ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 19/11/1997

יישום צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין בעניין "קטין חוזר" -יישום קביעת נציב תלונות הציבור, על פי סעיף 43(ב) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (נוסה משולב) - תלונה מס' 2 בדוח נציב תלונות הציבור 24; תלונה מס' 1 בדוח נציב תלונות הציבור 24

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 147

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום רביעי. י"ט בהשון התשנ"ה (19 בנובמבר 1997), שעה 00;09

נכחו;

חברי הוועדה;

יוסי כץ - תיו"ר

מוזמנים;

נציבות תלונות הציבור;

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מרים בן-פורת

אביגדור רביד - מנהל הנציבות

מירלה במברגר - עוזר בכיר לנציב

יוסף קפלן - ממונח על מחלקה

מיכאל מיזן - עוזר ראשי למנהל נציבות תלונות הציבור

מרדכ,י קרן - עוזר ראשי למנהל נציבות תלונות הציבור

מכס ומע"מ;

מוטי איילון - מנהל המכס

גדעון אלפרט - סגן מנהל המכס לענייני ביקורת

יועצת משפטית; אנה שניידר

מנהל הוועדה; ברוך פרידנר

קצרנית; חדוה בנקין

סדר-היום;

א. תיקון צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין בענין "קטין חוזר" -

יישום קביעת נציב תלונות הציבור, על פי סעיף 43 (ב) לחוק מבקר המדינה,

התשי"ח-1958 (נוסח משולב} - תלונה מסי 2 בדוח נציב תלונות הציבור 24.

ב. תלונה מס' 1 בדוח נציב תלונות הציבור .2k



א. יישום צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין בענין "קטין חוזר" -

יישום קביעת נציב תלונות הציבור, על פי סעיף 43(ב) לחוק מבקר המדינה,

התשי"ח-1958 (נוסה משולב) - תלונה מס' 2 בדוח נציב תלונות הציבור 24

היו"ר יוסי כץ;

אני פותח את הישיבה.

הנושא הראשון העומד על סדר היום הוא: תיקון צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה

על טובין בענין "קטין חוזר" - יישום קביעת נציב תלונות הציבור, על פי סעיף 43(ב}

לחוק מבקר המדינה - תלונה מס' 2 בדוח בדוח נציב תלונות הציבור 24. הנושא כרוך

בהתייחסות רשויות המכס והכוונה לשנות את הכללים לגבי מקרים דומים בעתיד.

גברתי מבקרת המדינה, אני קראתי את החומר, אבל לפחות למען הפרוטוקול אני מציע

שתאמרי מה העמדה שלך לגבי התייחסות שלטונות מע"מ והמכס לגבי "קטין חוזר". כפי

שהבנתי, השאלה היא אם השיבה של הקטין לשלוש שנים, למטרות לימודים, יש בה משום

כוונה להשתקע בארץ, שמונעת ממנו הנאה מזכויות של קטין חוזר, או שמא העובדה

שהשהות שלו היתה ארעית לצורך לימודים אינה מונעת ממנו את הזכויות האלה.

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מרים בן-פורת;

מה שמעניין אותנו הוא שהם רוצים להוציא צו אשר יכביד על קטין שעזב את הארץ

כשהיה קטין, מפני שאם הוא ישהה בארץ ארבעה חודשים ויום - ולא חשוב לאיזו מטרה -

הוא כבר יאבד את זכאותו להיות קטין חוזר. נדמה לי שהמדיניות שלנו צריכה להיות

להקל עד כמה שאפשר, למשוך.

אין לנו כאן סטנדינג, מפני שאם הם יוציאו צו, הצו יהיה הקובע, אבל לפני שזח

יהיה צו, רצינו להביא את הענין בפני ועדה זו של הכנסת, שטובת הענין לנגד עיניה.

היו"ר יוסי כץ;

אולי נשמע בענין זה את מנהל המכס. מקריאת הדוח הבנתי, שלמרות חילוקי הדעות,

כיבדתם בסופו של דבר את עמדת מבקר המדינה ומילאתם אחר ההוראות לגבי המקרה

הקונקרטי, אבל באתם והודעתם מה שהודעתם, וזה יסוד הפניה של מבקרת המדינה, בתוקף

תפקידה כנציב תלונות הציבור, לפי סעיף 43(ב). אם אפשר להגדיר זאת כך, היא אינה

מרוצה מההודעה שלכם. כמובן, יש אפשרות לקיים דיון יותר משמעותי.

אולי היינו צריכים להזמין לישיבה זו מישהו ממשרד העליה והקליטה.

אנה שניידר;

קטין חוזר זה לאו דווקא עולה.

יוסף קפלו;

זה ישראלי לשעבר.

היו"ר יוסי כץ;

אבל האספקט הזה הוא מאוד חשוב, כיוון שמה שעומד מאחורי הקביעה של נציב תלונות

הציבור הוא בראש ובראשונה עידוד החזרה למדינת ישראל של קטינים. יש לנו ענין

שדווקא אנשים בגילאים צעירים יותר ישובו למולדתם. כל החלטה כזו של המכס משקפת

איזו שהיא מדיניות, ויכול להיות שהמדיניות היא לא לעודד חזרה של קטינים כאלה. אם

יש מדיניות כזו, זה ענין אחר.



