ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 02/12/1997

פרוטוקול

 
imst

2009-03-04dbq



-----------------------הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי

נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 154

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי. ג' בכסלוי התשנ"ח (2 בדצמבר 1997). שעה 00;15
נכחו: חברי הוועדה
יוסי כץ - היו"ר
מוזמנים
מוזמנים אישית;

משה ג'מוס

נורי מהדב

מועצה דתית קרית אתא;

יעקב מזרהי - ראש המועצה

אורי לוי - עוזר ראש המועצה
המוסד לביטוח לאומי
איציק פלוס - עוזר סמנכ"ל במלאות

"ג'רוסלם-פוסט";

בת-שבע צור

מנהל הוועדה: ברוך פרידנר

קצרנית: חדוה בנקין
סדר-היום
מתן מעמד של עגונה לאשת ראש קהילת יהודי ביירות.

מתן מעמד של עגונה לאשת ראש קהילת יהודי ביירות
היו"ר יוסי כץ
אני פותח את הישיבה.
משה ג'מוס
אני מבקש, בלי כתבים.
היו"ר יוסי כץ
אין כאן כתבים.

לפני שאנחנו פותחים בדיון, אני מבקש מנציג המוסד לביטוח לאומי להסביר לנו

מה זה "אסיר ציון" ואילו זכויות מקנה המעמד הזה.
יעקב מזרחי
גם מה זה "אסיר ציון" וגם מה זה "נפגע פעולות איבה".

איציק פלוס;

יש הגדרה של "אסיר ציון", שיש לה אחר כך השלכה לגבי אלמנות. אסיר ציון

הוא אהד מאלה; מי שהיה במאסר לפחות שישה חודשים, או במעצר או בהגלייה בגלל

פעילותו הציונית בארץ שבה הפעילות היתה אסורה; מי שהיה במאסר או שהה שישה

חודשים לפחות במעצר או בהגליה בארץ אוייב בגלל יהדותו או בגלל יחסי איבה של

אותה ארץ כלפי מדינת ישראל; ויש סעיף שלישי שהוא, כנראה, החשוב; מי שנמצא

במאסר, במעצר או בהגלייה בשל הסיבות שקראתי קודם, או שהוא נאסר, נעצר או הוגלה

כאמור ונעלמו עקבותיו, וחלפו לפחות שישה חודשים מיום שהוא נעצר.
היו"ר יוסי כץ
מה מקנה הזכות הזאת?

איציק פלוס;

צריך רק להבהיר שיש ענין של פרוצדורה, שמי שמכיר באסיר ציון זו הרשות:

משרד הקליטה, לא המוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי ממונה רק על ביצוע

התשלום. כלומר, התנאי שצריך להתקיים כדי שאנחנו נשלם לאדם תשלומים הוא שהרשות,

כפי שהיא מוגדרת בחוק, תכיר בו כאסיר ציון. אם הוא עובר ועדה רפואית ונקבעת לו

דרגת נכות, הוא זכאי לקבל תגמולים.
היו"ר יוסי כץ
ואם נעלמו עקבותיו?
איציק פלוס
אם נעלמו עקבותיו ויש לו בת זוג, האלמנה זכאית לקבל תגמול.
היו"ר יוסי כץ
איזה תגמול?

איציק פלוס;

אם מדובר ביחיד עם שני ילדים, התגמול הוא בסביבות 2,200 שקלים. עכשיו

אנחנו מדברים על אסיר ציון.

היו"ר יוסי כץ;

תודה.

מר מזרחי, אתה בסך הכל היית מי שהוציא את הנושא הזה החוצה. אני רוצה

לעדכן אתכם ולומר שמאז הפרסום שוחחתי עם גורמים במשרד ראש הממשלה, והם אמרו לי

בצורה הכי ברורה שמר סלים גימוס היה פעיל ציוני נמרץ ביותר, וזה די ברור

שלמערכת יש מחוייבות מוסרית כלפיו. אני מבין שהם גם עדכנו את המשפחה לגבי

קורותיו, ואם לא, אולי מוטב שאתם תגידו מה שאתם יודעים, כדי שלא אומר דברים

מיותרים.

אני מבקש שמר מזרחי יפתח, או שהבן, משה גימוס, יפתח, כפי שתחליטו. מה

שברור הוא שדבר אהד כולנו רוצים לעשות; לפתור את הבעיה. בבקשה.

