ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 21/01/1998

התייחסות משרד הפנים לפניות נציבות תלונות הציבור; חיוב בעד הארכה למפרע של רישיון ישיבה לעובר זר תלונה מס' 11 בדוח נציב תלונות הציבור 24

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 170

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום רביעי. כ"ב בטבת התשנ"ח - 21.1.98. שעה 00;09

נכחו; חברי הוועדה;

יוסי כץ - היו"ר

מוזמנים;

נציבות תלונות הציבור;

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מרים בן-פורת

אביגדור רביד - מנהל הנציבות

מירלה במברגר - עוזר בכיר לנציב

רות שלמון - עוזר ראשי למנהל הנציבות

מדי רוזנברג - ממונה על מחלקה

דינה סמט - סגן ממונה על מחלקה

משרד הפנים;

יעקב אפרתי - מנכ"ל

מלכה סאן - יועצת משפטית

נסים אליאסף - סגן מנהל מינהל האוכלוסין

ברכה פלאוט - סגנית מבקר פנים

שירות התעסוקה;

עירית בראון - עוזרת ליועמ"ש

יועצת משפטית; אנה שניידר

מנהל הוועדה; ברוך פרידנר

קצרנית; חדוה בנקין

סדר-היום;

א. התייחסות משרד הפנים לפניות נציבות תלונות הציבור.

ב. חיוב בעד הארכה למפרע של רשיון ישיבה לעובד זר -

תלונה מס' 11 בדוח נציב תלונות הציבור 24.





א. התייחסות משרד הפנים לפניות נציבות תלונות הציבור

היו"ר יוסי כץ;

אני פותח את הישיבה.

הנושא הראשון העומד על סדר היום הוא: התייחסות משרד הפנים לפניות נציבות

תלונות הציבור, וזאת בעקבות מכתב די חריף שקיבלתי ממבקרת המדינה ונציב תלונות

הציבור, על כך שמשרד הפנים, לרבות הלשכה המשפטית, אינו משיב לפניות של נציבות

תלונות הציבור. מתוך הנסיון שלי אני יכול לומר שהמשרד גם לא מתייחס כיאות

לפניות של הציבור. כאן אפשר ללמוד קל וחומר: אם המשרד אינו עונה לפניות של

נציבות תלונות הציבור, מה דינם של אזרחים מן השורה?

זימנתי לדיון הזה את שר הפנים בכבודו ובעצמו. בישיבה שנועדה לכך לא הופיע

שר הפנים. הוא ביקש לפני כן לדחות את הישיבה, משום שהוא חולה. מכיוון שכך

דחינו את הישיבה להיום, ונמסר לי שהשר איננו מעוניין להופיע.

במצב זה אפשרות אחת היא לעשות מה שעשינו אתמול, היינו: פשוט לסגור את

הישיבה. אנחנו לא ננהג כך עכשיו. נתחיל את הדיון היום, ולישיבה הבאה יבוא שר

הפנים. אני מבקש למסור לו את זה. אני אכתוב מכתב חריף בנדון ליושב ראש הכנסת

ולשר הפנים. אני לא רוצה ליצור הידרדרות במערכת היחסים. לא מקובל עלינו ששר

אינו מופיע בוועדה כאשר הוא מוזמן וכאשר יש פניה כל כך חריגה. אני מבקש להביא

את זה לידיעת השר. אנחנו בוודאי לא רוצים לנקוט אמצעים שמקנה לנו החוק.

בהזדמנות זו רציתי גם להתייחס לעימות שמתפתח בין השר לבין נציב שירות

המדינה, וגם הנושא הזה יעלה על סדר היום כשהשר יופיע פה, וזה נוגע לדברים שאמר

שר הפנים על נציבות שירות המדינה בטכס חלוקת פרס העובד המצטיין לעובדי משרד

הפנים. מאוד יכול להיות שיש ויכוח כזה או אחר בין השר לבין נציב שירות המדינה,

ואנחנו נעמוד על טיבו של הוויכוח הזה - הבוקר קראתי שמדובר בטענות על מינויים

פוליטיים וכיוצא באלה - ואני מוצא לנכון להודיע לכם שהשר יידרש לענות גם על

שאלות בתחום הזה. בכל מקרה אני מבקש ממנהל הוועדה לקרוא ישיבה בהקדם עם שר

הפנים.

אני מצבקש ממנהל נציבות תלונות הציבור להציג את הנושא העומד על סדר היום.
אביגדור רביד
כפי שכתבה נציב תלונות הציבור אל יושב ראש הוועדה, מדובר בתופעה הכוללת
שני תחומים
הראשון, המופיע בפיסקה השניה במכתבה, שלא משיבים כלל לפני ותינו,

והתחום השני הוא, שכאשר התשובות כבר מגיעות, הן מגיעות באיחור רב, ועל פי מה

שאני בדקתי בתיקים הנוגעים לענין, מדובר באיחור של שנתיים עד ארבע שנים וחצי,

ובכל תיק אצביע ואראה.

התופעה היתה קיימת גם קודם, אם כי לא בהיקף כזה, לא בתחום כזה של זמן.

גבי רוזנברג, ממונה על מחלקה, הפנתה את תשומת לבי גם לדוחות מחשב. כשאנחנו

מסיימים שנת עבודה, אני בודק אילו תיקים לא מטופלים. ראינו שיש לנו קבוצה של

תיקים - ואנחנו בחרנו את הבולטים ביותר - שלגביהם לא ענו לנו כלל.





בשני משפטים אתייחס להיסטוריה, ונעבור לענין הנוגע למנכ"ל אפרתי. פנינו

קודם כל לאנשים באופן ישיר, לאלה ששלחנו אליהם את הפניות: כל מיני עובדים

בלשכה המשפטית, כשמדובר בעיקר על מרשם האוכלוסין. הדבר לא עזר. פנינו ליועץ

המשפטי שלום זינגר - לא עזר. לי יש אישית כמה מכתבים שאפילו לא אושרה קבלתם.

פניתי למנכ"ל הקודם, מר קלעג'י - לא עזר.

נכנס מר אפרתי לתפקידו. בסוף דצמבר - תחילת ינואר בשנה שעברה יצרתי אתו

קשר ואמרתי לו שיש תופעה כזו. כמו שעונים לנו כרגיל, הוא אמר: תשלח לי את
הפניות, ואנחנו נדבר. אמרתי לו
מצויין, ואמנם ב-6 בינואר יצא אליו מכתב.

