ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 20/10/1998

בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על היערכות משרדי הממשלה ויתר המגזר הציבורי לפתרון בעיית "באג 2000"

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 240

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי. לי בתשרי התשנ"ט (20 באוקטובר 1998), שעה 10:30
נוכחים
חברי הוועדה: יוסי כץ - רויו"ר

ניסן סלומינסקי
מוזמנים
סגן השר מיכאל איתן

חה"כ אלכס לובוצקי

מבקר המדינה אליעזר גולדברג

יאיר הורביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

שלומית לביא - עוזר בכיר למבקר המדינה ודובר משרד מבקר המדינה

מרדכי נתיב - מנהל ביקורת ראשי, משרד מבקר המדינה

אלה שמחוני - סגן ממונה על אגף, משרד מבקר המדינה

מרדכי בשארי - מנכ"ל משרד המדע

פרידה סופר - סמנכ"ל משרד המדע

איתן לסרי - יועץ לסגן השר מיכאל איתן

עו"ד שמעון שטיין - יועץ משפטי, משרד ראש הממשלה

עמנואל ורהפטיג - מנהל היל"ה, משרד ראש הממשלה

ליאון ברון - רפרנט אגף תקציבים, משת- האוצר

נסים קריספין - ממונה על הארגון באגף מס הכנסה, משרד האוצר

נצ"מ שי ורדי - אגף תקציבים, המשרד לבטחון פנים

נצ"מ רחל מור - אמ"ן, המשרד לבטחון פנים

טובי דביר - משרד הפנים

אמנון ישי - יועץ, משרד הפנים

יונה קליפר - מנהל בכיר אגף מערכות מידע וענ"א, משי העבודה והרווחה

עופר שוויקי - יועץ מיחשוב, משת- העבודה והרווחה

משה קוחנובסקי - סמנכ"ל לתפקידים מיוחדים, משרד הבטחון

תא"ל נסים אלפיה - ראש חטיבת מיחשוב, משרד הבטחון

משה זעירא - סגן ראש מליין, משרד הבטחון

חסידה קופרברג - מנהלת אגף לשירותי מידע, משרד התחבורה

דלית אפרתי-רגב - לשכת מבקר משרד התחבורה

דורית חובב-רוטמן - מחלקת תכנון וכלכלה, משרד התחבורה

אליעזר בוכני - מזכיר ארצי, הסתדרות עובדי המדינה

יעקב גבות - מנהל שע"מ
מנהל הוועדה
ברוך פרידנר

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על היערכות משרדי הממשלה ויתר המגזר הציבורי

לפתרון בעיית "באג 2000".



בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על היערכות משרדי הממשלה ויתר המגזר הציבורי

לפתרון בעיית "באג 2000"
היו"ר יוסי כץ
לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לסגן השר מיכאל איתן אני רוצה לומר לכם שאני לא "משוגע" על

מחשבים כמו סגן השר איתן, הידוע כמי שהכניס לכנסת במידה רבה את השימוש במחשבים, זירז תהליכים

וכיוון תהליכים. אני התחלתי לפחד, אני כבר נערך לשנת 2000. ברור לי שב-1.1.2000 לא אכנס למעלית

ולא אטוס במטוס, כי אי אפשר לרעת אף פעם אם מוכנים לשנת ה-2000, איזה תקלה תהיה. דיברתי עם

חבר שעיסוקו בענף הביטוח והוא סיפר לי על יום עיון שקיימה בישראל אחת מחברות הביטוח הגדולות

בגרמניה. חברי הסביר לי שיש בעיה גם עם החומרה וגם עם הת1כבה. חלק מהגיוקים לא מאורגנים ולא

מתוכננים ל-1.1.2000. אבל הוא סיים את ההסברים שלו באיזשה' נחמה, שמצבנו יותר טוב ממצבם של

היפנים. כשאצלם יהיה ה-1.1.2000 בצהרים אנחנו עוד נהיה בשנת 1999 ונוכל לראות מה התרחש אצלם

באותן שעות.

אינני יודע אם אכן כך יתרחש אבל דבר אחד בטוח. מונחות לפני החלטות הממשלה המצביעות על כך

שיש מודעות לעוברה ש"באג 2000" אין פירושו רק מילה ריקה מתוכן אלא מדובר בעניין של עשרות או

מאות אלפי שקלים, אינני יודע כמה. זה בהחלט יכול לעלות בהרבה מאוד שקלים ובהרבה מאוד אי-סדר. אני

לא בטוח שמישהו מסוגל לתת תשובה מדו"קת מה המשמעות הארגונית, הכלכלית והכספית של "באג

2000". אני התפלאתי לראות שבממשלה, שקיבלה החלטות מאוד ברורות, קיים פער בין ההחלטות

שהתקבלו לבין מה שמתבצע. אין היערכות אמיתית לקראת "באג 2000".

אני מעביר את רשות הדיבור לסגן השר. הבמה שלך.
סגן השר מיכאל איתן
כבוד יושב-ראש הוועדה, כבוד מבקר המדינה - בהזדמנות זו הרשה לי לאחל לך הצלחה, זו פעם

ראשונה שאנחנו נפגשים במסגרת זו.
הבעיה של "באג 2000" מורכבת משני חלקים
1) תוכניות מחשב - בשנות ה-60 וה-70, מתוך רצון לחסוך בזיכרון, העדיפו המתכנתים לחסוך כסף רב

על-ידי יצירת מקום לתאריך רק ב-2 ספרות, במקום ב-4 ספרות. אז הניחו שהכל יתחיל ב-...19 והתוכנות

נקבו רק בשתי ספרות. במשך הזמן הבעיה הזאת נפתרה, כי הזיכרון הפך להיות הרבה יותר פשוט ולא

עלה כל-כך הרבה כסף. בשנות ה-80 כבר הכל היה בחר וזה איפשר לעבור בשנות ה-90 ל-4 ספרות.

אלא מה, עולם התוכנות זה לא כמו מכוניות משומשות, שאתה זורק וקונה מכונית חדשה, אלא יש

תוכנות שבנויות על תוכנות קודמות. הוסיפו תוכנות על תוכנות ושיפצו דברים. הגיעו היום למצב שיש תוכנות

שצריך לעשות סריקה של מה שכתוב בהן ולחפש אם אין בעברן או בחלקים שעליהם הן מתבססות מקומות

שבהם הספרות צויינו רק בשתי ספרות ואז ב-31.12.99 הם יקלטו את זה כאילו התחילה שנת 1900.

הבעיה היא שהרבה תוכנות תלויות בלוחות זמנים. למשל אם כתוב לך שאדם צריך לקבל קיצבה 30 יום

לאחר מועד מסויים, הוא יצטרך לקבל את הקיצבה אוטומטית, ואושרה לו הקיצבה ב-17.12.99, יוסיפו 15

ימים וזה יהיה ה-2.1.1900. זאת אומרת, אם תוכנת המחשב מבוססת על תיארוך ב-2 ספרות אז המחשב

לא "דע את התאריך הנכון.

בעיה זאת מתגלה בכל מיני תוכנות שבהן מצויין מועד ותאריך, תוכנות שעליהן מבוססות הרבה מאוד
פעילויות
בבנקים, בביטוח, בפעילויות ממשלתיות. אפילו על הטפסים שאנחנו רואים, בהקלדה כתוב ...19.

אנחנו יודעים שיש בעיה קשה בתחום הזה.

אבל הבעיה הזאת היא עדיין- קלה יחסית לבעיה היותר קשה, שעליה היושב-ראש רמז.



2) יש הרבה מעגלים (צ'יפים) שהם חלקים ממכשירים שונים, שבנויים גם הם על אלמנט של זמן

ותאריך. יש מיליארדי מעגלים כאלה ברחבי העולם, שמשובצים בכל מיני מכשירים: מעליות, רמזורים, בעיקר

תרמוסטטים, ששולטים על פעילויות שונות. חלקם יושפע מהתאריך וחלקם לא.

הבעיה היא קשה מאוד משום שזה לא מתגלה כאשר עושים ביקורת. נניח שיש מטוס ממודל מסויים

שמותקנת בו מערכת קירור של אחת המערכות ואתה מעוניין לבדוק איזה מעבדים קטנים ישנם בתוך

מערכת הקירור. עושים סריקה ובדיקה של המודל הזה של המטוס והכל בסדר, יודעים שהצייפים האלה לא

מושפעים מהתאריך. אבל מה קורה? באיזשהו שלב המטוס הזה הועבר לתיקון והכניסו בה מערכת בקרה

ולא יודעים מה קרה שם. יכול להיות שהחליפו את המעגל המודפס שאחראי לתיפעול אותה מערכת קירור,

שפועלת תוך כדי טיסת המטוס, הוא שונה ממה שהיה. אי אפשר לדעת את זה.

מה שאתה אמרת - זה הבעיה המרכזית. אנחנו לא יודעים מה היקף הבעיה. יש המחמירים. יש אנשים

שמתפרנסים מתעשיה של התרעה מפני אסונות. כמובן שבארצות-הברית יש הרבה תופעות יוצאות דופן

ושם כבר יש התארגנויות של אנשים שמתארגנים לצאת להרים בתאריך הזה בקבוצות, לאגור מזון ולאגור

מים. הם מפרנסים את הקהל ואת כותבי העיתונים בכל מיני תחזיות שחורות ואומרים שמערכות המים לא

יעבדו, כי אף אחד לא בודק מה קורה בכל הווסתים; שמערכות החשמל לא תעבודנה; שיכולות להיות חס

וחלילה בעיות עם כל מיני מצננים של ריאקטורים אטומיים; הם אומרים שלא תעבוד מערכת התשלומים;

אנשים יילכו לכספומטים ויהיו שם בעיות; שתתחיל מהומה חברתית ולאנשים לא יהיה כסף מזומן. אלה

תיאורים אפוקליפטיים. אמרו כבר פעם ששנת 2,000 זה סוף העולם והתיאורים הללו מתארים את "באג

2000" כסוף העולם. זאת הגזמה פראית, למרבית הדיעות. אבל אני יודע שיש אנשים שחיים ומתפרנסים
מזה. אחרים אומרים
זה לא יהיה עד כדי כך. יהיו בעיות, יצטרכו לתקן, אבל יתגברו ולא תהיה קטסטרופה.

הבעיה המרכזית שלנו בעניין "באג 2000", כאשר אני מסתכל מה קורה במדינות אחרות, היא שאנחנו

סומכים על חסדי שמים. אנחנו הולכים לפי הוורסיה שיישום דבר לא יקרה". הבעיה המרכזית שלנו, אם חס

וחלילה תתממש התחזית השחורה, היא שיכול להיות שאפשר היה לעשות יותר ואנחנו לא עושים. אני אגיד

יותר מזה, אולי כן עושים אפילו, אולי אני לא יודע.