יעקב מזרחי;

ראשית, בתור יושב ראש המועצה הדתית של קרית אתא אני מודה לחבר הכנסת יוסי

כץ על שני דברים; על כך שהקדיש מזמנו לקריאת המקומון בעיון ועל כך שהצליה

להביא את הנושא למודעות ציבורית בכנסת ישראל. על כךה מגיע לו יישר כוח. אני

מניח שעוד חברי כנסת רבים ראו את הכתבה במקומון ולא התייחסו לענין, על אף

שפנינו אליהם באופן ישיר, ויש התכתבויות בענין זה.

אספר את הסיפור בקצרה. לפני כחצי שנה הגיעה הגב' מרים גימוס למשרדי

המועצה הדתית בקרית אתא, פנתה למזכירת המועצה הדתית יותר מפעם אחת, ובכל פעם

נקרע לי הלב מחדש כשראיתי אישה מבוגרת, שמחזות פניה ניכר שהיא אישה מכובדת,

בוכה, פשוט בוכה. ביקשתי שיקבעו לי פגישה איתה, ואז היא גוללה בפניי סיפור

קורע לב, והסיפור הזה אומת.

כאן אני רוצה להציג את מר נורי מהדב, שהיה חבר טוב של מר סלים גימוס

ושהוא המוהל של משה גימוס, הבן, שיושב כאן, ושל אחיו. מר מהדב מהל את משה ואת

אחיו בלבנון. יש עוד יהודי - יש לו היום דרכון לבנוני והוא לא רוצה להיחשף -

שמכיר אישית את המשפחה ואפילו עשה עסקאות באופן ישיר עם אביו של משה.

במשך כל השנים גידלה מרים גימוס את שלושת ילדיה במסירות והתפרנסה מעבודות

נקיון. ברוך ה', לאחר שפנינו לרב שלוש, יושב ראש בתי הדין בחיפה, הוא בירר את

הענין בצורה יסודית, ואכן היהודי היה ראש הקהילה, ויותר מזה. יצחק מרדכי,

כשהיה בלבנון במלחמת שלום הגליל, התפלל בבית הכנסת של אביו של משה. הרב עטיה

מבת-ים, הרב חמרא, הרבה אנשים מכירים את האיש כמי שמסר את נפשו להעלות אנשים

לארץ.
משה ג'מוס
ואת האנשים שהוא העלה לארץ.
היו"ר יוסי כץ
המידע הזה אומת בפניי על ידי גורמים במשרד ראש הממשלה.
יעקב מזרחי
אומת, וזה ברור, ועל זה מגיע יישר כוח.

סלים ג'מוס העלה את היהודים לארץ. אגב, האמא רצתה להגיע לדיון הזה, אלא

שנפשית היא לא יכולה לעמוד בזה. היא נזכרת בעבר. זו החטיפה השניה, לא הראשונה.

היו"ר יוסי כץ;

סליחה, מי הגברת שנכנסה עכשיו?

בת-שבע צור;

מה"גירוסלם פוסט".

היו"ר יוסי כץ;

אני מציע שבכל פרסום בכלי התקשורת לא ייכתב שם המשפחה.

משה גימוס;

גם לא לכתוב על המקרה.
היו"ר יוסי כץ
אומר לכם את האמת. הואיל וראיתי את הידיעה בעתון המקומי, יצאתי מנקודת

הנחה שאין פה בעיה של פרסום. אני רוצה שתבינו, כלי התקשורת רק עוזרים לנו. זה

רק לטובתך, משה. מעשה שאתה לא נותן לו פרסום, הרבה יותר קל לאלה שצריכים

להחליט בו להחליט נגדך. כשיש פרסום, יש ביקורת ציבורית. אבל אנחנו נבקש מכלי

התקשורת לא לפרסם שמות מלאים של אנשים, רק האות הראשונה של השם.
יעקב מזרחי
אני מבקש לא לפרסם את שם המשפחה.
נורי מהדב
גם לא את שלי.
היו"ר יוסי כץ
בסדר, גברתי? מקובל.
יעקב מזרחי
היתה חטיפה ראשונה.
היו"ר יוסי כץ
ב-1982?
יעקב מזרחי
משה, מתי היתה החטיפה הראשונה?
משה ג'מוס
לא ידוע לי. זה היה לפני שנולדתי.
יעקב מזרחי
חטפו אותו בפעם הראשונה, ועל פי הידיעות שהצלחנו ללקט, הוא היה קשור

למדינת ישראל, ומדינת ישראל גם תמכה בו, שיתמוך בארגוני טרור, למשל:

בחיזבאללה, על מנת שישבה את לבם. הלא שם הכל מתנהל עם שוחד. אתה נותן להם כסף,

אתה מבריח יהודים. אז הוא נתן כסף והבריח יהודים. בסופו של דבר חטפו אותו.

