ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 13/07/1998

רישוי כלי ירייה עמוד 522 בדוח 48 של מבקר המדינה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 223

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני. י"ט בתמוז תשנ"ח (13 ביולי 1998). שעה 10;12
נכחו
חברי הוועדה; יוסי כץ - היו"ר

מוזמנים; מבקר המדינה אליעזר גולדברג

יאיר הורביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

בועז ענר - משנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה

גבי שלומית לביא - עוזרת בבירת למבקר המדינה ודוברת

משרד מבקר המדינה

יהושע רוט - עוזר למבקר המדינה

גבי כרמל קרני - מנהלת ביקורת ראשית במשרד מבקר- המדינה

משה שקד - ממונה על אגף במשרד מבקר המדינה

גבי חנה יזרעלוביץ - טגן ממונה על אגף במשרד מבקר המדינה

עוזי ברלינסקי - מנהל האגף לענייני ביקורת המדינה וביקורת

פנים במשרד ראש הממשלה

משה איתן - ממונה ביקורת ופיקוח, משרד ראש הממשלה

יעקב עמית - ממונה על כלי ירייה במשרד הפנים

דובי גזית - מנהל המינהל לרישוי שירותי חירום ותפקידים

מיוחדים במשרד הפנים

גבי חנה זיכל - יועצת משפטית. משרד הפנים

דייר משה קליאן - לשכת הבריאות לוד, משרד הבריאות

דייר מיקי דור - שירותי רפואה. משרד הבריאות

גבי דניאלה נהון - מנהלת המחלקה למידע והערכה במשרד הפנים

דייר מאיר חובב - מנהל אגף תקון במשרד העבודה והרווחה

איילת הומינר - יועצת משפטית במשרד העבודה והרווחה

דוד בירנבך - מבקר משרד העבודה והרווחה

סנ"צ עידו גוטמן - ראש מדור סיור במשרד לביטיון פנים

עודד ברוך - יועץ משפטי במשרד לביטחון פנים

דב רמתי - סמנכ"ל לארו"ם - משרד הביטחון

אל"מ יוסי תלרז - סגן הפצ"ר. משרד הביטחון וצה"ל

אל"מ מוטי מרק - ראש מחי בריאות הנפש במשרד הביטחון וצה"ל

רס"ן רחל לבסקי - קמ"ב לענייני מבקר המדינה במשרד הביטחון

וצה"ל

גבי דניאלה במברגר-אנוש - רכזת קידום מדיניות וחקיקה

בשדולת תנשים
מנהל הוועדה
ברוך פרידנר
קצרנית
חנה אלטמן
סדר-היום
רישוי כלי ירייה - עמוד 522 בדוח 48 של מבקר המדינה.



רישוי כלי ירייה

עמוד 522 בדוח 48של מבקר המדינה

היו"ר יוסי כץ;

שלום לכולם. אני מקדם בברכה, פעם נוספת, את מבקר המדינה אחרי הישיבה

החגיגית שקיימנו קודם, בה ברכנו אותו. זאת ישיבה ראשונה, עניינית, שאנחנו

מקיימים עם מבקר המדינה מר אליעזר גולדברג, ובה נדון בביקורת על רישוי כלי

ירייה. עסקנו בנושא הזה במשך מספר ישיבות והפעם מונה על שולחננו דוח ממצה

ביותר על העניין הזה שבו מושמעת ביקורת נוקבת למדיי לגבי הטיפול של רשויות

המדינה ברישוי כלי ירייה, חלוקת רישיונות, קריטריונים, יישום המדיניות ואגב,

מהדוח עולה כי המדיניות איננה מיושמת, קביעת מדיניות נכונה, קביעת קריטריונים

נכונים הן לגבי המבקשים רישיונות הן לגבי הארגונים המורשים ובכלל כל המבנה

שנוגע לכל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.

נציג משרד הבריאות שהיה אמור להופיע בישיבה זאת התנצל על כך שהוא לא יוכל

להשתתף בישיבה בגלל ישיבת מועצת הבריאות.

ההיבטים השונים של הנושא שנדון בו עתה נדונו בהרחבה בצורה ממוקדת ביותר

בדוח מבקר המדינה ורק כדי לרענן את זיכרוננו אבקש מנציגת משרד מבקר המדינה,

גב' חנה יזרעלוביץ, לסקור בפנינו, בשתיים שלוש דקות, את הנקודות העיקריות

שהמשרד גיבש.

חנה יזרעלוביץ;

אחזקת כלי ירייה מותנה בקבלת רישיון. משרד הפנים נותן את הרישיון אחרי

שהוא מתייעץ עם משרד הבריאות ועם המשטרה.

משרד הפנים בדק, באופן יסודי, את המדיניות שלו וקבע תבחינים מפורטים מאד

למתן רישיונות לכלי ירייה כאשר העילות להן מחולקות ל-4 קטגוריות בהן נימנו

הקריטריונים למתן רישוי לכלי ירייה.

אנחנו ציינו בביקורת כי מתן רישיון לכלי ירייה נעשה בהתאם לתבחינים אבל

באשר להחזקת כלי ירייה וחידוש כלי הירייה, בעת החידוש לא נבדק אם העילה ממשיכה

להתקיים והתוצאה היא, בעצם, שלגבי רישיון שניתן כאשר היתה עילה, לא נבדק אם

העילה ממשיכה להתקיים בעת החידוש.

המשרד שינה את הליך חידוש הרישיונות החל מחודש ינואר 1997 כאשר אחת

המטרות שלו היא לבדוק, לגבי כל אהד, האם העילה ממשיכה להתקיים, אך הדבר הזה לא

נעשה בפועל.

באשר לבחינת הכשירות, שני הגופים שהיו אמורים לבדוק את הכשירות הם משרד

הבריאות והמשטרה. משרד הבריאות על פי הקריטריונים שלו והמשטרה - על פי

קריטריונים שלה. משרד הבריאות מצא כי ההליך הקבוע בחוק, לפיו נבדקים רק

המקרים שבהם דווח על אישפוז, אינו מספיק. הפסיכולוגים והפסיכיאטרים שנדרשים

לדווח על מסוכנות של אדם לשאת כלי ירייה - אינם מדווחים על כך למשרד, ובאופן

כזה הליך ביצוע המסוכנות איננו מספיק. לא רק זה אלא גם צה"ל, שיש לו מידע על

חיילים שמשרתים אצלו, לא העביר, עד שנת 1996. את כל המידע שהיה ברשותו, ומשרד

הפנים נאלץ לקבל את המידע הזה באופן שלא תאם את הוראות החוק.

המשטרה קבעה לעצמה קריטריונים לאשר מתן רישיון כלי ירייה או לא לאשר מתן

רישיון כלי ירייה על פי שלוש קטגוריות; כאלה שפוסלות מתן רישיון, כאלה שאינן



פוסלות וכאלה שמחייבות שיקול דעת. בפועל המשטרה לא הפעילה שיקול דעת והיא

יצרה, בעצם, שתי קטגוריות, כאלה שפוסלות וכאלה שאינן פוסלות. זה באשר לכלי

ירייה פרטי ים.