מאחר ואני מעריץ גדול של הטכנולוגיה האמריקאית ושל המימשל האמריקאי (לא של כל הדברים

האמריקאים אבל של ההתארגנות האמריקאית, של הרצינות שלהם), הסתכלתי מה עושים האמריקאים.

ראיתי שבמימשל האמריקאי הנשיא עצמו נדרש לנושא. אחת הבעיות הכבדות זה המודעות של האנשים,

מודעות לא רק של המהנדסים הבכירים וראשי מערכות אלא גם של בעלי עסקים בינוניים וקטנים, של

מפעלים בסדר גודל יותר קטן, של פקידים, של אנשים שמפעילים כל מיני מערכות קטנות. אם הם יהיו

מודעים אז הם ישאלו את השאלות וייעשו את הבדיקות. הנשיא האמריקאי מידי פעם בפעם אישית נדרש

לנושא. שלא לדבר על סגן הנשיא, שהוא מודע לעניין והוא חלק מהקהיליה של הטכנולוגיה, של המידע

בארצות-הברית. פה בכלל אין מודעות בחלקים גדולים של האוכלוסיה.

אבל זה לא מספיק. האמריקאים הקימו מערך מיוחד נשיאותי, מין מועצה כזאת, שמאגדת נציגים של

30 יחידות מרכזיות במימשל האמריקאי. יש לי כאן את כל הדיווחים של הוועדה הזאת, "הורדתי" את זה

מהאינטרנט, כך קל להתכונן לדיונים כאלה. הם מפרסמים ומראים מה הם עושים, איזה בדיקות הם עושים,

איזה פעילויות הם עושים. אנחנו יכולים בהוצאות קטנות יחסית - אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל -

להסתכל מה נעשה שם, לבדוק ולהתאים לעצמנו.

מה אני עשיתי בתוקף תפקידי? אף אחד לא הטיל עלי שום תפקיד פורמלי להיות אחראי על הנושא של

"באג 2000". מאחר ואני הייתי שר בממשלה, הייתי שר המדע, אז התנדבתי לבדוק מה עושה הממשלה.

מצאתי החלטת ממשלה מ-7.7.96. אני רוצה לשבח את משרד האוצר, שממנו יצאה היוזמה. נושא

המיחשוב עובר דרך משת- האוצר ולכן הם גם היו אלה שהיו ערים לבעיה. כבר בחודש יולי 1996 קיבלה
הממשלה החלטה שאומרת
"להורות למשרדי הממשלה ויחידותיה לסיים את פרוייקט ההסבה של כל

מערכות המיחשוב הממשלתיות לקראת שנת 2000, לא יאוחר מיום 30 ביוני 1998."

כידוע לכם, 30.6.1998 כבר חלף ולמיטב ידיעתי העבודה לא הסתיימה, או אין דיווח על סיומה של

העבודה.

אני רוצה לומר שההחלטה הזאת מ-7.7.96 היתה החלטה חסרה משום שהיא טיפלה אך ורק בנושא

של מערכות המיחשוב ואילו הבעיה השניה, של מערכות משובצות מחשב, קרי: מכשירים דיגיטליים

שפועלים לא עם תוכנות מחשב, למשל רמזורים, מכשירים עם מעגלים מודפסים, אותן מערכות שבהן



הנושא הזה לא גלוי או ידוע וניתן לבדיקה כמו שהוא ניתן לבדיקה בתוכנות המחשב, לגבי זה לא היתה

החלטת ממשלה ביולי 1996.

אני הצטרפתי לממשלה כמה שבועות לאחר שההחלטה הזאת התקבלה. לקראת סיום תפקידי כשר

בממשלה אני ביקשתי שאנחנו נעדכן את ההחלטות. אני גם ראיתי, ביחד עם האוצר, שיש קושי רב בפעילות

הממשלה.

במקביל הכנסת יזמה גם היא מהלך. גם בארצות-הברית יש מהלך במקביל, מצד אחד המימשל ומצד

שני הפרלמנט (הקונגרס וסנאט). בארצות-הברית הפיקוח הפרלמנטרי הרבה יותר חזק. הם פשוט

מפרסמים דוחות רבעוניים ונותנים ציונים לכל סוכנות וסוכנות בדבר עמידתה על-פי לוחות הזמנים. אני חושב

שזה דבר אפקטיבי. בישראל ועדת המדע הקימה ועדת-משנה בראשות חבר הכנסת פרופ' אלכס לובוצקי

והיא קיימה מספר דיונים. אני חושב שמה שעשתה הוועדה בארץ הוא חשוב וטוב אבל צריכים להיות יותר

תקיפים ויותר מכתיבים לממשלה.

בחודש יולי 1998, ערב עזיבתי את הממשלה, יחד עם האוצר הבאתי לממשלה הצעה. דיברתי גם עם

ראש הממשלה ואמרתי לו במילים הברורות ביותר: אדוני ראש הממשלה, אתה ראש הרשות המבצעת.

הדבר הזה הוא באחריותך. אתה חייב לגלות מנהיגות, אתה חייב להטיל על הממשלה, על שרי הממשלה

ועל משרדי הממשלה את האחריות.

בנושא הזה אי אפשר שהאחריות תהיה מוטלת רק על גוף אחד מלמעלה. אם היינו אומרים שהממשלה

אחראית, או ראש הממשלה אחראי, זה היה יוצר אנדרלמוסיה שלמה משום שאז המשרדים היו אומרים:

שראש הממשלה יגיד לנו מה לעשות, שראש הממשלה יטפל, וזה היה טיפול בלתי אפשרי. הדרך היחידה

כדי שיהיה טיפול אפקטיבי זה ליצור מצב שבו יש איזה הורדת אחריות וסמכויות מלמעלה למטה. כך אמרתי

לראש הממשלה והוא קיבל את השקפתי ואת הצעתי.

בחודש יולי 1998 התקבלה החלטה בהתאם, שאמרה שמשרדי הממשלה יקדמו את התוכניות:

"בהמשך להחלטת הממשלה מסי 93 מיום 7 ביולי 1996 מחליטה הממשלה:

א) להורות למשרדי הממשלה ויחידותיה לקדם את היערכותם לטיפול בבעיה הנוצרת במערכות מחשב

ובמערכ!ת "משובצות" מחשב כתוצאה מהמעבר לשנת 2000. לצורך זה, כל שר ימנה אחד מחברי הנהלת

משרדו שיהיה אחראי על היערכות המשרד לבעיית שנת 2000.

ב) להנחות את שרי הממשלה לוודא כי בכל התאגידים והגופים הציבוריים שבאחריותם ואלו אשר

פעילותם מפוקחת על-ידם, נבחנו השלכות בעיית שנת 2000 על פעילות הארגון וכי קיימת היערכות להסבת

מערכות המידע והתאמת המערכות "משובצות" המחשב לשנת 2000. בחינה זו תכלול גם קיומה של

היערכות ל"תוכניות המשכיות" שתאפשרנה אספקה סדירה של שירותים לציבור, במידה שיהיו שיבושים

בפעילות מערכות המידע, על אף ההיערכות שתבוצע."

יש הערכה שייתכן שהזמן לא מספיק ובכל מקרה עלול1ת להיות בעיות. תוכניות ההמשך מדברות על כך

שתהיה עדיפות להפעלתן של מערכות קריטיות במידה ולא יספיקו לבצע את כל עבודות ההכנה.

"ג) כל שר יעביר למנהל הכללי של משרד ראש הממשלה עד ליום 1 בספטמבר 1998 את הדיווחים
הבאים
1) דיווח מפורט על אופן עמידתם בהחלטת הממשלה מסי 93 מיום 7 ביולי 1996 הנוגעת

להשמת מערכות המידע במשרדיהם.

2) דיווח בנוגע למערכות "משובצות" מחשב, ובכלל זה היקף הבעיה במשרד ובגופים שבאחריותו

(כמפורט בסעיף ב' לעיל), וההיערכות המתוכננת, לרבות לוחות הזמנים לסיום הטיפול בבעיה.

ד) השרים ידווחו בכתב לראש הממשלה בתום כל רבעון, אודות ההתקדמות בפתרון הבעיה במערכות .

המידע ובמערכות "משובצות" המחשב שבמשרדיהם ובגופים המפוקחים על-ידם."

אני מסיים את חלקי ואומר כך, יכול להיות שלא יקרה שום דבר, ויגידו: תראו, היינו חכמים: אנחנו לא



עשינו כלום, לא בזבזנו כספים ושום דבר לא קרה. יכול להיות שבלי שאני יודע כל משרדי הממשלה וכל

הגופים המפוקחים על-ידם כבר ערוכים ומוכנים, עשו בדיקות, תיקנו את כל מה שצריך לתקן והכל בסדר.

אבל דבר אחד אני יודע, יש החלטות: הוקם מנגנון, חלה חובת דיווח. בפועל נתתי תזכורת למנכ"ל

משרד ראש הממשלה כבר כשהייתי סגן שר ואמרתי לו: אלה היו ההחלטות. הוא שלח מכתב תזכורת, שאני

ניסחתי עבורו והוא חתם עליו, וכתב למשרדים: עליכם לתת דיווח. למיטב ידיעתי אין תגובה. זה המצב.
היו"ר יוסי כץ
אני רוצה לתת לכם הזדמנות לתגובה לדברים, שהם בעיני מאוד חמורים. אבל לפני זה חבר הכנסת

לובוצקי רוצה להעיר הערה.
אלכס לובצקי
אני לא אאריך מפני שאני בהחלט מסכים עם תיאור המצב כפי שהציג סגן השר מיכאל איתן. בהחלט

עבדנו בשיתוף פעולה ובהרבה הבנה בעניין הזה אבל בעצם היינו במידה מסויימת כקול קורא בערבה.

החלטות הממשלה באופן מדהים היו החלטות מצו"נות. הממשלה החליטה עוד באמצע שנת 1996, יחסית

אפילו מוקדם אם משווים למדינות אירופאיות אחרות, אבל ההחלטה נשארה רק כתובה על הנייר.

אני מוכרח להודות שגם אני כמתמטיקאי לא הייתי מודע לבעיה ולכן קשה לי לבוא בטענות לאחרים אבל

כשהתחלנו לפעול בוועדה בתחילת שנת 1998 התגלתה תופעה כמעט מדהימה, שבמשרדי ממשלה,

בהרבה יחיד(ת בכלל לא ידעו. התמונה שהציג סגן השר מיכאל איתן היא בהחלט משקפת.