האנשים של החיזבאללה החזירו אותו. זה לגבי החטיפה הראשונה. בחטיפה השניה חטפו

אותו, ונעלמו עקבותיו.

היו"ר יוסי כץ;

אתם יודעים מי חטף אותו?
יעקב מזרחי
יש השערות.

משה גימוס;

בפעם הראשונה ידוע בוודאות שהסורים חטפו אותו. בפעם השניה חטף אותו ארגון

משותף גם לסורים וגם ללבנונים. זה מה שידוע.

היו"ר יוסי כץ;

בפעם הראשונה החיזבאללה החזיר אותו.

משה גימוס;

את זה אני לא י ודע.

היו"ר יוסי כץ;

זה מה שנאמר כאן.
יעקב מזרחי
אמר לי יהודי שמהממשלה שלחו את החיזבאללה שיחזירו אותי. הוא אמר שהחזירו

אותו במסוק. חטפו אותו במשאית והחזירו אותו במסוק.

שלושה דברים הפריעו לנו כאן, וברוך הי, הדבר הראשון נפתר. ראשית, נגרמת

עגמת נפש כתוצאה מכך שהילדים לא יודעים בדיוק מה אבא שלהם עשה. אביהם היה

עשיר, הוא תמך בכולם, כולם היו גאים בו, ופתאום הם נקלעים למצב שהאמא צריכה

לעבוד בעבודות נקיון כדי לפרנס את ילדיה, ואף אחד לא מתייחס אליה. אין כלפיה

לא כבוד, לא דרך ארץ.

שנית, רוצים לדעת מה עלה בגורלו של האבא, האם חי, מת, איפה הוא. חשוב

לדעת מה עלה בגורלו.

שלישית, אני לא חושב שמדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה, שיהודי שעשה כל כך

הרבה למען מדינת ישראל - לא יתייחסו לילדים שלו.

בקשר לפרסום, הם עשו הכנסת ספר תורה לבית כנסת, וזה התפרסם. איפה זה היה,

משה, כשאמרו לכם שמשום שזה התפרסם, המצב נהיה יותר גרוע?

משה גימוס;

אני לא זוכר. זו היתה הכנסת ספר תורה בארץ.

יעקב מזרחי;

הם עשו הכנסת ספר תורה לבית כנסת, וגורמי הביטחון אמרו להם: תדעו לכם שאם

אתם מפרסמים את זה, זה רק נהיה יותר גרוע. אולי הוא חי, אולי הוא מת, ועכשיו

הפרסום רק י זיק לכם.

אדוני היושב ראש, קודם כל אני מודה לך שלקחת את זה על עצמך. יש כאן שלושה

דברים חשובים; א. צריך לזקוף את המורל שלהם, לזקוף את הגאווה שלהם. הם עשו פה

דבר טוב, הם עשו דבר חיוובי; ב. זה לא יאה שאישה כזאת תלך לעבוד בעבודות נקיון;

ג. נורי מהדב, שיושב כאן, הוא איש עסקים איטלקי שהיה קשור עם האבא והוא בעל

חסד עצום. הוא יהודי שלקח את הנושא קרוב לליבו, הגיע לכאן מאיטליה - - -
נורי מהדב
אני לבנוני במקור. עזבתי את לבנון ב-1975 ועברתי לאיטליה.
היו"ר יוסי כץ
ואת חי באיטליה?
נורי מהדב
כן. הייתי כל הזמן בקשר עם סלים ג'מגס, גם לפני שעזבתי את לבנון וגם איורי

כן. גם נסעתי מאיטליה ללבנון כדי לעשות ברית לבנים שלו. הוא קרא לי כל פעם

שהיה אירוע כזה.
יעקב מזרחי
כשיצחק מרדכי היה אצלם, אביו של משה כיבד אותו בתקיעות במוצאי יום כיפור,

כיבד אותו בכך שהוא יתקע במקומו.

