ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 10/03/1998

בקשת חוות דעת ממבקר המדינה לארגון ארועי שנת ה-50 למדינת ישראל ועל רעיון החנינה המורחבת

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 187

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי. י"ב באדר התשנ"ח (10.3.98), שעה 30;10

נכחו: חברי הוועדה;

יוסי כץ - היו"ר

נסים זוילי

משה גפני

רפאל אלול
מוזמנים
משרד מבקר המדינה: יאיר הורביץ - מנכ"ל

בני צרפתי - סגן ממונה על אגף
עמותה לארועי היובל
דורון שמואלי - מנכ"ל

אייל פרנקל - סמנכ"ל

נאווה ענבר - דוברת

סיגל אברמוביץ - מנהלת תערוכה
משרד ראש הממשלה
עו"ד שמעון שטיין - יועמ"ש

עוזי ברלינסקי - ראש האגף הביר לביקורת

יעקב איסרליש - האגף הבכיר לביקורת
טלוויזיה
יאיר שטרן - מנהל

יוסי משולם - מפיק אחראי על חגיגות ה-50
משרד האוצר
ניר רז - רפרנט אגף התקציבים
אגודת אמני ישראל
שייקה לוי - יו"ר

חנן יובל - הבר ועד מנהל
מנהל הוועדה
ברוך פרידנר
קצרנית
חדוה בנקין
סדר-היום
בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על ארגון ארועי שנת ה-50 למדינת ישראל

ועל רעיון החנינה מחורחבת.



בקשת חוות דעת ממבקר המדינה

לארגון ארועי שנת ה-50 למדינת ישראל ועל רעיון החנינה המורחבת

היו"ר יוסי כץ;

אני פותח את הישיבה.

מאחר שמנהל הטלוויזיה נמצא כאן, נפתח בנושא הזה ונעבור אחר כך לנושאים

אחרים. רבותיי, זה מעקב שלנו אחר מה שמתרחש סביב ארגון אירועי שנת ה-50 למדינת

ישראל.

הדבר הראשון שרציתי לומר הוא שאתמול בערב קיבלתי את הדין וחשבון שהגיש

מבקר משרד ראש הממשלה למנכ"ל משרד ראש הממשלה ולמנכ"ל העמותה. מהדין וחשבון
הזה עולים כמה דברים שנראו לי חמורים למדי
ההחלטה להפעיל את העמותה או את הגוף האמריקני לא אושרה על ידי ועדת השרים

לענייני טכסים. התאגיד האמריקני הוא תאגיד משפטי, שבו שלושה חברים, שאחד מהם

הוא אבא והאחר הוא בן, כלומר, ארגון אירועי שנת ה-50 בארצות הברית נמסר בצורה

משפחתית כזו, שאינה הולמת מינהל תקין. המבקר עוזי ברלינסקי כתב על כך.

כל מערכת היחסים עם האמריקנים נעשתה תוך חריגה מכללי מינהל תקינים. לא

נחתמו הסכמים, לא ניתנו הנחיות, וכתוצאה מכך כל מה שקשור להתקשרות עם

האמריקנים ולארגון החגיגות בארצות הברית הוא פשוט מבזה. אני יכול לומר לך שעד

היום הוצאו חלק מההוצאות מכיסיהם הפרטיים של אנשים, בהיעדר הסכמים. לפחות לפי

הדוח, יש התחייבות להפקת אירוע בסדר גודל של 8 מיליון דולר בקירוב, כאשר המבקר

קובע שיש תקציב ל-5.3-5 מיליון דולר בערך, אם כולם יעמדו בהתחייבויות, כלומר,

אם הפדרציות הציוניות ימכרו כרטיסים ב-600 אלף דולר, אם מרכז ויזנטל יתן 300

אלף דולר. לפי קביעת המבקר, המשמעות היא שחסרים כ-2-1.5 מיליון דולר, שהוא

מניח כי יידרשו ממשלם המסים הישראלי, או לפחות ממדינת ישראל. נדמה לי שאלה

דברים שמעידים על חובבנות.

לפי הביקורת, הקונסול הישראלי בלוס-אנג'לס הכין תכנית מפורטת ביותר של

ארגון החגיגות. הוא הציע באופן הברור ביותר לארגן את הדברים האלה מראש. חבר

הכנסת זוילי, קונסול ישראל בלוס-אנגילס הגיש את התכנית המפורטת הזו בדצמבר

1996. בתכנית חזו הוא קבע ש-15 חודשים מראש זה פרק זמן קצר מדי, וכל רגע קובע.

הוא הציע לקבוע שיהות ועידה קבועות - שיחות טלפוניות שבועיות - פגישות מטה

מסודרות, לארגן את התקציב בצורה מסודרת מראש. המבקר קובע שלא התקיים דיון

רציני בשום דבר מהדברים שהופיעו בתזכיר של קונסול ישראל, והדברים לא הוכנו

כראוי.
עכשיו אני שואל אתכם
איך אנחנו יכולים להתייחס בצורה רצינית לממשלת

ישראל כאשר דבר כל כך פשוט, של הטלת אחריות לארגון חגיגות ה-50 בארצות

הברית, נעשה בצורה חובבנית כזו? מה יחשבו עלינו אחרים כשאנחנו מנהלים את

העניינים האלה בצורה כל כך חובבנית ובצורה שבסופו של דבר תעלה כסף למשלם המסים

הישראלי ותביא לחריגה מההוצאות המתוכננות? הדברים האלה אומרים דרשני.

המבקר קובע דברים מאוד ברורים לגבי היעדר הנחיות. אין קשר תקין בין

העמותה הישראלית לבין האמריקנים. אף אחד לא לקח על עצמו אחריות להנחות את

האמריקנים איך לנהל את ההוצאות שלהם, והם אומרים: אנחנו מצטערים, נהגנו לפי

אמות מידה אמריקניות בכל מה שקשור למימון המלונות והטיסות של מנהלת האירועים

בארצות הברית.



אינני מאשים אותך, מר שמואל', כי כל הדברים האלה נעשו לפני שנכנסת

לתפקידך, וזה מזלך, אבל באיזה שהוא מקום ראש ממשלת ישראל חייב להבין שארגון

חגיגות ה-50 איננו נחלה פרטית שלו, ובשום פנים ואופן אי אפשר לחלק כאן מתנות,

ולא ייתכן שארגון החגיגות בארצות הברית יינתן למאן דהוא בגלל היכרות כזו או

אחרת עם ראש הממשלה, ולא יינתן, מתוך שיקול דעת רציני, לאנשים שיש להם בסיס

בקהילה האמריקנית, לוועדה ציבורית מסודרת.

מה קרה? מסתבר שבסך הכל נותר היום בארצות הברית אירוע אחד: של ה-

סי.בי.אס, והמבקר אומר בצורה הכי ישרה והכי עניינית שלא בדקו חלופות של ארגון

באמצעות נציגי מדינת ישראל, או של ארגון באמצעות הפדרציות בארצות הברית, ולא

בדרכים הפרטיות והמבישות האלה, שלא היה להן מקום. זה לגבי הצד האמריקני.

מצאתי לנכון לדווח לוועדה על העניינים בארצות הברית, על אף שהיום כינסנו

את הישיבה - - -

יאיר הורביץ;

מר ברלינסקי, החשבונות ששלחו האמריקנים, על סך 300 אלף דולר, כובדו?

עוזי ברלינסקי;

כן.

היו"ר יוסי כץ;

רבותיי, הגיעו אלינו מספר אורחים, ואני מבקש לשמוע את ההתייחסות שלהם.

בנושא הזה אני ניזון רק מכלי התקשורת. שמעתי שני סוגי טענות: הטענה הראשונה

היתה של ארגון אמני ישראל, ומה שפורסם, לפחות בכלי התקשורת, הוא שהסכומים

שהוקצבו לאמנים שונים, שהוסכם אתם על הופעה במסגרת האירוע המרכזי, הם סכומים

גבוהים ביותר, וארגון אמני ישראל, או לפחות אמנים מסויימים הביעו נכונות

להופיע במחירים יותר נמוכים, להופיע בחינם וכדומה.