אני רוצה לומר שביקורת ועידוד - יש לה תוצאות. אני רוצה דווקא לשבח משרד אחד, את משרד

הבריאות. אני רואה שהוא לא מיוצג כאן.
ברור פרידנר
הוזמנה נבחרת של משרדים. לא כל משרדי הממשלה הוזמנו.
אלכס לובוצקי
דווקא את משרד הבריאות אני נותן כדוגמא. כשאני נכנסתי לנושא הזה ניסיתי ללמוד מה קורה בעולם

ואיך מתמודדים עם זה. הדיעות בעולם חלוקות מן הקצה האחד ועד הקצה האחר. יש כאלה שאומרים

שהולכת ליפול שואה על החברה האנושית. יש להם הסברים מכאן ועד הודעה חדשה. הם אומרים: בעצם

כל ה-prosperity של העולם המודרני בנוי על ההתקדמות האדירה בעולם המיחשוב, בעולם המידע. הולכים

לפגוע כאן בעצב הרגיש ביותר של החברה המודרנית. זה יביא לנפילה של כל העולם המערבי. יש ניבויים

שזה יהיה משבר כלכלי לפחות כמו משבר הנפט, ויש כאלה שאומרים: כמו משבר נפילת הבורסות בשנות

ה-20. ויש כאלה שאומרים: אומנם תהיה בעיה אבל זה לא נורא, זה לא "כצעקתה", ומאשימים גורמים

אינטרסנטיים שמנפחים את הבעיה משום שהם מתפרנסים מהחוזים השמנים לתיקונים.

מאוד קשה לתת כאן הערכה מקצועית אמיתית משום שאין שום תקדימים. קשה לבוא ולתת הערכה

מה באמת קורה. אגב, לכן חברות הביטוח מסרבות בכלל לבטח את הנושא הזה. זה שוב דבר שיוצר קושי

במערכת.

אפשר להציג את הדברים בקיצוניות כזו או בקיצוניות האחרת. כולם אמרו לי שכפוליטיקאי בכנסת אני

צריך לצעוק ולדבר על הטרגדיה הכי גדולה. מדוע? קודם כל, לצעוק זה תמיד טוב לפוליטיקאי. ושבית, אם
יהיה אסון, תמיד אוכל להגיד
אני הזהרתי. סגן השר מיכאל איתן צריך לטפל. אני כחבר כנסת מספיק שאני

אצעק, כי אני לא צריך לטפל. אם לא יקרה שום דבר אוכל לומר שבזכותי לא קרה שום דבר, בזכות זה

שהתרעתי. אבל המשמעות של צעקה היסטרית זה הכנסת המדינה להוצאות של מיליארדי שקלים, אם

לוקחים את התחזיות הפסימיות ופועלים לפיהן.

המדיניות שהחלטנו לנקוט בה, באמת לאחר לבטים קשים, היא לנסות לאתר מה חם אותם מעגלים

קריטייים חיוניים, ששם גם אם ההסתברות לקטסטרופה היא מעטה, אם תהיה קטסטרופה - זאת באמת
קטסטרופה מוחלטת. דוגמא מובהקת
חברת חשמל. זה הדבר הכי בעייתי. בחברת חשמל בהחלט יש



בעיות. אגב, נעשו גם מספר נסיונות בעולם לבדיקות אך הבדיקות עצמן גרמו מקים. הנושא הזה הוא נושא

כבד ובעייתי. אני מזכיר לכולם שבמערכות בהברת התשמל - למדנו את זה לפני כמה שנים כשאותו עץ נפל

באיזור חדרה וחצי מדינה היתה בעלטה - גם תקלות חלקיות עלולות לגרום לבעיה. זאת בעיה שבה אסור

לקהת סיכונים. נושא של מים הוא באותה קטיגוריה וכן נושא התקשורת, הקומוניקציה, והבריאות.

אני רוצה לשבח את משת- הבריאות. משרד הבריאות לחלוטין לא היה מודע לנושא הזה. הם הוזמנו

לו1עדת המשנה של ועדת המדע, כמו שאר המשרדים. עם כל משרד ישבנו לראות איך הוא מתמודד עם

הבעיה הזאת. מספר משרדים מתמודדים יותר טוב, מספר משרדים פחות טוב (בעיקר פחות טוב). במשרד

הבריאות לחלוטין לא היתה עבודה אבל מהר מאוד הם הבינו את חומרת הבעיה. הם מינו סמנכ"ל לטפל

בעניין, וזה המפתח בעצם, שיהיה אדם בכיר שלוקח על עצמו אחריות. דייר בועז לב, סמנכ"ל משרד

הבריאות לקח אחריות אישית, הוא רכז הפרוייקט הזה. לא משאירים את זה למישהו במחלקת המיחשוב.

זה בדיוק הבעיה בחלק מהמשרדים, שהרמה הבכירה אומרת: זה בעיה במחשבים, אנחנו לא מבינים את

זה ולכן נמנה מישהו מהמתכנתים, שאין לו באמת את הכוח ליצור את התהליכים.

מה שהם עשו במשרד הבריאות זה דרישה מכל בתי-החולים לעשות בדיקה של כל המכשירים שלהם.

שם מדובר במכשירים שהם תומכי חיים לפעמים. מכשירים שלא יהיו מוכנים יכולים לגרום למוות בפועל. אני

רוצה לשבח אותם שבתוך התקופה הזאת של 8-7 חודשים הם עברו להיות מהמשרד אולי הכי פחות מוכן

לאחד המשרדים היותר מוכנים. אם כי, מאחר והעבודה התחילה מאוחר, בהחלט עוד יש דרך ארוכה.

אני רוצה לקרוא גם לוועדה הזאת וגם למבקר המדינה להיכנס לנושא הזה כדי שהביקורת לא תהיה

ביקורת שלאחר מעשה אלא להמחיש שביקורת תוך כדי הפעילות בהחלט יכולה לשפר את המצב.
היו"ר יוסי כץ
זאת אכן המטרה העיקרית של הדיון הזה. אנחנו נמצאים ב-1998 ויש דברים שעוד ניתן יהיה לבצע

אותם.
אלכס לובוצקי
הדבר הקריטי ביותר זה לקבוע את מעגלי החשיבות ולתקן את אותם דברים חשובים. אני אומר בכנות,

במשרד החינוך והתרבות אם המחשבים בבתי-הספר של הילדים שלי לא יעבדו, זאת לא טרגדיה. גם אם

המחשבים לא יפעל1, זה לא נעים, זה בהחלט פגיעה, אבל זה לא ברמת העדיפות הראשונה. יש כאן צורך

בקבלת החלטות, שהן לא ההלטות של מתכנתים ושל אנשי מחשב, לגבי סדרי עדיפויות.
סגן השר מיכאל איתן
שאלה נוספת, בהמשך לדוגמא שנתת עכשיו, כדאי לדעת כמה זמן ייקח.
אלכס לובוצקי
כמה חודשים.
סגן השר מיכאל איתן
אם המחשבים של הילדים שלך לא יעבדו זאת אומרת שאף מחשב במדינה לא עובד. כמה זמן ייקח עד

שייכשירו אותם? אם משרד החינוך והתרבות יודע היום שכמה חודשים אי אפשר יהיה להפעיל מחשבים,

עדיף שנדע את זה כבר היום.
אלכס לובוצקי
אתה יודע כמוני שיש מחסור עצום היום בכוח-אדם במשק לטיפול בנושא הזה.
סגן השר מיכאל איתן
אני מדבר על ההיערכות. לא דיברתי על תיקון.
אלכ0 לובוצקי
לכן את אותם אנשים שעוסקים בזה אין ברירה, צריך להפנות אותם לכיוונים הנכונים כדי שנתקן שם.

אגב, כיוון פעולה אחר שצריך להיות, וזה אולי דורש החלטת ממשלה או אולי אפילו חקיקה - נפגשתי עם

ראש מל"ח (משק לשעת חירום). צריך להתייחס לעניין הזה כאל אפשרות לפיגוע ידוע מראש, שפתאום

המדינה לא מתפקדת ברמה זו או אחרת. אחת הבעיות, שמל"ח בהגדרת תפקידו הוא שלוחה של משרד

הבטחון להגדרת שעת חירום. זה לא יוגדר כשעת חירום ברמה הצבאית אבל יתכן שצריך כאן, אולי

בהחלטת ממשלה ואולי אפילו בחקיקה (עוד לא בדקתי את זה משפטית), להרחיב את סמכויות מל"ח

לטיפול במשא הזה לאחר מעשה אם יהיו בעיות.
0גו השר מיכאל איתן
כדי להמחיש עוד פעם את העניין, נניח לרגע אחד שמסתבר פתאום שכל המעליות לא עובדות. אז

הבעיה היא לא שאי אפשר לאתר את הבעיה אלא שזה ייקח חודשים עד שייגמרו, עם כוח האדם הישראלי

שיודע לתקן מעליות, לתקן את כל המעליות בארץ, או את חלקן, או מאות מהן. אותו דבר יכול להיות עם

מקררים ועם מזגנים. עלולה להיות בעיה, גם אם קובעים סדר עדיפות לדברים חיוניים, עדיין יחכו בתור, כל

אחד מאיתנו יישב בבית וייחכה בתור שייבואו לתקן לו. המתקנים יצטרכו לרוץ ולסתום את כל הפרצות.
מבקר המדינה אליעזר גולדברג
חבר הכנסת לובוצקי, במכתב שכתבת אלי במשותף עם חברת הכנסת דליה איציק ציינת שהוועדה

המיוחדת לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי החליטה לקרוא לראש הממשלה למנות אישיות ברמה

המיניסטריאלית על מנת שתהיה סמכות מספקת לפעול אצל משהרי הממשלה והמנכ"לים ולדרוש את

היערכות המשרדים בנושא. שאלתי אליך, מה היתה התגובה, אם היתה תגובה בכלל?
אלכס לובוצקי
לצערי לא היתה תגובה. לצערי גם לא הצלחתי לקבל את הדוחות מהשרים ואני לא יודע אם הם הגיעו

או לא. אני לא יודע אם יש כאן בעיה אישית או לא. בשלב מסויים זה הוצג כבעיה אישית, האם ימונה אדם

כזה או אחר, ומי ימונה. צריך להבין, בארצות-הברית סגן הנשיא, מר אל גור, מונה אישית כאחראי על הנושא

הזה. אצלנו במערכת קיימים שני אנשים שבאופן טבעי יכולים להיות ממונים לטיפול בנושא הזה: או סגן השר

מיכאל איתן, שבקיאותו בנושא ידועה לכל והוא יושב במשרד ראש הממשלה, או שר המדע. ואולי שר האוצר,

שבמידה מסויימת יכול להתאים. לא אני צריך לנהל עבור ראש הממשלה את הממשלה. לא אני אחליט.
תשובתי, בכל אופן
לא מונה. חשוב מאוד שימונה אדם כזה. נוצרה כאן איזשהי מציאות לא כל-כך בריאה,

שבעצם רק לנו מהכנסת יש איזשהי אפשרות לנהל את המערכת וזה לא תפקידה של הכנסת לנהל את

העניין הזה.
סגן השר מיכאל איתן
לטעמי יש אחראי כזה - זה ראש הממשלה. מתוקף החלטת הממשלה הוטלה אחריות ומנכ"ל משרד

ראש הממשלה צריך לוודא את הביצוע.
אלכס לובוצקי
כמובן, כל זמן שאין מישהו אחר אז זה ראש הממשלה. הרי שנינו יודעים שב"וו'י פלנטיישן" ראש

הממשלה לא חושב על "באג 2000".
סגן השר מיכאל איתן
גם הנשיא קלינטון לא חושב כרגע על "באג 2000", אבל יש לו זמן להידרש לנושא ולוודא את זה.
היו"ר יוסי כץ
אמרתי כבר בפתיחת הישיבה שבלוח הזמנים שלי ב-1.1.2000 אני לא אכנס למעלית ולא אטוס



במטוס. האמת היא שכרגע אנחנו מדברים על מינהל תקין. יש החלטת ממשלה. ראש הממשלה העביר

החלטות מסודרות במליאת הממשלה ואותן צריך לבצע. אחרת זה ישאר מילה ריקה מתוכן. צודק סגן השר

איתן. ראש הממשלה יכול להמשיך להתעסק במשא ומתן המדיני ושר האוצר יכול להתעסק בבעיות הכלכלה

אבל בנושא הזה יש החלטות וצריך לבצע אותן. מישהו צריך לעקוב אחריהן, כפי שע1קבים אחרי שאר

החלטות הממשלה.

