ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 26/01/1998

בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על היערכות ישראל מול האיום האירני הצעת חבר הכנסת א' סנה; בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על היערכות ישראל מול האיום האירני הצעת חבר הכנסת א' סנה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 173

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, כ"ח בטבת התשנ"ח (26 בינואר 1998). שעה 11:30
נחכו
חברי הוועדה; יוסי כץ - היו"ר

משה גפני

רן כהן

אלי לנדאו

ניסן סלומינסקי

אפרים סנה

ראובן ריבלין

משה שחל

מוזמנים; ראש הממשלה בנימין נתניהו

מבקר המדינה גבי מרים בן-פורת

עוזי ארד - יועץ מדיני לראש הממשלה

שי בזק - יועץ תקשורת של ראש הממשלה

שמעון שפירא - המזכיר הצבאי של ראש הממשלה

יאיר הורביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

אביעזר יערי - משנה למנכ"ל והממונה על מערכת

הביטחון במשרד מבקר המדינה

גבי שלומית לביא - עוזר בכיר למבקר המדינה ודובר

משרד מבקר המדינה

יהושע רוט - עוזר בכיר למבקר המדינה

עקיבא איסרליש - רפרנט מערכת הביטחון באגף לענייני

ביקורת המדינה במשרד ראש הממשלה

אופיר בן-דוד - הלשכה המשפטית של הכנסת

יועצת משפטית; אנה שניידר

מנהל הוועדה; ברוך פרידנר

קצרנית; חנה אלטמן

סדר-היום; בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על היערכות ישראל מול האיום האירני -

הצעת חבר הכנסת אי סנה.



בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על היערכות ישראל מול האיום האירני

הצעת חבר הכנסת א' סנה

היו"ר יוסי כץ;

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה. הנושא

שעל סדר יומנו הוא בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על היערכות ישראל מול האיום האירני

- הצעת חבר הכנסת אפרים סנה.

ברשותכם אני אפתח את הישיבה במספר מילים ואומר כי אין ספק שחלק מהדיון יהיה

חסוי אבל חלק מהדברים נחשבים ידועים וגלויים לכל תושבי מדינת ישראל.

האיום המרתיע ביותר כנגד מדינת ישראל הוא איום הטילים ומנתונים שפורסמו

לאחרונה עולה שאירן, בשנת 1989, החלה להרכיב טילים מסוגים שונים. היא רכשה את

המפעל שלה מסין, מדובר על טילים מתוחכמים מאד, מדוייקים מאד, מונעים בדלק מוצק

וכאלה שמערכות ההנחיה שלהם מנתצות את מערכת הניווט הלוויינית האמריקאית.

לאירן יש יחסים ממושכים גם עם קוריאה הצפונית וגם עם סין, היא משתתפת בעלות

פיתוח הטילים והיא מקבלת את הטכנולוגיה גם ממומחים מרוסיה - נתונים שפורסמו גם

בכלי התקשורת. אבל מדינת ישראל צריכה להערך לא רק לטילים מהסוג הזה אלא גם

לחומרים הרבה יותר מסוכנים. מצאתי שלפני כמה זמן פורסם שכמות קטנה מאד של חומר

שהשתחרר ממיתקן ללוחמה ביולוגית בסברדלובסק, בשנת 1979, גרמה למותם של מאות אנשים

והדברים ידועים.

אין ספק שישראל חייבת להערך במערך הגנה טוב כלפי האיום האירני והדבר הזה ניתן

לביצוע רק על ידי שיתוף פעולה בין לאומי.

מומחים אומרים שצריך ליירט את הטילים בכל אהד מהשלבים שלהם וכמובן שלא ניכנס

לפרטים של העניין הזה.

השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא מה מידת המעורבות של מדינת ישראל

במערכה הבין לאומית כנגד האמצעים שאירן מפתחת, בעיקר, כמובן, לגבי בת בריתנו -

ארצות הברית. זה מהצד של מלחמה ופיתוח הגנה מערכתית של מדינת ישראל. מן הצד

האחר כולנו יודעים שאירן עלתה לגביע העולמי ואני מזכיר את דבריי אלה לא משום הקשר

הזה לטילים אלא משום שאסור להתעלם מהעובדה שכניסתה של אירן לגביע העולמי וצעדים

מהסוג הזה מקרבים אותה ואת העם האירני, בסופו של דבר, גם לעולם המערבי. כולנו

שמענו על רוחות חדשות שמנשבות באירן, הדברים נאמרים בין בגלוי ובין בטלוויזיה,

אפילו בארצות הברית, בין אם במקומות אחרים והשאלה הנשאלת בהקשר הזה של הדברים היא

האם איננו צריכים לחשוב גם על טקטיקה של "להרוג את העניין בחיבוק של אהבה"?