היו"ר יוסי כץ;

נתן לו את המצווה.
יעקב מזרחי
כן, נתן לו את המצווה, נתן לו את הכבוד.

עוד נקודה חשובה. גם נורי מהדב, שיהיה בריא, לקח על עצמו את הנושא, ואני

מציע שנשמע אותו.
היו"ר יוסי כץ
מר מהדב, קודם ספר לי מאין העברית הטובה שלך.

נורי מהדב;

מביירות. כל פעם שאני בא לישראל, עוצרים אותי בגלל השם שלי, וכששומעים

אותי מדבר עברית, לא מאמינים.
היו"ר יוסי כץ
איפה למדת עברית?

נורי מהדב;

למדתי בבית ספר יהודי, אבל אני קשור לארץ, יש לי פה דירה.

ביררתי בבנק בבירות, ומאז שחטפו את סלים, החשבון שלו בבנק לא משתנה, זאת

אומרת, הוא נשאר כמות שהוא. באותו זמן היו בחשבון 250 אלף דולר, אבל בלירה

לבנונית. היום, עם כל הפיחות שהיה, כל הסכום שווה 750 דולר. זה כמו שקרה

ללירה פה בישראל.

היו"ר יוסי כץ;

ומצב החשבון נשאר כפי שהוא.
נורי מהדב
כן. אפשר להניח שאם לא היה מדובר בחטיפה, הוא היה לקוח את הכסף שלו

מהבנק.

היו"ר יוסי כץ;

תיכף נשמע את הרשויות. אני שמעתי עכשיו גרסה מאוד ברורה בענין הזה.
יעקב מזרחי
תחכים אותנו.

נורי מהדב;

אני בתור פעיל בקהילה, כמוהל, כעסקן ציבורי, היה לי קשר עם המשפחה. לפני

שלוש שנים התקשרה אליי האמא ושאלה מתי היתה הברית של אחיו של משה, מתי הוא

נולד, כי היא רצתה לדעת מתי לעשות לו בר-מצ؀ࠂࠈࠊࠎࠐࠒࠖ࠘ࠚࠞࠠࠢࠦࠨࠪ࠮࠰࠲࠶࠸࠺࠾ࡀࡂࡆࡈࡊווה. היא לא ידעה מה תאריך הלידה

שלו. ביררו ושאלו אותי. אצלי הכל רשום. מאז היה לי קשר אתם, אבל האמא לא

התלוננה על שום דבר. חשבתי שהיא חיה פה בווילה, שיש לה אוטו.

היו"ר יוסי כץ;

כמו שהיה שם.

נורי מהדב;

בוודאי. בסוכות הייתי פה והתקשרתי אליהם לאחל חג שמח, ואז בא משה לדבר

אתי וסיפר לי על כל המצב. ממש נדהמתי. לא יכולתי להאמין שהאשה המסכנה והילדים

הם במצב כזה. הוא סיפר לי על האח שלו בצבא, שחושבים שהוא בכלל לא יהודי. זאת

אומרת, עד עכשיו חושבים שהם לא יהודים.

משה ג'מוס;

גם קראו לי פעמיים ללשכת גיוס כדי לוודא שאני יהודי.

יעקב מזרחי;

אחיו של משה סיפר שהוא רצה להתגייס למודיעין קרבי, ואמרו לו: אנחנו לא

יודעים מי אתה. אתה תתגייס כמתנדב, תהיה נהג - - -

היו"ר יוסי כץ;

למה?
יעקב מזרחי
כי אולי הוא ערבי, מי יודע. אתה מתאר לך איזה מצב זה; אביו, אסיר ציון,

נחטף, וחושבים שאולי הוא ערבי.
היו"ר יוסי כץ
זה ענין מאוד מוזר, משום שביררתי את הדבר עם האנשים שאתם צריך לברר, והם

אימתו באופן- חד משמעי את הדברים שנאמרו כאן. הם רק היו מאוד פסימיים.
נורי מהדב
אז איך יכול להיות שבמשך 15 שנה שהמשפחה היה פה אף אחד לא - - -
משה ג'מוס
- שתיקה.
היו"ר יוסי כץ
תיכף נגיע לזה.
יעקב מזרחי
דרך אגב, הרב אלי בן-דהן, מנהל בתי הדין הרבניים, שלח אליי את המכתב