מאחר שהוזכר כאן משרד המדע, אתן להם את רשות הדיבור. מי מייצג את משח- המדע?
פרידה סופר
אני אפתח ואומר שעוד בהיות סגן השר מיכאל איתן שר המדע הוא דחף 1קידם את נושא המ'חשוב של

משת- המדע. הוא מימש את החלטת הממשלה על-ידי כך שהוא מינה את סמנכ"ל המשרד לעניין זה.

אני הכנתי עבור מנכ"ל משרד המדע טיוטת מכתב המופנה אל מר משה ליאון, מנכ"ל משרד ראש

הממשלה. הדברים מוסברים, דבר דבור על אופניו. כדי שהדברים יהיו מסודרים הייתי רוצה לקרוא בפניכם
את המכתב
"תוכנית 2000 במשרד המדע".

"1. ברצוני להודיע כי משרד המדע נמצא בשלבי סיום של הסבת מערכות המיחשוב לשנת 2000. כמו

כן נבדקות השלכות של שנת 2000 על מערכות משובצות המיחשוב, שעלולות לפגוע בגופים הפועלים

במימוננו.

2. כל עבודת ההכנה במשרד לקראת שנת 2000 בוצעה במהלך שנת 1998 ותבוצע גם בתחילת

1999. לצורך זה, התחלקה העבודה בי1 צוותים בתוך המשרד. צוות המיחשוב ערך בדיקות בתשתית ה-PC

בתוך המשרד (הזמן שונה לתאריך בשנת 2000 ורשת המשרד נבדקה) ולא נתגלו בעיות. יש לציין

שבמהלך השנים 1998-1997 - בתקופה שמר מיכאל איתן כיהן כשר המדע - שידרג המשרד את רוב

מערכות החומרה שברשותו, עם ציוד שעומד בתקן שנת 2000".

- אני רוצה לומר שרק לפני יומיים חתמתי על רכש של כ-30 מחשבים פנטיום 330. המחשבים מסוג

פנטיום 200 ע1נים לדרישות "באג 2000". כלומר כל המחשבים שהם בדרגה נמוכה מזו לא נמצאים

במשרד. אמרתי את זה רק במאמר מוסגר -

"כל יישומי המשרד עדיין כתובים על מחולל יישומים "גיניוס" שיושב על מערכות מחשב ה. VAX-ישנן
שלוש מערכות במחשב ה
VAX-מערכת ניהול הקרנות; מערכת שעון נוכחות; ומערכת ניהול קרנות

ממוחשב מגרמניה.

הוקמו שלושה צוותי פעולה פנים-משרדיים על מנת לוודא את עמידות המערכ1ת נוכח בעיות שנת

2000. לאחר שידרוג מחולל היישומים בוצעו סימולציות על כל אחד מהיישומים, במסגרתן כל שאילתה וכל

פעולה נ1סתה עם תאריכים של שנת 2000."

להלן משפט שהוספתי היום, לאחר שפרסמתי אתמול מיכרז לשידרוג המערכות האלה שציינתי: "עבודת

הסבת המיחשוב לשנת 2000 תתבצע בתחילת שנת 1999" - זאת אומרת, עד סוף שנת 1998 יסתיימו כל

הליכי המיכרז, כולל חתימת החוזה מול החברה שתש1!ק. ציינתי שהמיכרת לשידרוג המערכות פורסם

ב-19.10.98, כלומר אתמול.

"3. לגבי מערכות משובצות המחשב, אין בתוך משרד המדע מיכשור בעל תפקידים קריטיים. הציוד הינו

ציוד משרדי סטנדרטי, כגון מערכת טלפוניה, מכשירי פקסים, מזגנים ועוד. סמנכ"ל משרד המדע, גבי פרידה

סופר, הוציאה רשימת ציוד מערכות אלקטרוניות של המשרד 1נמצא שכל הציוד הינו עמיד לבעיית 2000.

לגבי שאר הציוד (מחשבונים, מכונות צילום מסוגים שונים וכדומה), אם יחולו בו תקלות בשנת 2000, ניתן

לפנ1ת לספקי הציוד על מנת לקבל שירות תיק1! א1 החלפת הציוד."

יש עוד סעיף שהוא אולי לא ישים במשרדים אחרים, זה סוכנות החלל שפועלת במסגרת המשרד שלנו.

"4. סוכנות החלל הפועלת במסגרת משרד המדע מעורבת באופן ישיר ו/או עקיף במספר פרוייקטים,

כגון: לווין אופק, לווין עמוס, לווין טכסאט, טלסקופ חלל טאווקס וכן בפרוייקט למדידת תזוז1ת של הפלטות

הטקטוניות באמצעות מכשירי . GPSכל פעילות מתבצעת על-ידי גופים חיצוניים. ס1כנות החלל בדקה את



נושא "באג 2000" מול מבצעי הפרוייקטים והסתבר - במכתבים חתומים על-ידי החברות - שהבעיה

מטופלת על-ידי הגורמים המבצעים."

זה מה שיש לנו. העתקים מהמכתב הזה יקבלו שר המדע, 0גן השר מיכאל איתן, וגורמים נוספים.
היו"ר יו0י כץ
מה היה התקציב שלכם לעניין הזה?
פרידה מפר
זאת הבעיה. אנחנו נתקלנו בבעיה חמורה מאוד עם אגף התקציבים במשרד האוצר. לצורך המיכרז

המשרד היה זקוק ל-1.5 מיליון ש"ח. אגף התקציבים עיכב את השינוי התקציבי - אני לא ביקשתי תוספת של

כסף אלא שינוי תקציבי - במשך למעלה מ-7 חודשים. ברגע שנודע לי שהחומר נמצא בוועדת הכספים, לא

חיכיתי לראות את התקציב במו עיני וייצאתי למיכרז. נכון לרגע זה ה-1.5 מיליון שקל הם עדיין לא ברשות

משרד המדע ובכל זאת יצאתי במיכרז כדי לחסוך את הזמן ולפעול במקביל. זה המצב. אילו התקציב היה

מגיע למשרד לפני 7 חודשים אני הי1ם הייתי אחרי המיכרז והכל היה מסודר.
היו"ר יוסי כץ
אני יוצא מנקודת הנחה שבעיית "באג 2000", אם במשרד המדע היא כרוכה בסכום כזה ובמאמצים

כאלה הרי שבמשרדים אחרים מדובר בסכומים ובבעיות הרבה יותר קריטיות למדינת ישראל, לתושביה,

לבטחונה, לכל מה שתירצו.

נציג האוצר רוצה להעיר את הערותיו ואחר-כך נשמע את נציג משרד ראש הממשלה.
ליא1ו ברון
ראשית, אני מבקש לתת שתי הבהרות לגבי סטטוס ההיערכות של הממשלה נכון לרגע זה.

לפני כן, כדאי שניקח בפרופורציה את מה שנעשה במשרד המדע. משרד המדע הוא משרד שמבחינת

היקף מערכות המיחשוב שלו ה1א משת- מאוד קטן, מהקטנים במשרדי הממשלה. הבעיה של "באג 2000"

היא לא בעיה שהיתה ממשית במשרד הזה מכיוון שאין שם אפליקציות מורכבות והמשרד נטול מימשקים

עם גורמים חיצוניים.

החוסר של 1.5 מיליון שקלים - אני לא רוצה להיכנס לזה כאן. אני גם לא הרפרנט של משת- המדע.

אבל מדובר בפיתוח של מערכת חדשה בלי קשר לפיתרון בעיית שנת 2000 במערכות הקיימות. לגבי דין

ודברים בין המשרד לבין אגף התקציבים, זה כבר עניין שלא קשור לו1עדה הזאת. אני לא חושב שהיה מקום

להעלות את זה.

לגבי הפרוייקט עצמו בראיה ממשלתית, או מקרו-כלכלית: נאמר נכון על-ידי סגן השר ועל-ידי חבר

הכנסת לובוצקי שהבעיה היא לא בעיה שצוות של תוכניתנים מספיק כדי לפתור אותה אלא זו בעיה שהיא

פרוייקט גדול שמצריך מעורבות ומודעות של הבכירים בי1תר בכל משרד ממשלתי.

מבחינת המעורבות והמודעות אני חושב שנכון להיום - וגושפנקה לכך זה החלטת הממשלה האחתנה

מחודש יולי - היא קיימת בכל המשרדים. אין היום משרד שלא מודע לבעיה של שנת 2000. אין חיום מנכ"ל

משרד ממשלתי שלא מעורב בפרוייקט בדרך זו או אחרת. כמובן שיש מי שמעורב יותר ויש מי שמעורב

פחות. בהחלטת הממשלה האחרונה נאמר שמעבר למינוי אדם בכיר ברמת הנהלת המשרד ש"רכז את

הטיפול בבעיה, יעבירו השרים אחת לרבעון דיווח מעודכן על התקדמות הפרוייקט, על סטטוס הפרוייקט ועל

ההיערכות לכשלים פוטנציאלים במקרה שבפרוייקט יהיו בעיות בשנת 2000.

בכלל במיגזר הממשלתי הבעיה כיום לדעתי, ככל הידוע לי, היא לא במערכות המיחשוב המקובלות..

