ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 25/02/1998

בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על כוונת משרד החוץ לסגור נציגויות דיפלומטיות במזרח הרחוק ובאזורים אחרים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 185

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום רביעי. כ"ט בשבט התשנ"ח (25.2.98). שעה 15;10
נכחו; חברי הוועדה
יוסי כץ - היו"ר

ניסן סלומינסקי
מוזמנים
משרד מבקר המדינה: יאיר הורביץ - מנכ"ל

דיויד ברנדרייס - סגן ממונה על אגף

דינה בר-הלל - מנהלת ביקורת ראשית
משרד החוץ
נסים בן שטרית - סמנכ"ל למינהל

אריה דנון - ראש אגף תקציבים
משרד האוצר
דני קריבו - רפרנט אגף תקציבים
חברת "למטייל"
יובל לימון
מנהל הוועדה
ברוך פרידנר
קצרנית
חדוה בנקין
סדר-היום
בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על כוונת משרד החוץ לסגור נציגויות

דיפלומטיות במזרח הרחוק ובאזורים אחרים.



בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על כוונת משרד החוץ

לסגור נציגויות דיפלומטיות במזרח הרחוק ובאזורים אחרים

היו"ר יוסי כץ;

אני פותח את הישיבה.

הנושא העומד על סדר היום הוא: בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על כוונת משרד

החוץ לסגור נציגויות דיפלומטיות במזרח הרחוק ובאזורים אחרים. ההתייחסות שלנו

היא: בעיקר לפניה שקיבלתי בנושא סגירת השגרירות בנפאל. אני לא חי מפי משרד

החוץ, זאת אומרת, המטרה שלנו היא ללבן את הנושא. אני רק יודע דבר אחד, שעל פי

המידע שבידי, עשרות אלפי תרמילאים ישראליים מטיילים בנפאל.

נסים בן שטרית;

10,000.

היו"ר יוסי כץ;

אני יודע על מספרים אחרים. בכל אופן הרבה תרמילאים ישראליים, ממיטב

בחורינו, מטיילים בנפאל. אני יודע שחלק מהם גם נזקקו לעזרה, בעיקר לשירותים

הקונסולרי ים. אני יודע גם את המצוקה של משרד החוץ, אבל אין ספק שחשירותים

הקונסולרי ים חיוניים. אני נתקעתי רק לאחרונה בהודו וראיתי איזו עבודה מוטלת על

הקונסול הישראלי בבומבי י בטיפול בבעיות של ישראלים שנקלעו לצרות כאלה או אחרות

ואני יודע שבנפאל יש דברים דומים, אם כי מדובר בסוגים אחרים של סיוע.

אני לא יכול לומר שאין כמעט ישראלי שאיננו מבקר בנפאל אחרי השירות הצבאי,

אב:ל יש רבים כאלה, ואני מציע שלפני שנשמע את אנשי משרד החוץ נשמע את מר יובל

לימון, מנכ"ל "המטייל".

י ובל לימון;

אני נמצא פה לאו דווקא בשם "המטייל", אלא בשם מטיילים, וגם הייתי שם.

אני רוצה להתחיל בזה שיש בישראל תופעה שהיא תופעה מאוד מאוד ייחודית

לישראליות, וזו תופעת הטיולים אחרי צבא, שלמעשה כותבים עליה בכל העולם

ומזכירים אותה, ומי שנמצא במקומות רחוקים רואה את האחוז הגבוה של הישראלים

המטיילים. יש לזה הרבה מאוד סיבות, אבל אחת מהן היא, שאחרי הצבא ולפני שהחבריה

הצעירים נכנסים למשכנתאות ולשאר הצרות, הם רוצים קצת לנוח ולקחת אוויר. אכן

אחוזים מאוד מאוד גדולים של מטיילים יוצאים למקומות כאלה.

לנו נודע במקרה על סגירת השגרירות בנפאל, ואני מבין שזה חלק מתופעה גורפת

של סגירת מספר שגרירויות, אבל אנחנו נזעקנו דווקא לגבי השגרירות הזאת, כי

מבחינת התרמילאים זאת השגרירות הכי חשובה שקיימת היום, מבחינת שירותים לכלל

המטיילים שנמצאים במזרח.

אני חושב שכנסת ישראל מייצגת את עם ישראל, ועם ישראל בחר בכנסת ישראל

למען אותם אינטרסים, גם רחוק מהבית, ואני חושש שברגע שסוגרים את השגרירות

הזאת, הרבה מאוד שירותים, שמדינת ישראל אמורה לתת לאותם עשרות אלפי מטיילים

ישראלים בשנה במזרח, לא יינתנו.



נסים בן שטרית;

מה, למשל?

יובל לימון;

אזכיר מיד את כל השירותים, כי אני מתמצא בזה היטב.

עכשיו אציין במה נבדלת השגירות הזאת מכלל השגרירויות בעולם. נפאל היא ארץ לא

מפותחת. אי-לכך כל שירותי הבריאות, התקשורת והקומוניקציה בכללה, הן מבחינת חילוץ,

איתור וקשר עם ההורים, לא קיימים שם. עבור שגרירות ישראל הוכן הדר תקשורת, שאליו

באים הילדים ויוצרים קשר, כמעט יחיד, עם משפחות.

לידיעתכם, 20 אלף מטיילים ישראלים מטיילים בנפאל. אלה הנתונים שלנו. איך

"למטייל" יודעת? - מתוך זה שבסך הכל כל המטיילים עוברים דרכנו.90% מהמטיילים

מבטחים ביטוחים שקשורים אלינו. ברגע שהם עושים את הביטוחים, הם אומרים לאילו

ארצות יעד הם נוסעים, ואנחנו גם שולטים על החילוצים, על האשפוזים ועל כל הדברים

שקורים. אבל, שוב, לא באתי לכאן בתור "למטייל", אלא כמי שטייל הרבה במזרח ונעזר

הרבה בשגרירות, ואני גם יודע את הזעקה שקמה.

