
עו"ד טליה ירון אלדר
המשמעות היא שמערכת המכס הישראלית מעבירה בלו לרשות הפלשתינית על דלק

שלכאורה - - -
היו"ר יוסי כץ
- על דלק שרוכש תושב פלשתיני מחברה ישראלית.
עו"ד חיה ויטלסון
מה יוצא מזה לרמאים האלה?
עו"ד טליה ירון אלדר
אני לא רוצה לדבר על זה. יש שם הרבה שחיתויות.
היו"ר יוסי כץ
אני רוצה להבין. חברה תושבת הרשות, שמרכז העסקים שלה ברשות, קונה דלק

מחברת דלק ישראלית. הבלו המשולם עובר לרשות הפלשתינית, אבל מה שקורה בעצם הוא

שהדלק חוזר.
עו"ד טליה ירון אלדר
חלק חוזר.
היו"ר יוסי כץ
זאת אומרת, מאוד יכול להיות שהדלק לא הולך לשם בכלל, אלא הוא נשאר פה.
שלמה רצון
כן. מגיעים לשם מסמכים, לא דלק, וזה הענין.
יאיר הורביץ
עשוי להיות, לכאורה.
שלמה רצון
הדלק מגיע לכאן, לישראל, ומה שמגיע לרשות אלה המסמכים, והרשות באה ומציגה

אותם מסמכים בפני רשויות המכס ומבקשת את הבלו. זה מה שקורה. זה אומר שהדלק פה

בישראל נמכר בדרך כלל כ"דלק שחור".
היו"ר יוסי כץ
זאת אומרת, מפסידים פעמיים: פעם אחת על זה שלא משלמים מס הכנסה על העסקה

הזו, ופעם אחרת - - -
אליעזר בראונר
מפסידים שלוש פעמים: מס הכנסה, החזרי מע"מ שהם בלוף ובלו.
היו"ר יוסי כץ
את שיתוף הפעולה של מי צריך בענין זה?
אליעזר בראונר
קודם כל זה מוכרח להיות בשיתוף פעולה.
היו"ר יוסי כץ
חייב להיות שיתוף פעולה בין שני גורמים. מי הם הגורמים?
עו"ד טליה ירון אלדר
לסיפור הזה יש עוד המשך. כדי לכסות על החזר הדלק לישראל, גם מוציאים

חשבוניות פיקטיביות. הכל משתלב, כי אתה צריך להסביר היכן רכשת, וצריכה להיות

הוצאה, ויש חשבוניות פיקטיביות שמעידות על החזר הדלק לישראל.
היו"ר יוסי כץ
אבל מדובר בהמון המון כסף.
אליעזר בראונר
מדובר בהרבה מאות מיליונים.
עו"ד טליה ירון אלדר
לא הרבה מאות מיליונים, אבל מאות מיליונים.
היו"ר יוסי כץ
יש אנשים שבשביל מאות מיליונים לוקחים על עצמם את הסיכון.
אליעזר בראונר
יש לנו מכשיר ענישה שהוא מכשיר ענישה פשוט, אלא שהוא כרוך בשאלות

פוליטיות. זאת אומרת, אפשר לקזז את זח מאותם תשלומים שאנחנו מעבירים לרשות.

אנחנו מעבירים כל מיני סוגים של תשלומים. דיברנו על התקזזות במע"מ, אבל יש עוד

סוגים.
יאיר הורביץ
זה נושא שנמצא בחקירה בשלב זה?
עו"ד טליה ירון אלדר
זה נושא שנמצא בחקירה לגבי חברה אחת.
היו"ר יוסי כץ
מי החוקר?
עו"ד טליה ירון אלדר
זו חקירה של המכס, חקירה שעליה דובר הרבה בעתונים בזמן האחרון.
יוני קפלן
יש רק חברה אחת שמשווקת.
היו"ר יוסי כץ
מה פורסם?
אליעזר בראונר
תרשה לי להגיש לך "שי צנוע" - הכתבה שפורסמה בענין זה בעתון.
עו"ד טליה ירון אלדר
על פי מה שפורסם בעתון, מעורבות בחקירות האלה חברה שנקראת "בנסול"

ו"דור". אני מדברת כאן רק על מה שפורסם.

היו"ר יוסי כץ;

האנשים המעורבים בפרשה כבר עצורים?