מעבר לשאלה מה עמדתכם, גם מעניין אותי לדעת האם התייעצתם עם משרידי ממשלה

אהרים, למשל, עם השר לקליטת עליה, על אף שהבנתי שלא מדובר בעולה חדש אלא בקטין

רוו זר, אבל זה בערך אותו דבר.

אנה שניידר;
יש לי כאן עוד שאלה
האם צעד כזה דורש אישור של ועדת הכספים של הכנסת? נדמה

לי שכן, וזה אומר שיש עוד חסם אהד ועוד מסננת אהת.

היו"ר יוסי כץ;

בבקשה, מנהל המכס.

מוטי איילון;

במקרה הקונקרטי כיבדנו בההלט את הפרשנות של מבקר המדינה. בדרך כלל אנחנו

מקבלים את הפרשנויות האלה.

אני מקבל מה שאמרת, אדוני היושב ראש, שלמדינת ישראל יש בהחלט רצון לעודד את

החזרה של אותם קטינים שעזבו את הארץ עם הוריהם ושמעוני ינים לחזור לישראל, ואני

מקווה שאנחנו אכן מדברים על עידוד החזרה, ולא שנהפוך לגורם המעודד קבלת פטורים

שלא להם התכוון המחוקק.

ראשית, אני רוצה לומר, שלצערי, המכתב יצא טרם זמנו ובהטא. כוונתי להודעה

למבקר המדינה שאנחנו עומדים לשנות בענין זה. המכתב הזה פשוט לא עבר את. אישורי,

מתוך טעות במשרדי. אין זה אומר שפקידי י לא התכוונו לעשות כך. הם התכוונו. אני לא

בטוה שהייתי מאשר את זה כמו שזה.

לאור המכתב והפנייה החוזרת מאת מבקר המדינה, ערכנו אצלנו דיון מעמיק בענין

הזה. אני בההלט שלם עם הההלטה שבמקרה הקונקרטי ודומיו יהיה צורך לתת את הפטור

הזה, אבל אז אני בא ושואל את עצמי איך אנחנו יוצרים את החסם ואת המנגנון, שזה אכן

יהיה עידוד חזרה וקבלת פטורים בגינה, ולא עידוד לקבלת פטורים בדרך אחרת.

הסברתי למבקרת המדינה שדי בכך שהתקיימה בעבר התקופה של ארבע שנים כדי ליהנות

מהפטור. עכשיו ישנו החסם האחר שבא ואומר: אתה יכול ליהנות מהפטור הזח תוך שלוש

שנים מעת הזרתך לישראל, והשאלה היא מתי הזרת לשהות של קבע ומתי הגעת רק לתקופת

ביקור, ובמקרה הזה ללימודים. בכוונה תחילה אני רוצה לנקוט דוגמה הרבה יותר
קיצונית
מה היה קורה לו היה מדובר במישהו שבא ללמוד כאן רפואה והוא בא לשבע

שנים, לא לשלוש שנים? האם גם אז היינו טוענים אותו דבר? אינני יודע אם כן או לא.

אני ראיתי את הענין כך: אם אכן יוכח להנחת דעתי שההגעה הזמנית ללימודים היתה

אך ורק זמנית, ולא לצורך ישיבת קבע, יש מקום להעניק את הפטור, והשאלה היא איך

אנחנו קובעים שהישיבה היא ישיבה זמנית, ולא ישיבת קבע. הרי לא מדובר בדרכון.

מדובר בתושב ישראל שיש לו תעודת זהות, כי הוא נולד בישראל, והוא היה קטין כשהוריו

עזבו את הארץ יחד אתו והוא חוזר לארץ. כלומר, אין לנו האינדיקציה הזאת לברר את

הדברים האלה, וחשוב שנמצא את מנגנון ההבטחה הזה.

בענין זה אחת המחשבות שעולות בראשי היא שבתום התקופה של ישיבת הקבע הוא חזר

לעוד איזו שהיא תקופה סבירה לחוץ לארץ, שאם לא כן, מה יקרה? ניקח דוגמת של אדם

שהגיע לכאן והתחיל ללמוד. הוא התכוון מראש להישאר פה דרך קבע, ואחרי ארבע שנים

הוא ראה שהוא לא יכול לנצל זכויות והוא רוצה לנצל אותן עכשיו. איך הוא עוקף את

המגבלה של שלוש שנים מהגעתו? הוא ייצא לחוץ לארץ לשבוע-שבועיים ויחזור. האם גם אז

אני אומר אותו דבר? בפירוש לא. כלומר, נראה לי שצריך להגדיר עוד איזו שתיא שהות

אמיתית, ארוכה, בחוץ לארץ כדי שנאמר שאכן הכניסה הקודמת לארץ היתה כניסה שלא

לישיבת קבע. אם נמצא את המנגנון הזה, אני הושב שבזה פתרנו את הבעיה.