לגבי ארגונים מורשים, יישובים, משרדי ממשלה או מפעלים - להם ניתן אישור

מיוחד לתת הרשאה לשאת כלי ירייה. לגבי מי שמורשה לשאת כלי ירייה - לא נבדק

בכלל המידע שמצוי בידי צה"ל.

לגבי מלווי טיולים ומתנדבי משא"ז נבדק מידע שנמצא רק במשטרה ולא נבדק

לגביהם בכלל המידע שנמצא במשרד הבריאות. יתרה מזאת; מלווי טיולים לא נדרשים

לעבור אימון והכשרה בכלי נשק שאתם הם מלווים את הטיולים.

בהזדמנות הזאת מן הנכון להזכיר כי משרד הפנים שקבע את המדיניות, איזן בין

שני אינטרסים, בין הצורך של אדם להיות מוגן כאשר ההגנה נתונה בידי צה"ל

והמשטרה ומצד שני היות כלי הירייה מסוכן ולכן צריך להקפיד הקפדה יתרה שמי

שנושא כלי ירייה יהיה רק מי שיש לו עילה לשאת את אותו כלי. אם העילה נבדקת רק

בעת מתן הרישיון או רק במהלך הרישיון ולא בעת הידוש הרישיון - יוצא שהיום, לפי

הנתונים הנמצאים ברשותנו, יש 317 בעלי רישיונות לכלי ירייה שלא ברור למי מהם

יש עילה לההזיק כלי ירייה ולמי לא.

היו"ר יוסי כץ;

תודה. כפי שאנחנו מבינים, הנושא נהשב די מפוצל למרות שהאחריות היא בתחום

משרד הפנים. אני מעביר את רשות הדיבור לנציג משרד הפנים, מר דובי גזית, מנהל

המינהל לרישוי שירותי חירום ותפקידים מיוחדים שבמסגרתו נמצאת המחלקה לרישוי

כלי ירייה.

דובי גזית;

בפתח דבריי אני מוצא לעצמי הובה נעימה לציין את העבודה היסודית שנעשתה על

די משרד מבקר המדינה בכל מה שקשור להכנת הדוח. זאת היתה, לטעמנו, עבודה

יסודית, מקיפה, הגונה, יש לנו ויכוחים על חלק מהמסקנות אבל בסך הכל זאת היתה

עבודה משותפת, כוללת דו שיח הדדי תוך כדי כתיבת הדוח ובהקשר הזה של הדברים מן

הנכון לציין כי חלק גדול מההערות תוקן תוך כדי ביצוע הדוח בעיקר בתחום הרישוי

האישי.

היו"ר יוסי כץ;

מה לא תוקן ועל מה אתם חולקים?

דובי גזית;

אני אחלק את הנושא שעליו אנחנו דנים ל-3 חלקי משנה. חלק משנה אחד נקרא;

רישוי פרטי, חלק שני עניינו נושא ארגוני, וחלק שלישי, שהוא הנושא הכבד ביותר,

עניינו המדיניות. בדברי הפתיחה של נציגת משרד מבקר המדינה, כאשר דובר על

עניין תום עילה, הכוונה, בעיקר, היא למדיניות ואני אסביר את דבריי. כיום, בכל

מה שקשור לתום עילה, אנחנו מחלקים את מחזיקי רישיונות הנשק לשתי קבוצות

עיקריות; 1 - קבוצה שהיתה קיימת מאז קום המדינה עד ינואר 1996, לגביה פורסמו

תבחינים חדשים או קריטריונים חדשים בעקבות אותו דוח ועדת כהן שהתכנסה בשנת

1993 ופרסמה את המלצותיה. בעקבות הוועדה הזאת הוקמה ועדה מיוחדת לעניין

תבחינים אשר סיימה את עבודתה ובחודש ינואר 1996 פורסמו תבחינים חדשים לידיעת

הציבור, תבחינים מצמצמים כאשר התנאי לקיום כל תוקף רישיון הוא קיום העילה

שבגינה הוא ניתן. זאת אומרת שהנושא של קיום העילה הופיע לראשונה, לציבור,

בתבחינים, לכל מי שקיבל נשק מאז חודש ינואר 1996.



יש ציבור גדול, לדעתי הוא מוערך ב-280 אלף מחזיקי רישיונות, שקיבל רישיון

על סמך עילות ישנות, כלומר, אם היום צריך לבדוק אותו, להערכתנו, וכאן אין לנו

ויכוה עם משרד מבקר המדינה, חלק גדול ממנו- לא עומד, כרגע, בתבחינים הנהוגים

כיום לקבלת רישיון. לדוגמה, עללה שהיתה נהוגת בשנות החמישים היתה הגנה עצמית.

היום על סמך עילה כזאת איש לא יוכל לקבל נשק.

אנחנו בחנו כמה וכמה פעמים, במשרד הפנים, איך לנהוג עם אותם 280 אלף

מחזיקי רישיון, בייחוד לאור התבחינים החדשים וגם ועדת כהן, בדוח שהיא פרסמה,

היא הציעה לא לעשות בדיקה באופן גורף לכל אותם 280 אלף מחזיקי רישיונות אלא

לטפל אך ורק בכאלה ש"הוותק" שלהם ברישיון הוא 10 שנים ופחות. זאת אומרת לא

לגעת בכל הוותיקים יותר.

כשאנחנו בוחנים את עניין תום העילה אנחנו מבחינים בין שתי בעיות; בעיה

משפטית ובעיה ארגונית. מבחינה משפטית יש דעה שאומרת שבאיזשהו מקום יהיה לא

הגון לומר לאדם שקיבל נשק בשנות הששים: ידידי, היום אתה לא יכול להחזיק את

הנשק לכן תחזיר אותו. אין מה לעשות עם הנשק, אין גופים שיקלטו את הנשק,

מחירו ירד פלאים, אין מי שיחזיק כמויות של נשק ואני מדבר על אלפי כלי נשק לכן

באיזשהו מקום יש עם הנושא של זכות הקיניין בעיה ויש, אכן, ויכוח בין המשפטנים

בכל מה שקשור לשאלה האם יכולים לנהוג כך או לא?

מעבר לבעיה המשפטית שנמצאת בבחינה משפטית ושר הפנים יחליט לגביה לאור

חוות הדעת שהוא יקבל, יש גם בעיה ארגונית מעשית ובהקשר הזה של הדברים נשאלת

השאלה האם נכון ליצור מאגר שאינני יודע היכן הוא יהיה, של 100 אלף כלי נשק?

אני סתם זורק מספר, זאת הערכה. מה יעשו עם כלי הנשק האלה? יימכרו אותם?

באנגליה קנו כלי נשק במבצע דומה שעל פיו עשינו הערכה שהעלות המשוערת של 100

אלף כלי נשק היא 120 מיליון שקל מקופת המדינה, אם, אכן, המדינה רוצה לשפות או

לפצות את האנשים.