אני באופן אישי חושב שאין זה מתפקידה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה

להיכנס לכיסם של האמנים, ואני חושב שגם האמנים זכאים לשכר ראוי עבור הופעתם

באירועים מרכזיים, בין אם הם אירועים פרטיים ובין אם הם אירועים שמאורגנים על

ידי ממשלת ישראל אי על ידי העמותה שמטפלת בחגיגות ה-50, זאת אומרת, אני לא

חושב שאנחנו צריכים להיכנס לענין זה ולשאול בדיוק כמה קיבל כל אחד ולמה התקשרו

אתו, ולא עם אחר, כי גם לעמותה יש שיקול דעת, ולכל מי שמפיק אירוע יש שיקול

דעת עם מי להתקשר ואיזה אמן להזמין. זה חלק מ"החופש האמנותי", אם נקרא לזה

כך. אבל גם בדברים האלה צריכים לשמור על פרופורציות, והייתי מבקש ממך, מר

שמואלי, לסקור את הנושא הזה של ההתקשרות עם האמנים, אני מבקש לשמוע את התגובה

של האמנים שנוכחים כאן בוועדה, ואחר כך נביע את דעתנו בנושא.

והנושא האחרון הוא הנושא שנוגע לטלביזיה. גם פה אני ניזון מכלי התקשורת.

המידע שהגיע אליי הוא קודם כל שענין ארגון ההפקה הטלביזיונית נמסר לגורם פרטי,

בסמכומים גבוהים למדי, ושהיה נסיון להביא במאי טלביזיה מחוץ לארץ, בגלל מספר

המצלמות וכדומה. כבר חיוויתי את דעתי בהזדמנות קודמת, שבאירוע כמו חגיגות ה-50

צריכים להתבסס על "כחול-לבן". אני חושב שזו תהיה סטירת לחי למדינת ישראל, אם

חגיגות ה-50 שלנו, חגיגות היובל שלנו, יאורגנו על ידי אנשים חיצוניים.



אגב, במאמר מוסגר אני רוצה לומר שבתחילת הדרך נתנו לעמותה האמריקנית את

הזכות לארגן את האירוע המרכזי באיצטדיון רמת גן. היא התקשרה למפיק בשם גארי

סמית מארצות הברית, שאתם בוודאי מכירים אותו, להפיק את האירוע באיצטדיון רמת

גן תמורת 600 אלף דולר. זה גם דבר שמעיד על איזו שהיא אטימות. אין לנו במאים?

אין לנו במדינת ישראל אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, שמסוגלים להפיק את הסכמי

השלום בערבה או שמסוגלים להפיק אירועים ממלכתיים תקשורתיים בין-לאומיים, בעלי

חשיבות בלתי רגילה? אין לנו כאלה?

אני משוכנע שיש אנשי מקצוע כאלה ואני משוכנע שלא היה בכלל מקום לחשוב על

הבאת מפיקים, אמנים או אנשי מקצוע אחרים מחוץ לארץ. אבל אנחנו נשמע על הדברים

האלה מפיך, מר שמואלי. הוועדה הזו בסך הכל מקווה שמבקרת המדינה תוציא דין

וחשבון רציני על ארגון חגיגות ה-50, לפחות כדי שבשנות ה-60, הבאות עלינו

לטובה, לא נחזור על שגיאות כאלה. אני לא יודע מה אפשר לתקן.

נסים זוילי;

גם על אירועי שנת ה-30 נאמר אותו דבר.

היו"ר יוסי כץ;

זה נכון, אבל הדברים האלה ראויים להתייחסות. אנחנו כבר לא נמצאים בדקה

התשעים, אנחנו בדקה חתשעים-ואחת, אבל נמצאים פה גורמים שאולי יש להם מה להגיד,

כדי שאפשר יהיה לתקן.

בבקשה, ארגון אמני ישראל.

שייקה לוי;

דיברת על הקבוצה האמריקנית שכבר שולמו לח 300 אלף דולר. כבר אמרתי לפני

כמה ימים שהיום עולה כסף להיפטר מכל אלח שלא רוצים אותם, ותיכף ייגמר כל

התקציב על כאלה שלא רוצים אותם, שחתמו איתם חוזים ורוצים להשתחרר מהם.

לגופו של ענין, אנחנו צורפנו לכל התמונה הזאת מאוד מאוד מאוחר. באופן

עקרוני איגוד אמני ישראל, אמ"י, אינו חברה אמרגנית ואינו חברת הפקה. אנחנו לא

אחראים על חאמנים. אני לא מפיק של ריטה ואני לא קובע לה כמה כסף היא תיקח

ולמה. ריטה יכולה להשיג את 20 אלף הדולר האלה בהופעה אחת בבית החייל. ריטה גם

לא תופיע ביום העצמאות. לפי מה ששמעתי מדורון שמואלי, ריטה גם נותנת הופעה

בהתנדבות ל-15 אלף תלמידי תיכון באותו איצטדיון, ונוסף לכך היא עושה חזרות

והיא עושה את המופע, כאשר היא לא מופיעה ביום העצמאות. בשביל ריטה זה לא הרבה

כסף, גם לא בשביל עפרה חזה. זה לא חרבה כסף, כי עשרות ומאות אלפי אנשים צופים

בה, וכבר אמרתי שכל אחד מהם משלם אולי אגורה, אם לא פחות מזה.

ארגון אמני ישראל אינו חברת הפקות. אנחנו נשמח מאוד אם אמנים כאלה או

אחרים יופיעו בחינם. סיפרתי לדורון שמואלי שאני זוכר את ימינו בשנות ה-60,

כשיצאנו למסעות של שיירות של אמנים והופענו בהתנדבות בכל ישוב בדרך לירושלים,

בכל הישובים, כולל הופעות בבתי כלא. הימים האלה אינם כבר. היום כסף זה שם

המשחק.



יש פה 120 מיליון שקל שפתאום כולם מדברים עליהם. יש מי שנותן - יש מי

שלוקח, ומי שחוטף, שיבורך. אני לא יכול להגיד לאמנים כמה לקרות. מי שמתכנן, מי

שמכוון ומי שמוליך את כל הענין הזה צריך להיות עם היד על הדופק. אליי לא פנו

להיות שותף לתכנון, אין לי שום רעיונות. אמרתי כבר שאני בטוח שלא פנו לא

לציירים, לא לפסלים ולא לבתי ספר לאמנויות לעשות דברים כאלה, כמו עדלאידע. לא

פנו. אולי אפשר היה לעשות זאת מבראשית, אבל היום, כמו שאתה אומר, אנחנו כבר

בדקה התשעים-ואחת, אין מה לשנות. היום צריך לקבל נתון ולהשתדל שמבקרת המדינה

לא תמצא בו פגמים.
היו"ר יוסי כץ
תודה. בבקשה, חנן יובל.
חנן יובל
אני כן פניתי לפני כשמונה חודשים בכמה רעיונות, כלליים לגמרי. אתחיל

מהפרט. כמי שאכפת לו מהמוסיקה השורשית הישראלית, אמרתי: אחרי שסאשה ארגוב

ווילנסקי נפטרו, המוהיקני האחרון שעוד נותר - והוא באמת התחיל את דרכו בלהקת

הנח"ל וממשיך עד היום - זה דובי זלצר, ותפרתי איזה שהוא אירוע שירוץ עם

התזמורת הסימפונית ראשון-לציון ועם מיטב האמנים, כמו ריטה ויורם. והתשובה

היתה: אנחנו לא מתעסקים עם אנשים פרטיים - לא פרטיים כחנן, אלא פרטיים כדובי.
ואז פניתי אליהם ואמרתי
רבותיי, יש בארץ הזאת - לא ספרתי - בין 10 ל-20