עכשיו אדבר על השירותים של אותה שגרירות, שהם שירותים קריטיים, ואולי אתחיל

בשירותים לשם שמים. אתם שמעתם בוודאי שבפסח כל שנה, נאספים ישראלים מכל המזרח

בנפאל, בקטמנדו, לליל הסדר. ליל הסדר של קטמנדו ידוע בין כל מטיילי המזרח, כאשר

כולם מנסים לקשור את הקשר עם ישראל, אותו קשר מצומצם, מפני שכאשר אתה מטייל עם

תרמיל, הקשר עם המדינה הוא לגמרי לגמרי רופף, ולכן ליל הסדר שחב"ד עושה בשגרירות,

בשיתוף עם השגרירות, הוא שם דבר, ומגיעים אליו מכל המזרח הרחוק.

אותו דבר אמור גם לגבי ימי שישי בשגרירות. אתה יכול לראות אותם מטיילים שבאים

בימי שישי לשגרירות, ואני הושב שאנחנו בתור מדינת ישראל צריכים לעודד את התופעה,

ולא לסגור את השגרירות. אני מדבר על השגרירות, לא על חב"ד.

עכשיו אני מגיע לדבר שקשור לכל אחד מאתנו, בין בתור מטיילים ובין כהורים

למטיילים, עכשיו או בעתיד, וזה גורף את כל המפלגות ואת כל שכבות העם. מכיוון שאין

שירותי קומוניקציה, השגרירות מהווה דרך יחידה, דרך בלעדית שאין בלתה, לקשר עם

ההורים. ההורים שולהים את המכתבים לשגרירות, המכתבים נשמרים בשגרירות, וכל הקשר

נוצר סביב השגרירות. הורים מודאגים. זמן ממוצע של טיול של תרמילאי בנפאל הוא

חודש ימים. עושים "טרקים" בשולי ההימאליה, מטיילים, וזח דבר יפה וחיובי. אני

אומר בפירוש שזו שאחת המדינות הכי יפות בעולם. הקשר עם החורים עלול להיות מנותק

באופן מוחלט, וכולכם יודעים באיזה לחץ נתונים הורים שילדיהם אמורים לצאת לטיול

כזה, וכמה חשוב נושא התקשורת. השגרירות בנפאל היא מוקד התקשורת לאותם 20 אלף

מטיילים בשנה. ברגע שהשגרירות תיסגר, אני לא יודע איזה שירות הכנסת או משרד החוץ

יתנו.

דבר שני; מכיוון שזו מדינה כל כך פרימיטיבית, ברגע שיש בעיות בריאותיות,

בעיות של חילוץ ובעיות איתוריות - ואנחנו שולטים על זה, יודעים על זה - המחלקה

הקונסולרית של השגרירות מהווה צינור הקשר העיקרי במדינה נשכחת זו. ברגע שנחתך

הצינור הזה, אני בפירוש אומר שי יגרע השירות, ולמעשה אנחנו משאירים אותם מטיילים

לחסדים של כל מיני אנשים, שלאו דווקא קשורים לנושא.

אביא בפניכם סיפור, שהוא סיפור מאוד מאוד מעניין שקרה לפני ארבע-חמש שנים.

מדובר על בחורה שהוריה אמרו לה; אם את נוסעת, אז כך וכך וכך. הם לא נתנו לה

הרגשה טובה. וקרה מקרה שבהודו גנבו ממנה את כל הכסף, את כל המסמכים, והיא פחדה

לפנות להורים. ואז היא פשוט הידרדרה, ונודע לנו על זה שהבחורה הולכת ומשיגה את

הכסף בשיטות לא כל כך כשרות והיא מפחדת לפנות להורים והיא בפירוש בורחת מכל קשר.



מטיילים באו וסיפרו שאותה בחורה זרוקה פה, זרוקה שם, ואנחנו ניסינו לאתר אותה.

פנינו לשגרירות ישראל בנפאל - דרכה ידענו שהיא בכיוון נפאל - ואמרנו שאם היא תגיע

לשם, שיידעו שאנחנו מחפשים אותה. והבחורה הגיעה, ואכן חבריה צעירים, תרמילאים,

תפסו אותה, לקחו אותה לשגרירות, וחרות לפיד טס מישראל והביא אותה. אחרי זה היא

היתה מאושפזת מעט זמן בבית חולים. למעשה השגרירות היתה צינור מרכזי בענין זה.

כאן אני מדבר על איתור והילוץ, שהם הדבר השלישי. נכון שזו מדינה שאין בה

הרבה צורך בכך, אבל קורה ארבע-חמש פעמים בשנה שיש צורך באיתור וחילוץ, ואין אפילו

הקשר לבית חולים, ואם כואבות השיניים, למשל, לא יודעים לאיזה רופא לפנות. אם

תשאלו אנשים שטיילו במזרח בתור תרמילאים באילו שגרירויות הם נעזרו בטיול שלהם,

אני יכול להגיד לכם ש-90% מהם יגידו שהם ביקרו בשגרירות בנפאל. אם הם נזקקו

אי-פעם לעזרה כלשהי או לקשר במשך כל הטיול, ב-90% מן המקרים הם נעזרו בשגרירות

בנפאל.

היו"ר יוסי כץ;

את זה אישר לי העוזר הפרלמנטרי שלי, שגם השתמש בשריתויה של השגרירות.

יובל לימון;

כן, זה בפירוש מוקד מרכזי.