הזה שבו נאמר שהענין מטופל. הוא התנצל שאינו יכול להגיע.
היו"ר יוסי כץ
אני דיברתי אתו.
נורי מהדב
אני עוד יכול להגיד שסלים ג'מוס עבד 24 שעות ביממה רק למען מדינת ישראל,

גם לפני שהתחתן וגם אחרי החתונה, והוא התחתן בגיל מבוגר, בגיל 40, כי לא היה

יכול להתחתן קודם. הוא עבד בעבודה מאוד מסוכנת. אמנם הייתי ילד קטן, אבל היה

ידוע לכולם שהוא עבד 24 שעות ביממה למען המדינה. לא היתה לו עבודה אחרת.
היו"ר יוסי כץ
תודה. איך הצלחתם למצוא את מר מהדב דווקא היום ולהביא אותו לדיון הזה?
יעקב מזרחי
הוא בא לארץ מאיטליה.
היו"ר יוסי כץ
כלומר, בדיוק היית בארץ.

יש לך מה להוסיף, משה?
משה ג'מוס
אני מאמת את הדברים שלו.
היו"ר יוסי כץ
בן כמה אתה?

משה ג'מיס;

בחנוכה אהיה בן 19.
היו"ר יוסי כץ
מי משרת בצבא, אחיך?

משה ג'מוס;

כן, אחי הגדול, יש טעות בכתבה, ואני משה.

היו"ר יוסי כץ;

אני מבין שמשרד הקליטה מטפל בנושא של אסירי ציון. מי אחראי? מר פלוס,

דיברת קודם על הרשות. איזו רשות קובעת?

איציק פלוס;

למעשה החוק מחולק לשני חלקים; המוסד לביטוח לאומי מבצע את התשלומים, אבל

מי שקובע עבורנו זו הרשות.
היו"ר יוסי כץ
- שהיא משרד הקליטה?

איציק פלוס;

נכון.
היו"ר יוסי כץ
אס כן, נשמע תחילה את נציג המשרד לקליטת עליה. בבקשה.
דוד גודובסקי
אני רק מקווה שאנו מדברים על אותו מקרה, כי במה שכתבה האישה יש שני

סיפורים. קודם כל, כפי שאני מבין, אפשר אולי להכיר באישה כאסירת ציון, כי היא

טוענת שהיא ישבה שנה וחצי בכלא בגלל נסיון בריחה מסוריה, דרך לבנון, לישראל.
יעקב מזרחי
דרך אגב, יש לה סימנים של כדור בגב.
דוד גודובסקי
היא כתבה כאן על מחלות.

במה שנוגע לבעלה, שאותו היא הכירה אחרי שהיא השתחררה והגיעה ללבנון, יש

כאן בעיה שקשורה לחוק. מתוך ארבעת הסעיפים האומרים מי הוא "אסיר ציון", הסעיף

הכי מתאים הוא הסעיף המדבר על אסיר ציון שנעלמו עקבותיו, אבל בסעיף הזה כתוב:

"אסיר ציון" - מי שנאסר או נעצר או הוגלה ונעלמו עקבותיו. בפניי לפחות, לא היא

ולא משרד הממשלה לא אישרו שהוא נעצר. הוא נחטף. כך כתוב לפחות במכתב של משרד

ראש הממשלה שנמצא אצלי. דיברתי עם משרד ראש הממשלה. הם לא אמרו לי שהוא נעצר.

הוא נחטף ברחוב, זה מה שהם אמרו לי.

משה ג'מוס;

לא ברחוב. במשרד.

דוד גודובסקי;

אני לא יודע. זה מה שהם אמרו לי.

לכן חשבתי על כיוון אחר: הכרה בו כהרוג מלכות, כמי שהוצא להורג או הומת.

דרך אגב, יש בכך כדי לעזור הרבה יותר מאשר הכרה בו כאסיר ציון שנעלמו עקבותיו.

בענין זה מר פלוס יפרט אחר כך. אבל בחוק יש שתי הגדרות מי הוא "הרוג מלכות".