פסטיבלים ואירועים שעוסקים בתרבות ישראלית, על כל גווניה, אם זה ערד, אם זה

משגב, אם זה חולון, אם אלה כליזמרים בצפת, אם זה כרמיאל; התשתית קיימת, הכוח

המקצועי קיים, הכל כבר משולם, לא עליכם, לא 120 מיליון שקל, 10 מיליון שקל

יינתנו ל-20 גופים. אני אומר לכם ש-500 אלף שקל ל"ימי זמר" בחולון מעיפים את

האירוע הזה לשמים בUPGRADING- כזה שלא היה ולא נברא, וכנ"ל כל הפסטיבלים, ועם

ישראל שמח ולאמני ישראל תהיה פרנסה, והכל בעשירית המחיר, וזאת כאשר יש מנכ"ל

עמותה ועמותה שמפקחים על הענין, ולא מנסים לבנות תשתית שלא קיימת. עד עצם היום

הזה לא קיבלתי תשובה על הדבר הזה, ולפי דעתי, זו צורת החשיבה שהיתה צריבה

להיות.
היו"ר יוסי כץ
תודה. יאיר שטרן, בבקשה.
יאיר שטרן
אתייחס רק לזווית שלנו, ושוב, אמנם יושב פה דורון שמואלי, אבל מירב

האינפורמציה אכן קשורה לקודמיו. כאשר הוקמה העמותה הזאת, אנחנו מתחילה - גם

אנוכי וגם יוסי משולם, שיושב כאן ושהוא המפיק האחראי מטעם הטלביזיה על אירועי

שנת ה-50 - פנינו בעיקר להשתלב בטלביזיה הממלכתית בהפקה ובצילום של אירועים

שונים. בתקופת סלוצקי לא קיבלנו תשובות, כי כל הזמן הוא אמר שעוד אין לו תקציב

והוא לא מאורגן, ובסופו של דבר הוא התפטר.



אחר כך הגיע יצחק מודעי, ועם מודעי היה לנו שיג ושיח ממושך, כאשר מודעי

אמר: לא באתי פה לחלק מתנוון, אני רוצה כסף. אמרתי לו שמהטלביזיה המסחרית אולי

היא יכול לדרוש כסף, אבל מהטלביזיה הממלכתית הוא לא יכול לדרוש כסף, אבל

הטלביזיה הממלכתית מוכנה לקחת על עצמה את ההפקה הטלביזיונית, בעיקר של האירוע

הזה של "מפגן פעמוני היובל", שעליו מדובר, וכמובן, גם אירועים אחרים שאנחנו

מפיקים אותם בדרך כלל, גם אם אין עמותה לחגיגות שנת ה-50. מדי שנה, כל
האירועים הגדולים
הדלקת המשואות בהר הרצל, הטכס בכותל וטכסי יום השואה ויום

הזיכרון וחידון התנ"ך ופרסי ישראל - את הכל אנחנו מפיקים כחלק מתפקידנו.

הצענו ליצחק מודעי שניקח על עצמנו את הצד הטלביזיוני וקיבלנו תשובה שלילית.

ניהלנו מגעים. בעצם הוא אמר שהוא לא כל כך מבין בטלביזיה ושנדבר עם האנשים

שלו. דיברנו עם האנשים שלו שוב ושוב והבנו שלעמותה יש כוונה להתקשר עם קבלנים

פרטיים ולעבוד איתם, ולא איתנו. עד כאן.

כשנכנס דורון שמואלי והתחלנו לדבר על זה גם איתו, זח כבר היה קצת מאוחר,

מהסיבה - וגם הסברנו לו את זה - שרוב האמצעים שלנו ליום העצמאות וליום הזיכרון

כבר מוקצים לאירועים אחרים, ואמרנו שאולי נוכל לסייע פה ושם בכמה דברים, אבל

לא בהפקה כולה.
היו"ר יוסי כץ
תודה. בבקשה, חבר הכנסת זוילי.
נסים זוילי
זה קצת לא נעים שאנחנו מתנפלים על דורון שמואלי, שהענין לא נופל בדיוק

באחריותו, אבל אני רוצה להזכיר שהוועדה הזאת דנה כמה פעמים בנושא חגיגות ה-50.

אני מצטער להוסיף ולומר ששום נס לא קרה. כל מה שהיה צפוי וכל מה שנמסר בדוחות

של המבקר ומה שנמסר בדיונים בוועדה התקיים, וכשראינו את יושבי הראש למיניהם

מתחלפים, ידענו שחגיגות ה-50 הולכות להיות "מפוספסות", אם לא בפועל, לפחות

באווירה שנוצרת סביבם. נוצרת תחושה שאלה חגיגות בזבזניות, שאין שום בעל בית

אמיתי שמנהל אותן, ואנחנו לוקחים כספי ציבור, ובמקום להשקיע אותם בדברים יותר

חיוניים, אנחנו מבזבזים אותם על דברים ראוותניים.

כל מה שנאמר כאן יוצר תחושה קשה, ואני לא מתייחס דווקא לשכר של השחקנים,

כי זאת בכלל לא הנקודה. מר שמואלי, אני זוכר שבדיון הראשון שהתקיים כאן, אמר
חבר הכנסת טל מסיעת ש"ס
חברים, תעזבו, חבל על אותם 125 מיליון שקל. ואני

הייתי המגן העיקרי בענין זה, משום שאמרתי שהעם ראוי לחגיגות כאלה. היום אני

מוכרח לומר שאני מצטרף לתחושה שהביע אז חבר הכנסת דוד טל. אנחנו מבזבזים 125

מיליון שקל על חגיגות בזבזניות, ראוותניות, שאני בכלל לא בטוח שהן ישמחו ושהן

ישיגו את המטרה שהציבו בפניהן.

יש הרבה מאוד תחומים אחרים שהייתם צריכים לעסוק בהם, ואתם לא עוסקים בהם.

אתם לא נותנים לחגיגות האלה את המימד ההיסטורי האמיתי שהיו צריכות לקבל.

קיבלתי דוחות מהמועצה הציבורית שהוקמה. כדאי שתדע, אדוני יושב ראש הוועדה,

שהיתה מועצה ציבורית בראשותה של גבי הרצוג. לקחו את כל ההמלצות שלה וזרקו אותן

הצידה, בכלל לא התחשבו במה שהמועצה המליצה לעשות. חברי המועצה יצאו נפגעים,

כמי שתרמו שנה וחצי להיערכות נכונה לחגיגות האלה, וכשקמה העמותה, היא התייחסה

לזה בזלזול מוחלט. כל האווירה שנוצרת סביב החגיגות האלה היא אווירה קשה מאוד.

אני מקווה שהציבור לא ידיר את רגליו מהאירועים המרכזיים, אבל התחושה סביב

הנושאים האלה היא קשה מאוד.



היו"ר יוסי כץ;

תודה רבה. חבר הכנסת אלול, רצית להעיר הערה.
רפאל אלול
אמנם אני לא חבר והוועדה הזאת, אבל מאחר שהנושא מאוד קרוב ללבי ואכפת לי,

באתי לכאן, ואני חייב להגיד שגם נפגשתי עם מר דורון שמואלי, אבל אי אפשר להפיל

הכל עליו, כי הוא כבר בא למציאות ידועה, ואני מעריך שחגיגות מכל העסק הזה לא

יהיו. התחושה, קודם כל סביב העמותה הזו, סביב ההוצאה הגדולה הזו, היא שלא עשו

את זה כך שעין ציבורית תוכל לבדוק את ההוצאה, וכשאתה מסתכל ורואה את הענין

ברור לשמש, כשאתה רואה שצריך להביא איזו מצלמת טלביזיה מחוץ לארץ ואיזה במאי

מחוץ לארץ, זה מריח גרוע מאוד.