ראובן ריבלין;

האם זאת ישיבה פתוחה? בישיבה פתוחה אפשר להסדיר את כל הדבר הזה.

היו"ר יוסי כץ;

לא נוכחת בפתיחת הדיון. אילו היית נוכח בתחילת הישיבה היית יודע שאנחנו ניתן

לחבר הכנסת סנה את רשות הדיבור בפתח הישיבה, ראש הממשלה יאמר את דברו, ובשלב

מסויים הדיון ייסגר בפני כלי התקשורת.

רשות הדיבור לחבר הכנסת אפרים סנה.



אפרים סנה;

יש דברים שאפילו בוועדת המישנה המיועדת להשמעת דברים כגון אלה, ייתכן והם

יישמעו בצורה מוגבלת.

תכלית הישיבה הזאת היא לא לעשות פרסום לעניין שאנחנו מדברים עליו ואני מיד

אומר מדוע. ב-26 בינואר 1993, בדיוק היום לפני 5 שנים, ראש ממשלת ישראל דאז,

יצהק רבין המנוח, הגדיר פעם ראשונה, בתשובה להצעה שלי לסדר היום, את אירן, כאיום

איסטרטגי על מדינת ישראל. מאז שלושת ראשי הממשלות: רבין, וייבדלו לחיים ארוכים

שמעון פרס ואתה, המשכתם, הגדרתם ופעלתם מתוך הנחה שאירן מהווה איום איסטרטגי מספר

אחד על ישראל.

בשנה האחרונה קרו והוחברו ארבעה דברים; 1. נכשל ניסיון אמריקאי לבנות חזית

בין לאומית כנגד אירן; 2. חלה, הודות לטכנולוגיה הרוסית, קפיצת דרך משמעותית

ביכולת הטילית האירנית, וכל מה שאני אומר אני אומר על פי דיווחים גלויים.

ביכולת, במהלך שנה, הם יכולים להגיע ליכולת מבצעית בטיל שיהאב 3 שהטווח שלו מכסה

את מדינת ישראל; 3. הושלם הארסנל הביולוגי של אירן כאשר יש לה ראשי קרב

ביולוגיים שיותאמו על הטילים כאשר יהיו להם כאלה; 4. הפרויקט הגרעיני האירני

לא הואט אלא התקדם באותו קצב והאירנים ממשיכים בבניית היכולת שלהם כאשר ההערכות

של הסוכנויות הזרות מדברות על טווח של בין 3 ל-7 שנים.
ראובן ריבלין
אדוני היושב ראש, אנחנו נמצאים בוועדת החוץ והביטחון?

משה גפני;

לא, אנחנו יושבים בוועדת חקירה.

ראובן ריבלין;

יושב ראש ועדת החוץ והביטחון ביקש לקבל את רשות הדיבור.

אפרים סנה;

מה שמובהר, אדוני, הוא שבשבועות האחרונים שלב השתדלנות מוצה.

בשום דבר מהתהליכים הללו, היום, אין שום אשמה למעשה או למחדל של ממשלת ישראל

ואני סבור שכל הממשלות פעלו בנמרצות, כולל אתה, כולל שר הביטחון הנוכחי, באפיק של

השתדלנות המדינית אבל נראה לי שהדבר הזה הגיע אל שלב המיצוי. גם לגבי השליחות של

השגריר ויזנר קיימים ספקות גדולים אם היא הניבה את הפירות שיפסיקו, באופן יעיל,

את בניית הטיל שיהאב 3 - - -
ניסן סלומינסקי
אתם תיתנו לזה גב?

אפרים סנה;

לכן מה שביקשתי שמבקר המדינה תבדוק היא השאלה באיזה מידה אנחנו עושים, מעבר

לשתדלנות המדינית, את הנדרש המתחייב מאיום איסטרטגי שמופנה כלפי מדינת ישראל.

אני חי בתחושה, אולי זאת אפילו יותר מתחושה, שאנהנו יותר חשופים לאיום הזה מאשר

היינו חשופים לו אי פעם.