נניח שיהיו בין אותם 100 אלף אחוז מסויים של עבריינים שלא יפעילו את

נשקם, המשטרה הודיעה, אני לא מייצג אותה, שהיא לא בטוחה שהיא תוכל להפנות כוח

אדם ומשאבים כדי לתפוס - - -

היו"ר יוסי כץ;

תסלח לי על כך שאני מפסיק אותך באמצע דבריך. האם הטענה הזאת יוושמעה

באזני נציגי משרד מבקר המדינה?
חנה יזרעלוביץ
כן. כאשר משרד הפנים קבע את התבחינים והחליט על ההליך החדש, הוא לקה

בחשבון את הדברים האלה והוא אכן החליט לבדוק אם העילה קיימת ולהמשיך לתת

רישיונות רק בהתקיים העילה. הדברים נבחני ונקבעה מדיניות. השאלה שאנחנו

שואלים היא מדוע המדיניות הזאת איננה מבוצעת? אותו דבר לגבי השיקולים

המשפטיים.

דובי גזית;

הנושא עלה מספר פעמים לדיון ועד עכשיו המוטו המוביל היה לא לטפל בו בגלל

שני ההיבטים שציינתי, ההיבט הארגוני וההיבט הטיפולי. כאן אני כופר במשפט

שכתוב בדוח מבקר המדינה ואשר אני טוען שהוא פשוט איננו נכון. מעולם לא נאמר

שתהליך חידוש הרישיון יהיה תהליך בדיקת עילות.
חנה יזרעלוביץ
יש מסמך שמדבר על כך.
דובי גזית
הראו לי את המסמך שהוא, אכן, מסמך פנימי שמנהל המחלקה הוציא אליי, על

כוונה. לא היתה החלטה במשרד. אני לא כופר בקיומו של המסמך.
היו"ר יוסי כץ
בקטע מסויים של הדוח אתם מדברים על בעל עבר ביטחוני ואתם אומרים שמבין

2000 בעלי רישיונות שהשתחררו מצה"ל אחרי ינואר 1996, רק 20 עמדו בעילה של בעל

עבר ביטחוני. מי שקיבלו רישיון ולא התייצבו אצל פקיד הרישוי לאחר השחרור -

רבע מהאוכלוסייה הזאת, מחזיקים בכלי ירייה שלא כדין כיוון שתוקף רישיונם פג

ואז אתם אומרים שפקידי הרישוי לא הורו להם להפקיד את כלי הירייה במשטרה,

כנדרש. אמנם זה לא הנימוק הזה, יחד עם זאת נשאלת השאלה האם גם כאן יש בעיה

ארגונית?

דובי גזית;

התשובה לנושא הזה מתחלקת לשתי קבוצות; 1 - אם יש אנשים באותה אוכלוסייה

שהחזיקו בכלי ירייה לפני 1996, בהם לא נגעו; 2 - קבוצה שנייה שאחרי 1996,

שלגביהם בזמן כתיבת הדוח היה דו שיח בין הצבא, המשטרה ומשרד הפנים, כדי לעשות

שינוי בתבחינים כדי כן לאפשר למי שהשתחררו מהצבא להישאר עם הנשק. מאחר ולא

הסתיימה עבודת המטה באשר לעניין הזה, שר הפנים החליט להתחיל לקחת את הרישיונות

מאותם קצינים שקיבלו נשק אחרי ינואר 1996 והשתחררו בינתיים ומ-1 במרץ האחרון

הרישיון הזה מבוטל.

היו"ר יוסי כץ;

מה המשמעות של המילים; הרישיון מבוטל? האם מישהו דואג לאסוף את כלי הנשק

האלה, או שאתם חיים בשקט עם כך שמדובר על מפירי חוק?
דובי גזית
אוספים את הנשק והנושא הזה נמצא במעקב.

היו"ר יוסי כץ;

כמה כלי נשק מהסוג הזה נאספו?

דובי גזית;

אין לי הנתון.

היו"ר יוסי כץ;

אני מבקש אותך לרשום לפניך להמציא לי את הנתון המבוקש.

דובי גזית;

הנושא המרכזי שעליו אנהנו מדברים הוא עניין תום עילה, אשר נמצא, כרגע,

בבדיקה משפטית ואחרי שיוחלט, מבחינה משפטית, ללכת לכיוון כזה או אחר - המשרד

יצטרך למצוא את הדרך הארגונית במידה וההחלטה תהיה כן לטפל בנושא הזה מבחינה

משפטית.



בועז ענר;

שאלת זכות הקיניין היתה צריכה להיבחן במהלך כל השנים כיוון שיכול להיות

שהשאלה הזאת מותנית בקיומה של העילה. אתה מצהיר שאין עילה מסויימת שבגינה אתה

מקבל נשק והשאלה הנשאלת בהקשר הזה של הדברים היא מה קורה כאשר העילה מתבטלת?

זאת שאלה מורכבת אבל היה ראוי לבחון אותה - -

חנה זיכל;

היא נבחנה. לא היתה אז עילה.

כרמל קרני;

היתה אז עילה.

בועז ענר;

כפי ששמעתם יש בידי 100 אלף אזרחי מדינת ישראלי כלי נשק שלכאורה אין עילה

להחזקתם. אנחנו לא מדברים רק על המקרה של אותו אדם שדעתו השתבשה עליו, שזאת,

בהחלט, בעיה. יכולים להיות מקרים כאלה אבל אנחנו מדברים על שכיחות כלי נשק

שאין עילה להחזקתם, דהיינו יש הסתברות גבוהה שמתוך 100 אלף כלי הנשק האלה -

חלק יגיע לידים לא ראויות וזאת הדילמה בין הביטחון העצמי של האזרח לבין ביטחון

הציבור לבין תפוצת כלי הנשק. כאן היה ראוי לעשות פעולה. נכון שיש לדבר הזה

היבטים תקציביים וארגוניים, אין ספק, אבל פעולה מסודרת, רב שנתית, מן הראוי

היה שתעשה.

היו"ר יוסי כץ;

תודה. אבקש לקבל תגובה על הדברים האלה. מר גזית, האם אתה מסכים למספר

שצויין, 100 אלף?

דובי גזית;

זאת היתה הערכה גסה. זה יכול להיות כל מספר.

היו"ר יוסי כץ;

האם לא נעשתה בדיקה - - -

דובי גזית;

לא יכולה להעשות בדיקה. הבדיקה היא העילה. אבל נניח, כנקודת התייחסות,

שמדובר על 100 אלף. מכל מקום לדעתי קיימת טעות בסיסית בהבנה שכן כל אותם 100

אלף ו-280 אלף או כל מי שמקבל נשק היום, עובר, באופן שוטף, אחת לחידוש רישיון,

בדיקה הן מבחינת המרשם הפלילי, קרי משטרת ישראל והן מבחינת משרד הבריאות. זאת

אומרת שאם חס וחלילה השתבשה על מישהו דעתו ומשרד הבריאות יודע על כך - הנשק

יילקח ממנו ורישיונו יבוטל.
היו"ר יוסי כץ
אתה סומך על המשטרה ועל משרד הבריאות שהם יאתרו את האנשים, במסגרת ה-100

אלף?



דובי גזית;

אני אומר שמדובר על מערכת בקרה מתמשכת וקבועה שאיננה קשורה, בכלל, לעילה

הנוכחית.