אלא מאי? כבר היו שלושה דיונים. השתתפתי בשניים מהם בוועדת החינוך

והתרבות, לא בוועדה לענייני ביקורת המדינה, וכל פעם בא מישהו אחר ואמר: הכל

סגור וגמור, אי אפשר לתקן. ואנחנו שומעים את הדבר הזה כבר שעה שלימה: הכל סגור

וגמור, וכל פעם יש משהו חדש. אני מציע "לעשות חושבים", וזה לא הסוף. זה לא

הסוף, אני אומר לכם את זה בצורה הכי ברורה. אפשר גם היום להקטין בצורה

משמעותית את האירוע הגדול של יום העצמאות, ואתה יודע מה? אני לא אתרגז אם בחלק

מהכסף שיישאר נקנה מכשירי שמיעה למי שלא שומע במדינה הזו, נעזור לנזקקים. אני
אומר לך
זאת לא תהיה בושה, זאת תהיה הגיגה אמיתית.

אפשר להקטין את ההוצאה הגדולה, כי התחושה היא שהולך להיות אירוע גדול

מאוד, שיבואו אליו עוד פעם אותם חברי הכנסת, ראש הממשלה וכו', זאת אומרת, זאת

לא תהיה הגיגה לעם. אני כחבר הכנסת מוכן לוותר על הכבוד הזה שיתנו לי כרטיס

לאיזה שהוא אירוע. אני מעדיף שהחגיגה תהיה באופקים, בדימונה, בקרית שמונה,

ושהם ירגישו שהם שותפים לחגיגה הזאת. על פי התחושה שניתנת להם, אנשים לא

שותפים לחגיגה הזאת. גם האמנים מרגישים שהם לא שותפים לחגיגה הזאת.
היו"ר יוסי כץ
תודה. יש עוד הערות? - אין. בבקשה, מר שמואלי.
דורן שמואלי
קודם כל אני מבקש מכם שלא תעשו אותי לאחד כזה שלא מגיע לו והוא מסכן, הוא

קיבל את הכל מקודמיו. אני לוקח את כל האחריות, על כל מה שנעשה ועל כל מה

שייעשה, כי אני מנהל את העמותה.

אני רוצה להזכיר לחבר הכנסת זוילי שאת העמותה הקימה ממשלת רבין, זיכרו

לברכה.
נסים זוילי
מה זה קשור? למה אתה הופך את זה לנושא פוליטי?
דורון שמואלי
רק רגע. שמעתי את הדברים בקשב, רשמתי לי את כל ההערות ואענה על כל מה

שתשאלו, תנו לי רק להתבטא. שמעתי בדבריך נימה, שהיתה מועצה ציבורית עד שהוקמה

העמותה, ולמעשה העמותה שמה את הדברים האלה בצד. העמותה הזאת הוקמה, ושמעתי

בוועדת הכספים של הכנסת, מפי הבר הכנסת בייגה שוחט, שאפילו הוא כשר אוצר בזמנו

תמך בהקמת העמותה כמודל משפטי לעבודה נכונה.



רפאל אלול;

הוא לא לילד הזה הוא פילל.
דורון שמואלי
עוד מעט נגיע לשאלה למה התכוונו. לאט לאט.

מילים ספורות בנושא של החגיגות בחוץ לארץ. אני בההלט יכול להגיד לכם

שהנושא של הוץ לארץ, הנושא של 294 אלף דולר, הועבר על ידי משרד ראש הממשלה,

אחרי שביקרו שם מר ברלינסקי והיועץ המשפטי למשרד ראש הממשלה, ועכשיו סך כל

הפרוייקט המתוקצב מתקציב העמותה הוא מיליון ו-400 אלף דולר, ובהנחייה שלי

ביקשתי שרואה החשבון של העמותה והיועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה ייצאו לארצות

הברית - והלילה הם יוצאים - כי לפני שאני אשלם אגורה שחוקה אחת אני רוצה

לדעת על מה יוצא הכסף, קבלה-קבלה, חשבון-חשבון, וזאת במסגרת התקציב שאושר.
היו"ר יוסי כץ
רגע, מה עם ההסכמים? יש הסכמים. מחר בבוקר יהיה פער של 2 מיליון דולר. מה

תעשה אתו?

דורון שמואלי;

הוזמן לכאן עורך דין שמעון שטיין, היועץ המשפטי למשרד ראש הממשלה.

יאיר הורביץ;

אתה מתייחס להוצאות שכבר הוצאו?
דורון שמואלי
לא, הוצאות שרוצים להוציא. בקישנו מהם תקציב מפורט. אני מדבר על דברים

שנחתמו, שאושרו בממשלה ואושרו בוועדת הכספים. נדמה לי שגם שם הענין הזוז עבר.
היו"ר יוסי כץ
אבל המבקר קבע שאין הסכמים, אין שום דבר, ויש פער של 2 מיליון דולר

בקירוב, אין ממה לממן אותו, אין חוזים.
דורון שמואלי
לא ישולם גרוש אחד - - -
היו"ר יוסי כץ
מה זה "לא ישולם"? אמרתם את זה גם לגבי גארי סמית, ושילמו לו 50 אלף

דולר, כפיצוי על זה שהחוזה אתו בוטל.

נסים זוילי;

אדוני היושב ראש, יש התחייבות של ראש הממשלה לתקציב של 3 מיליון דולר,

בלי הסכם חתום - התחייבות בעל פה של ראש הממשלה לחבורה שהוא הקים שם בארצות

הברית, ובסופו של דבר, אם הם יחרגו מההוצאה, המילה של ראש הממשלה תחייב אתכם,

לא יעזור לכם כלום.
דורון שמואלי
תפנו לראש הממשלה בענין הזה, מה אתם רוצים ממני? אני מסביר לכם בכל

האחריות - - -
היו"ר יוסי כץ
- האחריות שלך כעמותה.
דורון שמואלי
רבותיי, אני אומר לכם בכל האחריות: מיליון ו-400 אלף דולר הם התקציב

שמופיע אצלי. לא ישולם גרוש אחד מעבר לזה, וגם זה ישולם לאחר שיוצגו לי

החשבונות - נקודה.
היו"ר יוסי כץ
אנחנו רושמים את מה שאתה אומר. אשרי המאמין.
דורון שמואלי
אמרו לי את זה בוועדת הכספים של הכנסת. אם אתם מתחילים כבר לעשות ניגוחים

בענין הזה, הופעתי לפני שבועיים גם בוועדת הכספים, ואמרו לי: היה לכם משפט

והפסדתם במשפט ואתם לא עובדים על פי מינהל תקין. אז אמרתי בוועדת הכספים של

הכנסת, ואני אומר את זה גם פה: מבקרת המדינה תעבור על החשבונות ועל הפרוצדורה

שהעמותה הזאת עובדת על פיה. אני מודיע לכם שהעמותה הזאת פועלת על פי המינהל

התקין וכל הכללים, ואני יודע איך עמותות מנוהלות. אני לא מכיר עמותה במדינת

ישראל שמנוהלת בצורה מסודרת כזו. היה לנו משפט ב-2 במארס. באותו משפט שבו תבעו

אותנו דחתה השופטת לחלוטין את כל הטענות. יש פה כתבה בענין זה, והתקשורת כבר

מכירה את זה. לצערי הרב, אתם לא קוראים את זה. השופטת טוענת שהכל בוצע על פי

מינהל תקין, ועוד זכינו ב-5,000 שקל.
היו"ר יוסי כץ
אתה מדבר על המכרז.
דורון שמואלי
אני מדבר על המכרז, וכך מנוהלת העמותה.
היו"ר יוסי כץ
הבעיה היא שאתה מסתבך עם ארצות הברית. בארצות הברית יש לך בעיה. הם יגידו

לך שלפי החוק האמריקני זה אחרת.
דורון שמואלי
שאלו פה כל כך הרבה שאלות, ואתם מתמקדים בארצות הברית. זה קצה קצהו.