ההגדרה הראשונה אומרת שהרוג מלכות הוא מי שהוצא להורג או הומת עקב פעילותו

הציונית, על ידי שלטונות מדינה זרה. אני לא יודע אם ניתן כאן להוכיח ששלטונות

מדינה זרה הוציאו אותו להורג. יש סעיף שני שאומר - ולדעתי, זה דווקא מתאים -

שהרוג מלכות הוא מי שהוצא להורג או הומת בידי שלטונות מדינה זרה או ארגון

עויין, בשל יהדתו או יחסי איבה בארץ אויב. לבנון וסוריה הן בהחלט ארצות אויב,

ואין כאן בעיה.

דיברתי כמה פעמים עם משרד ראש הממשלה, בפעם האחרונה - היום, וביקשתי שהם

יכתבו לפחות שהם חושבים שהוא הומת. הרי הם לא יכולים לכתוב בצורה ברורה שהוא

הומת, כי הוא נחטף ונעלם. בסביבות ה-20 בחודש הזה צריכה לשבת ועדה לענין אסירי

ציון, עוד אין לי תאריך מדוייק. הפניה היתה בספטמבר, ומאז עוד לא ישבו ועדות.
היו"ר יוסי כץ
מה יקרה אם הוא יוכר ככזה? מה הן זכויותיהם משנת 1982 ואילך? מתי החוק

התקבל?
דוד גודובסקי
החוק התקבל ב-1992, אבל הוא מגדיר ואומר שהזכויות שאסיר ציון או הרוג

מלכות מקבלים מביטוח לאומי הן מיום הגשת הבקשה. הבקשה הוגשה אלינו בספטמבר

1997, אבל כיוון, שכנראה, האישה מילאה טפסים קודם והיה עיכוב של כמה חודשים,

הרי המועד הוא יולי 1997. זה מה שאומר החוק.
היו"ר יוסי כץ
רבותי, לדברים שנאמרו כאן קיבלתי אימות בשיחה שלי עם משרד ראש הממשלה.

נאמר לי שהאבא, כנראה, חוסל. זאת לפחות ההערכה של האנשים, שהוא חוסל-
משה ג'מוס
ההערכה שלהם.

היו"ר יוסי כץ;

--ופשוט לא מצליחים למצוא את הגוויה שלו. כל השנים עשו מאמצים, בהתחלה

לשחרר אותו, ואחר כך - לנסות להביא את הגופה לקבר ישראל. הם תומכים באופן נלהב

במתן הכרה שתזכה את משפחתו בקצבת שאירים של אסיר ציון.

איציק פלוס;

של הרוג מלכות. זה משנה את התמונה לחלוטין.

היו"ר יוסי כץ;

אני לא בקיא בהגדרות. אני אומר לכם; אני לא אשלים עם זה. אם אני מקבל

מהגורמים במשרד ראש הממשלה אישור לעובדה שהאיש היה פעיל ציוני נמרץ, מסור, ואם

אני שומע את הדברים שנאמרו כאן, אני לא מוכן להשלים עם זה שהמשפחה לא תקבל

קצבה.

היום אנחנו נמצאים בתחילת החודש. ראשית, אני מבקש לדווח לי עד ה-10 בחודש

אם קיבלתם את מה שאתם צריכים לקבל ממשרד ראש הממשלה, כדי לאפשר לכם החלטה לגבי

מעמדה של המשפחה.

שנית, בהנחה שהדברים עולים על המסלול ואכן יש החלטה להכיר במעמד, אני

מבקש להעביר את הנושא לטיפולו האישי של מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי ולהודיע לי

על כך. הדרישה שלנו היא שהקצבה תשולם להם מהיום שמגיעה קצבה למי שהיה זכאי בעת

חקיקת החוק. לא יעלה על הדעת שהם לא ייהנו מקצבה כזאת. זה מקרה חריג, ואין בזה

משום תקדים. זה מקרה שזועק לפתרון, ואני אומר לכם במלוא הכנות; אנחנו נזמן את

מבקרת המדינה לדיון ואנחנו נעשה כל מה שלאל ידינו כדי להביא לידי כך שתשולם

למשפחה קצבה רטרואקטיבית, מהיום שהחוק נחקק או נכנס לתוקף. הם לא ידעו מזה, הם

לא מודעים לזה. האישה לא יודעת את השפה, לא יודעת את זכויותיה, ואף אחד לא פנה

אליה ולא אמר לה שיש לה בכלל זכות כזו. מאין היא תדע? במקרה מצאה מישהו שזה

נגע לליבו. לפעמים חייבים ללכת לפנים משורת הדין. זה מקרה שזועק לשמיים שינהגו

בו לפני לפנים משורת הדין. פה הדין כבר פחות חשוב; יש כאן ענין של צדק.