אליעזר בראונר;

עובדיה קוקו חזר אתמול מלונדון ונעצר.
עו"ד טליה ירון אלדר
חלק מהאנשים שנמצאו בארץ עצורים - ואם הם ישראלים, קשה לקבל מעצר עד תום

ההליכים - וקוקו עובדיה חזר עכשיו מלונדון, וגם הוא נעצר. חוקרים ובודקים את

הקשר עם "דור", שהיא מפיצת הדלק בשטחים. הכל נמצא עכשיו בחקירה.
אליעזר בראונר
אם לחזור לביקורת, מה שהדו"ח שלנו אומר הוא שאפשר היה לגלות את זה הרבה

יותר מוקדם.
עו"ד טליה ירון אלדר
זה נעשה בעקבות פעולה מודיעינית שנמשכה בערך שנה כדי לחשוף, כדי שיהיו

לנו ראיות לזה שהדלק באמת חוזר. אי אפשר לעשות דבר כזה מהיום להיום. אני רק

אוסיף שאנחנו כן עושים ביקורת. מה שצריך לבדוק הוא האם יש פערים בכמויות, אבל

פערים בכמויות - - -

אליעזר בראונר;

בדיקה קפדנית היתה מעלה את זה.

היו"ר יוסי כץ;

של מה, של הכמויות שיוצאות?
אליעזר בראונר
חברות הדלק מדווחות באופן שוטף לשלטונות מע"מ. יש להם דיווהים כלליים

בכלל לגבי רכישות הדלק, בהתייחס לבלו, ויש דיווחים ספציפיים לגבי הענין שאנחנו

מדברים עליו. עיון מעמיק בדברים האלה היה מעלה את זה הרבה יותר מוקדם.
היו"ר יוסי כץ
הפרצה קוראת לגנב דווקא בדלק, כי יחסית קל שם, מדובר בכמויות גדולות,

בסכומים גדולים, ממקור אחד.

אליעזר בראונר;

זה מוצר מאוד מבוקש. קל מאוד לשווק אותו ארור כך.
עו"ד טליה ירון אלדר
זה מה שיש לי להגיד על הבלו.
היו"ר יוסי כץ
איפה הדלק?
אליעזר בראונר
חבוי בפרדסים.
היו"ר יוסי כץ
איפה הדלק בפועל, מכרו אותו כ"דלק שחור"?
קריאות
עו"ד טליה ירון אלדר: אנחנו חושדים שמכרו אותו דלק בארץ, בתחנות דלק.
היו"ר יוסי כץ
כ"דלק שחור".
עו"ד טליה ירון אלדר
חלק אפילו כ"דלק לבן", כי היו להם חשבוניות רכישח פיקטיביות. בינתיים

תפסנו את התחנות שחשבנו שמכרו את הדלק הזה וסגרנו אותן. לפי חוק הבלו יש

אפשרות לעשות את זה.
היו"ר יוסי כץ
כמה אנשים בסך הכל מעורבים בכל הפרשיות האלה?
יאיר הורביץ
הכל לכאורה. זו חקירה.
עו"ד טליה ירון אלדר
אני גם לא יכולה להגיד, אם כי פורסמו הרבה נתונים בעתון.
היו"ר יוסי כץ
היו לכם מקורות מודיעין?
אליעזר בראונר
אנחנו עובדי ביקורת מנוסים.

הנושא האחרון הוא הנושא של מס קניה. אפשר לאתר בקלות את הבעיה. הפתרון

הוא הרבה יותר סבוך. מס קנייה, המוטל על טובין שמיובאים לרשות, מוחזר לה.

לעומת זאת מס קנייה, המוטל על טובין מייצור מקומי שנמכרו לשטחי הרשות, אינו

מוחזר לרשות.
היו"ר יוסי כץ
נניח שאני מביא מקפריסין פחיות בירה או סיגריות ומוכר אותן- בשטחים.

אליעזר בראו נר;

גובים את מס הקנייה ומחזירים אותו אחר כך לרשות. כשמדובר- בייצור מקומי,

אין זה כך. אם יש מוצר יבוא אלטרנטיבי, נוצר לרשות תמריץ לייבא אותו, ומה

שקורה הוא שחברות ישראליות מתחילות להסיט את הייצור שלהם לחוץ לארץ, כדי לשווק

לרשות.