נסים זוילי;

כשאתם ממקדים הוצאה של 30 מיליון שקל על אירוע אחד, אתם עושים אותו דבר.
דורון שמואלי
הרי שכר האמנים במופע "פעמוני היובל", שאליו התייחס חבר הכנסת זוילי, הוא

כ-11.5% מסך כל התקציב והוא נע בין 20 ל-21 מיליון שקל בלבד. יש פה הרבה מאוד

לוגיסטיקה מסביב, יש ביטחון, הגברה, תאורה, ואני אומר לכם בכל האחריות, שאחרי

המופע הזה אנשים ידברו אחרת, אבל חבל להתמקד רק במופע הזה, כי זה לא חגיגות

היובל.

רפאל אלול;

זה סכום מנקר עיניים.

דורון שמואלי;

זה לא מנקר עיניים. יושב פה אמן שקיבל 50 אלף דולר בהופעה בכינוס הפועל.

אתם יודעים את זה? 50 אלף דולר בהופעה בכינוס הפועל. הביאו את דיינה רוס ב-250

אלף דולר לשלושה שירים בכינוס הפועל. על מה אתם מדברים?

נסים זוילי;

אז זה לא היה מוצדק.

רפאל אלול;

אם היתה טעות, נמשיך בטעויות? מה אתה מציע?

דורון שמואלי;

כשאני אומר ששכר האמנים היה 12% מכל אותם 20 מיליון שקל, זה בסך הכל 2-

2.5 מיליון שקל, ועוד לא קראתי בפניכם את כל שמות האמנים.

העלו פה בעיות, שאני חושב שחלק גדול מהן נובעות מחוסר אינפורמציה. עם

כניסתי לתפקיד נתתי הנחייה ברורה. אני לא מדבר בכלל על אמנים מחוץ לארץ. אני

מדבר על טהרת הכחול-לבן, אני מאמין בזה אישית, כך חונכחתי, וזה מה שאמרתי

שצריך להיות, ואכן כך זה מתבצע, להוציא מקרה אחד חריג, של אמן שהוא "חצי

ישראלי", וזה ענין שכבר נחתם, אבל האמן הזה עומד בקריטריונים של אמני ישראל,

וזה אנריקו מסיאס. הוא היחיד, כי היתה כבר התחייבות על זה לפני שקיבלתי את

התפקיד, אבל מבחינת העלות הוא עומד בקריטריון של אמן ישראלי. מעבר לזה, הכל על

טהרת הכחול-לבן.

באו עם רעיון של מופע גדול שתוקצב, "מופע מצדה", שהוא מופע עם אמנים

מחוץ לארץ. פסלתי אותו על הסף, ויש עליי לחצים גדולים לקיים אותו, ואני מודיע

לכם פה חגיגית; המופע הזה לא יתקיים, כי מעורבים בו אנשים פרטיים ואמנים מחוץ

לארץ, והוא לא יתקיים.

שייקה לוי;

כמה עלה לבטל את זה?



אני רוצה להגיד כמה דברים לגבי האמנים. אין לי בעיה עם האמנים. היתה לי

ישיבה עם שייקה לוי. הזמנתי אותו לפגישה ואמרתי לו: נוצר פה אבסורד, שהפכתי

לאמ"י, אני מגן על אמני ישראל, על השכר שהם מקבלים, וזה לא תפקידי. אני רוצה

להגיד לכם שרק ברשימה של האמנים שמופיעים ב"פעמוני היובל" כלולים: יהודית

רביץ, דודו פישר, יוסי בנאי, גילה אלמגור, זהבה בן, אורנה פורת, טוביה צפיר,

תיקי דיין, אבי קושניר, רמי הויברגר, דב נבון, חנוך רוזן, ציפי שביט, מיכל

ינאי, חני נחמיאס, ריימונד אבקסיס, גלית גיאת, ענת עצמון, קובי מידן, רמי

פורטיס, שלומי ברכה, תום אבני, להקות מחול, תזמורות, בית ספר בית צבי ועוד

ועוד. וכן טובי הבמאים של ישראל. עד עכשיו דיברתי על האמנים. אז אני לא כל כך

בטוח שאחרי שיראו את המופע הגדול הזה, יהיה עוד מקום להרבה אנשים לבוא בטענות

בשאלה אילו אמנים מופיעים.

במקביל, ברגע ששמעתי על הבעיה הזאת - דרך אגב, הרשימה עוד לא סגורה, כי

אנחנו מוסיפים דברים, וגם האירועים הם לא רק "פעמוני היובל", אירועי היובל

יהיו במהלך כל השנה, וגם על זה אגיד כמה מילים - פניתי לאמנים וביקשתי מיד

לזמן איתם פגישה. אמרתי שאני מפנה את סדר היום שלי - ותאמינו לי שהוא עמוס,

וזאת בגלל לחץ הזמן, העומס והאחריות בענין זה - אני מוכן לשבת עם האמנים

ולראות איך משבצים אותם ביתר האירועים. ונקבעה פגישה, ושעה וחצי לפני הפגישה

הם ביטלו אותה. אני לא יודע למה. אני עדיין מוכן לשבת עם האמנים, ביום, בלילה,

בבוקר, כדי לראות איך אפשר לשבץ כמה שיותר אמנים בכל אירועי היובל, ויש לכולם

מקום.

אני רק רוצה להגיד לכם במאמר מוסגר, שלא מעט ראשי ערים טלפנו אליי במהלך

אותו היום שבו היתה התרחשות סביב נושא האמנים ואמרו לי: תגיד לכל אלה שתוקפים

אותך שביום העצמאות הם "שוחטים" אותנו בערים שלנו.

אני חושב שלאמנים מגיע, כי יש כאלה שזו הופעה יחידה שלהם בכל השנה. אני

חושב שהם מתפרנסים מזה, ומגיע להם, ולא לצריך להיכנס להם לקישקעס בענין הזה.

זה החג שלהם, בהא הידיעה, ואם בחג הזה הם לא ירוויחו, אין להם בכלל מתי

להרוויח.
שייקה לוי
רק קריאת ביניים: אותם ראשי ערים שאמרו לך מה שאמרו לך, אני שמעתי חלק

מהם אומרים שהם לא נותנים שום דבר במשך השנה, כדי לצבור כסף ולתת "מכה" אחת

ביום העצמאות, כלומר, כל השנה הם לא עושים שום דבר לישוב שלהם, וביום העצמאות

הם נותנים הכל להמונים - סרדינים לדולפינים, נותנים לנתינים שלהם, לילידים,

משהו ביום העצמאות, ושיירדו מעליהם. לכן אמן, שכל הישוב יוצא לראות אותו,

שאלפי אנשים יוצאים לראות אותו, כמה שהוא יקה זה פשוט מעט מדי.
דורון שמואלי
צדיק מלאכתו נעשית בידי אחרים, ומהבחינה הזאת אני לא רוצה לעסוק יותר

בענין הזה. אני אומר שעשו עוול - - -
נסים זוילי
הוא התכוון להגיד שגם אתם נוהגים כמו אותם ראשי ערים.
דורון שמואלי
לא נכון, אתם פשוט לא יודעים.



דורון שמואלי;

אף לא אג(רה אחת. גם למה שאמר שייקה לוי אני רוצה להתייחס ולומר: לא

משלמים כסף כדי לבטל. אני עדיין לא מכיר מקרה אהד שבו שילמתי כסף כדי לבטל

משהו.
חנן יובל
שמואל דורון, בלי התרסה, אתה לוקח על עצמך את האחריות, ובכל זאת לא ענית

על השאלה ששאלתי את הוועדה הקודמת. לא ענית שם על כך.
דורון שמואלי
אני אענה על הכל, ואם יישאלו שאלות נוספות אהר כך, אשיב גם עליהן.
חנן יובל
פסטיל זמר עברי - - -
דורון שמואלי
תן לי לענות על הכל, ואם יהיו שאלות נוספות, תוכלו לשאול אותן אחר כך,

אבל אחרי שתשמעו את כל האינפורמציה.