אני חושב שבנפאל, להבדיל מהרבה מאוד מדינות, אנחנו משאירים רושם טוב מאוד,

והלוואי שהשגרירות הישראלית תישאר שם. למשל, אנחנו כרגע מדברים עם ארגון

"אקליברי", שהוא ארגון הומניטרי, בדבר ארגון משלחות של תרמילאים, שיעזרו במשך

שלושה שבועות לחבורות רחוב בקטמנדו עצמה, לאנשים עניים. יש עכשיו היענות עצומה

של התרמילאים הישראלים, ואנחנו מתכוננים לעשות את זה בעוד מספר חודשים. אני חושב

שהשגרירות יכולה לקחת חלק גדול מאוד בזה, אבל לא זה העיקר. כאמור, הדבר העיקרי

הוא באמת הקשר עם האנשים, הקשר הם ההורים. זה חשוב מאוד, זו זעקה.

לנו נודע ביום חמישי שעבר על הכוונה לסגור את השגרירות. ביום חמישי שעבר הכנו

עצומות, ותוך שלושה ימים הגענו ל-1,000 חתימות של הורים וילדים. הבאתי את זה אתי

לכאן. אני יודע שבאיזה שהוא מקום הדברים כבר נחתכו. אני לא יודע אם אכן נכנסו

לעומק. הדברים שאני אומר הם באמת בשם הרבה מאוד מטיילים והרבה מאוד מאוד הורים

של מטיילים. למעשה זה נוגע בכולם. בזה אני מסיים ואני מקווה שתצליחו לעשות משהו.

היו"ר יוסי כץ;

בבקשה, מר בן שטרית, ממשרד החוץ. אני מקווה שאנחנו מתפרצים לדלת פתוחה,

והשמועה לא נכונה.

נסים בו שטרית;

זאת לא שמועה, אלא החלטה. קודם כל אני רוצה להגיד שזו הפעם הראשונה שאני

שומע שבחים על משרד החוץ, וזה מחמיא לי.

יובל לימון;

בפירוש יש שבחים לגבי השגירורת שם, חד וחלק.

נסים בן שטרית;

כאמור, זו הפעם הראשונה שאני שומע שבחים על משרד החוץ, וזה מאוד מחמיא למשרד

החוץ.

הדבר שאני רוצה להגיד הוא, שאם זה היה תלוי במשרד החוץ, משרד החוץ לא היה

סוגר שום שגרירות; להיפך, היה פותח, ואני הייתי רוצה לראות את הגלובוס הגיאוגרפי

כמו הגלובוס המדיני. זו השאיפה של משרד החוץ וזה מה שאנחנו עושים.



אם מישהו שכח את זה, אני רק רוצה להזכיר לו שהנציגויות של משרד החוץ בחוץ

לארץ נועדו בראש וראשונה לקדם את מדיניות החוץ של מדינת ישראל, ובין השאר, אני

גאה בזה שמדינת ישראל היא אולי המדינה היחידה שמטפלת באזרחים שלה גם בחוץ לארץ,

כי שום מדינה אחרת לא עושה מה שעושה מדינת ישראל לטובת האזרחים שלה בחוץ לארץ,

מתוך הכרה שהמטיילים האלה הם חבריה טובים, צעירים שרוצים לצאת להתפרק ולחזור אחר

כך לארץ, ואנחנו רוצים להחזיר אותם שלמים ובריאים.

התקבלה החלטה בממשלה שצריך לסגור 15 נציגויות בחוץ לארץ, ואנחנו מבצעים את

ההחלטה הזאת. היה קיצוץ בתקציב משרד החוץ, של 105 מיליון שקל, במהלך 1998-1997,

ואנחנו מבצעים את ההחלטה כפי שהממשלה החליטה. להגיד שזה קל לנו לסגור נציגויות

בחוץ לארץ? אני יכול לתת לך עוד 110 סיבות - בלי עצומות - מדוע אנחנו לא צריכים

לסגור נציגויות.

היו"ר יוסי כץ;

אילו נציגויות החלטתם לסגור?

נסים בן שטרית;

יש רשימה ארוכה של 15 נציגויות, אבל בשלב זה אנחנו פועלים לסגור - פועלים ממש

בשטח - את קטמנדו בנפאל, את אסונסיון בפרגאווי ואת הקונסוליה הכללית בריו,

בברזיל. אלה הנציגויות שאנחנו פועלים עכשיו לסגור אותן. אנחנו צריכים לסגור עוד

שתי נציגויות, שעדיין לא נפלה ההחלטה הסופית לגביהן. דיברנו על טורונטו,ובינתי ים

יש התלבטויות, ודיברנו על סידני, ובינתיים יש התלבטויות - שוב, מנימוקים שונים.

אם לקחת את סידני כדוגמה, יש לנו בעיה עם הקהילה היהודית, יש לנו בעיה עם אסון

המכביה. לסגור היום את סידני זה כאילו להגיד לקהילה היהודית בסידני; לא חשוב מה

קרה לכם, אנחנו סוגרים.

היו"ר יוסי כץ;

מה יש למשרד החוץ בברזיל?

נסים בן שטרית;

בברזיל יש שלוש נציגויות; בברזיליה, בסאן-פאולו ובריו. אנחנו סוגרים אהת

מתוך שלוש. הכוונה שלנו היתה לנסות לסגור קונסוליות יותר מאשר שגרירויות, אבל

בכל מקום זה אפשרי ולא בכל מקום נכון לעשות את זה. הרי לא נפלה החלטה

שאנחנו נסגור היכן שקל לסגור. היתה ועדת פריסה במשרד החוץ, היא ישבה עם כל ראשי

האגפים, עם המנכ"לים, עם שר החוץ, ולאחר כל הישיבות וההתלבטויות האלה ואחרי כל

הכאב הזה, הוחלט מה שהוחלט.

יאיר הורביץ;

אם מדברים רק על קטמנדו, זה קיצוץ ריאלי בתקנים?

ניסו סלומינסקי;

כמה כסף זה חוסך?

נסים בן שטרית;

בואו נדבר בגלוי על קטמנדו. הרי לפי התיאור שהציג כאן מר יובל לימון, אפשר

לחשוב שיש שם 30 איש. לידיעתכם, בקטמנדו יש שגרירה, או היתה שגרירה, ויש קב"ט. זה

כל מה שיש שם.