אחרי דחיות, התקיימה ב-3 במרס 1997 ישיבה במשרדו של מר אפרתי, ונערך

פרוטוקול. לא אשכח שאמרתי למר אפרתי: מה האפשרויות שאתה מעמיד לרשותי? אנשים

באים בתלונה, הנציבות אינה יכולה למלא את תפקידה. הפניתי אותו להוראות סעיף

41(ד) לחוק מבקר המדינה, שעל פיו לא מדובר בחסד, אלא בזכות, שכן כתוב בו
במפורש
"לצורך הבירור רשאי נציב תלונות הציבור לדרוש מכל אדם או גוף לתת לו,

תוך תקופה שיקבע בד-רישה ובאופן שיקבע, כל ידיעה ומסמך העשויים, לדעת נציב

תלונות הציבור, לעזור בבירור התלונה; מי שנדרש למסור ידיעה או מסמך כאמור יהיה

חייב למלא אחר הדרישה...". כלומר, זה לא חסד, זו זכות.

באנו לישיבה, ולא אשכח שעם כניסתנו אמרו לנו: אנחנו מודים באשמה. נכחו
באותה פגישה
מר אפרתי, עורכת דין שרית דנה, עורכת דין מלכה סן, אנוכי ועורכת
דין מלכה סמט. הם אמרו
אנחנו אשמים, חטאנו, פשענו. אמרתי: אותי זה לא מעניין,

אנחנו לא מחפשים אשמים. השאלה היא מה הלאה. סוכם שתוך שלושה שבועות, פלוס-

מינוס, נקבל תשובות. סיימנו את הדיון, ויצאתי שמח וטוב לב.

חיכיתי, חיכיתי וראיתי ששום דבר לא קורה. פניתי בשיחות טלפוניות למר

אפרתי, ובמכתבי אליו מה-20 במאי 1997 צירפתי פניות קודמות לגברת שרית דנה, שלא

טרחה לענות והעמדתי אותו על ההובה לתת מענה על פי סעיף 41 לחוק ופירטתי את כל

התלונות. וזה נוסח המכתב לגבי דנה, נוסח שחוזר על עצמו כמו בתקליט:

"בהמשך לשיחתנו הטלפונית בענין אי-המענה לפניותינו השונות, הנני מעביר

לרשותך העתקי המכתבים הנוגעים לפניות השונות לפי הפירוט כדלקמן...", ופה בא

הפירוט. אז היו שש תלונות. ובהמשך אני כותב לגבי דנה, עם העתק למנכ"ל: "כפי

שאכן תראי, מדובר בפנינותינו החוזרות והנשנות שלא נענו, דבר המונע את סיום

הטיפול בתלונות רבטרוניות המופנות אלינו על ידי מתלוננים". בכל תיק אנחנו

מקבלים נזיפות מהמתלוננים שאנחנו משהים את הבירור. "אודה לך אם תגרמי לכך

שנקבל את התשובות". זה הועבר למר אפרתי. שום תשובה לא קיבלתי.
יש עוד דבר שמקומם
כל פעם שאני פונה למשרד הפנים ושואל מדוע לא עונים,
אומרים לי
תשלח פניות קודמות. שאלתי: אין לכם תיוק, אין לכם תיקם? אגב, גם

המכתב האחרון לכבוד המבקרת הסתיים באותן מלים: אם יש פניות שלא קיבלתם עליהן

מענה, אנא העבירו לנו רשימה. אני יכול לתת את כל התיקים השונים שבהם לא קיבלנו

מענה.

בזמנו שלחתי העתק עוד למר קלעגיי, ושום דבר לא עזר. עבר ה-20 במאי,

ראיתי שאני לא מקבל תשובות. כפי שאמרתי, שום דבר לא עזר. זה המכתב השני למר
אפרתי, ואני כבר מקדים ואומר
שישה מכתבים כתבתי אל מר אפרתי. על אף אחד

מהמכתבים האלה לא קיבלתי תשובה, פרט לזה שכאשר הרמתי טלפון, הוא אמר לי: מה,
עוד לא ענו לך? אמרתי
לא, עוד לא ענו לי.





ובכן המשכתי לכתוב למר אפרתי, ואז קיבלתי תשובה מגב' שרית דנה. לא המנכ"ל

ענה לי, כפי שהיה ראוי, שהרי בדרך כלל מנהל משרד עונה למנהל משרד, אלא גב'

שרית דנה ענתה לי. במכתבי מה-20 במאי כתבתי שלא קיבלנו תשובות לכל הפניות

הקודמות, והנה יש עוד שתי פניות שלא קיבלנו עליהן תשובה. ובכן גבי דנה ענתה על

מכתבנו למנכ"ל משרד הפנים מה-20 במאי 1997, ואני יכול לומר שהתשובות לשתי

הפניות - אלה שהוספתי - כבר התקבלו, ובסוגריים אני מוסיף: אחרי שבעה-שמונה

חודשים. אלה התשובות הקצרות ביותר.
כתבתי למנכ"ל
קיבלתי את המכתב, אבל ראה נא, אין לי מענה לפניות הקודמות,

ל"בנק" הגדול. הרי הם נתפסו פה לאיזו שהיא תוספת. גם על כך לא קיבלתי שום

תשובה.

ב-8 ביולי כתבתי למר יעקב אפרתי: "הנדון: אי מענה לפניות נציבות תלונות
הציבור, סימוכין
מכתבי אליך מהיום 20 במאי 1997. בהמשך לשיהתנו הטלפונית

מלפני מספר ימים ולאמור במכתבי שבסימוכין, הנני להודיעך כי פניותינו השונות אל

משרדך - בעיקר אל הלשכה המשפטית - לא נענו וזה אמור ביהס לפניות שפורטו

במכתבינו הקודמים ולפניות נוספות אליכם שאף הן לא נענו. הדבר מצער ומעורר

תמיהה הואיל והובטח לנו כי פניותינו ייענו באופן ענייני ותוך זמן סביר, דבר

שכאמור לא נעשה עד היום".