במרבית המשרדים, ובעיקר במשרדים הגדולים, מעריכים היום שעד סוף הרבעון הראשון של שנת 1999

יסתיימו במלואם מבדקי הקבלה של מערכות המידע. לא צופים לנו בעיה דווקא בעניין הזה.



r
הבעיה מתמקדת יותר בשני נושאים נפרדים
1) במערכ1ת המשובצות מחשב, שלא ברור מה ההיקף שלהן במשרדים. יש משרדים שההיקף שלהן

הוא גדול יותר. לא ברור כיצד צריך לטפל במערכות האלה. לא תמיד אפשר להתב00 על מידע שמקבלים

מ0פקים היצוניים כדי לפתור את הבעיה של מערכות משובצות מחשב. יש כאן איזשהו 0ימן שאלה ואי

בהירות.

2) בגופים מפוקחים. בהחלטת הממשלה האחרונה תוטל על השרים למעשה לוודא שבתאגידים

ובגופים שבתחום אחריותם נערכים לבעיית שנת 2000. משרד התקשורת פעל בעניין הזה והעביר מכתבים
לכל בעלי הרשיונות הכלליים
לחברת בזק, לחברות הטלפון הסלולארי, לחברות הבינלאומיות, וביקש

להיערך 1להקים את המערכות לשנת 2000. מצד שני במשרד התשתיות הבעיה היא יותר חמורה מכיוון

שבחברת החשמל לא ברור איך נערכים למקרה של כשל מערכות ולא בחר מה ה0יכ1י של הצלחה.
הי)"ר יו0י כץ
מי אחראי לזה?
ליאון ברון
אני רוצה להפנות להחלטת הממשלה הראשונה מ-7.7.96. בהחלטה נאמר שהאחריות לפרוייקט היא

של המשרדים והיחידות.
0גו השר מיכאל איתן
אבל שם לא דובר בכלל על מערכות משובצות מחשב.
ליאוו ברון
וגם בענייני התקציבים: מדובר בפרוייקטים שונים. נאמר בהחלטת הממשלה שהמימון של הפרוייקט

ייעשה מתוך תקציבי המשרדים בהתאם לסדרי עדיפויות של המשרדים. יש למשרד התיירות לדוגמא

פרוייקטים מיוחדים בסדרי עדיפויות לשנת 2000. באותה מידה שנת 2000 במיחשוב הוא פרוייקט שצריך

לעמוד בראש סדרי העדיפויות, וזה נאמר במפורש בהחלטת הממשלה.

לגבי מערכות משובצות מחשב ותוכני1ת המשכיות : )Contingency plans(ההיערכות לכשל של מערכות

היא באחריות המשרדים, וזה נאמר במפורש בהחלטת הממשלה מיולי 1998, שעל השרים לוודא שלא

יהיה כשל במערכות.
היו"ר יוסי כץ
עו"ד שטיין, אני מבקש לשאול אותך קודם, האם יש איזשה' סיבה, או שזה באופן מיקרי, שמנכ"ל משרד

ראש הממשלה לא הופיע כאן ואתה מ1פיע במקומו?
שמעון שטיין
זה לא שהוא לא רוצה להופיע או משהו כזה. אני יודע שהוא מאוד טרוד ועסוק. אני לא חושב שתהיה

ש1ם בעיה שהוא בעצמו יתייצב כאן.
היו"ר יוסי כץ
תעביר אליו את השאלה הזו משום שזה בולט לעין.
שמעון שטיין
אני בטוח שהוא לא היה מודע לזה.



אומר את הדברים בקצרה. יש כאן באמת אחריות ספציפית וקונקרטית למנכ"ל המשרד, וגם למשרד

שלנו. בעקבות החלטת הממשלה האחרונה יצא מכתב, שהזכיר אותו 0גן השר, לכל הגופים הרלוונטיים,

לכל השרים, שעליהם להעביר נתונים לגבי הפעילות שלהם. אני ניסיתי לרכז את התגובות של המשרדים.

לאחר שראיתי שלגבי חלק מהמשרדים לא קיבלנו תגובות, השתדלתי לעשות מאמץ לקראת הדיון היום

להביא גם את המידע לגבי מצב ההיערכות שלהם. העובדה שאין לי כרגע תגובות מכל המשרדים לא

אומרת שאין תגובות כאלה. אני משוכנע שיש תשובות. בין השאר למשל ציפינו לתשובה של משח- המדע

1לא קיבלם אותה אבל הבה מ0תבר שיש מכתב מוכן.

אני אציג את התשובות שקיבלנו. תימצתתי אותן. יש פה גם נציגים של המשרדים עצמם. אני גם אתן

את החומר כול1 לוועדה.

משרד ראש הממשלה מאורגן לחלוטין, על-פי טבלה מפורטת, כולל לוחות זמנים של יחידות

ויחידות-סמך. אם יהיה צורך אני מוכן לפרט לגבי כל מסמך בנפרד שאני אגיש בפני הוועדה.
0גו השר מיכאל איתן
אולי אתה תוכל להגיד בכל משרד מתי הוא יעמוד באותה החלטת הממשלה?
שמעון שטיין
יש המון פעילויות עם תאריכים שונים.
היו"ר יוסי כץ
האם יש לך אפשרות לצלם את זה?
שמעון שטיין
הכל כבר מצולם ואני מוכן להגיש את זה לוועדה.

במשרד ראש הממשלה למשל יש מערכות לרישום ומעקב אחר ההחלטות. בלשכות השונות ההיערכות

תסתיים לקראת תחילת שנת 1999.

המטה ללוחמה בטרור - גם הוא יהיה ערוך לחלוטין לקראת תחילת שכת 1999.
סגן השר מיכאל איתן
סליחה שאני מעיר. כולנו כבר אנשים מבוגרים. האם אתה מתכוון לתת דיווח בסיגנון הבא: "יש לי דיווח,

אלה ואלה יהיו מוכנים עד 1999"? אני רוצה להזכיר לכולנו שאותו דיווח, רק במילים אחרות, "אלה ואלה יהיו

מוכנים עד 1998 " שמענו כבר גם בעבר. יש לי תחושה שגם בעוד חצי שנה אני אשמע "אלה ואלה יהיו

מוכנים בעוד חצי שנה". מה ימנע תשובה כזאת? אני לא אומר את זה בקנטרנות. אני אומר את זה מתוך

דאגה ורצון שאנחנו נעשה את מלאכתנו אמיתית ולא נתנחם כל פעם בתחזיות שאינן מוכיחות את עצמן.

כבר הראיתי לכם שהממשלה קבעה יעדים שהיא לא עומדת בהם.
אלכס לובוצקי
אני מבקש להרחיב את השאלה. משרד ראש הממשלה הוא כמובן המשרד הכי חשוב אבל עם כל

הכבוד, בעיות המיחשוב בו הן הכי קטנות. הן רק יכולות להתחרות אולי עם משרד המדע. אבל מה עם

משרד התשתיות למשל?
שמעון שטיין
לגבי משרד התשתיות לא קיבלתי חומר.
אלכם לובוצקי
אני רוצה לומר לך שלצערי משת- התשתיות לאורך כל הדרך מתנהג בצורה הכי חסרת אחריות בנושא

הזה. הוא בעצם צריך להיות זה שמרכז את הטיפול בנושאים הכי קריטיים.
ליאון ברון
של הגופים המפוקחים. לא של מערכות המידע של המשרד עצמו.
אלכס לובוצקי
הבעיה היא לא המשרד אלא המערכות המשובצות: דלק וכדומה.
ליאוו ברון
כל המערך של תשתית המשק למעשה.
שמעון שטיין
אני מבקש לענות ל0גן השר. ההערה שלך לא נשמעה קנטרנית ואני לא מתייחס אליה כאל קנטרנית.

אני חושב שהדברים הם באמת חשובים. יש לי כאן לכאורה ציקים של בעלי תפקידים, עם מסמכים מסודרים,

שמתחייבים לתאריכים בתולוציה של חודשים. אז אתה עכשיו אומר: מי לידי יתקע שהם יעמדו בזה?
הי1"ר יוסי כץ
ברשותכם, אנחנו מפסיקים את הדיווח של משרד ראש הממשלה. אני מבקש שלישיבה הבאה בנושא

הזה י1פיע מנכ"ל משרד ראש הממשלה 1ה1א י1כל לענות על שאל1ת.

נעבור למשרד הבטחון.
משה קוחנוב0קי
אני סמנכ"ל לתפקידים מיוחדים במשרד הבטחון ומזה חודשים אחדים התמניתי לעמוד בראש ועדת

ההיגוי המשרדית שנועדה לטפל בסוגיית "באג 2000". אנחנו העברנו דיווח למשרד ראש הממשלה על

פעילות משרד הבטחון. אני כרגע מפריד בין משרד הבטחון לבין צה"ל. אבי מציע שלגבי צה"ל אתם תשמעו

את הדיווח מראש חטיבת המיחשוב. אבל אנחנו מרושתים, כלומר משרד הבטחון וצה"ל עובדים במשותף.

אנחנו מזה כמה חודשים עוסקים בטיפול ויישום הוראה משרדית שקובעת את המטלות של כל יחידה

במשרד בנושא "באג 2000". אין פירושו של דבר שהפעילות התחילה לפני מספר חודשים. הפעילות

התחילה זה מכבר.
באופן כללי ניתן לומר כך
מערכות המיחשוב והמידע של המשרד הן גדולות. הן עוסקות במערכות

ספקים, במערכות של אגף השיקום, במערכות של תשלומים, הרבה מאוד שירותים לוגיסטיים לצבא.

ההיערכות כאן למעשה כמעט הושלמה. בדיווח שאנחנו נתנו ציינו את המערכות השונות, כל אחד והתאריך

שבו הפעילות הושלמה, כולל הסבות, כולל ניסויים וכדומה. ממש מקצת שבמקצת נותר לחודשים הראשונים

של שנת 1999. חלק הארי הושלם, לרבות ניסויים.

לגבי האגף שעוסק בתשתי1ת משרדיות - גם כן נעשתה היערכות, כולל למקרה של כשלים בתשתיות

לאומיות. בתוך המשרד התקבלו החלטות אלו יחידות למשל יצטרכו להיות מ1פעלות בגנרטורים, ולרכוש

עבורן גנרטורים, היה ויהיה כשל בחברת החשמל. אנחנו עומדים גם בקשר עם חברת החשמל ועם

המקורות האחרים של תשתיות לאומיות כדי, מצד אחד, לא לעשות רכש מי1תר אבל, מצד שני, לא לעמוד

בפני שוקת שב1רה במערכות קריטי1ת.

בהיערכות שלנו אנחנו חיקינו את הצבא. הצבא נתן מודל טוב לטיפול. מונו נאמני שנת 2000 ברמה של

האגפים. מבלי לגרוע מאחריותם האישית של ראשי אגפים, כל איש בתחומו הוא, אנחנו מינינו נאמני 2000.



אגב,כדי שלא יעסקו אך ורק במערכות הממוחשבות אמתו שאסור שאותו באמן 2000 יהיה העוזר למיחשוב.