אני מדבר על עניין הטילים אבל גם על הזרוע האווירית האירנית הכוללת 24 מטוסי

סוחוי 24 שמסוגלים, בטווחם המבצעי, להגיע למדינת ישראל.



אני מבקש לומר עוד דבר; לא רק שהאיום גדול אלא גם מאזן ההרתעה מעורער.

בהקשר הזה של הדברים מן הראוי לזכור כי מאזן ההרתעה קיים בין שני משטרים שפויים

ולא של משטר אחד שפוי והאחר - מטורף. נוסיף לזה גורמים נוספים וההרתעה הזאת תהיה

טעונה בדיקה מחודשת.

אני מבקש לעשות בדיקה לפני שייעשה דבר לא טוב. יש לי ניסיון כיושב ראש ועדת

המישנה לענייני צה"ל ומערכת הביטחון, מהעבודה המקצועית המצויינת שעושה הצוות

בראשותו של אלוף יערי, שבודק במהלך השנה כל מיני נושאים, אבל כולם נושאים

מישניים. זה הדבר העיקרי וחשוב לבדוק אותו עכשיו לא כדי להעניש, לא כדי להאשים

אלא כדי לכוון למה שאיננו בסדר. אני מדבר על דבר לא מפלגתי, כלל לאומי, כולם

צריכים להיות מעוניינים בו ואני מצפה שאתה, כנושא האחריות העליונה, לא תתנגד

לבקשה שלי.

ניסו סלומינסקי;

תסכימו להוציא זאת מחוץ למסגרת המפלגתית - - -
אפרים סנה
חבר הכנסת סלומינסקי, אין פה שום דבר מפלגתי ואל תהפכו אותו לכזה. זה עניין

לאומי ממדרגה ראשונה.

היו"ר יוסי כץ;

חברים, על פי סדר היום שלנו ראש הממשלה יגיב על הדברים ואני משאיר לשיקול

דעתו את ההחלטה מתי לנעול את הישיבה בפני כלי התקשורת.

ראש הממשלה בנימיו נתניהו;

תודה רבה. האיום האירני הוא, אכן, איום איסטרטגי על מדינת ישראל והוא מתבטא

לא רק בפעולות הטרור שאירן מעודדת ואפילו מארגנת נגדנו וגם נגד שכנינו אלא בראש

ובראשונה בהתחמשות או במאמץ מואץ להתחמשות בטילים בליסטיים ובראשי קרב בלתי

קונוונציונליים.

הדבר העיקרי שגילתי לאחר כניסתי לתפקיד הוא ההאצה והיקף המאמץ להתחמשות

בטילים בליסטיים ככלי השילוח העיקריים של ראשי הקרב המיועדים והחלק המכריע של

רוסיה, של מדענים רוסיים, של טכנאים רוסיים, של מהנדסים רוסיים, בקידום הפרוייקט

האירני. על כן ההתמקדות שלנו, בהנחייתי, היתה לנסות לסכל את תכנית ההתחמשות

האירנית קודם כל בטילים בליסטיים. ברור שאם אין להם כלי שילוח - האיום קיים אבל

הוא הרבה פחות רציני.

אירן איננה יכולה לפתח את האמצעים הללו לבד. היא יכולה, אבל הדבר הזה יכול

לארוך עבורה הרבה מאד שנים ואי אפשר לדעת מה יהיה בסוף התהליך הזה. אבל היא

מקצרת את הדרך בעזרת ידע שהוא הראשון מסוגו בעולם. אין מישהו שעולה על המדענים

האלה בידע, בתיחכום ובניסיון. יש, אולי, כאלה שמשתווים להם, אבל הם לא עולים

עליהם ואין מישהו גם לא במדינות שהוזכרו, ודאי לא במדינות אסיאתיות מסוי ימות,

שיכול להגיע לרמה כזאת ולקצר דרכים, במיוחד את הזמן, בתכנית ההתחמשות האירנית.

על כן המאמץ העיקרי שלנו היה למנוע את הזרימה של הטכנולוגיה הרוסית.

אני אשמח לדווח על הפעולות הללו, אני חושב שהממשלה הזאת עשתה ועושה הרבה, אבל

אינני רוצה לגזור, כרגע, מסקנות לגבי התוצאות של הפעולה. אנחנו רואים אותות

ראשונים של תגובה רוסית והמאמץ שלנו, כרגע, מופנה, לכאורה, כלפי רוסיה.