עכשיו ראו איזה פלא. איורי המכתב הזה, שוב מר אפרתי לא עונה לי, אבל מי

עונה? עונה עוזרו הבכיר, מר שמעוני. ופה יש דבר יוצא מן הכלל. כותב מר שמעוני

ב-11 באוגוסט 1997: "ברצוני להודיעך כי עורכת דין שרית דנה לא עובדת יותר

במשרדנו, ומבירור שערכתי איתה" - ועל זה הדגש - "נאמר לי שכל פניה שהופנתה על

ידי המנכ"ל לטיפולה, נענתה". ובמשך חוזר הריטואל: "אם למרות האמור לעיל ידוע

לכם על פניה שלא נענתה אבקשך להמציא לנו העתק מהפניה".

יושב מנהל נציבות תלונות הציבור וכותב למר שמעוני ואומר לו: אני חי

בעולם מסויים שלא ברור לי. לגבי חלק ניכר מהתיקים אני יושב עם גבי רוזנברג

ואני מצלצל לחיפה לגבי שלום, אין אף תשובה. אנא שלה לי העתקי התשובות. ואני

מוסיף ומפרט במכתבי מה- ב-31 באוגוסט 1997 תשע תלונות: "א. תלונתו של מר פקשר

כהן דוד - תיק 250391 - רצופים בזה פניותינו אל גבי שרית דנה מהיום 16 במרס

1991 ו-25 במאי 1995...". מר שמעוני לא ענה לי על המכתב הזה עד היום.

אני כותב מכתב זהה אל מר אפרתי, מצרף לו עותקים, ואני עדיין מקווה שאני

אקבל העתקי תשובות, כי אני לא קיבלתי אף תשובה. אני מצטער לומר שמה שכתוב

במכתבו של מר שמעוני - וגם המנכ"ל קיבל העתק - לא מעוגן באמת, או שהדואר

לנציבות תלונות הציבור לא מגיע במכוון. גם על המכתב הזה לא קיבלתי תשובה עד

היום.

לא התעייפתי והמשכתי לכתוב. ב-17 בספטמבר - אני יודע שמר אפרתי היה בחוץ

לארץ תקופה מסויימת - כתבתי לו: לצערי, עדיין לא קיבלתי תשובה למכתבי

שבסימוכין ואף לא מענה על כל פניה אחרת למר שמעוני. יודגש כי על אף פניותינו

החוזרות והנשנות לקבלת תשובות, עדיין לא קיבלנו כל מענה. אציין גם כי אתמול,

16 בספטמבר 1997, פניתי אל מר שמעוני ושאלתיו מדוע לא המציא לי עדיין העתקי

התשובות שאמורים היינו לקבל, כפי שעולה ממכתבו הנ"ל. הוא השיבני שהענין הועבר

לטיפולו של עורך דין זינגר. ובכן זו התשובה של עוזר בכיר למנכ"ל משרד נפים

למשרד נציבות תלונות הציבור. כשאני שואל אותו איפה ההעתקים, הוא עונה לי: לך

לאשנב של זינגר.





והמכתב האחרון- הוא מה-27 באוקטובר- 1997. אני חוזר על אותו ריטואל, אותם

תשעת "המופלאים" מופיעים, אותן תשע תלונות, ואין תשובה.

אדוני יושב הראש, יש לי רישום ביומן: תשע שיחות טלפון ללשכת המנכ"ל. אף

אחת מהן לא נענתה. זה עוד לא קרה לי בעבר. אני יכול לומר שב-99% מהמקרים שבהם

אני פונה למנכ"ל של משרד יש תשובה. פעם אחת אנחנו הזמנו ראש עיר שלא ענה לנו.

הזמנו אותו, את היועץ המשפטי ואת המבקר הפנימי. לא הגענו לאידיליה, אבל, תודה

לאל, יש שיפור משמעותי. כאן נתקלנו בקיר אטום, ואני פניתי למי שעומד בראש

הפירמידה. עברתי דרך העובד, דרך היועץ המשפטי, עד למנכ"ל. אמרתי: תעזור לנו.

והאירוניה היא עוד יותר גדולה. אני מחזיק פה בידי תלונות חדשות שהגיעו

השבוע, כשאזרחים פונים אלינו ואומרים שמשרד הפנים לא עונה. אני אצטרך להודיע

לפרופ' אדר, שחיכה ארבע שנים עד שהוא קיבל תשובה, שגם לי משרד הפנים לא עונה,
ואז הוא ישאל אותי
בשביל מה אתה מקבל משכורת? בשביל מה אתה קיים? זה מצב

מביך.

מאחר שאני לא קיבלתי שום מכתב, יוצא מכתב - - -
מירלה במברגר
יושב ראש הוועדה קיבל העתק מהמכתב של מנכ"ל משרד הפנים.
היו"ר יוסי כץ
כתוצאה מהזימון לוועדה, כתוצאה מפנייתכם, הגיעה סוף סוף התייחסות של

מנכ"ל המשרד. המכתב נשלח אלייך, גברתי מבקרת המדינה, והעתק נשלח אליי.
אביגדור רביד
מכל מקום הכנתי עותקים של המכתב הזה, שהוא מאוד מוזר, ואף יותר ממוזר.

אמנם הוא מופנה לכבוד מבקר המדינה, וזו זכותו של מר אפרתי - - -
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מרים בן-פורת
מנכ"ל כותב למנכ"ל.
אביגדור רביד
למנכ"ל הזה לא כותבים. יתירה מזאת, העתקים מהמכתב מופנים לכבוד השר אליהו

סויסה, לכבוד יושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה ולעורך דין שלום זינגר.

לפחות היה צריך לשלוח העתק לאביגדור רביד. הרי אני הפעלתי את כל המנגנון לגבי

אי-המענה.

נוסף לכך, יש אי-דיוק גדול מאוד במכתב הזה. אני מפנה לפסקה האמצעית שבה

נאמר שמינהל האוכלוסין מתמודד לאחרונה עם עומס עבודה כבד. אני כבר אומר לכם

שב-3 ביוני 1997 שמעתי אותה תשובה. למרות זאת הובטח לי שאקבל תשובות, אבל על

זה אני פוסח.

החלק הקרדינלי במכתב הוא הפסקה השלישית שבה נאמר: "לפני מספר חודשים",

ואני מדגיש שזה לא מדוייק לכתוב "חודשים", כי אל מר אפרתי פניתי כבר לפני שנה.





יעקב אפרתי;

סליחה, שנה אני בתפקיד.

אביגדור רביד;

אז כותבים "שנה", ולא "מספר חודשים". אבל זו רק הערת ביניים.

היו"ר יוסי כץ;

זה לא רק ענין אישי שלך. הוא גם יכול להיות אישי שלך, אבל הוא בוודאי

ענין של משרד הפנים.