זה פשוט כדי ליצור את המודעות למערכות משובצות למחשב. אנחנו עוקבים אחר ההתקדמות שלהם.

הייתי אומר שהמשרד ככלל ערוך. הדיווח מבוצע. אם תשאלו שאלות נוספות, אוכל להוסיף.

אנחנו עומדים בקשר עם הצבא. מיסדנו את תהליכי העבודה בינינו לבין הצבא גם במערכות המחשב,

על מנת שהן תדברנה זו עם זו, וגם כדי לסייע - וכאן ישנה בעיה גדולה מאוד - בעידכון מערכות לחימה, כדי

שנוכל לעמוד בייעד.

בנושא הזה ההנחה היא שכל יחידה יודעת טוב יותר מכל אחד אחר מה הן המערכות הקריטיות עבורה.

לפיכך אנחנו לא ניקח איזשהו גורם חיצ1ני שייחליט וייאמר לצבא: אתה תעדכן מערכת זאת ולא אחרת. גם
הצבא הלך בשיטה הזאת, דהיינו
ירד למטה - ואתם תשמעו מייד את הדיווח. אנחנו מעריכים ששמנו את

האצבע על אותן מערכות לחימה ואמצעים אחרים שהם טעונים טיפול מיידי.

אגב, מבקר מערכת הבטחון נכנ0 בחודש-חודשיים האחרונים לבדיקה און-ליין של הפעילות במשרד

הבטחון ובצה"ל.

אני חייב לומר לסיום הסקירה הקצרה הזאת כמה הערות כלליות. ראשית, ישנה בעיה קשה איזה מידת

וודאות אונה רוצה כדי להיות בטוח שהמערכת, במיוחד המערכת משובצת המחשב, תעבוד. אגב, במערכות
של מחשב
ים ניתן לנסות, פשוט ניתן להריץ, לשנות את התהליך ולמצוא טע1יות. במערכת משובצת מחשב

לפעמים לא ניתן לדעת, לא ניתן לנסות עד אשר האירוע יקרה. גנרטור, למשל: האם אנחנו צריכים להחליף

חלק מצי הגנרטורים שלנו כיוון שהם ישנים? זאת בעיה רצינית.

בעיות מסוג אחר הן הבעיות המשפטיות. אנחנו פונים לקבוצה מאוד גדולה של ספקים ושואלים אותם:

האם המערכות שסיפקתם לנו הן תואמות מחשב? מה אנחנו נעשה אם הם לא עונים? החוזים הסתיימו
והמערכות כבר סופקו. שאלה נוספת
מה אנחנו עושים כשהם אומרים שזה בסדר? האם עלינו לסמוך שזה

יהיה בסדר-? למשל כשעסקנו במערכות של אגף השיקום, הואיל וישנה קבוצה של נכים שתלויים במערכות

תומכות חיים, כמו למשל מכשירי הנשמה, אז אני לא בטוח שצריך להסתפק אפילו באישור בכתב חתום

על-ידי ה0פק שהמערכת תהיה בסדר. צריך ללכת למשרד הבריאות ולראות מה קורה. אולי צריך להעמיד

אחות או רופא ליד כל חולה שכזה ביום פקודה. אגב, כדי לסבך יותר את העניין, הוסבר לנו על-ידי יודעי דבר

שהתאריך הקריטי עש1י להי1ת גם במרוצת 1999.
סגן השר מיכאל איתן
בהרבה תוכנות משתמשים במספר 99 לא לציון תאריך אלא לדברים יוצאי דופן, לתיקונים (לטעויות. אבל

יש גם בעיה נוספת, שבשנת 2000 יהיה יום חסר בחודש פברואר בגלל שזו שנה מעוברת.
אלכס לובוצקי
בנושא הזה מנכ"ל משרד הבריאות הבטיח שבא1תו לילה קריטי של מעבר בין 1999 ל-2000 ליד

מכשירים תומכי חיים יהיה אדם. למרבה המזל זה יוצא בליל שבת, שזה יתרון משום שבתי-החולים נמצאים

אז בפעילות יותר נמ1כה 1אפשר יהיה לעש1ת את זה.
משה קוחנובסקי
אגב, ניסחנו נוסחים לגבי התקשרויות חדשות שעשו במשרד הבטחון ונחה חודשים החובה להיות

תואם שנת 2000 היא חלק מתנאי ההוזה. בעיה נוספת שחשוב לנו להצביע עליה - אנחנו מדברים בכוונה

על בעיות כלליות שעשויות לעניין את כלל המשרדים - היא מה נעשה לגבי מערכות שהן בתהליך הספקה,

מערכות שסופקו בשנים 1998 ו-1997? אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהמערכות הללו לא תואמות שנת

2000 ונצא גם מהנחה שאין מחוייבות חוזית של הספק להתאים אותן לשנת 2000. אבל מה נעשה במקרה

הפרובלמטי יותר, שייבוא ספק לגבי מערכת שסופקה בשנת 1998, אנחנו נגיע למסקנה משפטית שהוא

מחוייב לתת את התיאום לשנת 2000 אך הוא לא ירצה? בינתיים צריך להתאים את המערכת מפני שיום.

הפקודה מתרגש ובא.

לאותם מיקרים יש לנו יותר שאלות מאשר תשובות. כל מה שאני יכול לומר הוא - והזכיר את זה גם חבר



הכנ0ת לובוצקי - שהבעיה היא יהודית, שלא היה לה תקדים, ולכן גם קשה מאוד לדעת כיצד להיערך.
חסידה קופרברג;
הפעילות בה0בת מערכות המידע במשרד התחבורה לא התחילה כמובן עכשיו. היא התחילה כבר

מזמן, עוד אפילו לפני החלטת הממשלה הראשונה ב-1996. במה דברים אמורים? למעשה כבר אז בחנו

איזה מערכות בכלל ישארו בחיים, איזה מערכות נחליף ונכתוב מחדש, 1באיזה שיטות. חלק גדול מהמערכות

נכתב1 מחדש 1אין אית1 בעיה של שנת 2000.

לעומת זה, יש מערכות קריטיות וגדולות, בעיקר מערכות מידע ברכב במשרד התחבורה, שהשירות

העיקרי שניתן לאזרחים הוא במערכות האלה. כאן נדרשה עבודת ה0בה מאוד גדולה. זה לא רק עבודת

ה0בה של המערכות אלא בכלל של כל המחשב וכל 0ביבת המחשב. צריך גם להבין שהמערכות לא עובדות

באוויר. יש הרבה מאוד עבודה, בעיקר במערכות שיש בהן , main frameאו שרת מרבזי גדול צריך את כל

סביבת העב1דה להחליף. תוכניות העבודה של ה0בת המערכות צריכות לקחת בחשבון את כל הדברים

האלה, לקשור ביניהם, לשלב ביניהם, לתאם ביניהם. לפעמים דברים מתעכבים לא בגלל שתוכנית הסבה

של מערכת מסויימת התעכבה, למשל, אלא בכלל, בגלל איזה בעיית תשתית שהתעכבה.

ההחלטה הראשונה של הממשלה, שהתקבלה בשנת 1996, היתה אולי החלטה טובה אבל במציאות

של עבודה בסביבה ממשלתית היא פשוט היתה לא ריאלית ומייד כשקיבלנו א1תה, למרות שכבר התחלנו

לעב1ד בנושא הזה, התרענו שאנחנו לא נעמוד בתאריך הזה (כך לפחות אני הודעתי). זה פשוט לא ריאלי

לעמוד בתאריך של שנה כשתהליכים כמו מיכרזים, כמו כל מיני רכישות, לוקחים הרבה מאוד זמן ויש

לפעמים מכשל1ת.

למשל בנושא של הסבת מערכות רכב ונהיגה זכתה אצלנו חברה בשם STLוהלכנו לחתום איתה על

חוזה. תהליך חתימת החוזה, בגלל כל מיני קשיים, לקח 3 חודשים במקום, כפי שצפינו, חודש. זאת אומרת,

יש הרבה מאוד מכשל1ת מסביב.
הי1"ר י)סי כץ
מה הוא סדר גודל ההוצאות של המשרד כתוצאה מ"באג 2000"?
חסידה קופרברג
למעשה חב תקציב המיכון שלנו בשנה זאת 1בשנה הבאה הולך לכיוון הזה. מדובר על סדר גודל של

קצת יותר מ-4 מיליון שקלים בכל אחת מהשנים הללו.
היו"ר יוסי כץ
האם מדובר גם בגופים שקשורים עם משרי התחבורה? כלומר, רש1ת הנמלים, אל-על וכדומה?
חסידה קופרברג
לא. מדובר על המיחשוב ששייך למשרד התחבורה בלבד אף שיש לנו קשרים עם גורמים חיצוניים.

אנחנו צופים לסיים את כל ההסבה בחודש יוני 1999, לא לפני זה. אני חוששת שגם לא נעמוד בתאריך הזה

בגלל כל מיני קשיים, כמו עניינים ביורוקרטיים של תקציבים, של חוזים, של דברים שייעכבו בעדנו.
לגבי גופים אחרים
למעשה אני לא אחראית לטיפול הזה. אני אחראית לטיפול במימשקים מול גופים

אחרים שעובדים מול המחשב שלנו. לא מול גופים חיצוניים.
הי1"ר יוסי כץ
מי כן אחראי לזה במשרד התחבורה?
דורית חובב-רוטמן
אני מצטערת, התבקשתי להופיע כאן אבל אני לא הייתי מעורבת בכל הנושא עד עכשיו. אני מוכנה

להתחייב להעביר דיווח על מה שקורה ברשויות בהקדם למשרד ראש הממשלה.
סגן השר מיכאל איתן
יש לנו דיווח. קיבלנו דיווח שאין אצלכם שום גורם שאחראי לעניין.
דורית חובב-רוטמן
ככל הידוע לי אין גורם אחראי. בעניין הרשויות אני מוכנה להבטיח דיווח בהקדם.
היו"ר יוסי כץ
למשל מה קורה ברש1ת הנמלים או באל-על?
דורית ח(בב-ר1טמ1
אין לי מושג מה קורה שם. אני יודעת שברשות שדות התעופה יש טיפול בנושא.
אלכס לובוצקי
רש1ת שדות התעופה היו אצלנו בו1עדה בביקור והם מטפלים גם בחברות התעופה.