יובל לימון;

נפלא, עם הפרודוקטיביות הכי גדולה.



נסים בן שטרית;

אבל, מצד אחר, יש עלות. העלות של שגרירות כזאת היא הצי מיליון דולר בשנה. לפי

מה שאתה תיארת כאן, מר לימון, אני הייתי קם ואומר: אני מתנדב לכסות מחצית העלות

של שגרירות כזאת, כדי לסייע לישראלים, אבל הרי אף אחד לא מתנדב לתת חצי מיליון

דולר כדי להשאיר את השגרירות פתוחה. בוודאי שאנחנו לא יכולים להתנדב, כי הוחלט מה

שהוחלט, והממשלה ההליטה לממש את הקיצוצים, ויש לנו תזכורת ממזכיר הממשלה למה לא

בוצע הקיצוץ עד היום, ובעוד חודשיים תזמין אותי מבקרת המדינה להשיב על הביקורת

ולהסביר למה לא ביצעתי את הקיצוץ. אני מכיר את השיטה. זה האילוץ.

אגב, אני יכול להרגיע אותך. אנחנו לא אטומים ולא חסרי לב, וכל מה שתיארת כאן

ימשיך להתקיים.

יובל לימוון;

באיזו צורה? שמעתי שאתם רוצים להפעיל את דלהי, שהיא בערך כמו אתונה לתל אביב.

נסים בן-שטרית;

אני לא הולך לפרט עכשיו באיזו צורה. אתה ניזון משמועות, ואני מביא לך עובדות.
היו"ר יוסי כץ
איך אתם מתכוונים להמשיך לתת את השירותים?

נסים בן שטרית;

קודם כל אם אתה מדבר על המרחק דלהי - תל אביב, אני אגיד לך שלא פחות ישראלים

מסתובים בגואה, נכון?
יובל לימון
בסדר, שניהם חשובים.
היו"ר יוסי כץ
אני מבקש לא לנהל דו שיח ביניכם.
נסים בן שטרית
לא פחות ישראלים מסתובבים בגואה. רק לצורך ההמחשה, המרחק בין בומבי י לגואה

הוא יותר גדול מהמרחק בין בומבי י לקטמנדו. אז מה עושים, פותחים שגרירות בגואה? יש

שם עשרות אלפי ישראלים, יש יותר ישראלים בגואה מאשר בקטמנדו. האם פולחנו בגואה

נציגות, מישהו ביקש לפתוח נציגות?
היו"ר יוסי כץ
השאלה היא אחרת. אמרת שהפעילות שם לא תיסגר. אני מבקש להבהיר את זה.
נסים בן שטרית
הפעילות לא תיסגר, ועכשיו אני אפרט: אנחנו נמשיך להחזיק שם משרד, נמשיך

לקיים שם את הנושא הרפואי. אנחנו במשא ומתן עם חברת "שריב", שמחזיקה שם רופא

ותמשיך ליגת טיפול של עזרה ראשונה לישראלים.
היו"ר יוסי כץ
מה עם חדר התקשורת?



נסים בו שטרית;

אנחנו בודקים את הכל. בכלל יש לנו רעיון לשים שם אינטרנט, כדי שהחבריה יוכלו

להתקשר הביתה, על חשבוננו, כך שמהבחינה הזאת שום שירות כזה לא ייפגע, וגם ליל

הסדר לא ייפגע. אנחנו נשלה את האנשים שלנו לעשות את ליל הסדר, כדי שגם ליל הסדר

לא ייפגע, ואם מישהו חרד לזה, גם הנושא היהודי לא ייפגע.

אגב, מדובר ב-10,000 מטיילים, ולא ב-20,000. זו בדיקה מדוקדקת שלנו, מתוך

השטח. שנית, מתוך 10,000 המטיילים במהלך שנה שלימה, בסך הכל 30 נזקקו לשירותים

קונסולריים. אם כן, הצעקה היא לא כל כך גדולה.

יובל לימון;

כמה נעזרו בשגרירות לצורך תקשורת עם ההורים?

נסים בו שטרית;

אני מדבר עכשיו על שירותים קונסולריים. לגבי תקשורת עם ההורים, אם מדובר

במכתבים, אני לא יכול לבדוק את מספר המכתבים. נכון שיש שם הלק שאליו מגיעים

המכתבים. אני אמשיך להחזיק את החדר הזה, כדי שהמכתבים ימשיכו להגיע למקום. יש שם

משרד מתוהזק באופן יום יומי על ידי עובדים, ואנחנו נגייס את העובדים האלה מתוך

השטח, כך שהם ימשיכו לעשות מה שעושים היום. פעם בשבועיים יבקר שליח שלנו

בקטמנדו, כדי לוודא שהכל עובד כמו שצריך, ואם צריך להגיע לביקור חירום, הוא יגיע

לביקור הירום, אין שום בעיה בענין הזה. אבל צריך לדעת שיש לפעול על פי החלטת

ממשלה, צריך לסגור נציגויות.

היו"ר יוסי כץ;

החלטת הממשלה מדברת על סגירת השגרירות בקטמנדו?

נסים בו שטרית;

לא, החלטת הממשלה מדברת על סגירת 15 נציגויות. אנחנו בחנו את כל האספקטים. אי

אפשר לבחון את הענין רק מהאספקט של המטייל. צריך לבחון את זה מהאספקט המדיני,

מהאספקט הכלכלי ומהאספקט היהודי וגם מהאספקט של המטיילים. יש גם דברים שצריך

לבהון אותם, ולאחר שבחנו את הכל, הגענו למסקנה שאלה הנציגויות שאפשר יהיה לסגור

אותן, בלי שייגרם נזק מדיני-כלכלי חמור למדינת ישראל.

היו"ר יוסי כץ;

מה לוה הזמנים שקבעתם לגבי קטמנדו?

נסים בו שטרית;

בקיץ.