היו"ר יוסי כץ;

אני לא יודע אם הרעיון וזזה יעודד עד כדי כך אנשים, למשל, במקרה כזה של

לימודים במשך שלוש שנים. אם אתה מגביל את האדם בתקופת שהות ארוכה יותר בחוץ לארץ

רק כדי ליהנות מהזכויות, זו עלולה להיות דווקא פגיעה מיותרת במוטיבציה שלו, אבל

אני קודם כל שמח שאתה מביע עמדה שמשתלבת גם עם העמדה של המבקרת בדוח ושיש בה מידה

רבה של הגיון, דהיינו, כאשר אתה משתכנע שהשהות היא שהות זמנית למטרות לימודים,

אתה מעניק את הזכויות.

מוטי איילון;

אגב, יש גם דרך נוספת. כשם שתקופת השירות בצה"ל אינה נחשבת לענין מנין שלוש

השנים, יכול להיות שאפשר לבוא ולהגיד שתקופת לימודים במוסד אקדמי במשך תקופה

מסויימת - -

אנה שניידר;

אבל אז זה צריך לכלול גם לימודי רפואה, שנמשכים שבע שנים, ולא שלוש שנים.

מוטי איילון;

אני מסכים, גם לימודי רפואה. זו גם אפשרות שאני שוקל אותה.

היו"ר יוסי כץ;

אגב, בהחלט יכול להיות שמישהי נשלחת על ידי הוריה ללמוד בארץ - אני משוכנע

שתופעה כזו רווחת - כולל לימודי רפואה, והיא אכן התכוונה ללמוד כאן, לא לשהות

שהות של קבע, והיא חוזרת לפרק זמן מאוד קצר כדי לארגן את העליה שלה באופן סופי.

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מרים בו-פורת;

קודם כל גם אני מברכת על גישתכם ואני מציעה את עזרתנו או את נכונותנו לעזור.

בסופו של דבר אתם הקובעים בענין הזה, אבל אם אתם תהשבו על רעיונות אחרים, אני

מציעה שהם יובאו בפנינו, ואנחנו נשקול אותם בכובד ראש ונביע את דעתנו. תרצו,

תקבלו; לא תרצו, לא תקבלו, מפני שזו סמכותכם.

מוטי איילון;

בכבוד רב, בהחלט.

היו"ר יוסי כץ;

בזה סיימנו את הדיון בנושא זה.



ב, תלונה מס' 1 בדוח נציב תלונות הציבור 24

היו"ר יוסי כץ;

אנחנו עוברים לנושא השני בסדר היום: תלונה מסי 1 בדוח נציב תלונות הציבור 24.

אני מבקש מנציג נציבות תלונות הציבור להציג את הנושא.

מיכאל מיזן;

אנחנו טיפלנו בשתי תלונות דומות זו לזו, אבל בהפרשי זמן ניכרים, של כעשר שנים

בין התלונה הראשונה לבין התלונה השניה. הבעיה המרכזית באותן תלונות היתה אהת; האם

הגיע למורה פטור ממס ערך מוסף, בהתהשב בהיקף פעילות מצומצמת מאוד שלו, כיוון שחוק

מעיימ מעניק פטור למה שנקרא; עוסק זעיר, שהכנסותיו או מחזור עסקאותיו אינם עולים

על סכום שנקבע לענין זה.

בתלונה אהת, שהתקבלה אצלנו לפני כעשר שנים ושטיפלנו בה, היה מדובר במורה

שקיימה חוג למהול אצלה בבית. בניגוד להוראות ההוק, היא לא נרשמה במס ערך מוסף

למרות חבותה. כשהדברים התבררו, נקטו נגדה אמצעים חריפים מאוד, אף הרבה מעבר

לסביר, כולל פעולות אכיפה, ואז היא הגישה לנו את התלונה, והתברר לנו שהאישה הזו

היתה פטורה ממס על פי הוראות החוק, כיוון שההכנסות שלה אכן היו מצומצמות מאוד.

כאן הייתי רוצה רק להבהיר שאנחנו מתבססים על הוראה של סעיף 31(3} לחוק מס ערך

מוסף. כפי שציינתי קודם, החוק הזה מעניק פטור לעסקאות של עוסק זעיר שהכנסותיו

אינן עולות על סכום מסויים, וראוי לשים לב שהסעיף דבר על "עוסק זעיר", להבדיל

מ"עוסק מורשה", כיוון שחוק מע"מ, כידוע, מבחין בין שני סוגים של עוסקים; הראשון

מורשה, השני זעיר. עוסק מורשה הוא בדרך כלל בעל פעילות מקיפה ורחבה יותר.

הקריטריונים שנקבעו בחוק להבחנה ביניהם מתייחסים להיקף הפעילות העסקית. כיום מי

שהיקף הפעילות העסקית שלו הוא מעל 200 אלף שקל ייחשב כמורשה. יש גם קריטריון של

מספר מועסקים בעסק. מי שהיקף הפעילות שלו פחות מכך הוא עוסק זעיר, ואם הוא זעיר

באופן מיוחד, כי אז יחול עליו אותו פטור.