היו"ר יוסי כץ;

מי אחראי לקיום הבקרה הזאת?
דובי גזית
המערכת המשותפת; המשטרה בתחום שלה, משרד הפנים בתחום שלו ומשרד הבריאות

- בתחום שלו. זאת עבודה משולבת.

אין לעובדה הזאת ולנושא העילה ולא כלום משום שהעילה שהיתה נהוגה בשנות

החמישים - יכול להיות שהיא תופסת היום - - -

היו"ר יוסי כץ;

אבל זה לא אומר שהוא לא זכאי מכוח עילה אחרת.

דרבי גזית;

או שיש לו בעיה בריאותית ו/או משטרתית.

היו"ר יוסי כץ;

הדבר הטוב ביותר מבחינת השמירה על האיזון בין שני השיקולים, ביטחון

הציבור, זכותו של הפרט וכל מה שקשור לכך, היה אילו היינו יכולים לקחת את ה-317

אלף בעלי רישיונות ולבדוק אותם אהד אחד אם מתקיימת לגביהם אחת העילות על פי

המבחנים שמשרד הפנים קבע. זה, כאמור, היה יכול להיות הדבר הטוב ביותר.

דובי גזית;

זה, בדיוק, מהות הוויכוח, האם צריך לעשות את זה, כן או לא?

היו"ר יוסי כץ;

אם חס וחלילה יקרה מחר בבוקר - - -

בועז ענר;

קרה.

היו"ר י וסי כץ;

- - מקרה שייפול בדיוק לקריטריונים האלה, יגידו לנו שיכולנו לעלות על זה

בזמן אבל לא עלינו.

דובי גזית;

זאת לא שאלה של לעלות על זה או לא. אדם קיבל נשק בשנת - -



היו"ר יוסי כץ;

על סמך עילה של הגנה עצמית.
דובי גזית
הוא יכול לעשות בנשק שימוש ראוי או לא ראוי גם אם הוא היה מקבל את הנשק

על סמך אחת העילות הקיימות היום ולכן אני טוען שמבחינת מערכת הבקרה המשטרתית

הפלילית והבריאותית, אותה מערכת בקרה קיימת לגבי כל אותו ציבור שמחזיק בכלי

ירי יה.
היו"ר יוסי כץ
אתה יוצא מנקודת הנחה שיש מקום לשלול רישיון להחזקת כלי ירייה ממי

שהמשטרה, אולי הצבא, ומשרד הבריאות קבעו שכדאי לשלול ממנו את הרישיון, בגלל

הסיבה של ביטחון הציבור אבל אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאת המחסום לקבל רישיון

לכלי ירייה יעבור רק מי שעומד בקריטריונים מסויימים וזה לא אותו דבר.

דובי גזית;

היה מחסום מסויים בשנת החמישים, יש מחסום מסויים שהוצא לבקשות הדשות בשנת

1996 והשאלה הנשאלת בהקשר הזה של הדברים היא האם צריך להעביר את המסננת, שהיא,

היום, מסננת הרבה יותר צפופה, גם עליו, מההתחלה? רטרואקטיבית? זאת, בדיוק,

השאלה.

היו"ר יוסי כץ;

למעלה מכל ספק. מה פה עניין הרטרואקטיביות? יש מדיניות ממשלתית, היא

ולא אחרת קבעה קריטריונים, ואין היגיון לא להפעיל אותה רטרואקטיבית. ברור

שצריך להפעיל אותה על כל 317 אלף מקבלי הרישיון. אם הממשלה הגיעה למסקנה

שקריטריון א', שלפני 50 שנה הצדיק החזקת כלי ירייה ועכשיו הוא לא מצדיק - זה

לא הגיוני שאדם, בלי כל קשר למצבו הנפשי, הבריאותי, הפלילי, יחזיק בכלי

הירייה. שאלה אחרת שנשאלת באותו הקשר של דברים היא מה עושים בעניין הזה?

האם רוכשים את כלי הירייה?

רשות הדיבור לסנ"צ עידו גוטמן.

עידו גוטמן;

אינני משפטן אבל אני מבקש לציין שנניח שלפני 10 שנים היה קריטריון איקס,

אחרי איזשהו זמן אנחנו אומרים, כמדינה, שאותו קריטריון בטל, לכן תחזיר את הנשק

שנמצא בידיך - - -

כרמל קרני;

לא, זה לא מה שאנחנו אומרים.

עידו גוטמן;

זה, בדיוק, מה שנאמר כאן. היתה עילה של הגנה עצמית, זה היה הקריטריון,

אבל הקריטריוון הזה בוטל, אז עכשיו את רוצה לקחת מכל אלה שלא עומדים בקריטריון

של הגנה עצמית את הנשק וזה דבר שלא יעשה.



היו"ר יוסי כץ;

האם הגנה עצמית חיה הקריטריון היחיד?

דובי גזית;

הקריטריון העיקרי.
עידו גוטמן
אם ביטלו את הקריטריון הזה האם יכולים לומר לי להחזיר נשק שקניתי אותו

מכספי?
כרמל קרני
יש הבדל בין קריטריון שהיה ואחר כך התבטל, וזאת לא עילה לקהת מאדם את

הנשק שנמצא ברשותו. אם נתנו לאדם רישיון מסיבה מסויימת והסיבה עדיין בתוקף -

לא ייקהו ממנו את הרישיון. נניח שאדם היה גר ביהודה ושומרון, הוא הפסיק לגור

באותו אזור, אז העילה שבגינה הוא קיבל את הנשק - זה כבר משהו אחר.

יאיר הורביץ;

זה רק בתהום משרד הפנים, לא בתהום רב מערכתי.
היו"ר יוסי כץ
כמה רישיונות כלי ירייה יש ביהודה ושומרון?
דובי גזית
אין לי הנתונים, כרגע.
היו"ר יוסי כץ
אני מבקש אותך לרשום לפניך להמציא לנו תשובה לשאלה כמה כלי ירייה מחזיקים

ביהודה ושומרון וכמה, מתוכם, ברישיון?
דובי גזית
כולם ברישיון.
היו"ר יוסי כץ
כמה רישיונות בוטלו בשנים האחרונות?
יאיר הורביץ
מהסיבה שהם עברו לגור בתוך הקו הירוק.
כרמל קרני
בדוח ציינו שמבין אלה שקיבלו רישיון ביהודה ושומרון, יש אלף שהפסיקו לגור

באותו אזור, אבל הם ממשיכים להחזיק בכלי הירייה.



היו"ר יוסי כץ;

מה תגובתך, מר גזית, על הדברים האלה?
דובי גזית
אני לא יודע מאין נציגת משרד מבקר המדינה קיבלה את הנתונים שהיא מדברת

עליהם - - -

היו"ר יוסי כץ;

אני מבקש אותך לצאת מנקודת הנחה שהיא בדקה את העניין.

דובי גזית;

אני לא סתם אומר את הדברים האלה אבל בהנחה שהנתון שמדובר עליו אכן נכון

אני שוב מחלק את אוכלוסיית האלף לשני חלקים; אלה שלפני ינואר 1996 ואשר קיבלו

נשק בעבר - הנשק נשאר ברשותם. אלה שקיבלו נשק אחרי ינואר 1996, שינו כתובת,

ואנחנו יודעים שכתובתם שונתה, - רישיון הנשק שלהם מבוטל.