העליתי את הנושא הזה בשיחה שקיימתי עם הנשיא קלינטון, אחר כך בשיחה ממושכת

למדיי עם סגן הנשיא גור שהופקד מטעם ממשלת ארצות הברית על הנושא הזה, וגם סיכמנו

סיכומים מסויימים אבל צריך להבין קודם כל שאנחנו נמצאים במאמץ של סיכול מדיני

שאיננו מאמץ של שתדלנות אלא מאמץ שבו יושב צוות מצד ממשלת ישראל ואומר קבל עם

ועדה שמדובר בחיים שלנו, בקיום שלנו, באינטרס חיוני שלנו, ואנחנו נוקטים בפעולות

הדרושות לסכל איום קיומי על מדינת ישראל.

אני לא אתייחס, גם לא בדלתיים סגורות, לפעולות אחרות שאנחנו צריכים לקחת

בחשבון ולהערך לקראתן במקרה שהסיכול המדיני לא יצליח. גם את זה אנחנו לוקחים

בחשבון וגם לקראת זה אנחנו נערכים. אני אתייחס בדבריי, בדלתיים סגורות, למאמץ

המדיני אבל נראה לי שנושאים אחרים צריכים להיות נדונים בפורום הרבה יותר סגור

ויושב ראש הישיבה בוודאי מעריך כמוני שכך צריך לנהוג. מכאן אני מציע שנמשיך את

הדיון בדלתיים סגורות כאשר העתונאים יהיו מחוץ לדלתי ים הסגורות.

היו"ר יוסי כץ;

אני מכבד את רצונו של ראש הממשלה - - -
רו כהו
ברצוני לשאול את ראש הממשלה שאלה שאפשר לדבר עליה באופן פתוח. אם מצד אירן

יש איום קיומי על מדינת ישראל, הכיצד היא איננה מוגדרת, עדיין, כמדינת אוייב

למדינת ישראל?

ראש הממשלה בנימין נתניהו;

אינני יודע מה היא ההגדרה הרשמית. אינני יודע. אולי יש ליקוי מתמשך לגבי

שאלתך זאת. מבחינתנו אירן מהווה את האיום המוהשי ביותר לקיומנו מאז מלחמת

העצמאות. אני מבקש להוסיף ולומר שיש כל מיני דיבורים על ריחות חדשות המנשבות

באירן ואכן אין להתכחש לעובדה שהבחירה של חתאמי ואולי מה שהוא מייצג מהווה

איזושהי תגובה לתחושה רחבה שקיימתת באירן בקרב חלקים גדולים של האוכלוסייה,

שהמשטר הזה חייב להשתנות.

אני מבקש להבהיר שני דברים קריטיים מבחינתנו; אי - המבחן הברור ביותר לשינוי

הכוונות האגרסיוויות של אירן הוא הפסקת תכנית החימוש לטילים ארוכי טווח. אם אירן

זקוקה לטילים כדי להגן על עצמה מצד איומים מקומיים או מצד שכנותיה - יש לה מספיק

סקאדים שיכולים לעשות את העבודה אבל ברגע שהיא מפתחת טילים בליסטיים שהם, בעצם,

טילים בין יבשתיים, טילים לטווח של אלף קילומטר ומעלה, בטווח השני על אלפי

קילומטר, פירוש הדבר שהיא מייצרת יכולת התקפית, יכולת אגרסיבית, יכולת שמעידה על

ההיפך מהשלום. לכן אם רוצים להציב מבהן למשטר הזה, המבחן הפשוט ביותר הוא לדרוש

מאירן להפסיק את ההתחמשות שלח.

בי - אני רוצה לומר דבר שלימדו אותי כמה מהדיסידנטים הגדולים של ברית

המועצות, בוקובסקי ושרנסקי, שניהם אמרו לי אותו דבר; הם אמרו לי שקיומה של ברית

המועצות, של המשטר הסובייטי, התמשך אולי 15 ואולי 20 שנה יותר ממה שהיה קורה

בתנאי התמוטטות פנימיים, בגלל הריקבון, בגלל השהיתות, בגלל חוסר האמון של

האזרחים, כתוצאה ממעטפת הטילים והנשק הגרעיני שיצר תחושה של עוצמה שאי אפשר לעמוד

בפניה.