אלא מאי? וזאת הנקודה המרכזית. החוק גם העניק לשר האוצר את הסמכות לקבוע

סוגים של בעלי מקצועות, של עסקים מסויימים שיהיו חייבים להירשם כעוסק מורשה, גם

אם הפעילות שלהם מאוד מצומצמת, ושאלמלא כן היו נחשבים לעוסקים זעירים. התוצאה היא

שעוסקים ובעלי מקצועות כאלה, שחייבים ברישום כאמור, לא יוכלו להיות פטורים ממס על

פי אותו סעיף, כיוון שאינם עוסקים זעירים.

בתלונה ההיא משנת 1986 אנחנו מצאנו שהמתלוננת האמורה היתה פטורה ממס, ובניגוד

לחוק וגם בניגוד להוראות שהיו קיימות באותה עת באגף, חייבו אותה וגבו ממנה סכומים

ניכרים מאוד, כתוספות, קנסות, הפרשי הצמדה וכיוצא באלה. התקבלה אז עמדתנו שהגברת

היתה פטורה ממס, הוחזרו לה הכספים ששילמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. המקרה

הקונקרטי שלה בא על פתרונו בשלב של סיום הבירור.

בעקבות התלונה הזאת, זמן לא רב לאחר מכן, ההליטה הנהלת המכס, כהפקת לקח מצידה

מהמקרה הזה, לשנות את פני הדברים והוציאה הוראת פרשנות לתקנה, הוראה שנועדה לחייב

עוסקים מסוגה של המתלוננת הזו להיות עוסקים מורשים, כך שלעולם לא יהיו עוד זכאים

לפטור, תהא הכנסתם נמוכה ככל שתהיה. ואז הם פנו לאותה תקנה, תקנה 13 לתקנות מע"מ,

המסבירה מי הם אותם בעלי מקצועות שחייבים להירשם כעוסקים מורשים. תקנה 13(4}

מחילה את חובת הרישום הזו על מה שנקרא "בית ספר שבו לומדים או מתחנכים תלמידים

באופן שיטתי". זה נוסח התקנה. הם רצו להכניס למסגרת התקנה חזו גם מורים פרטיים

שמלמדים תלמידים, אולי גם בקבוצות, והחליטו לאמץ לשם כך הגדרה שנמצאת בתקנות מס

הכנסה בדבר ניהול פנקסי השבונות. בהוראת הפרשנות שלהם הם כתבו שיש לפרש את המונח

"בית ספר" בתקנה האמורה של מע"מ כמשמעותה בתקנות מס הכנסה.



ביררנו אז את הנושא ומצאנו שהוראת הפרשנות הזאת היתה לא מבוססת בעליל, בניגוד

לחוק, ולא היה לה בסיס, ופירטנו נימוקים משפטיים ארוכים ורבים מדוע לתקנה זו אין

תוקף. אנסה לתמצת את הנימוקים המשפטיים, כדי שנוכל להתרכז בבעיה המרכזית שעדיין

קיימת כרגע.

ראשית, נתנו את דעתנו האם בכלל אנחנו יכולים להזדקק להגדרה שבחוקי מס הכנסה

לענין מע"מ, כיוון שמדובר בשני חוקים שונים, אם כי שני חוקי מס. רושבנו שההגדרה

הזאת אינה מחייבת, כיוון שתקנות מס הכנסה אומצו לענין מע"מ באופן מפורש לענין

ניהול ספרים, ולא לנושאים אחרים.

יתירה מכך, בכל זאת אמרנו שניתן דרך ההגיון להזדקק להגדרה זאת לצורך אנלוגיה,

כהגדרה מנחה, ואז מצאנו שההגדרה הזו במס הכנסה סותרת מיניה וביה את הוראת הפרשנות

של האגף. הרי התקנה שאותה הם ביקשו לפרש אומרת, כפי שציינתי קודם: "בית ספר שבו

לומדים או מתחנכים תלמידים באופן שיטתי". לעומת זאת במס הכנסה מוגדר "בית ספר"

באופן אחר. בעצם המלה "בית ספר" עצמה אינה מוגדרת, אלא מדובר שם על שני סוגי בתי

ספר: "בית ספר - בית ספר שבו לומדים או מתחנכים תלמידים באופן שיטתי, וכן בית ספר

שבו ניתנת הדרכה עיונית, מקצועית או מעשית לקבוצות של חמישה תלמידים ומעלה".

משמע, על פי ההגדרה הזאת יש הבחנה: יש בית ספר שיטתי, יש בית ספר שבו ניתנת הדרכה

לקבוצות. ותקנת מס ערך מרסף מדברת רק על בית ספר מן הסוג הראשון: בית ספר שיטתי.

מכאן שהתקנה איננה חלה על מה שנקרא "הדרכה לקבוצות". הוראת הפרשנות שלהם פשוט

סותרת לחלוטין אותה הגדרה שהם ביקשו להסתמך עליה.