היו"ר יוסי כץ;

זה לא מהיום למחר, זה תהליך. הדבר הראשון שאני מבקש הוא להמציא לי בכתב,

בצורה מפורטת, מה האלטרנטיבה שאתם מציעים לפעילות השגירות.
נסים בו שטרית
אני יכול לתת לך אותה כבר בזה הרגע. בבקשה, אדוני היושב ראש, הנה המסמך.

יובל לימוו;

ברשותך, אני רוצה להעיר. מר בן שטרית, הזכרת פה כמה דברים. ראשית, אני עומד

מאחורי הכמו.יות שאני נקבתי. שנית, לגבי הסיוע הרפואי, שמשרד החוץ מציע כרגע

באמצעות חברת "שריב", זו חברה פרטית שגובה מהמטיילים 500 דולר בשביל ייעוץ בלבד.

זו חברה פרטית ישראלית, המקורבות באיזו שהיא צורה למשרד החיץ, ואני לא יודע למה.



נסים בן שטרית;

למה אתה אומר את זה?

יובל לימון;

חברת "שריב" גובה 500 דולר, ואני יכול להביא מסמכים על זה. אפילו כשמדובר

בילדים שכואבת להם היד הם מבקשים 500 דולר. על זה אני מוהה בפירוש בשם כל

המטיילים, כי זה שירות לא נכון, פרטי, אך ורק למטרת כסף, ולפי דעתי, מדינת ישראל

ומשרד ההוץ צריכים להרחיק אותם מכל מגע, כי גם אם יש לאנשים ביטוח רפואי בכל

החברות שקיימות במדינת ישראל, עדיין גובים בחברת "שריב" 500 דולר לחוות דעת של

הרופאה שנמצאת בקטמנדו, וברגע שאתם בתור נציגי משרד החוץ אומרים ש"שריב" תהיה שם,

זה כאילו אתם מכריחים את המטיילים לשלם 500 דולר לחברה פרטית, שאני לא יודע מה

הקשר שלה עם משרד החוץ. אני מבקש שזה יירשם בכל מקום.

נסים בן שטרית;

אני מבקש לענות, אדוני היושב ראש. הוא אומר דברים שהם לא נכונים.

יובל לימון;

אני מוכן לעמוד מאחורי זה.

היו"ר יוסי כץ;

מר בן שטרית, אני אתן לך את זכות התגובה.

נסים בן שטרית;

אני מנהל את "שריב"? אתה בא לכאן כחברה פרטית

יובל לימון;

אני מצטער מאוד, אין לי שום קשר לדבר הזה.

ניסן סלומינסקי;

אפשר להמשיך לדבר בנימוס.

נסים בן שטרית;

אני מוכן להיות מנומס כל זמן שלא מאשימים אותי.

יובל לימון;

אני בפירוש מאשים.

היו"ר יוסי כץ;

אני קורא את המברק הזה. אמנם הוא מסווג.

נסים בן שטרית;

מותר לי לתת לך אותו. אין לי בעיה להשאיר לכם את זה.

היו"ר יוסי כץ;

לפחות לפי התאריכים, אני מבין שלקראת הדיון כאן ביקשתם מהקונסוליה לתת

לכם

נסים בן שטרית;

לא, זה לא לקראת הדיון. זה הטיפול הרגיל שאנחנו עושים.

היו"ר יוסי כץ;

מר לימון, אתה רוצה לחזור על השאלה שלך?
יובל לימון
אני רק אומר דבר אחד: מצדי, מצד המטיילים, לא איכפת לי שלא תהיה שם שגרירות,

אבל שיהיה שירות קבוע.
היו"ר יוסי כץ
המברק הזה מפרט בצורה מאוד ברורה את הדרך שבה מתכוונים להפעיל משרד קבוע, שבו

יהיו שני העובדים המקומיים שעובדים ומבצעים היום את התפקידים האלה והם ימשיכו

לעבוד במשרד הזה, עם כל האמצעים הטכנולוגיים, עם התוספות שנאמרו כאן, לגבי

ביקורים וכיוצא באלה. אותי מעניין הנושא של הביטוח הרפואי שציינת. מה הטענה שלך

נגד זה?

יובל לימון;

הטענה שלי היא שישנה היום בישראל חברה פרטית בשם "שריב", שעושה ביטוח של

רופאים ישראליים בחוץ לארץ, ואם לא מבצעים אצלה ביטוח בתשלום של 1.5 או 2 דולר

ליום, מעבר לביטוח הרפואי שעושה כל מטייל שצריך לנסוע, ואותו אדם שנמצא בדלהי או

בקטמנדו פונה אליה, חברת "שריב" מכריחה אותו לשלם 500 דולר עבור חוות דעת של

רופא.

היו"ר יוסי כץ;

זה המצב היום?
יובל לימון
כן, ובתור נציגות של מדינת ישראל, אי אפשר להשאיר את זה כמצב קבוע, שצריכים

לפנות ל"שריב".

היו"ר יוסי כץ;

אבל מה המצב היום?

יובל לימון;

המצב היום הוא שפונים אל השגרירות.

היו"ר יוסי כץ;

אנחנו לא התכוונו בדיון הזה לשפר את המצב. התכוונו למנוע פגיעה.
יובל לימון
אבל אני חושב שהשגרירות צריכה להישאר נציג שנותן שירות אמיתי במקום, ולא נציג

של חברה ישראלית שפועלת למען שכר.
היו"ר יוסי כץ
לטענתך, היום המצב הוא, שכאר אדם נזקק לטיפול רפואי, הוא פונה

לשגרירות, והשגרירות מפנה אותו לבית הולים.
יובל לימון
לא, התרמילאים יודעים שישנו בית חולים אמריקני ויש עוד בתי חולים, והיה ויש

צורך במשהו מיוחד, ולא יודעים בדיוק למי לפנות, כי במקומות כאלה יש הרבה מאוד

רופאים שרלטנים ולא יודעים מה איכות הרפואה, כי אז פונים לשגרירות. מצד אחר, אם

חברת ביטוח צריכה סיוע בחילוץ מההרים וכיוצא בזה, יש לכל חברת ביטוח שפועלת

בישראל חברת "אסיסטנס" באיזה שהוא מקום בעולם, אבל נעזרים בפירוש בשגרירות לצורך

ההזנקה, לצורך הקשר וכל הדברים האלה. זה הקשר הרפואי היום.