מהיום שנכנסתי לתפקיד - זה היה לפני חודש ועוד יומיים או שלושה - הגברנו

את קצב האירועים, בתקציב הקיים, על ידי חסכון משמעותי בחלק מהפעילויות,

ויכולים להעיד על זה כל ראשי הרשויות המקומיות בעיירות הפיתוח ובישובי קו

עימות. אנחנו יוצאים במופעים גדולים מאוד, ימים שלימים, מהבוקר עד הלילה, ב-27

עיירות פיתוח, החל מקרית-שמונה, שלומי, מעלות ועד למטה בדרום, במהלך חמישה

חודשים, עם אמנים, עם שחקנים, עם שחקני כדורסל, עם לונה-פארק, עם ידיעת הארץ,

"חפש את המטמון" - מהבוקר עד הלילה, פעילות מליאה בכל הערים. ראשי ערים
שיושבים אצלי אומרים, ואני מצטט
"אנחנו מתרגשים רק מהמחשבה איך הציבור אצלנו

יקבל את זה". ואני אומר לכם שזה הולך להיות "הפנינג" גדול במהלך חמישה חודשים,

ב-27 רשויות מקומיות.

מעבר לזה, ההתיישבות העובדת לא היתה משובצת בכלל בתוך הענין. נתנו

הנחייה, מחר אני אשב עם מרכז המועצות האזוריות. אנחנו עושים פעילות בסגנון של

"ביחד" בחג השבועות, עם כל המועצות האזוריות. זאת לא תהיה חגיגת שבועות של

המועצות האזוריות בישובים, אלא אנחנו - אני אומר "אנחנו", כי אני מושבניק -

עושים את זה בחוץ. המועצה האזורית תקבל תקציב לאירוע שבועות, בתנאי שזה יהיה

אירוע שמשלב בתוכו - לא רק בתכנון, אלא גם בהשתתפות - את כל ילדי הפריפריה,

עיירות הפיתוח. למשל, מרחבים יעשו זאת עם שדרות ונתיבות, ויזרעאל עם מגדל העמק

ועפולה. אנחנו עושים אירועי שבועות בסגנון "ביחד" בכל רחבי הארץ, במהלך חג

היובל. אני רוצה שילדי הערים, הישובים, הישובים העירוניים, יבינו מה זה שבועות

וייטמעו בתוך הענין הזה, וזה יחדור אליהם, ולא רק בגן הילדים, ויעשו אירועים

גדולים. כל זה מאותו תקציב שעליו מדובר.
משה גפני
הרשויות משתתפות בזה?
דורון שמואלי
בהחלט. זה בשיתוף פעולה. התכנון; ועדת ההיגוי - - -



נסים זוילי;

הוא שואל אם התקציב יבוא גם מהרשויות.

דורון שמואלי;

כן, בהחלט. אנחנו רק משתתפים. אנחנו לא מממנים ב-100%.
משה גפני
מה זה "משתתפים"?
דורון שמואלי
אנחנו מקציבים לכל מועצה אזורית סכום קבוע. זה בסביבות 150 אלף שקל

למועצה אזורית אחת. ישבנו כבר עם חלק מהמועצות, אבל היות שגם הם עושים אירוע

שתוכנן אצלם, גם העיר מתכננת, החלטנו לעשות את הענין הזה ביחד, לעשות אירוע

גדול מאוד ושתהיה אווירה של קרנבל גדול של חקלאות, ביחד, במשולב. זה דבר שיהיה

בכל רחבי הארץ במהלך שבועות.

סיפרתי לכם על האירועים של "שיירת היובל", כך אנחנו קוראים לזה. "שיירת

הי ובי!" תתחיל לנוע מהצפון עד לדרום, במהלך כל היובל.

ביום חמישי יש עדלאידע בתל-אביב. על פי החלטת הממשלה, תהיה השתתפות של

העמותה בעדלאידע, כי זו תהיה עדלאידע גדולה, שלא היתה עד היום במדינה. חוזרים

לעדלאידע ועושים אותה בסימן 50 שנה, עם הבובות, עם ההיסטוריה ועם הכל. לענין

זה אנחנו מעמידים אוטובוסים כדי להביא את ילדי עיירות הפיתוח. הם יהיו אורחי

העיר תל-אביב. אנחנו מעמידים לענין זה את ההסעה, מביאים את הילדים ביחד עם

השלטון המקומי. הכל כבר סגור. מקבלים אותם שם, יתנו להם אוכל. הם יהיו אורחי

העדלאידע, יילכו ללונה-פארק ואחר כך ל"דיסני-וורלד", או אינני יודע איך הם

קוראים לזה אצלם. את זה אנחנו עושים ביום חמישי הקרוב.

קריאה;
דורון שמואלי
אין לזה פרסום, כי עושים עלינו "עליהום" בדברים אחרים. אני מקווה שזה

יפורסם כמו שצריך. כאמור, זה יתקיים כבר ביום חמישי הקרוב.

פסטיבלים - לקחנו את פסטיבל כרמיאל ופסטיבל ערד ואמרנו: אנחנו לא נותנים

תקציב למשהו שקיים מסורתית, לאותו יום פסטיבל בערד או בכמיאל, אבל תקבלו כל

אחד השתתפות של 60 אלף שקל כפול תשע, בתנאי שפסטיבל ערד ייצא לתשע נקודות ישוב

בנגב, היינו, לעשות את פסטיבל ערד בעוד תשע נקודות ישיב בנגב, לצאת לפריפריה,

וכשפסטיבל כרמיאל ייצא לתשע נוקודת ישוב בצפון. וזה סגור, גם עם ערד וגם עם
כרמיאל
לערד 60 אלף שקל כפול תשע נקודות ישוב בנגב, ולכרמיאל 60 אלף שקל כפול

תשע נקודות ישוב בצפון. זה יהיה במהלך כל היובל, לא בפסטיבל ערד.

ישבנו עם הצבא על תכניות. הצבא יושב אתנו יחד.
חנן יובל
זאת אומרת, שאתם הורדתם מעצמכם את האחריות ללכת לפריפריה, זרקתם את זה

לפסטיבל.
דורון שמואלי
אנחנו לא זרקנו. אנחנו מעורבים.
חנן יובל
להעשיר את התרבות הישראלית - - -
דורון שמואלי
חנן יובל, אני לא יודע אם אתה יושב פה בשם אמ"י או בשם אחד השותפים

בפסטיבלים ערד.

חנן יובל;

אני לא ב"ערד".
דורון שמואלי
אבל היית.

היו"ר יוסי כץ;

אני מציע שלא נעשה את זה אישי.

דורון שמואלי;

אני מנסה להסביר ואני אומר לבם; עם ישראל הוא עם קריאטיבי מאוד, הרשויות

המקומיות נמצאות בשנת בחירות. בשנת בחירות ראשי ערים רוצים לקבל כמה שיותר, על

מנת לעשות "פיצוץ" אחד גדול, כמו שאמר שייקה לוי, כדי שיוכלו להגיד; הבאנו את

החגיגות. ואני יודע שיש החלטה שלא נותנים לרשויות המקומיות, ולכן אנחנו לא

נותנים לרשויות המקומיות.

הלחצים הם גדולים והרעיונות רבים. ארגון ה"ייקים", ארגון ההונגרים, ארגון

הנוטרים, הכבאים, החשמלאים, ברוך ג'מילי - וכל אלה שמות אמיתיים - כולם בסימן

ה-50 רוצים תקציב. לכולם יש ברוך גימילי. הוא משגע את כל המערכת כדי לשחזר את

ברוך ג'מילי על הקיר, עם חתימות, עם עמותות, עם חברי כנסת שחתומים לו, רק

לעזור. רבותיי, הלחץ הוא יום יומי, של מאות בקשות. אנחנו צריכים להסתכל על

הדברים בעיניים ציבוריות, וכשאני מדבר אתכם על פריפריות, מועצות אזוריות

וארועים בכל רחבי הארץ - זה רק בעיניים ציבוריות.