משה, רצית לומר משהו? בבקשה.
משה ג'מוס
דבר ראשון, רציתי לחזק את זה שאבא עבד למען מדינת ישראל.

שנית, אני אישית, לפני שבאתי לגור פה בישראל, באתי לכאן פעמיים עם אבא

שלי והיינו בבית מלון וביקרנו אצל המשפחה. אבא שלי בא לפה כמה פעמים וחזר

ללבנון, עוד לפני שנולדתי.

בשיחה שקיימתי אתמול עם אמא שלי - - -
היו"ר יוסי כץ
מה שם המשפחה של האמא מהבית?
משה ג'מוס
קטש.

איציק פלוס;

אדוני היושב ראש, לגבי מה שאמרת ביחס לתקופה הרטרואקטיבית, אני רוצה

לסייג ולומר שכרגע, על פי החוק - - -

היו"ר יוסי כץ;

אתה תדבר עם מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, ואם הוא רוצה, שישוחח אתי. הוא

יודע את הדרך. זה מקרה חריג.

איציק פלוס;

אני מקבל את כל מה שאתה אומר. אני רק רוצה להדגיש דבר אחד: במסגרת מגבלות

החוק, לא תהיה לנו אפשרות כרגע להחליט על רטרואקטיביות.

משה גימוס;

אני רק רוצה לסיים את דבריי. בשיחה שקיימתי אתמול עם אמא נודע לי בפירוש

- והיא זוכרת דברים כאלה - שאבא נפגש כמה פעמים עם ערפאת. ערפאת ניגש אליו, כי

היה סכסוך ובלבנון לא קיבלו אותו, ואבא שלי היה בקשר טוב עם נשיא לבנון, זה

שנרצח.
יעקב מזרחי
הוא ששלח מסוק להביא אותו.

היו"ר יוסי כץ;

תודה. אנחנו כרגע רוצים לפתור בעיה.
נורי מהדב
היתה שמועה שכל הפרלמנט הלבנוני היה בחתונה של אבא שלו.

היו"ר יוסי כץ;

הוא היה איש חשוב.

נורי מהדב;

כן. הוא הזמין את כולם, ואף אחד לא ידע למה הזמין אותם.
משה ג'מוס
בקשר להכרה בו כאסיר ציון - - -
יעקב מזרחי
לא, מדברים עכשיו על נפגע פעולות איבה, לא על אסיר ציון.
איציק פלוס
כדאי להדגיש, שאם הרשות תחליט להכיר בו כהרוג מלכות, הרי שאנחנו מדברים

למעשה על השוואה לנפגעי פעולות איבה, ענין שנגזר מהוראות משרד הביטחון לחיילים

שנספו במערכה. זה הבדל משמעותי.
היו"ר יוסי כץ
בהתאם לחוק, אף אחד לא עושה פה חוק מיוחד.

משה גימוס;

שאלו אותי הרבה פעמים איך אמא שלי הגיעה ללבנון-. החוק הסורי אומר, שאם

אדם רוצה לברוח למדינת ישראל, אסור לו לברוח למדינת ישראל. אנו אדם רוצה לצאת

מסוריה, יש לו שתי דרכים: או לנסוע לאמריקה, או לשלם כסף, לנסוע ללבנון,

להישאר שם כמה שנים ואחר כך לעבור לישראל.
נורי מהדב
אני רוצה להוסיף דבר חשוב. אני את האמא הכרתי בלבנון. לא ראיתי אותה כבר

חמש-עשרה שנה. היא גדלה בסוריה. באותה תקופח לא היו בתי ספר, היו בעיות

ליהודים, וחלק מהם נשארו בבית כל הזמן. לכן היא לא אישה שיודעת יבוא ולדבר. גם

היום היא לא באה לישיבת הוועדה.

היו"ר יוסי כץ;

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 50;15)

קוד המקור של הנתונים