היו"ר יוסי כץ;

בבקשה, מר בן שטרית.

נסים בן שטרית;

אני חושב שהדיון הידרדר לסיטואציה שהיא בכלל לא לענין. אני לא מטפל בחברת

"שריב", חברת "שריב" לא מעניינת אותי. ואגב, אתה גם מייצג חברה פרטית.

היו"ר יוסי כץ;

לא, הוא אמר שהוא מדבר בשם המטיילים.

נסים בן שטרית;

הוא מייצג בכל זאת חברה פרטית, וזה לא יפה לדבר על חברה שלא מיוצגת פה. גם

אתה מעוניין בנושא של רווח כלכלי, ולא משנה לך עכשיו

יובל לימון;

אני מודיע הד וחלק שלא באתי בשביל זה.

נסים בן שטרית;

אני לא מפנה לחברת "שריב" אף אחד. חברת "שריב" פתחה שם נציגות, ואותי לא

מעניין אם הולכים אליה אם לאו. אני, כנציג מדינת ישראל, אומר לאיש שזקוק לטיפול

רפואי מה האופציות, והוא יבחר לעצמו את האופציה המתבקשת. לי אין שום נגיעה לחברת

"שריב", אבל מצד אחר, אני מברך על היזמה לשים רופאים ישראליים במקום. אם זה עולה

500 דולר או 100 דולר, זה לא ענין שלי, אני לא רוצה לפקח על זה. זה לא התפקיד

שלי.

יובל לימון;

אבל אמרת שהם יהיו הנציגים הרפואיים.

נסים בן שטרית;

אני לא אמרתי שהם יהיו הנציגים. אמרתי שיש שם נציגות של חברת "שריב", ולי אין

שום ענין לקדם את המכירות שלה, ולא איכפת לי למי הולך המטייל הישראלי. הוא צריך

להחליט. אני אגיד לו מה ההמלצה הטובה ביותר האפשרית במקום, זה מה שאגיד לו.

היו"ר יוסי כץ;

בבקשה, נציג משרד האוצר.

דני קריבו;

הדיון מתנהל סביב סוגיה של השירותים שהמדינה צריכה לספק לישראלים שמסתובבים

בחוץ לארץ, ועולות כאן כל מיני טענות, שמאחוריהן עומדים בסופו של דבר שני דברים;

מצד אחד, טיפול אנושי בישראלים, ומצד אחר, הפקת רווחים בסקטור העסקי, בין היתר,

על ידי הברת "למטייל".

היו"ר יוסי כץ;

עם כל הכבוד, אני חושב שלמדינת ישראל יש אחריות כלפי האזרחים שלה, כלפי

הצעירים הללו. בדרך כלל הצעירים הללו הם בוגרי יחידות קרביות, אחרי שירות צבאי.

קיים אצלם צורך לשחרר קיטור ולצאת לטייל במדינות רחוקות. זאת לא חובה, כמובן, אבל

זאת עובדה שאנחנו, ההורים לפחות, מתמודדים אתה, ואני בטוח שאני מייצג פה עשרות או

מאות אלפי הורים שיש להם ילדים בצבא-הגנה לישראל, ואחרי זה הילדים האלה יוצאים

לטיולי תרמילאות. למדינה יש אחריות. זה מה שמעניין אותי.



אני חושב שמר יובל לימון גם הדגיש במפורש שהוא בא לכאן לא בתור "למטייל",

אלא בתור מי שמייצג אותם הורים שמודאגים, ולדידי, הענין הזה לא תלוי בנושא

המדיני. אני מקבל את שיקול דעתכם המדיני לסגור שגרירות פה ושם ואני לא חושב שזה

תפקידי להתערב בשיקולים המדיניים שלכם, אבל במסגרת השירותים הקונסולרי ים - שירותי

התקשורת, החילוץ וכדומה - אני חושב שזה בהחלט נושא שיש בו מקום לשיקול דעת

ולהתערבות. מצידי - ואני חושב שזה נאמר גם על ידי הפונה - אם יהיה פתרון

אלטרנטיבי אחר, ברור, זה יספק אותי.

נסים בו שטרית;

נתנו פתרון אלטרנטיבי.
היו"ר יוסי כץ
אני רואה בזה בהחלט בסיס. אני אלמד את המסמך הזה שהעברת לי, וחברי הוועדה

ילמדו אותו.

דני קריבו;

מה שהתחלתי להגיד לא סותר את מה שהיושב ראש אמר כרגע. אמרתי שיש כאן שני

אינטרסים, ולא נתתי להם משקל כלשהו, אבל אי אפשר לא להתייחס להיבט השני, שהוא גם

חלק מהענין. בסופו של דבר, במסגרת השיקולים שמפעיל האזרח הצעיר, החייל המשוחרר,

בקביעח שלו לאן לנסוע ובמסגרת האחריות הכוללת שלו על עצמו, אני מניח שהוא מפעיל

כל מיני שיקולים, שבין היתר, מתייחסים לשאלה מה האזור שהוא רוצה לנסוע אליו, מה

הסיכונים, מה אילוצים ומה המסגרות שקיימות. וכאן אי אפשר להפריד בין הסמכות שלו

לבחור לנסוע לנפאל או לארץ אחרת לבין האחריות שלו על עצמו בבחירה שלו.
הועלו כאן בעיקר שני נושאים
הנושא הבריאותי ונושא התקשורת, בסופו של דבר אין