אבל נימוק נוסף הוא - ולדעתנו, הוא די מרכזי - שהמונח "בית ספר", בלשון בני

אדם, הוא גוף מוסדי,. לכן מורה פרטי לא יכול להיתפס כבית ספר לענין זח. אנחנו גם

בדקנו לענין זה את חוקי המדינה בתחום החינוך, כמו חוק לימוד חובה, פקודת החינוך

וחוק לימוד ממלכתי. בכל החוקים האלה "בית ספר" מוגדר כ"מוסד", ואפילו בפקודת

החינוך הוא מוגדר כ"מוסד שבו מלמדים באופן שיטתי". הנוסח הזה מאוד דומה לנוסח של

תקנת מע"מ, וחשבנו שלא בכדי השר או מתקין התקנות השתמשו במושגים האלה. אלה מושגים

שנלקחו ממש מלשונו של המחוקק הראשי, ואכן הדעת נותנת שצריך לפרש אותם כמשמעותם

באותם חוקים.

מכל מקום אנחנו לא הבנו מאין ההבחנה שהמכס ביקש לעשות, בין המישה תלמידים

לבין פחות מחמישה תלמידים. ואז כתבנו וקיימנו ביררנו בנושא זה, והנהלת המכס

הודיעה לנו במכתבים חוזרים ונשנים שעמדתנו מתקבלת, זאת אומרת, לא רק שהם יישמו את

מסקנות הבירור לגבי המקרה הספציפי של המתלוננת, אלא גם התחייבו לבטל את הוראת

הפרשנות הזו, כך שמקרים כאלה לא יהוייבו להבא ברישום כעוסק מורשה. היו על כך

התכתבויות מספר. מסיבה כלשהי זה התעכב.

אנחנו ביררנו את זה ב-1987. ב-1989 עדיין חזרנו ופנינו אליהם וביקשנו לדעת

מדוע זה לא יושם, ושוב חזרו על ההבטחה שזה ייושם.

בינתיים עברו כמה וזנים. בשנת 1996 - וזה המקרה הקונקרטי שבפנינו - התקבלה

אצלנו תלונה נוספת של מורה שמלמדת בלט. במקרה היא קיימה את השיעורים שלה באופן

פיסי במתנ"ס, אלא שההתקשרות המשפטית היתה בינה לבין התלמידים ששילמו לה תמורת

ההוראה שלה, והיא כנגד זה שילמה למתנ"ס סכום מסויים עבור השימוש במקום. מסתבר

שסיווגו אותה כעוסק מורשה, על אף שהיו לה הכנסות זעירות מאוד. הגברת היתה פעילה

בין השנים 1989 ל-1995, עם הכנסה שנתית שבין 1,000 ל-5,000 שקל, שזה הרבה הרבה

פחות מתקרת הפטור הקובעת.

כשעמדנו על הנתונים האלה, שאלנו אותם מדוע הם אינם פוטרים אותה על פי סעיף

31(3} שמדבר על עוסק זעיר. הופתענו לקרוא בתשובה שלהם שהגברת חייבת ברישום של

עוסק מורשה כיוון שישנה הוראת פרשנות שרואים אותה כבית ספר. ואז, כמובן, הזכרנו

להם שההוראה נדונה ונבהנה לפני כעשור שנים. התשובה שלהם היתה שפשוט נפלה טעות עקב

שינויים פרסונליים באגף, תשובה שלא כל כך הניחה את דעתנו, אבל השלמנו אתה. ואז הם
הודיעו לנו
ההוראה תבוטל, הענין יבוא על תיקונו.



שוב, לגבי המקרה הקונקרטי, הם אכן תיקנו כל מה שנוגע למתלוננת באופן אישי,

הוזז ירו לה שוב כספים, בצירוף הצמדות וכיוצא בזה. גם פיצו אותה על פעולות עיקול

שנעשו בביתה ושבמהלכן הוצאו מיטלטלין מדירתה, פיצו אותה עבור אותם מיטלטלין בערך

די ריאלי. מבחינת הרכוש היא קיבלה פיצוי. מבחינת עוגמת הנפש ואי-הנעימות הכרוכות

בעיקולים, אינני יודע אם הצליחו לפצות אותה.

במקביל, הם קיבלו על עצמם פעם נוטפת לתקן את ההוראות. אני מדבר על שינויים

שנעשו לאחרונה, בעקבות הבירור הזח. בשנת 1996/1997 נעשו שינויים בהוראות. התוצאה

כיום היא - ואני מבקש לומר זאת בצורה די ברורה - שההוראות באופן מהותי לא שונו,

וכל מה שנעשה, לדעתו, הוא שינוי בנוטה. מבחינה מהותית ההוראות הקיימות, בנוטחן

חנוכחי, אינן פותרות את הבעיה, הן משאירות את המצב כפי שהיה, והייתי אומר - אפילו

יותר חמור מכפי שהיה קודם, ואסביר מדוע. עד כה הם הגדירו "בית ספר" כבית טפר שבו

לומדים תלמידים וקבוצות של חמישה תלמידים. היום ההוראות שלהם קובעות - וקשה לנו

להבין איך הם הגיעו לכך - שבית טפר ייחשב בית טפר שבו מלמדים בקבוצות. משמע, כל

קבוצה, ואפילו של שניים-שלושה תלמידים, תיחשב בית טפר. ובהוראה המעודכנת הם

טורחים להבהיר שמורה שאיננו בעל בית טפר יוכל להיות פטור, אבל מורה פרטי שהוא בעל

בית טפר לא יהיה פטור. משמע, שלדעתם, מורה שמלמד שניים-שלושה תלמידים בקבוצה,

יהיה חייב שוב ברישום כעוטק מורשה.