היו"ר יוסי כץ;

כלומר, אם אני חברת בירה ישראלית, למשל, משתלם לי לייצר את הבירה

בקפריסין.
אליעזר בראונר
עד כמה שאני יודע, חברת "דובק" פתחה קו ייצור בקפריסין או באיזה שהוא

מקום קרוב, ובמקום שהרשות תקנה פה בארץ, היא מייבאת סיגריות.
עו"ד חיה ויטלסון
מה אפשר לעשות?
אליעזר בראונר
הבעיה לא פשוטה. נוצרת פה הסטה, והפתרון הוא פתרון - - -
עו"ד חיה ויטלסון
- של תיקון ההסכם.
עו"ד טליה ירון אלדר
השאלה היא שאלה פוליטית.
אליעזר בראונר
המכס מסרב להחזיר מס קנייה על ייצור מקומי.
היו"ר יוסי כץ
בקיצור, מה שקורה בפועל הוא שהרשות, שעבורה זה מקור תכנסה, לוחצת על

הסוחרים שלה לדרוש מהיצרנים הישראליים לייצר את המוצר בקפריסין או ביוון,

למשל.
אליעזר בראונר
או ישירות לקנות מוצרי ייבוא.

היו"ר יוסי כץ;

באילו סדרי גודל מדובר?
שלמה רצון
מדברים גם על ענף הברזל, על טבק ונדמה לי שגם על מלט.
אליעזר בראונר
המכס טוען שאם הוא יתחיל להרוזיר מס קנייה על ייצור מקומי, הוא יצטרך

אישור להקים יחידה של מעקב, כדי לדאוג שמוצרים לא יזלגו חזרה לפה.
היו"ר יוסי כץ
גם פה יש ענין של מוצרים שבעצם מייצרים אותם בארץ, אבל המסמכים שלהם הם

מקפריסין?
שלמה רצון
כן, זה ממש כך.
היו"ר יוסי כץ
זה מה שמתבקש.
עו"ד טליה ירון אלדר
אם זה כך, הרי יש חשש כזה, ואם יתירו החזר של מס קנייה על ייצור מקומי,

יש חשש שהמוצרים האלה יחזרו בסופו של דבר לארץ. יש חששות באותה מידה, וקשה

לעקוב אחר המעברים האלה. הרי אין מכס בגבול. איזה גבול? אין גבול. כל המעבר

בין ישראל לרשות הפלשתינית הוא לא מעבר שמפוקח על ידי המכס. כל רעיון מעטפת

המכס הוא בעייתי. כל דרך שנלך בה פה היא בעייתית, כל פתרון פה הוא בעייתי. אני

יכולה להגיד לכם שזה עולה עכשיו כל הזמן בדיונים עם הרשות.
היו"ר יוסי כץ
אני מבין שהפתרון הוא לאחד את כל הרשויות.
מאיר קפוטא
מה שאמרת קודם, אדוני היושב ראש, לא מדוייק. אין שום חשש, כיוון שמה

שקובע זה לא מקום הייצור של המוצר. אם, למשל, יש בישראל סחורה של "סוני"

שיוצרה, כמובן, לא בישראל, ויבוא פלשתיני וירכוש אותה בישראל, מס הקנייה לא

יעבור. כדי שמס הקנייה יעבור לרשות הפלשתינית, זה צריך להיות משולם על ייבוא,

וההליך של הגבייה נעשה בעת הכניסה לישראל. לכן אין כאן בעיה מהסוג שדיברת

עליו.

אליעזר בראונר;

אבל החשש הוא חשש אחר. אם "דובק" מייצרת סיגריות בקפריסין, סיגריות

יכולות להגיע לקפריסין ולחזור - - -
יוני קפלן
מר קפוטא, מה שאתה אומר הוא שאותו יבואן, שיש לו הבלעדיות של "סוני" ושיש

לו סוכן משנה ברשות הפלשתינית, יגרום לזה שהוא ייבא ישירות את המוצרים משם.

מאי קפוטא;

זה גם לא רע. יש לזה פנים לכאן ולכאן. הסוגיה היא הרבה יותר מורכבת.
יוני קפלן
השאלה אם אין פערי מהירים.
עו"ד חיה ויטלסון
אם יש פערי מהירים, גם לישראלים צריך להיות אינטרס לרכוש שם.

היו"ר יוסי כץ;

מר קפוטא, יש לך עוד הערות לגבי הצד הכלכלי של הענין?

מאיר קפוטא;

אני רק רוצה לומר שהנושא של מס קנייה משתלב בתפיסה הכללית של הרש"פ שעושה

כל מאמץ למנוע רכישה של סהורות בישראל. קחו, למשל, את חוק הסוכנים הבלעדיים,

שאוסר על ישראלי למכור ישירות ודורש שכל רכישה תיעשה על ידי פלשתיני שמונה על

ידי הרש"פ ונקבע, כמובן, מ"כוחותינו", ולכן הם עושים כל מאמץ למנוע את

האינטגרציה שהיתה ביסוד הסכמי פריס. מס קנייה ישתלב בענין הזה כבעיה פיסקלית

נוספת, שגם היא, כמובן, פוגעת בכל הרעיון של אינטגרציה. הבעיה היא מאוד מאוד

גדולה. יש לה השלכות פיסקליות, יש לה הרבה מאוד השלכות. קשה מאוד לטפל בזה רק

מהפן של מס קנייה, ואכן הנושא הזה עולה עכשיו בהסכמי וואי, והוא יידון כהלק

מתיקון ההסכם.