זה באחריות המדינה לספק תקשורת לאזרח ישראלי שנמצא אי-שם.
היו"ר יוסי כץ
נראה אותך אומר את זה כשהילד של החבר הכי טוב שלך או הילד שלך תקועים שם,

ויש איזו בעיה. אני מציע שלא תצהיר הצהרות כל כך חד משמעיות.
דני קריבו
אני לא אומר שאסור למשרד החוץ לתת את השירות הזה, אבל אי אפשר לקבוע שהאחריות

של משרד החוץ להפעיל את השירות הזה, כאשר האלטרנטיבה מבחינה טכנולוגית הולכת

ומתקדמת.
היו"ר יוסי כץ
אנחנו חלוקים בענין הזה.
דני קריבו
אם כל כך מודאגים בענין התקשרורת, אפשר להצטייד - ואולי אני מקדים קצת את

הטכנולוגיה - בטלפון סלולרי-לווייני, ולחילופין, שהחברות העסקיות, שמפיקות רווחים

ממכירת כרטיסים, יושיבו שם אדם עם טלפון והן ידאגו לתקשורת ויתנו את השירותים

האלה במסגרת כלל השירותים שהן נותנות.
היו"ר יוסי כץ
תודה. מר הורביץ, רצית לשאול. בבקשה.



יאיר הורביץ;

מר בן שטרית, הרי לא מדובר בחסכון.
נסים בן שטרית
לא מדובר בחסכון, מדובר בקיצוץ.

יאיר חורביץ;

זח לא כך שמשרד החוץ אמר: כדאי לנו לעשות זאת, וזו המסקנה שהגענו אליה, אלא

המשרד פועל מכוח יישום של החלטת ממשלה. אם אני מתרשם נכון לגבי ההיקף במקרה זה,

היו שני עובדים ישראליים ואולי שני עובדים מקומיים.
נסים בן שטרית
עמ"זים.
יאיר הורביץ
שני עמ"זים, וההוצאות השוטפות של המקום, ומשרד החוץ אומר שתחיה אלטרנטיבה.

כפי שאני מבין, שני העמ"זים או אחד מהם צריכים להישאר. שכר הדירה - אינני יודע

עד כמה זה משמעותי במסגרת חצי מיליון דולר - בחלקו הגדול יישאר, כך שהקיצוצים

בהקשר הזה צריכים לבוא לידי ביטוי בזה שהשגרירה והקב"ט צריכים להיגרע מהמצבה. זאת

אומרת, לא שנמצא אותם אחר כך, בתפקיד כזה או אחר, במשרד בארץ או במקום אחר. אם

רוצים בחסכון - ואלה דברים קשים, כי אלה בוודאי עובדים קבועים - עם התחליפים

בענין זה, זה צריך לבוא לידי ביטוי בכך שלא נמצא את שתי המשרות האלה במקום אחר,

וצריך לעשות את החשבון הנכון, עם פרישות ועם דברים אחרים. כאן החסכון הוא בשליה

של המשרד, פלוס קב"ט.
נסים בו שטרית
שני שליחים. קודם כל שליח ושגריר זה היינו הך, מדובר באותו סכום כסף. שנית,

המרכיב הרציני ביותר בהחזקת נציגות קטנה זה השכר. אגב, השכר בלבד הוא 300 אלף

דולר. נוסף לכך מדובר על בית שגרירות, וזה הרבה כסף. כמו כן יש מכונית לשגריר,

מכונית שירותים, הנהג, הטבחית וכיוצא באלה, החופשות, ההטסות. זה החסכון האמיתי.

אגב, זה חסכון אמיתי, כי אנחנו מחזירים אותם לארץ, לא שולחים אותם למקום אחר.

אגב, אנחנו פנינו לחברה עסקית אחת שמוכנה - ואני שמח על זה וגם רוצה לעודד את

זה - לשים נקודת התקשרות למטיילים הישראלים בכל מקום בעולם שאנחנו נרצה, בתנאי

שיעשו אצלה ביטוח. עכשיו תגיד לי שזה לא בסדר, שאני מקדם את המכירות שלה. אז אני

בודק את זה מבחינה משפטית, אבל אם רוצים לדאוג לישראלים שלנו - ואני רוצה לדאוג

להם - אני הייתי הולך לקראת הדבר הזוז. זו יזמה, שמצד אחד, נושאת רווחים, ואף אחד

לא עושה את זה לשם שמים, אבל מצד אחר, היא נותנת פתרון. לא שמעתי על יזמה כזאת

מהמבקרים שאומרים שלא צריך לסגור את השגרירות. אני הייתי רוצה לשמוע אמירה: אולי

נסגור את השגרירות, וביחד נעשה משהו. אבל לא שמעתי את זה. אגב, אני כן שומע את

היזמה הזו מאנשים אחרים. "בזק" מוכנה לתת לנו ציוד, מחשב, קו לאנשים שיתקשרו

באינטרנט הביתה.

אגב, הקמנו יחידה חדשה לטיפול בישראלים במצוקה בחוץ לארץ, ולא אספר לכם כאן

את הצד המכוער של ישראלים במצוקה, כמה כסף מדינת ישראל מפסידה בגלל דברים כאלה,

בגלל הרפתקאות חסרות אחריות. סתם דוגמה לצורך המחשה: בחור טיפס על הר געש ונפצע

שם, והיינו צריכים לפנות אותו, היינו צריכים לקבל החלטה מיידית - 15 אלף דולר

להליקופטר. צלצלנו למשפחה ואמרנו שהבן פצוע. אמרו לנו: תפנו אותו. אחרי שפינינו
אותו, אמרו
אנחנו לא משלמים.
יובל לימון
לא היה לו ביטוח?



נסים בן שטרית;

חיה לו ביטוח, היה לו הכל - לא משלמים. בקיצור, אלה המצוקות שאנו נתקלים בהן.

היו"ר יוסי כץ;

אבל אנחנו לא נפתור את כל הבעיות של משרד ההוץ.