היום, לאחר פרסום ההוראות המתוקנות, אנחנו עומדים למעשה במצב אפילו פחות טוב

מכפי שהיה לפני עשר שנים.

היו"ר יוטי כץ;

תודה רבה.

נכון שהניתוח היה באריכות רבה, ולכאורה על נושא פעוט, אבל אני מוכרח להגיד

שאהבתי את הניתוח הזה, משום שנדמה לי שהנושא העיקרי המונח לפנינו כאן הוא: כאשר

משתמשים במונח "בית טפר" בחוק מט ערך מוטף, האם אפשר לעשות שימוש בהגדרות שבתקנות

מט אחרות, שאינן משקפות את ההגדרה של "בית טפר" כפי שהיא מקובלת בלשון היום

יומית. זאת השאלה. כפי שהבנתי מהטיעון שלך, אתה אומר שאי אפשר ללמוד מהגדרה בחוק

מט אחר, אם ההגדרה הזאת אינה משקפת את ההגדרה המקובלת בציבור. אם תלך לציבור

ותשאל מה זה "בית טפר", איש לא יגיד לך שמדובר במי שנותן, למשל, שיעורי אנגלית

לקבוצות של שלושה תלמידים. לכן לא ברור לי למה מתעקשים כל כך להרחיב את ההגדרה,

גם כאשר היא מנוגדת להגדרה המקובלת, ראשית, בציבור, ושנית, בחוקי החינוך במדינה.

רצה המקרה והגיעו להגדרה כזאת בתקנות מט הכנטה.

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מרים בו-פורת;

גם במט הכנטה זה לא היה לפי הגישה שלהם. גם במט הכנטה היה או בית טפר או

קבוצות.

היו"ר יוסי כץ;

לכן זה לא ברור לי, ואני מבקש הטבר בענין זה.

יש גם נקודה שניה. היתה הטכמה של רשויות המכט והמע"מ שהעמדה של נציב תלונות

הציבור היא העמדה הנכונה שיש לנהוג על פיה, ויש על זה התחייבויות בכתב. היתה גם

התנצלות, שבגלל חילופי תפקידים זה לא נעשה. אם כן, למה צריך לחזור ולהידרש לסוגיה

הזאת? בבקשה, מר איילון.



מוטי איילוו;

ראשית, אציין דבר שמר מיזן לא ציין. אני בהחלט מקבל את העמדה שהובעה, שיש

להפריד בין בית ספר לבין מורה פרטי שאיננו בית ספר. יש לעשות את החיתוך הזה, וזה

מוסכם גם על דעת מר מיזן, זה מוסכם גם על דעתי, וכאשר הנושא השני היה במהלך

טיפול, על אף שזה לא היה בתהום טיפולי בהיותי סגן מנהל המכס, ונדרשתי לסייע, אני

אפילו סייעתי כדי לפתור את הבעיה ולגמור את הענין. נדמה לי שמר מיזן יכול לאשר

זאת.

מיכאל מיזן;

אני מאשר.
מוטי איילון
תודה.
המהלוקת היא בדיוק כפי שציינת
מה הוא בית ספר ומה אינו בית ספר. ופה אי אפשר

להתנתק ממערכת הוקי המס. חוק מס ערך מוסף הוא אמנם חוק עצמאי, אבל הוא איננו

מנותק לא מהרעיון הכללי של הוקי מס בכללם, לרבות מס הכנסה, ובוודאי ובוודאי לא

מהוראות ניהול ספרים, שהן משותפות למס הכנסה ולמס ערך מוסף. כלומר, בענין זה

ההוראות הד הן.

יתירה מכך, כאשר אני נדרש לבחון האם עוסק חייב לדווח על בסיס מזומן או על

בסיס מצטבר, מפנים אותי חוק מס ערך מוסף ותקנה 7 להגדרות בהוראות ניהול ספרים,
ושם נאמר
עוסק שמנהל ספרים לפי תוספת איקס להוראות ניהול ספרים ידווה כך, ועוסק

אחר ידווח אחרת. כלומר, ההוראות חד הן.

השאלה איפה אנהנו חותכים וקובעים מה הוא בית ספר ומה אינו בית ספר ואיך ראוי

לחתוך ולהגדיר מתי זה מורה פרטי שיכול ליהנות מהפטור - עד 50 אלף שקל היום - לבין

בית ספר שאיננו זכאי ליהנות מהפטור.