היו"ר יוסי כץ;

מה קרה אחרי שביטלתם את הרישיון לאותה אוכלוסייה? מי דאג לאסוף את כלי

הירייה? אין מחלוקת על כך שצריך לאסוף את כלי הירייה. אני מבין שביטלתם את

הרישיון אבל לא אספתם את הנשק.

דובי גזית;

אין לי, כאן, כרגע, הנתונים באשר לשאלתך זאת אבל אני אוכל להמציא אותם.
היו"ר יוסי כץ
אבקש אותך לעשות זאת.

חנה יזרעלוביץ;

משרד הפנים לא נהג לרשום את העילה שבגינה ניתן הרישיון בשום מקום - - -

היו"ר יוסי כץ;

גם כיום הוא נוהג כך?

חנה יזרעלוביץ;

רק בזמן הביקורת הוצא טופס חדש ועליו נרשמה העילה. לא ניתן היה, בכלל,

לבדוק בגין איזו עילה ניתן הרישיון. מעולם לא נבדק אם העילה ממשיכה להתקיים

ומעולם הרישיון לא בוטל.

היו"ר יוסי כץ;

אם מדובר על מגורים ביהודה ושומרון, זאת עילה בפני עצמה.

חנה יזרעלוביץ;

לא ברור אם בגין העילה הזאת ניתן הרישיון.



היו"ר יוסי כץ;

אם זאת עילה בפני עצמה, אפשר לברר זאת באמצעות הכתובת. אגב, אינני נכנס

לשאלה מה דינו של מי שרשום שהוא גר במקום מסויים אבל בפועל הוא לא מתגורר שם.

דובי גזית;

אני עובד על פי הרישום.

היו"ר יוסי כץ;

יש מאות או אלפי אנשים שרשומים כתושבי השטחים, הם כלל אינם מתגוררים שם

ויש להניח שהם בעלי כלי ירייה.

רשות הדיבור לאלוף משנה יוסי תלרז, סגן הפצ"ר.

יוסי תלרז;

כפי שעולה מהחומר ומהדוח שקראתי הנקודה המרכזית שצריכה לעמוד על סדר

יומנו היא סוגיית התבחינים, אמות המידה למתן רישיונות להחזקת כלי ירייה פרטיים

בידי חיילי צה"ל. קיימנו על הנושא הזה דיונים, היתדיינויות, הוחלפו מסמכים

ולמעשה עדיין, לפי מיטב בדיקתי, עבודת המטה לא הסתיימה לגבי אמות המידה

הראויות לפחות לא לגבי קצינים ששירתו בצה"ל, הלקם לוחמים, חלקם שירתו ביחידות

מובחרות, שביקשו וקיבלו היתר להחזקת נשק פרטי. הצבא מעודד דברים כאלו; ואפילו

מנחה יחידות מסויימות לשאת כלי נשק פרטיים. מכל מקום החיילים האלה, לאחר

שהוכשרו בצבא בכלי נשק הרבה יותר מורכבים מאקדחים, מסיימים את שירותם ואז

נשאלת השאלה מה דינם של אלה שלאחר שנים של שירות סיימו את שירותם ולא הגיעו

לדרגות קצונה בכירות כגון סגני אלופים ומעלה, שהתבחין לגביהם נקבע לפי סעיף:

עבר ביטחוני ראוי, וכדומה?

הצבא מעניק, באמצעות פקיד רישוי שהוסמך לכך על ידי שר הפנים, כלי נשק

ואנחנו, כמובן, פועלים על פי התבחינים ועל פי המדיניות של משרד הפנים בנושא

הזה ומעניקים, באמצעות המנגנון שקיים בצבא, רישיונות לכלי ירייה פרטיים. אבל

לגבי השאלה מי רשאי, אחרי שחרורו, לשאת כלי ירייה - נעשית, עדיין, עבודת מטה.

הדיון האחרון שהתקיים אצל סגן הרמטכ"ל, שבו הוצגו הקריטריונים המבחינים

כלפי קציני הצבא, גרס שצריך להמשיך בעבודת המטה משום שלדעתנו קצינים שסיימו את

שירותים והם זמינים כל רגע לשירות מילואים ועלולים, כל רגע, להתערב באיזשהו

ארוע ביטחוני שעלול להתרחש, המדיניות לגביהם היא לא לצמצם את מספרם יתר על

המידה.

היו"ר יוסי כץ;

מתי, לדעתך, תסתיים עבודת המטה?

יוסי תלרז;

עבודת המטר אמורה להביא לכך ששר הביטחון ייפגש עם שר הפנים בקשר לשאלה

הזאת משום שכיום קיים אבסורד מסויים, שקצין שהיה בשירות חובה או בשירות קבע,

סיים את שירותו, במשך שנים הוא נשא נשק פרטי עם רישיון, אבל כאשר הוא משתחרר -

המדינה לוקחת ממנו את הנשק. למדינה, כאינטרס, צריך להיות חשוב שדווקה אנשים

מיומנים יישאו נשק לעת ארוע ביטחון פנים וכדומה, אבל כאמור, זה עניין של

מדיניות.
היו"ר יוסי כץ
האם תוך חודשיים בערך - - -

יוסי תלרז;

אני אמליץ על כך שעבודת המטה תסתיים במהרה, וכמובן שהמדינה צריכה לשקול

אם ביטול העילה ההיסטורית תופסת או לא?

היו"ר יוסי כץ;

מה לגבי בריאות הנפש?

יוסי תלרז;

אין ספק שלמשרד הפנים קיימת סמכות, מכוה סעיף 11 לחוק כלי ירייה, לדרוש

את המידע והמידע צריך להיות מועבר, באמצעות משרד הבריאות למשרד הפנים, לגבי

השפעת הקו הגופני או הנפשי על הכושר להחזיק נשק. כפי שעולה מסעיף 529 לחוק

שלפניכם, היועץ המשפטי גיבש כללים שיאפשרו את העברת המידע - - -

היו"ר יוסי כץ;

האם הדבר הזה מבוצע הלכה למעשה?

יוסי תלרז;

ידוע לי שנעשית עבודת מטה בשאלה הזאת.

היו"ר יוסי כץ;

תודה. רשות הדיבור לאלוף משנה מוטי מרק.

מוטי מרק;

בפועל מזה שנתיים העברת המידע בין משרד הבריאות לצה"ל ובין צה"ל למשרד

הבריאות, נעשית באופן שוטף ויש להניח שמשרד הבריאות ידווח שחלק עיקרי, מוביל,

בהודעות מטפל אלה הן, בעצם, הודעות מטפל של צה"ל שמועברות למשרד הבריאות. אני

לא רוצה להתחייב על למעלה ממחצית או פחות ממחצית, אבל זה סדר הגודל בשנתיים

האחרונות.