אביגדור רביד;

ואתה התום על המכתב שאני קורא, מר אפרתי. אני מתחיל לקרוא מחדש את הפסקה

השלישית במכתב זה; "לפני מספר חודשים קיבלנו רשימה של פניות שלטענת הנציבות

טרם קיבלו מענה. לפי בדיקתי, טיפלנו בכל הפניות וכולן נענו (אם כי חלקם באיחור

רב - רצוף בזה פירוט הפניות והתשובות)".

ובהמשך נכתב שוב; "אם ישנן פניות חדשות אשר טרם טופלו, אנא העבירו לידנו

רשימה על מנת לאפשר לנו לטפל בענין באופן נקודתי".

אני כבר רוצה להראות לכם שיש תשע תלונות, שפירטתי למר שמעוני ושהיו לפני

המנכ"ל. שני התיקים הראשונים הם בני ארבע שנים. אלה תיקים של שני משרדי עורכי

דין שפנו אלינו, והם מופיעים ברשימה שצורפה למכתב שנשלח אל מר שמעוני; התיק

של מר פקשר כהן דוד, תלונה מה-16 באוקטובר 1994, והתיק של ביכל אלישבע, תלונה

מה-20 ביולי 1995. שתי התלונות האלה מופיעות ברשימה, אך עד היום לא קיבלנו

תשובה לגביהן. אם כן, קורם כל לא קיבלנו תשובה על כל הפניות, והתלונות האלה

מופיעות באותיות קידוש לבנה גם אצל מר שמעוני וגם אצל המנכ"ל.

מעבר לכך, אלה גם גם לא תשובות. זה בסך הכל דראפט. אין בשום תיק תשובה,

כפי שצריכה להיות תשובה לנציבות, אמנם אחרי ארבע שנים, אבל נניח שאקרא לזה

"תשובות". יש פה דבר מוזר; המכתב של מר אפרתי למבקרת המדינה ונציב תלונות

הציבור הוא מה-25 בדצמבר 1997, והרשימה היא מה-7 בינואר, אבל נעזוב את התמיהות

האלה. כנראה, הזמן הפך לעבר ועתיד. אם כל התשובות האלה התקבלו ב-7 בינואר,

תראו את התמונה שמתקבלת;

התלונה של גבי פלדמן רבקה ושתי התלונות האחרות הן מנובמבר 1995, והתשובה

באה אחרי שנתיים וחודש, לפי המנין של ה-7 בינואר 1998. אם נתייחס לתיק של גרוס

סיגל, המופיע בסעיף 5 לנספה, התלונה הוגשה באוגוסט 1994, וחלפו יותר משלוש

שנים וחצי עד שקיבלנו תשובה. אם נתייחס לתלונה של רשף טובה, שבאה על תיקונה על

פי חוק, התשובה ניתנה ב-5 בינואר 1998, כלומר, כעבור ארבע שנים וחצי. התשובה

לתלונה של בן זאב טובי מספטמבר 1993 - ניתנה כעבור ארבע שנים וארבעה חודשים.

זו תמונה עגומה.

עכשיו אני רוצה להדגיש עוד דבר; לא תמיד התשובה הראשונה היא הסופית. יש

הבהרות וכיוצא באלה. אבל אם אני מקבל את התשובה הראשונה כעבור שלוש-ארבע שנים,

אני מוכשל ואני לא יכול למלא את תפקידי.





היו"ר יוסי כץ;

אגב, אין לך שום יכולת להעריך מה היקף המכתבים של אזרחים מן השורה שלא

נענים. אולי זה נושא לביקורת המדינה.

אביגדור רביד;

הנה תיק שהגיע אלינו ב-15 בינואר 1998. אזרח כותב לנו שב-24 בדצמבר 1996

הוא פנה ללשכת השר. ב-9 באפריל 1997, כעבור שמונה חודשים, אומרים לו שהמכתב

התקבל, והענין עובר לטיפול. הוא פנה אלינו, אל נציבות תלונות הציבור. אני לא

הזמנתי את זה.

יש לנו פה רשימה של מכתבים שבהם פונים אלינו. למשל, במכתב אחד כותב לנו

אזרח; לפני ארבעה חודשים פניתי למשרד הפנים בבקשה לברר סוגיה שבה נתקלתי.

היו"ר יוסי כץ;

מר רביד, התמונה ברורה.

אביגדור רביד;

אני חושב שלדבר הזה אין הצדקה. אין פה שום דבר אישי. לו לפחות היו אומרים

לנו; חכו עוד חודש, חודשיים, שלושה, כי יש כאן בעיה, כי אז היינו יכולים

להודיע גם למתלונן דבר ודאי, אבל במצב הקיים העובדות האלה שעובדות מול משרד

הפנים גם לא יכולות לומר משהו למתלונן, ואנחנו עומדים חדלי אונים. לי אין הסבר

מדוע בכל משרד הפנים הכל מתרכז בלשכה המשפטית. אני לא הייתי צריך להגיע אל מר

אפרתי, עם כל הכבוד; אני הייתי צריך לסיים את זה עם היועץ המשפטי, אבל

כשבאוגוסט אני מקבל תשובה שהכל נענה, הרי שכנראה, יד שמאל לא בדיוק יודעת מה

עושה יד ימין.

אני מקווה שבעתיד בכל זאת יחול שיפור, מפני שלנו אסור לעבור על כך לסדר

היום, ואני מודה למבקר ולנציב תלונות הציבור שיזמה את הדיון.

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מרים בן-פורת;

כרגע יש כמה דברים שעדיין לא קיבלנו עליהם תשובה?

מדי רוזנברג;

יש רשימת התיקים הישנים האלה שמצויינים במכתב למנכ"ל. על כולם לא קיבלנו

תשובה עד היום. נדמה לי שמדובר בשבעה או שמונה תיקים.

אביגדור רביד;

כאן ברשימה יש תשעה.





מדי רוזנברג;

כן, תשעה.

לגבי התיקים החדשים, יש לחץ מאוד גדול, ראשית, משום שאנו מצלצלים כל יום,

כל יומיים, כל שלושה ימים ללשכה המשפטית בנסיון להביא למתן תשובות, אבל גם זו

לא שיטת עבודה.