אדוני היושב-ראש, אתה באמת עולה כאן על הנקודה הכי קריטית. מה שחייב להיות זה אחריות

ממשלתית עליונה ובכל משרד אדם ברמת סמנכ"ל שאחראי אישית, שהוא כתובת והוא יכול להפעיל

סמכויות.
דורית חובב-רוטמן
אין את זה במשרד התחבורה.
ליאון ברון
רציתי להעיר לגבי מה שאמר חבר הכנסת לובוצקי לגבי רשות התעופה, שהם נערכו במועד והם

לקראת 0יום הטיפול בפרוייקט הזה.
0גן השר מיכאל איתן
דרך אגב, מאיפה אתה יודע?
ליאון ברון
כי אני בקשר עם מי שמרכז את הפרוייקט ברשות עצמה.
0גו השר מיכאל איתן
אז אולי תהיה אחראי על הפרוייקט.
ליאון ברון
בעניין הזה אני רוצה להעיר, אנחנו שוב חוזרים להחלטת הממשלה שקובעת שצריך להיות בכל משת-

מישהו מדרג ההנהלה שמרכז את הטיפול.



לגבי עניין של תקציבים ותהליכי רכש: במגזר הממשלתי שקשור למערכות מידע אנחנו גילינו שבתוך

המשרדים הבי1רוקרטיה המשרדית היא בעייתית. לא היתה בעיה של תקציבים אל מול אגף התקציבים ומ1ל

החשב הכללי באישורים של תקציבים. להיפך. המדיניות היתה מדיניות של הקלה במתן אישורים למיכרזים.
רו0ידה קופרברג
לשמחתי הרבה אף אחד לא ימות אפילו אם משרדי הרישוי לא יעבדו בשנת 2000.
הערה
אלא אם כן הרמזורים לא יעבדו.
שי /רדי
את זה כדאי שתשאירי למשטרה לקבוע.
חסידה קופרברג
לגבי תוכנית החירום שלנו: אני מאמינה שאנחנו כן נעמוד בזה שבשנת 2000 המערכות יעבדו, ולפחות

המערכות הקריטיות שהן מול הציבור הרחב. אבל אם ח0 ושלום זה לא יעבוד הבעיה אצלנו היא פשוטה כי

השר יכול על-'די צו מינהלי להאריך רשיונות ולהחליט כל מיני החלט1ת שהן ב0ך הכל מינהליות.
היו"ר יוסי כץ
זה מכוון למה שאמר חבר הכנסת לובוצקי, שצריך לעשות סדרי עדיפויות. סדרי עדיפויות זה כמובן קודם

כל חיי אדם ואחר-כך דברים שכמובן יקבע מי שייקבע. אבל צריכה להיות יד אחת. אני שמעתי מפיכם

שבארצות-הברית מדובר בסגן הנשיא וביחידה מיוחדת שכפופה לו. צריך לקחת את זה ברצינות. אני לא

רוצה להישמע קנטרני אבל זה מתחיל להזכיר לי את הסיפור של חגיגות היובל.
אלכם לובוצקי
בהקשר הזה כדאי להגיד למשרד התחבורה ולעוסקים בנושא: באותו תאריך צפויים להיות במדינת

ישראל בנוסף ל-6 מיליוני תושביה עוד כמיליון תיירים. זה תאריך קריטי. באותו יום העומס על מערכות

המדינה עלול להיות מעל ומעבר גם בלי הבעיה הזאת.
נסים אלפיה
צה"ל בעצם החל את ההיערכות שלו בתחילת שנות ה-90 מהטעם הפשוט שהתנדבות לשיחת קבע

מעבר לשנת 2,000 חייבה הזנת המחשב בנתונים. אבל בפועל הפעילות היותר מאסיבית החלה בתחילת

שנת 1996. בשנת 1996 נקבע על-ידי סגן הרמטכ"ל לוח זמנים לסיום הסבת המערכות בצה"ל:

31.12.98. הסיבה שנקבע דווקא המועד הזה היא בשל ה-1.1.99. אני אעיר כהערת ביניים, שמועד הסיכון

הראשון הוא ב-1.1.99. אנחנו מיפינו במהלך 1999 ובתחילת שנת 2000 -21 מועדי סיכון. כלומר, הבעיה

היא לא רק ב-31.12.99 אלא היא מתחילה ב-31.12.98.

האחריות בצה"ל מוטלת על מפקדי הזרועות והחילות. האחריות שלי, כראש חטיבת המיחשוב, היא

לביצוע בקרה ומעקב בכלל צה"ל.

האחריות למערכות משובצות מינהלתיות היא על צה"ל כגוף לוגיסטי, ואני מדבר על מעליות, מערכות

אל-פ0ק, מערכות כיבוי אש, מערכות משרדיות, מכונות צילום וכולי.

מתקיימים דיונים עתיים בראשות סגן הרמטכ"ל לביצוע מעקב, מעבר לפעילות הבקרה, ואני אתייחס

לזה יותר מאוחר.
שלבים בדרך לפיתרון
אני רוצה לומר שאחת הבעיות המרכזיות בשלבים, ברמה הטכנולוגית וברמה הארגונית, זה נושא

המודעות. לעבור את שלב המודעות זה אחת הבעיות היותר קשות. לאחר שעברנו את שלב המודעות

הע70ן פשוט "רץ" הרבה י1תר מהר.

נקבעו שלבים לפיתתן הבעיה במישור הטכנולוגי: מודעות, סקר, תכנון פרוייקט, ביצוע הפרוייקט, בחינות

קבלה, התקנה והרצה, בקרה שוטפת וכולי.
נקבעה אסטרטגיה ארגונית שכוללת
ניהול בקרה, התחייבות חברות, השפעה על תוכנית עבודה, היינ1:

מערכות קריטיות, ומתן סדרי עדיפויות בפעולות ההסבה, חוזה אחזקה, אחריות גופים, צוותי משימה וכולי.

מספר מילים בהיבט של אסטרטגיה צה"לית טכנולוגית. אנחנו חילקנו את הפעילות ל-3 רובדים: 1)

מערכות מידע; 2} מערכות משובצות מחשב; 3) מערך של בקרים מתוכננים.

מערכות מידע - כולנו יודעים מה הן.

מערכות משובצות מחשב - בעיקר מערכות אמצעי לחימה (אמל"ח). לראש של טיל יש בקצה רכיב עם

חומרה ותוכנה. אליו מתייחסים קצת שונה מאשר למעלית.

למרות זאת יש מערך שלם של בקרים מתוכננים, שגם שם יש לא מעט מערכים קריטיים.

בפועל מבחינת האסטרטגיה הטכנולוגית מתקיים פורום טכנולוגי להיזון הדדי בין כלל יחידות המחשב

בצה"ל. מתקיים מעין פורום שהוא מאוד ממוקד, בגלל הייחודיות שלו.

הוקם אתר שנת 2000 ב"צה"ל-נט". יש מערכת אינטרנט צה"לית שנקרא " Zahal net"ושם הוקם אתר

שנת 2000, שיש בו סקירות כלליות, סקירות ספציפיות מקצועיות, מתודולוגיות, הוראות, טיפים, הנחיות וכוי.

אנחנו מפרסמים סקירות טכנולוגיות בתחומים ממוקדים על-פי מטרות.

פורסמו הוראות שלי שמחייבות את כלל צה"ל, שקובעות קווים מנחים לטיפול בבעיה, הגדרת אחריות,

מנגנוני בקרה וכמובן מנגנונים לבדיקת ההתקדמות בכל הרמ1ת.

פורסמו מתודולוגיות למערכות ענ"א, למערכות מידע. אני אציין רק שאין מתודולוגיה חד-ערכית למערכות

משובצות. כל מערכת צריכים להתאים לה מתוד1לוגיה לצורך הבדיקה, מה שעושה את העסק הרבה יותר

מורכב. זה בניגוד למערכות ענ"א, מערכות עיבוד נתונים, מערכות מידע, שם יש כן מתודולוגיות.

כמובן פורסמו נהלי בדיקות. נהלי הבדיקות הם מאוד בעייתיים וזה באמת השלב הקריטי. מן

המפורסמות הוא, שבערך 15% מתיקון ליקויים ("באגים") יוצר ליקוי חדש במערכת. לכן מערך הבדיקות הוא

מאוד בעייתי.

הגדרנו מדרי תאימות. מה היא מערכת של שנת 2000? זה מאוד לא טריוויאלי וחייבים להגדיר מדדי

תאימות. כפי שציינתי קודם, מיפינו 21 תאריכים חשודים. תהליך הבדיקות שלנו מנפה ובודק את כל אחד

מ-21 התאריכים החשודים.

אני לא אפרט את ההיבטים היותר פרקטיים בפועל. אני אעבור לאסטרטגיה הארגונית.

האחריות, כפי שציינתי, היא על ראשי הזרועות והגופים. רובקרה והתיאום הם שלי, בקרת מיחשוב,

כאשר יש גם בקרה אג"מית כפונקציה של מערכים קריטיים, שהיא באג"ת.

אנחנו מנהלים את התהליכים ברמה פרוייקטלית, בתפיסה פרו"קטלית, בראיה פרוייקטלית. לכן לכל

מערכת או תת-מערכת יש נאמן שנת 2000, שהוא איש טכני, שהוא בסוף תהליך הבדיקה חותם

שהמערכת מוכנה - אני מדבר פה רק על האפליקציות - והוא מציין את שמות האנשים שעסקו בתיקון

המערכת ואת נתוניהם. כלומר, גם אם יהיה מצב שבשנת 2000 או בשנת 1999 תהיה בעיה, יידעו למי.

לקרוא. זה לא בשביל לתלות מישהו. זה יותר בשביל שתהיה כתובת, כדי שיידעו למי לפנות אם יש בעיה.

עצם העובדה שהוא חותם, נדמה לי שזה אומר הכל בעניין של האחריות.



מונה נאמן שנת 2000 יחידתי שאחראי לקיים את כלל הפעילות בתוך היחידה וכמובן שמונה גם נאמן

שנת 2000 חילי-זרועי, שהוא לאו דו1קא, כפי שצויין, איש מחשבים.

עוד בהיבט של האסטרטגיה הארגונית, נקבעו מנגנוני בקרה שוטפת ומעקב ברמת מפקדי היחידות,

בקרה על דיונים ובקרה רבעונית בראש1תי, ודיונים טכנולוגיים דו-חודשיים להיזון הדדי בין כלל היחידות, שם

בעצם מעלים שאלות ומקבלים את התשובות. וכמ1ב1 דיונים רבעוניים באג"ת לגבי כלל הפעילות המשולבת.

יש כמובן מנגנון של הפקת לקחים בתהליך עצמו; ניתוח סיכונים ומתן עדיפויות למערכים קריטיים, מנגנון

בתיאום ובשית1ף עם משרד הביטחון; 1כמובן מנגנון משפטי דרך גורמי ההרכשה במשרד הביטחון למול

החברות והספקים. אני אציין כהערת ביניים שאין שום אינסנטיב לשום חברה להתחייב לנו למוכנות לשנת

2000. מנהל חברה שחותם על מסמך כזה, צריכה לרעוד לו היד.
סגן השר מיכאל איתן
בארצות-הברית יש עכשיו חקיקה מיוחדת בקשר לנושא של האחריות, דווקא מתוך מגמה להגביל את

האחריות על מנת להגיע ליותר שיתוף במידע. נוצרה תופעה שאנשים פחדו לתת הנחיות מה לעשות כי

חשש1 שהם יכנסו לאחריות בדבר התוצאות. ראיתי עכשיו באינטרנט שהם חוקקו לאחרונה חוק להגבלת

האחריות, וזה מתקרב להשלמת החקיקה בימים האלה. יכול להיות שגם פה צריך לעשות משהו בעניין הזה.
נסים אלפיה
כמובן שזה מנגנון עם קונוטציה משפטית, עם אחריות משפטית לטובת הנושא הזה.