ההוראה שבחוק מע"מ, שאיננה מאפשרת לבית ספר ליהנות מהפטור, מופיעה בתקנה 13
לתקנות הרישום, וכתוב בה
בעל בית ספר שבו מתהנכים או לומדים באופן שיטתי,

ושאיננו מלכ"ר. כאשר אני פונה לתקנה 7 לתקנות מס הכנסה, אני מוצא שאותו בעל בית

- ספר גם נדרש לדווח לפי בסיס מזומן. ואז אני אומר: בכל מחיר, לענין חוק מע"מ, מי

שיצטרך לנהל ספרים בצורה מסויימת, שבה מנהל בעל בית ספר, הוא אצלי זה שלא יוכל

להירשם כעוסק זעיר, והוא גם זה שיצטרך לדווח בצורה מסויימת. כלומר, אני לא יכול

להתנתק מההגדרה הזאת. לכן ההגדרה הזו היא בלבה של הסוגיה שבה אנחנו דנים, ואני

חושב שזה נאות ונכון להישען על ההגדרה.

לדבר אחד אני מסכים. ישבתי אתמול ולמדתי את החומר הרבה יותר לעומק. בהוראות

הנוהל אנחנו השמטנו משום מה את הסיפה של ההגדרה בהוראות ניהול ספרים, ואולי אפשר
להוסיף אותה, או לומר
בעל בית ספר, כהגדרתו בהוראות ניהול ספרים - בהוראות הנוהל

שלי, ואז אני חושב שהעני ן יהיה הרבה יותר פשוט.
אנה שניידר
תתקן את התקנה ותשווה את ההגדרות.



מוטי אלייון;

אני לא צריך לתקן שום תתקנה.
היו"ר יוסי כץ
מה אומרת ההגדרה?

מוטי אלייון;
ההגדרה אומרת
"בית ספר" - בית ספר שבו לומדים או מתהנכים תלמידים באופן

שיטתי, לרבות גן ילדים וכן בית ספר שבו ניתנת הדרכה מקצועית, עיונית או מעשית,

לרבות הדרכה לאמנויות או לספורט בקבוצות שכל אחת מהן לא פחות מחמישה תלמידים.

עד כאן יש זהות. בהמשך יש כאן סיפה, שמשום הושמטה אצלי, וצריך להוסיף אותה.
הסיפה בסעיף זה אומרת
להוציא הדרכה מקרית של לא יותר משלושים ימי הדרכה בכל

קבוצות... אשר הופעלו באותה שנת מס. זאת אומרת, יש פה קריטריון נכון ומשמעותי

שמאבחן מתי אנחנו מדברים במורה פרטי ומתי אנחנו מדברים בבית ספר.
היו"ר יוסי כץ
ננסה לתרגם את זה לשפת המעשה. לגבי המקרים הקונקרטיים שהיו על סדר היום

של נציב תלונות הציבור, מורה שמעבירה שיעורי מחול באופן פרטי ומדריכה שתי

קבוצות באופן קבוע, היא בית ספר או לא בית ספר?
מוטי אלייון
היא בית ספר. לפי ההגדרה שקראתי עכשיו בפניכם, אם יש יותר משלושים ימי

הדרכה בכל שנה, היא בית ספר. היא גם צריכה לנהל ספרים של בית ספר.
אנה שניידר
הקריטריון כאן הוא ימי הדרכה, לא התלמידים.
היו"ר יוסי כץ
אבל באותה קבוצה.
מוטי אלייון
גם אם לא אגדיר אותה כבית ספר, לענין מס הכנסה היא עדיין צריכה לנהל

ספרים של בית ספר. כלומר, יתקבל עיוות, כי לצורך מס אחד זה יהיה כך, ולצורך מס

אחר - אחרת. להיפך, אנחנו עושים אחידות שהיא רק לתועלת הציבור ולטובתו. אני

חושב שהקריטריון הוא קריטריון נכון.
מיכאל מיזן
אבל, מר אי ילון, אתה מדבר על קריטריון רצוי, לא על מצב משפטי קיים.



היו"ר יוסי כץ;

נשמע את עורכת דין אנה שניידר, שהיא בעלת נסיין.

יוסף קפלן;

היא היתה מעורבת בתיק הזה עצמו.

אנה שניידר;

- בתלונה הראשונה.

אני הייתי "אשמה" בזמנו בכך שניסיתי לפרש שההגדרה של מס הכנסה היא זו

שקובעת גם לגבי מס ערך מוסף, לאור הסברה שלי שמדובר במטריה דומה. על פי חוק

יסודות המשפט, כשיש שאלה שאין לה תשובה מפורשת בחקיקה, ניתן להזדקק להיקש,

וחשבתי שכאן יש היקש סביר.

אני חושבת שהדיון כאן צריך להיות אולי האם ההגדרה במס הכנסה היא סבירה.

רמזת על אפשרות ללכת אולי בכיוון אחר, שישבר יותר את האוזן של מי חושב ב"לשון

בני אדם" מה זה "בית ספר", אבל משיש הגדרה כלשהי במס הכנסה, אני חושבת שצריך

להיצמד אליה גם במס ערך מוסף, בגלל מה שנאמר כאן לענין ניהול ספרים ואחידות.