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מרים בן-פורת;

אינני רגילה שזה יהיה היחס בין משרד למשרד בכלל, וכלפי משרד מבקר המדינה

במיוחד. אנחנו תלויים בעבודתנו בהיענות מהירה לפניותינו, בכל אופן תוך זמן

סביר. אלינו בא הציבור בשאלות, ובצדק: כמה זמן לוקח לכם לגמור תיק? אנחנו

תלויים באחרים, ועוד לא לא נתקלנו בקיר כל כך אטום כמו במשרד הפנים. לשמחתי,

קרה לפעמים שצריכה הייתי לבקש דבר מה ממי שעומד בראש המשרד, ולא קרה שלא אקבל

תשובה, ומהשר, היינו, מהאקוויוולנט שלי, ולא מהמנכ"ל, ועד כמה שאפשר, מהר

ולענין.

לכן אני מצטערת, וזה אפילו לא נעים לי, להטריח את הוועדה כדי לעזור לנו

להתגבר על הבעיה הזאת, ונדמה לי שזה לא לכבודו של שום משרד, בוודאי לא לכבודו

של משרד הפנים. לא זה היחס שאנו מצפים לו.
היו"ר יוסי כץ
אני חושב שאין הרבה מה להוסיף על הדברים שאמרה מבקר המדינה. בבקשה, מר

אפרתי.
יעקב אפרתי
קודם כל ברור שזה לא לכבודנו. מה יש פה להגיד? זה לא לכבודנו, ואני מרגיש

לא נעים, אני אפילו מתבייש.

דבר שני, אני מזמין את המבקרת לבוא לבקר ולראות באילו תנאים אנשים

עובדים.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מרים בן-פורת
אולי תבואו ותראו איך אנחנו עובדים.
יעקב אפרתי
בואו ותראו באילו תנאים אנחנו עובדים, באילו תנאים אנחנו מעסיקים עובדים.
היו"ר יוסי כץ
בהערת אגב אני רוצה לומר לך שבנושא הדרכונים, למשל, חל בשנים האחרונות

שיפור עצום. נדמה לי שהכנסתם גם שיטות של פרמיות. זה התחיל לפני שלוש או ארבע

שנים, וחל שיפור יוצא מן הכלל, ואין שום סיבה שדברים כאלה כמו ששמענו כאן

יקרו. הם עובדים באותם תנאים.





יעקב אפרתי;

אלה אותם עובדים. הבעיה היא רק איפה מרכזים מאמץ, זה הכל. אלה אותם

עובדים שמשתכרים שכר מינימום, עם הפרמיות.

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מרים בן-פורת;

יש תקשי"ר, שלפיו תוך 14 יום צריך לתת תשובה.
יעקב אפרתי
גברתי, יש תקשי"ר, יש נציב שירות המדינה, יש אגף תקציבים, יש מבקר המדינה

ויש ציבור שבא ללשכה וצריך לקבל שירות, ובמסגרת כל הפרמטרים האלה אני צריך לתת

את מקסימום השירות. עכשיו אני אומר לכם: אנחנו לא ערוכים לטפל בתלונות, אנחנו

לא ערוכים לטפל במאסה הזאת. רק כדי שתבינו מה המשמעות של המאסה הזאת, אזכיר

שבנושא מינהל אוכלוסין בלבד היו לנו 595 בג"צים מספטמבר 1996 עד ספטמבר 1997,

ופרט לכך יש לנו 200 תביעות בבית משפט השלום ובית משפט מחוזי. נוסף לזה יש לנו

כל התושבים שרוצים לקבל בזמן דרכון, תעודת זהות וכל שירות שאנו נותנים. ואני

אומר לכם שכל שנה עושים אצלנו קיצוצים וכל שנה רוצים שנפתח עוד לשכה באותה

כמות של כוח אדם. מחצית מעובדי הלשכה המשפטית עובדים רק בענין מנ"א - מינהל

אוכלוסין.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מרים בן-פורת
טיעונים כאלה אני אף לא הייתי נותנת להשמיע בבית משפט, למשל. אלה טיעונים

לא לענין.
יעקב אפרתי
גברתי, אני לא בבית משפט.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מרים בן-פורת
בית משפט הוא דוגמה טובה.
יעקב אפרתי
אני נמצא בוועדה ואני יכול להגיד מה, לדעתי, יכול לעזור לי לעשות את זה

מחר יותר טוב. אם אבוא ואגיד לכם עכשיו שמחר אני אעשה את זה יותר טוב, אני לא

בטוח שזה יהיה יותר טוב.
היו"ר יוסי כץ
עובדה היא שהתלונות מתרכזות לא במאות תיקים, אלא ב-9, 10 או 11 תיקים

בלבד. זאת אומרת, שהיה צריך להושיב מישהו, כמו שמשיבים אנשים על דברים אחרים,
ולהגיד לו
יש פה כך וכך תלונות ששוכבות כבר שנתיים, שלוש או ארבע שנים. תתרכז

בהן, ואם יהיה צורך, תעבוד שעות נוספות.





יעקב אפרתי;

אדוני היושב ראש, לא נעים לי, אבל אמרתי את זה כבר שבע-עשרה פעם, וזה לא

נעשה. מה שתיאר כאן מר רביד מדוייק. ישבנו יחד עם חצי מלשכת היועץ המשפטי כדי

לגמור את זה, וזה לא נגמר. כשאני פונה אליה, היא אומרת לי אותו הדבר: מה אתת

רוצה שאני אעשה, אני אענה לבג"ץ או לענין הזה? וחלק מהתשובות ניתנו, וזה ענין

של סדר. המינהל הזה עובר היום התארגנות. אנחנו עוברים עכשיו למערכת מחשוב חדשת

במינהל הזה, יש לנו עכשיו ניהול חדש. אני לא אומר שאנחנו יכולים לעמוד בכל

המשימות האלה, אני לא רוצה להתחייב יותר. אתם צודקים, אני לא אתחייב. אני אומת

לכם, שבמסגרת כוח האדם הנתון הזה, אני לא יכול להתחייב לעמוד במשימות.