אנחנו יושבים עם הצבא. מפגן צה"ל השנה הולך להיות מפגן לא רגיל. יושבים

אתנו, וכדי לחבר את המפגן גם לעיירות הפיתוח ושבמפגן יצנחו צנחנים באופקים

ויהיו יום שלם בישוב, עם תכנית - זה עולה כסף. הצבא מוגבל בתקציבים. לכן הוא

בא לעמותה, ואנחנו יושבים יחד ורואים איך אפשר "למתוח" את המפגן לכל הארץ.

אנחנו יושבים עם הצבא בשיתוף פעולה מלא. אנחנו עושים, בשיתוף פעולה עם הצבא,

דברים של מורשת, שיקום אתרים, אתרי קרבות, מסלולי טיולים, שיישארו גם לאחר שנת

ה-50. אני אומר דוגרי; עם הצבא יותר נוח לי, זה לא אדם פרטי, זה לא ייכנס

לכיסו של אף אחד, זו עלות בלבד, וזה יישאר כמורשת. אלה דברים שאתם עדיין לא

יודעים אותם, כי היום יודעים רק על ה"עליהום" שיש.

בשבוע הבא ייצא ספר ארועי היובל, ואני מקווה שלכל בית בישראל יהיה הספר

הזה, כי סגרנו עם רשתות השיווק את תרומתן לשנת ה-50; הן גם מקשטות את כל

רשתות השיווק שלהן וגם יפיצו את הספר ואת הסמל במחיר סמלי מאוד, זה יכול להיות

10-5 שקלים בסך הכל, וכל אזרח במדינת ישראל יוכל לקנות את הספר. אם הוא יסע

ביוני לגולן או לנגב, הוא יוכל לפתוח את הספר ולראות אילו אירועים יש. יש

אירועים בערד, בדימונה, בירוחם, והוא יידע לאן הוא יוכל ללכת. אירועים הם

אווירה, ופה אני אומר לכם, חברי הכנסת, עם כל האחריות; חלק מהאווירה זה גם

אחריות שלכם.



לעם ישראל יש על מה לשמוח, יש על מה להיות גאה, ואסור לעשות את זה בצורה

שתיצור מחנות. אני יכול להגיד לכם בכל האחריות שהמכתב הראשון שהיה על שולחני

מיד עם כניסתי היה מכתבה של חברת הכנסת יעל דיין בנושא מעמד האישה, ואני אגיד

את זה פה היום, בכנס לקידום מעמד האישה, שגם בו אנחנו שותפים. אנחנו עוזרים

להן גם בתערוכת היובל הגדולה שמתנהלת, לנשים, כי אין להן מאיפה לממן את זה.

התשובה הראשונה שלי לחברת הכנסת דיין, עוד לפני שלמדתי את החומר, היתה: כל

עזרה, כל תמיכה שאתן צריכות, רק תגישו תכנית עבודה, ונראה איך אנחנו עושים את

זה. בואו נחצה בענין הזה את המחנות. אין פה שום סיבה שהענין הזה לא יהיה

ממלכתי לכולם.

נסים זוילי;

אתה אומר את זה, אבל באירוע הפתיחה של חגיגות ה-50 בקרית גת לא הוזמן

יושב ראש האופוזיציה לשאת דברים. אז מה אתה מדבר בשם האחדות? אתם עושים בדיוק

ההיפך, ואחר כך אתה בא ומטיל עלינו את האחריות. אני חוזר ואומר שבאירוע הפתיחה

של חגיגית ה-50 אף אחד מהאופוזיציה לא הוזמן לברך. זה מקובל עליך? אנחנו רוצים

לשמוח עם כל העם, ולעם הזה מגיע לשמוח, אבל אתם מלכתחילה דאגתם לכך

שהאופוזיציה תהיה מנוטרלת לחלוטין.
דורון שמואלי
חבר הכנסת זוילי, כל חבר כנסת קיבל הזמנה.
נסים זוילי
אני לא מדבר על חברי כנסת.

רפאל אלול;

יושב ראש האופוזיציה הוא לא כל חבר כנסת.

מר שמואלי, כמה עולה הבטחה של ראש הממשלה? זה על חשבון התקציב הזה?
דורון שמואלי
ההבטחה של ראש הממשלה באירוע המרכזי היא על חשבון התקציב הזה.
רפאל אלול
מותר לדעת כמה הוא עולה?
דורון שמואלי
אני לא יכול להגיד לך סופית, כי הפחד שלנו הוא שהמפגן חזה יהיה מפגן שב"כ,

ואנחנו מנסים לקצץ.
רפאל אלול
כמה עלה חמעבר מרמת גן לירושלים?
דורון שמואלי
לסיכום, אני רוצה להדגיש יותר את הדברים האחרונים שאמרתי. אנחנו מדינה

שעברה לפני שנתיים טראומה גדולה מאוד, וקשה מאוד להתחיל להעמיד את כולם בחזרה

על הרגליים ולעשות אירועים, אבל אני חושב שאם מסתכלים 50 שנה אחורה, יש לנו

בהחלט על מה להיות גאים. ישבנו מהבוקר, ב-07:30, והיתה פרזנטציה של תערוכת

היובל. זו הולכת להיות תערוכה של הישגי המדינה ב-50 שנה ואיך רואים את 50

השנים הבאות. אני בהחלט חושב שיש במה להיות גאים, עם הרבה מאוד תקווה, ואני

אומר: נעזוב את המחלוקות הפוליטיות. העם הזה מגיע לו לחגוג, להנציח אירועים של

50 שנה, ואני רוצת שכל ילד בישראל: באופקים, בשדרות, בתל אביב ובדימונה, תהיה

לו פינה קטנה בלב לארועי ה-50, כך שבעוד עשר שנים או חמש עשרה שנה הוא יוכל
להגיד
בשנת ה-50 עשו כך וכך, ואני הייתי שותף לאירוע כזה וכזה. תודה רבה.
משה גפני
אם הכל כל כך טוב, מה כל כך רע?
היו"ר יוסי כץ
אתם עושים מזה רע.
משה גפני
היו הרבה התפטרויות, כל אחד מתפטר.
דורון שמואלי
אני עוד לא התפטרתי.
היו"ר יוסי כץ
מר שמואלי, אני מבין שאתה מדבר בהתלהבות, ואני מאוד מעריך את הסגנון

הממלכתי שהנהגת, זה בהחלט דבר רצוי, אבל אתה עצמך אמרת שאתה פועל רק חודש

ימים, ואילו אנחנו אכלנו פה הרבה קש, עברנו פה את חיים סלוצקי, את יוסי פלד

ואת יצחק מודעי; כל שבוע שני וחמישי עברנו פה "פאשלות" בזו אחר זו. לכן תביא

את זה בחשבון ואל תבוא אלינו בטענות על זה שיש לנו בטן מליאה.

בבקשה, מר חורביץ.
יאיר הורביץ
בינתיים נכנס לכאן שמעון שטיין, שהוא היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה.

מר שטיין, אמרו שהערב אתה נוסע לארצות הברית, כדי לדון בחשבונות של מיליון ו-

400 אלף דולר. אתה יכול להסביר לנו מה אתה הולך לבדוק שם?
שמעון שטיין
אחרי כל הכוונות הטובות של העמותה האמריקנית לבצע דברים נוספים, הם

צומצמו למעשה לאירוע מרכזי אחד, אירוע של ה-C.B.S שעל פי הערכתם, יעלה כ-5

מיליון דולר, והם כבר קיבלו התחייבות של ה-C.B.S ל-3 מיליון דולר, פלוס 600

אלף דולר של מכון ויזנטל ושל הפדרציות היהודיות שם, כך שהדלתא עד אותם 5

מיליון דולר היא מיליון ו-400 אלף דולר.



היו"ר יוסי כץ;

אני מבין מהדוח של עוזי ברלינסקי שעלול להיווצר פער של מיליון וחצי עד 2

מיליון דולר.

שנית, מר; קורה עם ההסכמים? האם יש הסכמים ברורים שמחייבים? האם תחזור על

עצמה התקלה שקרתה עם גארי סמית, עם ביטול ההזמנה שלו ותשלום פיצויים? איך

הדברים האלה נראים לך?