הנקודה הספציפית היא שיפור בתהליך האפשרי, לאחר שמר מני מזוז העלה פיתרון

משפטי בצורה של שאילתה מתמדת. הפיתרון הזה הועלה בסוף 1997 ומשרד הבריאות

וצה"ל אמורים ליישם אותו. משרד הבריאות צריך לציין מה הטכניקה שבה הוא מעלה

אפשרות של שאילתה מתמדת, קרי מצב שבו מי שמשרת בכוחות הביטחון, בכל רגע נתון,

בעצם, מרחפת לגביו השאלה האם ברגע זה השתבשה עליו דעתו? האם ברגע זה הוא

התאשפז או האם ברגע זה קרה אתו משהו, ואז אנחנו יכולים לפעול בקטע של מניעת

החזקת נשק צה"לי, והפוך; מידע צה"לי לגבי מי שמקבל נשק.

הנושא הזה נחשב עניין טכני מורכב ביותר. הסוגייה המשפטית, לפחות,

והקונצפט, שפעם ראשונה מזה שנים יש מענה שלדעת המשפטנים הן של משרד הבריאות

והן של צה"ל - מאפשר כמעט רצף העברת מידע הדדי בין שני הגופים.



עניין השאילתה המתמדת הוא מצה"ל למשרד הבריאות. בכיוון ההפוך אין צורך

במצב של שאילתה מתמדת כי בצה"ל, היום, המידע קיים והוא מועבר ברגע שנוצרת

עילה.
היו"ר יוסי כץ
בפרשה של היורה מחברון - - -
מוטי מרק
שם היה דיווח של משרד הבריאות אלינו.
היו"ר יוסי כץ
שם היתה בעיה - - -
מוטי מרק
האישרור היה בין שתי שאילתות.
היו"ר יוסי כץ
מה עם התפר הזה?
מוטי מרק
הוא ייפתר ברגע שיימצא פיתרון טכני למושג של שאילתה מתמדת. באשר לעניין

הספציפי - לגביו היתה שאילתה טרם היותו מלש"ב. שירותו נדחה כאשר היא היה,

בעצם,
היו"ר יוסי כץ
לכן הוא יצא מהמאגר שלכם?
מוטי מרק
כשהוא חזר לצבא, הוא חזר לפני המועד של השאילתה החוזרת.

כל זמן שאין פיתרון טכני, ירדנו למצב של כל חודשיים - שאילתה. אבל גם

במצב הזה של כל חודשיים שאילתה, עד שלא ייושם הפיתרון הטכני - - -
היו"ר יוסי כץ
השאילתה הזאת נעשית באמצעים ממוחשבים?
מוטי מרק
כן. אדם עובר עם דיסק, מקבל תשובה, ובודקים אותה. לעומת זאת הפיתרון

שהציע מני מזוז הוא פיתרון כזה שכל הזמן יש שאילתה וכל הזמן יש תשובה. אבל זה

הפיתרון המשפטי. היישום הטכני שלו יארך חודשים.
כרמל קרני
האם העניין הזה מתייחס רק לחיילים בשירות סדיר או גם לאנשי מילואים?
מוטי מרק
כרגע, כאשר אנחנו עושים זאת בצורה ידנית, תעניין מתייחס רק לסדירים.

כאשר אנחנו עושים את הפעולה בצורה ידנית פעם בחודשיים, זה רק לסדירים. הפיתרון

על השאילתה המתמדת, כעיקרון, לפי הייעוץ המשפטי של מני מזוז, הוא מהרגע שצה"ל

מודיע או משרד הבריאות מודיע שיש מלש"ב, כלומר מגיל שש עשרה וחצי מועמד לשירות

ביטחון ועד לרגע שצה"ל מודיע שהוא פטור משירות ביטחון - - -

היו"ר יוסי כץ;

לכל אורך התקופה?

מוטי מרק;

אם מתעורר משהו - מרחפת לגביו שאילתה כל הזמן, אבל צריך להבין בהקשר הזה

של הדברים כי השאילתה המתמדת איננה דבר הדדי. לגבי העברת מידע לצה"ל ולמשרד

הבריאות - ההסברה והאכיפה די יעילים.

היו"ר יוסי כץ;

תודה. רשות הדיבור לגב' דניאלה נהון.

דניאלה נחון;

אני מבצעת בפועל את ההקבלות בין צה"ל, משרד הפנינו וקובץ חולי הנפש

היו"ר יוסי כץ;

מה את עושה בפרקטיקה?

דניאלה נהון;

בפרקטיקה אני מקבל פסקי דין מצה"ל וממשרד הפנים, מבצעת את ההקבלה ועונה

על כל שאילתה שנשלחת אליי. אני גם עונה על הודעות מטפל. מאז נועם פרידמן,

אולי ד"ר מרק לא יודע, אבל אנחנו מקבלים לא רק מלש"בים אלא גם סדירים וגם יותר

מכך. זאת אומרת שהבעיה של נועם פרידמן כן נפתרה - - -

יאיר הורביץ;

שאלו על המילואים.

דניאלה נהון;

לגבי מילואים, עקרונית, על פי החוק, אנחנו חייבים לענות על שאילתות

ואנחנו אכן עושים זאת. כל אימת שמגיעה שאילתה - אנחנו עונים עליה. איננו

יוזמים שאילתות אלא רק עונים עליהן.

היו"ר יוסי כץ;

זאת אומרת שצה"ל מעביר את רשימת המתגייסים החדשים - - -

דניאלה נהון;

לא רק. גם סדירים, וכל הזמן.
היו"ר יוסי כץ
הוא מעביר גם את רשימת שירות המילואים? איך הדבר הזה נעשה?

מוטי מרק;

להעביר את הרשימה הזאת זה, בעצם, כאילו להעביר את כל רשימת אזרחי המדינה

מגיל 18 עד 50, לכן זה לא מתבצע. מה שי יתבצע בעתיד, לפי השיטה של מני מזוז,

הוא מרגע שמישהו היה מלש"ב, עד פיטוריו באיזה גיל שלא יהיה, יש שאילתה שנמצאת

במשרד הבריאות, כאמור, הפיתרון הטכני לעניין הזה יארך זמן.

היו"ר יוסי כץ;

זאת אומרת שהעניין עוד לא מבוצע הלכה למעשה.

מוטי מרק;

כאשר אנחנו שואלים, כיום, שאילתה על איש מילואים - יש לנו קצה חוט כדי

לעשות את הפעולה הזאת.

היו"ר יוסי כץ;

אני מבקש שנעבור לעניין סכסוכים במשפחה. האם יש איזשהו מעקב אחר החזקת

כלי ירייה אצל אנשים שמעורבים בסכסוכי משפחה? רשות הדיבור לסנ"צ עידו גוטמן.