היו"ר יוסי כץ;

ואני אומר לך שהתשובה הזו עליי לא מקובלת. אנחנו נקיים ישיבה עם השר,

נשמיע את עמדתנו בפני השר. השר יצטרך לקבל החלטות, כי מצב כזה לא יכול

להימשך. נציבות תלונות הציבור הוקמה כדי שהיא תתמלא תוכן. אם היא לא מסוגלת

לבצע את תפקידה, סימן שמשהו במערכת הממשלתית לא בסדר. עובדה היא שגם משרדים

אחרים מתמודדים עם בעיות דומות, וגם במשרדים אחרים מבצעים קיצוצים, ועובדה היא

שכאשר רצה משרד הפנים לקדם את השירות בנושא הוצאת דרכונים, הוא ביצע את זה על

הצד הטוב ביותר, ואם הוא עשה זאת בתחום ההוא, הוא יכול גם לשפר את המצב בתחום

הנדון.

בכל אופן זו תשובה שאי אפשר לקבל אותה ואי אפשר לחיות אתה, ואם שר הפנים

מגיע אחרי כמה שנים למסקנה שהוא לא מסוגל לעמוד במטלה, אחת מהשתיים: או שהוא

יפנה את מקומו, או שיגש לראש הממשלה ויביא את זה לידיעת הממשלה. הדבר הזה פשוט

לא לא יכול להימשך, ואם אתם רוצים שנזמין את ראש הממשלה לדיון בנושא הזה.

נזמין אותו לכאן.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מרים בן-פורת
כאשר אומרים: למי אני אענה, לבג"ץ או לנציב תלונות הציבור, אני אומרת:

לשניהם, אבל באותה מידה, מפני שלנציב תלונות הציבור יש חפיפה רבה מאוד עם

בג"ץ. אנחנו מטפלים בהמון דברים, וגם הפסיקה קבעה שאנחנו מסלול חלופי לבג"ץ.

אם האזרח רוצה, הוא פונה לבג"ץ; ואם הוא רוצה, הוא פונה אלינו. לכן הזלזול

הזה
יעקב אפרתי
גברתי, למה לדבר על זלזול?
היו"ר יוסי כץ
זה זלזול. אם אתה אומר שבמשרד עסוקים בבג"צים, בית המשפט העליון, באחד

מפסקי הדין המפורסמים שלו, קבע את מה שהמבקרת אמרה. הוא קבע במפורש שזה מסלול

חלופי. למה האזרח צריך להוציא הוצאות משפטיות של עשרות אלפי שקלים בבית המשפט

העליון, כאשר יש לו מסלול חלופי של נציב תלונות הציבור, שיכול לפתור את הבעיות

שלו, בלי שהוא יצטרך להוציא ולו אגורה אחת?
יעקב אפרתי
אני מסכים, אבל למה לדבר על זלזול, חס וחלילה? אתם שמעתם מפי מלה אחת של

זלזול?

היו"ר יוסי כץ;

אתה שמת זה מול זה. הדבר הוא פשוט: אם יש בג"ץ שמגביל אותה באיקס ימים,

תואיל בטובה הפרקליטה שצריכה לענות להגיש בקשה לבית המשפט העליון לתת לה ארכה.

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מרים בן-פורת;

יש אפילו שיקול למהר ולתת לנו את התשובה, מפני שהדבר היחיד המפריע לאזרח

הוא לפעמים הזמן שעובר, כי בגלל שיהוי הוא עלול לאבד את זכותו לפנות לבג"ץ.

לכן כשהוא רץ אלינו, הוא מצפה שאנחנו ניתן לו את העזרה, ועד כמה שאפשר יותר

מהר. אבל הם עושים בדיוק את ההיפך.
יעקב אפרתי
אדוני היושב ראש, אני מבקש לסיים את דבריי. כל זה אמרתי רק כדי שתדעו מה

מצבנו. אני באמת מרגיש פח לא נעים, קשה לי.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מרים בן-פורת
זה לא מפליא אותי.
יעקב אפרתי
בוודאי שזה לא מפליא, אחרת אפשר היה לחשוב שיש לי עור פיל. אני מרגיש ממש

לא נעים. אני מניח שזה חלק בלתי נפרד מהתהליך שאנחנו צריכים לעבור, כדי לבצע

שינויים.
היו"ר יוסי כץ
חייבים לבדוק מבחינח ניהולית מה עושים.
יעקב אפרתי
תאמין לי שגם הדיון עם מר רביד לא היה נעים, והתוצאה בוודאי שהיא לא

נעימה לי, משום שגם כאשר אני מנחה את העובדים במערכת שלי, אני אומר להם שבראש

סדרי העדיפויות יש לתת תשובות במיוחד לאותן שאלות שבהן דנו כאשר ישבנו עם מנהל

הנציבות ולא סיימנו את הדיון. אני מקבל העתקים שעל פיהם נתנו תשובות, ולמעשה

לא ניתנו תשובות, ולכן אני במצב מאוד לא נעים.

בגלל ריבוי התלונות, אנחנו נבחן במינהל האוכלוסין אפשרות להקים איזו שהיא

פונקציה שתטפל בתלונות הציבור, משום שריבוי תלונות הציבור למינהל האוכלוסין

הוא באמת מדהים, ואני מדבר על פניות של תושבים, שאדוני היושב ראש הזכיר, ואני

מדבר גם על פניות של חברי כנסת, ויש הרבה כאלה.





היו"ר יוסי כץ;

אני אומר לך מתוך נסיון - ושלא יהיו לך ספקות, לא מדובר בקדנציה שלך, אלא

בקדנציה הקודמת - שאנחנו מתכתבים עם משרדי ממשלה רבים, ואין משרד ממשלתי אחד

שנותן לנו את היהס שנותן משרד הפנים, בצד השלילי של הענין. אני מצטער, אבל זו

המציאות.

יעקב אפרתי;

מדרך הטבע, הפניות לדוברי הכנסת הן אינדיקציה לאי-שביעות רצונם של תושבים

לגבי יכולתם לקבל תשובה. אין ספק בכך. דרך אגב, גם בג"צים הם אינדיקציה לכך.

אין לי ספק שכמות לא סבירה כזאת של בג"צים היא אינדיקציה למה שאי אפשר לקבל

בפניה ישירה. אני מקווה שנצליה לשכנע גם את אגף התקציבים וגם את נציבות שירות

המדינה לתת לנו פונקציה שתטפל בתלונות האלה, על מנת להוריד את מספר התלונות

לכמות סבירה שמערכת רגילה יכולה להתמודד אתה. היום אני מוכרח להגיד שאנהנו

כשלנו.
היו"ר יוסי כץ
רבותיי, אנחנו נדחה את הדיון לישיבה שבה ישתתף שר הפנים. בנסיבות הקיימות

אני לא רואה טעם להמשיך בדיון.