הייתי אומר שמי שרוצה לראות תהליכים פנימיים של התמתנות ורפורמות בתוך אירן,

צריך להיות הראשון שיתבע את הפסקת ההתחמשות הזאת משום שהיא תחזק את האגף שאחראי

על הביטחון הלאומי האירני והוא האגף הרדיקלי, האגף שמתנגד לרפורמות, האגף שמתנגד,

בעצם, להתמתנות. על כן משני הטעמים הללו אנחנו צריכים להבין שהפסקת ההתחמשות

הבליסטית האירנית היא לא רק אינטרס של ישראל אלא אינטרס של השלום העולמי וכל מי



שדוגל בשלום וביציבות באזורנו ובעולם כולו לקראת המאה העשרים ואחת צריך לפעול

להפסקת ההתחמשות האירנית. זה המסר שאמרנו בוושינסטון, זה המסר שאמרנו בלונדון,

בפריז, בבון, ובכל מקום שאנחנו מדברים עם כל אדם שאנחנו מדברים. אנחנו אומרים

שלא רק בחיינו, לא רק בביטהוננו מדובר, קודם כל בזה, אבל גם בביטחונכם וביציבות

העולם שכולנו היים בו.

היו"ר יוסי כץ;

תודה. הבר הכנסת עוזי לנדאו ביקש לדבר בהלק הגלוי של הישיבה.

עוזי לנדאו;

ברצוני להשמיע מספר הערות מקדימות; אני מתפלא שהנושא הזה עולה במליאת

הוועדה, אני מתפלא שהוא עולה בכלל, אני מתפלא שראש הממשלה מופיע ודך על הנושא הזה

בפורום הזה שכן העניין הזה נדון, באורה שוטף, בוועדת ההוץ והביטהון של הכנסת,

באהת מוועדות המישנה שלה ואין שום דבר שנאמר כאן שאיננו נדון על ידי אנשים

שיושבים על המדוכה מזה הרבה מאד שעות, מכל המפלגות.

אני סבור שהנימוס הבסיסי ותקינות ההליכים בכנסת היו צריכים להביא לכך שיושב

ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה היה פונה אל יושב ראש ועדת ההוץ והביטהון ואומר

לו שיש כוונה לדון בנושא הזה במליאת הוועדה, ולשאול; מה קורה אצלכם? העניין

מוצדק? לא מוצדק? מה אתם עושים בתהום הזה? אבל שום דבר מהסוג הזרז לא קרה ואני

חייב לומר שכדפוס פעילות הוועדה לענייני ביקורת המדינה הולכת ומצטיירת יותר ויותר

לא כמי שדנה בדוחות שמבקר המדינה כתב והכין, מה שבעצם היה צריך להיות עיקר

עבודתה, אלא מדי פעם היא דנה בדוהות נוספים שלכאורה מבקר המדינה אמיר להכין על פי

בקשתה, בנושאים "סקסיים" כאשר התקשורת ממלאה את החדר, שכן אהרי הדיון הזה מי

יתעניין בדוה או לא בדוח מבקר המדינה לגבי אירן?

אני הייב לומר שכאשר הטיפול נעשה בדרך כזאת אינני בטוה שדווקה הכנת דוח על

ידי מבקר המדינה היה עניינו של מי שיזם את הדיון הזה.

כדי שלא יבינו אותי לא נכון אני מבקש להדגיש כי הנושא עצמו הוא נושא ראוי,

נושא קשה, נושא חשוב שצריך לדון בו, יחד עם זאת השאלה שצריך לשאול אותה היא באיזה

מידה יחסי ציבור או פרופיל גבוה בתקשורת הישראלית הם הדרך הנכונה לדון בנושא הזה

ולא רק בדרך הפעילות שאנחנו מבצעים כדי למנוע באירן את היכולות השונות בתהום

הבליסטי ובתחום פיתוח הנשק הבלתי קונוונציונלי.

צריך לבדוק איך לטפל בנושא הזה בצורה כזאת שלא תגרום נזק כבד לאינטרס של

מדינת ישראל. אירן היא מדינה שיש לה סדרת השקעות בתחומים שונים. האיום העיקרי

והמיידי שלה היא עירק והאיומים הנוספים שהיא צריכה לראות, אני מעריך, הם

מנסיכויות המפרץ, ממדינה כמו סעודיה, והיא צריכה להשיב על איומים של מדינות

אירופאיות שעיקרן בתחומי המפרץ ובפריפריה היותר רחוקה מעט.