הקמנו סביבות ביקורת תרגיליות. אנחנו מבצעים תרגילים וכל יחידה אמורה לסיים את התרגילים עד

31.12.98. מרבית היחידות סיימו את התרגילים הפנימיים, שבעצם בדקו את כל הסביבה הטכנולוגית ואת

ההתאמה של המערכות.

התחלנו לקבוע, ויצאנו עם הנחיות ראשוניות לקראת יום המעבר. יש המון פעילויות שצריך לבצע לקראת

המעבר. למשל, אחד הפתרונות זה פשוט להזיז את השעון, זה הכל. אבל צריך לקבוע מי האיש שהולך

למערכת ומזיז את השעון. לעיתים צריך חברה חיצונית שתבצע את זה. צריך כבר היום לתאם עם החברה

שתבוא לעשות את זה.
בהיבטים של כוננות מבצעית כוללת
לא אפרט את מיפ1י העוסקים במלאכה, הכנת תרחישי כשל

ותוכניות מגירה לכל אחד מהתרחישים האלה.

מבחינת משמעויות ועצמאות לוגיסטית - ואני אומר מספר מילים בהמשך לנושא של תשתיות לאומיות -

זה דבר שכן מדאיג א1תנו. אם לא יהיה חשמל חודש זה אומר שאנחנו צריכים להיות ערוכים עם גנרטורים

לחודש, ואם לא יהיה דלק אז איזה דלק יהיה ליד הגנרטורים? לכמה זמן להיערך עם דלק ליד הגנרטורים?

אם נמשיך לפתח את זה בקול רם ניראה שזה פשוט בעיה קשה.

ברמה של תשתיות לאומיות - חשמל, מים, דלק וכמובן תקשורת: בנושאים אלה משרד הבטחון מתואם

מול המשרדים השונים בטיפול של מר קוחנובסקי.

עלי לציין שהנושא עלה גם למל"ח וערכתי פגישה עם ראש מליח. הנושא הוא קריטי מבחינתנו. גם בתוך

המערכת של חברת חשמל צריך להגדיר למשל כשיש בעיה במי מטפלים קודם כל והיכן מטפלים קודם כל.
בנושא של התקשורת
בסך הכל יש לנו מערכים שהם בחלקם עצמאיים. בחלק שבו יש תלות בחברת

"בזק" ובספקים אחרים שלנו, יש פעילות מולם. אנחנו לא צופים בעיה בשלב זה. על-פי דיווח שאנחנו קיבלנו

מחברת "בזק" הם יהיו מוכנים במערך התמסור1ת שהם מספקים לצה"ל בחודש יוני 1999, בהתבסס

במימשק שבין "בזק" לבין צה"ל.

צריך לחשוש מנפילת מערכות. במרבית המיקרים כאשר נופלת מערכת אז הולכים ומתקנים אותה, וגם

אם זה לוקח שבוע - מסתדרים עם זה. אבל מה קורה עם מערכות שמספקות נתונים שגויים, כאשר

מקבלים החלטות לאור נתונים שגויים כתוצאה מהמערכת? נדמה לי שזה נתח שהוא יותר קריטי אפילו

מאשר קריסת מערכת. זה במערכות המידע כמובן.
סגן השר מיכאל איתן
כלומר שאני יכ1ל לקבל פתאום הביתה בתור קצבת ילדים, במקום 100 שקל - 100,000 שקל, ועוד

רטרואקטיבית מ-1900?
נסים אלפיה
אומר ל0יום, מבחינת צה"ל הרוב המכריע של המערכות יהיו מוסבות עד 31.12.98. יש מ0פר מערכות

שהטיפול בהן יגלוש לתהילת שנת 1999, בעיקר כתוצאה מפעילות מ1ל הברות אזרהי1ת.

משרד מבקר מערכת הביטהון ביצע כבר ביקורת בתוך צה"ל, בכל יחידות צה"ל, וביחידות המחשב של

צה"ל.

יש את הא1פטימי0טים 1יש את הפסימיסטים בסוגיה הזאת. אלו אומרים לקולא ואלה אומרים לחומרה.

אני אומר שאנחנו במערך הצה"לי לא יכולים לקחת סיכון. רמת הסיכון שאנחנו משאירים לספק היא שואפת

לאפס. האם נעמוד ב-100% ביום המעבר? לא. המגמה היא למזער למינימום את רמת הסיכון. אנחנו

נעשה את הכל לעמוד במאה אחוז. אבל האם יהיו תקלות? אני מעריך שכן. הכוונה היא שיהיו מינימליסטיות.
הי)"ר י)סי כץ
תודה רבה על הסקירה המעניינת.
סגן השר מיכאל איתן
יש לי שתי שאלות, אם אפשר בקצרה. אתה מדבר על פעילות רבת היקף. אני מעריך שמדובר על מאות

שנות עבודה של אדם.
נסים אלפיה
זה מאות שנות אדם ועשרות מיליוני שקלים.
סגן השר מיכאל איתן
האם זה בא על חשבון עבודה אחרת? איך התארגנתם?

ושאלה שניה, האם אתם עושים גם סימולציות?
נסים אלפיה
לשאלה הראשונה, זה בא על חשבון הגופים. כמובן שזה גזל הרבה מאוד שנות אדם מהמשך קידום

מערכות לעתיד לצה"ל, אין ספק בכך.
סגן השר מיכאל איתן
זאת אומרת שאני יכול לומר הי1ם בעצם שבגלל הבעיה של "באג 2000" בצה"ל חל פיגור בפיתוח

תוכניות העבודה, לפי מה שצה"ל רצה לעשות לעצמו לפני זמן מסויים? כלומר, צה"ל מתקדם בנושא

המיחשוב ונערך להיות צבא מתוכנת וממוחשב אולם הוא דחה את ביצועם של חלק מהנושאים בגלל שהוא

היה צריך להתעסק בבעיה הזאת?
נסים אלפיה
בגלל שבתוכנית הרב-שנתית חזינו את בעיית שנת 2000, זה גולם בתוך תוכניות העבודה. כך שקשת

לומר שחל פיגור ביחס לתוכנית. אבל אין ספק שיש האטה משמעותית בפעילות צה"ל מבחינת סך כל

התוכניות. האם בגלל זה אנחנו לא עומדים בייעדים שקבענו לעצמנו? התשובה היא - לא. אנחנו עומדים

בייעדים. האם יכולנו לעשות יותר? התשובה היא - כן, אין ספק. זה גזל הרבה מאוד משאבי כוח-אדם,



הרבה מאוד שנות אדם וכסף.
לגבי הסימולציה
אני תיארתי קודם סביבת בדיקות. אנחנו בודקים בפועל. אנחנו לא עושים סימולציה.

אנחנו פשוט עושים סריקה ומיפ1י, ע1שים סביבת בדיקות יחודית ועושים תרגילים מערכתיים על סידרת

הבדיקות האלה. המורכבות של התרגילים היא ברמת המימשקים ביניהם. אם מערכת אחת מוכנה ומערכת

שניה לא מוכנה אז המימשק ביניהן לא עובד. צריך ליצור התאמה על מנת לגרום לזרימת מידע בצורה

חלקה. לכן זה סביבת בדיקות יחודית ולא רק סימולטורים. במערכים שהם פחות קריטיים אפשר לעשות

סימולציות.
היו"ר יוסי כץ
אנחנו מגיעים לסיום. יהיה המשך לדיון. התחושה שלי היתה שלפחות אצל חלק מהגורמים יש שאננות

מסויימת.
מבקר המדינה אליעזר גולדברג
ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה ל1מר שני משפטים. בדרך כלל משרד מבקר המדינה איננו נוהג

לגלות את הנושאים שעומדים על סדר יומו ואת המטלות שבהן הוא מטפל. אני חושב שאנחנו עוסקים בנושא

שהוא חריג ויוצא מן הכלל ואני מרשה לעצמי לומר שנושא הזה מונח על שולחן המשרד, בשלב די מתקדם.

אנחנו עוקבים, אנחנו מטפלים בנושא, בודקים אותו. אם ישנם כא1 נציגים של המשרדים הם בוודאי קיבלו

איזה שאלון או מכתבים בנושא הזה ונתבקשו לענות למשרד המבקר על הנעשה בכל משרד ומשרד. לכן

את הסיכום הכולל אני מעדיף לומר בשלב יותר מאוחר. בשלב זה אני אומר: אנחנו עם היד על הדופק.
היו"ר יוסי כץ
אני מאוד שמח, כי אסור להיקלע לשאננות בעניין הזה, ואסור בוודאי לסמוך על חסדי שמים. לפחות

ממה ששמעתי פה די ברור שמערכות עלולות לקרוס ואנחנו עלולים להיקלע למציאות שכרגע קשה לנו

לצפות אותה. ברור לי שצריכה להיות יד אחת רצינית.

אני אזמין לדיון הקרוב את מנכ"ל משרד ראש הממשלה. לפי דעתי, בהתחשב במה שכתוב בהחלטות

הממשלה, בשלב הזה, כל עוד לא מונה אדם אחר, זה באחריות ראש הממשלה ומנכ"ל משרד ראש

הממשלה שאחראי על התיאום בין המשרדים. לדעתי צריכה להי1ת מודעות הרבה י1תר חזקה לנושא הזה.

הלק מהמשרדים בוודאי כבר שקועים בעניין ועושים עבודה וחלק מהמשרדים פחות. לפחות לפי הרשימה

שקיבלתי מהיועץ המשפטי במשרד ראש הממשלה, והוא גם אמר את זה, דווקא משרד התשתיות לא שלח

שום דיווח. יתכן מאוד שנעשים דברים באיזשהו מקום אבל זרוע אחת צריכה לדעת בדיוק מה קורה, מה

מתרחש, 1שתהיה אפשרות של פיקוח 1בקרה על העניינים האלה.

לכן אני אזמן דיון בע1ד 3-2 שבועות בהשתתפות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"ל משת-

התשתיות. אנחנו נמשיך לברר את העניין הזה. אני מתנצל בפני מי שלא קיבל רשות דיבור. תהיה לו

הזדמנ1ת לעשות את זה. אני מ1דה גם למבקר המדינה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05

קוד המקור של הנתונים