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מרים בן-פורת;

לגבי האתמול את הנעשה אין להשיב, אבל לפחות שנשמע שמהיום יהיה יחס אחר.

אנהנו משרתים את כל המשרדים, ולא רק אותם. תנו לנו לעשות את מלאכתנו, תספקו

לנו את ההומר שאנחנו מבקשים, תנו לנו את התשובות לשאלות שלנו.
היו"ר יוסי כץ
רבותיי, אני מצפה שתהיה רגישות יותר גבוהה מצדכם, ולפחות את התיקים

הנמצאים כעת על סדר היום אני מבקש שתיקה תחת אהריות אישית שלך, תיק תיק. הלא

מדובר בסך הכל ב-9 או 10 תיקים.
אביגדור רביד
9 תיקים שמלווים אותי כבר הרבה זמן.
היו"ר יוסי כץ
אני מבקש שתשים אותם על שולחנך. אגיד לך מה אני הייתי עושה: הייתי מבקש

להביא את התיקים של המשרד לשולחן האישי שלי והייתי מזמין את האנשים שעוסקים

בכך ויושב אתם משמונה בערב עד שמונה בבוקר ומטפל בתיקים האלה. אין מה לעשות,

אלה נסיבות מיוחדות, ואין הגיון להמשיך ולהתעלל באנשים שבהם מדובר.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מרים בן-פורת
גם מספר הבג"צים יירד אם הוא יענה.





ב. חיוב בעד הארכה למפרע של רשיון ישיבה לעובר זר

תלונה מס' 11 בדוח נציב תלונות הציבור 24

היו"ר יוסי כץ;

אנחנו עוברים לסעיף השני בסדר היום: היוב בעד הארכה למפרע על רשיון ישיבה

לעובד זר, תלונה מס' 11 בדוח נציב תלונות הציבור 24. אבקש מנציג נציבות תלונות

הציבור להציג את הנושא.

רות שלמון;

המקרה פורסם בעמוד 49 בדוה מסי 24. זו תלונה מס' 11. הנושא היה; חיוב

הארכה למפרע של רשיון ישיבה של עובד זר. אמה הקשישה של המתלוננת העסיקה עובדת

זרה, ולעובדת הזרה היה רשיון לישיבה בארץ. לפני שעמד לפוג תוקף הרשיון, פנתה

המעבידה - ולמעשה גם העובדת - בבקשה לתאריך את אשרת הישיבה. כדי להאריך את

אשרת הישיבה, הן פנו, ראשית, לשירית. התעסוקה. למעשה שירות התעסוקה הדפיס את

ההיתר רק ב-19 בנובמבר, זאת אומרת, כמעט שלושה חודשים מהיום שפנו אליו בבקשה.

עם קבלת ההיתר, פנתה העובדת אל משרד הפנים וביקשה שיאריך את תוקף רשיון

הישיבה שלה, אבל היא לא נענתה. המתלוננת אמרה לנו שמשרד הפנים דרש לקבל מסמכים

נוספים. מה המסמכים הנוספים שהוא ביקש לקבל? הוא ביקש לקבל את כתב הערבות

המקורי, אבל כאשר פנתה העובדת אל מעסיקה, התברר לה שכתב הערבות המקורי כבר

נמצא בידי משרד הפנים. לכן חזרה העובדת אל משרד הפנים ואמרה להם שכתב הערבות

המקורי נמצא אצלם בתיק. הסתכלו בתיק, והתברר שאכן כתב הערבות המקורי נמצא

בתיק, אבל אמרו לה; כתב הערבות המקורי שנמצא אינו תקף לאותה תקופה שאנחנו

רוצים, כי אנחנו רוצים שיהיה כתב ערבות תקף לתקופה יותר ארוכה.

חזרה העובדת עוד פעם לבית המעסיקים שלה ואחר כך חזרה אל משרד הפנים על

מנת להאריך את אשרת הישיבה שלה. מכיוון שאשרת הישיבה הוארכה לה לתקופה של

שלושה חודשים ושלושה ימים מאז שפג תוקף האשרה המקורית שלה, דרשו ממנה לשלם

תשלום נוסף על התשלום שהיתה צריכה לשלם.

היא פנתה אלינו בתלונה על זה שבגלל האיחור בהארכת האשרה - איחור שלא נבע

ממעשה או ממחדל שלה - היא נדרשה לשלם סכום גבוה. נציב תלונות הציבור מצאה,

שברגע שהעובדת פנתה בפעם הראשונה בבקשה להאריך את האשרה, והיא רק נאלצה להשלים

עוד כמה מסמכים, צריך לראות את המועד שבו היא פנתה כמועד שבו צריך היה לשקול

אם לחייב אותה בתשלום נוסף או לא, והיות שבאותו מועד משרד הפנים לא היה צריך

לחייב אותה בתשלום נוסף, הרי שלא היה צודק לחייב אותה בתשלום נוסף.

משרד הפנים קיבל את עמדת הנציב, הודיע לנו שהוא יפצה אותה ויחזיר

למתלוננת את סכום הכסף הנוסף שהיא נדרשה לשלם.

היו"ר יוסי כץ;

ברשותכם, אני רוצה להעיר הערה. לצערי, יש לי נסיון פרקטי בדברים האלה. רק

כתוצאה מקריאת התלונה הזו, אני יודע לראשונה שאבי צפוי לשלם קנס של 45 שקלים

לחודש בגין איחור. כאדם מן הציבור אני רוצה לומר לך שיש לי אבא שהוא סיעודי

והוא במצב קשה, וקיבלנו את האישור להעסיק עבורו מטפלת, והיא כבר עובדת אצלו

למעלה משנה.



הוועדה לענייני ביקורת המדינה - 14 -

21/01/98

ידעתי שהאישור הוא לשנה, ולכן שבוע לפני תום האישור או משהו מעין זה

צלצלתי והתעניינתי במשרד הפנים. אמרו לי: אנחנו נשלח לך את הפרטים שאתה צריך

לקבל מהברת הביטוה. גם אצל הברת הביטוה הענין לוקח זמן, ואמנם שלחו לי משם את

האישורים, אבל שכחו לשלוח את האישור למשרד הפנים. אני מניח שבסופו של דבר אגיע

חודשיים אחרי המועד, וכמובן, זה דבר פסול ולא רצוי. במקרה הנדון דווקא למדתי

שהאזרחית הזו נהגה כשורה, כי היא פנתה זמן ניכר לפני שפג התוקף.
שאלתי היא
האם לא כדאי, באישור הראשוני שהאדם מקבל, לציין במסמך שרצוי

לפנות לפחות חודשיים לפני תום המועד? ואני מתכוון שהדבר יודגש באותיות קידוש

לבנה, כי אני בטוח שהרבה מאוד אזרחים נקלעים לאותה סיטואציה.