בבקשה, חבר הכנסת סלומינסקי.

ניסן סלומינסקי;

אני לא מאושר מכל הנושא הזה של הישראלים שמטיילים שם, וכאן התקבלה תמונה

הפוכה.

נסים בן שטרית;

- הובה.

ניסן סלומינסקי;

הרושם שהתקבל כאן הוא שזאת לא רק הובה, אלא גם אידיאל. אני לא מאושר מהנושא

הזה, כי הרבה מאוד נזקים נגרמים כתוצאה בכך, ובהורים טובים גם נהרגים, והשתתפתי

בכמה לוויות כאלה. צעירים גם מידרדרים לכל מיני דברים לא רצויים, כך שאני הייתי

הושב שכן צריכים להנך את הציבור, ואולי צעירים כן צריכים למצוא פורקן אחרי צבא,

אבל יש לנו אלטרנטיבות טובות יותר מהנושא הזה.

מצד אחר, אם הם כן עושים את זה, מוטלת על מדינת ישראל הובה לדאוג להם. מדינת

ישראל, מאז היווסדה, קיבלה על עצמה להיות אחראית על העם היהודי באשר הוא שם, וזו

גם הסיבה שאנחנו מביאים לכאן יהודים מכל מקום ואחראים על כל יהודי שיושב בגין זה

בבית סוהר במדינה כלשהי בעולם. לי לא משנה איך מטפלים, אבל זה נראה לי קצת משונה

שכאן מדובר על הוצאה של חצי מיליון שקל בסך הכל, ואתה מציע אלטרנטיבות מסויימות

שאינני יודע כמה אפשר לחסוך באמצעותן. אולי תחסוך 200 או 300 אלף שקל.

נסים בן שטרית;

הרבה מאוד חסכון - 400 אלף שקל.

ניסן סלומינסקי;

מתוך 105 מיליון שקל זה לא הרבה, ויכול להיות שיש שגרירויות שיש בהן הרבה

מאוד עובדים, וגם אם תוציא משם חמישה עובדים, לא תהיה פגיעה, אולי מלבד אי-נוחות

מסויימת שתיגרם כתוצאה מכך שאנשים מסויימים יצטרכו לעשות כמה דברים נוספים.

דני קריבו;

כדי להעמיד את הדברים בפרופורציה, אני מבקש להעיר - -

היו"ר יוסי כץ;

סלח לי, מר קריבו, זה לא מקובל.



ניסן סלומינסקי;

אם אתם סוגרים כאן, אתם סוגרים לגמרי, ויכול להיות שיש מקומות שיש בהם הרבה

עובדים ואפשר להפחית שם מספר גדול יותר של עובדים מאשר כאן, ואותם מקומות עדיין

ימשיכו לפעול, אבל זה שיקול שלכם. אם הבאתם בחשבון בשיקוליכם את הישראלים

שמסתובבים שם ואף על פי כן החלטתם מה שהחלטתם, לא אתנגד לזה, אבל בתנאי שאתם תהיו

אחראים, כפי שכתבתם, ולא תעבירו את זח תוך זמן קצר לחברות מסחריות שיוציאו עוד
כסף מהמטיילים. אני אומר שוב
זו תחיה אחריות שלכם לדאוג שבתנאים שישנם היום

יישמרו עדיין הדברים המינימליים, היינו, הקשר והנושא הרפואי. אם תעשה עסקאות

ותכניס את חברות הביטוח לתחרות, כך שכל אחת מהחברות שמארגנות ענין זה תציע לתת,

למשל, גם חדר תקשורת וכיוצא בזה, לי זה לא איכפת, ובלבד שהנושא הזה יעמוד לרשותם

של המטיילים. אני לא יודע כמה תחסכו, אבל זה השיקול שלכם.

היו"ר יוסי כץ;

רבותיי, זה היה דיון ראשוני בנושא. שמענו את הטענות. המטרה שלנו היא להבטיח

שמדינת ישראל תמלא אחר האחריות שלה כלפי רבבות המטיילים הישראלים שמוצאים פורקן

דווקא בטיול במזרח הרחוק. לא מתפקידנו לקבוע אם הדרך שהם בוחרים היא דרך נכונה אם

לאו, אבל זו מציאות, ועם המציאות הזו צריך להתמודד.

אנחנו לא נתערב בשיקול הדעת המדיני שלכם איזו שגרירות לסגור או לא לסגור, אבל

אנחנו בהחלט חושבים שקיימת אחריות כלפי רבבות המטיילים, ועל משרד החוץ מוטלת

אחריות כלפי המשפחות להבטיח גם בעתיד קיומם של חדר התקשורת והשירותים האחרים,

שמאפשרים חילוץ במועד, מניעת אסונות וטיפול רפואי מתאים וכיוצא באלה, כפי שנעשה

בעבר בצורה מבורכת על ידי השגרירות, גם אם מעתה ואילך זח לא ייעשה על ידי

השגרירות, אלא בדרך אחרת.

אני בהחלט מוכן לקבל כעקרון את המסמך שאתם הצגתם בפנינו. אני רק מבקש דבר

אחד: כדי שזה לא יישאר במסגרת התכתבות פנימית של הקונסוליה בדלהי עם המשרד, אני

מבקש לפנות אליי, כיושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה, להציג בפני הוועדה את

התכנית שלכם איך אתם מבטיחים שאכן התרלמילאים הישראלים יקבלו את השירות הזה ואיך

אתם מתמודדים עם הטענות שעלו, ואנחנו מקווים שבזה נראה סוף פסוק. אין לנו שום

כוונה להתערב בניהול השוטף של משרד החוץ. אנחנו נעביר למשרד מבקר המדינה את המסמך

הזה, ומשרד מבקר המדינה יוכל להעיר את הערותיו. שמענו כאן שאין מדובר בסגירה

מהיום למחר.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:00)

קוד המקור של הנתונים