התחום הקונוונציונלי הוא התהום שבו אירן שמה את העדיפויות העיקריות להתהמש

פלוס תחום לא קונוונציונלי, כך אני מבין, אם אני הייתי אירני, כאשר יש לה את

הטילים שבאמצעותם היא יכולה לתת את התשובה לעירק.

באורח פרדוקסאלי מה שקורה הוא שישראל נוקטת מדיניות של פרופיל גבוה ואומרת:

רגע, אנחנו עומדים לצאת נגד אירן, יש לנו תשובות לכל מה שאתם עושים, תיזהרו

מאתנו. אנחנו, באורח פרדוקסאלי, ממריצים את אירן להיכנס לתכנית יותר רצינית של

תשובה לנו, לכאורה, על מה שהם עשויים להבין כאיום שאנחנו מאיימים עליהם. בשביל

מה אנהנו צריכים זאת?

היו מספר אלופים בצבא שהכריזו הכרזות, היו כמה אנשים בפקידות הגבוהה שהכריזו

הכרזות, כולל לפני כשבוע, אני חושב שזאת טעות כשם שאני חושב שעכשיו, בהצטרפות

חברי כנסת לישיבה מהסוג הזה, לדיון עם פרופיל כה גבוה, זאת טעות לא יותר קטנה.



הוועדה לענייני ביקורת המדינה יכולה לטפל בכל הסוגייה הזאת באורח יותר

אהראי, כולל השאלה של דוח ביקורת מבקר המדינה אם מבקר המדינה תכין כן אי לא,

להעביר זאת לפסים יותר אחראיים. זה רק יוסיף לכנסת ולחבריה. תודה רבה.

היו"ר יוסי כץ;

במסגרת הדוחות של מבקר המדינה יש, כמובן, גם חומר שעוסק בעניין הזה, מטבע

הדברים לא נדון בפורום הרחב הזה בו, אבל הדיון כאן מתקיים מתוך מחשבה תחילה, הוא

תואם מראש, הודיעו עליו לחברי הוועדה מספר פעמים ולא קיבלתי בקשר אליו שום פנייה.

במקרה בפעם שעברה ביטלנו אותו בגלל השלג, מכל מקום עד לרגע זה לא קיבלתי אף פנייה

לא לקיים את הישיבה הזאת. חוץ מזה אני חושב שזאת אחריותו של יושב ראש ועדת

המישנה למערכת הביטחון, חברת הכנסת אפרים סנה, שקיבלתי גם את שיקול דעתו ומאחר

שגם ממשרד ראש הממשלה לא הגיעה אלינו תגובה שלילית אני יוצא מנקודת הנחה שלישראל

יש עניין לקיים דיון כזה ובצורה הזאת.

אפרים סנה;

חבר הכנסת לנדאו, אני אתייחס לדבריך ואני רוצה לומר בקשר אליהם שלושה דברים;

עד כמה שבגילי אני עוד מבין רמזים, חלק מדבריך כוונו אליי לכן אני לוקח את החירות

להשיב לך על שלושה דברים; 1 - אני מעוניין מאד שתהיה בדיקה של מבקר המדינה כי

ככל הידוע לי יש סיבה טובה מאד גם לבדוק לגופו של עניין וגם לעורר את דעת הקהל

הישראלי לעובדה שגם בעידן הזה יש עלינו איום קיומי חמור.

2 - נשאת סקירה קצרה על כוונותיה של אירן ואני מציע לך כיושב ראש ועדת החוץ

והביטחון של הכנסת לשאול את הערכת גורמי המודיעין שלנו מה הם חושבים, שכן הערכתם

הפוכה מזאת שלך.

3 - היות ויש לך שם של איש הגון תרשה לי להזכיר לך שבנושא הזה שאתה חושב שאין

בו צורך או בדיקה, בשנת 1993, כאשר היית יושב ראש אותה ועדה עצמה, התנהלה בדיקה

על אותו נושא בדיוק. חלפו 5 שנים, קרו מספר דברים חמורים מאד וצריך, עכשיו,

לחזור על הדברים מחדש.
ראובן ריבלין
אדוני היושב ראש, אולי נשחרר את התקשורת? חברי הכנסת מיצו את עצמם.

היו"ר יוסי כץ;

אני מבקש מנציגי התקשורת לצאת מהחדר.

המשך הפרוטוקול, מעמוד 8 - סודי.

קוד המקור של הנתונים