בבקשה, גברתי, רצית להעיר.
ברכה פלאוט
אני עובדת בביקורת הפנימית של משרד הפנים, ויצא לי לדבר עם גב' שלמון,

אבל לא ראינו זו את זו עד היום.

בדקתי את התלונה הספציפית הזאת, ולצערי, תלונה זו הגיעה לספר מכיוון

שבמשרד הפנים לא היה מי שייצג את העמדה כמו שצריך ויבדוק את פרטי התלונה.

התברר לי שזאת לא היתה הפעם הראשונה שהגברת הזאת האריכה את האשרה של העובדת

הזרה, אלא זו היתה הפעם החמישית שהיא עשתה זאת, וכל פעם היא עשתה את זה

באיחור.

אדוני היושב ראש, אם אתה תבוא ללשכה, אני בטוחה שלא יגבו ממך את סכום

האגרה, משום שזו פעם ראשונה, והאדם עוד לא יודע כיצד לנהוג, והלשכה באה

לקראתו, אבל כיוון שזה קרה בפעם החמישית ובאופן קבוע חיא מאחרת בשלושה-ארבעה

חודשים, החליטו שהפעם היא תשלם.

אני רוצה לומר לך שהבוקר דיברתי עם הלשכה, והתברר שהם לא האריכו את האשרה

של הפיליפינית מאפריל 1997, כלומר, עכשיו יצטרכו לשלם כמה מאות שקלים. אבל אני

לא באה בטענות לאף אחד, משום שיש בעיה במשרד. מאחר שאני בביקורת, חתברר לי

שהאחריות של הטיפול בתלונות של מבקר המדינה מפוזרת בידי כמה גורמים,

וכשהאחריות מתפזרת, אחד סומך על האחר, ואין מי שירכז את הדברים. זה המצב

לאמיתו, ואני מזמינה אתכם לבוא למינהל האוכלוסין ולראות את צורת העבודה, שהיא

ממש כמו בשנות החמישים, אבל לצורך הענין הספציפי הזה, לא מדובר בכמות אדירה של

תלונות. ברגע שתוטל אחריות אישית על אדם מסויים שירכז את הענין, אני חושבת

שהבעיה תיפתר.
היו"ר יוסי כץ
בכל זאת אני רוצה להגיד שיש בעיות רציניות מאוד. הביורוקרטיה פה גורמת

הרבה מאוד קשיים להרבה מאוד משפחות, ואליי מגיעות הרבה תלונות כאלה. הרבה

פעמים קורה שבאה מטפלת לא מתאימה בכלל. חברת כוח האדם שהביאה אותה לא עשתה את

מלאכתה נאמנה והביאה מישהי לא מתאימה לחלוטין. בני המשפחה צועקים, באים לחברת

כוח האדם ואומרים שזה לא יכול להיות. אומרים להם: תחכו, נפטר מישהו, והעובד

שטיפל בו יחליף אותה מטפלת. אותה מטפלת שיש רשיון עבורה כבר ברחה בינתיים, ולך

תהפש אותה. אף אחד לא יודע איפה היא. אני משוכנע שגם אליכם יש הרבה מאוד

תלונות בתחום הזה.





מה ששמענו כאן הוא שמי שהיה הCOUNTERPART- של משרד נציבות תלונות הציבור

לא בדיוק התמצא או- לא נתן את התשובות הראויות. גם זה לא מעיד על התנהגות

נכונה.

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מרים בן-פורת;

אי אפשר להשאיר בפרוטוקול עובדות שבכלל לא התבררו ושלא עומדות כאן לדיון.

אינני יודעת מה קרה בפעמים קודמות ואם מה שנאמר כאן לגבי זה מדוייק. זה בכלל

לא עומד על הפרק.

מה שכן עומד על הפרק הוצג כאן בצורה מעוותת, מפני שהיא כן באה בזמן. היא

נתבקשה להביא ערבות, ולא הסתפקו בצילום, על אף שאצלם עצמם היתה הערבות

המקורית, ולכן האשם היה בהם, ולא בה, אם לדבר על אשם. לא מדברים על רצון רע,

אבל מדברים על תוהו ובהו. לבוא ועוד להטיל עליה דברים? הענין הזה הוצג לא

נכון. הליקויים האחרים אינם עומדים כאן לדיון, וזה אף לא מקובל לבוא ולזרוק

עובדות נגד מישהו, בלי שהוא יכול להתגונן.

היו"ר יוסי כץ;

שלא לדבר על כך שיש סוף פסוק מסויים. הבירור הזה הסתיים, והסיכום שלו הוא

בדוה.
יעקב מר אפרתי
בעקבות מה שאמרת, אני מוכרה להגיד לך שמי שבא היום ללשכה - וזה השוני

הגדול והמהותי שחל בשנים האחרונות - רואה שהתור לטיפול בנושא אשרות התקצר.

לידיעתכם, טיפול באשרה הוא לא טיפול במתן דרכון. לטיפול במתן דרכון דרוש זמן

שירות קצר יחסית, אבל לטיפול באשרה דרוש זמן שירות ארוך יחסית. היום יש מצב

הפוך מבחינת המימון. מבחינת התשומות המושקעות בענין, היום לשכות עוסקות יותר

ויותר באשרות מאשר בשירותים הסטנדרטיים המקובלים, והמערכת לא התארגנה לזה,

וזו הבעיה האמיתית שלנו.

היו"ר יוסי כץ;

רבותיי, אני משוכנע שמשרד הפנים לא ערוך ושצריך לקבוע שיטות ניהול כאלה

שיביאו את המערכת לפעול בצורה יותר יעילה. אין פה ויכוח על כך. לא מדובר במקרה

אחד, ואתם צריכים להיכנס לעובי הקורה, והשר צריך להיות מודע לדברים האלה, כי

זה יתפוצץ לנו בפרצוף בדברים יותר חמורים.

אנחנו נמשיך את הדיון בהשתתפותו של השר.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 09:50)

קוד המקור של הנתונים