עידו גוטמן;

בכל מה שקשור לנושא הספציפי הזה, נוצר קשר בין ארגונים למעמד האישה

וארגונים אחרים לבין השר לביטחון פנים ומי שמטפל בעניין הזה הוא, בעיקר, מערך

חקירות כיוון שהוא הראשון שנתקל בבעיות האלה. כיום יש בהליכי הפצה נוהל

שמגדיר, במקרה של אלימות במשפחה, מתי לוקחים מאדם נשק, אילו פעולות צריך לבצע,

למי מודיעים על כך, כולל, לדוגמה, אם אין לו נשק פרטי אלא נשק של ארגון ממשלתי

או שהוא עובד צה"ל או הוא איש שב"כ או עובד במשרד ממשלתי אחר. מכל מקום בנוהל

הזה יש תשובה לשאלה איך יוצרים קשר עם מקום העבודה, כדי שלא ייתנו לאותו אדם

נשק חליפי.

היו"ר יוסי כץ;

באיזה שלב נוטלים מאדם את נשקו?

עידו גוטמן;

ההנחיה שקיימת, כרגע, היא שברגע שמוגשת תלונה על אלימות במשפחה, מה

שהחוקר צריך לעשות הוא קודם לכל לוודא אם לאיש יש נשק מאיזושהי סיבה. זה יכול

להיות נשק פרטי שלו או נשק שהוא קיבל מארגון מסויים.

היו"ר יוסי כץ;

זאת שאלת קבע של החוקר?

עידו גוטמן!

כן. החוקר חייב לשאול את השאלה הזאת והוא גם חייב לשאול את האישה אם היא

יודעת שבעלה מחזיק כלי ירייה כי ברור שלבעל יש אינטרס להסתיר את העובדה הזאת.



היו"ר יוסי כץ;

אם התשובה של אותו אדם היא שהוא קצין משטרה?

עידו גוטמן;

נוהגים לגביו בדיוק לפי אותו הליך. אם יש לו נשק פרטי - תופסים את הנשק

ומבקשים ממשרד הפנים להתלות או לבטל את הרישיון. יש, כמובן, אופציה על פי חוק

שלא לתפוס את הרישיון במקרה שהחוקר מחליט שאין באותו מקרה מידה של מסוכנות

אלא, לדוגמה, הבעל רק קילל את אישתו ולא היו מקרים קודמים - - -

היו"ר יוסי כץ;

זאת אומרת שהאקט הזה קשור בהחלטה של החוקר. באיזה רמה הוא אותו חוקר?

עידו גוטמן;

קצין חקירות.

היו"ר יוסי כץ;

הוא חי יב להיות קצין?

עידו גוטמן;

כן.

היו"ר יוסי כץ;

אם לוקחים מאותו אדם את הנשק, האם לוקחים אותו למשמורת?

עידו גוטמן;

כן, ואז מפעילים שיקול דעת האם לבקש ממשרד הפנים לבטל לגמרי את הרישיון

על סמך אותו ארוע, או להתלות את הרישיון ולחכות ולראות איך הדבר ייתפתח. יש,

כמובן, קריטריונים לבדיקת הנושא הזה כגון השאלות: מה קרה בארוע, מה עברו הקודם

של אותו אדם - -

היו"ר יוסי כץ;

מפנים את תשומת לבי לעובדה שאתמול הורשעה אישה בעניין קשירת קשר לרצח

והיא, עצמה, ביקשה רישיון לנשק להגנה עצמית. השאלה שנשאלת בהקשר הזה של

הדברים היא האם אתם מתייחסים לגברים ולנשים באותה צורה?

עידו גוטמן;

קשה לי לענות לך על השאלה הזאת כיוון שברמה העקרונית מיד חייתי משיב לך:

כן, אבל המקרים שבהם אישה מואשמת בתקיפת בעלה נחשבים ספורים ביותר.

היו"ר יוסי כץ;

תודה. רשות הדיבור למר דוד בירנבך, מבקר משרד העבודח והרווחה.
דוד בירנבך
הסוגייה שהונחה על שולהנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה קשורה גם

למשרד העבודה והרווחה בקטע של מידע שמצוי אצל עובדי הרווחה. בנושא הזה היו,

אצלנו, עמדות שונות, במשרד. המנכ"ל שלנו מינה ועדה, והוועדה, בימים אלה,

אמורה להגיש את הדוח הסופי שלה.

יש לנו הסתייגות מלבדוק או להעביר אוכלוסיות שונות במסננת של עובדי

רווחה. אנחנו מעדיפים להתרכז בשני סוגי אוכלוסייה; א' - אוכלוסייה שלגביה

עובד רווחה, ברמת השטח, מגיע לידיו מידע על פי תבחינים כאלה או אחרים שהאיש

שעליו מדובר הוא בגדר סיכון לעצמו או למשפחתו. מידע כזה מועבר, באמצעות איש

מטה שלנו, למשרד הפנים. אגב, עוד לא קבענו את התבחינים; נעשה זאת בימים

הקרובים. ב' - סוג שני של אוכלוסייה הוא אותו סוג שלגביו משרד הפנים מקבל

מידע כמו תלונות, כאשר אפשר לזהות במי מדובר, ואז אנחנו מעבירים את המידע

לבחינת עובדי הרווחה על מנת שהם ייבחנו האם יש סיכון באותם אנשים או לא.

העניין הזה עוד טעון תיאום עם משרד הפנים אבל זאת פחות או יותר התפיסה שלנו.

היו"ר יוסי כץ;

תודה. רשות הדיבור לגבי דניאלה במבר-גר-אנוש משדולת הנשים.
דניאלה במברגר-אנוש
ברצוני להדגיש, בהמשך לדברים שכבר נאמרו לגבי העברת מידע בין הרשויות

השונות והמשרדים השונים, שאף אחד לא ציין כאן עד עכשיו שבעיקר בעקבות רצח נשים

ורצח נשים על ידי בני זוגן, הוקמה ועדת מנכ"לים, ועדה בין משרדית של מנכ"לים

של משרדים בכירים ביותר, גם כדי לבדוק כיצד- למנוע את התופעה וגם כדי לשפר את

התקשורת בין המשרדים. הוועדה, כרגע, יושבת על המדוכה ואני מקווה שבתום - - -

היו"ר יוסי כץ;

יש לה לוח זמנים?

דניאלה במברגר-אנוש;

יש לה לוח זמנים אבל כיוון שאני לא נציגה שיושבת באותה ועדה, אני לא

יכולה למסור לך פרטים מדוייקים על לוח הזמנים שלה. מכל מקום אני מבינה שתוך

פרק זמן קצר יחסית, הוועדה תמסור את מסקנותיה ואני מקווה שהדבר הזה יעזור

לפתור מקצת הבעיות גם לגבי נשים וגם לגבי הבעיות, בכלל, של העברת אינפורמציה.

היו"ר יוסי כץ;

תודה. רשות הדיבור למר יעקב עמית ממשרד הפנים.