שמעון שטיין;

זו בדיוק התכלית של הנסיעה, להסדיר את המחוייבות של העמותה הישראלית ביחס

לעמותה האמריקנית., לגרום לכך שלא יהיה אפילו דולר אהד מעבר למיליון ו-400 אלף

דולר. גם אם תהיינה הוצאות נוספות לעמותה האמריקנית, הם ייאלצו לספוג אותן,

ולחילופין, אם תהיינה הכנסות, אנחנו כבר הגענו אתם להסדר ש-70% מההכנסות אנחנו

נקבל ו-30% העמותה האמריקנית תקבל.

היו"ר יוסי כץ;

אתה מדבר על מה שמעבר לתקציב, כי יכול להיות משהו שבסופו של דבר מביא

הפסדים.

שמעון שטיין;

אני מדבר על רווחים נטו שהעמותה האמריקנית תוכל לייצר.

היו"ר יוסי כץ;

אתה הוסמכת לחתום על הסכם?

שמעון שטיין;

מי שעושה את הההסכם זו העמותה הישראלית מול העמותה האמריקנית.

עם זאת, הואיל ובסיכומו של דבר הכסף יוצא מקופת המדינה והואיל ומשרד ראש

הממשלה נושא באחריות המיניסטריאלית של כל הפעילות הזאת, ביקש דורון שמואלי

שאני אצטרף,

היו"ר יוסי כץ;

אומר לך למה הוא ביקש. הוא ביקש משום שהוא לא מעורב בדברים האלה והוא לא

רוצה לקחת על עצמו אחריות לדברים שהוא לא היה שותף להם.

דורון שמואלי;

לא, למה? יוצא גם רואה חשבון של העמותה.

היו"ר יוסי כץ;

אתה אמרת לי את זה.
דורון שמואלי
אמרתי שאני לוקח אחריות על הכל.
היו"ר יוסי כץ
השאלה היא: מחר בבוקר אין לך הסכם. מה יקרה? לפי דעתי, מהרגע הראשון כל

התרגיל הזה של מתן אחריות לקבוצה של שניים-שלושה אמריקנים, שמקימים איזה שהוא

תאגיד משפטי, שאב ובנו הם חברים בו, זה דבר שלא ייתכן. מה שהיה היה, אבל

צריכים ללמוד מזה לקהים. אני לא יודע מה יהיה מחר בבוקר. מחר בבוקר ראש הממשלה

יהיה מעורב בדברים דומים אחרים, אז עוד פעם לחזור על השגיאות האלה?

אני פונה אליך, כיועץ משפטי של ראש הממשלה, בתחינה, פשוט בתחינה: תסב את

תשומת לבו של ראש הממשלה לעובדה שדברים מהסוג הזה לא יוכלו להתנהל כך, זאת

אומרת, צריך להפיק את הלקחים. אני לא יודע אם היה בכלל צורך ליצור את המנגנון

הזה, ועוזי ברלינסקי מצביע על זה. היום מדובר באירועי ה-50, מחר ידובר בדבר

שונה לחלוטין. האם ראש ממשלה יכול להרשות לעצמו להטיל משימות בצורה פרטיזנית

כזו על אנשים שהוא מכיר, ולא לעשות את זה בצורה מסודרת?

בארצות הברית יש פדרציות ציוניות, יש אנשים שמייצגים את הקהילה היהודית,

יש אנשים שיש להם מעמד ציבורי בקרב יהודי ארצות הברית או בקרב הציבוריות

האמהיקנית, ואי אפשר לעשות דברים בצורה פרטיזנית כזו, האפ-לאפ. אני ממש מתחנן

לפניך, אתה היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה. אני, כמי שהיה הרבה שנים יועץ
משפטי, אומר לך
זו אחריות ציבורית ומשפטית שלך להסב את תשומת לבו של ראש

הממשלה לדרכים שבהן צריך לארגן את הדברים, כדי שלפחות בעתיד לא תהיה תקלה כזו.

אני משוכנע שאתה לא נוסע עכשיו לארצות הברית משום שאתה נהנה לנסוע. זה

לא מסוג הדברים שנהנים לעשות, אבל פשוט צריך שנפיק לקחים כלשהם. כל הזמן אני

מתהלך בהרגשת חרדה שהאמריקנים יודעים הכל עלינו, והאנשים שמנהלים אתנו משא

ומתן מדיני יודעים הכל, ואם הם רואים איך אנחנו מנהלים דבר כזה בצורה חובבנית

כזו, מה הם יחשבו עלינו ואיך הם ינהלו אתנו את המשא ומתן, מאיזו עמדת יתרון?

אתה לא פוליטיקאי, ואסור לך להיכנס לפוליטיקה, אבל לפחות בתחום הזה של המינהל,

של המשפט, חייבים להביא לידיעתו של ראש הממשלה את הדרך שבה הדברים צריכים

להתנהל, וזו ממש אחריות שלך כיועץ משפטי של משרד ראש הממשלה.
יאיר הורביץ
מה המסגרת התקציבית המאושרת? יש התחייבויות אישיות או ממלכתיות?
שמעון שטיין
קודם כל העמותה האמריקנית היא עמותה רצינית, של אנשים רציניים, שנבחרו

בגלל הרצינות שלהם, בגלל היכולות שלהם ובגלל המוניטין שלהם, גם בהיבט המקצועי

וגם בהיבט הציבורי.
נסים זוילי
מאין אתה יודע את זה?
שמעון שטיין
אני יודע את זה.



נסים זוילי;

הרי המינוי נעשה בלי שראש הממשלה התייעץ עם אף אחד, הוא הטיל את הענין על

אנשים מקורבים אליו. אל תיקח את זה על עצמך. יכול להיות שהם רציניים, אבל

השיקולים שהביאו למינוי שלהם לא היו רציניים.
היו"ר יוסי כץ
עורך דין שטיין, אל תיכנס לזה, אתה לא צריך להגיב, אנחנו לא נראה בזה

הודאה. אני רק אומר לך שאסור שזה יקרה.
יאיר הורביץ
מה ההתחייבויות שמחייבות היום את העמותה או את מדינת ישראל כלפי

האמריקנים?

שמעון שטיין;

נכון להיום, לרגע זה - שום דבר.
היו"ר יוסי כץ
זה אבסורד.
שמעון שטיין
זה בדיוק מה שאנחנו הולכים לעגן, לבסס.
דורון שמואלי
שזה לא יעבור את המיליון ו-400 אלף דולר.
שמעון שטיין
שזה לא יעבור את המיליון ו-400 אלף דולר, אלא רק במסגרת התקציב.
היו"ר יוסי כץ
אבל כולם יודעים שהיה מכתב על 6 מיליון.
קריאות
היו"ר יוסי כץ: עזוב את מדינת ישראל כרגע. החברה הכי קטנה בעולם לא היתה נכנסת לעסקים

כאלה של 1.4 מיליון דולר, של 6 מיליון, לא חשוב של מה, בלי לעשות הסכם כתוב,

מפורט, שכל צד יידע מה חובותיו ומה זכויותיו. זה דבר שמלכתחילה לא היה צריך

לקרות. אם תשאל אותי, זה גם נובע מזה שיש משרד ראש הממשלה ויש משה קצב, השר

לענייני טכסים - שכחנו להזכיר אותו, גם הוא התפטר - ויש העמותה. כך לא בונים

מדינה.



מר שמואלי, מה שאתה הצגת פה נותן לי איזו שהיא תקווה שלפחות נשמרו בחגיגות

ה-50, ואני לא פסימי כמו חבר הכנסת זוילי, אני מאמין שלדברים יש דינמיקה משלהם

ואנשים ישמחו בחגיגות ה-50, אבל השאלה אם היינו צריכים לארגן אותן בדרך הזו.

רבותיי, אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:30)

קוד המקור של הנתונים