ב. ניכוי מס במקור מתשלומים המועברים לחו"ל

עמוד 54 בדו"ח 48 של מבקר המדינה
היו"ר יוסי כץ
רבותיי, אנחנו עוברים לנושא הבא: ניכוי מס במקור מתשלומים המועברים לחוץ

לארץ. אותי מעניין בעיקר הנושא של חברות הביטוח. בגלל העיסוקים של הכנסת,
אנחנו נתמקד בדברים הבאים בביקורת המדינה
"הנציבות לא אכפה על חברות הביטוח, כמתחייב מן הפקודה, למלא את חובתן

לנכות מס במקור מדמי ביטוח בעד ביטוח משנה שהן משלמות לחברות ביטוח בחוץ לארץ.

גם כאשר ניתנה לחברות הביטוח הוראה לעשות זאת, השהה נציב מס הכנסה ומס רכוש

שלא כדין את יישומה, ונמנע חיובן של חברות הביטוח בארץ בניכוי מס במקור. כך

הופלו לטובה חברות הביטוח לעומת מגזרים אחרים במשק, ובמשך שנים נגרם לאוצר

המדינה אובדן מס בסכומים ניכרים".

כולנו מכירים את הנושא של חוות הדעת. היתה חוות דעת של היועץ המשפטי

לממשלה. מה עלה בגורלה?
עו"ד יעל ייטב
היתה פנייה ליועץ המשפטי לממשלה בנושא, והוא עבר על כל החומר. בעקבות

הפנייה נערך דיון אצל היועץ המשפטי לממשלה, בהשתתפותנו, בהשתתפות המשנה ליועץ

המשפטי לממשלה, מספר עורכי דין. אנחנו נתבקשנו לכתוב עוד חוות דעת. כתבנו חוות

דעת בעקבות הדיון.
היו"ר יוסי כץ
מה היתה עמדתכם? אתם תמכתם ביועץ המשפטי לממשלה או בנציב?
עו"ד יעל ייטב
אני לא הייתי מחלקת את זה כך. אנחנו תומכים בשניהם. זה ענין של מחלוקת

לגבי פרשנות הסעיף. היו דעות חלוקות גם ללשכה המשפטית בשעתה. היועץ המשפטי,

שכתב אז את חוות דעתו, כבר לא נמצא בנציבות. כיום אני כתבתי עוד חוות דעת,

והיא מקובלת כיום על הלשכה המשפטית בנציבות, ולפיה סעיף 53 איננו חל על מבטחי

משנה בחוץ לארץ, ולכן הסכומים האלה אינם חבים במס.

חוות הדעת שלנו - שלי ושל ממלאת מקום היועץ המשפטי של האגף - הועברה

ליועץ המשפטי לממשלה ולמעשה היא נתונה כרגע להכרעתו אם הוא מקבל אותה או שהוא

קבור אחרת. עדיין לא קיבלנו את התשובה הסופית של היועץ המשפטי לממשלה.
היו"ר יוסי כץ
אני מוכרח להגיד שכל הפרשה נראית תמוהה, מאוד מאוד תמוהה. כמה חודשים

חלפו מאז הדיון האחרון שלנו?
אליעזר בראונר
הדיון היה ב-27 במאי.
היו"ר יוסי כץ
זה מותיר אצלי טעם מריר ואיזה שהוא חשש, שמשום שהתהלפו האנשים השתנתה

הגישה. כמובן, זה לגיטימי שפל פרקליט יכתוב את חוות הדעת שלו, אבל יש פה סתירה

בין ההנחיות של האנשים הממונים על הנושא לבין ההחלטה שהחליט מי שהחליט לעכב.

תארו לעצמכם שבעוד חודש וחצי יתחלף נציב מס הכנסה, ומה אז, תשתנה המדיניות?

הענין הזה לא נראה לי.

אני אפנה ליועץ המשפטי לממשלה ואבקש ממנו להתייצב כאן ולהסביר את עמדתו

בנושא. אני חושב שאין פתרון אחר.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:15}

קוד המקור של הנתונים