יעקב עמית;

ברצוני ליידע את הנוכחים כי בחודש נובמבר 1997 נכנסה למשרד הפנים מערכת

חדשה של מיחשוב שיש לה אפשרות לקלוט את כל הנתונים הרלוונטיים. הבקרה, מאותו

רגע שנעשה מיחשוב, תהיה, כמובן, הרבה יותר מדוייקת - - -

היו"ר יוסי כץ;

האם פניתם אל כל בעלי הרישיונות או אל כל מחזיקי כלי הירייה?
יעקב עמית
לא

היו"ר יוסי כץ;

מה מונע ממשרד הפנים לפנות אל כל מחזיקי כלי הירייה עם אותו טופס - - -
דובי גזית
במסגרת חידוש הרישיון, נאמר כאן כבר במהלך הישיבה ששיטת הרישוי שונתה

משיטה שנעשית אחת ל-5 שנתית, ועתה יש רישוי מתמשך של 3 שנים. במסגרת החידוש

הזה, באופן מתמשך, אנחנו פונים לכל מחזיקי רישיונות כלי ירייה ומחדשים את

רישיונם אחת ל-3 שנים. החידוש עצמו מחייב בביצוע אימון - - -
היו"ר יוסי כץ
בפרק זמן של 3 שנים משרד הפנים יכול לתפוס - - -
דובי גזית
הוא פונה אל כל בעלי הרישיון אחת ל-3 שנים - - -
היו"ר יוסי כץ
מה קורה אם בעל הרישיון לא עונה על הקריאה?
דובי גזית
זה אחד העניינים שהדוח מעיר לגביהם ואני אסביר מה קורה בנושא הזה; נעשה

מבצע לכל מי שעל פי הרישומים שלנו לא חידשו את רישיונם. פנינו אליהם, היתה

אוכלוסייה של 22 אלף איש, והיסדרנו אגב כך את עניינם של 11 אלף מהם.

מערכת המיחשוב נכנסת עכשיו לפעולה. כאשר כל הנתונים יוקלדו לתוכה והיא

תתחיל לעבוד באופן מלא, כרגע היא נמצאת בשלבי סיום ואני מעריך שתוך חודשיים

שלושה היה תתחיל לעבוד באופן מלא, - נעשה מבצע חדש לכל מי שעל פי הרישום שלנו

לא חידשו את הרישיון שלהם. זה צעד אחד. נפנה אליהם במכתבים רשומים ו/או

רגילים, והצעד הבא יהיה תפיסת כלי הנשק, דבר שלא יעשה על ידינו אלא על ידי

משטרת ישראל שמוכנה, מדגמית, לעשות זאת.
היו"ר יוסי כץ
האם יש לכם סמכות להטיל קנסות מנהליים על אנשים כאלה?
חנה זיכל
אם הם באים לחדש את הרישיון.
היו"ר יוסי כץ
לא. אדם מחזיק נשק - -
חנה זיכל
זאת עבירה פלילית.
היו"ר יוסי כץ
לא שאלתי אם זאת עבירה פלילית אלא אם יש לכם סמכות לקבוע קנס מינהלי?
וזנה זיכל
לא.

היו"ר יוסי כץ;

אני מציע לכם לשקול זאת.
דובי גזית
אין לי מושג באשר לעניין כזה.

היו"ר יוסי כץ;

אם עולים על אדם שמחזיק כלי ירייה ללא רישיון, מדוע לא להטיל עליו קנס

מינהלי עם אפשרות, תוך איקס זמן מהרגע שהוא קיבל את המכתב הרשום, להגיב או

לערער? נדמה לי שצעד כזה יכול להחשב יותר מרתיע. מכל מקום אני מציע לכם

לשקול זאת.

עידו גוטמן;

אנחנו מעבירים את הכדור למגרש שלך; תעשו תיקון בחוק כלי ירייה.

דובי גזית;

יש כ-8400 אנשים שנפטרו והשאירו אחריהם רישיונות כלי ירייה. במסגרת

המבצע שעשינו הוסדרו רישיונותיהם של כ-1200 איש שנחשבים שאריהם, ואנחנו

ממשיכים את המבצע כפי אני מקווה שעד סוף השנה.

היו"ר יוסי כץ;

תודה. רשות הדיבור לדייר מיכאל דור ממשרד הבריאות.

מיכאל דור;

בעניין חידוש הרישיון הוכן, במשרד הבריאות, טופס הצהרה שמתייחס, בעיקר,

לבעיות פסיכיאטריות אם כי גם לבעיות נוירולוגיות, אבל זה פחות חשוב כאן, -

שלפיו אותו אדם צריך להיבדק על ידי רופא מטפל.

היו"ר יוסי כץ;

הדבר נעשה בפרקטיקה?

מיכאל דור;

הנושא הזה נמצא, עכשיו, בשלבי הדפסה.

היו"ר יוסי כץ;

מדובר על כל מבקש רישיון?



מיכאל דור;

כל מחדש רישיון.

דובי גזית;

אנחנו מעריכים שבחודש ספטמבר נחיה מוכנים, מכל מקום קיבלנו את הנוסח

ממשרד הבריאות, הנושא מודפס כפי ששמעתם, לכל בקשה יצורף חידוש רישיון ואני

מקווה שבסביבות החודשים ספטמבר אוקטובר העניין ייצא לדרך.
חנה זיכל
כולל הצהרת רופא?
דובי גזית
כן.

מיכאל דור;

על מי שכבר הגיע לאישפוז - יש דיווח. הניסיון שלנו הוא לאתר את מי

שנמצאים בדרגת סיכון עוד לפני האישפוז.

היו"ר יוסי כץ;

מי צריך לחתום על טופס כזה? כל מחדש רישיון?
דובי גזית
כל מחדש רישיון.
מיכאל דור
באישור הרופא המטפל שמאשר שההצהרה של אותו אדם אכן נכונה.
היו"ר יוסי כץ
מי שמבקש לחדש את רישיונו צריך ללכת לרופא המטפל שלו ורק אחרי שהוא מביא

את הטופס חתום על ידי אותו רופא - - -
מיכאל דור
אז העניין עובר שלב של בדיקה אצלנו או במשרד הפנים ואם יש מקום לבדיקה

רפואית מעמיקה יותר - עושים זאת בהתאם.
היו"ר יוסי כץ
לסיום הישיבה וקודם שאני אעביר את רשות הדיבור למבקר המדינה, אני מבקש

לומר לכם שעוד נשוב לעסוק בנושא הזה. אל תשכחו להמציא לנו את הנתונים שהיו

חסרים לנו בזמן הדיון ואשר לא קיבלנו אותם.

רשות הדיבור למבקר המדינה.



מבקר המדינה אליעזר גולדברג;

דומני כי הממצאים של הדוח הזה צריכים להטריד אותנו ואכן אני שומע שהנושא

נמצא בטיפול.

אני סבור שהיה ראוי, כפי שיושב ראש הישיבה הדגיש, לקיים דיון נוסף בנושא

הזה שנהשב עניין חשוב ביותר. אני מבין שיהיה דיון המשך.

לא שמעתי במהלך הישיבה התייחסות, והדבר הזה קצת מטריד אותי, למלווי

הטיולים ולמתנדבי משא"ז שמחזיקים ברשותם כלי ירייה, אשר לגביהם ההבעיה

אקוטית, רצינית מאד, ומוטב שניתן דעתנו על כך מוקדם מאשר מאוחר. אינני רוצה

לנבא שחורות אבל אני חושב שצריך להמשיך את הדיון ולשים את הדגש את הנקודה

הזאת.

היו"ר יוסי כץ;

תודה. אני מודה לכולכם על השתתפותכם בישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20

קוד המקור של הנתונים