יכול להיות שהפתרון היה צריך להיות לתקן פשוט את ההגדרה בתקנה 13 או

בתקנה 7 לתקנות מס ערך מוסף ולכתוב ברחל בתך הקטנה: "בית ספר" - כמשמעותו

בהוראות ניהול ספרים, כמו שכתבו לגבי דברים אחרים. אולי לא די בהוראת פרשנות,

כי יש חילוקי דעות. כשהולכים לעשות את זה, צריך גם לשקול יחד עם אגף מס הכנסה

האם ההגדרה הקיימת היא ההגדרה הראויה.
מוטי אלייון
זה מקובל עלי.

אבידור רביד;

שאלה אחת. אם אנחנו נישאר באותו מצב, תהיה פה חד גדיא. ב-1987 חשבנו

שהענין בא על פתרונו. היתה לנו תלונה ב-1996. לפי עמדה זו, אנחנו לא בטוחים מה

יקרה בתלונה הבאה, היינו, איך הרשויות יתייחסו לתלונה הבאה.

מיכאל מיזן;

אני בהחלט מסכים לדעתה של גב' שניידר, שהפתרון הוא רק על ידי תיקון

התקנות. הוראת פרשנות אינה יכולה לאמץ את ההגדרה שבחוק מס הכנסה.

ברשותכם, אני רק חייב לציין שהאפשרות הזאת של תיקון התקנות הועלתה כבר

במסגרת התלונה הקודמת שנדונה לפני עשר שנים. גם אז אמרו לנו שישקלו את זה.

מוטי אלייון;

אני לא אומר שאני אשקול, אני אומר שאני אבצע.



יוסף ספלן;

אבל כל עוד לא תוקנו התקנות, לא יכולים לפעול בצורה לא חוקית.
היו"ר יוסי כץ
אני חושב שמח שעולה מהדיון חזה הוא שצריך לשנות את התקנות.

מוטי אלייון;

נכתוב באותח תקנח שעוסקת בענין זה: "בית ספר" - כמשמעותו בחוראות ניחול

ספרים.
מיכאל מיזן
ועד אז?
מוטי אלייון
זח יחיח בשבוע חבא, אדוני.
אנח שניידר
גם זח באישור ועדת חכספים של חכנסת.
חיו"ר יוסי כץ
נניח שאני נותן שיעורים פרטיים לאנגלית, ואני עושח את זח אצלי בבית,

בקבוצות של ארבעח תלמידים שבאים אליי אחת לשבוע. חאם זח חל עלי?
מוטי אלייון
לפי חחגדרח חנוכחית, לא, כי אתה מדבר על 4 תלמידים בקבוצח.
י וסף קפלן
זח לא נכון. לפי חוראת הפרשנות חקיימת חיום, אפילו מדובר בשני תלמידים,

כיוון שחם מחווים קבוצח, חם ייחשבו כבית ספר.
מוטי אלייון
כתוב: לקבוצות שבכל אחת מחן לא פחות מחמישח תלמידים.
יוסף קפלן
זו חחוראח חקודת. חרי חיא בוטלח.
מוטי אלייון
סליחח, אני מדבר על חוראות ניחול ספרים.



היו"ר יוסי כץ;

?זאת אומרת, יבוא הדבר על פתרונו על ידי שאתם תזמו את תיקון התקנות.

מוטי אלייון;

מיד.

היו"ר יוסי כץ;

ואז תצמידו את זה. כך גם תהיה אהידות, גם יהיה מצב שבו מדברים על מינימום

של חמישה תלמידים, על אופי הפעולה ומספר ההדרכות, ואז אפשר יהיה לומר פהות או

יותר; נכון שזה לא בית ספר במובן המקובל בציבור, אבל, ראשית, יש אהידות,

ושנית, זה מעוגן בתקנות ויש בסיס הוקי מלא, כך שאי אפשר יהיה לתקוף את זה.

מוטי אלייון;

עוד נקודה אחת, ברשותך. לענין המונח "בית ספר", כמשמעותו בחיי היום יום,

היינו, רואים בו אך ורק משהו מוסדי. לחוקי המס יש לשון משלהם. בחוק מס ערך

מוסף אנחנו מדברים על מכר, על השכרה ועל מושגים שבחיי היום יום לא מדברים

עליהם. נהפוך הוא, אני אפילו הגעתי למצב שבו אדם שעוסק בפדיון שיקים, בנכיון

שיקים, הוגדר אצלי כמוסד כספי. אפשר בהחלט לראות בזה מוסד.

היו"ר יוסי כץ;

אנחנו מסכמים את הדיון בזה שהנהלת המכס תיזום תיקון התקנות ברוח הדברים

שאמרת כאן.

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מרים בן-פורת;

ועד אז הפרשנות היא כפי שנקבעה על ידינו והוסכמה על ידיו.

מוטי אלייון;

אין בעיה, זה יבוצע מיידית.

היו"ר יוסי כץ;

תודה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 55;09}

קוד המקור של הנתונים